 |
10-08-2005, 08:03
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.09.02
הודעות: 17,302
|
|
|
במדינת הקיצבאות
במדינת הקיצבאות
במקום לטפח אוכלוסיה משכילה, מובחרת ומצומצמת, שמתאימה לשטח המצטמק, ממשיכים לעודד ילודה ועלייה של מעוטי פוטנציאל כלכלי
גם מצדדי ההתנתקות וגם מתנגדיה נאחזים בנימוקים דמוגרפיים. אלה טוענים כי אם לא נתנתק, נאבד בעוד שנים לא רבות את הרוב היהודי, בעוד אלה עונים כי גם אם נתנתק זה לא ישנה את העובדה, כי בין הירדן לים חיים קרוב לחמישה מליון ערבים, אשר מתרבים בקצב המהיר ביותר בעולם. העובדה שגם אלה וגם אלה צודקים, חושפת מציאות פשוטה: מדינת ישראל נעדרת תכנון דמוגרפי. כל יישוב קהילתי קטנטן נהנה מתוכנית אב הקובעת לפרטי פרטים מה יהיה הגודל הסופי של האוכלוסיה, מה יהיה הרכבה מבחינה דתית, היכן התושבים יעבדו וממה יתפרנסו. אך למדינה אין יעד דמוגרפי סופי ומוסכם.
מהתנתקות לנסיגה הולכת הטריטוריה וקטנה, אבל ראש הממשלה מתכנן להביא לשטח המצטמק והצפוף עוד מליון עולים. לא ברור מהיכן הם יגיעו, ועוד פחות ברור למה בכלל צריך להביא לכאן כל-כך הרבה אנשים. בניכוי שטחי מדבר, אשר אינם ראויים להתיישבות, ישראל היא כבר המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי, פרט להונג-קונג וסינגפור. אלא ששתי האחרונות מגבילות את ההגירה אליהן ומטילות קנסות על משפחות שמביאות לעולם יותר משני ילדים, בעוד ישראל מעודדת עליה ואומרת לתושביה, ברוח השיר של "הברירה הטבעית": "תביאו תריסר ולמה לא ח"י, תביאו עשרים ילדים - אלוהים כבר ייתן, הסעד גם כן, כל מה שצריכים ילדים".
משפחה עם שנים-עשר ילדים מקבלת כמעט 4,000 שקלים לחודש בקיצבאות ילדים, זאת בנוסף לנקודות ברכישת דירה, מימון מלא של טיפולי הפריה לשתי לידות, מענקי לידה, איסור לפטר נשים בהריון, מעונות יום, טיפולים רפואיים בעלות אסטרונומית, קיצבאות הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה, כאשר ההורים מטפלים בילדים במקום לעבוד במשרה מלאה. למרבה הצער, זה רק מנציח את העוני. הסטטיסטיקה מצביעה באופן עקבי על קשר בין ריבוי ילדים ומצוקה, כי קל יותר לפרנס ולתת תשומת לב לילד אחד מאשר לעשרה ילדים.
ירידה בילודה ועליה בהשכלה שוברות את מעגל העוני, אבל במקום לטפח אוכלוסיה משכילה, מובחרת ומצומצמת, המתאימה בגודלה לטריטוריה המצטמקת, משעבדת מדינת ישראל את משאביה כבר עשרות שנים לטובת מלחמה דמוגרפית. בניסיון לשמור על רוב היהודי, המדינה מעודדת עליה של אנשים נטולי פוטנציאל כלכלי רק בגלל מוצאם היהודי, ומעודדת את היהודים העניים ביותר (ואגב, גם את הערבים העניים ביותר) להקים משפחות גדולות ולהשקיע את מרצם בילדים במקום ללמוד ולרכוש מקצוע, שיגדיל את הכנסתם האישית ויתרום גם לכלכלת המדינה. אנחנו קונסים את הסטודנטים בעשרת אלפים שקל לשנה (שכר לימוד במוסדות הציבוריים - בפרטיים זה עולה הרבה יותר), ומעבירים את הכסף כקיצבה למי שרואה בגידול ילדים את ייעודו בחיים. כאלה הם הבדואים (9 ילדים למשפחה ממוצעת), החרדים (7 ילדים למשפחה) והדתיים-לאומיים (4.5 ילדים למשפחה).
מדינת ישראל הצפופה לא צריכה ללבות את המלחמה האתנית-דמוגרפית על-ידי עידוד מסיבי של ילודה, שמביאה עוני ותסכול. יש לדכא את האש בדרך של מדיניות דמוגרפית מאוזנת, אשר תשכנע את האזרחים ללא הבדל דת ולאום להרהר שנית, האם המחיר שגובים מהם עוד ועוד ילדים אינו גבוה מדי עבורם. במקום לשלם קיצבאות ילדים מנופחות, אפשר לתת מענק לזוגות שהתאפקו אחרי הילד השלישי; במקום לממן טיפולי פוריות, צריך לחלק מלגות לסטודנטים; במקום זיכוי במס למשפחות מרובות ילדים - הנחות במסים לרווקים. זה עבד בסינגפור, זה יכול להצליח גם כאן. במקרה הגרוע ביותר, כסף שהיה מגיע לאנשים שמתעקשים להנציח את העוני יעבור לאלה שמנסים לפרוץ את המעגל.
ד"ר אמיר חצרוני, מרצה במכללת עמק יזרעאל
(09.08.05, 06:59)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3122255,00.html
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
