בפתיחה למדרש רבא למגילת איכה, המדרש שקוראים אותו בתשעה באב:

רבי שמעון בר יוחאי אומר: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל - דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר ´על מה אבדה הארץ? ויאמר ה´ על עזבם את תורתי´ ". והמדרש ממשיך: רבי היה משלח את ר´ אסי ור´ אמי שילחו ויתקנו ערים בישראל. הם נכנסו לעיר אחת ושאלו: איפה שומרי העיר? בני העיר הביאו להם את ראש השומרים ואמרו להם: אלו הם השומרים. החכמים נענו: אלו אינם שומרי העיר, אלו מחריבי העיר, לכו הביאו לנו תינוקות של בית רבן, אלה הם שומרי העיר.


מדהים איך אחרי ששינוי היו בשלטון, שלכאורה עקירת ישובים זה לא היה המוטו שלהם, אבל אחרי שהם התנכלו לילדי ישראל שלומדים תורה, התחילה התנתקות - "עיירות נתלשות ממקומן". ומי עושה את זה? ראש השומרים - שרון גבור ישראל, שהתגלה לא כגבור אלא כמחריב. בדיוק כמו שכתוב במדרש. אפשר היה לחשוב שהמדרש נכתב כיום, אחרי שראינו כל מה שהיה.


דרך אגב מפרשי המדרש שפירשו את המדרש לפני שהייתה ההתנתקות התקשו מאוד למה נאמר במדרש שאלו מחריבי העיר, היה מספיק להגיד שתינוקות של בית רבן הם השומרים, אבל למה השומרים לא רק שלא שומרים הם עוד מחריבים. יש שפירוש שאם סומכים רק עליהם על השומרים זה חורבן, ויש שכתבו בגלל שהשומרים הם אנשים ריקים ופוחזים ובהתנהגותם הם מחריבים את העיר. אפשר להוסיף לזה עוד קושיה, למה הביא דווקא את ראש השומרים, הם הרי נדרשו רק להיא שומרים, אז מספיק שיביאו מישהו מהשומרים.

אבל עכשיו התגלה כל המדרש הזה במלוא עוצמתו: שרון שהוא ראש השומרים כביכול הוא עצמו מחריב את העיר. ומתי הוא עושה את זה בזמן שקוראים את מגילת איכה - לפני ואחרי וביום של תשעה באב.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

המסר של המדרש הוא בדיוק הפוך: לא טוב שיעקרו עיירות ישראל מארץ ישראל, צריכים שמירה על עם ישראל, אבל השומרים הם תינוקות של בית רבן.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אם נאבד את זה לא נשרוד.
חשוב ביותר שהחינוך יתפוס שוב את מקומו הראוי לו כפי שהיה בתחילת דרכנו המחודשת בארץ ישראל. חינוך לערכים, חינוך לתרבות, חינוך להיות בני אדם יצרנים ותורמים לחברה.
בני אדם העוסקים תמיד במה לתת לחברה ולא במה לקבל ממנה. כשנהפוך לכאלו נדע שהשגנו את מטרתנו עלי אדמות.

והפנמתי שזה סופי

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אִם ה', לֹא-יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ; אִם ה' לֹא-יִשְׁמָר-עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. (תהלים קכז).

כיהודים מאמינים, זו הבחירה הכי נכונה. אלו שתומכים בכל לבם שילדי ישראל ילמדו תורה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)