לאחרונה נתקלתי בטקסט שדן בסוגית המנעות המערב מהפצצת מחנות ההשמדה/מסילות רכבות המוות, לקראת סוף מלחה"ע השניה. הטקסט נכתב עבור קהל דתי והוזכר בו שמו של הרב דוב (בער) וייסמנדל, כמי שהגה את רעיון ההפצצה וכמי שעמד בחזית הפניות אל ראשי המערב בעניין.
היצע המידע ברשת סביב אותו רב - דל למדי.

שאלותיי (בבקשה):

האמנם הגה אותו וייסמנדל את רעיון ההפצצות? או, האם באמת ניתן לייחס לו תפקיד משמעותי באותו מהלך?

אם לאו, מדוע בוחרים חוגים מסוימים להעצים דווקא אותו - ובאילו חוגים (ספציפיים) מדובר?


תודה למשיבים.

מיד אחרי שסיים את עבודתו, על המצאת נורת החשמל, וגמר פיתוח הפצצה האטומית.

תודה. אם-כך, כיצד הוא מתקשר בכלל לעניין? והאם ישנה דמות ספציפית אחרת לה ניתן לייחס את הפניות המשמעותיות?

הטקסט שקראת לקוח כנראה מסיפרו של וייסמנדל, "מן המצר", שהודפס באמצע שנות ה-50 בארה"ב. הרב וייסמנדל היה חתנו של הרב הראשי של יהודי סלובקיה, הרב מניטרה (עיר בסלובקיה) והוא איבד את אשתו וילדיו באושויץ.
למרות רום מעמדו, וייסמנדל עצמו לא היה ב"קבוצת העבודה", מעין ועד פעולה של יהודי סלובקיה, אך הוא היה מקורב אליו. יהודי סלובקיה חוו שני גלי השמדה. הראשון ב- 1942 והשני ב- 1944. קבוצת העבודה ניסתה להפסיק את ההשמדה ולהסיר את האיום מעל יהודי סלובקיה וכולם חשבו על פתרונות.
הנושא אותו העלת, הפצצת הדרכים לאושויץ, עלה בשנת 1944 כאשר שני יהודים מסלובקיה, האחד שמו רודולף ורבה שעדיין חי ועובד כפרופסור לכימיה בקנדה, ואת שמו של השני איני זוכר כרגע, הצליחו לברוח מאושויץ וחזרו לעיר מוצאם וסיפרו את האמת על אושויץ. אחד הפתרונות שהעלה וייסמנדל היה לבקש מכוחות הברית להפציץ את הדרכים לאושויץ, כדי לעצור את הרכבות. כוחות הברית לא נעתרו לבקשה ואצל חוקרים רבים הדבר משמש הוכחה לרשעותם של הגויים. באותה התקופה וייסמנדל עצמו היה בסלובקיה ולא יכול היה לעמוד בראש שום קמפיין. איש לא יכול היה לעמוד בראש שום קמפיין אצל הנאצים. העדויות של שני הניצולים יחד עם המלצות הפעולה הועברו לנציגות הסוכנות היהודית בשוויץ ומשם הועברו להנהגת הסוכנות בארץ. נעשה נסיון לבקש מכורחות הברית להפציץ את דרכי הגישה למחנות ואפילו את המחנות עצמם, אולם הם התעלמו מכך וטענו שזה לא יעזור למהלך המלחמה.
למעשה, אני די מתפלא שלא ניתקלת ברעיון אחר של וייסמנדל, רעיון קניית היהודים מידי הנאצים. את הרעיון הזה הוא הגה בהיותו בכלא בחג הסוכות 1943. עיקרו של הרעיון היה לשחד את מנגנון הרצח של האס אס בכמה מיליוני דולרים, כדי שיפסיקו את פעולות הרצח. הטענה העיקרית של היהדות החרדית היא שזה היה רעיון ההצלה היחיד שיכול היה להצליח. הם מאשימים את הסוכנות היהודית - הציונים, שהעדיפו "פרה בארץ ישראל על יהודי בגולה".
אין להתייחס ברצינות לטענות הללו ולהצעותיו של וייסמנדל משום שהן באו, כמו תמיד אצל יהודים, למצוא אשם יהודי. בשני המקרים לא היה בידי ההנהגה הציונית לעשות דבר, אך זה לא מנע ומונע את היהדות החרדית להאשימה בשיתוף פעולה עם הנאצים.
סליחה על אורך הפיסקה וגם על מחסור בשמות ותאריכים, כבר הרבה שנים לא עסקתי בחומר הזה.

אם אני מבין נכון, אתה אומר שנציגי הסוכנות הם שפנו בפועל לבעלות הברית.

אבל כשאתה כותב:
"אחד הפתרונות שהעלה וייסמנדל היה לבקש מכוחות הברית להפציץ את הדרכים לאושוויץ, כדי לעצור את הרכבות. כוחות הברית לא נעתרו לבקשה ואצל חוקרים רבים הדבר משמש הוכחה לרשעותם של הגויים"

אז בפני מי הוא העלה את הצעת הפתרון? האם הוא היה זה שהעביר את המידע לסוכנות בשוויץ?
אני פשוט מנסה לעמוד על טיבה של הטענה הזו ולהבין מה היה מקומו המדויק של וייסמנדל בסיפור.

אגב, המדובר בכתבה עתונאית בה הוזכר שמו כבדרך-אגב. לא מעבר לזה.
ושוב תודה.

הרב וייסמנדל עצמו לא היה בקשר ולא יכול היה להיות בקשר עם גופים מחוץ לסלובקיה. יש לזכור כי סלובקיה הייתה בת ברית של הרייך והקשר היחיד של יהודיה עם העולם החיצון היה באמצעות שליחים שסיכנו את חייהם. בין אנשי ועדת הפעולה היו גם ציונים ולאלו היו קשרים מחתרתיים עם נציגי הסוכנות בשוויץ ובתורכיה. כך הגיעו דוחו"ת והועברו קצת כספים.
הרב וייסמנדל עצמו ניסה להציג את חבריו ואותו כקשורים לג'וינט וגם זייפו דמות פיקטיבית של נציג הג'וינט שישב בציריך, בשם פיליפ רוט.
סביר להניח שאת רעיון ההפצצה העלה וייסמנדל והדו"ח הגיע, בדרכים לא דרכים להנהגת הסוכנות. בכל מקרה, העדויות המוסמכות הראשונות על ההשמדה באושוויץ הגיעו מסלובקיה דרך שני הבורחים, וזה תומך בהנחה שההצעה להפציץ את מחנות ההשמדה יצאה לראשונה משם.
לצערי, עברו כבר מספר שנים מאז קראתי את ספרו של וייסמנדל והפרטים מעט התערפלו לי. אני מאמין שבאחת הסיפריות האוניברסיטאיות תמצא את ספרו "מן המצר" ותוכל ללמוד יותר. אני מצאתי את הספר בסיפריה של אונ' בר-אילן, ויש להם לפחות שני עותקים.

בברכה

ציבי