17-08-2005, 04:21
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.04
הודעות: 16,254
|
|
זכות המחאה ולא זכות הבריונות
באמת בושה וחרפה!!! של ילדים משולהבים חסרי רסן המובלים ע"י דחף משיחי שהחדירו בהם רבנים ש"לא מהעולם הזה".
בימים אלו ממש, ראש הממשלה אריאל שרון מיישם את תוכניתו הלא היא "תוכנית ההתנתקות". תוכנית ההתנתקות למי שלא יודע היא בעצם, שלב ראשון לקראת האפשרות של הסדר כל שהוא, שיביא לרגיעה, בינינו לבין שכנינו הפלסטינאים. שלב ראשון המבוצע חד-צדדית היוצר סיכוי להמשך מגעים ולהגיע למצב בו כל צד יהיה עסוק בבניה ולא בהרס.
מי שמתבונן לעומק רואה שהתוכנית הזו תוכנית הטומנת בקרבה הרבה סכוי והרבה תקווה. תוכנית אשר הסיכוייה עולים על סיכוניה. צה"ל חזק דיו לתת פתרון הולם לכל אפשרות של התפרצות טרור - יעילותו, כאשר אין אזרחים בשדה הלחימה עולה לאין שעור על יכולתו כיום.
למה חייבים לצאת מרצועת עזה תחילה? על מנת לתת לנו בטחון טוב יותר, על מנת לתת תשומת לב רבה יותר לבעיות החברתיות והכלכליות במקום בזבוז משווע של אמצעים לשימורו של הכיבוש, וגם לזכות בהכרה ובאהדה בינלאומית אין בזאת כל פסול.
צר לי על כל מי שאבד בן משפחה, ידיד או מכר - נכון שהוא אבד לשוא, יחד עם כל אלו שאבדו את חייהם במלחמות ישראל ובפגועי רצח וטרור אכזרי. מי שנלחם להגנת מדינת ישראל ב- 1967 , הקריב את חייו למען הביא את המדינה למצב טוב יותר, לסוף המלחמות. התקווה הייתה גדולה וכך האכזבה כאשר המדינאים לא השכילו להפוך את ההישג הצבאי המרשים להישג מדיני מרשים לא פחות. באווולתם, קפצו על ה"מציאה" כמוצאי שלל רב ונאחזו בכל כוחם ברגבי אדמת הארץ המובטחת מבלי לשים לב שהדברים השתנו מאז ימי דוד ושלמה כפי שמתוארים בספר הספרים שלנו ושל כל גויי העולם.
למה אפשר לפנות אלפי יהודים בכוח ואי אפשר לפנות ערבים? - את היהודים/ישראלים היושבים בשטחים הכבושים (ישוב זמני כל עוד הכיבוש נמשך) מוחזרים למדינתם לאחר שהוחלט שדי לכיבוש לפחות היום ברצועת עזה וצפון השומרון (הלוואי שהצד השני לא ידבוק בעקשותו לחבל בנו ולהמשיך לרצוח אותנו - רק הוא יכול לה"כתיב" את המשך פעילותו של צה"ל והמשך השליטה על השטח על פי הבנתו והערכותו החדשה). כל זאת נעשה אך ורק מתוך הדאגה לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל.
איפה הוא היה צה"ל בחמש שנים (כמעט) האחרונות? - הוא עסק בהגנה על ההתנחלויות, ב"רדיפה" אחרי פורעי חוק וסדר - מקימי התנחלויות בלתי חוקיות ועיקר עסוקו היה בשמורו של הכיבוש. כמובן פעילותו זו הסיתה את מרכז הכובד ופגמה ביכולת תפקודו כצבא ההגנה לישראל.
צה"ל לא נכשל - המדינה והממשלות המפעילות את צה"ל כשלו במשימותיהן. הן לא השכילו להביא לשקט ורגיעה שאנו כל כך זקוקים לה. נכון שתמיד קיים צד שני והצד השני שלנו איננו קל ופשוט, בלשון המעטה - שולטים בו ארגוני טרור ומרצחים. אבל, ניתן היה לעשות הרבה יותר ולנצל כל חלון הזדמנות שנפתח בדרך ובזאת כשלה מדיניותינו.
חבל שתוכנית ההתנתקות, שהיא קשה בעצמה בעבור התושבים הנאלצים להתפנות, מלווה בקבוצות נוער בריוני שאיננו יודע חמלה מה היא. היה צריך לעזוב את התושבים במנוחה ולתת לכל אחד לבחור את דרכו ולא לכפות על כל הקהילה הר סרבני כגיגית ולפגוע עוד יותר בנפשות שבלאו הכי נפגעו מעצם ההחלטה. השנוי וההליך הארוך המצפה להם עד לישיבת קבע ושיקומם העצמי.
צריך להגיד לא לבריונות ולהקיא מתוכם את אותם עושי הצרות, שהם בעצמם הביאו אותם אליהם בהשפעת תעמולת כזב של "עוצו עיצה ותופר" של ניסים ושל עזרת הקדוש ברוך הוא לסיכול ה"מזימה".
עוד לא מאוחר - קומו כאיש אחד, ארזו את מטלטליכם, עלו על האוטובוסים (אולי אפילו על מכוניותיכם) ופנו את השטח לבקשתם של חיילי צה"ל ומשטרת ישראל השלוחים ע"י ממשלת ישראל על מנת לאפשר קיומה של החלטת הממשלה ותמיכת כנסת ישראל ברוב גדול בה.
נכון שארץ ישראל נקנית ביסורים - אבל חבל להוסיף עליהם מעבר למה שקיים בלאו הכי.
|