קודם נסכם את הטיעונים בשני המקרים:
- לגבי 'בומרנג':
- אורי טען שהדברים הכתובים בספר הם אמת, אחרת הייתה מוגשת כנגד
מחבריו תביעת דיבה. משזו לא הוגשה, הדבר מוכיח את אמיתות הספר. - אתה טענת(כפי שאתה טוען גם באשכול הזה* כי תביעת דיבה היא קשה
ומסובכת, ולכן המנעות ממנה לא מוכיחה בהרכח את אמיתות הדיבה לכאורה.
- לגבי האלימות המשטרתית לכאורה:
- יוסי טוען ש"אין אלימות כשיש מצלמות", כלומר - כאשר ניתן להוכיח את קיומה
של האלימות לאחר מעשה, נמנעים ממנה. במקום שלא ניתן להוכיח אותה
באופן מוחלט שכזה(צילומים, לדוגמה), ויש להסתמך על עדויות(מה שהופך את
הדיון באשמה לדיון באמינות הגרסות הסותרות השונות) - האלימות קיימת. - אתה טוען כנגד שלו אכן הייתה אלימות הייתה מוגשת תלונה למח"ש. העובדה
שלא מוגשת תלונה למח"ש מוכיחה כי הפשע לכאורה לא בוצע.
ניתן לראות כי הטיעון שלך זהה לטיעון של אורי, בהחלפת מילים בודדות(מהות הפשע, בעקרון),
ולכן כנגדך באשכול הזה ניתן להפעיל את אותו טיעון שהבאת לאורי לגבי 'בומרנג'(שכבר נרמז
אצל יוסי, אבל היכולות האנליטיות המופלאות שלך פספסו אותו):
במצב של מלחמת גרסות, אין למתנחלים סיכוי בגלל "חומת המדים הכחולה"(שבמקרה שלנו
היא בעצם בצבע שחור מזוויע), ובגלל התפיסה כי המתנחלים הם "פושעים מפרי חוק" ואילו
השוטרים הם "שומריה הנאמנים של הדמוקרטיה הישראלית". אין זה משנה אם אכן הופעלה
כלפיהם אלימות, שכן האמינות שלהם בקרשים - וממילא איש לא יאמין לזה(בדיוק כמו שאתה
אינך מאמין להם!).
אין זה משנה שהדבר לא עולה להם כסף, בניגוד לתביעה אזרחית, שכן האלמנט המשמעותי
זהה במקרה להלן ובמקרה 'בומרנג' - הסיכוי להוכיח את הטענות קלוש, ובדומה ל"מובטלים
הנצחיים", המתיישבים שהופעלה(או שלא) כלפיהם אלימות כבר התייאשו לפנות למערכת (זו
שהבטיחה להם שלא יפנו אותם, וזו שהבטיחה להם שיש "פתרון לכל מתנחל" וכו'. שים לב
שגם אם אתה לא מסכים עם הטענות - זו הצורה שבה המערכת נתפסת בעיניהם ובעיני, ולכן
הם מיואשים מלפנות אליה בבקשת עזרה כזו)
ובקצרה, כפי שאמרת יפה מאוד - במשפט פלילי אדם נחשב כחף-מפשע עד כל עוד לא הוכחה
אשמתו, ויוסי דיבר במפורש על מצב שבו לקרבנות האלימות אין כל דרך להוכיח את קיומה.