אז, אם יש כאן מישהו שנפל מהגיבוש או/ו יש לו חבר שעידכן אותו
או נפל והוא יכול לספר למה, אשמח לדעת .
כי שמעתי שקרה משהו שהפיל כמה חבר'ה ביחד - משהו שלא קורה בדר"כ
לכן אני מעוניין לדעת - תודה מראש,
ובהצלחה לאלה ששורדים עכשיו בגיבוש . שייסימו ויעברו .

אל תשאלו... קמתי בבוקר חצי מסטול, ועם עיניים חצי סגורות נתקעתי בכיסא של המחשב וכמעט נפלתי במדרגות. למזלי היום בבוקר היתה המנקה אז כל המצעים כבר היו על הריצפה מוכנים לספוג אותי.
איכשהו הצלחתי להישאר על שתי רגליים ובן רגע התעוררתי לגמרי.

אכן סיפור קשה...

לעולם אשא דגלך בגאווה

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

אני קם כל בוקר ב 6:40 אז היא כבר תוך כדי פעולות ראשונות.
למזלי ב 7:20 אני כבר יוצא מהבית לעבודה כך שאני לא צריך לסבול אותה כל היום.

בעריכה:

תמונות בלעדיות מזירת הארוע


היציאה מהחדר שלי



עמדת המחשב שנמצאת בצמוד ליציאה מהחדר שלי



המדרגות...

לעולם אשא דגלך בגאווה

אכן תמונות קשות!

"כעטלף המגיח בעלטה
כלהב המבתר בדומיה
כרימון המנפץ בזעם"

צרות של עשירים אחי לפחות לך יש מדרגות בתוך הבית

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לפני זה גרתי בצפון נהריה.

אני גר ברחוב היחיד שהוא לא שייך לפרוייקטים, אלא כל אחד בנה איך שהוא רצה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לא שאני גר שם אלה דודים שלי

באמת ממך לא ציפיתי לזילות שכזאת בבטחון המדינה
עכשיו האוייב יודע בדיוק איפה ממקוקמים השלטים בבית שלך והוא יוכל לעשות בזה שימוש זדוני בעתיד

מנהל יקר... בן כמה אתה?

לעולם אשא דגלך בגאווה

לדעתי: סיגריות.
זה כזה עצוב שיש כל כך הרבה אנשים שלא מסוגלים להיות בלי המקלות סרטן האלה לכמה ימים... מזכיר לי את הרבע שעה הפסקה בין הארוחת צהריים לזמן שצריך להתייצב ברחבת סירות בגדנ"ע חובלים..

חחח סיגריות? גם אם ישרדו את הכמה ימים האלה אתה חושב שהם באמת יעברו?
כושר כזה קרבי ועוד צלילות וכו' יפחלצו להם ת'אמא של הריאות.. ככה שגם אם הם היו שורדים את הכמה ימים האלה הם לא היו עוברים עם סגריות.. מצטער להגיד לך.

אני מכיר הרבה שמעשנים בעלי יכולת פיזית יותר גבוהה מאנשים הלא-מעשנים (אני מדבר על אנשים שעוסקים בפעילות גופנית קבועה).

אמנם סיגריות הורסות את הבריאות בכללי, אבל אני מכיר אנשים שמעשנים ויש להם כושר גופני טוב מאוד

גם אני מכיר

"והאנשים טובים לנו מאוד....חומה היו לנו לילה וגם יומם..." שמואל א'.

היה בערב מסע של 4 ק"מ בערך ואז הלכנו לישון. פתאום ב3 וחצי לפנות בוקר, מעירים אותנו ויוצאים למסע. זה היה מחורבן ביותר!!! בחיים שלי לא התאמצתי ככה. זה היה לדעתי בסביבות ה10 ק"מ, למרות שהיו כמה שאמרו שזה היה יותר. קרעו לנו את התחת, אני אישית התחלתי לפתוח פער מהקבוצה ואז אמרו לי להפסיק וללכת הצידה. אם הייתי יודע שאנחנו בחצי ק"מ האחרון... בקיצור, כל האלה שנפלו ממש בסוף (כמוני) התרכזנו בערך 15 אנשים אצל איזה מדריך. אנשים הגיעו לשם ממוטטים ומעולפים והיינו צריכים לטפל בהם. כשחזרנו למאהל ריכזו את כל מי שנפל- והיו פוווול יותר מחצי מהגיבוש!!! חבר שלי אמר שזה היה 70% מכל הגיבוש. בקיצור, כמה שזה נשמע מסכן לשרוד רק עד היום השני- מי שלא היה שם- אין לו מושג. לרוץ 10 ק"מ- שניה אחרי שהעירו אותך באמצע הלילה ואחרי שעשית לפני כמה שעות מסע קשה (לא כמו השני- אבל עדיין...), עם כל השק חול וכל המשקל והנשק, והשיפשופים העצבניים בגב מהתד"ל, בחול הרך... והמדריך בלי כלום עליו, בוגר שייטת, רץ לו ריצה קלה בפנאן...
איזה ביאוס.... ד"א שמתי לב שרוב מי שנפל, למשל אני, לא מורעל בכלל. אז מי שרוצה ללכת לזה סתם לראות, או לפתוח אפשרות- שישכח מזה. אתה צריך לדעת שזה מה שאתה רוצה, ולא להגיד "אני יחשוב על ??? כשיהיה לי קשה" בגלל שיש שלב שאתה פשוט לא יכול לחשוב ולכן אתה צריך לדעת שאתה רוצה ליהיות בשייטת. בהצלחה לכולם, והמשך חופש נעים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי david_chesterman היה בערב מסע של 4 ק"מ בערך ואז הלכנו לישון. פתאום ב3 וחצי לפנות בוקר, מעירים אותנו ויוצאים למסע. זה היה מחורבן ביותר!!! בחיים שלי לא התאמצתי ככה. זה היה לדעתי בסביבות ה10 ק"מ, למרות שהיו כמה שאמרו שזה היה יותר. קרעו לנו את התחת, אני אישית התחלתי לפתוח פער מהקבוצה ואז אמרו לי להפסיק וללכת הצידה. אם הייתי יודע שאנחנו בחצי ק"מ האחרון... בקיצור, כל האלה שנפלו ממש בסוף (כמוני) התרכזנו בערך 15 אנשים אצל איזה מדריך. אנשים הגיעו לשם ממוטטים ומעולפים והיינו צריכים לטפל בהם. כשחזרנו למאהל ריכזו את כל מי שנפל- והיו פוווול יותר מחצי מהגיבוש!!! חבר שלי אמר שזה היה 70% מכל הגיבוש. בקיצור, כמה שזה נשמע מסכן לשרוד רק עד היום השני- מי שלא היה שם- אין לו מושג. לרוץ 10 ק"מ- שניה אחרי שהעירו אותך באמצע הלילה ואחרי שעשית לפני כמה שעות מסע קשה (לא כמו השני- אבל עדיין...), עם כל השק חול וכל המשקל והנשק, והשיפשופים העצבניים בגב מהתד"ל, בחול הרך... והמדריך בלי כלום עליו, בוגר שייטת, רץ לו ריצה קלה בפנאן... איזה ביאוס.... ד"א שמתי לב שרוב מי שנפל, למשל אני, לא מורעל בכלל. אז מי שרוצה ללכת לזה סתם לראות, או לפתוח אפשרות- שישכח מזה. אתה צריך לדעת שזה מה שאתה רוצה, ולא להגיד "אני יחשוב על ??? כשיהיה לי קשה" בגלל שיש שלב שאתה פשוט לא יכול לחשוב ולכן אתה צריך לדעת שאתה רוצה ליהיות בשייטת. בהצלחה לכולם, והמשך חופש נעים.

בדיוק.. בגד"צ האחרון אני רואה פה אנשים בפורום באים עם חברים שלהם שלא יהיה להם משעמם.. מה זה קייטנה?!!! זה הרתיח אותי כמו לא יודע מה!

דוד, תודה על התגובה .
בתור מישהו טרי יחסית, אם יש לך עוד משהו להוסיף על הגיבוש, מה היה לך?
איזה דברים היו לך שלא סיפרו לך או שקראת בלכ מיני מאמרים שיהיה, תן לנו קצת רקע .

תודה,
בהצלחה בהמשך.

כל מה שאומרים על מסעות של 4, 8 ו- 16 זה לא תמיד נכון, לפחות זה לא מדויק ולא בסדר הזה.
נגיד, אנחנו עשינו מסע ראשון שלדעתי היה קצת פחות מ4 ומסע שני שלמעלה כתבתי שהוא היה 10 אבל כולם אומרים שזה היה 16 ואין מצב שזה היה פחות. אבל האורך לא כזה עקרוני, זה משנה כמה המדריך רץ, באיזה מהירות ועל איזה חול(רך או קשה). יש גם הבדל בין המדריכים למשל אחרי שחיכינו בצד בחצי קילומטר האחרון ראינו שיש מדריכים מאספים שמקפידים הרבה פחות על אנשים שמפגרים מאחורה ויש מדריכים מובילים שרצים יותר מהר מאחרים. אני לא יודע אם זה כתוב איפשהו, אבל שתדע שהכל על זמן. מילוי מיימיות, מקלחות, אוכל ,ארגון לשינה, הכל! בקיצור אין לך הרבה זמן לכלום.
אתה הולך לגיבוש מתישהו? אם יש עוד שאלות למישהו אני אשמח לענות.

סליחה?!?!?!

אני זייפתי את מה שאני כתבתי?! או שאני מקל ראש בעניין?!

המסע השני הוא למעשה שניים אם זכור לך נכון.
התחלתם אותו בבוקר, אלונקות מקופלות, 4 ק"מ.

הגעתם לבסיס, מעט מתיחות ממלאים מימיות. יוצאים שוב לאותו מסע עם אלונקות פתוחות.


תמיד!
בסדר הזה.
תמיד!
במרחקים הללו (בשינויים מינורים של עשרות מטרים).
תמיד!

כל מפקד מקבל מערך וסדר גיבוש על פיו הוא פועל - ישנם פעיליות שהוא מחוייב לעשות בסדר מסויים וזמנים מסויימים (כגון מסעות). וישנן פעילויות שבהן יש לו חופש פעולה מסויים.

אנא ממך - לא סיימת (ואני ממש לא יורד עליך - כל הכבוד על בכלל שניסית והצלחת להתמודד עם מה שיכלת), וישנם דברים שאינך מודע לאליהם ואינך יודע, הנתונים שמופיעים אצלי המאמר אינם הערכות שלי כי אם מידע אשר קיבלתי ממפקד גיבוש (לא שלי - אחד אחר). יש לציין שלאחר הגיבוש.

אני מצטער להגיד לך שאתה טועה... יכול ליהיות שזה בגלל שהיינו 400 אנשים (המדריכים אמרו שמזמן לא היתה כזאת כמות) והם רצו לדלל מהר, המסע הראשון היה פחות מ4000 והמסע השני היה 8000 ו 5 דקות הפסקה על החוף בלי מתיחות עם הציוד על הגב ואז עוד 8000 שזה בעצם 16000. המסע השלישי (כרגע דיברתי עם חברי שלי שחזר עכשיו הביתה אחרי שהוא נפל באמצע השלישי) היה 16000 בלי ההפסקה. אז אני לא יודע למה קוראים למסע השני "שמונה", זה שש עשרה עם הפסקה שבקושי עוזרת.

המסע מבוצע בריצה?
ואם כן..באיזה קצב בערך?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מתחילים בהליכה מהירה, ומידי פעם רצים. זה לא קבוע. פעם ככה פעם ככה. בד"כ על החול הקשה רק רצים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זאת מטרת הגיבוש.

קיצור לעניין..
הגיבוש מאוד קשה... פיזית, ומנטלית יותר, וכמו שאמרו פה כל הזמן, ועד לגיבוש הזה לא הבנתי כמה זה נכון... ומי שעוקב יודע שאני לא דוגל בזה, הכל בראש!!!!!!!!! אין לכם מושג כמה המשפט הזה נכון!!! צריך ראש חזק מאוד ורצון עוד יותר גדול לשרת בשייטת בשביל לעבור את המסעות האלה- מי שלא בא עם מוטיבציה ורצון אין לא סיכוי!! חד משמעית!! כמו שכתבו פה תכניסו לכם את זה טוב טוב לראש!!!
אני לא יודע איך היה בשאר הצוותים אבל אני אדבר על הצוות שלי.. התחלנו 21 בסוף היום הראשון 1 פרש, עד סוף היום השני נשארנו 10. עוד 5 (כולל אותי) עפו אחרי המסע של ה16 בערך- שאותו אגב סיים רק 1..(וככה זה נע בין הצוותים- בחלק סיימו 2 בחלק 3 והכי הרבה זה 6 מאותו צוות שסיימו את המסע)
התחלנו בסביבות ה380.. אני מתאר לעצמי שכרגע יש שם איזה 60 חבר'ה..ויש פחות או יוותר 24 שעות עד הסוף...

אגב המסעות..
המסע הראשון הוא לא 4- הוא פחות!
המסע השני הא בסביבות ה8
המסע השלישי הוא קצת פחות מ16(אבל זה מחושב עם התד"ל ועל החול הרך ככה שזה יוצא פחות או יותר 16).
וזה גיבוש מאוד קשה.. ואני אחזור על זה שוב בתור עצה למי שרוצה ללכת לגיבוש שייטת.. תעשו טובה גדולה לעצמכם ואל תבואו בכלל אם אין לכם מוטיבציה ורצון ללכת לשם.. אין לכם סיכוי מראש תזכרו את המילים שלי(אני יודע שעוד מעט יתחילו פה תגובות אבל מי שהיה שם יודע כמה שאני צודק).. ובהצלחה לכל מי שכן מנסה וינסה!!!!!!

יש בידך טעות גדולה...

אני הייתי בגיבוש שייטת בקיץ שעבר... מעולם לא רציתי להיות בשייטת, מעולם לא התאמנתי לגיבוש, לא היה לי כושר ששווה ליותר מ90 אחוז מהאנשים שהיו שם.... וסיימתי. (סיימנו 65 מתוך 350).

אין קשר לגבי רצון להיות בשייטת.... זה הכל בראש, לא צריך כושר... צריך לדעת לעבור רגעי משבר ותו לא.

שאלה פלצנית לשני הבחורים שפרשו:
איפה אתם חושבים שטעיתם? כלומר התאמנתם לפני הגיבוש? באיזה מידה ותדירות? עד כמה רציתם לשרת בשייטת?

"כעטלף המגיח בעלטה
כלהב המבתר בדומיה
כרימון המנפץ בזעם"

אתה באמת רוצה להכנס לזה..? סבבה.. אני אספר לך ת'צד שלי..
התאמנתי מבערך אמצע ספטמבר עד סוף מרץ(כשסגרו להו ת'צוות של הכושר קרבי..), משם התאמנתי ככה חודש לבד אז שהתחילו לי כאבים רציניים ולא סימפטיים בגב ומאז אני נח(הלכתי לרופא, לאורטופד, לרנטגן.. הכל בסדר זה כנראה משהו בשריר..), בקיצור התאמנתי פה ושם במכון כושר עד שגם את זה הפסקתי כי כאב לי מאוד..מאז לא התאמתי ואתה יכול להחשיב את זה כ3 חודשים בערך בלי אימון...
בקיצור מספיק עם התירוצים הא..?
איפה אני חושב שטעיתי..? אני לא טעיתי בשום מקום.. עשיתי כל מה שיכלתי על הצד הטוב ביותר ואף פעם לא פרשתי.. חזקים וטובים ממני פרשו.. וזה ממש ביאס אותי, לראות ככה את החברים פורשים זה לא מראה מלבב בכלל... אבל בסופו של דבר הגיע גם תורי..
מה שאולי טעיתי בו שלא ממש בשליטתי הוא הירידה העצבנית במוטיבציה להגיע לשם.. כי עם הפסקת האימונים והפגרה המוקדמת שלקחתי בגלל הגב, ירדה לי המוטיבציה חבל על הזמן... וכמו שאמרתי קודם אי אפשר לעשות ת'גיבוש הזה בלי לרצות חזק להיות שם..!!!
אני מאוד רוצה לשרת שם.. אבל כל ההמתנה הזאת לגיבוש הורידה לי קצת את המוטיבציה.. והגיבוש(שזו אחת המטרות שלו) הוריד את המוטיבציה עוד קצת..
וגם לבוא עם גב קצת דפוק(למרות שהוא לא ממש הפריע לי) ועם הרבה ק"ג עליו. זה לא קל..
ההדחה שלי הייתה אחרי המסע השלישי.. אותו לא סיימתי כי קרוב לתחילת המסע עיקמתי את הקרסול בחול ים(מה שדיי קל לעשות..) ומשם הכל הדרדר ולא הצלחתי לסגור ת'פער לקבוצה והוא הוציא אותי.. למרות שאני חייב לומר שהמדריכים שלי היו שפיצים חבל על הזמן.. הם ממש תמכו בי שאני אמשיך לרוץ והוא גם דחף אותי קצת אבל בסוף כמה שניסיתי בתוך החול הרך הזה עם כל הק"ג האלה על הגב לא הצלחתי לסגור ועם כל הרצון הטוב הוא נאלץ להוציא אותי(כי אחרי הכל אסור לא לעזור חוץ מלדבר-וגם את זה הם לא אמורים לעשות).

אני מתאמן לגיבוש בספטבמר כבר מיוני
יש לי מוטיבציה די גבוה אפשר להגיד אני רץ 4 פעמים בשבוע(אימון אחד בעצימות נמוכה) ו 3 פעמים חדר כושר
עוד חודש ויומים הגיבוש אני אמשיך להתאמן עוד 28 יום ככה כל יום
אבל אני מרגיש ירידת מתח.. אני מרגיש שהמוטיבציה שלי לא כמו שהייתה לפני חודש או חודשיים
אני רק יכול לקוות שלקראת הגיבוש היא תעלה שוב(ברגע שאני אקבל את המכתב
השקט שלפני הסערה.........

אחי אתה לא צריך להיות עצוב מצבך הוא מצויין!
עוד לא היה לך יום סיירות ולפי איך שזה נשמע הכושר שלך הוא די טוב כל מה שנשאר לך זה להתאמן על הגב\רגליים וכושר גופני עד לגיבוש הבא שיהיה באפריל(ליום סיירות) יש לך עוד 7 חודשים!!!
אחי אם אתה באמת רוצה להיות בשייטת אני לא רואה מצב שלא תהיה שם.

באפריל גיבוש טייס.. אלא אם כן אני אחליט לוותר על זה .. ינואר יום סיירות לפי זה נראה מה אני אבחר..
והכושר שלי לא טוב לצערי.. בתיזוזים למרות שלא נישברתי הגתע בין האחרונים כל הזמן, וכנ"ל בזחילות... רק באלונקה סוציומטרית הלך לי טוב..
באמת שכחתי לציין.... החול הרך וכל הציוד הורג את הרגליים... זה מאמץ מאוד אינטנסיבי... אז מי שמתכנן ללכת לגיבוש שיתחיל לטחון במכון כושר או יותר מומלץ פשוט ללכת לרוץ בחול ים רך ...

**אם יש מישהו לפני גיוס שרוצה ללכת לקבוצת כושר קרבי מעולה פשוט!!! וגר באיזור רחובות,נס ציונה, ראשון, יבנה ואיזור שלא רחוק מחוף פלמחים שיפנה אלי בפרטי.. אני כרגע לא בקבוצה ההיא בגלל הגב אבל הייתי כמה אימונים... והוא פשוט מעולה...... חבל לכם על על הזמן... אני לא פה לעשות שיווק כי אני עצמי לא שם עכשיו - פשוט אם מישהו רוצה להגיע רחוק אני ממליץ על זה... הוא פועל כבר יותר מ16 שנה.. הרבה לפני יובל עילם ועמית לכושר וכל המרכזים הממוסחרים האלה.. אימונים באמת מעולים ובינתיים אפשר לומר שיש הצלחה של 100% בגיבושים(נכון לשנה הזאת) , בקיצור אני לא אכתוב את הכל פה ואני לא רוצה להכנס לויכוחים למי יש קבוצת כושר יותר טובה..אז מי שרוצה אני בפרטי, ממליץ בחום!!!!

אם כן אני חייב לציין שאתה צריך להשקיע כמובן בשביל להגיע להישגים, הקבוצה אומנם מצויינת אבל עדיין דורשת ממך כבן אדם מחוייבות כבדה.

אנחנו היינו עם חנן אוחנה זה עם הקוקו.. ועם רמי וניר

ולא יכול להיות שאתה מדבר על קבוצה אחרת, כי אנחנו קבוצה שרצה 16 שנה ורק אנחנו רצים בדיונות שם.

אתה בטח הגעת בתקופה שהמאמן הראשי היה פצוע... אתה זוכר עוד שמות אולי?

כן אחי אני מתכוון לבוקס, האימונים שם בדיונות של פלמחים..על זה אני מדבר..
איזה עולם קטן..

יובל עילם מתחיל את מחזור 20 בספטמבר, כלומר הוא קיים כבר 19 שנים... אז אל תשקר בבקשה, או פשוט אל תגיד דברים שאתה לא יודע...
יובל עילם הוא ללא ספק הותיק והמנוסה ביותר, בהצלחה.

אז יובל עילם פועל 3 שנים יותר, אני גם יכול להגיד שהיו אצלינו חניכים שהתאמנו אצל יובל עילם, ובקושי סיימו אימון.
בנימה זאת אני מקווה שהויכוח המיותר הזה לא יגרום לאשכול להינעל..

באמת ויכוח טפשי...
מי שגר קרוב להרצליה שיילך ליובל עילם, מי שגר קרוב לראשון שינסה את מה שהבחור פה מציע...
לצורך העניין - לגבי חניכים שהיו ביובל עילם ולא סיימו אצלכם אימון.. יש הרבה רמות ביובל עילם, לא צריך לבוא ליובל עילם בכושר שיא ולהיות רמבו, המטרה ביובל עילם היא לאו דווקא ההכנה הפיזית לצבא ולגיבושים, אלא ההכנה המנטאלית לצבא, לגיבושים, ולחיים בכלך.
בהצלחה

אסור לרוץ על חול ים!
זה מותח רצועות ברגליים וגם יש אפשרות לסובב ולעקם את הקרסול.

אני לא יודע מה ההגדרה שלך לחול ים, אבל בקבוצה שלנו היו מקרים בודדים של פציעות בשנים האחרונות, ואצלינו אנשים באים לשנה שנתיים... אין לי כח לכתוב למה זה דווקא טוב לרוץ על חול רך כי זה מגילה ארוכה אז בוא נשאיר את זה ככה...

לחול ים רך.

ובכל מקור מקצועי כתוב שאסור בתכלית האיסור לרוץ על חול ים רך אלא רק על חור ים מהודק, החול שהים הידק אותו למשטח קשה.

טוב אני לא מתכוון להתווכח, אני רק אומר שזה הרבה הרבה הרבה יותר קשה ולמען האמת בימי שישי הייתי רואה אנשים שמתכוננים לאיירונמן, שבאים לרוץ בחולות שם, מה שבנוסף אף פעם לא ראיתי מישהו מהקבוצה שלי שנפצע מהאימונים ואנחנו רצים ה מ ו ן ורק על חול כזה, אני מניח שבלי השגחה של מדריך אפשר לפצוע את עצמך בדרך כזו או אחרת כנראה...


ואנחנו הופכים את השרשור הזה לשכונה, אם בא לך לדבר על הדברים האלה ועל מסגרות כושר קרבי בכלליות אתה מוזמן לפתוח אשכול..

אמרתי שזה לא בריא ומסוכן לגוף, חוץ מזה אני לא רואה איך להזהיר אנשים על סכנה לגוף שלהם הופכת את האשכול הזה לשכונה.

אני כאחד שרץ רק על אספלט מתעניין מאוד במשטחים שעליהם בריא לרוץ, ואני יודע שחול מהודק,דשא וכבישים כורכריים הם מאוד בריאים, אספלט וחוך רך מצד שני הם מסוכנים.

נ.ב
אתה לא מתכוון להתווכח איתי?
אני לא מתווכח איתך אני אומר לך את מה שאני יודע מאנשים שמבינים טוב מאוד.
רציתם , הקשבתם לא רציתם תעשו מה שבא לכם.

אנחנו סתם מסיתים אותו, ואתה עוד רץ על אספלט ומטיף לאנשים שהם רצים על חול רך?
חוץ מזה אחרי שאתה רץ בחול כזה כבר הרבה זמן אי אפשר לחזור אחורה... לרוץ על דשא או על כורכר זה פשוט לא מספק ומשעמם...

1. האשכול הזה על הגיבוש לא על הדגנ"ע
2. אני לא מטיף לאף אחד, אני מסביר שמה שאני עושה לא בריא, אבל זה כמו לעשן סיגריות לעומת להיות מעורב בתאונת דרכים חס וחלילה, לרוץ על אספלט פוגע בברכיים בהדרגה ולרוץ על חול ים יכול לגמור אותך במכה. מתיחת\קריעת רצועה ברגל או עיקום קרסול ויש לזה השלכות מרחיקות לכת.
3. אני רץ על אספלט כי אני גר בעיר בלי ים,ובלי אדמה קשה בסביבה, רק אספלט, וכמה שאני אוהב ללכת ברגל ללכת כל יום 15 קילומטר כדי להגיע לחוף הקרוב זה לא פרקטי.

1. מה ההבדל? לי אישית אין בעיה אבל אני לא רוצה שהמנהל ינעל סתם כי האשכול סטה מתוכנו המקורי

2. כמו שאמרתי מקודם, אני לא מכיר אף אחד שרץ על חול ים ונפצע מפציעות כאלו או אחרות שקשורות לרגליים (אבל אני מוסיף שצריך לרוץ בהדרגה כמובן ואם אפשר עם השגחה מקצועית), אבל אני מכיר כל כך הרבה אנשים שנפצעו מאספלט \ כביש שזה מגוחך, למען האמת אבל אני לא מדבר על חול עם משטח ישר של חוף ים, אני מדבר על מקום עם מלא חול רך שבעיקרון כולו זה עליות וירידות של דיונות, אני די בטוח שיש הבדל כי גם אני שמעתי שלרוץ על חוף הים זה די מסוכן.

ולמה היציאה הזאתי של "אתה לא נרגע", אי אפשר לפתח דיון בלי כל החרא הזה... הרי כולנו מתאמנים בשביל אותה מטרה.

הטעות העיקרית שלי הייתה בזה שאני בכלל לא מורעל, וכשאתה רואה אנשים שמאזז שהם זוכרים את עצמם הם רצו להגיע לשייטת, אתה חושב "למה בכלל אני כאן?" וזה מחליש. כמו שPAPA אמר זה די הכל בראש. וגם אם הייתי יותר בכושר- הייתי נשבר יותר מאוחר (אם בכלל).

רק שתדעו בין אם אתם יודעים או לא, שבערך 40 אנשים מתוך ה60 שמתקבלים לשייטת נופלים במהלך המסלול (יותר נכון מעיפים) ונשרים בערך 20 ככה.. ככה שגם אם הם עשו תגיבוש יש להם עוד דרך לעשות... בשונה ממטכל ושלדג שאם עברת תגיבוש אתה בתוך היחידה ולא מפילים אותך במסלול זה למה יש בכל מסלול חדש שמתחילים של שלדג ומטכל כ25 אנשים בשונה משייטת שמתחילים כ60...

תתפלא אבל במטכל ושלדג גם הרבה נופלים במהלך המסלול...

אני ואריאל (פאפא סוטול) היינו ביחד בצוות.. וגם אני הלכתי ביום השלישי בגלל מצבי הבריאותי.
במסע 8(או כמה שזה לא יהיה) התעלפתי למדריך בידיים ורציתי להמשיך אבל לא נתנו לי .
אח"כ במסע 16 עמדתי להתעלף שוב והם הפסיקו אותי לפני שזה קרה( בדיוק שניה לפני..הרגשתי כאילו אני שיא השיכור והלכתי עקום ולא ידעתי שבכלל אפשר להגיע למצב כזה...לא הרגשתי טוב כל היום ככה שזה כנראה גם בגלל זה..). והם שלחו אותי הביתה על רפואי. תכלס אני יגיד לכם, ציפיתי להרבה יותר קשה. הגיבוש קשה בטירוף אבל באותה מידה גם אפשרי. הסיבה היחידה שאני לא מאוכזב מעצמי היא שאני יודע שבאמת נתתי תמיד הכל וכנראה שזה גם למה התעלפתי...כי שתיתי המוןן!!! ככה שזה לא כי התייבשתי וזה בטוח....!
המבדקי ים הם כפיים בטירוף!! קצת שבירת שיגרה של חול לים. היה לנו צוות ממש טוב והיו איתי עוד שתיים מהגדנע בצוות עוד פעם(אחד מהם זה אריאל..).
קיצור, למרות כל הקושי והקריעת תחת של הגיבוש הזה היה כיףף!! ואני לא מצטער בכלל על זה שהלכתי לשם.
בהצלחה לכל מי שהולך לשם בגיבוש הקרוב..כמו שפאפא סוטול אמר, אתם באמת צריכים לרצות את זה מאודדד!!, אבל בוא אני יגיד לכם עוד משהו: הרבה, הרבה מאוד אפילו זה בראש. אבל ממש לא הכל! כי אני אישית הגעתי למצב שנתתי כל כך הרבה שהגוף פשוט לא יכל למשוך עוד עד שהתעלפתי...ככה שחייבים להיות במצב פיזי מעולה ביותר ורק אז, הכל בראש!
שוב, בהצלחה לכולם בהמשך.

אני החבר של שמלה. (ההוא עם הבגד ים...)

ההוא עם הבגד ים..?? באיזה צוות היית
ומי זה שמלה?? שם פרטי,שם משפחה

אם היית מי שחשבתי אז היית מבין... לא משנה. אני הייתי בצוות 8 בגדנ"ע ו15 בגיבוש.

לא אחי אז זה הקטע שאמרתי ששייטת שונה ממטכל ושלדג כי במסלול של שלדג ומטכל אין נפילות כמעט לחלוטין.. מכסימום 2-3 נופלים שמה וזהו.. ואני יודע כי מקור מוסמך אמר לי, ואילו שייטת מבוסס על תהליך המיון כמו שיש בטייס - שעושים סינון התחלתי במיונים ובגיבוש ובקורס עדיין נמשך סינון ככה גם פועל תהליך הסינון בשייטת שכן הזכרתי כבר מיקודם ששני שליש עפים משם בכוונה כדי לבדוק את תפקודם ביחידה לאורך חודשים... זה למה תמיד הם לוקחים מכסה גדולה של 60 איש שמתקבלים למסלול השייטת כדי שהם יפילו מתוכם הרבה וישארו איזה 25 כמו במטכל ושלדג, בשלדג ומטכל מבוסס העיקרון של "אם עברת תגיבוש - אתה בפנים" ובמסלול אין את העניין של הבינון כי אחרת אם היה אז הם היו לוקחים גם איזה 60 איש כמו שייטת ואז מפיליפ הרבה.

הסיבה שבגללה השייטת לוקחת מחזור גדול של מועמדים היא בגלל הפציעות הגדולות שמהוות את האחוז הנשירה הגדול מהיחידה.
שלדג ומטכ"ל ממש לא פועלות ע"פ עקרון של "עברת גיבוש- אתה בפנים" אפילו חודש לפני קבלת הסיכה אתה יכול לעוף. למשל מי שלא שורד תרגיל סמלים במטכ"ל לדעתי לא מתקבל. למרות לשגבי כך אני לא בטוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ProphecY הסיבה שבגללה השייטת לוקחת מחזור גדול של מועמדים היא בגלל הפציעות הגדולות שמהוות את האחוז הנשירה הגדול מהיחידה. שלדג ומטכ"ל ממש לא פועלות ע"פ עקרון של "עברת גיבוש- אתה בפנים" אפילו חודש לפני קבלת הסיכה אתה יכול לעוף. למשל מי שלא שורד תרגיל סמלים במטכ"ל לדעתי לא מתקבל. למרות לשגבי כך אני לא בטוח.

אז כתגובה לזה אני יגיד לך שהסיבה שבגללה השייטת לוקחת מחזור גדול של מועמדים זה לא בגלל פציעות בכלל... אלא רק בגלל שהם רוצים לעשות סינון יעיל במשך המסלול אך ורק כדי לבדוק מי ראוי ליהיות בשייטת ומי לא ראוי כמו שעושים בטייס עם כל הסינונים במשך הקורס כדי לקבל ליחידה את הטובים ביותר.. פציעות זה חלק שולי וזה לא מהווה בכלל את אחוז הנשירה הגדול. ואני אומר זאת ממקור מוסמך אין מה להתווכח על זה מקסימום איזה 2-4 אנשים נפצעים אולי ועוזבים אבל לא צריך להגזים ולהגיד שזה כולם נפצעים . ותגובה למורה"ל, העבודה הרבה עם המים היא גם לא הבעיה לאחוז הנשירה הגבוה אלא שוב- אך ורק כי השתתפותם של המועמדים נפסקת ולא בגלל פציעות או עבודה קשה עם מים... פציעות זה קטע שולי וזה לא שכל ה40 אנשים כולם נופלים רק בגלל שהם נפצעים זה בכלל לא נכון, זה כאילו אתה אומר שהם כולם שוברים תרגל אחרי חודש וזה לא נכון..
וזה שהם אומרים שהם יקחו את מי שראוי להיות מתאים... אתה לא מחדש כלום זה ברור שהם לוקחים את מי שלדעתם מתאים,אבל, בכל זאת יש מכסה מסוימת שהם צריכים למלא ולקחת את ה60 אנשים הכי טובים למסלול ובכל מחזור של השייטת זה 60 אנשים בערך ככה שזה אומר שכן יש מכסה קבועה שהם צריכים למלא..

הקטע המצחיק הוא שבכל גיבוש ישנם מספיק אנשים מתאימים כדי למלות "מכסה" (שונא את המילה הזאת) ולכן הם לא נאלצים לבחור באנשים "פחותים".

לא אני התייחסתי לפציעות כגורם ראשי.

בעיקרון אמרנו אותו דבר, רק הוספנו וחיזקנו תגובתו של האחר..

אין כזה דבר מכסות.
בשום מקום ביחידות התנדבות לפחות.
ואמרו זאת מספר פעמים.

ייקחו את מי שלדעתם מתאים.

סיבה נוספת לאחוז פרישה גדול בשייטת, היא העבודה הרבה עם המים, ישנם אנשים שלא יכולים להתמודד עם זה בצורה טובה ולכן לא מסיימים.
וכמובן שפציעות היא סוגיה נוספת. כלומר אם האדם נפצע כנראה שהוא אינו מתאים פיזית לשירות ביחידה (שהרי כאמור לא מפסיקים את האימוני כושר אחרי המסלול), בגלל העומס הגבוה גם לאחר המסלול.

כן אני יודע גם על כמה חברים שלי שפרשו אחרי יומיים.... קרעוווו אותם שם.

דבר ראשון וזה דבר שהוכח
קבוצות אימון לפני צבא גורמות לשברי מאמץ אבל אם ניראה לכם שזה טוב אז תלכו רק תזכרו שאני ועוד הרבה אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בתחום הזה אמרו לכם שיהיה לכם שברי מאמץ וזה מ2 סיבות
1)עומס יתר של אימונים
2)חוסר התאמה בין היכולת לאימון (לא בנו לחניך סרגל מאמצים)
פשוט מאוד מה שעושים באימון כושר קרבי האלה זה דברים ששוברים לכם את כל הגוף וכמה שניראה לכם שמשקיעים בכם הם שמים עליכם זין אחד גדול ואני יודע את זה כאחד שלומד חינוך גופני כמקצוע מורחב לבגרות
חדר כושר:
חדר כוח לא ממש יעיל לגיבושים מסיבה אחת
הוא לא מפתח סיבולת אלא שרירים ליופי בלבד
חדר כוח יעיל רק בשילוב עם אימון נוסף (אימון אירובי+אימון כוח)
לדוגמא:
אם אתם רצים 4 ק"מ 3 פעמים בשבוע ועושים פעמיים בשבוע חדר כושר זה יעיל
בנוסף לאימוני הכוח החדר כושר ולאימונים האירוביים חובה להתאמן כל יום בבית על שכיבות שמיכה וכפיפות בטן בצורה נכונה ועבודה של סטים (כפיפות בטן-הגב ישר וכל הגב עולה 5-7 ס"מ מעל המזרון, שכיבות סמיכה-שמים משהו בגובה 3-4 ס"מ והחזה צריך לגעת בו)

ריצות:
זה החלק שגורם הכי הרבה לשברי מאמץ ולבעיות ברצועות ובגידים
אם אתם רוצים להתאמן נכון אתם צריכים לבנות סרגל מאמצים
נגיד להתחיל מ1100 מטר 3 פעמים בשבוע וכל שבוע להוסיף משהו כמו 150-200 מטר לריצה עד שתגיעו למצב שכל יום אתם רצים 10 ק"מ לפחות
משטחי הריצה המועדפים:
כורכר
דשא
חול ים קשה שאין לו שיפוע גדול מידי


בשביל להתחיל להתאמן עדיף שתלכו למאמן כושר שיש לו קצת ניסיון והוא יבנה לכם סרגל מאמצים ותוכנית כושר

אחי עכשיו עבצנת אותי.
אני רץ בחדר כושר.
אני מתאמן בחדר כושר ואתה יודע מה ? אני מרגיש את זה וזה כן יעזור לי לגיבוש!
לפני 3 וחצי חודשים רצתי מחוץ לחדר כושר ריצת אלפיים רצתי את זה 8:42
הלכתי לחדר כושר ביקשתי מהמאמן ליבנות לי תוכנית אימונים הכי רצחנית שיש בשביל לרוץ יותר טוב.
לפני שבוע הלכתי לרוץ אלפיים על אותו מסלול ועשיתי 7:25
בקשר לאימונים בחדר כושר לא עוזרים ?!
תתפלא אבל בחדר כושר אפשר גם לעבוד על סיבולת וזה מה שאני עושה! לא כל מי שעובד בחדר כושר רוצה שרירים בשביל שכולם יראו כמה הוא "חזק". ורק שתדע שאם אתה רציני ויכול להתאמן לבד ולא צריך
עמיתלכושר\יובלעילם\אחרי\כושראקסטרים\ועוד
עדיף לך להתאמן בחדר כושר כי אז אתה תגיע לתוצאות הרבה יותר גבוהות.
ואתה מדבר על אימוני כוח ?! זה ממש לא מה שמישהו שרוצה להתאמן לקראת גיבוש ירצה לעשות
בייחוד לגיבוש כמו לשייטת בשביל גיבוש כזה אתה צריך אימוני סיבולת כדי לבנות סיבולת שריר
מה יעזור לך שריר חזק בגב אם אחרי 10 דקות של מסע אתה תרגיש כבר שאין לך כוח לסחוב ?
או שריר חזק ברגליים אם אחרי 20 דקות תרגיש גמור ?
רק סיבולת...........

די הפסקתי לרוץ בחדר כושר כי צריך להתחיל להתרגל לריצה בחוץ שהיא לא כמו ריצה בחדר כושר

בחדר כושר הייתי עושה 4 אימונים
אימון אחד קל ועוד 3
באימון הקל הייתי רץ 40 דקות הייתי עושה משהו כמו 6 קילומטר
בשאר האימונים זה היה 50 דקות 10 קילומטר בממוצע..

אתה בעצמך מזיין ת'שכל. קודם כל בחדר כושר עבודה על סיבולת היא ללא שום ספק הרבה יותר נמוכה מריצה על דיונות או בכלל. חוצמזה שבשביל סיבולת מתחת לאלונקה הכי טוב זה לעשות אלונקות ולראות איך זה.
ובקשר לזה ששרירים שמפתחים בחדר כושר לא עוזרים בגיבוש?! גיבוב שטויות, למשל במסע אלונקות מה שאתה הכי רוצה זה זה שריר בריח חזק ובטן חזקה

דבר ראשון אתה צודק
ברור שבשביל סיבולת לאלונקה אין לך מה לעשות אלא להרגיש את האלונקה כמה שיותר
הרי שום שריר לא פועל כשאתה מתחת לאלונקה אין לך מה לחזק ...
ובקשר לשרירי רגליים שתדע הסיבולת שלהן נבנת פחות מהר כשאתה רץ
כשאתה מתאמן על מכשירים בחדר כושר לרגליים ובונה להם את הסיבולת אז זה נבנה יותר מהר.

ga02 אנ'לא יודע למה באת לבאס, אבל אתה מדבר שטויות בסיטונאות אחי!
אפילו הבחור עם ההכי פחות כושר יכול לרוץ בהתחלה יותר מ-1100, משהו כמו 2500 מטר
וזה שטויות שהקבוצות האלה לא טובות וזה שטויות שחד"כ לא עוזר,
אז אחי תפסיק לבלבל ת'מוח בדברים שלא קשורים לאשכול

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

זה באמת נכון שיש הרבה מלשבים שמתגייסים לצבא עם שברי מאמץ
קח אותי לדוגמא לפני שנה לא הייתי גומר לך 1500 מטר עכשיו אני רץ 10 קילומטר ואני כמעט ולא מרגיש שרצתי
הם בהחלט יכולות לגרום שברי מאמץ.
חוץ מזה שהם לא מדברות על תזונה נכונה... בעמית לכושר לדוגמא שם חברים שלי נמצאים לא אמרו להם כלום על תזונה נכונה לא היה להם מושג שצריך לאכול שעתיים לפני אימון פחמימות ולאחריו עוד פחמימות וחלבונים.

אבל מה שכן הקבוצות האלה באמת עוזרות..

בשביל תזונה נכונה יש מדריכים בחד"כ!
תפקידם של אנשים הכושר הקרבי הם להכין אותך מנלטלית ופיזית לצבא,
לא להיות אחראים על הרגלי התזונה שלך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Seaman בשביל תזונה נכונה יש מדריכים בחד"כ! תפקידם של אנשים הכושר הקרבי הם להכין אותך מנלטלית ופיזית לצבא, לא להיות אחראים על הרגלי התזונה שלך

תפקידם באמת לנסות לעזור לך להשתפר פיזית\מנטלית
חלק מהשיפור נובע מתזונה נכונה

באחריותן של הקבוצות שמתהדרות בתוארים של מכינים לגיוס/גיבוש, לדאוג לך לכל החבילה. אימונים נכונים בעצימות נכונה לכל פרט, תזונה נכונה ומנוחה. אחרת אתה יכול להפצע, וכל המאמץ, והכסף, ירד לטמיון. זוהי איוולת ללכת כל פעם למדריך אחר בשביל לדאוג לפן אחר. האימון הוא חבילה אחת ויש להתאים את התזונה והמנוחה לאימון, ואלא בנפרד.

צודק אחי,
אבל אין טעם לדאוג לתזונה כי אני בטוח
שרוב (זה כככה צריך להיות) המלשב"ים שכבר באים להתאמן,
מבינים מעט באבות מזון חשובים כמו חלבונים ופחמימות, וכן צורות מזון

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

להפך. באחריות אדם אחראי, שלוקח כסף על מנת להביא אנשים בכושר טוב לצבא לדאוג לכל האספקטים, גם לאלה שאחרים לא מודעים להם!

בקשר למסלול שייטת 13, באמת מתחילים בסביבות ה50-60 אנשים במחזור ונופלים עד סיומו
חלק גדול מהמחזור, הממוצע של מסיימי המסלולו במחזור הוא בין 15-10 זאת ממקור מוסמך.
עוד משהו... לפי מה שהבנתי רוב מי שנופל אלה בעצם פורשים מסיבות שונות...

כשהייתי בגדנ"ע, בזמן החופשי (עד שכולם סיימו לאכול), פגשתי שני שייטים שהסתובבו בבסיס (עם קלאצ' ) ודיברנו קצת ושאלתי כמה שאלות לגבי המסלול והם אמרו שהרוב הגדול מהנופלים במסלול הם אנשים שפרשו ולא אנשים שהעיפו אותם.
אבל עדיין, זה לא אומר שזה לא תהליך מיון. זה כן מיון רק שלא מעיפים אותך אלא מביאים אותך למצב שבו אתה פורש לבד.

אני הייתי ,עברתי תודה לאל.
מאמר בקרוב אני אשתדל
אגב זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי בסוף המסע האחרון ,שאגב הוא לא 16 וזה חרטה ברטה, לא ידעתי מה השם שלי ולא חשבתי שאני חי הייתה לי תחושה של שיכור כזה בקיצור מה שנאי רוצה להגיד שהיה ממש קשה וגם אם לא הייתי עובר הייתי גאה בעצמי לגמרי.
נתראה בבקו"ם =)

מזל טוב, ושירות קל!

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

או פחות?


סתם שאלה, אם מישהו הולך ליום סיירות יש סיכוי שיקבל שייטת למרות שהוא לא יודע לשחות?
דאחקה מעניינת

אבל בכל זאת היה הדבר הכי קשה בעולם
בטח שיש מצב לא בודקים ביום סיירות בכלל שחייה, ואם אתה טוב בריצות מסעות וכאלה אבל אין לך שמץ של מושג עם מים עדיף לך לנסות מטכל שלדג פלסרים למיניהם (לא בימי סיירות)למרות שאפשר גם בלי לדעת לשחות טוב אבל צריך לאהוב מים ולדעת להסתדר איתם זה המינימום.

אני אישית התקבלתי ואני יודע שמהחוליה שלי התקבלו עוד 3 - יעני ארבעה חבר'ה מתוך 10 שסיימו (חוליה 12 שולטים! - סיימנו הכי הרבה !! ).
קיצר... נראה לי שבסה"כ יש קצת פחות מ-30 מתקבלים בסופו של דבר....

אני אישית סיימתי את הגיבוש ואת כל המסעות והייתי טוב ולא עברתי.
אני ממש ממש מבואס ואני רוצה להגיד שחשבתי שהגיבוש יהיה יותר קשה.
אבל יאללה יש עוד יום סיירות ואפשרות להגיע לשייטת שוב.
קצת עובדות:בצווות שלי התחלנו 21 אנשים את הגיבוש ביום השני נשארנו כבר רק 12, את המסע 16 סיימנו 4 בצוות.
בסופו של דבר סיימנו את הגיבוש 6 אנשים שמתוכם רק 4 סיימו את המסע ומתוכם 3 התקבלו חוץ ממני .
היה לי פסיכולוג ולא עברתי .
התחלנו את הגיבוש בסביבות ה 340 סיימנו 78 שמתוכם 40 באמת סיימו את כל המסעות.
קבוצה 2 כבוד!!!!!!! כל הכבוד לכל מי שעבר ושירות קל.

שהגיבוש לא כזה קשה כמו שחשבתי ובאמת שכל אחד יכול לסיים אותו.
פשוט צריך להמשיך כל הזמן במסעות לא לחשוב על כלום כי באמת שהכל בראש.

על מה דיברתם ?? מה הוא שאל ?? כמה זמן היתה השיחה?? תכתוב מה שאתה זוכר...

וזה שסיימת ולא עברת גיבוש שייטת מה זה נותן לך עכשיו??

ובאמת כל הכבוד למי שעבר וזה שסיימת ולא עברת צריך לתת לך יותר מוטיבציה בגיבוש שתקבל אני מקווה אחרי יום סיירות בשנה הבאה...

הפסיכולוג שואל אותך על הכל ממש כל החיים שלך הוא יושב איתך בין חצי שעה לשעה וחצי ויותר תלוי בבנאדם
עד כמה גבוה הרצון שלך להגיע לשייטת ובמה זה מתבטא
למה אתה רוצה להגיע ליחידה
איך היה הגיבוש
איך הסתדרת עם אנשים
בקיצור שאלות של פסיכולוג
סיום גיבוש גדנ"ע ו/או כמה ימים ממנו לא מקנה לך כלום חוץ מקצת כבוד , זה לא כמו בגיבוש בכיתה י"ב שאתה יכול לקבל גיבוש 669 ודברים כאלה, בגיבוש גדנ"ע יש שחור ולבן-עברת או לא עברת.
עברת-מזל"ט
לא עברת-ליום סיירות(או לאן שבא לך )
שאלו עוד שאלות אני אשמח לספר על כל החלקים בגיבוש פשוט אין לי כוח ממש לכתוב מאמר אני גמור עוד חח

מה זה לוקח כל כך הרבה זמן?? יש שם הרבה פסיכולוגים כלומר נכנסים אנשים בוזמנית לפסיכולוגים אחרים ? פשוט אם זה לוקח בוא נגיד שעה לכל אחד והם מקבלים אחד אחד זה לא יגמר ....
איזה שאלות על החיים שואל הפסיכולוג??
מתי ואיך הודיעו לך על זה שעברת??
הפסיכולוג מעודכן לגבי דברים שאתה עשית ספציפית בגיבוש... למשל נניח אם נתנו לך אזהרה באחד המסעות כדי שתגביר קצב הוא ידע על זה??
כמה אנשים בערך עברו בלי שהלכו לפסיכולוג ???

האם הפסיכולוג שאל אותך שאלות שנראות מוזרות ולא קשורות?? אם כן איזה אם אתה זוכר?

תודה רבה על התשובות...

כמה פסיכולוגים יושבים עם כמה חניכים בו זמנית וזה לוקח זמן משתנה
אנלא יודע בדיוק להרחיב מה הוא שואל אז תשאל אנשים אחרים אבל הוא שואל שאלות על הכל כי בסה"כ הוא חוות דעת קובעת מאוד ועובדה שהוא יכול להפיל אנשים טובים ולהעביר אנשים אחרים
ממ אני שמעתי שלפסיכולוג יש בוחטה של ניירות שלך עוד מהמבחנים בביתן חיל הים,אז בעבר הרחוק, והוא מסתכל על הכל ונותן חוות דעת לוועדת הקבלה
לי הודיעו באיזה 5 וחצי בערב אתמול בטלפון רעדו לי הברכיים
שאלו אותי מה המידת נעליים שלי חח והתאריך לידה ושלום על ישראל, לחגיגות.....

קודם כל מזל טוב!
דבר שני, זה שעברת את הגיבוש בסוף י"א זה אומר שבסוף י"ב אתה מתגייס אוטומטית לשייטת ? בלי לעבור עוד גיבוש?

עוד שעה ככה

מעניין אותי לדעת אם חבר'ה מהצוות שלי בגדנ"ע עברו.
הייתי בצוות הכי קטן בגדנ"ע עם תמן (אורי), עופר ובר... (היינו 4 אנשים- צוות 9).

מישהו היה איתם אולי בגיבוש או יודע אם הם עברו? פשוט שכחנו להחליף מספרי טלפון ואין לי דרך לבדוק...

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.