מחר בצהריים יוגש כתב אישום נגד סרן ר', המ''פ החשוד בהריגת ילדה בת 14 ברפיח. דובר צה''ל אמר ל-NRG מעריב: ''אכן יוגש מחר כתב האישום''.

כפי שפורסם לראשונה ב-NRG מעריב, כתב האישום מתאר את תקרית הירי של המ''פ, אך אינו מאשים אותו בוידוא הריגה אלא בשימוש בלתי חוקי בנשק
ושיבוש הליכי משפט. נגד הקצין קיימים עדי תביעה רבים, ביניהם פקודיו ועדות מרכזית של חייל התצפית.

עו"ד שמואל שנפלד, פרקליטו של המ"פ החשוד בוידוא הריגה, אמר היום ל-Nfc, כי היה שמח אילו צה"ל היה דורש את הקליעים במסגרת התחקיר הצבאי שנערך בפרשה.

בינתיים נודע ממקורות פלשתינים, כי משפחתה של אל-המס הסכימה להוציא את הגופה מהקבר לצורך נתיחה שלאחר המוות, בהתאם לדרישת הפרקליטות הצבאית מלפני כמה ימים, לאחר שהעיתונאי יואב יצחק חשף כי צה"ל נמנע קודם לכן לדרוש את הקליעים. עם זאת, לא ניתן היה להשיג את תגובתה של עו"ד לאה צמל המייצגת את המשפחה. לפי שעה לא ברור האם צה"ל קיבל בקשה כזו בצינורות הרשמיים והאם יש בכך כדי להטות את כיוון החקירה.
בצה"ל לא קיים כיום נוהל מסודר לבקשת קליעים או לנתיחה שלאחר המוות, בכל מקרה של מוות שנוי במחלוקת (בצד הפלשתיני). במקרה הנדון, הסתמכו בצה"ל בעיקר על עדויות הפלשתינים בנוגע למספר הקליעים שנורו בנערה אימאן אל-המס (17-19). כמו כן, רוב העדויות בכתב האישום מבוססות על עדויות החיילים, בעוד שבצד הפלשתיני, יש לומר, לא אוזכרה כלל אופציית וידוא ההריגה (לפחות לא עד שהועלתה בצד הישראלי).

גורם צבאי בכיר אומר היום ל-Nfc, כי צה"ל יכול היה לחסוך עוגמת נפש למעורבים בפרשה, אילו היה דורש את הקליעים. אחת המחלוקות העיקריות כזכור נסובה סביב השאלה: לאיזה כלי נשק שייכים מרבית הכדורים שנורו באל-המס.
עו"ד שנפלד טוען מצדו, כי "כל הסיפור הזה התחיל מתוך מטרה של החיילים להפיל את המ"פ... ככל שאני מעיין בחומר הראיות, כך אני למד שאין בסיס לחשדות נגדו".


http://www.nfc.co.il/archive/001-D-...ml?tag=17-36-42

במילים אחרות: "אתה אשם, גזר דינך כבר נחרץ - עכשיו נותר רק לברר מה האשמה"...
עד כאן ההליך המשפטי הפורמלי.

בלינץ של התשקורת הוא כבר הורשע מזמן...

אם הקצין עשה מעשה פסול של הרג ילדה תמימה באופן מודע או וידוא הריגה - יש לשפוט אותו במלוא חומרת הדין.
אם אין ראיות לכך - יש להוציאו זכאי ולא לחפש סעיף אישום בכל מחיר !

"שימוש בלתי חוקי בנשק".
ובהתחשב ברקע של כל הסיפור הזה, אישום בשיבוש הליכי משפט הוא על פניו בלתי נמנע. אל תשכח שבפרשה הזו יכול היה לצאת אחד משניים: או שהמ"פ שיקר - או שחייליו שיקרו.

או שהוא רוצח מתועב או שהוא קורבן תמים.

סעיף "שימוש בלתי חוקי בנשק" זה נסיון נלוז להאשים אותו בכל מקרה.

קצין בצה"ל מקבל נשק כדי להשתמש בו כנגד אוייב.
אם דמות הילדה זוהתה כ"אוייב" הירי מוצדק.
אם היה ברור שמדובר בילדה תמימה, הפשע חמור.

כמו שאין "חצי בהריון" כך אין "חצי אשם"...

כמו שאני מבין את הדברים, נמצא - ובצדק - שאין מקום להאשים אותו ברצח או בהריגה, מפני שהירי הראשוני על הילדה (שבו נטלו חלק גם חייליו), היה מוצדק לאור הנסיבות וההוראות. הבעיה היא עם מה שקרה אחרי שהילדה כבר "נוטרלה" ושכבה גוססת או מתה. או אז, על פי החשד (ואולי כתב האישום), הוא התקרב אליה וירה בה צרור מטווח קרוב. כיוון שאין בחוק השיפוט הצבאי סעיף שנקרא וידוא הריגה, הוא יואשם בשימוש בלתי חוקי בנשק (ואני תוהה: מה עם התנהגות שאינה הולמת קצין).
אני חושב שבשורה התחתונה אין בינינו ויכוח: אם אכן הקצין ביצע וידוא הריגה בגופתה של ילדה, הוא ראוי לעונש. הלא כן?

ב"ידיעות" כבר שפטו אותו לחובה וב"מעריב" הוא זוכה ממזמן.
או אולי להיפך...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.