אני לא ממש גמיש אבל מספיק גמיש כדי להביא למישהו בגובה שלי בעיטה לראש.........אפילו שזה די קשה לי......השאלה היא בקשר לקפיצה ובעיטה....
זה טוב בישביל משהו? אם קופצים ובועטים? ....אני מתכוון אם עושים בעיטה אחת רגיל לאזור מסוים ובעיטה אחת אם קפיצה לאותו אזור......
אני פשוט רוצה לדעת אם שווה לעבוד על זה....או שזה סתם גימיק של הוליווד?
??
עוד שאלה אם כבר פתחתי אשכול....... בבעיטה צידית.......זה בסדר אם עולים על הכריות של הרגל....?
או שלא כדי...?

הממ לפי דעתי, כל דבר הוא טוב.
יש גם בעיטות עם סלטות, אומנם להכניס אותם לקרב זה קשה וכדאי לוותר אבל תמיד טוב ללמוד משהו לכל סיטואציה אפשרית.
בעיטה עם קפיצה היא לפי דעתי משהו נורא חזק ששווה לעבוד עליו.
זה גם מחזק את השרירים ברגליים, וגם מפתח שיווי משקל (ממש קשה לקפוץ, לעשות תרגיל וליפול על הרגל בצורה חלקה בלי שיווי משקל)
בכלל זה טוב מאוד נגד אנשים גבוהים אם יחד עם ריצה.

בקשר לשאלתך השנייה זה שנוי במחלוקת.
ברוב האומנויות שהייתי בהם צריך להשאיר את העקב בקרקע בשביל שיווי משקל.
אצלנו בנינג'וטסו צריך לעלות על כריות האצבעות, לא יצא לי לשאול את הסיבה, אני מניח שבשביל נייחות, כי כשבועטים כשהעקב נעוץ בקרקע קשה מאוד להסתובב או להטות הגוף בצורה נגדית.
הדרך הטובה ביותר לעבוד על בעיטות היא לאט, עם דגש על טכניקה (תלוי מה השיטה שלך), הגוף שלך יגיד לך איפה כואב (עצמות ומפרקים, לא שרירים!!) ומתי שכואב תסתכל מה לא טוב בטכניקה.
בשום טכניקה שאתה מבצע לא צריך לכאוב הגוף (השרירים כן, כי הם מתפתחים).

במה אתה מתאמן אגב?

אני מתאמן בקארטה..... ואצלנו צריך להשאיר את העקב על הריצפה.....
אבל זה בעיה בישבילי בגלל הגמישות אני מנסה להימתח..... וחוץ מזה ......הכול בקארטה עושים אם עקב על הרצפה......
גם שנותנים אגרוף אם סיבוב מותן , באומניות שראיתי מרימים רגל אחורית על הכריות ומסובבים,,,,
אצלנו שמים דגש על עקב על הרצפה....
אני מאמין שזה מפתח את התנועה של המותן ספציפית......אבל אני לא רואה את זה כתורה מסיני.....אני לוקח מהקארטה מה שטוב בישבילי ומתקדם בשיטותיו של ברוס לי שאני מאמין שאתה מכיר את השיטה שלו........אין לו שיטה ...be water my friend.....

הממ יצא לי להתאמן בקארטה כך שאני מבין את הרעיון של העקב בקרקע.
לתת אגרוף נורמלי (לא האגרופים הטיפשיים שלומדים בהתחלה בקראטה), ולהשאיר את העקב על הקרקע זה מאוד לא נוח ולא טבעי בשביל הקרסול.
תנסה את זה.
תתן אגרופים מעמידת מוצא, קידמי ואחורי (לא אגרופים שבהם עומדים במקום ורק מסובבים את המותן אלא ממש אגרוף כאילו אתה בקרב) כשהעקב על הריצפה ותנסה להכניס לאגרוף את כל המותן והכתף.
עכשיו תנסה לתת את אותו אגרוף עם דגש על הכתף ועל המותן כשאתה מסובב את הכריות של כף הרגל שמקבילות לאגרוף ואת העקב את משאיר באוויר (אגרוף עם ימין = כריות רגל ימין).
ותראה עם מה הגוף מרגיש יותר טבעי ויותר נוח.
את האומנות שלו לא ממש אהבתי, אבל היא מתבססת על תאורייה נפלאה.

האומנות שלו זה JKD לא?

בעיטה לביצים תספיק תאמין לי....
וחוץ מזה האגרופים של הקארטה מאוד לא טיפשיים.... ותשאיר עקב גם אם זה לא טבעי...
לידיעתך זה גם לא טבעי לאדם להתאמן (זה לא בטבע שלנו....)
בלי עקב לא תוכל להכניס את המשקל הגוף למכה... תרים עקב ומשהו קטן ואתה עושה 4 סלטות באוויר...

כשיש אנדרנלין בגוף בעיטה לביצים לא תוריד כל אחד.
האגרופים של הקארטה נועדו ללמד שימוש נכון של המותן ותנועת האגרוף.
הרעיון הוא לא באמת לתת למישהו אגרוף ככה!
זה מאוד טבעי להתאמן, לרוץ ולעשות פעילות גופנית, זה אפילו אחד מהדברים הבסיסים ביותר שבנאדם יכול לעשות (לא סתם רצנו בשביל לצוד)
בלי עקב אי אפשר להכניס משקל?
תרים עקב ואתה עושה 4 סלטות באוויר?
תגיד מה אתה בדיוק לומד ילד?
אני הייתי במספיק אומנויות עם דגש על העקב, וגם באומנות עם דגש בלי עקב, ותאמין לי שזה הרבה יותר טבעי, נוח וחזק.
הכתף נכנסת יחד עם המותן בלי שום בעיות ובלי להרגיש את כל הברך מסתובבת בצורה מוזרה.
מאיפה אתה מביא את השטויות האלו...?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי E.V.M בעיטה לביצים תספיק תאמין לי.... וחוץ מזה האגרופים של הקארטה מאוד לא טיפשיים.... ותשאיר עקב גם אם זה לא טבעי... לידיעתך זה גם לא טבעי לאדם להתאמן (זה לא בטבע שלנו....) בלי עקב לא תוכל להכניס את המשקל הגוף למכה... תרים עקב ומשהו קטן ואתה עושה 4 סלטות באוויר...

למשל אני חטפתי כל כך הרבה מכות לביצים שזה כבר כמעט לא מזיז לי לפני כמה ימים חטפתי לשם בעיטה ממש חזקה זה כאב לי לפחות משנייה ואז הייתי בסדר

וחוץ מזה כמו שכל השאר אמרו מתי שזורם לך אדרנלין בגוף אתה לא מרגיש כלום רק אחרי שיש נפילה של אדרנלין כמו בקרבות

עמרי, עמית נתן לך בעיטה לביצים?

האמת היא שזה ממש נכון......כשיש אנדרנלין בגוף ומישהו נכנס ל"אטרף" בעיטה לביצים בכלל לא בטוח שתוריד אותו........זה כמו בן אדם שיכור שלא מרגיש כאב מרוב אלכוהול........את הכאב מרגישים בד"כ אחר כך שאתה נרגע.....

עקרונית עדיף לא להרים את העקב מהרצפה כדי לא לאבד שיווי משקל אבל אם זה קורה זה לא כל כך נורא.
בעיטה בקפיצה עדיף לעשות כמה שיותר קרוב לריצפה מהסיבה הפשוטה אתה לא יכול לשנות כיוון כשאתה נמצא באויר ולכן אתה חשוף להתקפת נגד.
ולבעיטה בקפיצה שהתכוונת.............

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ElectroBunny אם עושים בעיטה אחת רגיל לאזור מסוים ובעיטה אחת אם קפיצה לאותו אזור......

קוראים לזה בטאקוונדו "דובון צ'אגי" וזו טכניקה לכל דבר, אפשרי לעשות את זה אבל צריך אגן חזק ובד"כ הבעיטה הראשונה הולכת לרגל כדי לקפל את היריב והשניה לגוף.

לא רע אם קופצים ובועטים הכל בא עם הזמן אפילו 10 דקות מתיחות ביום יהפכו אותך בכמה שבועות (תלוי) לגמיש תתאמן זה לא רע אל תדאג!

כל אחד שחוטף בעיטה טובה לביצים תוריד אותו.... גם אם הוא הבן אדם עם הכי הרבה אנדרנלין שיש.
זה נכון שאם תתאמן במתיחות תוכל להגיע עם הרגל לגבהים יותר גבוהים, אבל כמה שהרגל יותר גבוה מהגובה הנורמאלי האישי של הבן אדם ככה העוצמה שלה פוחתת.... וזה בדוק!
תאמין לי יש המון נקודות תורפה מספיקות בגוף...

מה פתאום סליחה סליחה מי שמקבל בעיטה לביצים לא בטוח תוריד אותו המאמן שלי סיפר לי על אחד שהיה לו אדרנלין ואפילו 7 כדורים לא הורידו אותו עשה לי טובה בעיטה לביצים לא תוריד הרבה אנשים במיוחד תחזקים!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ithaca.edu/seido/plum-100x96-bump.jpg]

לפחות אני אנסה...

1. סאלטות וקפיצות: אישית מהידע שלי ומהבנה הפיזיקלית הבסיסית ביותר שלי לא מוממלץ. למה? (כי אנחנו כאן בשבילך...) גם פה נחלק לכמה חלקים:
א. יעילות ואפקטיביות - כאשר אתה בועט או נותן מכה יש שימוש בשרירים החל מקצה הרגל או היד ועד הרצפה, מערך כוחות שנותן תגובה סופית של מכה. המותן מסבובת וזורקת את הרגל קדימה (או יד) ומצד שני דוחפת את הרגל השניה אחורה שדוחפת את הרצפה למטה, ומחוק הפעולה והתגובה של ניוטון הריצפה מחזירה לרגל את הכוח שהיא דחפה את הרצפה ובכך מחזקת בסופו של דבר את הבעיטה (או האגרוף). כאשר אתה קופץ, אין לך קשר עם הרצפה - כלומר אין מקור כח מחזיר - מה שיש לך מהניתור הראשוני זה מה שיהיה במכה הסופית. אתה ממיר את האנרגיה שלך באנרגיה פוטנציאלית (גובה) ובאנרגיה קינטית (תנועה) ובכך אתה נוחת עם אותה עוצמה שיש לך מהניתור. בזמן הקפיצה היריב יכול לזוז ובאויר אין אפשרות לכוון את עצמך, על הקרקע תמיד אפשר.
ב. בריאות - לתת מכה אפקטיבית בניתור מצריך אימונים רבים וניתורים רבים, דבר שגורם לעומס ומכות חוזרות ונשנות על הפרקים שלנו שגם ככה סובלים מהאומנות לחימה (ברכיים, קרסוליים, גב, חגורת המותניים, כתפיים, ואפילו מרפקים). אז לשיקולך...

2. חיבור העקב לרצפה חשוב בכל תנועה, אם אתה מנתק עקב מהרצפה חייבת להיות לכך סיבה ואתה צריך לעשות את זה במכוון. כלומר, לא יכול להיות שתעשה עבודת בסיס ובטעות יתנתק העקב מהריצפה. אם אתה מנסה לתת אגרוף עמוק עם יד ורגל נגדיים (גיראקו צוקי בקרטה) ואתה מנסה להשיג טווח אז להרים עקב זה לגיטימי - כמובן שניתוק העקב צריך להיות בתזמון נכון עם הגוף אחרת למכה יש עוצמה של יד ולא של כל הגוף עם הרצפה... בעיקרון בעיטה צידית (יוקו גרי ביפנית) כף הרגל כולה מחוברת לריצפה בעבודת בסיס.

3. מה זה אגרופי קרטה טיפשיים? אני לא שמעתי על זה אף פעם? אגרופים בצורה שאף פעם אני לא אשתמש בהם? אז למה לומדים את האגרופי קרטה הטיפשיים האלה? כשאתה מתחיל להתאמן קרטה אתה לומד מסלול של אגרוף מהמותן ועד המטרה, כאשר היד מתחלפת היד השניה נמשכת אחורה ונותנת לה עוצמה, מעין מנגנון קפיץ. יותר מזה כשמתקדמים עוד יותר בקרטה האגרופי קרטה הטיפשיים האלו נהיים עוד יותר ויותר עקרונים, משיכת היד הנגדית למותן היא חשובה מאוד האימונים מתקדמים בקרטה. נכון שבעמידה קרבית בקרטה שתי הידיים לפנים, לכיוון היריב אבל במתן האגרוף היד השניה נעה אחורה ונותנת לה עוצמה - זה האגרופי קרטה הטיפשיים האלו! לא ממש טיפשי כאשר אתה חוטף אגרוף בסיסי כזה בעוצמה של 2 טון לס"מ מרובע (מאסטר אוקזאקי מול חומת מפגע בליסטית - של אקדחים - בניסוי רפואי על הקרטה).

4. גוף האדם - שהתגלגל מהאדם הקדמון היה רגיל לפעילות גופנים רבה, הוא היה רגיל לפרצי אדרנלין (פתאום רודפים אחרי טרף, פתאום בורחים מטורף, פתאום שבט אחר מגיע וכו') והוא גם היה רגיל לפציעות קלות וחבלות קלות כגון שריטות סימנים כחולים בידים או ברגליים לפעמים גם בחזה או בגב - לא פציעות מורטאליות - בקטנה. כל זה חיזק את האדם הקדמון, ייצב ועיצב אותו. היום כבני אדם מודרניים חסר לנו את כל הדברים האלו ולכן אומנויות הלחימה באות להשלים את החוסרים הללו. אבל אומנויות הלחימה הן יכולות להיות מאוד לא בריאות מכמה סיבות:
א. אם עוסקים בהן הרבה זמן בצורה לא נכונה, אם לא מבקרים את הגוף, אם לא בוחנים איזה כאב כואב לנו (שריר או מפרק) ופשוט אומרים לעצמינו - כואב אז מתגברים!
ב. מבנה הברכיים היפניות וא שונה ממבנה הברך המערבית, לכן אומנויות הלחימה המזרחיות מתאימות יותר לסינים וליפנים וקצת פחות לנו - לכן צריך לבחון את הענין ולראות איך עושים התאמות אישי איש לגופו!

5. בעיטה לאשכים - נחמד אבל לא תמיד יעיל! הוכח רפואית ואם זה לא מספיק לך הוכח גם בתחרות שהיתה לנו פעם. הטפתי בעיטה לאשכים (לא בכוונה - הוא כיוון לבטן ואני עשית גלישה קדימה בלי לחסום), הבעיטה היתה בעיטה אדירה! שתי הרגליים שלי היו באוויר. אני לא ממש זוכר מה הלך שם אבל שני מבוגרים היו צריכים לתפוס אותי ולהשתלט עלי (הייתי בן 11 או 12). אמנם אחר כך הייתי חצי מאולף במשך רבע שעה או משהו כזה ברגע שירדתי מהזירה. ברגע פגיעת הבעיטה באשכים קורה מצב שהוא מנגנון הגנה של הגוף והוא "אדרנלין רש" - פרץ היסטרי של אדרנלין מכל בלוטה אפשרית בגוף - אתה נהיה פצצת אנרגיה - חזק פי כמה ממה שהיית קודם. אחרי שהמתח יורד הגוף מתמוטט מאפיסת כוחות. סביר להניח שעד אז הבועט באשכים כבר לא יהיה בסיביבה בשביל להבין שהיריב שלו מתמוטט. לכן יש כל כך הרבה נקודות תורפה בגוף, האשכים לז מקום ממש רע - סיכון גדול מדי.

עד כאן, אני מ קווה שעשיתי קצת סדר
שבוע טוב
צור

קצת תגובות אם אפשר

1. בקשר לשאלתך הראשונה, יש אומנויות שלמות שיש בהן דגש (טייקוואונדו, קפוארה) על סאלטות וקפיצות כחלק גדול מהאומנות.
ללמוד לשלוט בקפיצה בצורה טובה ולהשתמש במקור כוח תוך כדי זה חלק מהאימונים שם.
תמיד טוב לדעת עוד משהו, בייחוד כשזה משהו מאוד חזק ושכיף לעשות.
ברור שזה יצריך אימונים רבים וניתורים, כמו בכל אומנות לחימה באשר היא!
גם מתאגרפים שמקפצים להם, גם קפוארה שעושים רודה "מנתרים".
איזה נזק בדיוק?
מי שלא יודע לעשות את הטכניקה נכון, לא שם דגש, לא יודע לקפוץ או לנחות מקבל נזק בגוף!
יש בברזיל מאסטרים בני 60-80 שמצליחים ברודה יפייפיה בלי שום בעיה.
הכול תלוי בדרך שבה אתה מתאמן, אחרת באף אומנות לא היו משלבים את כל הניתורים.

2. כל אומנות וההדגשים שלה.
אני מאוד שמח שאצלכם העקב לא עוזב את הקרקע אבל בשיטות איגרוף שונות הוא בהחלט כן, ואלו שיטות שההתמחות שלהם וכל מה שקשור בהן זה איגרוף, ומשם למשל אנחנו (נינג'וטסו) לקחנו את זה.
רוצה לחשוב על מתי העקב עוזב את הריצפה?
פנה למומחים.
אני לא ממש מתיימר להיות מבין גדול באיגרוף או קארטה, אומנם ששיווי המשקל הינו קטן יותר אבל גם על זה צריך לעבוד.
וזה בהחלט מרגיש יותר טיבעי ככה.
יש כמה בעיטות צידיות אם זו בעיטה כשהיריב עומד פנים אל פנים ואני מנסה לפגוע לו בראש אז אצלנו לפחות (בניגוד לקארטה) עולים על כריות האצבעות בשביל לקבל נייחות טובה יותר.

3. אני מקווה שלא גרמתי לך לחשוב שאני מזלזל בקארטה.
חלילה. באמת שלא.
יצא לי לדבר עם מספר אנשים שלומדים את השיטה כבר ברמות מתקדמות יותר (הכוונה היא לחומות ודומיהן) והם בעצמם אמרו לי שהאגרופים הם בכדי ללמד את הגוף תזוזה נכונה של אגרוף ולהעצים את המכה, ושבקרב לא משתמשים באגרופים אלו מכיוון שעדיף להשתמש באגרוף עם יותר טווח.
שוב לא התכוונתי לזלזל, אם תוכל להאיר את עיניי בנושא אני אשמח.

4. מסכים לגמרי, אבל בסופו של דבר בני אדם הם יצורים מסתגלים.
נדמה לי שאפשר להתאים את עצמך ברמה טובה כמו המקור (אסייתים) אם אתה אוהב את התחום, ורוצה להצליח בו, כמו כל דבר אחר בחיים.

5.

בעיטות בקפיצה לא טובות אם אתה עושה אותן לגובה - ככה אתה חשוף וגם דחיפה קטנה ואתה נופל.
אבל הן מצוינות אם אתה רוצה לבעוט במטרה רחוקה- אתה פשוט קופץ רחוק וקרוב לריצפה.
יש גם את האפשרות של לבעוט ברברס-אתה עושה את הטכניקה אותו דבר רק בזמן שאתה קופץ אחורה (קרוב לריצפה...) זה טוב אם המטרה שלך בטווח קרוב מידי לבעיטה ו/או רצה אליך.