27-08-2005, 14:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.03.02
הודעות: 7,417
|
|
|
מותר לשמוח
לא היה פשוט להיות שמאלני בטל בשישים, להגיד "נצרים תחילה" ולהיחשב בוגד. רגע לפני שאנחנו חוזרים לצמתים ולקללות, אפשר לטפוח קלות על השכם
אורי יסעור
לפני פחות מחמש שנים, בשעת צהריים של יום שישי, עמדתי בצומת ארלוזורוב מתחת לשמש הקופחת. על השלט שהחזקתי בידי היה כתוב "נצרים תחילה". רוב הנהגים התעלמו, חלק לא קטן קילל וסימן לעברנו מה דעתו בעניין, תוך שימוש בתנועות ידיים שלא מותירות מקום רב לפרשנות. "בוגדים" ו"עוכרי ישראל" היו הקללות הנפוצות. אינתיפאדה אחת, 972 הרוגים ישראלים ו-3,307 הרוגים פלסטינים מאוחר יותר, אין יותר נצרים. ההתנחלות עזת המצח ביותר בכיבוש הישראלי, שביתרה את הרצועה ובודדה את העיר עזה משאר חלקיה, עברה מן העולם. ועל כך מותר - ואפילו רצוי - לשמוח.
אין מדובר חלילה בשמחה לאיד. חמלה לסבלו של האחר היא בדיוק המצרך שהיעדרו ב-38 השנים האחרונות הביא אותנו למצבנו הנוכחי, ואנשים שחלומם נשבר ראויים בהחלט לחיבוק חם ואוהב. אולם החמלה הזו לא צריכה להשכיח את העובדה שהסבל שגרמו גדול בהרבה מהסבל שחוו, ולא צריכה למנוע מאיתנו - אלה שנאבקו להביא את היום - לטפוח לעצמנו קטנה על השכם.
לא היה פשוט להיות איש שמאל בשנים האחרונות. כישלון אוסלו, חצאי האמיתות של אהוד ברק וזחילותיו המביכות של שמעון פרס הפכו את השמאל האמיתי לרסיס בטל בשישים בפוליטיקה הישראלית, בטח בחברה היהודית. אותה חמלה לסבלו של האחר, שנישאת היום על נס, נחשבה לסוג של בגידה כשהופנתה כלפי דוברי שפה אחרת. תחושת המיעוט הנרדף, שמלווה היום חלק מאנשי הציונות הדתית, הייתה עד לא מזמן נחלתם של אלו שטענו כי גם לישראל יש אחריות ואשמה בכל הנוגע לגל האלימות ששטף אותנו מאז תחילת האלף הנוכחי. אבל אותנו לא כללה אותה שאיפה ל"אחדות בעם". אותנו שלחו אז, כמאמר המשורר, ל... עם ערבים.
המשך
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3133134,00.html
כדאי לקרוא גם תגובות 27 -28
_____________________________________
פייגלין: "לא תהיה התנתקות כי אנחנו לא ניתן". מנהיגות יהודית הזויה 
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2005/08/27/18990842.pps
נערך לאחרונה ע"י dkdkd בתאריך 27-08-2005 בשעה 14:38.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
