28-08-2005, 22:37
|
|
|
חבר מתאריך: 10.12.04
הודעות: 2,040
|
|
מורשות קרב וצ'יזבטים
לפי הסכמי שביתת הנשק עם הירדנים הר הצופים נותר מובלעת בשליטת ישראל.
הירדנים היו אמורים לאפשר להפעיל את המעבדות בקמפוס האוניבסיטאי באמצעות מתן מעבר לשיירות ישראליות להר. את ההר היו אמורים לאבטח שוטרים ישראליים חמושים בנשק אשר היה במקום לפני הסכם שביתת הנשק.
למעשה עלו להר חיילים (בעיקר יחידות מילואים, לתקופות של 40 יום לערך). הנסיעה להר היתה במשוריני סנדוויץ' ממלחמת השחרור אחת לשבועיים לערך או לפי הקריזה של הירדנים באותה התקופה.
סה"כ על פי אבא שלי זה היה המקום הכי שקט בעולם, בית משוגעים של שעמום.
בית החולים הוקמפוס נשארו כאילו מישהו יצא להפסקת צהריים והחיילים המשועממים היו מסתובבים במעבדות והספרייה.
להר היו שתי נשקיות, האחת לשעות היום כללה רובים אנגלים, תמ"ק סטן ומקלעי ברן בהתאם להסכמי שביתת הנשק. השנייה נשק אשר הוברח (בעיקר על ידי שיירות רגליות) וכלל רובי FN עוזים מקלעי 0.5 ואפילו תול"ר (אשר הוברח מוסווה כאגזוז של המשוריין). אבא שלי מספר שאת עיקר האימון לפני העלייה להר הקדישו ללמד את החיילים הצעירים שימוש בנשק העתיק. הוא גם מספר שמקלעיי ה 0.5 הוצבו על עגלה לירי מחלונות בית החולים אך מכייון שלא רצו שהם יתוצפתו מבחוץ היה ניתן לירות בהם רק באויר מכיוון שלא היתה הנמכה.
חלק גדול מתעלות הקשר בהר דופן באמצעות מדפי נירוסטה מבית החולים והבריק באופן מטורף ביום ובלילה
כאמור, היה להר סגל קבוע מעבר לחיילי המילואים אשר כלל את מלך ההר סגנו ומספר קטן של מתבודדים נוספים. השעמום והנתוק יצרו עולם עשיר של מסורות וטקסים הזכורים לאבי.
לדבריו, ההוכחה היחידה שהעולם עדיין קיים וישראל עדיין קיימת היה השלט הענק על מחלבת תנובה אשר נראה בלילה מההר. (נסו היום לראות את תנובה רוממה מהר הצופים...).
אבא שלי גם מספר שהיו חיילים רבים ששרתו בהר תקופת מילואים אחת (לפחות 40 יום) והעדיפו לשבת בכלא על שרות נוסף שם. (בתקופה שהוא היה שם לא היה טלפון אזרחי לחיילי המילואים, לא דואר או שום קשר אחר עם הבית).
_____________________________________
טל
נערך לאחרונה ע"י Tal53 בתאריך 28-08-2005 בשעה 23:02.
|