לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 03-09-2005, 17:54
  טל ענבר טל ענבר אינו מחובר  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,667
הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים

להלן קטעים מתוך מאמר קצר הנכתב על ידי בימים אלה. אשמח להערות והארות - אין להכנס לנושאים מבצעיים שלא הותרו לפרסום! כמו כן, הכתוב להלן מבוסס על חומר גלוי בלבד.

מבוא

כלי הטייס הבלתי מאוישים הפכו זה מכבר לנדבך חשוב ביותר בבניין הכוח והפעלתו, שאין צבא בעולם הרואה עצמו כמתקדם, מסוגל לתפקד בלעדיהם. מגוון הכלים הבלתי מאוישים עצום, וכך גם האפשרויות השונות להפעלתם המבצעית. אולם דומה, כי דווקא בתחום של עיצוב תפיסת ההפעלה של הכטב"ם, קיים פער בין היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של הכטב"ם מחד, לבין עיצוב תפיסות הפעלה מתקדמות, שיתאימו למתארי פעולה מגוונים מאידך.



כוונת המאמר אינה לספק תשובות מוחלטות לשאלות העומדות על הפרק בנושא הפעלת כטב"ם בארץ ובעולם. מצאנו לנכון להעלות על הכתב שאלות אחדות הניצבות בפני מפעילי הכטב"ם, בפני מפתחיו, ובפני המשתמשים בתוצריו. שאלות רבות שיועלו יישארו ללא מענה ברור, אולם תקוותנו כי המאמר יצית דיון ענייני ומקצועי בקרב הגורמים השונים הקשורים לנושא הכטב"ם בישראל, וכי חלק מהשאלות שעליהן ננסה להשיב, יוכלו לספק מענה הולם לבעיות שונות הניצבות כיום בפני חיל האוויר, התעשיות הביטחוניות, מקבלי ההחלטות והמשתמשים בתוצרים השונים של הכטב"ם בישראל.



כיום תפיסת ההפעלה נמצאת בפיגור מסוים אחרי הטכנולוגיה. פריצות דרך טכנולוגיות דוחפות את התעשיות לגיוס תקציבים, ביצוע פרויקטים ופיתוח מוצרים שלא ברור אם יש בהם צורך מחד, ואם יש צורך, עדיין לא גובשה להם תפיסת ההפעלה הנכונה. במצב עניינים שכזה, לא מן הנמנע כי נגיע למסה של פיתוחים ומוצרים שלא יתאימו לצורך המבצעי או לתפיסת ההפעלה של צה"ל. מובן, כי זהו מצב בלתי תקין, שיש לשאוף לא להגיע אליו. בנוסף, מרכזיות הייצוא בקרב התעשיות הביטחוניות הישראליות מביאה לעתים לייצור כלים שאינם "תפורים" למידותיו ולצרכיו הייחודיים של חיל האוויר הישראלי. על מנת לבנות את מסד הידע הדרוש לדיון בנושא הכטב"ם, שומה עלינו להאיר את הכיוונים והמגמות העיקריות בפיתוח כטב"מים במאה העשרים ואחת. דיאלוג בונה בין הייצרנים למשתמשים הוא חיוני החל משלב גיבוש הקונספט לכטב"מים, דרך בחינתם בשלבים מוקדמים כאבות טיפוס, וכלה בקליטתם ליחידות והפעלתם המבצעית. היזון חוזר בין אנשי חיל האוויר לתעשיות הוא חיוני מאין כמוהו, ויש להרחיבו לכדי פורום ממוסד הנפגש באופן קבוע.



זיהינו שלוש מגמות עיקריות בפיתוח כטב"מים כיום:



· כטב"מים גדולים ויקרים, המצויים בכמות קטנה (לדוגמא – מחץ, Global Hawk)

· כטב"מים זולים, פשוטים יחסית ומתכלים (לכלים מסוג זה יש יתרון בנושא LCC (עלות מחזור חיים)

· כלים רב משימתיים





בנוסף הולך ומתפתח תחום הכלים הזעירים, בעלי כושר שהיה של דקות בודדות, ליישומים שונים בטווח מרחב וזמן מוגבלים (למשל להשגת מידע טקטי על פנים בניין לשם פריצה אליו וכיו"ב). במאמר זה אין בכוונתנו לעסוק במיקרו-כטב"מים ובתפיסת ההפעלה שלהם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 03-09-2005, 17:55
  טל ענבר טל ענבר אינו מחובר  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,667
מתארי הפעלה עתידיים של הכטב"ם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים"

לאור ההתקדמות הרבה באיכויות הכטב"מים, נשאלת השאלה, האם אי שם בעתיד כל הכלים שמפעיל חיל האוויר יהיו לא מאוישים? לדעתנו התשובה לכך שלילית, אולם יותר ויותר משימות שבאופן מסורתי מבוצעות על ידי כלי טייס מאוישים, יהפכו להיות נחלת הכטב"ם:



· הטסת כוחות / נוסעים – תפקידים אלה יופקדו ככל הנראה גם בעתיד הרחוק בידי טייסים, ויבוצעו על ידי כלים מאוישים. מגמה זו נובעת לא רק מהצורך הטכנולוגי, אלא בעיקר מגורמים פסיכולוגיים – המבקשים כי האדם בחוג ישב בתוך הכלי, ותפקידיו העיקריים יבואו לידי ביטוי במצבי קיצון ובעיתות חירום. (גם בפלטפורמות פשוטות יותר, כגון רכבות מהירות, אנו רואים מגמה דומה, בעוד שברכבות איטיות לטווחי נסיעה קצרים, כמו בשדות תעופה גדולים, יש הסתמכות על אוטומציה מלאה)



· משימות עזר – כגון ממסר אווירי, סיור, איסוף מודיעין יעברו בסופו של דבר כולם לכטב"ם. יחד עם זאת, למשימות מיוחדות יהיה קיים הצורך לשמר יכולות איסוף ומודיעין על גבי פלטפורמה מאוישת.



· משימות מסוק קרב – הכטב"ם יחליף בסופו של דבר את מסוק הקרב למשימות הנ"ט. (אין יותר פיתוחים עתידיים רציניים של מסוקי קרב). עדיין תפקיד המשימות המיוחדות בעומק, ובסביבה אורבאנית יישאר לתקופה ארוכה נחלתו של המסק"ר המאויש. דומה כי מסוק האפאצ'י יהיה מסוק הקרב המאויש האחרון – ראו למשל ביטולו של מסוק הקרב קומאנצ'י. אותן סיבות שבינתיים מכתיבות משימות עליונות אווירית עם מטוס מאויש, תקפות גם במקרה של מסק"ר במתארי משימות מיוחדות.



· תקיפה – כטב"מים תוקפים קיימים בעולם כבר מספר שנים, וככל הנראה מגמה זו תימשך גם בעתיד, ומגוון המטרות אותן יוכל לתקוף כטב"ם ילך ויתרחב. הקונספט של מקל"ט – מטוס קרב ללא טייס – יבשיל בטווח הבינוני, ובמשימות תקיפה מסוימות ניתן יהיה לראות שימוש בלעדי בכלים ללא טייס. יחד עם זאת, דומה שגם במציאות בה מצויד חיל אוויר כלשהו בכטב"ם תוקף ובמקל"ט, נראה תמהיל של כלים מאוישים וכטב"ם, בהתאם למתארי המשימות. בעיה טכנולוגית הדורשת פיתרון היא השליטה המבצעית בנחיל כטב"מים ומקל"טים, שעדיין אינה מניחה את הדעת.



· עליונות אווירית – בעתיד הנראה לעין, דומה שמשימת עליונות אווירית והגנת שמי המדינה תישאר נחלתו של מטוס הקרב המאויש. קבועי הזמן הקצרים, מכלול הנתונים לשם קבלת החלטה, ואפשרות שיבוש בתקשורת עם כלי בלתי מאויש, מביאים אותנו למסקנה כי האדם בחוג שצריך לקבל החלטות בעלות משמעויות מבצעיות ואף מדיניות כבדות משקל (דוגמת סוגיית הפלה של מטוס אזרחי המאיים להתרסק באזור מאוכלס) צריך לשבת בתוך הפלטפורמה האווירית, ולא במרכז שליטה ופיקוד קרקעי – מכאן המשך הצורך במטוס מאויש לעליונות אווירית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 03-09-2005, 17:56
  טל ענבר טל ענבר אינו מחובר  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,667
אתגרים וסוגיות בהפעלה משולבת של כלים מאויישים וכטב"מים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים"

המשך הצורך המבצעי בהפעלת כלי טייס מאוישים מחד, והמצאי ההולך וגדל של כטב"מים מתקדמים מאידך, מציב אתגר להפעלה משולבת ומושכלת של הכלים המאויישים בצוותא עם הכלים הבילתי מאויישים. האתגרים והקשיים הטכנו-מבצעיים בהפעלה משותפת הינם רבים, והדוגמאות הבאות מציגות את הנושאים העיקריים:



· האם תיתכן הפעלה משולבת של כלים מאוישים וכטב"מים? להערכתנו הדור הנוכחי של הכטב"מים עדיין אינו בשל לכך, אולם בהחלט ניתן להערך להפעלה משותפת של מטוסים מאויישים וכטב"מים – בהם שישוגרו מהמטוס המאויש (דוגמת השימשונים והדלילות להטעיית מערכי מכ"ם), ובנוסף כטב"מים שימריאו ממקום אחר אך יישלטו על ידי אדם הנמצא בתוך המטוס המאוייש (מפעיל הכטב"ם מהתא האחורי בתוך המטוס). הפעלה משותפת שכזו יכולה למשל לתרום להארכת טווח הפעולה של המטוס המאויש, באשר הכטב"ם יכול לשמש לו כעיניים קדמיות, וכן כמאריך יכולת התקיפה מנגד, בשימוש של כטב"ם תוקף.




  • מהן המשימות אותן יבצעו שילובים של כלים מאויישים ובלתי מאוישים? מתארים שונים של משימות יכולים לבוא לידי ביטוי על ידי מטוסים מאויישים הפועלים "בחסות" כטב"ם, בהם ניתן למנות משימות להשגת מודיעין זמן אמת, ל"א, הטענה, בקרת נזקים וכו'.

  • האם כלי טיס בלתי מאויש יכול לתת תפוקה השווה לאיכות התפוקה של מטוס מאויש? במצב הטכנולוגיה הנוכחית של הכטב"ם, התשובה שלילית. בעיות של כושר נשיאת חימוש, ורסטיליות, איכות התיקשורת עם הקרקע, אמינות כוללת של הכטב"ם – דומה שהכף נוטה עדיין לכיוון המטוס המאויש. יחד עם זאת, בשילוב מושכל של מטוסים מאוישים ובלתי מאוישים ניתן להשיג סינרגיה שתתרום רבות לאיכות התוצרים שחיל האוויר יכול להשיג.

  • איך ישתלב וישפיע הכטב"ם על תפיסת ההפעלה? במידה והכטב"ם הפועל במשותף עם המטוס המאויש אינו נשלט מהמטוס המאויש, מי יהיה אחראי עליו מבחינה פיקודית? האם יתכן מצב בו תהיה מחלוקת בין המשל"ט המפקח על הכטב"ם לבין המוביל במטוס המאויש? כיצד נערכים למנוע מצבים כאלה? כיצד יערך החיל להכשרת מפעיל כטב"ם הפועל מתוך מטוס מאויש? האם "יושבי התא האחורי" של מטוסי חיל האוויר יבצעו גם משימה זו בנוסף לשאר משימותיהם המורכבות?



סוגיות ההפעלה המשולבת של כטב"מים עם כלי טייס מאויישים מעלות שורת אתגרים מתחומים שונים, הניצבים הן בפני חיל האוויר והן בפני התעשיות הביטחוניות. אתגרים טכנולוגיים, מימשק אדם ומכונה, מערכי ההכשרה של חיל האוויר, אנשי צוות אוויר – כולם גורמים בעלי עניין, ומומלץ כי בתהליך חשיבה מסודר שיעסוק בהפעלה משולבת של כטב"ם ופלטפורמות מאויישות ישולבו נציגים מגורמים אלה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 03-09-2005, 17:57
  טל ענבר טל ענבר אינו מחובר  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,667
השלכות אירגוניות של הכטב"ם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים"

להימצאות כטב"מים בכמות גדולה ובאיכות גבוהה יש השלכות ארגוניות על מבנהו של חיל האוויר. הסוגיות האירגוניות השונות המוצגות להלן מציבות שילוב של גורמים מתחומים שונים, כמו תפיסה מיבצעית, בניין הכוח, תיכנון לוגיסטי ועוד. על חיל האוויר מוטלת משימת בירור הסוגיות הללו וגזירת דוקטרינה מובנית וקוהורנטית, על מנת להביא למיצוי מלא את יכולות הכטב"ם:



  • האם יש צורך בטייסת כטב"ם? עם כניסת הכטב"מים לשירות בחיל האוויר, הם שולבו במיבנה ה"קלאסי" של טייסת. האם כיום עדיין יש צורך ללבוש סרבל וללכת להטיס כטב"ם, האם ידרשו כישורי הטסה של מטיס חוץ כאשר ההמראה והנחיתה מבוצעות אוטומטית בלחיצת כפתור? האם נדרשים כישורי הטסה גבוהים מצד מפעיל הכטב"ם במרכז הבקרה, בעידן בו הכטב"ם יודע את מיקומו בדיוק רב, מנווט עצמאית ומגיב לאיומים שונים באופן עצמאי?
  • כיצד יבנה המערך הלוגיסטי המתספק "שמירת רצף"? על מנת לייצר שהייה רצופה של כטב"מים מעלאיזור נדרש, יש צורך במערך לוגיסטי מורכב ויקר. מגמות אותן ניתן כבר לראות, לפיו קבלן חיצוני מייצר את המעטפת – הפעלת המערך, הטסת הכטב"ם ותחזוקתו – ואילו חיל האוויר והצבא משתמשים בתצרי הכטב"ם, ילכו ויהפכו נפוצות יותר ככל שדרישה כמות הכטב"מים מעל איזור פעולה תגבר.

  • האם כל מה שטס חייב להישאר בשליטת חה"א? האם קיים עדיין הצורך בהפעלה מבצעית מרכזית? המומחיות הטכנית הנידרשת מהטסת כלי טייס בלתי מאוישים, סוגיות של שליטה בשמיים ותיאום עם פעילות של כלי טייס מאוישים, הביאו בעבר לשליטה ריכוזית של חיל האוויר על כלל הפלטפורמות הטסות. יחד עם זאת, ההתקדמות בטכנולוגיית הכטב"מים האוטונומיים, והורדת רמת היחידה המסתייעת בכטב"ם לרמת החטיבה, הגדוד ובעתיד הפלוגה ומטה – מביאים לכלל אבסורד שליטה מבצעית של חיל האוויר על כל כלי טס, תהא רמת היחידה המפעילה אותו אשר תהא. קים צורך להגדיר באופן ברור תחומי אחריות וחלוקת גזרות בין היחידות המפעילות כטב,מים לבין חיל האוויר, למשל על ידי תיחום גבולות השליטה על פי גובה הטיסה של הכלי, משימתו וכיו"ב. מובן, כי אין היגיון מבצעי לפיו מזל"טים שיעמדו לרשות המח"ט, המג"ד ולעיתים המ"פ יופעלו ויישלטו ע"י חה"א.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 15-08-2006, 03:24
צלמית המשתמש של 2liviu
  2liviu 2liviu אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.04.06
הודעות: 2,236
אוטונומיות לבכטב"מים
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "השלכות אירגוניות של הכטב"ם"

כתבה מרתקת, מצטער על התגובה המאוחרת, רק בימים אלו נתקלתי בה. היות והנושא הפך רק ליותר אקטואלי... הנה תרומתי הצנועה:




כדי להפיק את המיירב מרובוט, יש לשאוף להוציא את האדם מן המעגל. כמה מתי ובאיזה תנאים? זאת אבולוציה מתמשכת, שאנו בשלביה הראשוניים


אילו משימות ניתן "להעביר" לבכטב"ים?

משימות או חלקי משימות שהתנהלותן ניתנת לחזייה מראש, ומכאן לתיכנות מראש (כבר קיים):



חלקי משימה:

  • המראה.

  • נחיתה.

  • נוהלי חרום: איבוד תקשורת (תגיע לנקודה נתונה מראש), איבוד שליטה על הכלי (השמדה עצמית).

  • חלקים קבועים (לפי החלטת המפעיל האנושי)– לחוג סביב נקודה קבועה, לעקוב על מטרה שננעלו עליה (עד למגבלת טווח\דלק).

משימה שלמה:
  • צילום – המראה, סדרה של זמן\כיוון\זוית-הגבהה כדי לצלם מקום\מקומות ונחיתה (כבר משנות ה50) הטעיית נ"מ

  • דיכוי נ"מ


במה ניתן להעשיר משימות אלו? ובמה זה תלוי?
  • זיהוי מטרות אוטונומי – אם יהיה מסוגל לכסות שטח באופן אוטונומי ורק הרגע שיזהה מטרה: ינעל עליה ויזום התראה שתכניס גורם אנושי למעגל. זאת תהייה הקלה ניכרת.

  • תדלוק אוירי – ממטוס מאויש או בכט"במ אחר, יאריך באופן ניכר את משך המשימה ואת המרווחים בין הצורך להחליף בכט"במ לאותו תא שטח (הרבא מן הדלק נצרך בהמראה).

  • הגדלת כושר הנשיאה – לאפשר מתעד משוכלל ומתוחכם יותר, יותר חימוש, ו\או דלק

  • השקטת במנוע – הזהוי הראשוני ע"י אויב חסר מכ"מ (פלסטינאים וחזבלה) הוא עקב הרעש.

  • הקטנת חתימת מכ"ם – למשימות מתקדמות יותר.

  • כושר קבלת החלטות – לאפשר אוטונומיה מתקדמת.

  • זיהוי אמית\טורף – לאפשר קבלת החלטות ומכאן אוטונומיה מתקדמת.



לסיכום, אם מאז הכתבה התפתחה, אשמח\נשמח להתעדכן
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 03-09-2005, 18:35
  הפ.ב. הפ.ב. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.04
הודעות: 805
מספר נקודות מעניינות נוספות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים"

מאמר מעניין מאוד כשבנוסף יש מספר צדדים נוספים:

טיסת מקלט"ים מבחינת עלות ורמת אימון מבצעי: בגלל שבמצב רגיעה מקלט"ים תוקפים יהיו באחסנה
והמטיסים יתאמנו בסימולטורים יתקבל חיסכון אדיר בכסף: אין שחיקה בציוד אין שריפת דלק או ירי
תחמושת. במקביל שעות האימון של המטיסים יהיו רבות יותר ואינטנסיביות יותר : לא צריך לחכות
לאישור המראה ולא צריך לטוס לאזור האימונים. מצד שני תפגע רמת האימונים של המכונאים
והחמשים שלא יתרגלו את "הדבר האמיתי" כשזמן הסבב הוא נקודה קריטית במצב אמת.

נקודה נוספת מעניינת היא זליגה של טכנולוגיות מקלט"ים לכיוון המטוסים המאוישים. נראה שמשימות
מסוימות ניתן לבצע מהקרקע כמו הפעלת מערכות ל"א או הנחיית חימוש. כשאולי בעתיד ניתן יהיה להגיע
למצב של "הנווט נשאר בבית" ולקבל יכולות של מטוס דו מושבי במטוס חד מושבי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 03-09-2005, 22:16
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
שאלה לי:
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "לרגע חששתי שאיש לא קורא משהו ארוך..."

למה לטעמך הבעיות שבכטב"ם עליונות אוירית, מבחינת שליטה ושיבוש, אינן קיימות בכטב"ם נ"ט? והאם, בהנחה שמסוק קרב אמור לקבל גם משימות מורכבות יותר מ"צא קדימה ותשמיד כמה שיותר כלים", יש אפשרות כלשהי שכטב"ם יוכל להצליח בזה בצורה דומה?
ומה לגבי חלוקת קשב והיתרון הקיים, במילים פשוטות, בכך שהטייס "נמצא שם, חש את המצב וגם יכול פשוט לסובב את הראש או להסתכל מעלה-מטה בהינף ראש? האם יש לכך תחליף משביע רצון למשימות קרב בעתיד הנראה לעין?

(ושוב, אני ממליץ על הספר של דייויד לונסדייל, the future of war in the information age. נראה לי שיש כמה דיונים שם שעשויים לעניין אותך במידת-מה).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 04-09-2005, 09:53
צלמית המשתמש של nimer
  nimer nimer אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.05.05
הודעות: 165
נקודות נוספות למחשבה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים"

ניתן להפעיל כטב"מ משוכלל באופן הפותר את בעית חלוקת הקשב, שהיא קריטית במטוסים משימתיים.
לדוגמא: צוות של לפחות חמישה אנשים יכול להטיס כטב"מ - מש"ק טיסה, מש"ק ניווט, מש"ק משימת קרקע ומש"ק איומים אוירים, עליהם יפקד קצין שיהיה מפקד המשימה. ניתן להוסיף באופן מודולרי עוד ועוד אנשי צוות ככל שמוסיפים משימות ויכולות לכלי הטיס, שכן צוואר הבקבוק הוא רוחב הפס של השידור והקליטה של הכטב"מ. תפקיד מפקד המשימה ידמה בשלב מסוים לתפקיד מפקד ספינה על הגשר.

באופן זה הצורך לקבל החלטות מסובכות בו"ז בזמן אמת דווקא מצטמצמת, וכמו כן זמן ההכשרה של הצוותים (משום שלמשימות מיוחדות תמיד ניתן לצרף לצוות מומחים : לדוגמא, לתקיפה קרקעית לילית בעומק ניתן לצרף פאנל מפענחים מומחים ואנשי מודיעין שישבו לצד מש"ק משימת הקרקע, יביטו איתו על אותם מסכים, וינחו אותו להיכן לכוון את החימוש).

אגב, אין שום סיבה שצוות כזה ישב בתוך קרון שליטה משלו. בהחלט יתכן שצוותים רבים ישבו בתוך סביבת חלל פתוח ויקבלו פקודות ממפקד הטייסת שמשקיף עליהם. זו גישה הפוכה לנהוג היום שבה לטייס ניתן מקסימום מרחב החלטה לגבי המשימה שלו (הגישה ה"מערבית"), אך צריך לזכור שגישה זו היא תולדה של מגבלה טכנולוגית ולאיכות ההחלטה של איש צוות אוויר היושב באולם הפיקוד אין יתרון על פני הגדולים ממנו הצופים באותם נתונים בדיוק.

בעית הפו"ש הריכוזית בעיני אינה כה מסובכת בעידן של ממסור דיגיטלי רחב פס. לדעתי, ההנחה שיש כזו בעיה נובעת מהסתמכות על טכנולוגיות המידע של הדור הקודם, בה נדרש לדווח ולתאר בזמ"א את פעולותיו של של כלי הטיס לצורך תאום עם מוצב השליטה של חיל האוויר. כיום כל זה יכול להעשות באופן אוטומטי, ממוחשב, כולל הקצאות שכבות גובה טיסה וניהול משאבי אויר ממוחשב, בהתאם למדיניות שיחליט מקבל ההחלטות הבכיר באותו רגע. לדוגמא: אם יווצר מצב בו יהיה צורך "לנקות את השמיים" בגזרה מסוימת מסיבה כלשהי, הרי שפקודה זו תגיע מיידית לכל הנוטלים חלק בגזרה הזו בכל השכבות (כולל המ"פ בשטח המפעיל כטב"מ זעיר, שהרי את אישור הטיסה קיבל גם מהמערכת באופן אוטומטי, והיא גם תנחה אותו כרגע להנחית את הכלי).
בידי חיל האוויר תוותר האחריות המנהלתית בלבד על האוויר (והחלל.... ), כפי שבידי בקרת הרמזורים יש שליטה על התנועה בכבישים, ללא תיאום מול כל מפעיל רכב. אגב, דבר זה יכול להיות מיושם במלואו גם היום, אולם מסיבות שהוזכרו לפני נהוג להעדיף תאונות מסיבות אנושיות מאשר תאונות באשמת מכונה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 22-08-2007, 17:40
  טל ענבר טל ענבר אינו מחובר  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,667
כטב"מ המשוגר באמצעות טיל בליסטי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "הכטב"ם לאן? סוגיות בפיתוח והפעלת כלי טייס בלתי מאויישים"

זו התוכנית הנבחנת בימים אלה על ידי DARPA. (והסיבה להקפצת אשכול זה - שפוטנציאל הדיון על תכניו טרם מוצה).

ידיעה מעניינת ביותר מתוך Defense News

The U.S. Defense Advanced Research Projects Agency (DARPA) has launched an exploratory development program with the goal of placing a high-altitude, long-endurance UAV anywhere on the planet within one hour. Delivered by intercontinental ballistic missile (ICBM), the UAV will be required to remain on station until it is relieved or its mission finished.
DARPA’s Rapid Eye initiative could ultimately emerge as the intelligence, surveillance and reconnaissance (ISR) portion of a larger U.S. requirement for a Prompt Global Strike force able to function independently of overseas bases or nearby naval forces. The Air Force has proposed a stealthy, subsonic manned bomber that would enter service after 2018, but it and the Navy are also considering equipping land- and sea-based ICBMs with conventional warheads.
The Navy’s program is based on the Trident submarine-launched ballistic missile, while the Air Force is developing the Common Aero Vehicle (CAV) — a hypersonic glider that could carry conventional munitions atop modified Minuteman or Peacekeeper missiles. The CAV has also been proposed as a UAV carrier.
A parallel effort, Conventional Strike Missile, omits the glider and swaps the ICBMs’ nuclear warheads for sensor-fused submunitions or other precision-guided weapons.
But some fear that blurring the distinction between conventional and nuclear weapons is inherently dangerous, because the launch of an ICBM carrying a conventional warhead or a UAV might be mistaken for a nuclear attack.
“The Chinese only have a minimal nuclear deterrent and Russia’s is deteriorating rapidly, so both may be under pressure to launch a retaliatory strike before they know what we’re really up to,” said Loren Thompson, chief operating officer of the Lexington Group, Arlington, Va.
To reduce that risk, the Air Force plans to base the conventional missiles along the U.S. coasts in California and Florida, far from its Cold War-era missile silos.
It would be more difficult for the Navy to segregate its conventional Tridents from nuclear-armed versions on the same submarines. Inspections could alleviate concerns, but the risk would rise dramatically if the United States elected to fire its conventionally armed ICBMs quickly during a crisis.
In tactical terms, a short-notice launch also implies a requirement for instant reconnaissance of the target area immediately before the attack and a detailed poststrike damage assessment.
“Operationally, that’s a big plus,” Thompson said. “Packing a UAV into the top of a ballistic missile would provide you with a combination of promptness for time-sensitive targets, with precision in terms of the desired effects. This would cover you for a range of possibilities. We might see terrorists preparing to deliver a nuclear weapon on a mobile launcher and be under extreme time pressure to destroy it ... We’re talking about a category of targets where the consequences of delaying are so severe that we can’t do the job by the normal means.”
Using existing technologies, DARPA seeks to develop a system able to fire an ICBM into space, and upon re-entry into the Earth’s atmosphere, slow its payload compartment enough to deploy a midsized UAV. The UAV’s engine, sensors and communications gear would then be activated and the vehicle maintained on station for seven to 15 hours.
The requirements stipulate the use of an existing launch vehicle, or one that will be in the U.S. inventory by 2009. The UAV must be able to carry a 500-pound payload and meet a 5-kilowatt power requirement, and may require folding or inflatable wings to fit inside the rocket. Lighter-than-air vehicles or approaches that employ buoyant flight will not be considered.
Riding the Minotaur
For now, launch services provider Orbital Sciences appears closest to offering compatible solid-fuel boosters. Its Minotaur I rocket, which made its first flight in January 2000 and placed TacSat-2 in orbit late last year, combines Minuteman II first and second stages with two additional stages borrowed from the company’s Pegasus and Taurus commercial launch vehicles. Minotaur I has a mass-to-orbit of up to 580 kilograms.
The much larger Minotaur IV, which derives its power from decommissioned Peacekeeper missile stages, can boost more than 1,750 kilograms. Now under construction, the first Minotaur IV is slated to boost the Air Force’s first Space-Based Infrared System surveillance satellite into orbit late next year.
“Minotaur has really gained a lot of interest in the past year and a half, as more operationally responsive space missions are considered,” said Barry Beneski, an Orbital Sciences spokesman. “In terms of Rapid Eye, high-speed separation of the payload seems like the greatest challenge. ... We did a Mach 9 separation for the NASA X-43A Hyper-X program, so this is not a great hurdle for us.”
Rapid Eye would arrive on station faster than U.S.-based ISR platforms, and would be able to loiter over the target long enough for these assets to respond. As DARPA sees it, the missile-launched UAV would have sufficient range to be recovered at a friendly air base and be invulnerable to all but the most sophisticated countermeasures.
Equipped with a synthetic aperture radar, a ground moving target indicator, and high-bandwidth communications and electro-optical sensors, the UAV would provide satellite-quality ISR with regional coverage.
To make this happen, however, a number of technical challenges must be overcome: packaging a high-aspect-ratio aircraft (one with long, thin wings) into a missile shroud; crafting a re-entry decelerator with low stowed volume but enough mass to slow the re-entry vehicle high in the atmosphere; deploying a large, folded aircraft; and designing a UAV propulsion system efficient in low oxygen levels and at low speeds.
Recent developments are encouraging, however, and researchers at NASA’s Langley research center might already have the solution in an expendable UAV proposed to explore Mars. Developed between 2001 and 2006, the Aerial Regional-scale Environmental Survey of Mars vehicle is folded to fit within an entry aeroshell and performs a midair extraction and unfolding after a 10-month spaceflight.
Some other promising designs:
• NASA’s Ames research center’s Mars airplane prototype, balloon-launched from 103,000 feet, also explored the ability to fold body and wings for spacecraft deployment.
• Big Blue (Baseline Inflatable-wing Glider Balloon-Launched Unmanned Experiment), from a University of Kentucky/Oklahoma State University team, is the result of an effort to study the feasibility of inflatable wings in the Martian environment. Big Blue is the first UAV to demonstrate a rigid, inflatable wing at high altitudes.
• The U.S. Naval Research Laboratory has built a number of technology demonstration UAVs in recent years, some with attributes that could one day appear on the Rapid Eye aircraft.
DARPA anticipates a four-phase plan for Rapid Eye, with the first phase allowing multiple contract awards for system design and risk reduction. Phase II will narrow the field to one or two designs for subscale testing, with Phase III incorporating detailed design work. The last phase would require construction and flight-testing of a complete system.
Initial proposals are due by Oct. 14; contract awards are expected by year’s end. •
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 22-08-2007, 20:36
  TerroWing TerroWing אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.07
הודעות: 13
שלח הודעה דרך ICQ אל TerroWing שלח הודעה דרך MSN אל TerroWing
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "כטב"מ המשוגר באמצעות טיל בליסטי"

אני עוסק במחקר באוניברסיטה בנושא אינטליגנציה מלאכותית/סוכנים אוטונומיים, ויש לי כמה הערות בעניין, שלא נוגעות לפן הפיזיקאלי:
1. האלגוריתמים הקיימים כיום הינם יחסית לא מהירים, כלומר זמן תגובה איטי, לפעילות רגישה במיוחד אוטונומית (נאמר חיסול ממוקד). למשל על מסוק שאיני זוכר את שמו כרגע (אפאצ'י?) המערכת עושה ניתוח סיכונים מלא בהתבסס על נתוני רדאר ב12 שניות. לא מספיק כדי לתפוס מאיזשהוחבל לפני שהוא נכנס לתוך הבית...
2. בהנחה שהאלגוריתמים ישתפרו, עניין מחיר יחידה הינו קריטי: ידרשו מעבדים חזקים במיוחד וחומרה עמידה בלחצים משתנים וכיו"ב, ולכן מחיר על יחידה יהיה די גדול.
3. אני צופה שבעתיד הקרוב מאוד יהיו "גשרים" כמו שגולש אחר כתב מקודם. משום שניתן להתקשר ישירות ליחידה בזמן תגובה קטן, אני חושב שמכטב"מים יתבססו על מפעילים אנושיים לרוב (בצבא), מעבר לפעולות ה"פשוטות" יותר כמו נחיתה/המראה.

היישומים הלא-צבאיים רבים ומגוונים כל כך, שצריך לפתוח בשבילם שרשור חדש .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 22-08-2007, 21:49
  Alkhimey Alkhimey אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.09.06
הודעות: 232
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי TerroWing שמתחילה ב "אני עוסק במחקר באוניברסיטה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי TerroWing
אני עוסק במחקר באוניברסיטה בנושא אינטליגנציה מלאכותית/סוכנים אוטונומיים, ויש לי כמה הערות בעניין, שלא נוגעות לפן הפיזיקאלי:
1. האלגוריתמים הקיימים כיום הינם יחסית לא מהירים, כלומר זמן תגובה איטי, לפעילות רגישה במיוחד אוטונומית (נאמר חיסול ממוקד). למשל על מסוק שאיני זוכר את שמו כרגע (אפאצ'י?) המערכת עושה ניתוח סיכונים מלא בהתבסס על נתוני רדאר ב12 שניות. לא מספיק כדי לתפוס מאיזשהוחבל לפני שהוא נכנס לתוך הבית...
2. בהנחה שהאלגוריתמים ישתפרו, עניין מחיר יחידה הינו קריטי: ידרשו מעבדים חזקים במיוחד וחומרה עמידה בלחצים משתנים וכיו"ב, ולכן מחיר על יחידה יהיה די גדול.
3. אני צופה שבעתיד הקרוב מאוד יהיו "גשרים" כמו שגולש אחר כתב מקודם. משום שניתן להתקשר ישירות ליחידה בזמן תגובה קטן, אני חושב שמכטב"מים יתבססו על מפעילים אנושיים לרוב (בצבא), מעבר לפעולות ה"פשוטות" יותר כמו נחיתה/המראה.

היישומים הלא-צבאיים רבים ומגוונים כל כך, שצריך לפתוח בשבילם שרשור חדש .


בדקת גם את הנתונים של המחשב באותו מסוק?


מה לגבי מערכת מרובת סוכנים? היום דרוש צוות בשביל להטיס כטב"ם, האם בעתיד אדם אחד יוכל לשלוט במספר כלי טיס במקביל, למשל כח תקיפה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 23-08-2007, 16:23
  Alkhimey Alkhimey אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.09.06
הודעות: 232
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי TerroWing שמתחילה ב "להחליף מחשב על המסוק זו לא..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי TerroWing
להחליף מחשב על המסוק זו לא בעיה, והמחיר יחסית זניח לעומת התועלת, אז אני מניח שאם קיים מחשב שביצועיו טובים משמעותית עבור אלגוריתמים אלו היו מתשמשים בו.

בסופו של דבר אדם ששולט בכטב"מ זה כמו לשחק בג'ויסטיק בסימולטור טיסה (ברור שיותר מסובך, אבל באופן בסיסי זה מה שזה). בהנחה שהכטמ"בים יהיו חכמים מספיק כדי לעקוב אחר מדינויות מסויימות בצורה קוהרנטית (לכתוב שוב משהו בשורש ע.ק.ב נשמע לי צורם), הרי זה כמו לעשות alt+tab בוינדוס... מן הסתם ליעילות מקסימאלית, במגבלות של כיום, עדיף מפעיל לכל אחד.


מאיפו הקביעה שזה לא יקר ולא מסובך?

ולא הבנת את כוונתי לגבי ההערה השניה. התכוונתי למשהו בסגנון הזה:
http://www.cs.biu.ac.il/~maverick/Movies/Movies.html
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:45

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר