|
סיפור בהמשכים שהתחלתי לכתוב - מה דעתכם?
אני בשמו"ץ (השומר בצעיר) ויש לנו עלון קן, אז כל חודש או טיפה יותר... יוצא העלון ואני מוסיף עוד פרק בסיפור. הנושא של העלון היה "שוקולד" אז התחלתי לכתוב סיפור הזה.
כל עלון הנושא משתנה, אז כל פעם הסיפור עוסק בנושאים אחרים אבל הקו הכללי של העלילה נשאר.
אז תגידו לי מה דעתכם! 
האופה והשוקולד
בארץ רחוקה, לא ברור היכן, חי בבית קטן ולבן עם רעפים אדומים, שתי קומות ומרתף וחניה פרטית, מרווחת מאוד אם יורשה לי לציין, אופה מטורף, שהיה ידוע באהבתו לשוקולד.
האופה הכין מטעמים משוקולד שהיו מפורסמים בעולם: בובות ענק משוקולד, חפצים משוקולד, אנשים משוקולד, וגם איברים משוקולד. אך יותר מכל אהב האופה להכין יצורים מיוחדים משוקולד שאותם קרא "סטאבים", הם נראו כגביע גלידה הפוך ובעלי עין אחת ופה.
ביתו של האופה תמיד הריח משוקולד למרחקים, וגירה את כל אנשי העיירה הקרובה. אך אף אחד אינו העז להתקרב לביתו, בגלל אותן שמועות שהתרוצצו בעיירה על הניסויים המוזרים שהאופה עושה ב"סטאבים" שלו.
סמוך לביתו של האופה זרם נחל, שעם הזמן הזדהם עוד ועוד בחומרים מוזרים או מסוכנים שהשתמש בהם האופה לניסוייו ושפכם אליו.
לילה אפל אחד, בסביבות חצות, נשמע צחוק מטורף מביתו של האופה. אותו צחוק שוודאי יוצא לכם לשמוע כאשר המורה שלכם נכנסת לכיתה ובידה ערימת דפים מעוררים אימה, או כאשר מישהו שנשתבשה עליו דעתו עולה על גג בניין עם עוזי ומתחיל לרסס לכל עבר כשאדרנלין פועם בעורקיו בטירוף.
ברקע כמובן היו ברקים ורעמים ולפתע החל לרדת גשם זלעפות, ואפילו אנשים עם מטריות לא העיזו לצאת החוצה.
בבוקר, אחרי שהכול נרגע, האדמה הייתה לחה והכול ירוק ונקי אחרי גשם כזה, עבר שומר היערות במקום, מציץ בדאגה לכיוון הבית, הוא ראה את השלט הישן העומד בפתחו של הבית ועליו כתוב "תשעה מתוך כל עשרה אנשים אוהבים שוקולד. העשירי תמיד משקר", הוא המשיך ללכת מעט וראה את חצרו של האופה, ובה היו כ-30 עצי "קקאו תאוברומה", שמו של עץ הקקאו הטרופי, שלקוח מיוונית ומשמעו הוא "מזון האלים" (סתם שתדעו...).
המשיך השומר הליכתו, כשלפתע צדה את עיניו תנועה ליד הנחל מאחורי הבית.
השומר הביט היטב לכיוון התנועה, אך העצים הסתירו לו את שדה ראייתו.
הסקרנות גברה על חששותיו מן הבית המוזר והוא התקדם דרך העצים... סוף סוף הצליח לראות משהו דרך הצמחייה הסבוכה. אך כשהביט בדבר ---- הוא לא האמין למראה עיניו, עיניו כמעט יצאו מחוריהן. הוא הסתובב לכיוון העיירה וברח כל עוד נפשו בו.
הדבר המוזר שראה היה "סטאב".
אך לא סתם פסל משוקולד, אלא יצור חי ונושם!
אמנם עשוי שוקולד, אך עדיין חי. הסטאב היה חסר ידיים וקיפץ לא הנה והנה, בקרבת הנחל.
ככל הנראה האופה הצליח בניסוייו, אך מדוע זה הוא שחרר את יציריו מחוץ למעבדה?
הסטאב קיפץ הנה והנה עד שהגיע לגדותיו של הנחל. האופה חיבר צינור המוביל את הפסולת שניסוייו הפיקו היישר אל הנחל, הצינור פועל בדרך קבע והנחל כבר מוצף עד גדותיו בפסולת שיצר האופה בניסוייו.
הסטאב התקרב אט אט לגדותיו של הנהר, ולפתע דחף את פרצופו אל מול הזרם והחל ללגום ממנו!
במצב כזה רוב יצורי עולמנו היו מתפגרים ומתים תוך רגעים ספורים, אך לא יצורינו העשוי שוקולד!
לאחר שלגם הסטאב מן מי הנחל, הזדקף הביט הנה והנה, ולפתע החל היצור לרטוט – הוא התכווץ בכאב, והחל לרטוט אף יותר חזק, ולפתע – כאילו במטה קסם החלו צומחות ידיים לסטאב, לא ארוכות מידי, ידיים באורך 50 סנטימטר לכל היותר. הוא הביט בידיו בפליאה הרים אותן באוויר ואמר בקול גדול: "עם אלה, המביאים לי כוח חדש וכביר! ובעזרת מוחי המבריק יותר מכל מוח אחר, אני... אני אוכל לשלוט בעולם! חה חה חה!" צחק הסטאב את צחוקו האפל כשברקע הברקים והרעמים מנפצים את השמיים בקול חזק!!.... באמצע יום בהיר.
ובכן, הסטאב אותו גילה השומר המבוהל, הפך בן רגע למגלומן לא קטן, שמאמין שבזכות ידיו הקצרות יוכל לשלוט בעולם.
האם הוא באמת יצליח לעשות זאת? חרף היותו עשוי ממתק שוקולד העשוי להיאכל במהירות ולא בעל כוח רב, נראה שלאותו סטאב היו רעיונות גדולים בראשו, גדולים יותר משיש לי ולך בדרך כלל.
הסטאב קיפץ במהירות לצידו הקדמי של הבית ונעלם בתוכו, וכמה רגעים לאחר שנכנס החלו להישמע מתוך הבית רעשים של מכונות עובדות קפיצים מתוחים וניחוח מתוק אך טיפה מר של שוקולד החל לעלות מתוך הבית.
האם הסטאב המגלומן שהתלהב יותר מידי מאיבריו החדשים אכן יצליח להשתלט על העולם? ומי יהיה זה שיעצור אותו?
ומה עלה בגורלו של האופה המטורף? האם הוא זה שישלוט בסטאב או ההפך?
ומה יותר טעים? שוקולד חום או לבן??
וזכרו: אל תאכלו ממרח שוקולד כל בוקר בכמויות! זה לא בריא! O-:=
ומשהו קטן על שוקולד לסיום:
"כל יום, שים ברשימת הדברים לעשות שלך, 'לאכול שוקולד', בדרך הזאת, גם אם לא עשית שום דבר אחר באותו יום, לפחות אכלת שוקולד"
|
ראשי
צ'אט
03-09-2005, 19:48
מצב כלאיים
