 |
14-05-2014, 12:07
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
http://news.walla.co.il/?w=/2689/2743366
קיוויתי לא לשמוע שוב "אל מלא רחמים"\ מאת תת-אלוף תמיר ידעי
מפקד אוגדת איו"ש עבר בדרך החתחתים של רצועת הביטחון בדרום לבנון, את האינתיפאדה השנייה ואת מלחמת לבנון השנייה. היום הוא נזכר במפקדים והפקודים שכבר אינם לצדו
צלו של היום הזה מלווה אותי כל ימות השנה, ולמרות זאת עם התקדש עלינו יום הזיכרון הוא רובץ עליי במלוא כובד משקלו. לא אסתיר את חששותיי מלעמוד שוב מול כאב המשפחות, לעלעל שוב באלבומי התמונות ולחטט שוב בפצעים שספק אם אי-פעם יגלידו.
חיי הבוגרים בארץ הזו, אשר השירות הצבאי מילא אותם, החל מהימים של רצועת הביטחון בלבנון, דרך המבצעים ברצועת עזה ויהודה ושומרון וכלה במלחמת לבנון השנייה, לימדו אותי לחיות עם השכול. שמות החללים ותמונותיהם אינם זרים לי: אלו הם חבריי, מפקדיי ופקודיי. אני זוכר אותם אחד-אחד, מפגישה ראשונה ועד נשימתם האחרונה, נושא איתי את אותה רעות שהתהוותה במסעות, באימונים, בהיתקלויות, במלחמות ובהווי המיוחד של חטיבת גולני.
כל אחד מחברי לנשק ולדרך הטביע בי חותמו בצורה מיוחדת ואישית. הנפשות היקרות הללו, בעודן בחיים, התוו את דרכי, צעד אחר צעד, בהיותם מפקדיי, פקודיי וחבריי: ארז גרשטיין שהיה מפקדי, לימד אותי על דרך ועל ארץ, על אהבת הארץ, שעורר אותי לחשיבה ולדעת, שהפך אותי להיות אמיץ יותר ממה שהייתי-בשדה הקרב והחיים. שגרם לי לחשוב אודות הדברים החשובים באמת.
בזכותם אני מפקד טוב יותר
חוסיין (עמיר) עמאר, מי שהיה מפקדי בתחילת הדרך ובמהרה הפך להיות חבר לחיים הוא שהפך אותי מנער מתגבר ללוחם, הצעיד את דרכי באמות מידה מופתיים של אהבת אדם. יחד עם חוסיין, זכיתי לחזק את ברית הדמים עם אחינו הדרוזים. בנג'י הילמן, בעודו פקודי, היה לי עמית ושותף לשורה ארוכה של מבצעים טרום "חומת מגן" ובמהלכה. לימד אותי כיצד משלבים בכל עת, בין הציונות, הצניעות והציניות.
אין ספק, בעיקר בזכותם, אני אדם ומפקד טוב יותר. כמפקד, ידעתי ימים של הצלחה והתרוממות רוח, אך גם שעות של כאב ומשבר. אין ספק, המפגש עם השכול, היה ועודנו, הקשה מכל. אלו הן השעות הבודדות בהן הרהרתי על הדרך, הדקות בהן נשבעתי כי יותר לא אשמע את תפילת "אל מלא רחמים", שוב לא אצטמרר למשמע רגבי העפר המכים בארון חיילי. אולם שם, בדיוק באותו המעמד, עת הצטלבו מבטיי עם מבטי ההורים, הרעיה, האחים, הבנים והחברים, הבנתי כי את הברית הלא כתובה בינינו, זו שנחתמה בדם, לא ניתן להפר.
מטבע הדברים, לא יכולתי להזכיר כאן את כל אחיי לנשק שאינם איתנו אולם, לאן שלא אלך, יישארו הם בני לוויה קבועים בתרמיל של מסע חיי. שקטים ודוממים ובה בעת, חיים ונושמים. צחוקם ילווה את רגעי השמחה שלי, אישיותם והווייתם ילוו את לבטיי והחלטותיי, ודרך נפילתם תהיה לי אות ומופת של רעות, נתינה והקרבה.
יהיה זכרם ברוך.
הכותב הוא מפקד אוגדת איו"ש
("וואלה!", 5 במאי 2014)
תמיר ידעי, קיוויתי לא לשמוע שוב "אל מלא רחמים", באתר וואלה!, 5 במאי 2014.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
