 |
29-10-2005, 20:12
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,223
|
|
|
בוא ואסביר לך משהו.
כמו שאתה שם לב, אני מסתובב בפורום הזה עם צל"ש על השם, והא לא בא לי מהיותי כופר ח"ו, אלא בדיוק להיפך. למרות זאת, ואולי אפילו בגלל זה, אני ממש לא מקבל את כל שיטת "דילוגי האותיות". למה? כי הדבר גורם לזילות התורה. במקום לקרוא את מה שכתוב בה בצורה ישרה וברורה, לדעת שזו התורה שקיבלנו על הר סיני מהקב"ה, במעמד של שש מאות אלף איש (רק הגברים) ושנשמר מאז ללא שום שינויים, יש כאלה שמעדיפים להשתמש במניפולציות תוכנה וקשקושי מילים כדי למצוא את מה שבא להם. עכשיו תשאל, מה רע בזה? מה שרע זה שאנשים עם קצת שכל בקודקוד מגלים מיד שזה בולשיט, ומכיוון שמכניסים להם לראש שזה חלק מהתורה, מיד הם שמים לצחוק את כל התורה. זאת ועוד; לא מצאנו אף אחד מגדולי הדורות הקודמים שדיבר/השתמש/רמז על שיטה זו (ורק אל תגיד לי שלא היה להם מחשב) ואם היה בה מן האמת, מן הסתם מישהו היה טורח לגלות לנו את זה כבר אז. אמנם ידוע ש "שבעים פנים לתורה" ויש בתורה הרבה רמזים טמונים, ואפילו בדילוגי אותיות, אבל לא מהסוג שמוצאים אשפי תוכנות הדילוג.
ביקשת הוכחות? חיפוש קצר בגוגל העלה את התוצאות הבאות, שמוכיחות את מה שאני אומר:
מוצג מס' 1:
רציתי להעתיק את המאמר לפה, אבל הוא יותר מדי ארוך. קרא בעיון את מה שכתוב שם, ותגיד לי אם זה לא בדיוק מה שאמרתי http://www.tapuz.co.il/blog/viewent...?entryid=513418
הנה קטע רלוונטי מתוכו:
ציטוט:
... אם לוקחים טקסט גדול דיו, אפשר למצוא כל דבר מוצפן ברצפים של דילוג אותיות. הכול מבינים את זה. טענתו של תומך השיטה (דרוזנין) היא שמה שלא תמצא בשום ספר חוץ מבתנ``ך, הוא מידע מדוייק מאוד המוצפן במובהקות סטטיסטית. כל הצפנה משמעותית כאן בעלת מובהקות מתמטית.
זה לב הטיעון של דרוזנין. מקיי משתעשע במשחקי מילים, כל אחד מהממצאים של דרוזנין נבחן בידי אחד המתמטיקאים הגדולים ביותר בכל העולם. ריפס מסכים שהסטטיסטיקה אמינה. אך כשמקיי בחן את ממצאיי דרוזנין הוא חשב שמצא בהם ליקוי. ריפס הוא מתמטיקאי מבריק אבל אינו מומחה בסטטיסטיקה. זה מדע שונה לגמרי. כדי שהסטטיסטיקאים יאשרו נתון יש לעמוד בהליך מחמיר מאוד. יש להעניק מובהקות סטטיסטית לסוג של ממצא כזה בתנ"ך, חשוב מאוד להגדיר מראש את הדבר שעליך למצוא כדי להצליח. יש להגדיר את האופן שבו מנתחים את תוצאות הניסוי.
בלי ניסוי רשמי כזה, המספרים חסרי משמעות, אין להם כל ערך סטטיסטי. כלומר כדי להשיג מובהקות צריך להגדיר מראש מה מחפשים בדיוק. לא כך דרוזנין עובד. הוא הגדיר שם כמו יצחק רבין, אבל לא הגדיר מראש את מה שלדעתו ייחשב כנתון משמעותי. הוא לא הגדיר למשל, ``רוצח אשר ירצח``. חוסר הדיוק הזה בהגדרה מגביר מאוד את סיכוייו למצוא משהו שנראה משמעותי. הוא מכניס את המילה ומחפש דברים מעניינים. אין לו בעצם הנחה מראש על מה שיתקבל. הוא פשוט מחפש משהו מעניין. והביטוי הזה ``משהו מעניין`` אינו מדוייק דיו מבחינה מדעית כדי לקבוע את ההסתברות שלו.
|
מוצג 2:
ביטול תורה בהבלים.
ההרצאה האחרונה, שניתנה ע"י כותב שורות אלו, חרגה מהנושא המוצהר של יום-העיון. היא דנה בעיסוק הנפוץ זה כמה שנים במוסדות מחקר בישראל, הנקרא "דילוגים בתנ"ך". זהו הנושא המיסטי היחיד שאוניברסיטאות בארץ, לרבות הטכניון בחיפה, אינם מנערים את חוצנם ממנו, אולי מתוך דרך-ארץ לאנשי-הדת העוסקים בו. בעבודת-מחקר שנעשו בידי אנשי הטכניון והאוניברסיטאות, בעזרת המחשבים הגדולים של מוסדות אלה, נתגלו במקרא "מילים מוצפנות" רבות בשיטת הדילוגים. המילה בסטיליא, למשל, נתגלתה בספר בראשית, כשהיא משתרעת מפרק ל"ט ועד פרק מ"ד ברווחים של 8671 אותיות בין אות לאות. בדומה לכך נתגלו מילים כמו ינקי, דודל, מלך שודיא, גוסטב ועוד ועוד. חישוב הסתברותי פשוט
מוכיח כי אין שום משמעות בממצאים המבדחים האלה, ובודאי שאינם מעידים על כוונות נסתרות מצד מי ש"טמן" אותם בטקסט, כביכול. בזמנו התפרסם מאמר גדול של שני חוקרי הטכניון, שתוכנו הגיע גם לעיתונות היומית, על גילוי השמות "אדם" ו"חוה" כשהם מוצפנים באותה שיטה בפרקי ספר
בראשית הדנים במקום קבורת האבות והאמהות. הדבר אמור להוכיח כי צודקת המסורת, האומרת שגם אדם וחוה קבורים במערת המכפלה. לאמיתו של דבר קל להיווכח, בעזרת המחשב, כי כל מילה בת שלוש אותיות ניתן למצוא, בשיטת הדילוגים, בכל אחד מפרקי התנ"ך, אבל פרסום החישובים ההסתברותיים
הנוגעים לשיטת הדילוגים לא הביאו להפסקת העיסוק בנושא. נראה היה שהדרך היחידה לצנן את התלהבותם של חוקרי הדילוגים היא למצוא מידע מוצפן באותה שיטה גם בטקסטים אחרים. הטקסט שנבחר לצורך זה היה הפרק הראשון בעבודתם של חוקרי הטכניון עצמם. אפילו בטקסט כה
קטן )1840 אותיות, לעומת 78000 אותיות שבספר בראשית נתגלו הרבה מאד ממצאים מפתיעים, החורגים למעשה לגמרי מכללי ההסתברות ! ההסבר הוא פשוט: הסיכוי למציאת מילה נתונה מראש, ארוכה למדי, הוא אמנם קטן, אבל אם אינך קובע מראש מהי המילה שאתה מחפש, אלא מנסה מילים שונות, או סורק בעין את פלט המחשב כדי לאתר בו מילים "משמעותיות", הסיכוי גדל כמובן שבעתיים. כך, למשל, אם החוקרים חיפשו בספר בראשית מילה נרדפת לבית-סוהר, בת 7 אותיות (הסיכוי: 0.31) יתכן שניסו קודם, ללא הצלחה, למצוא את המילים "אלקטראז" או "קאלאבוש", ורק אחר-כך הגיעו ל"בסטיליא". בפני משתתפי יום-העיון הוקרן שקף המציג את הפרק הראשון במאמרם של
אנשי הטכניון, והמרצה הצביע על הממצא המדהים ביותר בטקסט הזה: שלוש המילים - בטול, תורה, בהבלים - נראו בו בעליל, כולן בדילוג זהה, של 37 אותיות בין אות לאות ! הסיכוי למציאת מילה נתונה בת 6 אותיות בטקסט כה מצומצם הוא 0.006 בלבד ! הוסף על כך את העובדה שכל שלוש
המילים מופיעות באותו דילוג, ושגודל הדילוג שווה לערך הגימטרי של המילה "הבל" - ותגיע בהכרח למסקנה כי יד נעלמה הנחתה את מחברי המאמר בעת כתיבתו...
בחיפוש בגוגל יש הרבה הפנייות לאתרים אנטי דתיים, ולמרות שהייתי יכול להביא משם קטעים רלוונטים שסותרים את זה מכל וכל, לא עשיתי זאת, כדי לא לתת פתחון פה לאתרים כאלו, אלא אך ורק לכאלו שעוסקים באמת בצד המדעי של העניין, ולא בעלי נטייה לכאן או לשם.
_____________________________________
..
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
