 |
01-03-2006, 15:57
|
|
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
|
|
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
|
|
סקירה: טילי נ"ט
סקירה: טכנולוגיית טילי נ"ט
1.הקדמה:
לאור העובדה כי אין חומר רב בנושא טילי נ"ט בעברית ברשת (ובכלל) ומכיוון ונתקלתי בשאלות רבות בפורום בתחום טילי הנ"ט ומושגי יסוד הקשורים בטכנולוגיית נ"ט (רש"קים , שיטות הנחייה וכו') החלטתי לכתוב סקירה שמטרתה להבהיר מושגים אלו ואת דרך הפעולה של טילי הנ"ט. בסקירה זו ישולבו מונחים מקצועיים ופירושם – במידה וההסבר אינו ממצה או ברור, אתם מוזמנים כמובן לשאול.
2. מבוא:
עם הפיכת הטנק (ורק"מ בכלל) למרכיב מרכזי בשדה הקרב , נוצר הצורך להקנות ללוחם החי"ר יכולת התמודדות בפני האיום החדש. תו"כ מלחמת העולם ה 2 החלו להופיע מטולי נ"ט הראשונים (PANZERFAUST,PIAT וכו') כמענה חלקי ,אך עם זאת היה ברור כי יש מקום לאמצעי שיאפשר השמדת טנקים ממרחק בטוח ובדיוק גבוה.
ההתקדמות הטכנולוגית בזמן המלחמה בתחום ההנעה הרקטית ומערכות הבקרה אפשרה את הבסיס לפיתוח טיל הנ"ט הראשון – ה X-7 Rotkappchen (כיפה אדומה) מתוצרת גרמניה הנאצית.
לאחר מלה"ע ה 2 הפכו טילי הנ"ט לנפוצים הרבה יותר ובמהלך המלחמה הקרה פותחו מערכות רבות ע"י הן המזרח והן המערב ע"מ לעצור טורי שריון במקרה של מתקפה כוללת והגיעו לרמת יעילות כזו שכיום הם מהווים את אחד האיומים העיקריים על כוחות שריון ורק"מ.
3.מבנה טיל נ"ט טיפוסי:
בטיל נ"ט טיפוסי ישנן מספר תת מערכות ,העיקריות הינן הנעה , אלקטרוניקה ורש"ק (או רש"קים). בסקירה זו נתמקד בעיקר בשיטות הנחיה וברש"קים.
הנעה: מרבית טילי הנ"ט מצויידים בשני מנועים – מנוע הפלטה (LAUNCH MOTOR) , שתפקידו הדיפת הטיל מהמשגר ומנוע טיסה (FLIGHT MOTOR) המשמש את הטיל להמשך המעוף. בטילים חדשים (וגם ברקטות חדשות) קיים מנגנון "שיגור רך" (SOFT LAUNCH) המאפשר שיגור של הטיל מחללים סגורים , כגון חדרים , ע"י שימוש בגז דחוס להפלטת הטיל מן המשגר. מגמה נוספת בתחום ההנעה הינה שימוש בהודפי SMOKELESS , היוצרים חתימה ויזואלית נמוכה של הטיל ומקשים על איתורו ואיתור נק' השיגור.
אלקטרוניקה (בקרה,הנחייה וחיישן): מכלול האלקטרוניקה הינו אוסף של רכיבים שמטרתם הקניית יכולת פגיעה מדוייקת במטרה. במהלך השיגור והטיסה ישנן סטיות אותן יש צורך לתקן וכן אנו רוצים שלטיל תהיה היכולת לפגוע במטרה נעה (זמן המעוף של טיל נ"ט לטווח מקסימלי הינו כ 10-20 שניות). על בקרה ושיטות הנחייה נרחיב בהמשך הסקירה.
רש"ק: מאז תחילת דרכם צויידו טילי הנ"ט ברש"ק חלול המאפשר חדירת שיריון יעילה ביותר. מרבית טילי הנ"ט המודרניים כוללים שני רש"קים – עיקרי (MAIN WARHEAD) ומשני (PRECURSOR WARHEAD), וזאת ע"מ שיוכלו להביס מיגון ריאקטיבי. כ"כ קיימים רש"קי רסס ורש"קים טרמובריים – אם כי בסקירה זו נתמקד ברש"קים חלולים.
שרטוט סכמטי של טיל הנ"ט "גיל" - ניתן לראות את מיקום הרש"קים, יחידות ההנעה ושאר הרכיבים השונים.
4. שיטות הנחיה:
כללי: טיל נ"ט מודרני מסוגל להעסיק מטרות אוייב הנמצאות במרחק של מס' ק"מ גם כאשר הן בתנועה ועדיין להשיג אחוזי פגיעה גבוהים. ע"מ להשיג יכולת זו, נדרש הטיל לשנות את מסלולו במהלך הטיסה בהתאם למיקומו ומיקום המטרה בכל רגע נתון. תפקידה של מערכת ההנחיה הוא לספק למערכת הבקרה של הטיל את פקודות התיקון שיבטיחו פגיעה.
ישנן מס' שיטות הנחיה ועל העיקריות שבהן נעבור כאן.מרבית טילי הנ"ט בעולם עושים שימוש בהנחיית חוג סגור או חו"ס (CLOSED LOOP) – פירוש הדבר שקיים ערוץ משוב בחוג ההנחיה המשווה בין מיקום הטיל למיקום המטרה בכל רגע נתון (FEEDBACK), ההפרש המתקבל נקרא שגיאה.
עם זאת כדאי להזכיר כי קיימים מס' טילים (ה PREDATOR שבוטל וה MBT LAW לדוגמא) העושים שימוש בהנחיית חוג פתוח, כלומר אין ערוץ משוב ומרגע שהטיל שוגר הוא מקבל פקודות תיקון ללא מעקב אחרי מיקומו ומיקום המטרה – השימוש העיקרי בחו"פ הוא כדלקמן: החייל המשגר עוקב מס' שניות אחרי המטרה , הטיל "לומד" את קצב תנועת המטרה ומרגע ששוגר מתקן את מסלולו בהתאם ע"י מערכת אינרציאלית. חסרונות השיטה ברורים – במידה והמטרה משנה את כיוונה או מהירותה הטיל יחטיא , היתרון לעומת זאת הוא מערכת זולה ופשוטה לתפעול. בשל המאפיינים של שיטת הנחיה זו הטילים העושים בה שימוש הם לרוב לטווחים קצרים של מאות מטרים ומהווים מענה נ"ט לרמת הפלוגה.
פיקוד לקו ראיה- COMMAND TO LINE OF SIGHT: שיטת ההנחיה הנפוצה ביותר בקרב טילי הנ"ט הינה שיטת הפיקוד לקו ראיה או בקיצור CLOS. שיטה זו מחייבת קו ראיה בין המשגר למטרה ובין המשגר לטיל. שיטת הנחיה זו מחולקת לשלוש תת קבוצות – MCLOS, SACLOS ו ACLOS:
MANUAL COMMAND TO LINE OF SIGHT-MCLOS: שיטת ההנחיה הפשוטה ביותר – שיטה זו היא ידנית לחלוטין ועל הכוון לעקוב הן אחרי הטיל והן אחרי המטרה. הכוון משגר את הטיל ועוקב אחריו בעזרת נתב הנמצא בחלקו האחורי, כאשר הוא צריך לשמור על הטיל ועל המטרה באותו קו, הפקודות לטיל ניתנות לרוב ע"י תיילים או רדיו. יתרונות השיטה – פשטות , עלות נמוכה וחסינות גבוהה לשיבוש אלקטרוני. חסרונות – דורשת מיומנות וריכוז גבוהים מהמפעיל , ניתן להסיח בקלות את דעתו של היורה ולגרום להחטאה.
AT3 SAGGER - טיל נ"ט MCLOS מתוצרת רוסיה.
SEMI AUTOMATIC COMMAND TO LINE OF SIGHT-SACLOS: שיטה זו מהווה שיפור של שיטת ה MCLOS – בשיטה זו המערכת היא זו שעוקבת אחרי הסמן הנמצא באחורי הטיל, כך שעל הכוון לעקוב אחרי המטרה בלבד.
השיטה פועלת כך – במשגר קיים ערוץ אופטי (GONIOMETER) שזמן קצר לאחר שיגור הטיל מתחיל לעקוב אחרי מיקום הטיל ומעביר את המידע למחשב ההנחיה שמחשב את הסטיה בין מיקום הטיל למטרה, מעבד את השגיאה לאותות פיקוד ומשדר אותן לטיל (שוב, לרוב ע"י רדיו או תיילים).
יתרונות השיטה – אחוזי פגיעה טובים הרבה יותר מאשר ב MCLOS וזמן הכשרה קצר יותר, תוך שמירה על עלויות סבירות.
חסרונות – השיטה הנ"ל נוחה לשיבוש ע"י חיקוי של הסמן שבאחורי הטיל ולכן במערכות חדשות יותר האות מקודד ומאופנן וישנם אמצעי גיבוי למניעת שיבוש,ראו סקירה על APS
TOW 2A - טיל נ"ט העושה שימוש בהנחיית SACLOS מתוצרת ארה"ב.
AUTOMATIC COMMAND TO LINE OF SIGHT-ACLOS: בשיטה זו גם העקיבה אחרי הטיל וגם אחרי המטרה מתבצעת באופן אוטומטי. המפעיל מסמן למערכת את המטרה הרצויה והמערכת עוקבת אחריה (ע"י מכ"מ, עקיבה אופטית וכו') ואחרי הטיל , מחשבת את השגיאה ונותנת את התיקונים לטיל. שיטה זו אמנם מספקת אחוזי פגיעה גבוהים אך מחייבת מערכות עקיבה מתוחכמות ובשוק כבר קיימים פתרונות טובים יותר, כפי שנראה בהמשך, ועל כן שיטה זו אינה נפוצה כלל.
AT 15 KRIZANTEMA טיל נ"ט ACLOS העושה שימוש בעקיבת מכ"מ , תוצרת רוסיה (לא מבצעי).
"רוכב קרן" LINE OF SIGHT BEAM RIDING-LOSBR: שיטה זו דומה לשיטת CLOS מבחינת המפעיל, אך הטכנולוגיה העומדת בבסיסה שונה. בשיטה זו מקרין משגר הטיל קרן לייזר מקודדת לעבר המטרה. הטיל משוגר ו"רוכב" על הקרן עד לפגיעה במטרה.
השיטה פועלת כך – ע"י קרן הלייזר יוצרת המערכת מערך דו מימדי (מטריצה) והטיל ממוקם בתוכה. באחורי הטיל ממוקם חיישן הקורא את קרן הלייזר ו"יודע" לפענח ממנה היכן הוא נמצא ביחס למרכז המערך (שבו נמצאת המטרה) , לחשב את השגיאה ולתת את התיקון להגאי הטיל.
יתרונות – השיטה מבטלת את הצורך בתיילים (יכולת ירי מעל מקורות מים וקוי מתח) וברדיו (הניתן לשיבוש). כ"כ השיטה הנ"ל חסינה יותר לשיבוש.
חסרונות – מערכת מורכבת יחסית , הלייזר קורן ועלול לחשוף את המשגר.
AT 14 KORNET טיל נ"ט "רוכב קרן" LOSBR מתוצרת רוסיה.
"רואה כתם" SEMI ACTIVE LASER HOMING-SALH: בשיטה זו מציינים את המטרה הרצויה בקרן לייזר ומשגרים את הטיל. בחרטום הטיל מצוי חיישן המאתר את הכתם ויודע להתביית עליו,קרן הלייזר מקודדת כך שניתן לירות מספר טילים במקביל על מטרות סמוכות. שיטה זו שונה מהותית משיטות ההנחיה שסקרנו עד כה – בשיטות הקודמות הטיל עצמו לא "ידע" למקם את המטרה במרחב , אלא קיבל תיקונים לסטיות מהמפעיל.
היתרון העיקרי של שיטה זו היא בגמישות ההפעלה – המשגר והמציין לא חייבים להיות באותה נקודה ולמשגר אין צורך בקו ראייה עם המטרה. יתרון נוסף הוא מסלול הטיל, שאינו חייב להיות שטוח , מה שמאפשר הגדלת הטווח וחדירה בזויות גבוהות (מדוע מהווה הדבר יתרון נראה בהמשך). החסרונות הם עלויות גבוהות והעובדה כי הציין קורן ומסגיר את מיקומו ואת העובדה כי המטרה עומדת להיתקף (קיימות מערכות לגילוי לזירה ומערכות מיסוך עשן מולטיספקטרליות החוסמות את קרן הלייזר – ראו אשכול הסקירה על מערכות APS).
מרכבה סימן 3 משגר טיל "להט" העושה שימוש בשיטת ה "רואה כתם".
"שגר ושכח" FIRE AND FORGET: "שגר ושכח" או F&F הינו שם כולל למשפחה של טילים המסוגלים "לרכוש" מטרה ולעקוב אחריה עצמאית ללא מעורבות המפעיל. עקב ההתפתחויות טכנולוגיות וירידה במחירי הרכיבים הדרושים לייצור מערכות אלו הן הופכות נפוצות יותר ויותר ובעלות יכולות טובות יותר.
עקרון הפעולה של כל המערכות הנ"ל הוא זהה - כל שעל המפעיל לעשות הוא "להרכיש" לטיל את המטרה (להזין לו אותה ע"י מערכת התצפית המחוברת למשגר) , בחרטום הטיל מותקן חיישן המסוגל ליצור תמונה של השטח ,להפריד ממנו את המטרה ולעקוב אחריה עד לפגיעה.
חיישנים: מערכות F&F עושות שימוש במגוון רחב של חיישנים , בכל הספקטרום האלקטרומגנטי – בחלק מהמערכות קיימים מס' סנסורים (מולטי סנסור/מולטי ספקטראלי) ע"מ לאפשר גמישות הפעלה , אך הדבר מייקר כמובן את המערכת. נסקור מספר טכנולוגיות עיקריות:
CHARGED COUPLE DEVICE-CCD: החיישן הבסיסי ביותר המאפשר יכולת F&F, חיישן זה זהה למעשה לחיישן הנמצא במצלמות וידאו והוא בונה תמונה של הגזרה בה הוא צופה. אור הפוגע בחיישן הופך לאלקטרונים וכך בעצם נבנית תמונה של הסביבה , החיישן פועל בתחום הנראה (מקביל פחות או יותר לעין האנושית) ועל כן אין לו יכולת בניית תמונה בלילה. החיישן אינו קורן (לא פולט אנרגיה ופסיבי לחלוטין).
IMAGING INFRA RED-IIR: חיישן זה בונה תמונה בדומה לחיישן ה CCD, אך במקום לקלוט אור, קולט החיישן קרינה תרמית. יכולת זו של חיישן לבנות תמונה נקראת הדמאה. מכיוון ועצמים פולטים קרינה תרמית בכל שעות היממה, חיישן ה IIR מסוגל לייצר תמונה גם בלילה, כ"כ חיישן זה מאפשר יצירת תמונה גם במתארי ערפל קל ועשן. גם חיישן זה אינו קורן. טילי הנ"ט מסוג F&F הנפוצים כיום בעולם עושים שימוש בחיישני CCD או IIR ולרוב קיימים גם דגמים המשלבים את שני החיישנים באותו טיל, ע"מ להקנות לו יכולת מבצעית בכל שעות היממה. בנוסף, מערכות נ"ט עושות שימוש בעובדה כי לטנקים ורק"מ קרינה תרמית חזקה מאד וקל מאד "לרכוש" אותם באמצעות חיישן IIR , על כן נעשה שימוש במידע שהוא מספק גם בירי יום.
חיישנים מתקדמים: הבעיה העיקרית של חיישני ה CCD וה IIR הינה תנאי אל ראות. במזג אוויר סוער , ערפל כבד , מיסוך, אבק ועשן יורדת היעילות של חיישנים אלו לרמה שהם כמעט ואינם יעילים. בעקבות התקדמות בטכנולוגיית ההדמאה בשנים האחרונות, נכנסים לשימוש חיישנים מתקדמים המאפשרים בניית תמונה באיכות המאפשרת רכישת מטרות בכל מז"א. נזכיר פה כמה מהבולטים:
MILLIMETRIC WAVE RADAR - MMW: או בעברית מכ"מ גל מילימטרי, חיישן זה הינו למעשה מכ"מ הנמצא בחזית הטיל. מכ"מ זה מסוגל לבצע סריקה ברזולוציה גבוהה ביותר ולבנות תמונה מההחזרים , באיכות כזו שתאפשר רכישת מטרה ללא קשר לתנאי הראות. חסרונות השיטה הינם העובדה כי המכ"מ קורן וכ"כ הוא ניתן לשיבוש ומיסוך אלקטרוני (אם כי במקרה של שיבוש אקטיבי החתימה האלקטרונית של המטרה גדלה...).
רב"ת ה MMW של טיל ה BRIMSTONE הבריטי , נגזרת של טיל ה HELLFIRE.
LASER RADAR-LADAR: בדומה ל MMW , ה LADAR סורק גם הוא את אזור הלחימה ובונה תמונה , אך הוא עושה שימוש בלייזר ולא בקרינה אלקטרומגנטית. בדומה ל MMW גם אמצעי זה הינו קורן מאידך אך יכול לבנות תמונה ברזולוציה גבוהה בכל מז"א.
חתימת LADAR של משגר "SCUD".
עקרונות הפעלת F&F: טכנולוגיית ה F&F הינה מכפיל כוח בתחום הנ"ט ומאפשרת גמישות הפעלה טקטית ויכולות חדשות שלא היו ניתנות ליישום בטכנולוגיית ה CLOS.בעוד החייל המשגר ב CLOS (או המציין ב SALH) חייבים להיות "על" המטרה לכל אורך מעוף הטיל , ב F&F כל שעל החייל המשגר לעשות הוא להרכיש את המטרה לטיל, לבצע את הירי ואז להתפנות להשמדת מטרה אחרת או לשנות עמדה לטובת הירי הבא.
אפשרות זו מגדילה את שרידות הכוח ואת יכולת הקטילות שלו בצורה ניכרת. בנוסף, במרבית ממשפחות טילי הנ"ט העושים שימוש בטכנולוגיית F&F קיים שדרוג הנקרא FIRE, OBSERVE AND UPDATE או "שגר, צפה ועדכן". בשיטה זו מצויד הטיל בסיב אופטי הנפרש מאחורי הטיל מרגע ששוגר ומעביר דרכו את התמונה שהחיישן שבחזיתו מייצר. אופציה זו פותחת מס' יכולות מבצעיות מעניינות ביותר. הראשונה שבהן היא LOAL או LOCK ON AFTER LAUNCH. בעוד ב F&F רגיל מחויב המפעיל לנעול על המטרה לפני השיגור (LOBL – LOCK ON BEFORE LAUNCH) כאן יכול המפעיל לשגר את הטיל , לקבל תמונה של אזור הקרב, לבחור מטרה ורק אז לנעול עליה. כך יכול החייל המשגר לבצע את הירי "מאחורי הגבעה", בעודו מוגן ואינו חושף את מיקומו בעת הירי. כ"כ מאפשרת שיטה זו הפקת מודיעין תו"כ מעוף הטיל ושינוי משימה לטובת מטרה מזדמנת. לדוגמא – מפעיל מקבל דיווח על המצאות שריון אויב באזור מסוים, הוא רוכש את המטרה ומשגר. תו"כ מעוף הטיל הוא מבחין כי קיים טנק נוסף אותו הוא מזהה כטנק מג"ד – אותו מפעיל יכול כעת לשנות את המטרה ו"לנעול" על המטרה המועדפת.
דורות הנחיה: קיימת חלוקה בלתי פורמלית לדורות הנחיה. חלוקה זו אינה מעידה על הטכנולוגיה בה עושה המערכת המדוברת שימוש, אלא יותר על המתאר הטכנו-טקטי, קרי אופן ההפעלה של המערכת. החלוקה מציינת ארבעה דורות, המפורטים להלן:
דור א': מערכות ההנחיה מדור זה מחייבות את המפעיל בעקיבה אחרי הטיל והמטרה, כפי שתואר בטכנולוגיית ה MCLOS והן נחשבות לפרימיטיביות ביותר.
דור ב': מערכות אלו מחייבות מעקב אחרי המטרה בלבד , כפי שתואר בשיטת ה SACLOS וה LOSBR.
דור הביניים: מערכות מדור זה שייכות לשיטת ה SALH , המהווה למעשה חצי יכולת F&F, שכן היחידה המשגרת לא חייבת לשמור על קשר עם הטיל, במידה ויש בשטח יחידה מציינת, נפרדת.
דור ג': מערכות בעלות יכולת F&F
5. רש"קים: פרק זה בסקירה יעסוק ברש"ק, או הראש הקרבי של הטיל. כל טכנולוגיות ההנחיה וההנעה שתוארו עד כה, מטרתן אחת – להביא את הרש"ק אל המטרה. טילי הנ"ט משתמשים ברש"ק הנקרא רש"ק חלול (SHAPED CHARGE/HOLLOW CHARGE) ע"מ לחדור את שריון המטרה. רש"ק זה מצטיין ביכולת חדירות גבוהה מאד תוך שימוש בכמות קטנה יחסית של חומר נפץ.
שרטוט סכמטי של מטען חלול - כיוון מעוף הטיל הוא כיוון החץ.
רש"ק חלול נקרא כך בשל העובדה כי במרכזו מצוי קונוס חלול העשוי מתכת צפופה וגמישה,סגסוגות של טונגסטן ונחושת הן הנפוצות ביותר אם כי בשנים האחרונות גובר השימוש במתכות אקזוטיות כגון טנטלום. הפיסיקה העומדת מאחורי המטען החלול הינה מורכבת ביותר ובסקירה זו ניגע רק בתיאור כללי של אופן הפעולה של המטען והמרכיבים הבסיסיים שלו.
העיקרון העומד מאחורי המטען החלול נקרא "אפקט מונרו" (Charles Edward Munroe). מונרו גילה כי ניתן לרכז חלק מאנרגיית הניפוץ ע"מ לגרום לקריסה של צורה חלולה, דבר הגורם למעשה להיפוכה. כאשר האפקט מיושם על קונוס חלול הקונוס קורס והופך לסילון ממוקד בעל לחץ ומהירות גבוהים מאד. הסילון מכונה ג'ט (JET) והקונוס (במקרה שלנו) מכונה ליינר(LINER).
הדגמת חדירות של סילון בפלדה (במקרה זה של פגז חלול 3BK31 רוסי).
תהליך התהפכות הקונוס והפיכתו לסילון ממוקד דורש מרחק מנק' היזימה (הנקודה בה חומר הנפץ שבטיל הופעל) מרחק זה נקרא STANDOFF DISTANCE , כאשר קיים מרחק אידיאלי שבו הליינר מגיע לשיא יכולת החדירות שלו, אם המרחק קצר מידי הליינר יהיה עבה מכדי לחדור ואם ארוך מידי הוא ייקטע לחלקים ולא יהיה יעיל. מרחק זה תלוי בגאומטריה של המטען , סוג המתכת בשימוש , חומר הנפץ וכו'. על מפתחי הטיל לדאוג ליצור מרחק יזימה אידיאלי ע"מ לקבל חדירות מקסימלית של הרש"ק. מרחק זה מושג ע"י מיקום הרש"ק במרכז הטיל ולא בחזיתו או שימוש בתותב בקצה הטיל (נקרא גם "חוטר") שיאפשר יזימה של המטען עוד בטרם הגוף העיקרי של הטיל פגע במטרה.
ע"מ להגדיל את יעילות המטען ולחסוך במקום בחלל הטיל , נעשה שימוש במתקן הנקרא "מעצב גל ניפוץ" (WAVESHAPER), תפקידו לנתב את אנרגיית הניפוץ בצורה יעילה יותר ובכך להשיג את אותה קריסה עם כמות קטנה יותר של חומר נפץ.
במידה והיזימה אינה מוצלחת (עקב זווית פגיעה חדה או קהה מידי או STANDOFF בלתי מספק) נוצר מהליינר גוש מתכת בצורת גזר הנקרא SLUG. ככלל אצבע ניתן לומר כי חדירות של רש"ק טאנדם היא 7 פעמים קוטרו (אם כי כיום יש גם רש"קים המגיעים לחדירות של פי 10 מקוטרם). את החדירות מודדים במ"מ של פלדה תיאורטית הנקראת RHA (Rolled Homogeneous Armor) ומשמשת כאמת מידה להשוואת ביצועי חדירות של טילים.
מיגון הטנקים כיום כבר אינו עשוי לוחות פלדה אלא מסגסוגות וחומרים מרוכבים שפותחו במיוחד ע"מ להקנות לטנק עמידות בפני המטען החלול.
תהליך הווצרות הסילון - ניתן לראות את התפלגות גל הניפוץ והשימוש במעצב גל הניפוץ.
טאנדם (TANDEM): לאחר שגבר השימוש במטען חלול לצרכי לחימה פותח התקן שריון ייעודי שתפקידו היה להתמודד עם האיום החדש. התקן זה נקרא מיגון ריאקטיבי (REACTIVE ARMOR). למעשה מדובר בקסטות המכילות חומר נפץ , כאשר ברגע שמתרחשת פגיעה בהן חומר הנפץ שבהן ניזום , הקסטה מתחילה להתרומם וגורמת לליינר "להתבזבז" עליה ולא לפגוע בשריון המקורי שעל הטנק. ע"מ להתמודד עם מיגון זה, הוסיפו מפתחי הטילים רש"ק נוסף, קטן יותר הנמצא לפני המטען העיקרי. תפקיד מטען זה הוא ליזום את המיגון הריאקטיבי ולאפשר למטען העיקרי לפגוע בטנק ולחדור אותו. כיום , כמעט כל טיל נ"ט מודרני מצויד ברש"ק טאנדם.
מג"ח 6ב' מצוייד במיגון ריאקטיבי - שימו לב למיקום קסטות המיגון.
תמונת חתך של טיל TOW2A - ניתן לראות כי הטיל מצוייד ברש"ק טאנדם ובחוטר המאפשר מרחק STANDOFF אידיאלי. טיל זה עושה שימוש בהנחיית SACLOS, כאשר שיטת התקשורת עם הטיל היא תיילים והעקיבה הינה אופטית (נורית IR מאופננת ומשואה תרמית להגברת האמינות ומניעת שיבוש).
6. שיטות תקיפה מתקדמות: לאור העובדה כי האיום המסורתי על הטנק הינו החזית והצדדים ופחות חלקו העליון והאחורי, פיזור המיגון על הטנק אינו אחיד. טילי הנ"ט המודרניים מנצלים עובדה זו ותוקפים את הטנק בנקודת התורפה שלו ע"י חדירה עילית, ז"א חדירה מחלקו העליון של הטנק. קיימות שתי שיטות עיקריות להשיג חדירה עילית והן תקיפה עילית וחליפה עילית.
תקיפה עילית: מכיוון וטילי F&F אינם מצריכים קו משגר-טיל, מסלול המעוף של הטיל יהיה לרוב קשתי כך שיאפשר תקיפה של הטנק בזוית קהה ובחלקו העליון, למסלול זה יתרונות נוספים – הוא מאפשר תמונה ברורה של שדה הקרב ונותן יכולת להפיק מודיעין ושינוי מטרות בשיטת "שגר צפה ועדכן" שהוזכרה קודם לכן.
טיל JAVELIN מתוצרת ארה"ב בעל יכולת F&F- שימו לב לזוית בה ממוקם המשגר. ייצרני הטיל טוענים כי זוית הפגיעה עשויה להגיע ל 60 מעלות.
חליפה עילית: טילים המשתמשים בהנחיית CLOS לעומת זאת , חייבים לטוס במסלול מקביל פחות או יותר לקרקע , ע"מ לשמור על קו משגר-טיל לאורך כל מסלול המעוף. ע"מ להשיג יכולת חדירה עילית פותחו טילי נ"ט כאשר המטען החלול שלהם ממוקם בניצב לקו המעוף של הטיל. חיישנים המותקנים על הטיל "יודעים" לחוש שהמטרה נמצאת מתחתם ולתת את פקודת היזימה למטען. מנגנון החישה מורכב לרוב מחיישן מגנטי וחיישן לייזר למדידת הטווח (PROFILOMETER).
טילי הנ"ט העושים שימוש בטכנולוגיה זו כבר מצוידים ברש"ק טאנדם , כאשר המטען המשני נמצא בזוית קטנה לאנך , רצף היזימה מתוזמן כך שהמטען המשני יופעל קודם ורק אחריו הראשי, כך שבמידה והיה מיגון ריאקטיבי הוא הוסר. כ"כ חיישני הטיל ומסלול המעוף של הטיל מחושבים כך שהמטענים יופעלו ב STANDOFF אידיאלי.
חתך של טיל BILL 2 מתוצרת BOFORS. שימו לב לשני המטענים הנמצאים בניצב לכיוון הטיסה ולעובדה שהמטען הקדמי נמצא בזוית קלה לאנך , ע"מ להבטיח כי שני המטענים יפגעו באותה נקודה.
7. מגמות עתידיות בתחום הנ"ט: כפי שראינו בסקירה עד כה , הוצאת הגורם האנושי מהמשוואה מהווה יתרון בכל הקשור לסיכויי הפגיעה של הטיל. כ"כ קבלת החלטות בזמן שהטיל עצמו שוגר (LOAL) בקבועי זמן קצרים ובלחץ שדה הקרב אינם טריוויאליים. מגמה חדשה יחסית בתחום הינה החימוש "חושב" או "מבריק" (דור ד') – חימוש זה משוגר לכיוון הכללי של המטרה ויודע לבד להפריד אויב מידיד (זע"ט – זיהוי עמית או טורף, IFF – IDENTIFICATION FRIEND OR FOE באנגלית) לתעדף את המטרות שבשטחו ולהשמיד אותן. יכולת נוספת הינה תקשורת בין מספר טילים המסוגלים לחלק ביניהם מטרות ולבצע BDA (BATTLE DAMAGE ASSESMENT) , ז"א – לוודא השמדה של המטרה.
בתחום הרש"קים, עקב הופעת שכבה כפולה של מיגון ריאקטיבי, החלו להופיע תחמושות בעלות רש"ק משולש (MULTIPLE WARHEAD).
בנוסף, נעשים מאמצים לפתח טילי נ"ט זולים וקלים לטווחים קצרים ע"מ לתת מענה נ"ט לרמת הפלוגה (LAW MBT שהוזכר בתחילת הסקירה מהווה דוגמה טובה לכך).
כמובן שניתן לצפות , עם ההוזלה ברכיבים , להופעתם של טילים בעלי חיישנים מולטי ספקטרליים המסוגלים לעבד את המידע המתקבל ע"מ להגדיל את אחוזי הפגיעה ולמנוע שיבוש ומנועים והודפים מתקדמים יותר שיגדילו את טווח הטילים.
8. סיכום: בסקירה זו עברנו על המאפיינים והמונחים העיקריים בהם עושים שימוש בתחום טילי הנ"ט. אנו רואים כי למרות המאמצים של מפתחי המיגון להקנות לטנק חסינות, טילי הנ"ט מהווים אתגר לא פשוט בשל יחס עלות-התועלת שלהם ויכולת הקטילה שלהם , תוך שהטווח היעיל שלהם נמצא בעליה מתמדת , הרחק מיכולת התגובה של הטנק.
מעניין לציין כי לאחר מלה"ע ה 2 נתפסו דו"חות ודגמי פיתוח של טיל ה X-7 שכללו טכנולוגיית דור ב' ואפילו ניסיונות לפתח טיל דור ג' ע"י התקנת חיישן אופטי פרימיטיבי הנקרא איקונוסקופ, נסיונות אלו מראים כי אנשי הפיתוח הגרמנים הבינו תוך זמן קצר את מגבלות דור א' ודור ב' ושאפו לבטל את הגורם האנושי למרות שהטכנולוגיה לכך הבשילה רק בשנים האחרונות.
אני מקווה כי הסקירה הייתה מהנה ושפכה אור על נושא הנ"ט , במידה ויש שאלות,הערות והארות אשמח אם תגיבו.
במהלך כתיבת הסקירה נעשה שימוש בחומר בלמ"ס בלבד שמקורו ברשת ובספרות.
המעוניין לעשות שימוש בסקירה זו או בחלקים ממנה רשאי לעשות כן לאחר קבלת אישור ע"י פניה לת"ד הפרטי.
המקורות לתמונות:
WWW.ARMY-TECHNOLOGY.COM
WWW.DEFENSE-UPDATE.COM
WWW.ISRAELI-WEAPONS.COM
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds. .
נערך לאחרונה ע"י desertowl בתאריך 01-03-2006 בשעה 15:59.
|
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
.
....אבל עד כמה שאני יודע, מערכות מבוססות לייזר אינן נראות (הקרן או הכתם) בעין בלתי מזויינת...אני מבין שאני טועה.
...
מצב כלאיים
