06-03-2008, 09:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.11.04
הודעות: 343
|
|
יצא לי לקרוא את הספר לפני כמה חודשים
הנה תקציר של הספר מוויקיפדיה
וכמו שאמרו קודמי, נהנתי ולא נהנתי.
הציבור הדתי לאומי, שעמו אני נמנה, באמת דורש ביקורת, כמו כל חברה אחרת.
מצד שני, אני אישית כאדם יחסית בוגר שבדק כמה זרמים ביהדות הישראלית (דת"ל, חרד"ל, חרדים, מסורתיים, חילונים), חושב לעניות דעתי שהחברה הדת"ל דורשת הרבה פחות ביקורת מזרמים אחרים.
חנוך דאום, לפי לא מעט אנשים בישראל (הכוונה היא לאנשים חילוניים בעיקר), מייצג את / דובר של כל הציבור הדת"ל בישראל (על אותו משקל שקובי אריאלי מייצג את/ דובר של הציבור החרדי).
את הספר קראתי בצבא. אחד החבר'ה שבאמת מתעניין קנה את הספר לקריאה והשאיל אותו לכל שאר החבר'ה. מתוך הספר אנשים הסיקו מסקנות שכאנשים שמחוץ לחברה הדת"ל קשה מאוד להם לתפוס ולהבין, כיוון שהם חיים בעולם של הכללות שחור-לבן (דת"ל=נוער גבעות, מסורתי=נתיבות וכו') ומעולם לא חיו בסביבה דת"ל.
לדעתי הספר אמור להיות מיועד אך ורק לחברה הדת"ל ולא לכלל הקוראים בארץ. ספר ביקורתי אמור להתפרסם לחברה אותו הוא מבקר ולא לחברה אחרת שאין לה שמץ של מושג מהחברה.
אני אישית הסקתי מסקנות מהספר, על אף שאני מתנגד להרבה ממה שכתוב (יעני בערבון מוגבל).
לדעתי חנוך דאום פרסם את הספר לחברה החילונית כיוון שרצה להתפרסם ולהתנגח על חשבון החברה שגדל בה, וזה מה שהכי מעצבן אותי.
מי שרוצה להתפרסם, שלא יעשה את זה על חשבוני.
_____________________________________
חורף גשום ונפלא לכל אוהבי הימים הסגריריים למיניהם
|