אני עריקה מהצבא כבר 9 חודשים.

לא התקשרו אליי, אין לי קשר עם היחידה שלי ואני פחות או יותר באוויר.

אני לא יודעת איזה עונש יחשבו לתת לי וזה גם לא ממש משנה לי כי אני כבר רוצה לסיים עם זה.

למה משטרה צבאית לא באים לקחת אותי?
למה הם נותנים לי להישאר עריקה כל כך הרבה זמן?

אם אני רוצה להסגיר את עצמי - לאן? מתי? איך?
ולאיזה עונש אני צריכה לצפות?!

מרגע שהוכרזת כעריקה את כבר לא באחריות היחידה שלך. את הקשר איתך וביקורי הבית מפקדיך מחויבים לעשות במהלך תקופת הנפקדות - כלומר במהלך 45 הימים הראשונים.

לוכדי העריקים מוגבלים ע"י כמות המשימות, זמינות כוח האדם שלהם ומודיעין, אך היי בטוחה שהם יגיעו בנקודה כלשהי. באותה מידה יש סבירות גבוהה שתעצרי אקראית בכל ממשק שיהיה לך עם המשטרה האזרחית.

עונש? תלוי בנסיבות האישיות, אורך העריקות וסוג השיפוט והסעיף - להערכתי כחודשיים-שלושה כלא ע"י בית-דין בהנחה ואין נסיבות יחודיות.

להסגיר את עצמך את יכולה בכל בסיס משטרה צבאית.
אם אין אחד בסביבה או שאין לך דרך הגעה, אני בטוח שבקצין העיר האזורי לא יגרשו אותך ויארגנו את התהליך מול מ"צ.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

אני לא מוכנה לשבת בכלא, ואני יודעת כמה צעיר זה נשמע.

אין בי אפילו טיפת כבוד לצה"ל לאור מה שעברתי בשירות ושגרם לי לערוק,

לכן אני אשתמש במילה "משוגעת" ואגיד שאין סיכוי שאשב בכלא...

יש דרך שבה אוכל לזרז תהליכים ולגרום להם לבוא לעצור אותי?

מה זה משנה אם עוצרים אותך או את מסגירה את עצמך? למה שבדרך אחת תשבי בכלא ובדרך השניה לא?

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

נראה שאם אסגיר את עצמי, אני מקבלת עליי את האישום והעונש,
מה שאני ממש לא..

אם יבואו לעצור אותי, זה יהיה כביכול "בכוח" ולא ברצון,
וזה יתאים למצב שלי..

חוצמזה, שאיך אסגיר את עצמי?
אלך לבסיס משטרה צבאית ואגיד להם "הנה אני"..?
הרי אני לא מוכנה לתת להם להעניש אותי..

אם את לא מוכנה לתת להם להעניש אותך, למה את רוצה שהם יגיעו אלייך?

אז הסיפור הזה יגמר.

כרגע אני במצב שאין לי מושג איפה אני עומדת, רוב הזמן אני די בטוחה שאף אחד לא יודע שאני עריקה.
אבל זה לא יכול להיות...

אם הם יגיעו אליי, או שאסגיר את עצמי או שמשהו יקרה, אני אוכל לדעת שזה מטופל איכשהו,
שאני לא עומדת באוויר ומחכה....

אני יודעת שאשתחרר, על מה שזה לא יהיה שישחררו אותי עליו,
עם או בלי לשבת בכלא - אז אני פשוט רוצה שזה יהיה בקרוב.....

אז פתאום זה "אם או בלי לשבת בכלא" ודווקא יש סיכוי שתשבי אה? מה קרה?


ככה זה שמבצעים פשע, זה אחד המחירים שמשלמים...החרדה של "מתי, אם בכלל, אתפס?" תמיד תהיה קיימת.

את רוצה גם וגם וגם, אבל שנינו יודעים שזה לא עובד ככה.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

מעולם לא אמרתי שאין שום סיכוי שאשב בכלא..
רק אמרתי שאעשה את כל המאמצים שידרשו ממני כדי להמנע מזה...

כן, פשע, כמובן שתתייחס לזה ככה, אין לך מושג מה עבר עליי..

בכל מקרה, מה שאני רוצה זה לדעת מה אני עושה כרגע?
להסגיר את עצמי או לא? לחכות להם?

אם אני מסגירה את עצמי, אז איך?

בסיס משטרה צבאית, קצין העיר או אפילו להגיע ליחידה שלך.
כמה שיותר מוקדם יותר טוב. גם "תצאי" יותר טוב ויש סיכוי שהעונש יהיה קטן יותר.
אי אפשר "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

כנראה עוד לא נפל לכם האסימון....


לא יודעת מה יצטרך להיות אבל,

בין אם יתפסו אותי או אסגיר את עצמי - אני בכלא לא אשב.

כנראה שלך לא נפל האסימון, כל עוד את כשירה רפואית לשבת במעצר/כלא - את תשבי.
מי שיחליט על כך הוא לא את, לא אנחנו ולא השוטרים הצבאיים, אלא רק רופא צבאי שיבצע בדיקת כשירות לפני תחילת המעצר.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ואם לא אתן לו לבצע את הבדיקה הזאת????

אז ירסנו אותוך ויבצעו אותה. נו באמת, את חושבת שאת הראשונה שלא רוצה להכנס לכלא?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני לא הראשונה שלא רוצה להיכנס לכלא...

אבל אני מוכנה לעשות כל מה שצריך כדיי שזה יהיה בדרך שלי..

ותתגלגלו מצחוק עכשיו או אח"כ - זה גם יהיה בדרך שלי...

באמת שאני מנסה לעזור לך ואם את אומרת שקשה לך ולא מתאים לך אז אני גם נוטה להאמין לך.

פשע במובן שהיית חלק ממערכת מסוימת ועברת על החוקים שלו ועכשיו גם כנראה תצטרכי לשלם את המחיר, שאני מאמין שאת היית מודעת לזה כבר בהתחלה.

יש לך זיכרון קצר, הרי רק לפני כמה שעות אמרת בפורום "אני לא מוכנה לשבת בכלא." וכשאמרת את זה גם הנטייה שלי היית להאמין לך, כי אם לא אז איך אפשר לעזור לך.

בואי תהיי רצינית ובוגרת, תביני שאין הרבה ברירה וכמו שאמרו כבר פשוט תסגירי את עצמך כי אם לא העונש יהיה יותר גדול ופשוט חבל.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

אני אפתח במשפט הרגיל - בואי נעשה סדר בעניינים.

כל בוקר היחידה שלך מגישה דו"ח לגבי מי שנמצא ביחידה ומי שלא, תהיי בטוחה שיודעים שאת נפקדת.
ואחרי שיודעים שאת נפקדת - את אוטומטית גם הופכת לעריקה ככה שכן - הצבא יודע שאת עריקה.

עם איך שאת מתארת את השירות שלך ואת היחס שלך לצבא אפשר להגיד שהצבא יודע שאת עריקה וזה פשוט לא מעניין אף אחד.

עד כאן מצב נתון.

מעכשיו אם תסגירי את עצמך זה כאילו את מודה שאת לא בסדר ואת מקבלת את העונש (ואם את לא - שוב, זה לא משנה שם כלום). אם יתפסו אותך בעצמם העונש יהיה כנראה יותר גדול, לפחות מההיכרות שלי עם הנושא.

חשוב שתביני דבר אחד, החוק מחייב גם אם את לא מאמינה בו, אם תעברי באדום - תשלמי 1000 שקל גם אם תגידי לשוטר שאת לא מקבלת את הסמכות שלו.

שיהיה בהצלחה.

Mischief Managed.

ואיך אני אמורה לעשות את זה בדיוק?

"שלום, אני עריקה 9 חודשים.. אני לא מעניינת לכם ת**** ואתם לא לי,
אבל בכל זאת באתי להסגיר את עצמי, העניין הוא שאני לא מוכנה לשבת בכלא..
תחליטו מה לעשות איתי..."

זה לא יקרה....

ואיך אני אלך להסגיר את עצמי? עם פלאפון וסיגריות?
כי תיק עם ציוד אני בטח לא מביאה.....

ציטוט:

"שלום, אני עריקה 9 חודשים.. אני לא מעניינת לכם ת**** ואתם לא לי, אבל בכל זאת באתי להסגיר את עצמי, העניין הוא שאני לא מוכנה לשבת בכלא.. תחליטו מה לעשות איתי..."

כן בדיוק ככה, אם זו הגישה שאת רוצה להציג. משום מה את כנראה לא מבינה שהנסיבות של המקרה שלך יעניינו לכל היותר את השופט בדמ"ש/בית הדין, וממש לא את מי שיעצור אותך או את המד"כים בכלא.

לא רוצה להביא ציוד? אל תביאי. תאלצי להסתפק במה שתקבלי וזמין בכלא.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

וישפטו אותי עם ג'ינס...??

כן, בהחלט.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אוקיי, את זה לא ידעתי..
אז הנה עוד כמה שאלות:

אפשר לשפוט אותי אם אני על אזרחי?

מה יקרה אם העונש שלי יהיה ארוך מספיק בשביל שאצטרך ציוד אישי?

מה אם לא אסכים לציית, ז"א, לא אצדיע / אלך / אבוא לפקודתם?

למרות שזה לא מקובל, אפשר לשפוט אותך על אזרחי
אם תחליטי לא להצדיע ולא לשתף פעולה - זה לא פוגע בהליך המשפטי, אבל כן יכול לעצבן את השופט ולהשפיע על ההחלטה שלו וחבל.

אם ממש לא תשתפי פעולה ולא תסכימי גם להיכנס להישפט אז או שתמשיכי להיות עריקה ולא שינית בזה כלום, או (יותר סביר) שישפטו אותך שלא בפנייך ופשוט יקבעו לך עונש ויקחו אותך לכלא.

בנושא ציוד - יתנו לך בכלא מה שאת צריכה, שזה מדים, סיגריות וציוד ממש בסיסי. גם ככה לא יתנו לך להכניס לשם פלאפון וסיגריות מבחוץ ככה שזה לא משנה אם תביאי או לא.

--
עריכה:
את אומרת שיש לך סיבה לזה שדפקת עריקות או שהיו נסיבות כאלה ואחרות שמצדיקות את זה. אם באמת יש כאלה - המשפט זה המקום להגיד הדברים.

ודבר אחרון - השופט אולי מייצג את הצבא, אבל הוא לא "הצבא", זה שאת לא שמה על הצבא זה לא מעניין אותו, אם את רוצה להקל על עצמך - לפחות תשחקי כאילו אכפת לך. מה אכפת לך?

Mischief Managed.

אני כמעט בטוחה ש"חמומת מוח ולא שמה על מרות" הן לא סיבות מספיקות להקלה בעונש..

- - - -

השאלה (החדשה) שלי היא כזאת:

נניח שישפטו אותי שלא בפניי ויקחו אותי לכלא, יתנו לי מדים, ציוד בסיסי וכו' -

במידה ואני לא מסכימה ללבוש את המדים, להקשיב למ"כית, לעשות מה שאומרים לי וכו',

מה יקרה...?

יעשו לך חיים יותר קשים בכלא.
יקחו ממך כל מיני דברים כמו ביקורים\שיחות טלפון\סיגריות.

אני יודע שבכלא 4 או כלא 6 (כלא בנים) יש מקום שקוראים לו שם "האגף", אליו מכניסים את מי שלא מוכן ללבוש מדים או עושה בעיות אחרות.. התנאים שם די גרועים, מה זה אומר בדיוק לא התעמקתי.. איך זה בכלא 400 אני לא יודע אבל בטח יש משהו דומה.

אחרי זה אם את עדיין עושה בעיות פשוט יוסיפו לך ימים לעונש כל פעם.

לדעתי עדיף ללבוש מדים אבל זה שיקול שלך.

Mischief Managed.

זה שאותי מאד קשה להפחיד...

הייתי לוחמת, הייתי במצבים הרבה יותר קשים ממה שצפויים לי בכלא..

אי אפשר להפחיד אותי עם אגף מבודד או לאיים עליי עם חוסר סיגריות..

גם להוסיף לי ימים לא ממש יבהיל אותי, כי אני יודעת שבמידה ואשב בכלא,
תוך שבוע שולחים אותי לקב"ן והוא בטח יעיף אותי מהצבא על טיל...

יש עובדה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה וזה שאני שונאת את הצבא,
כך שללבוש מדים זה הדבר האחרון שאעשה..

גם אם אצטרך לשבת חודש בכלא עם אותו הג'ינס..

האמת שדווקא בגלל שהיית לוחמת מעניין אותי לדעת למה את כל כך שונאת את הצבא, אבל אני אגיד לך את מה שאמרתי קודם, שלמדתי מכמה שנים בצבא:

השופט - הוא לא "הצבא".
המ"כים בכלא - הם לא "הצבא".
הקצינים בכלא - הם לא "הצבא".
וגם מפקד המשטרה הצבאית - הוא לא "הצבא".
כל אלה הם אנשים שעושים את העבודה שלהם והרבה מהם גם שונאים את התפקיד.
..אולי אפשר להגיד שהרמטכ"ל הוא "הצבא" אבל כנראה שגם לא.

זה שאת לא שמה על הצבא זה דבר אחד, מבחינתם את "עוד חיילת" ואם תעשי בעיות את תהיי "עוד חיילת שעושה בעיות".

בשבילם זה חתימה על טופס, בשבילך זה עוד שבוע\שבועיים\חודשיים בכלא.

אז אין ספק שעם גישה כזאת את תצאי מהצבא ואחרי שהתמודדת מול עשרות קצינים, מאות מחבלים והצלחת להפיל את חיזבאללה עם עיניים קשורות ויד מאחורי הגב - תתפלאי, כלא כן יכול להפחיד אותך.
.. וגם אם לא, למה שתצאי מהצבא אחרי 5 חודשים בכלא במקום אחרי חודשיים?
זאת בחירה שלך וההפסד שלך.

Mischief Managed.

את מדברת ממש כמו ילדה, תתבגרי ותביני שהצבא זה לא לפי בקשתך.
לא תסכימי לשים מדים?לא תסכימי להקשיב למכ"ית?את היחידה שתסבלי מזה..כל משפט בכלא זה עוד ימים(ויכולים לעלות אותך משפט על כל דבר הכי קטן..).
תחטפי צעקות והשפלות...
תעשי בעיות?את לא הראשונה ובטח לא האחרונה שמנסה לעשות בעיות בכלא..
נראה אותך כזאת גיבורה אחרי 3 ימים באגף..(אני מאמין שיש אגף גם ב400...)

לא הייתי אף פעם בפלוגה 400, אבל הייתי בכל הפלוגות של כלא 4 (א' ב' ג' ואגף)
באגף זה בערך כמו כלוב קטן שישנים על מיטות שהייתי מדמה לאבנים, אתה כמעט לא רואה אור יום דיי מבודד, אין טלפון ויש זמן מוגבל לסיגריות.
האגף ממש נוראי ושמעתי את זה מהרבה נחקרים וגם ראיתי בעיניים שלי.
חוץ מזה, בתוך האגף יש גם צינוק לאסירים אלימים במיוחד (אני לא יודע מה הנהלים בדיוק אני בטוח שגם יש החמרות שאי אפשר להיות יותר מדי זמן בצינוק)

את דופקת לעצמך את החיים, בוא נעשה חישוב, לפי מה שאת אומרת את כבר 9 חודשים עריקה וקרוב לוודאי שבימים אלו ימלאו 10 חודשים. נגיד ובשבוע הבא ימלאו לך 10 חודשים, עכשיו בשבוע הבא את הולכת ואומרת שאת עריקה ואת מסגירה את עצמך, אני מאמין שתוך שבועיים יתנו לך את הדין של בערך חודשיים וחצי, אז נעצור ונעשה חישוב נוסף. 10 חודשים עריקות, שבועיים לדין וחודשיים וחצי למאסר.
יוצא שאת לא תיהיה במסגרת צבאית בערך שנה וחודש. מפה לשם את תגררי לעוד עונשים של חצי שנה [כמובן לא בפעם אחת-כל חודש יתנו לך שבועיים מאסר], ואחרי שלוש וחצי שנים את יוצאת מהצבא ואומרת שלום, בעוד החברות שלך נמצאות בהודו ומעשנות חשיש ונהנות להן.

קודם כל אני כמעט 9 חודשים עריקה..
אבל לא משנה...

ברור לי שאם יקרה בטעות ואשב בכלא, אחריי זה ישחררו אותי, כמו את כל הבנות.

אבל העניין הוא שאני מוכנה לעשות המון המון בעיות,
אני מוכנה לזה, אני שם, אין לי בעיה...

לא חסרים סיפורים ואמיתות על בנות שגרמו לצה"ל לזרוק אותן החוצה..

את רוצה להיתפס "בטעות"?אם כן תקני כרטיס לקפריסין ואם אני לא טועה יתפסו אותך בכניסה לטרמינל אחרי אלה ששואלים: אם מישהו מסר משהו להעביר למישהו וכו'.

אני כבר אחריי "להיתפס" ועכשיו בכיוון של "לסרב פקודה להכנס לכלא.."

כשאת דופקת את הראש בקיר, הקיר תמיד מנצח.

את ממש נעולה על כל הקטע של לשחק עם קקי מול הצבא, אז יאללה לכי על זה חמודה, שיהיה שבוע טוב.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

תחשבי על זה כך: אם פושע היה אומר לשופט שהוא לא מאמין בסמכותו ולא מקבל את פסק הדין זה היה מונע ממנו להזרק לכלא?

ככה בדיוק את, חיילת (על מדים או בלי), גוייסת ועכשיו את חלק מהמערכת הזאת. אם את נשפטת לפני שופט צבאי את תצטרכי לקבל את מרותו, בדרך זו או אחרת את תהיי בכלא.

איזה סיפור יש לך עם הצבא?
את סתם נראית לי אחת שלא התבגרה ושחושבת שהיא מזיזה למישהו שהיא עושה בעיות.
גם אם היה לך קשה בתפקיד את ממשיכה וממשיכה בכאסח עם כל המערכות וזה רק יפגע בך
את דופקת לעצמך את החיים, בהצלחה.

אה, ותסרבי פקודה, את ממש בכיוון הנכון, אולי רק תסבירי לי מה זה ייתן לך
ילדה קטנה.


כל אחד בטוח שהשמש זורחת לו מהתחת.

טוב חמוד, מכיוון שאתה כל כך תומך ועוזר, אני אפילו לא אטרח לפרט לך מה עבר עליי בצה"ל.
ילדה קטנה או לא, יש דברים שאף אחד לא היה עובר לסדר היום אחריהם..

וכן, אני אסרב פקודה, כי אעשה את מה שאני יכולה כדיי להוכיח, גם לעצמי, שלא כביתי בגלל הצבא..

"לסרב פקודה להיכנס לכלא".

מה ? את חושבת שיגידו לפרימדונה "בבקשה להיכנס לכלא"? את תהיי עם אזיקים, במכונית של אסירים ותושלכי כמו סמרטוט לתא. את חושבת שאת "הלוחמת הידועה" עושה רושם על הצבא?

לכי להסגיר את עצמך, בדרך תעברי בבלוקבאסטר, להחזיר את הסרט בו את נמצאת.

מאד בוגר...

אבל נכון באיזו מידה.

אני מניחה שהם לא "יבקשו" ממני אלא ישליכו אותי וזה בסדר.

אני לא אומרת שאחזיק את הדלתות ולא אסכים להכנס פנימה, אלא שכשבאמת אגיע לשם,
אעשה להם את החיים קשים, ואם זה כרוך בזה שהם יעשו לי את החיים קשים בחזרה - אחלה...

אין לי שום בעיה עם אזיקים או עם סמרטוטים,
ואני לא חושבת שאני "הלוחמת הידועה" או שאני עושה רושם..

אני פשוט רוצה לעמוד על שלי וזה גם מה שיקרה,
גם אם וגם אם זה, זה וזה...

בכלא יש סוהרים וסוהרות שלא זורקים לכיוון שלך. בשבילם את מספר שעבר את בית הדין ואמור להיכלא לתקופה. אם תרצי לבלות את כל התקופה בצינוק - זו בחירה שלך.
באמת יצאת מסרט. הרי אם תסגירי את עצמך ותביעי חרטה ותתנהגי כמו שצריך יש לך איזה סיכוי לעונש מופחת. את לא עושה רושם על אף אחד.

בקשר ל"בוגר" - כן את צודקת, זה באמת לא "בוגר" הגישה שלך. כנראה שזה המקור לכל הצרות שלך.

מצוין, כי גם אני לא אזרוק לכיוון שלהם.

ואני לא מוטרדת מהצינוק...

ולא אביע חרטה עוד מיליון שנה ואלף איומים..

אני לא מצפה להפחתת העונש כי מבחינתי לא יהיה שום עונש.

תמשיכי ללכת ברחוב מגוריך ותביטי תמיד מעבר לכתף לראות אם השוטרים הצבאיים הגיעו אליך.
בהצלחה.

אתה כנראה זה שחי בסרט - כי אני ממש לא חיה בפרנויה תמידית..

מעניין לי באמת אם הם אורבים לי בכל פינה.. יהיה רק מצחיק לראות אותם תופסים אותי..

המקור לכל הצרות שלי הוא צה"ל..

וכשאני חושבת על זה - אמרת שאהיה במכונית של אסירים וישליכו אותי לתא..?

אין בעיה, אם באלימות ידרשו, אלימות יקבלו.
לא חסר לי כוח, וגם לא מוח..

ילדותי? אולי כן...

אבל יעשה לי רק טוב.

עשו זאת כבר הרבה. אחרי שתי דקות שוכבים עם הפנים לרצפה, מכוסחים ועם אזיקונים על הידיים והרגליים ואחרי רבע שעה אלו שעצרו אותך שמו אותך בתא ואחרי עוד עשר דקות הם בשקם מריצים דחקות על "הפוסטמה ההיא שחשבה שתעשה לנו הצגה".

יאללה, ואני חושב שאת סתם טרול כאן בפורום. לילה טוב.

מצחיק אותי שאתה בכלל לא מבין את המשמעות של לרצות להלחם חזרה.

ו... טרול?

אני אפילו לא רוצה לדעת למה התכוונת, כי זה כ"כ טיפשי.

איך הגעת למצב הזה- מלוחמת לעריקה, תקופה כל כך ארוכה, עם שנאה כל כך גדולה למערכת?
מה קרה?

לעולם אשא דגלך בגאווה

קרו דברים. חמורים ופחות חמורים.
כאלה שאני לא מעוניינת לדון בהם בציבור ועם אנשים אנונימיים.

דברים שהצבא והאנשים בו נושאים את האחריות המלאה להם.

ואם לא הייתי מתגייסת להיות לוחמת, כנראה שכל זה לא היה קורה,
אבל דווקא אני, שרציתי ונתתי ולחמתי, קיבלתי את מה שהכי פחות הגיע לי..

חבל שזה הגיע למצב הזה....

נכון. זה באמת חבל. כי אהבתי את מה שעשיתי, והייתי טובה בזה.
ואהבתי את המדינה, את הצבא ואת הפטריוטיות - עכשיו אני לא מאמינה בזה.

עכשיו אני מאמינה שזה לא משנה כמה שתיתנו ותשתדלו, כמה שתהיו טובים ומוצלחים,
בסופו של דבר לא שמים עליכם, לא סופרים אתכם ואח"כ גם צוחקים עליכם...

שיהיה לצה"ל בהצלחה עם הגישה הזאת.

דווקא בגלל שהפורום אנונימי זה אולי המקום הטוב ביותר להיפתח בלי לדאוג לקישור לזהותך האמיתית ולהשלכות כאלו או אחרות (כל עוד את עומדת בחוקי הפורום).

יש פה מספר אנשים מנוסים מספיק מבין המנהלים והגולשים כדי להפריד בין העיקר והתפל, ולומר האם הנסיבות מצדיקות התחשבות או אולי אפילו תוצאות שונות לחלוטין (כולל אי-העמדה לדין בנסיבות חריגות ביותר).
אבל אם את לא רוצה לשמוע דעות למה להגיע לפורום בכלל? תשובה לגבי הנוהל הרגיל בהסגרה ועונשים קיבלת, בין אם תקבלי את זה או לא. מעבר לכך בלי רקע ונסיבות האירועים - אין לנו במה לעזור יותר.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

בסדר, אני מבינה את זה.

ואני לא מצפה לקבל עצה בקשר למשהו שאני לא רוצה לדבר עליו..

את מה שרציתי לדעת, עכשיו אני יודעת. ותודה.

סתם שתדעי, בכלא אם לא תצייתי, לא תשימי מדים, ודברים מהסוג הזה, יאריכו לך את הימי שהייה שם,
מה שבטח את לא רוצה ולכן את תתנהגי כמו שצריך שם.

אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה!
ארץ ישראל לעם ישראל!

דווקא נראה לי שאת מאוד רוצה לספר מה עובר עליך (בגלל שבכל הודעה שלך את אומרת שאת לא מעוניינת בכך), אנחנו לא פסיכולוגים, אבל עדיין יכולים לנסות לייעץ לך.

בכל מקרה, בכלא את תשבי גם אם תסרבי לשבת בכלא, מה נראה לך שמשחקים בכאילו?ברגע שעושים פשע הדמוקרטיה והחופש נעלמים. את לא יכולה לברוח לנצח..יום אחד יתפסו אותך, ברגע שיהיה להם זמן אליך.
עדיף לך להסגיר את עצמך מאשר להיתפס בצהרי היום באמצע הרחוב ע"י לוכדי עריקים, תאמיני לי.

עיצה שלי, ברגע שתגיעי לכלא תעשי הכל בשביל לראות קב"ן, אני מניח שהבעיה שלך היא באמת חמורה וקשה לפי מה שאת מספרת ומה שעברת, הוא ישלח אותך לפסיכיאטר ומשם הדרך החוצה היא קלה.

וד.א
אם מההתחלה המטרה שלך הייתה לצאת מהצבא אז תדעי שהעריקות הארוכה הזאת הייתה סתם דבר לא נחוץ, היא גרמה לך סתם סבל, ואני בטוח בזה. אני מכיר אנשים שיצאו מהצבא בלי יום אחד של נפקדות ופגישה אחת בודדת עם הקב"ן.

אני לא מבין למה את לא אומרת למה את עריקה כי בסה"כ האנשים פה אנונימיים ואף אחד לא יגיב לזה בצחוק אלא ברצינות לגבי הישיבה בכלאאני דווקא חושב שאת תצליחי במה שאת כ"כ רוצה כי את מאוד נחושה ואם תיכנסי לכלא ותתנהגי כמו שאמרת אז אין ספק שתוך 3 שבועות גג יפרישו אותך מהצבא-אך אני עדיין לא אומר שמה שאת עושה זה נכון.
תקחי לדוגמא את אחי מכל מיני סיבות לא איפשרו לו לגשת לגיבוש שייטת והוא כ"כ היה נחוש כמוך עד שיום אחרי שהוא התגייס לנ"מ הוא ברח ונהיה עריק כחצי שנה ובסוף הוא הסגיר את עצמו[במשך התקופה הנ"ל אף אחד לא חיפש אותו בית] והשופט הביא לו חודש וחצי בכלא וכרגע הוא גובניק שעושה יומיות בדרך לפליטה מהצבא-אז שתדעי לך שהצבא למרות מה שאומרים לא רוצה בקרבו חיילים שעושים בעיות ואם את רוצה להיפלט מהצבא אז תאמיני לי שעל סמך עדויות מחברים שלי זה ממש לא קשה להיפלט מהצבא ועם הנחישות שיש לך אף אחד לא יכריח אותך להישאר במסגרת שאת לא רוצה להיות בה!!!!!!

וסחטני על האומץ זו הפעם הראשונה שאני רואה בחורה כ"כ נחושה על משהו ולא מפחדת מאף אחד.........

בהצלחחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תשמעי , הבעיה שלך היא לא המשטרה הצבאית , העריקות או הכלא .
הבעיה שלך הרבה יותר חמורה , את צריכה פסיכולוג או אולי אפילו פסיכיאטר .
אני לא מטיף לך מוסר או יורד עליך או משהו כזה .
את לא נשמעת כמו בחורה מפגרת...את אפילו נשמעת כמו בחורה דיי חכמה .
אבל נראה כאילו יש לך בעיה בתפיסה של המציאות . ואני לא צוחק ולא אומר את זה כדי להצחיק את האנשים פה .
גם אם תופסים אותך וגם אם את מסגירה את עצמך את תשבי בכלא . הסיכוי שלא תשבי בכלא לא קיים בכלל .
את צריכה להבין שכחיילת אין לך זכויות אזרחיות , גם אם את עריקה . את רכוש צה"ל . את תשבי בכלא צבאי , ואת תאכלי הרבה חרא , ואת זה אני אומר רק מעצם העובדה שאת עריקה תשעה חודשים , בלי להתייחס להתנהגות הילדותית והמרדנית שלך שלצבא אין סובלנות כלפיה . את חושבת שכל העולם מגיע לך וכשתגיעי לכלא(וזה יקרה , אני מבטיח לך)את תביני כמה דברים לגבי החיים ותעברי תהליך התבגרות מהיר במקום מגעיל כמו הכלא .
בסוף הם יגיעו אליך , כשתרצי לצאת לחופשה בחו"ל , כשתרצי להוציא תעודת יושר , כשתקבלי קנס על עבירה תעבורתית או סתם ידפקו בדלת כמה שוטרים צבאיים .

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...08/11/03011.htm

אני חושב ששני הצדדים, צה"ל ואת הבינו שאת כבר לא תשרתי בצבא, אבל אם את חושבת שישכחו אותך או שיתנו לך ללכת בלי עונש את חיה בסרט משלך. תקראי את הכתבה בקישור שצירפתי יותר מפי 4 מהזמן שאת היית עריקה, התנגדה, בן זוגה התנגד והיא גמרה בכלא.
את לא תפתיעי אף אחד לא את לוכדי העריקים ולא בכלא הצבאי שכבר ראו את השטויות האלה ויודעים לטפל בהם.
וואו את חושבת שאת הראשונה שיודעת להתנגד, אני מוכן להתערב איתך שאת לא בדיוק השיא של ההתנגדות שראו במשטרה הצבאית.

קראתי את כל השרשור הזה והתחושה שמתקבלת ממך היא של ילדותיות, "אני לא רוצה ולכן לא יהיה"- המציאות עובדת אחרת ובד"כ לא לפי התוכניות שלך- דרך אגב, לא רק בצבא.

מכיוון שגם ככה את אנונימית פה, אפשר לשוע את הסיפור שבגינו ערקת?

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אני אומנם סתם עוד מלש"ב צעיר ואני לא מבין מהחיים שלי, אבל אני אשמח לדעת מה אותו סיפור שגרם לך לשנוא את הצבא כל כך. מה אני יודע, אולי יאיר איזה נקודה של המעטתי להתמקד בה בעבר ואולי זה סתם יצר הסקרנות שלי. אני לא מתיימר לנסות לייעץ לך, אני סתם סקרן.

בכלא את תשבי במוקדם או במאוחר.

אם תעשי בעיות בכלא, זה יגרום לאי נעימות ל"חברותייך" לתא. חלקן ישבו שם על דברים כמו סמים, עבירות רכוש, אלימות וכיו"ב. לא מדובר בחברות מהביצפר שלך אלא בבריות שהערסיות הכי גדולות של תוכניות הריאלטי הן תלמידות כיתה א' לידן.

ואם הן ירגישו שנגרמות להן צרות בגללך, הן ימצאו דרכים מאוד לא נעימות ליישר אותך, ובסוף כשתשתחררי מהכלא "בדרך שלך" זה יהיה עם פנס בעין כשבכוויות סיגריות מקועקע לך "סיגי" על עכוז ימין ו"מרינה" על עכוז שמאל.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

את חיה בסרט. נראה לך שהמערכת תעבוד לפי המצב רוח שלך?

אני לא מבין למה צריך לענות לה ככה לפי דעתי התגובות כמו את חיה בסרט וכאלה רק גורומות ליצר הלוחמנות להתעורר ולהתגבר לכן אל תתקיפו סתם משהו לפני שאתם יודעיםפ מי מה מו ולמה לכו תדעו איזה דבר הצבא עשה ש"קיקע" לה את הלב בצורה כזאת?

לא משנה כמה היא כועסת, היא עדיין חיה בסרט. וכמה שמנסים לעזור לה ולדבר איתה בהגיון, היא עדיין בשלה.

אם כבר אז לא מגיע לה התגובות המתונות ונחמדות שהיו פה, אומנם היו כמה שיצאו עליה (ובצדק.)

בכלל, ברגע שהיא הודיע שהיא עושה X בלי להתחשב בעצות שניתנו לה, כל סיבת האשכול נעלמת ואישית אני חושב שנכון לנעולו, כי עכשיו רק נשאר שיגיעו עוד חב'רה זועמים וימשיכו לצאת עליה, משהו מיותר. מה גם שהיא כבר קיבלה את כל המידע שביקשה.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

אני ממש רוצה שתקרא את הסיפור שלי,
אחריי זה נראה מה יהיה לך להגיד.

אם את חושבת שאת צודקת (וזה נראה כך) תילחמי במערכת בכלים שהמערכת נותנת לך. תילחמי במשפט, תילחמי בערעור, ותלחמי על כל דבר. את אמנם בעמדת נחיתות כי ערקת, ועכשיו את חייבת למערכת, אבל זו גם עמדת יתרון. את עכשיו עם הגב לקיר, ויש לך כח ללכת עד הסוף בכל דבר, מה שלמערכת אין. גם אם הפסדת בשלב אחד, תילחמי בדרכים אחרות. מי שמתעקש אולי יאכל הרבה חרא בדרך, אבל יש סיכוי טוב שיצליח בסוף.
ללכת עם ראש בקיר זו גם שיטה, אבל בגלל שהמטרה שלך היא לא לנצח את המערכת, אלא לשבת בכלא כמה שפחות - נסי לעשות זאת בצורה שתאפשר למערכת לחשוב שהיא ניצחה אותך, ואת תשיגי על חשבון זה יותר חופש. יכול להיות שאני טועה, ואת כן רוצה להוכיח למערכת שאת צודקת וגם לא לשבת, אבל זה יותר מדי דרישות. לדעתי את צריכה לבחור.

בשלב ראשון תדברי עם הפלוגה שלך, יתכן שבכלל לא דיווחו על כך שערקת. יש כאלה שחושבים שכל יחידה מדווחת כל יום על כל חייל... נו באמת. יש יחידות שאין להם אפילו מושג כמה חיילים יש להם. אם זה המצב, אולי תוכלי להגיע להסכם פשרה על עונש כלשהו עם המפקדים, כי גם הם לא יוכלו להכניס אותך יותר מדי לכלא אחרי שלא דיווחו עלייך.
אם כן דיווחו, עדיין, תנסי להגיע להסדר כלשהו איתם.
אחרי זה, יתכן שיהיו לך תנאי פתיחה טובים יותר.

..

ציטוט:

יש כאלה שחושבים שכל יחידה מדווחת כל יום על כל חייל... נו באמת. יש יחידות שאין להם אפילו מושג כמה חיילים יש להם

עובדתית המשפט הזה פשוט לא נכון, לכל יחידה יש סד"כ רשום המתעדכן באופן שוטף, כל יחידה מדווחת על היעדרויות, מחלות, חופשות וכד' כשהן מתרחשות-זה לא פלנגות.

בכל הסיפור הזה היא בעמדת נחיתות במו"מ מול צה"ל משום שאין לה מה להציע לצה"ל ולצה"ל אין מה להפסיד פה משום שכבר ברור לשני הצדדים שהיא לא תשרת.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אתה יודע רק את מה שזכית לדעת ולהכיר. כך גם אני, ואני מדבר מידיעה. יש מקומות מסודרים, ויש מקומות בהן ברדק היא לא מלה גסה. ברור שיש סד"כ רשום, אבל לא תמיד יודעים מי רשום בו, והאם הוא נמצא או לא. לא כל יחידה מדווחת על מה שקורה בפועל. יש יחידות שמדווחות על מה שבא להן. ככלל, נפקדות ועריקות לא מוסיפים כבוד ליחידה, ויחידות לא ששות לדווח עליהן.

עובדתית וסטטסטית פשוט לא יתכן שכ-ל היחידות מדווחות כל יום בדיוק על מה שקורה, ואין אי אילו חיילים שאיש פשוט אינו יודע איפה הם.

..

עברתי מספר יחידות גם יחידות שטח וגם יחידות הדרכה בכל היחידות הללו הדיווח התבצע בצורה יעילה מאוד.
מסדר בוקר, הקראת שמות ודיווח לשליש.

בעידן המחשב שבו הדיווחים מועברים בזמן אמיתי, בשגרה כל היחידות מדווחות על פי הנהלים. ברור שבשולים יהיה בלגן מפעם לפעם אבל לדעתי זה בשולים (אני לא מדבר על תקופת לחימה) אבל ככלל המערכת עובדת יפה מאוד ממה שראיתי.
עובדתית וסטטיסטית יש תקלות אבל הן בהיקף נמוך.
לא סביר בכלל שאפשר לנהל ארגון בסדר גודל של צה"ל עם בלגן אפילו חלקי בסדר גודל כמו שכתבת.

דרך אגב, לפני מספר שנים קראתי כתבה על כך שצה"ל הטמיע מערכת ניהול משאבי אנוש דומה לזו שחברות עסקיות רבות משתמשות בה, (ERP) כל יחידה מדווחת למערכת בזמן אמיתי על נוכחיות והעדרויות.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

טוב, זה לא רק ידע אישי, אלו עובדות שבכל יום בהרבה מאוד יחידות. יש דיווח במחשב, אבל את הנתונים מכניסים אנשים... ודי לחכימא ברמיזא.

..

באחת מהיחידות שהייתי בהן בשירותי היה פשוט סוג של בלאגן שלם. היחידה נראתה כאילו שלפו אותה מאיזשהוא מערכון על צה"ל + עוד כל מיני דברים מסדרה כמו "מ"ק 22" או הבלוג של "רס"ב שמעון" מבחינת התנהלות. פשוט קרקס צבאי.

השלישות לא הייתה קרן האור של היחידה - חיילים היו יכולים להיעלם בלי שאף אחד ישים לב,דרגות לא הוזנו,היו בעיות עם שליחת אנשים לקורסים,משרד הת"ש היה סוג של מקור לכאבי ראש רציניים, והרס"ר יחידה? פשוט בדיחה.

במחלקה שלי היו כמה חיילים שפשוט לא היו מגיעים או שהיו נעלמים לכל מיני "חופשים". שיא השיאים היה חייל שנעלם לתקופה די ארוכה אבל משום מה אף אחד פשוט לא שם לב, עד שהייתה ביקורת - ומפקד המחלקה עבר על השמות עד שנתקל השמו של הבחור (לצורך העניין נקרא לו א') והשיחה הייתה בערך ככה -

מ - "תגיד, מי זה א'?"
ס - "לא יודע, נראה לי אחד החיילים שלנו? או בכלל של מחלקה אחרת?"
מ - "וואלה? מה עושה אצלנו בכלל?"
ס - "נראה לי איזה טכנאי"
מ- "באמת? לא ראיתי אותו הרבה זמן..."

אז הסתבר להם שא' נפקד..,אבל אף אחד לא ממש שם לב. וגם לא השלישות.


אגב, כל הקרקס הסתיים כאשר הגיע מפקד חדש ליחידה שפשוט עשה נקיון טוטאלי - העיף את הרס"ר,ועוד הרבה קצינים ונגדים שלו בדיוק עשו את מלאכתם כמו שצריך והכניס משמעת (שכמעט ולא הייתה בכלל)

ברמת העקרון אני נגד הדברים האלה
אני נגד נפקדות ועריקות וגימלים וכלא, כי זו באמת לא הדרך להתמודד עם המערכת
אבל אני עומדת במצב רגיש בעצמי מה שגורם לי קצת אמפתיה אלייך ולסיפור שלך, שאני אשמח לשמוע עליו עוד
אני ממש מקווה שאת עוד לא בכלא, כי יש לי סיפור קטן לספר לך

אני לא יודעת את כל הפרטים, שמעתי על זה ממש משפט וחצי
אבל אני מכירה סיפור על מישהו שהיה עריק די הרבה זמן, ובסוף לא רק שהוא לא ישב בכלא, אלא אפילו תבע את הצבא על הזנחת חייל וקיבל על זה אפילו די הרבה כסף
הסיפור שלו הוא שבעקרון הוא הגיע לשיבוץ מחדש, המפקד שלו אמר לו משהו בסגנון של "אנחנו בתרגיל, אין לי זמן לקלוט אותך, אני אתקשר אלייך כשיהיה לי זמן" וככה 7 חודשים הוא ישב בבית וחיכה לטלפון
יש חוקים לגבי נפקדים ולגבי עריקים, וכדאי לך לברר אותם
בזמן הנפקדות על המפקדים שלך להתקשר אלייך ולבקר אותך כל פרק זמן מסוים
אם הם לא עשו את זה - זה כבר לא תקין ואת יכולה להשתמש בזה
גם לצבא יש מחויבויות בכל מה שנוגע לעריקות ונפקדות והייתי ממליצה לך בחום לברר את העניין ולראות אם גם הצבא לא תפקד כאן כמו שצריך, אל תוותרי על זה.

אספר לכם פחות או יותר מה קרה שהפך אותי לכזאת..

אגב, ילדותי או לא, מפגר או לא, זה מה שאני רוצה לעשות ואני מעריכה את עצמי על האומץ.
גם אם בעיניכם זה אידיוטי וילדותי.. אני חייבת את זה לעצמי להלחם בחזרה.

ככה..

התגייסתי להיות לוחמת. עברתי טירונות ואימון מתקדם בתור מצטיינת,
למרות שהמצב הבריאותי שלי היה על הפנים והחברות ניסו לשכנע אותי להרגע ולראות רופא,
אבל פחדתי פחד מוות שיורידו לי פרופיל וכך יפלטו אותי מהתפקיד ומהיחידה..

את הבעיות הבריאותיות שלי חשפתי בפני המ"פ שלי בלבד עם הבטחה שלא יאמר כלום.
כך עברה לה שנה וקצת עם הדרדרות חמורה במצב שלי.
יום אחד הקפיצו אותנו, כל האטרף והריגוש היה יותר מדי בשבילי והתעלפתי,
הבדיקות קבעו שאין שום סיכוי שאני יכולה להמשיך בתפקיד הזה.
אחריי עוגמת נפש שאין כמוה, הסכימו למצוא לי את התפקיד הכי קרוב למה שעשיתי.

התפקיד הזה לא היה מספיק טוב בשבילי, זה היה עניין עלוב ושטותי שכל אחד היה יכול לעשות.
ביקשתי שיעבירו אותי, לא הסכימו, ביקשתי שוב, בסוף החליטו להעביר אותי חיל.

כל כך רציתי להיות משהו אמיתי ולהרגיש שנתתי מעצמי כמה שיכלתי לצבא ולמדינה,
אבל כנראה שזה היה יותר מדי בשבילהם והם שלחו אותי להיות מש"קית מודיעין.
אני לא מזלזלת בתפקיד הזה בכלל, אבל בהשוואה ללוחמת, זה היה גן ילדים.

אחריי טלטולים מבסיס לבסיס, שקיבלתי באהבה וסתמתי את הפה, מצאתי את עצמי ממתינה.
ממתינה - לא יודעת למה - שיחליטו מה לעשות איתי...
המתנתי והמתנתי, שלושה וחצי חודשים של המתנה, שבהם קפצתי שוב בין בסיסים..

יום אחד גיליתי שאני בהריון...
מבחינתי אלה לא היו חדשות טובות כי כל כך קיוויתי לחזור לתפקיד חשוב ומאתגר.
הבעיה הייתה, שבגלל שכבר הספקתי לשגע את כולם בזה שאני מתה לעזוב,
חשבו שאני סתם משקרת והתעלמו ממני לחלוטין..
מה גם שלא הייתה שום דרך לבדוק את העניין גם אם למישהו היה אכפת, כי היינו בשטח.

בגלל המצב הבריאותי הקלוקל שלי גם ככה, ההריון הפך אותי לשבר כלי,
אבל את אף אחד זה לא עניין, כולם היו בטוחים שאני עושה הצגות..
כך לאט לאט במשך שבוע דעכתי וביום שבת התעלפתי באמצע השטח..

כך קרה שהם התחילו לחפש אותי ולא מצאו כי שכבתי באמצע השטח, שומקום, מעולפת,
אף אחד לא היה בסביבה והם היו בטוחים שברחתי להם או שאני משחקת משחקים..
אף אחד לא קרא לעזרה, או לחובשים, או ממש התרגש מהעובדה שלא מוצאים אותי,
הם כעסו - למה נתתי להם לחפש אותי כל כך הרבה זמן, חשבו שאני עושה בכוונה..

כך התעוררתי באמצע הלילה, לבד, קופאת מקור ועם דם על כל המדים..
מסתבר שהגוף שלי לא עמד בלחץ ועברתי הפלה טבעית..

הרמתי את עצמי לבד, עם כל הכוחות שלא היו לי ואיכשהו מצאתי את דרכי חזרה..
ביקשו ממני אלף סליחות ומיליון התנצלויות והגעתי לבית חולים..
שם אחריי שהייה ארוכה הרופא בישר לי שכנראה שלא אוכל להביא ילדים לעולם..
בכיתי שלושה ימים, לקחתי את עצמי ונסעתי הביתה..

התקשרו אליי מהיחידה ובמקום לשאול לשלומי, צרחו עליי אלף צרחות ואיימו איומים..
במקום לשאול אותי מה קרה או מה שלומי, הקצינים שלי אמרו דברים מגעילים,
הבטיחו שאלך לכלא על ההתנהגות שלי, נשבעו שידאגו להעיף אותי מהיחידה וכ'ו...

אז הגעתי למסקנה שכנראה זה לא המקום בשבילי ופשוט נשארתי בבית,
סיננתי את יתר הטלפונים מהם והתעלמתי מהם לגמריי...
כך עברו 9 חודשים...

עכשיו תאמרו לי שאני ילדותית...

כמו שאמרתי
הזנחה הזנחה ושוב הזנחה
תשתמשי בזה כי זה מגיע לך
הייתה לי הרגשה עוד לפני ששמעתי את הסיפור שמשהו כאן לא קרה סתם
ואני לא מכירה אותך ולא יודעת אם כל הפרטים כאן באמת נכונים אבל אם זה באמת ככה, תאספי כל הוכחה ותרכזי את הסיפור ואל תוותרי

הפרטים האלה נכונים מאד.
זה הסיפור האישי שלי ולמרות שעבר המון זמן, אני לא סולחת ולא אסלח.
אני אעשה את מה שאני יכולה וכמה שאני יכולה כדיי לא להענש..

אין לי עצות, או משהו משמעותי להגיד.

אני רק מקווה שתרגישי טוב

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תודה רבה (:

סופסוף מישהו עם משהו נחמד להגיד.

כי אם היית פונה מיידית לעזרה היו אומרים לך מה שגם היו אומרים לך כאן בפורום בתחילת האשכול אם היית מספרת (והיית חוסכת את כל האשכול המטופש הזה) - חיילת שנכנסת להריון משוחררת מיידית מצה"ל.
עכשיו לכי תסגירי את עצמך, עם ניירות מהרופא, אח"כ ככל הנראה ישלחו אותך הביתה ולאחר פרק זמן תקבלי שחרור מהצבא. זו הערכתי שלי. וכדאי שתעשי זאת עם מישהו בוגר שילווה אותך.
ועם כל הסימפטיה אליך - בהצלחה.

טיפש.

ע-ב-ר-ת-י ה-פ-ל-ה ט-ב-ע-י-ת
מה שאומר שכבר לא הייתי בהיריון!!!!
מה שאומר שאין סיבה שישחררו אותי!!!
וגם לא רציתי להשתחרר כי הייתי מורעלת!!!!!!!!
תקרא כמו שצריך לפני שאתה מגיב.

כי את אפילו לא מסוגלת לקרוא מה שכותבים לך. את לא צריכה ללדת. את צריכה רק להיכנס להריון. מבינה? ברגע שחיילת נכנסת להריון היא משתחררת. מה לא מובן? ולא משנה מה היה בעבר. אני מנסה להראות לך דרך נקיה להשתחרר עכשיו ללא כלא. זה מה שרצית לא?

מספיק עם השפה הזו,שניכם.

אני לא רוצה לנעול את האשכול הזה,אבל אעשה זאת אם אצטרך,אז בבקשה תפסיקו עם השפה הזו. אפשר לנהל את הדיון הזה גם בצורה עניינית.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

אם זו גישתך.

אין לי ריב עם אף אחד מכם,בוודאי לא איתך,ושום עניין בנעילת האשכול הזה.
וכמובן וכמובן שאני לא תומך בהשתמטות מצה"ל על כל צורותיה.
כל הבקשה\דרישה שלי היא שתשתמשו בשפה נקיה ועניינית בדיון ביניכם.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

בסדר. סליחה.

אוקיי, תראה לי את הדרך הזאת, קדימה....

איך בדיוק אני משתחררת עכשיו, על הריון שנפל לפי תשעה חודשים??

כאן: http://www.aka.idf.il/yohalan/main/main.asp?catID=42639, תתקשרי לעובדת סוציאלית ותתייעצי. הם יותר חכמים מכולנו ויודעים משהו. את גם לא חייבת להזדהות בשלב ראשון.

ובפקודות מטכ"ל כאן: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/C7...45D/0/60754.doc ראי סעיפים 25 ו- 27.

שוב, בהצלחה.

לאחר עריכה, אני מרגיש שיש להדגיש נקודה חשובה. פקודות מטכ"ל מדברות על שחרור אשה בהריון שהחליטה ללדת ולגבי חיילת שהחליטה לעבור הפלה מדובר על המשך שירות. אבל מניסיוני רב השנים בצבא (ולמען מספר עוללים כאן, שנות שרותי גדולות משנות חייהם של הרבה מכותבי הפורום הזה) - הצבא נוטה מאד לשחרר חיילות שנכנסו להריון, גם אם עברו הפלה. במקרה שלך נראה לי שבטיפול מתאים השחרור יהיה רטרוקטיבי וניתן יהיה להגיע להסדר מסוים. אם תרצי גם לתבוע את הצבא (כמו כמה עצות כאן) תדרשי לדעתי לעו"ד טוב ומיומן ואולי בסוף הדרך מה שתקבלי מהצבא (אם בכלל) ילך לעו"ד. אז זה שיקול שלך.

הסיפור שלך הוא בהחלט נדיר וקשה . ואני מצטער אם מה שאמרתי מעל(למרות שלא היה גס) פגע בך .
בכל זאת את חייבת לשנות גישה . דווקא במקרה שלך כדי למצות את האפשרויות את חייבת להיות "חיילת טובה" , כי זאת תהיה הדרך לקבל את המקסימום ומגיע לך בלי ספק .
YHS אתה פשוט פוץ לא נורמלי...אתה אומר לה "היית צריכה לעשות ככה וככה" אבל זה לא עוזר כי מה שקרה קרה כבר . מה עוזר שאתה חכם אחרי מעשה ?
במקרה שלך אני חושב שלא תשבי בכלא...בהנחה שכל מה שרשמת אכן קרה כמו שקרה . אולי אפילו פיצויים מהצבא...אבל אין לי שמץ של מושג אז קחי הכל בערבון מוגבל .
בכל מקרה הכל מתגמד לעומת הבריאות שלך...אז תהי בריאה . ותדעי שכל מי שרושם פה הם בני אדם שלפעמים אומרים שטויות ולא צריך לקחת הכל רציני וללב .

אין ספק שאתה אינטלגנט וחכם. חבל רק שאתה כושל בהבנת הנקרא. זה לא משנה שזה "כבר קרה". עצם העובדה שהיתה בהריון יכולה לשחרר אותה מהשרות. קאפיש?

גם אני מודה לך על הניתוח המעמיק של בעיותיי הקוגנטיביות . בטח קאפיש . הבנתי את זה מהתחלה אבל מי שיש לו כשל בהבנת הנקרא זה כנראה אתה , כי לא הבנת לחלוטין מה שרשמתי .

אתה צריך אזהרה לפני חסימה כדי להרגיע?

הנה,קיבלת.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

חח לקרוא למישהו פוץ מזכה אותי באזהרה ? מעניין מה היה קורה אם הוא לא היה חבר שלך .

שאתה מזכה אותי בחברים חדשים, שאפילו איני מכירם ואיני יודע על קיומם.

תודה רבה

אני מקווה שהכל בסוף יסתדר

א. לגבי הבעיות בשירות - את בוודאי מכירה את המשפט " בצה"ל יש רק את רצון הצבא". אין מה לעשות. נכון,זה מעצבן ומעאפן (ואני עברתי את זה על בשרי ואני מכיר את ההרגשה שאתה יכול לתת הרבה יותר אבל פשוט לא נותנים לך ואתה מרגיש שמזלזלים בך ללא סיבה). אבל מה לעשות...,לפעמים צריך ללכת עם הזרם ולהגיע למקום שאתה הכי פחות סובל בו.

ב. לגבי ההריון - תשמעי, אם זה נכון מה שרשמת יש לך פה עילה רצינית להתלונן ולתבוע את הצבא. לא משנה כמה חייל הוא בעיתי - אסור לזלזל בבקשותיו הרפואיות! ובמיוחד דברים כמו הריון. ואם אחרי אירוע טראומתי כמו הפלה טבעית זלזלו בך - יקירתי, יש לך פה קייס מאוד רציני לתביעה.

ג. לגבי עריקות - תשמעי, במוקדם או במאוחר מ"צ יגיעו אלייך יקח עוד חודש,עוד חודשיים עוד שנה..,בסוף הם יאתרו אותך וחבל על כל האירוע הטראומתי של מפגש עם לוכדי עריקים. תסכירי את עצמך. אני ממליץ לך להגיע גם עם כל החומר הרפואי על בעייתך, ולעלות אותה במשפט. תשמעי, אולי זה לא יוציא אותך לחלוטין ממחבוש..,אבל יש מצב שזה יעזור בהפחתת חומרת העונש.

לגבי הכלא הצבאי ומשפט - אין לך פה שום אופציה שיוורו לך, תמיד ידי הסוהרים תיהיה על העליונה. אם תסרבי לעלות על מדים,להיבדק ולהישפט יעשו את זה בכוח, הם לא ירימו ידים ויגידו לך ללכת. ומה לעשות שהם יכולים להשתמש בכוח ואפילו לזרוק אותך לצינוק בלי בעיה? פשוט עדיף לסיים עם זה בלי יותר מדי בעיות.

ואם את רוצה לצאת מהצבא - בכלא יש קב"ן זמין, ככה שמקסימום פשוט תדברי איתו ותראי מה לעשות בנידון.

עם סיפור כזה את יכולה , ואפילו צריכה לפנות לבג"ץ

עם עורך דין טוב , תוכלי לא רק להוציא סכום לא קטן מהצבא, אלא גם להפוך את זה לסערה תקשורתית גדולה , מה שבחיים לא יתקן את הבשורה שהרופאים בישרו לך.

אני עדיין לא מאמין .................................................. ......

מה ענין בג"צ לכאן? אין שום קשר ושום ענין ואין מה לתת עצות ללא הבנה בחומר.

אומנם מדובר במקרה יוצא דופן, אך אין כאן שום קשר לבג"צ.

לעולם אשא דגלך בגאווה

קודם כל, איך את מרגישה היום? הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית.
את עוברת טיפולים כלשהם- רפואיים ו/או נפשיים?

לדעתי את צריכה להסגיר את עצמך, אך לא לפני שתתייעצי עם עורך דין לגבי זכויותייך והאפשרויות העומדות בפנייך.
אם את רוצה, את יכולה לשלוח אליי בפרטי את איזור מגורייך, ואנסה להשיג לך שמות של עורכי דין שניתן להתקשר אליהם (אני עובד במערכת בתי המשפט)- באמצעות לשכת הקשר של עורכי הדין.
את חייבת להשיג כמה שיותר מסמכים כתובים שמהם ניתן להבין את השתלשלות העניינים- מפגשים עם רופאים, מסמכי שלישות, תיק רפואי וכו'.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תראו, אני מאד מעריכה את הדאגה שלכם.

אבל אני רוצה לסיים עם זה בשקט ועדיף כמה שיותר מהר..

הסיום השלם והטוב יחסית לכל העניין הזה,יהיה אם תפעלי בחכמה.
עידו הציע לקשר אותך עם עורכי דין שמבינים בנושא השיפוט הצבאי באיזור מגורייך,והם יוכלו לעזור לך לסיים את המקרה בצורה הטובה ביותר מבחינתך. אין סיבה ללכת עם ראש בקיר בעניין הזה.

להערכתי,גם מבחינת מהירות,זה יקח פחות זמן מישיבה בכלא.

בנוסף לזה,לפי הסיפור שסיפרת,מגיעים לך פיצויים מצה"ל,אין ספק בזה.מומלץ לך להתייעץ עם עורך דין גם בעניין הזה.חבל לפעול מתוך מניעים רגשיים,שבטווח הרחוק,לא ישתלמו לך.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

סיפור טוב ל YNET

אתר הסנגוריה הצבאית: http://www.aka.idf.il/patzar/klali/...asp?catId=48014
יצירת קשר:
http://www.aka.idf.il//patzar/klali...tId=47877&docId=

לעולם אשא דגלך בגאווה