ראשי       משחקים       מבזקים       צור קשר     ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● הצטרפו אל העמוד שלנו בפייסבוק ●●● עקבו אחרינו! ●●●  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שם משתמש
סיסמא
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #6  
ישן 03-05-2011, 17:33
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
מטוס אויב "טייל" מעל שמי המדינה...
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "הרחוב הראשי בנתניה הינו כמובן רחוב הרצל"

עד היום מציק לי (הייתי בחזית הדרום) כאשר שמענו את הפצצה והתרסקות הטופולב ע"י תותחי נ"מ
מסוג L-70 (אם הזכרון עדיין פועל אצלי)
איך זה הרי היו מטוסי יירוט להגן על שמי המדינה. מטוס הזה הוא בגודל של בואינג 707, איטי מאוד
לפי מיטב ידיעתי לא הוזנקו לקראתו מיירטים האמורים לשמור שמיים נקיים.
(נאמר לנו כי נשארה רביעיה של מיראז'ים לאותה המשימה)

נ.ב.
החייל אשר הפיל את טו-16 קיבל ציון לשבח ומאותו יום ביחידה קראו לו "טופולב"
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 03-05-2011, 18:26
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
אתה יודע זאת "נחמה" של טיפשים...
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אז "תתנחם" בכך שהוא לא היה היחידי...."

... ובכל זאת איפה היו המיירטים, האמורים להגן על שמי המדינה. בסערת הנצחון נשכחו תקיפות אויב.
מה יש לטייסי הקרב שלנו להגיד בנדון?

נ.ב.
האם כבר אז נוצרו זרעי "הטיוח"
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 03-05-2011, 18:41
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 8,221
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "אתה יודע זאת "נחמה" של טיפשים..."

מספר קטן של מיירטים הושאר ביום הראשון למלחמה, כשהמאמץ רוכז מול מצריים (לזכרוני-12 מיראז'ים).
הטופולב הגיע ביום השני למלחמה, ואז כבר היה פחות לחץ כי רוב חילות האויר כבר הושמדו.
מויקיפדיה:
ציטוט:
בשעות הבוקר המוקדמות קלטו מערכות המכ"ם הישראליות מטוס בודד שטס מעל ירדן לכוון ישראל. היה זה מטוס טופולב עיראקי. הבקרה הישראלית סברה שזהו אחד ממטוסי הווטור שחזרו מתקיפת שדות התעופה של מדינות ערב במסגרת מבצע מוקד. למסקנה זו תרמה העובדה שנצפה מטוס יחיד שאינו אופייני לגיחת תקיפה אלא למטוס שנגלתה בו תקלה טכנית ושב על עקבותיו. מטוס הטופולב חצה בשעה 6:00 לערך את גבול ישראל באזור טול כרם ללא הפרעה והמשיך את טיסתו מערבה לכוון מישור החוף. בשל טעות בניווט הגיע המפציץ לעיר נתניה והטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו. אך עצם חבטת נפילתם גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין בנק הפועלים החדש ולכחמישה פצועים. בשלב זה, משזוהה המפציץ מעל שמי נתניה, נשלחו לירוטו זוג מיראז'ים מטייסת 117 שהיו בפטרול. לאחר זמן קצר נצפה מטוס הטופולב טס מעל ג'נין לכוון בסיס רמת דוד. המפציץ לא זיהה את רמת דוד ופתח במתקפה על מנחת מגידו ככל הנראה מאחר והוצבו בו מטוסי דמה. לאחר התקיפה הראשונה ביצע המפציץ סיבוב בגובה נמוך כדי לבצע יעף תקיפה נוסף. תוך כדי סיבוב חלף מעל לשדה התעופה רמת דוד. המקלען האחורי במפציץ זיהה את המסלולים של רמת דוד ופתח באש מקלעים עליהם. בתגובה מיידית פתחו סוללות הנ"מ שבשדה באש על הטופולב. הטופולב נפגע מאש תותח נ"מ ישראלי מדגם L-70 בקוטר 40 מ"מ מונחה מכ"ם. באותו זמן התמקם מאחורי המפציץ העיראקי מטוס מיראז' שהוטס על ידי אמנון ארד והוזנק קודם לכן כל מנת ליירטו. מטוס מיראז' שיגר טיל אוויר אוויר מסוג שפריר שככל הנראה פגע גם הוא בטופולב. כתוצאה מהפגיעות צלל הטופולב, הזדקר בגובה מטרים בודדים מעל לחורשה כשהוא גודע את גזעי העצים, התרומם מעט והתרסק על בסיס עמוס. בהתרסקות המטוס נהרגו 14 חיילי מילואים שישנו באותו הזמן באוהלים בשטח הבסיס. עשרות חיילים נפצעו ונזק נגרם למבנים.


זרעי איזה "טיוח"? מערך היירוט של חה"א תפקד בסדר גמור בהתשה וביוה"כ.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 03-05-2011, 22:02
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "מספר קטן של מיירטים הושאר..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
הטופולב הגיע ביום השני למלחמה, ואז כבר היה פחות לחץ כי רוב חילות האויר כבר הושמדו.

זרעי איזה "טיוח"? מערך היירוט של חה"א תפקד בסדר גמור בהתשה וביוה"כ.


הכוונה שלי שאף אחד לא שאל במלחמה ולאחריה, איך מטוס גדול כבואינג 707 חדר לשמי ישראל מבלי שיורט עוד לפני הגעתו לישראל "וטייל" בחופשיות על הקו נתניה-עפולה.
נראה לך שביום השני למלחמה, אמנם חילות האוויר של האויב הושמדו האם לא צריך כבר בקרה והגנת המולדת. אם אני זוכר ולא טועה,זוג המיראז'ים היו במשימה אחרת אך הופנו לטובת הטופולב "המטייל והמפציץ" באין מפריע.
נדמה לי שהפלת העיראקי לא נזקפה לטובת הטייס-כי הנ"מ טענו שהוא כבר היה בנפילה לאחר שנפגע ע"י
הסוללה והטיל ששיגר מיראז' היה כבר מיותר...
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 05-05-2011, 23:35
צלמית המשתמש של שמולביץ אשר
  משתמש זכר שמולביץ אשר שמולביץ אשר אינו מחובר  
מנהל פורום "דגמים לבניה עצמית" "חדשות ואקטואליה" והצ'קלקה הכחולה של פרש :)
 
חבר מתאריך: 01.02.09
הודעות: 4,845
Facebook profile
הי
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי orbashi שמתחילה ב "השתתפתי בירי נק"ל על האנטרים בסירקין"

גם אני הייתי שם. - חלק ממטוסי הטייסת שלי - טייסת הפילים - פרסנו למס בסיסים, כולל סירקין, היה די בילבול בשנייות הראשונות, מספר דקות לפני תקיפת ההנטרים, עברו מטוסי קרב ישראלים, כאשר נשמע שוב רעש של מטוסים, היינו בטוחים שמטוסי הקרב הישראלים, חוזרים,
רק כאשר התחילו קולות הירי, הבנו שהמצב "קצת שונה",
ההנטרים הצליחו להשמיד כמה מטוסי דמה. פגעו בהגה גובה של מטוס דקוטה.
אבל מטוס הנורד (4X-FAX) קיבל את "כל המנה". חייל מילואים שהיה לידו, נהרג, המטוס עצמו התפוצץ.

השרידים של מטוס הנורד שנפגע בסירקין.

_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 03-05-2011, 21:47
  שיןשין1 שיןשין1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 80
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי Shai שמתחילה ב "חוסר דיוק: רחוב הרצל הוא אכן..."

חברים, לא שזה חשוב, אבל הדיוק, מיידע אישי, מחייב: הגברת דיין נפגעה במרפסת, ברחוב אחד-העם, פינת רחוב הרצל. באותה פינה, בקומת הקרקע היה סניף של בנק-הפועלים. (על הקיר הפנימי הוצבה בזמנו פיסה מהפצצה שפגעה בבניין. מצידו השני של אחד העם היה אולם חתונות ("אולמי חן". גם הוא וגם החנויות בבניין נפגעו.
פחות מפורסם ופחות ידוע: פצצה נוספת הוטלה מאותו מטוס, אל רחוב וייצמן. לא נפגע איש (השעה הייתה מוקדמת) אבל חדר המדרגות נהרס. (חבר שלי, שהיה לו שם משרד לביטוח, לא יכול היה לעלות למשרד). היה כאן גם אלמנט של מזל, כיוון שמאחורי הבניין שנפגע יש תחנת דלק, (עם מיכלים טמוני קרקע) וכל זה בסביבת מגורים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 05-05-2011, 15:58
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
זה מה שסיפרו לנו...
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי MK82 שמתחילה ב "הטופולוב הזה בכלל התכוון להגיע לת"א"

...הכתבים בעיתונים באותם הימים. מעניין מאיפה הם ידעו? האם שאלו את טייסי הטופולב שהתרסק.
שוב פעם אני כותב, איך זה שאף אחד לא "הרגיש" שמטוס בסדר גודל כזה מתקרב למדינה ולא מוזנקים מיירטים לקראתו ורק לאחר שהטיל את מטענו והיה בדרך חזרה הופיעו מיראז'ים...
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 05-05-2011, 18:38
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
נכון, המקרה זכור לי הייטב זה היה ביום שישי...
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "קו המגע לעולם ייפרץ. חיל..."

ונדמה לי שאחראי על הבקרה בצפון בדרגת אל"מ הלך הביתה...

נ.ב.
תשאל איך אני יודע/זוכר שזה היה ביום שישי??
אם זה מעניין אשמח להוסיף (זה לא סוד צבאי...)
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 05-05-2011, 22:03
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
זה היה בשעות אח"צ ביום שישי...
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "איך באמת? זה נפל על הקידוש או..."

המקרה זכור לי הייטב (שנה כבר לא) זה היה לאחר שמטוס שלנו ביצע יעף מעל בירות ושבר מעליה את מחסום הקול. האמת לא ציפינו שסורים יגיבו כל כך מהר או בכלל.
אז אם נחזור לארוע ולאחר שמיג הסורי הגיע וגם השמיע את "הבום" העל קולי ומייד ירד לגובה
נמוך והסתלק צפונה מעל הים.

ביום ראשון פרסמה עיריית חיפה הודעה אם מי מאזרחים נפגע "מהבום" שיגיש בקשה ועיריה תפצה אותו
(התנפצו הרבה שמשות) הופיעה אישה אחת עם תלונה מוזרה.
האישה טענה שהיא שמה על האש במטבח סיר עם חמין (זוכרים יום שישי) וכאשר המיג עשה את "הבום"
הסיר עף לריצפה על כל התכולה שבו וכך המשפחה שלה לא אכלה את החמין לשבת...
איני יודע אם הגברת קיבלה פיצוי על כך, אולי משהו יחפש באינטרנט ויביא לכאן.
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 05-05-2011, 21:53
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
שאלה...
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "[QUOTE=MK82]מטוס גדול שחג מעל..."

האם המושג הגנת שמי המדינה זה אומר שמטוסים על המסלול בכוננות מיידית או מפטרלים באויר.
גם במקרה הנטרים הירדניים מעט מאוד דובר אם בכלל, אני ממש לא זוכר את זה .
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 06-05-2011, 09:26
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
הבנתי...
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "[QUOTE=האזרח]האם המושג הגנת..."

הכוונה שלי כאן באשכול היתה שהמיירטים לא הוזנקו לקראת המפציצים העיראקיים מפני שאף אחד, אני חוזר אף אחד לא הרגיש בהתקרבותם למרחב האווירי שלנו ורק לאחר
השלחת המטען שלהם הופנו מיראז'ים ממשימות אחרות באותו הזמן.
זאת אומרת שהעיראקיים "טיילו" חופשי-חופשי מבלי שמישהו ירגיש...
אם לא היו משליכים את החימוש, היו חוזרים בשלום לבסיסם (זאת כבר הספקולציה שלי)
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 05-05-2011, 22:32
  שמואל'ק שמואל'ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
סיכום קצר משלי:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שגב77 היחידה שמתחילה ב "הפצצת נתניה במלחמת ששת הימים"

פותח האשכול הנוכחי סתם וכתב: "ידוע היה שהיה גם הרוג במהלך ההפצצה" בנתניה.

הכותבת בתגובה הראשונה אחריו סוברת: "אך פצצות אלו לא התפוצצו, כך שאני סבורה שאין ממש בשמועה
על הרוג/ה באותו אירוע..."

אח"כ ניתן קישור לאשכול קודם, שבו כתב 'b.a': "הטופולב ... הפציץ, בבוקר היום השני למלחמה, את איזור "אום חאלד" בנתניה, וגרם למותה של אישה אחת, שעמדה במרפסת ביתה. פצצה אחרת נכנסה לבנק הפועלים, אך לא התפוצצה."

בציטוט שהובא כאן בהמשך, מויקיפדיה, נמסר כי "בשל טעות בניווט הגיע המפציץ לעיר נתניה הטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו. אך עצם חבטת נפילתם גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין בנק הפועלים החדש ולכחמישה פצועים."

[בסוף הערך המדובר בויקיפדיה ניתן קישור לספרו של דני שלום. שם בעמ' 570 מסופר: "המפציץ הגדול חצה בשעה 06:00 את גבול ישראל דרומית לטול כרם ותוך רגע נוסף כבר טס בשמי נתניה. מעל מרכז העיר הוא הטיל שלוש פצצות גדולות. הפצצות הכבדות (הן לא היו חמושות ולכן לא התפוצצו) הרסו בנופלן בנין חדש של בנק הפועלים, וגרמו נזקים כבדים לבנינים אחרים בסביבה. חמישה אזרחים שהיו בקרבת מקום נפצעו."]

הכותב 'שיןשין1' זיכה אותנו ב-"דיוק, מיידע אישי, מחייב: הגברת דיין נפגעה במרפסת, ברחוב אחד-העם, פינת רחוב הרצל. באותה פינה, בקומת הקרקע היה סניף של בנק-הפועלים." – לא ברור אם בא רק להודיע זהותה של אחת (מה"פצועים" שהוזכרו לפני זה) ש"נפגעה", תוך פירוט מקום המצאה, או שמסכים לנמצא באשכול האחר על "מותה של אישה אחת, שעמדה במרפסת ביתה", ורק בא להודיע שהפגיעה בבנק הפועלים לא הייתה מ"פצצה אחרת", אלא מאותה פצצה שחדרה עד קומת הקרקע. לדבריו, "פצצה נוספת הוטלה מאותו מטוס, אל רחוב וייצמן." – ועדיין איננו יודעים היכן פגעה הפצצה השלישית, אם אכן הייתה כזו.

אחריו בא 'MK82' וסיפר: "כמה שלי ידוע הייתה הרוגה אחת אישה בהריון מתקדם". אלא ששורה קודם לכן טעה וערב את התקיפה העיראקית עם זו הירדנית, שהייתה יום קודם לכן על מפעל אביק (כפי שכבר העירו כאן. אך גם המופיע בקישור שנתן 'yaari' אינו מדוייק). מאחר ובתקיפה על אביק לא היו הרוגים, נראה שידיעתו מוסבת על התקיפה העיראקית על העיר, למחרת.

ועל כל זה אוסיף:

בו ביום דיווח 'מעריב' על התקיפה העיראקית בנתניה בבוקר היום השני למלחמה: "נפצעו שמונה אנשים – מהם שניים קשה". כותרת הידיעה, וגם בפנים, דיווחה רק על "שתי פצצות". מיקומן: "פצצה אחת נפלה על בנק הפועלים ברחוב הרצל, וכתוצאה נפצעו ששה אנשים, 2 מהם קשה, וארבעה נפצעו קל. הפצצה השניה נפלה ליד תחנת דלק ברחוב הרצל. שניים נפצעו קל". בהמשך הידיעה נמנו בשמותיהם חמשת הפצועים מההתקפה הירדנית על אביק, יום קודם לכן.

למחרת שב ודיווח 'מעריב' על התקיפה הזו, והפעם: "המטוס העיראקי הטיל את פצצותיו בשעה 6.45 על מרכז העיר, שלוש דקות בלבד לאחר מתן אות הארגעה. ויאולט דיין, אשתו של עובד העירייה משה דיין, נהרגה כאשר יצאה למרפסת ביתה, לקול זמזום של המטוס ובאותה שעה הוטלה פצצה בקרבת מקום. האשה הוטלה מן ההדף על מעקה המרפסת ונחבלה חבלות קטלניות בראשה. חמשת הפצועים האחרים היו עוברים ושבים ברחוב. הנזק הקשה ביותר נגרם לבנין החדש בן חמש הקומות של בנק הפועלים, שנפגע פגיעה ישירה. הפצצה חדרה שלוש קומות, גרמה להרס רב בחזית הבנין ובמשרדים, ואף במדרכה נפערו חורים. הפצצה השניה פגעה בבנין "המשביר לצרכן", ממול, הרסה חלק מהקיר והחליקה לחצר. הרסיסים פערו חורים בקיר של בית מגורים בן ארבע קומות. רסיס אחד חדר לסניף "דבר", השוכן בבניין זה, פער חור בארון מתכת ונתקע בתוך הספר "דע את הארץ". הרס רב נגרם לאולם החתונות "חן", סמוך לתחנה המרכזית של "אגד". הפצצה פגעה בקיר המזרחי של הבניין, ליד תחנת הדלק "פז", פרצה חורים גדולים בכתלים וברצפה, עקרה חלונות ממקומם לאורך חזית של 50 מטר."

באותו יום, ה-7 ביוני, דיווח אף העיתון 'דבר' על התקיפה העיראקית בנתניה: "אשה אחת נהרגה, 22 נפצעו". "ויולט דיין מנתניה נהרגה ו-22 איש נפצעו, רובם קל, מהפגזת מטוסים עיראקיים על נתניה, אתמול בשעה 6.30 בבוקר. ויולט דיין, בת 35, עמדה בזמן ההפגזה על מרפסת דירתה בקומה השלישית ונפגעה כנראה מהדף האוויר. שש פצועים נותרו עדיין בבתי-חולים לטיפול, איש מהם אינו במצב מסוכן, ההפגזה אירעה כ-5 דקות אחרי שנשמע אות הארגעה. נזק רב נגרם לבניינים, לסחורות ולרהיטים. שתי רקטות פגעו בבניין "סולל-בונה". אחת מהן בחנות "אור-קול". רקטות פגעו גם בחנות לחמרי בניין אקסלרוד, באולם לחתונות "חן" ובמשרדי בנק הפועלים מול סניף "דבר". בסניף "דבר" נשברו החלונות. פגז שפגע בבניין לא התפוצץ."

טרחתי להעתיק מ'מעריב' ו'דבר' את מיקום הפגיעות, לתשומת לבם של המגיבים בנושא, שיוכלו לבדוק אם ועד כמה הדברים מדוייקים.

מעניין גם השוני במס' הפצועים: ב'מעריב' 5 (ייתכן אמנם שהכתב השתבש מהמופיע בהמשך הידיעה מאתמול, שהתייחס כאמור לגבי פצועי אביק ביום הראשון למלחמה) או 8, וב'דבר' 22.

אולי יש גם מי שיודע מתי ולמה בדיוק הופעלה האזעקה ועל סמך מה הוחלט על מתן "אות הארגעה" המוזכר בידיעות אלו?

על ויולט דיין ז"ל ניתן לקרוא באתר לזכרם של אזרחים חללי פעולות איבה, שהייתה בת 37, אם לשלושה (לא הוזכר אם הייתה בהריון מתקדם) אשר "וידאה שבני ביתה יורדים למקלט, אך היא עצמה לא הספיקה. היא נפגעה מפצצה במרפסת דירתה ברחוב אחד העם, ונהרגה במקום." [וקודם לכן באותו הקטע מסופר שהתקיפה הייתה "כמה דקות אחרי שהייתה בעיר צפירת ארגעה ותושבים יצאו מהמקלטים בהם שהו."]

חודש אחרי המלחמה סיפר מפקד חה"א, מוטי הוד, ל'מעריב': "ב-6 בחודש, בבוקר השכם, הצליחו לחדור שני מפציצים עיראקיים, "ט.16" בטיסה ישירה מבגדאד לתוך ישראל. זה קרה כאשר כבר היתה לנו עדיפות אווירית מוחלטת בכל המרחב. בכל זאת הצליחו להסתנן שני מפציצים. אחד מהם הופל באיזור מגידו על-ידי תותחי נ.מ., אך קודם לכן הצליח לזרוק שלש פצצות בנתניה. שלושתן לא התפוצצו. אחת מהן הרגה אשה כתוצאה מפגיעה פיסית של הפצצה באשה. המשקל של פצצה כזאת הוא 250 ק"ג."

שימו לב גם לדבריו של הוד על "שני מפציצים", בהשוואה למובא בקטע נוסף בערך המדובר בויקיפדיה: "לא ברור אם ישראל הותקפה על ידי מטוס יחיד או שני מטוסים. מהתחקירים עלה שישראל הותקפה על ידי מטוס יחיד אולם מפקד חיל האוויר הירדני, מחמד אבאבנה, אשר ביקר בישראל ביולי 1998, סיפר ששני מטוסי טופולב חדרו לשטח ישראל: האחד תקף את נתניה וחזר בשלום לבסיסו והשני יצא לתקוף את רמת דוד ושם הופל."

גם קטע זה מקורו בספרו של דני שלום, ובו בעמ' 569: "במקורות הישראלים הרשמיים מופיע רק סיפורו של מטוס אחד".

והשוו לדברי הכותבים על כך באשכול הקודם:

"אגב - בהרבה מקומות לא הצליחו לאמר בוודאות אם מדובר בארוע של מטוס אחד או שניים..."

"לפי מספר מקורות הטופולוב שהפציץ בנתניה והטופולוב ש"הופיע" מעל רמת דוד ונפל על מחנה עמוס היו שני מטוסים שונים. המפציץ מנתניה חזר לבסיסו בשלום. אני יודע שאתר חיל האויר מדבר על מטוס אחד, אבל אני חושד שהמאמר שם טיפה מיושן. בשנים האחרונות יש יותר ויותר התייחסויות לצמד מטוסים. לפי מקורות ערביים בהחלט היו צמד מטוסים."

"לפי מחקר של מחלקת היסטוריה של חיל האויר מדובר במטוס אחד והוא נעקב ע"י מספר גורמים לאורך נתיב הטיסה שלו. לפי גירסא אחת ששמעתי המטוס היה מוביל של רביעייה אבל כל האחרים נשרו בדרך מסיבות שונות ... את המחקר הזה ראיתי באתר של מחלקת היסטוריה ברשת הפנימית של חיל האוויר ... אני מקווה שבאחד מן הימים הוא ישוחרר לציבור"

"לפי דברי ההורים שלי, היה עוד טופולב שטס במקביל (כנראה הגיעו זוג)"

נערך לאחרונה ע"י שמואל'ק בתאריך 05-05-2011 בשעה 22:40.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 05-05-2011, 22:49
  ofo1 ofo1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.06.04
הודעות: 19
מישמש אחד גדול
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי שמואל'ק שמתחילה ב "סיכום קצר משלי:"

עשו כאן שעטנז של מיליון ארועים שהקשר היחיד בינהם הוא התאריכים וגם זה בספק...
מספר עובדות:
1.פצצות של 500 ק"ג לא הופלו ולא התפוצצו בעיר נתניה אלא רק רקטות. פצצות הוטלו מזרחית לעיר בשטחים פתוחים.
2. הפצצות, חלקן היו חמושות עם מרעומים (בהזדמנות העלה את העדות של הסלק במקום) וחלקן היו ללא מרעומים כלל... (אני ראיתי)
3. אף פצצה לא התפוצצה באזור השרון, לגבי אלו שברמת דוד... יש מצב, לא בטוח.
4.שום טעות בניווט, העירקים הוציאו לפועל תכנית מגירה שהייתה שמורה הרבה שנים.
5. חלוקת השטח מבחינת צבאות ערב הייתה שלהעירקים בגזרה הזו, כולל טייסי ההאנטרים הירדנים שהיו עירקים (אני מפנה אותכם לקרוא את לקחי מלחמת ששת הימים של צבא עיראק... היחידים שעשו בדק בית רציני)
6. כל מי שראה הטלות בנתניה, טיסות של מבנה וכו ראה האנטרים, רק מטוס אחד חדר.

זהו, אני הולך לישון.... מחר אמשיך.. בצרוף סריקות.. אם מענין
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #50  
ישן 06-05-2011, 08:20
  שמואל'ק שמואל'ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי ofo1 שמתחילה ב "מישמש אחד גדול"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ofo1
4.שום טעות בניווט, העירקים הוציאו לפועל תכנית מגירה שהייתה שמורה הרבה שנים.
אמתין בסקרנות עד שתגבה עובדה זו במקור. בינתיים אספר כי ב-30 ביוני התראיין ל'מעריב' מפקד חה"א, מוטי הוד, והוא כנראה שחשב (לפחות בשעתו) אחרת ממך. הנה: "בשעת המלחמה התעוררה אצלנו פליאה: מה עשה המפציץ העיראקי מעל נתניה דווקא? מה הוא חיפש שם לבדו, בלי ליווי. כאשר חזרו
טייסינו השבויים מעיראק סיפרו, כי העיראקים חקרו אותם בלי הרף מה עלה בגורל המטוס ששלחו להפציץ את... תל-אביב. מתברר כי הטייס, קולונל ממפקדי חיל האויר העיראקי, פשוט טעה והחליף את נתניה בתל-אביב, הטיל שם שלוש פצצות, ועם שלוש הפצצות הנותרות התכוון לחזור הביתה, אך הופל ע"י תותחי נ.מ. באזור עפולה."

אגב, גם בויקיפדיה סופר על 6 פצצות למטוס ("כל אחד מהם חומש בשש פצצות והוכן לגיחת ההפצצה") וכך גם במקור, בספרו של דני שלום עמ' 569 ("תלו שש פצצות כבדות במתלים של תא הפצצות הגדול בגחון המטוסים").

אבל בכתבה שבאתר חיל האויר סופר: "חדר מטוס טופולב-16 עיראקי לנתניה והטיל שם פצצות ... את תשע פצצותיו הטיל במבואות עפולה. הפצצות לא התפוצצו אולם אחר-כך נהרגו במהלך פירוקן שני חיילים מיחידת סילוק פצצות."

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 08-05-2011, 05:18
  שמואל'ק שמואל'ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
הסבר נוסף להגעה לנתניה דווקא
בתגובה להודעה מספר 50 שנכתבה על ידי שמואל'ק שמתחילה ב "[size=2][QUOTE=ofo1] 4.שום..."

בספר 'חוסין פותח במלחמה' (מערכות, 1974) מובא בעמ' 64 מראיון שנערך עם חוסיין ב-1968, אשר סיפר: "שלוש פעמים תקפו מטוסי ההנטר שלנו את הבסיסים בנתניה". כאן נסמנה הערה, 28, ובשולי העמ' כתבה המערכת: "בסיס אוירי "דרום נתניה" הופיע כאחת המטרות המרכזיות בהוראות המבצעיות של תכנית "אל-חוסין". יש בכך כדי להצביע על איכות המודיעין הירדני. התצפיות הירדניות ארוכות-הטווח באיזור טול-כרם אל נכון ראו מטוסים מנמיכים מדרום לנתניה."
מכאן השערתי:
מאחר וידוע שהירדנים עבדו בשיתוף פעולה עם העיראקים, מסתבר שהאחרונים קיבלו מהם את הידיעה על בסיס אוירי בדרום נתניה. אם כן, הרי שהטייס העיראקי לא טעה בניווט (נתניה במקום ת"א), אלא הגיע בכוונה תחילה לאזור נתניה כדי לחפש שם שדה תעופה. משלא מצא, זרק פצצות במרכז העיר.
דעתכם?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 08-05-2011, 06:00
  שמואל'ק שמואל'ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
בקשר למספר הפצצות
בתגובה להודעה מספר 50 שנכתבה על ידי שמואל'ק שמתחילה ב "[size=2][QUOTE=ofo1] 4.שום..."

כעת שמתי לב לדברי לבני באשכול הקודם:

"בשלב מסויים הטיל 7 פצצות (פצצות ש.כ רוסיות במשקל 500 ק"ג) אחת נמצאה בסמוך לכביש ת"א חיפה הישן ליד היישוב אילנות, שתים בתחום המושב אליכין ולגבי השאר כרגע אינני יודע [בהמשך צירף תמונה של פצצה שנפלה בפרדס בצור משה]); "באתר ההתרסקות נמצאו עוד 9 פצצות נוספות שהתפזרו."

על כך הוסיף שם b.a: "המטוס השליך מספר פצצות על אליכין, אחת נפלה ליד בי"כ שהיו בו מתפללים, אך לא התפוצצה. אחר הצהרים היא פוצצה ע"י ס"פ והרימה פטריה נאה."

עוד כתב לבני בהודעה הנ"ל: "כל אותה גיחה של המפציץ העיראקי הזה הייתה בעצם "מבצע יחיד" פיראטי למדי של אחד מקציני חיל האויר העיראקי שפשוט "לקח" את אחד מאחרוני הטופולבים שנותרו לאחר הפצצת חיל האויר הישראלי, העמיס אותו בחימוש וצוות ויצא לפעולת נקם אישית נגד ישראל....." – מעניין מה המקור של זה!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 06-05-2011, 08:40
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,388
עכשיו אני נזכר, היו 2 מטוסי טופולוב...
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי שמואל'ק שמתחילה ב "סיכום קצר משלי:"

בהתחלה לא הייתי בטוח, אך ברשת צהלי"ת עברה ידיעה על 2 טו-16 שחדרו.
חזקה גם על מח"א (מפקד ח"א )מוטי הוד ז"ל שהוא ידע את האמת.נזכר עוד כי אחד העיראקים הצליח לחזור בשלום לבסיסו והצוות אפילו קיבל אות הצטיינות על "הפצצה של בסיס הציונים"...
נ.ב.
אני תמיד טענתי וטוען שעיראק זה האויב המסוכן ביותר שלנו. אולי שווה לפתוח אשכול מיוחד בנושא זה...
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 07-05-2011, 11:02
  double_o double_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.07
הודעות: 1,337
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שגב77 היחידה שמתחילה ב "הפצצת נתניה במלחמת ששת הימים"

בזמנו (לפני כ 3 שנים) ניהלתי דיון עם טום קופר מACIG לגבי אירוע הטופולב 16 והוא סיפר לי את הצד העיראקי של הסיפור.
לפי קופר בבוקר ה 6 ביוני הוציאה מפקדת חיל האוויר העיראקי פקודה לטייסת מס' 10 בהבניה לתקוף את בסיסי רמת דויד ותל-נוף. לפי הפקודה היו אמורים להשתתף במבצע שני מפציצים שיפעלו כבודדים בהפרש של שעה אחד מהשני. המטוסים היו אמורים לנווט לאורך ציר ה-H בגובה רב (8ק"מ) עד למפרק ומשם להמשיך בגובה נמוך עד למטרות. המטוסים היו חמושים ב6 פצצות FAB-500 במשקל 500 ק"ג.

המפציץ הראשון שהוטס ע"י מפקד הטייסת הגיע לאיזור רמת דויד בסביבות 5:30 בבוקר שמה הטיל את פצצותיו ודיווח על פגיעה בכמה מבנים וחזר בשלום לבסיסו.
המפציץ השני הוטס על ידי אנשי הצוות הבאים: מפקד המטוס בדרגת רב סרן בשם ה(או ח).מ חוסיין, טייס משנה בדרגת בשם אלוואן, שני נווטים בדרגת סגן שמות ראשיד וקרגולי ועוד שני אנשי צוות נוספים ששמם לא ידוע.
המטרה שלהם כאמור הייתה תל נוף אבל הם לא הגיעו אליה, המפציץ היה בקשר עם עיראק והצוות דיווח שהם לא מצליחים לאתר את המטרה והם מטפסים לגובה על מנת לזהות אותה כאשר במהלך הטיפוס(לפי קופר זה היה מעל הים התיכון) הם יורטו על ידי זוג מיראז'ים והטילו את הפצצות שלהם בחיפזון על מה שזוהה על ידם כ"איזור תעשייתי". הדיווח האחרון שהתקבל מהם היה שטיל אויר-אויר (הם זיהו אותו כמטרה 530) התפוצץ לידם ולא גרם נזק ושהם מנסים לברוח מזרחה.

קופר אמר שהתיאור הזה הוצלב מכמה מקורות עצמאיים כולל פרסום פנימי של חיל האוויר העיראקי וכן עדותו של אחד מאנשי צוות הטופולב שתקף את רמת דויד.

לסיפור הזה לדעתי יש גם תימוכין ממקורות ישראלים כפי שעולה מהספר של דני שלום כרעם ביום בהיר עמ' 569-573. קודם כל מסופר שם שהטופולב נתגלה על ידי מצפים בעין וכנראה לא ע"י המכ"ם ושחשבו שמדובר בטעות של המצפים שזיהו ווטור כטופולב.
בהמשך מסופר לנו על זוג מיראז'ים שהיו בפטרול מעל ירדן שהופנו בסביבות השעה 5 בבוקר לחפש טופולב באיזור בית שאן. גם מבחינת הזמן זה מוקדם מדי בשביל המפציץ שתקף את נתניה וגם מבחינת המיקום אין התאמה, אבל הם כן תואמים לסיפור העיראקי על טו-16 שתקף ברמת דויד שעה קודם לכן. זה גם יכול להסביר את המחשבה שהמצפים טעו בזיהוי מכיוון שרמת דויד היה הבסיס של טייסת הווטורים.
בנוסף מסופר לנו על זוג בהובלת אמנון פקטורי שהוזנק ב 5:00 לחפש טופולב ובהתחלה הם גם חיפשו אותו באיזור רמת דויד ורק מאוחר יותו הוא ההופנה לאיזור נתניה והשרון, שוב פעם יש התאמה של זמן ומיקום לטופולב בקרבת רמת דויד קודם למפציץ שהגיע מנתניה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #56  
ישן 07-05-2011, 23:23
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 569
הטופולב שתקף את רמת דויד
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "בזמנו (לפני כ 3 שנים) ניהלתי..."

הטופולב שתקף את רמת דויד נפגע גם ע"י הנ"מ וגם ע"י מיראז'. דובר שמח"א החליט לעודד את הנ"מ ולכן זקף לזכותם את ההפלה, למרות שלא היה ברור איזה מהפגיעות היתה הגורם העיקרי.
מוקדם מאוד בבוקר ראיתי את המטוס חולף בגובה נמוך מאוד מעל עפולה. לאחר כמה דקות עבר שוב מעל עפולה בגובה נמוך ביותר כשהוא טס בצורה מוזרה- גלגול ב 90 מעלות (מישור הכנפיים כמעט מאונך לאדמה). הוא הפיל מספר פצצות שלא התפוצצו ,המשיך עוד כ 2 ק"מ , והתרסק במחנה עמוס. חבל שהתרסק במצבור חביות דלק כך שנהרגו לנו הרבה חילים.

2 חילי הג"א נשלחו לשמור שסקרנים לא יתקרבו לפצצות אבל לאחר מספר שעות הפצצות התפוצצו ושניהם נהרגו. לא ברור מה קרה שם.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 08-05-2011, 09:56
  שמואל'ק שמואל'ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
מספר ושמות החללים מפגיעת הטופולב העיראקי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שגב77 היחידה שמתחילה ב "הפצצת נתניה במלחמת ששת הימים"

אחרי שהוזכר שמה של הגב' ויולט דיין ז"ל, שנהרגה מתקיפת הטופולב העיראקי במרכז נתניה, חשבתי שנכון יהיה להזכיר בשמותיהם את שאר החללים שנפלו מתקיפה זו, במחנה עמוס.

זאת בקשר עם דבריו של b.a באשכול קודם: "נפל על מאהל של אנשי מילואים במחנה עמוס, תוך שהוא גורם לכ-10 הרוגים."

בעיתונות מהזמן ההוא אין הרבה חומר בנושא. ב-7 ביוני דיווח סופרו הצבאי של העיתון 'דבר' כי "המפציץ הכבד מסוג "טו 16" של חיל האוויר העיראקי שהפציץ אתמול בבוקר את נתניה, נפגע באש תותחים נגד-מטוסים ונפל בשטח מחנה צבאי" --- וכאן ישנה שורה וחצי ריקה, המעידה על התערבות הצנזור. בהמשך כותב הסופר: "בבקרי אתמול בשעות הצהרים במחנה" --- ושוב שורה וחצי ריקה.

ההמשך הוא: "שם היו פזורים שבריו בין עצי אקליפטוס גדועים שבהם פגע בנפילתו. אחד החיילים במקום סיפר, כי המטוס נראה צונח מכיוון צפון כשהוא אחוז להבות ואפוף עשן, לאחר שנפגע על-ידי אש תותח נגד-מטוסים. המטוס פגע בקרקע והמשיך בתאוצתו תוך שלושה ניתורים נוספים, עד שהתלקח כליל והתפוצץ לרסיסים קטנים, שהתפזרו על פני אזור נרחב. בכמה מחלקי המטוס הפגוע ניתן היה עדיין להבחין בכתובות בשפה הרוסית. חיילי המחנה מצאו בקרבת מקום את גופותיהם החרוכות של שני הטייסים העיראקיים, שניסו כנראה לצנוח, אך איחרו את המועד לכך. חלקי מצנחיהם נמצאו לידם."

הידיעה ב'מעריב' של אותו יום, ה-7 ביוני, סיפרה: "המפציץ הענק, הגדול כבואינג, נתגלה וזוהה ע"י יחידה נ"מ 70, ויחידה נ"מ 30 מ"מ. עד מהרה נמצא האוייב באש צולבת. לאש נ"מ זו הצטרף מיראז', שהתלבש על הטופולב מאחור. עד מהרה נראו פגיעות במטוס האוייב, עשן עלה מזנבו והוא איבד גובה במהירות, נפל והתרסק. במקום ההתרסקות שבו ביקרנו, ראינו כי לא נשארו מן המטוס אשר התפוצץ אלא אלפי רסיסים מיניאטוריים. רק שטח עשן – לאחר השריפה הגדולה שהתחוללה במטוס – ומבנה קטן, עזוב, שנהרס כליל וכן עצים חרוכים שהעידו על נפילתו של הענק. לא היה זכר אף לאחד מאנשי הצוות."

בידיעה אחרת שהתפרסמה באותו יום ב'מעריב', נכתב עוד: "מפציץ "טופולב" אחד הופל בקרבת מגידו, לאחר שנפגע באש נ.מ. ונחת מאונס בקצהו המערבי של אחד ממחנות צה"ל בעמק יזרעאל".

בשני העיתונים לא נכתבה בשעתו מילה על נפגעים מהצד הישראלי כתוצאה מנפילת הטופולב.

אולם, בשני העיתונים, באותו היום ובאותם עמודים בהם התפרסמה הידיעה על נפילת הטופלב, התפרסמה ידיעה מעניינת נוספת...

כך כותב "סופר "דבר" בעמק" תחת הכותרת ""איליושין" הופל מעל עפולה": "שני מטוסי מיראז' ישראליים הפילו מטוס איליושין בשמי עפולה, אתמול בבוקר השכם. בשעה 5.50 בבוקר נראה בשמי עפולה מטוס "איליושין", שהריק חלק ממטען הפצצות שלו במרחק מה מהעיר והנמיך טוס מעל בתי שכונת-הפועלים. אנשי המקום ראו על זנבו את צבעי הדגל הסורי. שני מיראז'ים ישראליים זינקו לקראת המטוס, ופגעו בו כשהיה בדרכו לגיזרת מגידו. הוא נראה נופל סמוך לשכונת גאולים. כשנפל, נשמעה התפוצצות עשה ונראתה פטריית עשן. שני טייסים סוריים שהיו במטוס נהרגו."

וכך ב'מעריב', תחת הכותרת "תשעה נהרגו בעפולה בהתרסק "אילושין" סורי": "9 אנשים נהרגו אתמול בעפולה וכמה נפצעו, כאשר מפציץ סורי מדגם "אליושין" הופל על-ידי מטוס קרב ישראלי, אתמול בשעה 5.35 בבוקר – עוד לפני שהצליח המפציץ הסורי להטיל אפילו פצצה אחת מן המטען שנשא. המפציץ הסורי טס בגובה נמוך מאד, בכיוון דרום, ממש מעל לגגות הבתים ברחוב הבנים בעפולה ומעל לשטח בו מרוכזים משרדי המחוז. המטוס הסורי נפגע בפגיעה ישירה על-ידי מטוס קרב ישראלי ונפל כשהוא מעלה עשן ליד תחנת דלק בעפולה, כשהוא מתפוצץ יחד עם מטען הפצצות שהיה עמו. תשעה ישראלים נהרגו במקום מהתפוצצות זו. כן נהרגו הטייס הסורי וטייס המשנה שלו."

מאחר ובמקורות אחרים – כמו בספרו של דני שלום – לא מצאתי זכר להפלת איליושין סורי מעל עפולה, הרי שמדובר כאן בשיבוש עיתונאי, והאיליושין הסורי אינו אלא הטופולב העיראקי, כאשר מסיבות שונות אין הכתב מציין כי תשעת ההרוגים – המספר שהיה ידוע למחרת האסון – הם חיילים שהיו במחנה צבאי.

בהודעות אחרות באשכול זה, שבהן ציון לאשכול נוסף בנושא, היה דיון בקשר למספר המטוסים העיראקיים התוקפים [ונראה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, ואם אכן היו שני מטוסים – ולא רק אחד – הרי שיש מקום לדון בבירור פעולות התקיפה שלהם]. בהקשר זה אעתיק כאן מהנדפס במדור "שיחות מעריב" ב-7 לדצמבר 67', תחת הכותרת "נפתרה חידת ה"טופלב" העיראקי": "עד היום סבורים רבים, כי שני מפציצי "טופולב-16" עיראקיים ענקיים הפציצו את ישראל בימי מלחמת ששת הימים, האחד את נתניה והשני את עמק יזרעאל. אך מתברר, שהיה זה אותו מטוס, בפיקודו של קולונל עיראקי, אשר מנתניה טס אל מעל העמק והופל ליד עפולה לאחר שנורה על-ידי שתי סוללות נ"מ ומטוס "מיראז'". זאת מספר העתונאי דניאל מולד-מנדלסון בתיאור המפורט ביותר שנתפרסם עד כה על מיבצעי חיל-האוויר במלחמה (בספר "מלחמה ונצחון" בהוצאת "מזרחי"). מפציץ זה שהופל, עלה בקרבנות ישראליים יותר מכל מטוס אחר משום שבהתרסקותו נהרגו 11 חיילי מילואים שהיו בשטח. עם זאת נתגלו אחר-כך בין שברי המטוס פצצות רבות של התפוצצו, מתוך המטען בן עשר טונות שנושא "טופולב-16", ואשר נחסכו ממטרות ישראליות."

כאן, חצי שנה לאחר האירוע, סופר על מותם של 11 חיילים.

בכתבה שבאתר חיל האוויר סופר: "את תשע פצצותיו הטיל במבואות עפולה. הפצצות לא התפוצצו אולם אחר-כך נהרגו במהלך פירוקן שני חיילים מיחידת סילוק פצצות. הטופולב יורט על-ידי אחד מהמבנים הרבים שהופנו לעברו, אך בסופו של דבר הופל כנראה מאש נ"מ, והתרסק במחנה עמוס. בהתפוצצות נהרגו 14 חיילים ונפצעו שמונה". ניתן להבין מכאן שבסך הכל היו בצפון הארץ 16 הרוגים כתוצאה מאותה תקיפה עיראקית.

בשנת 2002 נדפס ספרו של דני שלום ובו בעמ' 572 סופר: "14 חיילים שישנו באהלים במחנה נהרגו מפגיעת המטוס ומהדליקה הגדולה שפרצה בחורשה שליד המקום. עשרות נפצעו".

[באותו עמ' נדפסה תמונה מהמחנה לאחר ההתרסקות, ובכיתוב לה: "14 הרוגים – המפציץ העיראקי גרם בהתרסקותו על מחנה עמוס יותר הרוגים מאשר בפעולתו נגד רמת דוד". ממשפט זה עולה כי גם ברמת דוד היו הרוגים, אלא שבמחנה עמוס היו יותר. כנראה שהניסוח מוטעה, והנכון הוא כרשום בפנים: "נזק רב יותר מאשר בתקיפת הבסיס"]

אגב, בעמ' 571 מסופר מפי טייס המיראז' אמנון ארד [ולא יוסי חנקין כנכתב בהודעה באשכול הקודם. בעמ' 572 מסופר שחנקין היה בזוג המיראז'ים שעלו לאוויר אחרי הפגיעה בטופולב] שירה בטופולב טיל (ו"לא הבחין לפני פגיעת הטיל באש או בהתפוצצות כלשהי במטוס" אך גם "לא הספיק להבחין בפגיעת הטיל"), כי המטוס "המשיך בטיסתו צפונה ... נעמד פתאום באויר וצולל כלפי מטה! הוא משך כלפי מעלה ולאחר מכן צלל כלפי מטה ... הוא לא התפוצץ – לא היתה לו אש ולא כלום ... ירד ישר לקרקע בצורה די צלולה. הוא נכנס ועשה בור באדמה". מדברים אלו נראה כי המטוס ירד על מחנה עמוס מכיוון דרום, וגם פרט זה שונה מעדות החייל שהביא סופר 'דבר', שראהו "צונח מכיוון צפון כשהוא אחוז להבות ואפוף עשן" [ויש להשוות זאת לעדותו של יהודה קנטור בהודעתו באשכול זה: "מוקדם מאוד בבוקר ראיתי את המטוס חולף בגובה נמוך מאוד מעל עפולה. לאחר כמה דקות עבר שוב מעל עפולה בגובה נמוך ביותר כשהוא טס בצורה מוזרה - גלגול ב 90מעלות (מישור הכנפיים כמעט מאונך לאדמה). הוא הפיל מספר פצצות שלא התפוצצו, המשיך עוד כ2 ק"מ, והתרסק במחנה עמוס". מחנה עמוס שוכן מערבית לדרום עפולה, במרחק כ-2 ק"מ, כך שלפי עדות זו הגיע המטוס אל המחנה מכיוון מזרח-צפון]. מפי "אחד מעדי הראיה לנפילת המפציץ" הובא בספרו של שלום: "תוך כדי נפילה הוא גדע את העצים סביבו, התרומם מעט ושוב התרסק על פני האדמה".

ספרו של שלום הוא המקור לנכתב בעניין זה בויקיפדיה.

בשנת 2003 התפרסמה ב'הקיבוץ' כתבתה של קרני עם-עד שהוסיפה פרטים על נפילת המטוס והתמקדה בחמישה מן הנספים שהיו בני קיבוצים. בכתבה לא הוזכר המספר הכולל של הנספים באותו אסון. בכתבה נוספת הוזכר שמו של נופל נוסף שאף הוא בן קיבוץ.

אעתיק כאן כמה פרטים מהכתבות הללו, בשילוב הערות משלי בין חצאי-אריח:

"יורם מושקט מנחשולים ושייקה אבן-טוב ממעגן-מיכאל ... שניהם נהרגו עם נפילת המטוס, וגופותיהם לא זוהו בגלל השריפה הגדולה שפרצה במקום ... גרשון ישראלי מגבת ... מצא את מותו בחורשה שהפכה למרחץ דמים. כמוהו גם זאב גרוסוירט מעין-השופט. ראובן טל ממגידו נפצע קשה באירוע ומת מפצעיו אחרי יומיים בבית-החולים סיפור חייו שבאתר 'יזכור' נרשם: "ביום כ"ו באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל במחנה בשעה שמטוסו של האויב התפוצץ בשטח המחנה." – ובדף הנופל רשום: "נפל כ"ז באייר תשכ"ז (07.06.1967)", כאשר כאן אין התאמה בין התאריך הלועזי לעברי. לפי הנ"ל צריך לתקן: כ"ט באייר 08.06]. תשעה מן ההרוגים, ביניהם שלושה קיבוצניקים, נקברו בקבר אחים במחנה-דוד שליד חיפה."

בעדותו של יוסל'ה אייזנר מקיבוץ גבת אנו קוראים: "ראיתי את המפציץ העירקי מגיח, מבצע סיבוב נמוך מעל הבסיס ותוך כדי כך 'התלבש' עליו 'מוסטנג' [צ"ל: מיראז'] שלנו. תוך שניות ראיתי את המפציץ הענק מתרסק לתוך הבסיס. הוא פגע באחד הבתים, אחר כך נפל בחורשה, וגרם לדלקה גדולה ולפיצוץ של מאגר חביות הדלק. הלכתי בתוך שדה הקטל, וזה היה מראה איום ונורא. כל ההרוגים נשרפו בצורה שלא אפשרה זיהוי. במרחק מה מהגופות החרוכות זיהיתי את גרשון ישראלי. מצב גופו היה קשה מאוד, אבל גודל הגוף העיד שזה אכן הוא. מספר הכביסה על הגרביים אימת את ההשערה. היינו בני אותה כיתה בגבת, הכרתי את המספר שלו. באותו מקום ראיתי את גופת אחד הטייסים העירקים, במצב מזעזע, תלויה על עץ והמצנח פתוח. לקחתי חתיכה מרצועת העור של קסדת הטייס, והיא שמורה אצלי עד היום. אבל בכך לא תם הסיפור, שני חבר'ה שהתבקשו לשמור על
הפצצות שלא התפוצצו עד בוא אנשי ההנדסה, לא עמדו בפיתוי. הם נגעו בפצצות, ונהרגו
במקום". [השווה לעדותו של יהודה קנטור באשכול זה: "2 חילי הג"א נשלחו לשמור שסקרנים לא יתקרבו לפצצות אבל לאחר מספר שעות הפצצות התפוצצו ושניהם נהרגו. לא ברור מה קרה שם."]

ובעדותו של זאב שוק מקיבוץ עין השופט: "כל מי שישן בשולי החורשה, או היה בדרך למקלחת, נקרע לגזרים מההדף ונשרף מהאש שפרצה מהמטוס ומחביות דלק שהחלו לבעור. לא מצאנו כמעט שרידים מהבחורים האלה".

"לדברי שוק, אסון המטוס העירקי מעולם לא נחקר וגם הפלוגה שנפגעה לא ציינה את זכר האירוע ולא אורגנו ביקורי משפחות. "12 איש מהפלוגה נהרגו, כנראה עוד ארבעה מחיילי המפקדה בבסיס, ואיש לא פרסם את סיפור האירוע הקשה הזה", מסכם משה שוק." – נמצא שגם לפי דבריו, מדובר היה על "כנראה" 16 חללים.

רשימה אחרת שלו הוסיף משה וסיפר: "התמקמנו בחורש איקליפטוסים, כולל הגיפים, במרכז המחנה – קרוב למקלחות ולשירותים האחרים ... אותו בוקר, בו התעוררנו לשמע יריות נ"מ. כעבור דקות מספר נשמעה התפוצצות אדירה, ואש ענקית ותמרות עשן התרוממו וכיסו את המחנה ואת האזור כולו. דווח שהשריפה פרצה ממצבור של מאות חביות הדלק שהיו מאוכסנות בסביבת המקום שבו השתכנו. לאחר שהעשן התפזר, הצלחנו להמחיש לעצמנו את גודל האסון שפגע בחיילי היחידה שלנו. המחזה שהתגלה לאחר שהשתרר קצת שקט היה זוועתי. חלק מהחיילים שישנו בשקי שינה לא נפגעו, הם התעוררו והיו נתונים בהלם. אבל רובם של החיילים שהקדימו לקום והיו בדרך למקלחות – נפגעו ואת חלקם לא ניתן היה לזהות."]

אירית טל, אלמנתו של ראובן טל, סיפרה: "מעדויות ששמעתי הבנתי שראובן ישב על הגי'פ, ניסה עם חבריו לירות לעבר המטוס העירקי, אבל אז הייתה ההתרסקות."

עודד רוטמן מקיבוץ גן-שמואל העיד: "כשחזרתי למקום מצאתי את כולם מתים או פצועים קשה. המטוס פשוט חתך אותם עם הכנף."

ויאיר הרוניאן העיד: "ביום הראשון לפרוץ מלחמת ששת הימים העבירו אותנו מהחורשה בה התמקמנו לחורשה אחרת, שלידה היה מאגר ענק של חביות דלק, לא רחוק מהמקלחות של הבסיס. בסביבות השעה 6.15 החלטתי ללכת להתקלח. כשהייתי מתחת למים, שמעתי קול של מטוס מתקרב. לא ייחסתי לזה חשיבות, כי בגלל הקרבה לבסיס רמת-דוד הייתה תנועה של מטוסים לאורך רוב שעות היום. לפתע שמעתי פיצוץ גדול. יצאתי רטוב כולי מהמקלחת, ותוך שנייה נשמע בום אדיר. רצתי למקום בו ישנו החבר'ה ולא ראיתי שם איש. כל השטח בער. היה מאוד מסוכן להישאר שם, כי חביות הדלק התפוצצו זו אחר זו. לא נשאר הרבה מה לעשות."

על אופן עריכת הכתבה סיפרה הכותבת: "איסוף הפרטים לכתבה לא היה פשוט כלל ועיקר, בגלל השנים הרבות שחלפו מאז והיעדר תיעוד מסודר של שמות ההרוגים באירוע ... וגם אלה שהיו עדים ורואיינו לכתבה, לא ידעו לציין את שמות כל הנופלים."

באמצעות גוגל ואתר 'יזכור' ניסיתי לאתר את שמות ההרוגים והגעתי ל-14. בזה הנני למנותם בשמותיהם לפי סדר הא-ב:

1. אלישע טיירי

2. אשר נגל

3. גיל צור (דרעי)

4. גרשון ישראלי

5. דוד יפלח

6. זאב גרוסוירט

7. חיים גרגיר

8. יורם מושקט

9. יחזקאל שיפר

10. יחיא קורש

11. ישעיהו אבן-טוב

12. מיכאל שליט

13. ראובן טל

14. רפאל אסולין

מעניין לציין כי באתר 'יזכור' לא פורש לגבי אף אחד מהם המקום המדוייק של הנפילה, במחנה עמוס, אם-כי צויין הרקע [ורק לגבי אחד הנופלים הוזכר שמיקום המחנה בצפון]:

1. נפל בתוך המחנה כתוצאה מהתפוצצות מטוס אויב.

2. נפל בשעת מילוי תפקידו בשעה שהתפוצץ מטוסו של האויב במחנהו.

3. נפל במילוי תפקידו יחד עם חבריו-לנשק.

4. נפל במחנה בשעה שהתפוצץ מטוס אויב בשטח המחנה.

5. נפל בשעת מילוי תפקידו בהתרסק מטוסו של האויב בשטחו של המחנה.

6. נפל במחנה בשעה שמטוסו של האויב התפוצץ בשטח המחנה.

7. נפל, בשעת מילוי תפקידו, כאשר מטוסו של האויב התפוצץ במחנה.

8. נפל במחנה כתוצאה מהתרסקות מטוס שהופל בתוך המחנה.

9. נפל במילוי תפקידו במחנה בצפון בשעה שמטוס האויב התפוצץ בשטח-המחנה.

10. מצא את מותו במילוי תפקידו בהתרסק מטוס טופולוב בשטח המחנה שבצפון.

11. מצא את מותו בשעת מילוי תפקידו כתוצאה מהתפוצצותו של מטוס האויב שהופל בשטח המחנה.

12. נפל בשעת מילוי תפקידו בהפגעו מהתפוצצות מטוס של האויב בשטח-מחנהו.

13. נפל בתוך המחנה כתוצאה מהתפוצצות מטוס טופולוב.

14. כאשר מטוס האויב התרסק בשטח המחנה, נפל רפאל בשעת מילוי תפקידו ביחידה אשר בה שירת (יחידת ההתגוננות האזרחית).

בתיאור נפילתו של גיל צור (3) לא נרשם אף הרקע, נפילת המטוס, והגעתי אליו בדרך הבאה: בעוד שניים מן הנופלים – גרשון ישראלי וראובן טל – נקברו בקיבוציהם, ונופל נוסף – חיים גרגיר – נקבר בבית הקברות הצבאי בעפולה, הרי שכל השאר, 11 במספר, נקברו בבית הקברות הצבאי בחיפה, כאשר באתר 'יזכור' נרשם שמנוחתם בשורה אחת. בכתבה ב'הקיבוץ' מ-2003 סופר ש"תשעה מן ההרוגים ... נקברו בקבר אחים", זאת מפני שגופותיהם לא זוהו. לפי 'יזכור' הקבר הראשון בשורה הוא של רפאל אסולין, ולידו, בקבר מס' 2, נטמן יצחק פדידה שנפל כעבור שנה במלחמת ההתשה. מכאן יש להניח שגופתו של רפאל כן זוהתה בשעתו ונטמנה במרחק קטן משאר הנופלים באסון, אשר קברותיהם מסומנים ב'יזכור' לפי הסדר הבא: קבר מס' 3 – יחיא קורש. מס' 4 – ישעיהו אבן טוב. מס' 5 – זאב גרוסוירט. מס' 6 – אלישע טיירי. מס' 7 – דוד יפלח. מס' 8 – יורם מושקט. מס' 9 – אשר נגל. מס' 10 – גיל צור. מס' 11 – יחזקאל שיפר, ומס' 12 – מיכאל שליט. על שני האחרונים פורש ב'יזכור' שנטמנו "בקבר-אחים" (וכן פורש לגבי הקבר מס' 9, 5, 4) – כך שהימצאותו ביניהם (בקבר שסומן מס' 10) מעידה שאף הוא נפל באסון המטוס.

אגב, אינני יודע ממה נובע הסימון המדוייק של קברות הנופלים שלא זוהו. כמובן שכיום אפשר לפתוח את הקברים ולזהות את הגופות לפי ד.נ.א. – אך במקרה זה נראה לי שפשוט המס' הללו ניתנו ע"י המחשב לפי סדר השמות (לפי הא-ב של שם המשפחה: אבן-טוב, גרוסוירט, טיירי, יפלח, מושקט, נגל, צור, שיפר ושליט). לפי זה, קברו של יחיא קורש אינו נכלל עמם, כנראה מפני שזוהה, ובקבר-אחים ישנם אכן רק תשעה.

בין 14 הנופלים הללו לא מצאתי ב'יזכור' שניים שיפורש עליהם שהיו בחיל הנדסה, כך שהמופיע באתר חיל האויר על "שני חיילים מיחידת סילוק פצצות" שנהרגו במהלך פירוקן, כנראה שאינו מדוייק [וראו בעדותו הנ"ל של יהודה קנטור על "2 חילי הג"א" ולעיל במס' 14. על גרשון ישראל נרשם ב'יזכור' ששירת בהגמ"ר, ומעדותו הנ"ל של יוסל'ה אייזנר עולה שאינו מהשניים שנגעו בפצצות].

באתר ההנצחה של קיבוץ עין השופט מסופר כי "בתאונה נהרגו 17 חיילים מסיירת תבור", ובהנחה ראשונה נראה כי מדובר בטעות במספר, מה עוד שגם 14 הנופלים לא השתייכו כולם לאותה סיירת.

אלא שתוך כדי עיון נוסף עלתה במוחי המחשבה שמא מספר החללים מפגיעת הטופולב אכן גדול יותר, כדלהלן:

בערך מלחמת ששת הימים שבויקיפדיה, תחת הכותרת "הפעילות המלחמתית של חיל האוויר העיראקי", כתוב: "ב-5 ביוני, בשעה 14:30, תקף מבנה של מטוסי הנטר את מושב נהלל. למחרת בבוקר תקף מבנה של מטוסי הנטר את חטיבת ברקופצע חמישה חיילים. באותו יום הפציץ מטוס טופולב 16 את העיר נתניה."

אוקיי, אנו כבר יודעים שהטופולב הפציץ את נתניה לא "באותו יום" אלא למחרת, אך מה הסיפור של ההנטרים העיראקיים שהפציצו את "חטיבת ברק" (שבכלל לחמה אז בצפון השומרון)?

בכתבה שבאתר חיל האויר מסופר אל ה-5 ביוני: "העיראקים הכניסו למלחמה את מטוסיהם בשעה 13:15 בערך. שלושה מטוסי האנטר המריאו משדה התעופה העיראקי H-3, המצוי סמוך למפגש הגבולות של עיראק, ירדן וסוריה. הם תקפו באזור נהלל. בעמק יזרעאל ובתענך היו תקיפות נוספות ונפצעו חמישה אנשים, ובגדוד של צה"ל ליד ג'נין נהרגו חמישה חיילים ונפצעו שמונה."

בספר של דני שלום עמ' 557 מסופר: "בשעות הצהריים של ה-5 ביוני המריאה שלישייה של מטוסי הנטר עיראקיים, ככל הנראה משדה מאפרק בירדן [הערה 1 בעמ' 640: המטוסים נחתו בירדן יום או יומיים לפני כן], לתקיפת שדה התעופה ברמת דוד. המטוסים הגיעו לשדה בשעה 14:00 אולם לא הצליחו לגלות אותו וירו מספר רקטות לעבר נהלל, בלא שגרמו נזק."

ניסיתי למצוא באתר 'יזכור' את שמותיהם של חמשת החיילים שנהרגו מהפצצה אוירית ליד ג'נין ב-5 ביוני, ולא מצאתי.

אלא שתוך כדי חיפוש מצאתי שמות של שלושה שנהרגו למחרת בחבל תענך, דרומית לעפולה:

אליהו מור-יוסף: "במושב ברק אשר בחבל תענך נפל בהפגזת אויב מן האויר ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) ... הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים."

אליעזר עוזרי: "וביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל במושב ברק בחבל תענך בשעת הפצצה אוירית של האויב. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול."

דוד אשכנזי: "ביום שני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), מצא את מותו במושב ברק בחבל תענך כשנפגע מהפצצת האויב. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול."

דניאל שיפר: "ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בשעת הפצצה אוירית, נפל במושב ברק אשר בחבל תענך ... הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול."

חבל תענך נמצא כידוע דרומית לעפולה, ובספרו של דני שלום לא מצאתי תיאור תקיפה אווירית על חבל תענך או ליד ג'נין. ב-7 ליוני דיווח 'דבר', בהמשך לידיעה שבכותרת ""איליושין" הופל מעל עפולה", כי "ביממה האחרונה נורו יריות מקלעים ממטוסים ירדניים מנמיכי טוס על כמה ישובים בתענך ובעמק המזרחי, ואחדים מהם נפגעו." – אך לא דווח על הרוגים מתקיפה זו.

האם אפשר שארבעת ההרוגים הללו, שנפלו ב"מושב ברק" ("חטיבת ברק" של ויקיפידיה), נהרגו אף הם מאחת מפצצות הטופולב?

במושב קיים בי"ס יסודי בשם 'יד-לחמישה'. באתר האינטרנט שלו מצאתי: "בעת ההערכות למלחמת ששת הימים התרכזו בתחומי בית הספר כוחות צה"ל. מטוס סורי שעבר מעל, השליך פצצה, וחמישה מחיילינו נהרגו. בית הספר "יד-לחמישה" קרוי על שמם."

על הארבעה שנרשמו לעיל נוסף כאן שמו של בארי אורן, ומועתק שם מאתר 'יזכור' כי "בקרב שנערך בג'נין ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל כשהוא עומד מול ארבעה צלפי אויב. על לחימתו האמיצה הומלץ לציון לשבח. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר מכן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות באשדות יעקב."

ואילו בדפי מידע של ביה"ס הנ"ל, קראתי כי "באותה עת נכנס מטוס עיראקי לשמי הארץ, הטיל פצצה בשטח ביה"ס וחמישה מהחיילים נהרגו."

האם יש אפשרות לברר האם הפגיעה במושב ברק הייתה של הטופולב? האמנם נפגעו אז ארבעה חיילים (המצטרפים ל-14 שנפלו במחנה עמוס, ולויולט דיין שנהרגה בנתניה – סך הכל 19 חללים)? האם שמו של ביה"ס 'יד לחמישה', על שמות הארבעה שנפלו בתענך וחייל נוסף שנפל לא רחוק משם, בג'נין, הוא המקור לנכתב באתר חיל האוויר כי "בעמק יזרעאל ובתענך היו תקיפות נוספות ונפצעו חמישה אנשים, ובגדוד של צה"ל ליד ג'נין נהרגו חמישה חיילים ונפצעו שמונה."?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #61  
ישן 08-05-2011, 23:39
  double_o double_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.07
הודעות: 1,337
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי שמואל'ק שמתחילה ב "מספר ושמות החללים מפגיעת הטופולב העיראקי"

קודם כל אני מצטרף לשבחים על העבודה. עכשיו כמה תוספות:
1. שני החיילים שנהרגו במהלך השמירה על הפצצות הם כנראה אריה גלזר ושלמה בוכריס. המקור הראשון לכך הוא דיון מפורום שבו השתתפתי שבו אחד הכותבים הביא מתוך גיליון ה8 ביוני של הג'רוזלם פוסט:
ציטוט:
Afula - Two men were killed on Tuesday night by the explosion of a Syrian bomb they had been told to guard and keep away from. The bomb was one of several which belonged to the Syrian Ilushin bomber that crashed here in the early moring. Experts had begun to dismantle them, but had not completed their job by nightfall. The two, Arieh Glaser, 43, and Salomon Buchriss, 28, of here, were ordered to warn every one off. The investigation revealed that one of them had tampered with the bomb, setting it off. The two were killed instantly.

שים לב שעדיין פה חושבים שהפצצות הוטלו על ידי איליושין סורי.
בדף היזכור של גלזר יש מעין איזכור לתקרית: "נפל בעת שמירה על רכוש צה"ל בעפולה."
אם כי תאריך הנפילה הוא השישי ביוני.
אצל בוכריס אין איזכור כזה ורק נכתב ש:"נפל בעפולה ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), הוא היום השלישי לקרבות, כשהוא משרת בשירות הג"א."

2. עוד דבר שמעניין בדיווח על האיליושין מעבר לטעות בזיהוי המטוס (מה שיכול לקרות) הוא שזמן ההפלה כפי שנכתב בעיתונים קודם להפצצה של נתניה ולזמן ההפלה של הטופולב מה שייתכםן שרומז על תקיפות נוספות באיזור קודם להגעת הטופולב שאוחדו לאירוע אחד בבלגן שהיה.

3. למיטב זכרוני היו גם תקיפות של מטוסי הנטר עיראקים כנגד כוחותינו באותו בוקר(6.6) כך שההרוגים שהזכרת בהמשך לא נהרגו בהתרסקות הטופולב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 09-05-2011, 00:30
  שמואל'ק שמואל'ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "קודם כל אני מצטרף לשבחים על..."

תודה!

מצטרף לדעתך בקשר לגלזר ובוכריס ז"ל. בקשר לתאריכי הפטירה, מאחר ובג'רוזסלם פוסט כתוב שהפיצוץ היה בלילה [כ"ח אייר, ולפי זה התאריך העברי הרשום על גלזר אינו מדוייק], יתכן ובוכריס לא מת על המקום אלא כעבור כמה שעות.

מעניין לחפש ולמצוא מקורות לגבי תקיפת ההנטרים שהזכרת. עובדה היא שמוטי הוד לא הזכיר זאת בראיון איתו ב-5 ביולי, ובפרט שמהאמור לעיל עולה שהיו 4 חללים.

ב-21 ביולי 67' כתב שמואל שגב ב'מעריב': "פרט להצלחתו של מפציץ עיראקי בודד מדגם "טופולב 16" לחדור לשמי ישראל ולהפציץ את נתניה (מפציץ זה הופל אחר-כך בקרבת מגידו) - לא בלט כלל חלקו של חיל המשלוח העיראקי במערכה." - מילא לגבי מס' הטופולבים, עוד אפשר להבין את הטעות לחשוב שהשניים אינם אלא אחד, אך מה לגבי ההנטרים? הפצצה שלהם הרגה 4 חיילים ואף אחד לא יודע לדווח על כך?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 09-05-2011, 09:23
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 569
כל הכבוד לאיסוף המקיף של שמואליק
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי שמואל'ק שמתחילה ב "מספר ושמות החללים מפגיעת הטופולב העיראקי"

כל הכבוד לאיסוף המקיף של שמואליק.

לגבי 2 חיילי הג"א שנהרגו כששמרו על איזור הפצצות שנפלו: כדאי לשמור על כבודם ולא לצטט מקור שטוען שלא עמדו בפיתוי והתעסקו בפצצות. אף אחד לא יודע מה היה שם, וסיפור המגע בפצצות הוא הסבר שלאחר מעשה.

הציטוט של הטייס אמנון ארד לא נכון ( מענין איך זה קרה). הטופולב טס מעפולה למחנה עמוס, שזה במקביל לכביש הסרגל, בערך מצפון מזרח לדרום מערב, כשגופו נטוי בצורה מוזרה. לא נראתה להבה או עשן יוצא מהמטוס. המטוס טס בערך בקו ישר , ללא משיכה כלפי מעלה או צלילה כפי מטה. מאחר שמעל עפולה כבר טס נמוך מאוד (היה נראה לי שהוא עומד לגעת בי, די מפחיד) איבוד הגובה שלו היה מזערי במהלך 2 הק"מ עד להתרסקותו לתוך מחנה עמוס. תוך כדי פטרית אש ועשן גדולה.

לא ראיתי מטוס שלנו באיזור.

מענין איך הדמיון עובד שעות נוספות:
-אנשים מצליחים להבחין בצבעי הדגל הסורי על זנב המטוס
- או "תוך כדי נפילה הוא גדע את העצים סביבו, התרומם מעט ושוב התרסק על פני האדמה"
-"הבנתי שראובן ישב על הגי'פ, ניסה עם חבריו לירות לעבר המטוס העירקי"
-בעדותו של יוסל'ה אייזנר מקיבוץ גבת אנו קוראים: "ראיתי את המפציץ העירקי מגיח, מבצע סיבוב נמוך מעל הבסיס ותוך כדי כך 'התלבש' עליו 'מוסטנג'

. איך ניתן להבחין בפרטים האלה כשהמטוס טס מהר ונמוך מאוד?

וכמובן לא ידוע על תחקיר או העמדה לדין של מי שאחראי למיקום אוהלי החיילים בצמוד לחביות דלק.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 23:14

הדף נוצר ב 1.31 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2014 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר
כתובת המערכת: מערכת אתר פרש, ת"ד 4062 פארק המדע ע"ש ויצמן, נס ציונה 74140.