דיון קודם: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=328490

ציטוט:

צה"ל מקים לראשונה גדוד שתפקידו לשגר רקטות לשטחים מיושבים. לפי תוכנית שגובשה בחיל התותחנים, כבר בשנה הבאה יחל להתאמן הגדוד, שיפעיל תחילה רקטות לטווח של 30-40 קילומטרים. התוכנית, שאושרה באופן עקרוני לפני כשבועיים בזרוע היבשה, עתידה לשנות חלק ניכר מאופן הפעולה הצה"לי, בעיקר בפגיעה במפקדות ובבסיסי אויב. הרקטה החדשה, שתיקרא בצבא "רומח", צפויה לשאת ראש קרב במשקל של עד 20 קילוגרם. היא תופעל בידי קציני היבשה במפקדת האוגדה. בחיל התותחנים בחרו ספציפית את מערכת "כידון קסום" של תעש, שהשיגה בניסויים רמת דיוק של עד עשרה מטרים בפגיעה במטרה. לטענת אנשי התעשייה הצבאית וקציני אמל"ח, מדובר ברמת דיוק גבוהה.

ציטוט:

בצה"ל נמנעו עד כה מהפעלת רקטות (למעט רקטות MLRS, מערך פצצות המצרר שמפעיל החיל, ג"כ) בשל חוסר שביעות רצון מהדיוק שהשיגו הרקטות. בחלק מהמקרים מדובר היה בסטייה של מאות מטרים מהמטרה. היתרון בהפעלת הרקטות הוא בעיקר בטווח הפעולה שלהן וממחירן הזול יחסית. עלות כל רקטת רומח נאמדת בכ-200 אלף שקלים. בשלב הראשון של הפעלת הרקטה החדשה בחיל התותחנים, היא תהיה מונחית על ידי מערכת ג'י-פי-אס. בשלב מתקדם יותר, צופים בחיל התותחנים שייכנס לשימוש דגם משופר של הרקטה, בה יהיה ניתן לשלוט גם ללא תלות בג'י-פי-אס. בהמשך, מתכוונים בחיל לקלוט גם רקטות לטווח ארוך ולטווח ארוך מאוד - עד 160 קילומטר, בעלות ראש נפץ של עשרות קילוגרם של חומר נפץ. קצין התותחנים הגדיר את הרקטה החדשה, שתיקרא "להב" ותופעל ברמת הפיקוד, כאחת ש"תטוס כמעט לכל טווח שהיבשה צריכה - ומעבר לכך". בחיל האוויר נשמעו התנגדויות בעת הדיונים על מערך הרקטות ארוך הטווח, בעיקר מחשש כי הוא "ינגוס" בפעילות ובמשימות שמטוסי החיל מבצעים. העניין עדיין לא הוכרע במטה הכללי, ובסופו של יום הוויכוח יהיה בעיקר סביב הסוגיה התקציבית - אילו אמצעי לחימה חדשים יישארו מחוץ ל"חלמיש", התוכנית הרב-שנתית הבאה של צה"ל.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1678094

או"ם שמום.

א. חברים יקרים, איזו כותרת יבחר העיתון לאנשים חושבים לתאר רכש של רקטות מדויקות במיוחד בצה"ל?

זהירות - ספויילר!

אני מניח שעדאלה,HRW וכו' יעשו ממנה מטעמים, כאילו צה"ל קונה בוראטינו ומתכוון להתחיל לגלח את עזה, One block at a time.

ב. נכתב:

ציטוט:

כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע, בצבא מתכוונים לפעול באופן דומה לדרך שבה מתבצעות כיום מרבית תקיפות חיל האוויר: תחילה יקבלו האזרחים שגרים סמוך ליעד התקיפה הודעה טלפונית שעליהם להתפנות מהשטח, ולאחר מכן תזוהה מחדש המטרה, בין אם מדובר במקום בו נמצאים מחבלים או במפקדת טרור, ורק אז תשוגר הרקטה. כיום כדי לפגוע במטרה, למשל מבנה של מפקדת ארגון טרור, משתמש צה"ל בכלי טיס של חיל האוויר, שמטילים על היעד פצצה במשקל של בין כמה מאות קילוגרמים לטונה

במתאר כזה- היתרון של "רומח" על פני "תמוז" או פצצה אוירית קטן, ולא מצדיק בעיני הקמת גדוד חדש. הגיוני שהכוונה היא להפעיל את הגדוד באופן יותר "קונבנציונלי", עם קצב אש מהיר בהרבה.

ג. נכתב:

ציטוט:

היתרון בהפעלת הרקטות הוא בעיקר בטווח הפעולה שלהן וממחירן הזול יחסית. עלות כל רקטת רומח נאמדת בכ-200 אלף שקלים.

בניגוד לטענות הקודמות, לפיהן תעש הגיעה לאיזו פריצת דרך בפיתוח/ייצור ומסוגלת לספק רקטה בעלות של "עשרות אלפי שקלים".

ד. מומלץ לשרשר לאשכול הוותיק והכבד "צה"ל מצטייד ברקות מתוצרת התעש".

כותרת אופיינית להארץ.

כותרת המאמר:

ציטוט:

צה"ל מקים גדוד שיתמחה בירי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסין

ומי ממהר לדווח על כך באופן מוטה?
10 נקודות למי שחשב על ריצ'רד סילברסטיין:

ציטוט:

IDF Creates New Artillery Unit to Shell Civilian Targets [..] What this really means is that the IDF intends to give Hamas and Hezbollah a dose of their own medicine. Since they are striking terror into the hearts of Israeli civilians, the IDF intends to return the favor at the earliest opportunity. During hostilities or whenever it’s deemed opportune, the new artillery corps will lob Israeli munitions into civilian areas and let them know how it feels to be such a sitting duck target. Kill one, kill one hundred? So be it. The terrorists do it to us, now we’ll do it to them.

הוא יכול לטעון להגנתו שהארץ באנגלית מוטה עוד יותר מהארץ בעברית, כפי שמציין אחד המגיבים שם:

ציטוט:

I am wondering why the English Version and the Hebrew Version are so different. For example the hebrew version states in the headline that it is a very accurate weapon – הרקטה החדשה, שהשיגה בניסויים רמת דיוק של עד עשרה מטרים מהמטרה, תשמש בעיקר לתקיפת מפקדות טרור בשטח בנוי ברצועת עזה. The IDF warns these who reside around the targets by calling them and asking them to leave the area prior to the attack (leaflets are being distributed as well) the Hebrew version mentions it “כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע, בצבא מתכוונים לפעול באופן דומה לדרך שבה מתבצעות כיום מרבית תקיפות חיל האוויר: תחילה יקבלו האזרחים שגרים סמוך ליעד התקיפה הודעה טלפונית שעליהם להתפנות מהשטח, ולאחר מכן תזוהה מחדש המטרה” The English version doesn’t. I wounder why the English papers bring it’s readers only half the story

(הכתבה באנגלית השמיטה את כותרת- המשנה שמדברת על נשק מדויק נגד מטרות הטרור, ואת ההסבר כיצד צה"ל מתריע בפני האזרחים על התקיפה העתידית).

עיתון עוכר ישראל
נכנסתי בטעות לשם מדי פעם בשביל לקרוא מאמרי ספורט
וכשגלשתי מתוך סקרנות לאיזור האקטואליה נדהמתי לראות שהכתבות נראות כמו כתבות פלסטיניות שמתורגמות בגוגל טרנסלייט לעברית.
והתגובות? בכלל מזעזעות. על כל תגובה פרו-ישראלית יש 50 דיסלייקים.
מה נהיה מהעיתונות שלנו?

200,000 שקל לרקטה זה לא זול (פורסם שהמיירט של כיפת ברזל עולה כ-50,000 דולר שזה כ-186,000 שקל). כמו כן, מתיאור ה"רומח" זה נשמע לי יותר כמו טיל (הנחיית GPS וכו'). היתרון ברקטות הוא היכולת ליצור מטח אש מרוכז של הרבה רקטות ולכסות שטחים. הרעיון להשתמש ברקטות עם דיוק של 10-20 מטר בשטח בנוי הוא לא טוב במציאות המדינית הנוכחית. כל ירי ארטילרי של צה"ל לעבר שטח בנוי לא יתקבל בהבנה בעולם (על אחת כמה וכמה אם רקטה תחטיא ותפגע בבניין מיושב), וכנראה שמסיבה זו גם לא יבוצע.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

הרעיון להשתמש ברקטות עם דיוק של 10-20 מטר בשטח בנוי הוא לא טוב במציאות המדינית הנוכחית. כל ירי ארטילרי של צה"ל לעבר שטח בנוי לא יתקבל בהבנה בעולם (על אחת כמה וכמה אם רקטה תחטיא ותפגע בבניין מיושב), וכנראה שמסיבה זו גם לא יבוצע.

הרקטה המדוברת די קטנה.
הסרט הזה מציג פגיעה של GMLRS עם רש"ק של 90 ק"ג בבית בעירק:

(ב- 1:43 אפשר ממש לראות את הרקטה פוגעת בבית).

יש פיצוץ רציני אך הבית לא נמחק ולא קורס.
"רומח" עם רש"ק של 20 ק"ג יגרום נזק מועט בהרבה; ייתכן שמראש יחליטו להפעיל כמה רקטות נגד בית בודד. ברור שהבניה בעזה צפופה וגרועה, אבל לא בטוח ש-"רומח" שיפספס רכב ב-10 מ' ויפגע, נאמר, 3 מ' מבית שכן, יגרום שם לנפעים.

נראה לי קצת מוזר לייעד את הרקטות למטרות מדוייקות באזור מיושב.
גם היום יש פתרונות אם לחיל האוויר או לצבא היבשה למתארים כאלה.
אולי הפתרונות יותר יקרים אבל על פניו לצורך פגעה של רש"ק קטן לטווח כזה במחיר זול יחסית ושיהיה זמין לצבא אפשר לרכוש את המנתר.

למה רק אזור מיושב גם בלחימה קלאסית יש מקום למערכת כזאת.
תחשוב על זה ככוח אש מדויק ברמת המג"ד.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תכלס הרכיבים שהמירט מכיל לא עולים יותר מעשרת אלפים ש"ח

ציטוט:

Precise rockets will take the place of the Israeli air force (IAF) in close-support fire missions - and when the need is to destroy a target amid a heavily populated area. The decision has been made, and now the budget will determine deployment. The changing nature of war - from vast operations in large areas to "focused" urban fighting - has brought this change, but it was not easy.

http://www.flightglobal.com/blogs/ariel-view/

או"ם שמום.

סליחה,
א)אפשר קצת הסבר מדוע רקטה של 40 ק"מ עם רש"ק של 20 ק"ג עולה 200,000 שקל?
ב)אם לרקטה יש הנחיית GPS- אזי מדוע היא לא ניקראת "טיל"?

מדוע לא לייצר רקטות עם טווח דומה אך שיורים אותם במכה אחת (קטיושות/גראד) - והאם גם הם חייבים לעלות כ"כ יקר ליחידה? מעל 50,000$! ?

תכלס, זה טיל. עם GPS, ומן הסתם גם מערכת הנחייה אינרציאלית.

טילים אפשר לשגר באותו קצב כמו רקטות (גם במכה אחת, כמו BM-21 GRAD), אבל זה יקר ובד"כ מיותר. הרי את הרקטות הזולות דוגמת "גראד" בד"כ משגרים במתחים בשביל לחפות על דיוק לא גבוה. לטילים יש דיוק גבוהה ותג מחיר גבוה, כפי שציינת.

או"ם שמום.

בתעשייה הצבאית פנו בשנים האחרונות לפיתוח מערכות נשק פשוטות להפעלה, מדויקות וזולות. הרקטות המכונות בשמן המסחרי Accular, הן חלק מהמגמה. ד"ר דן פרץ, סמנכ"ל המו"פ של החברה, מדבר על הכיוון

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

הכל טוב ויפה אבל שמות כמו "כידון קסום" ו"שרביט קסמים" גורמים לי לחשוב שיש ילדה קטנה בתע"ש שמחליטה על שמות של המערכות

"שרביט קסמים" זה של ילדה קטנה ברפאל.

או"ם שמום.

הן בכל מקום!!!!!

20 ק"ג חומר נפץ, טווח של עד 40 ק"מ והתקן GPS שמאפשר דיוק כירורגי - זו רקטת הרומח של התותחנים שעברה בשבוע שעבר ניסוי מבצעי ראשון. ynet מפרסם לראשונה תיעוד מעין המזל"טים של הפגיעות המדויקות. צפו

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לדעתי, בשנייה ה27 ו-5:05 בכתבה רואים משהו שלא התכוונו להראות (או שכן?)

שמתם לב שהרכב שמדמה משגר וחוטף תמוז נראה כמו נ"נ לפני הפגיעה ואביר אחרי?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

שומו שמיים! סובארו עם תותח!

ונעים להכיר את מה שרואים שם

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

http://9tv.co.il/video/2015/05/17/55498.html


דקה 35:55

שאלה:

הועלו כאן בפורום שרשורים שהציעו שימוש ברקטות כבדות שיחליפו את חיל האוויר בתקיפת מטרות סטטיות וישאירו אותו פנוי למשימות אחרות.

משהו בסגנון טילי תמוז וכו' למטרות נקודה או ניידות (סדר גודל של רכב, רק"מ, אוהל, חלון), רקטות כבדות להריסת בתים או מטרות גדולות יותר (גשרים, מכ"מי אויב, מבנים שיורים מהם על כוחותינו), חיל האוויר למטרות רחוקות יותר / אסטרטגיות / מודיעין מזדמן.

הרש"ק של הרומח (כפי שפורסם) נראה לי הרבה יותר מדי קטן בשביל הייעוד הזה. יגידו מה שיגידו על נזק סביבתי לאזרחים, אני מנסה לראות שימוש בזה בזמן מלחמה (למשל השמדת מבנה כמו "המפלצת") והנשק נראה לי קטן מאוד. כביכול לקחו רעיון טוב אבל לא הלכו איתו עד הסוף, ובסופו של דבר חיל האוויר כן יצטרך להתעסק עם המטרות האלו כי הן לא יושמדו.

אני חושש שהרקטה אמנם מדוייקת, אבל גם יקרה (מה שלא יאפשר רכישת כמות מספקת) וגם חלשה (ולא תמלא את ייעודה)

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

תחשוב מה קורה שראש הנפץ חודר את התקרה הראשונה ורק אז מתפוצץ בתוך הבית , שנבנה בתקני הבניה של עזה / לבנון.

אם פגז טנק - חצב - שהוא הרבה יותר קטן אפקטיבי , 20 ק"ג יתנו אפקט רציני

אפשר לשים רש"ק חודרני, רש"ק עם רסס, פיוזים שיופעלו בגובה מסוים או רק בתוך בניין. GPS גם לא תמיד מתאים למטרות קטנות אך עמידות. למשל לגשרים כבדים עדיף הנחיית לייזר כדי לפגוע בדיוק בנקודה האופטימלית. רקטות קלות ומוונחות טובות לתקיפת מטרות חשופות או ממוגנות ברכות. למשל משגרי טילים, מקומות מארב פוטנציאליים לפני כניסת כוחות, רכבי מכ"מ ונ"מ, מפקדות ניידות. יש הרבה מטרות אפשריות. יש פה גם יתרון של כמות, ניתן לכסות אזור גדול במטח אחד וזה משהו שקשה יותר לעשות עם חימוש בודד ממטוס. אפשר לכסות חלקים ניכרים מ"שמורות טבע" ממשגר בודד או כמה. אם גם פעם ישימו רש"ק תרמובאריים זה יהיה נשק קטלני כנגד אזורי צמחייה מלאי כניסות לבונקרים.
למשהו כבד ו/או סטטי ישתמשו במשהו אחר. אולי הסיבה שמדובר ברקטות קלות, היא שהסבת משהו כבד יקרה משמעותית. כמו כן הרצון להשתמש במשגר קיים הגבילה את החופש בתכנון הרקטה.
יש לפיתוח גם חשיבות לייצוא, רקטות ארטילריות כמו ה-M26 הסטנדרטי למשגר ה-M270 לא עומדות באמנה נגד פצצות מצרר. רקטה קלה אך מדויקת יכולה להוות תחליף למשימות שמסתמכות שאחת מהפצצות הקטנות תיפגע איפה שצריך. יש הרבה מלאים שצריך יהיה להחליף במדינות שמשתמשות ב-M270, והרומח מתאים לצורך זה.

נשמע לי מוזר מה שאתה אומר - להשתמש ברקטה מונחית, מדוייקת ובעיקר יקרה כדי "לכסות שטח" או לתקוף "עמדות מארב פוטנציאליות".

הייתי מצפה שישתמשו בהן דווקא לתקיפת מבנים או עמדות ידועות ונצפות של האויב. במטרה להשמיד, לא למסך או לגרות תגובה - בשביל זה יש ארטילריה טיפשה וזולה.

אני מקווה מאוד שלא יעשו מה שעשו בלבנון 2 וישלחו אותן סתם על נ.צ. בשטח "כי אוכן שיגור משם" ובסוף זה פוגע בקרקע שאולי היה שם משגר לפני כמה דקות

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

צבאית אתה בהחלט צודק לגבי כיסוי שטח ברומח - יקר ומיותר. יש שימוש לשים רקטה בבלוק 50x50 בירי בודד על פני מטחי פגזים עד שאחד יפגע באזור, אך זה סוג ספציפי של משימה. אבל חשוב לזכור שאותו שטח/מארבים קרובים/בתוך אוכלוסיה אזרחית ולשם לא יירו ארטילריה "טיפשה" (לפחות לא בהתחלה, בהמשך כשהמצב יסתבך ויצטרכו חילוץ, ישטחו את הכפר - ושוב יוכח שרחמנות בהתחלה תביא לאכזריות בסוף). גם מבנים ועמדות רכות בהחלט יתאימו למתאר.
אם בלבנון 3 יירו ארטילריה כמו בלבנון 2, ישראל תפשוט את הרגל. מילא פגזים רגילים, אבל המנתץ ממש יקר. אולי שימוש מושכל ברומח יחסוך רקטות אחרות.
אני מבין שקשה לומר ללוחם שמסכן את חייו - תנסה לחסוך כסף - אבל לחימה היא רק פן אחד במאבק באויב. לא יהיה חכם להתעלם מהפן הכלכלי והמדיני/משפטי. עם כל האמנות/תנועות מחאה נגד נשקים ספציפיים, כלי נשק בעתיד יבואו עם נספחים משפטיים בנוסף למבצעיים. בצורה שישראל נלחמת בזמן האחרון "עורך-דין פלוגתי" קרוב להפוך מבדיחה למציאות, במיוחד הודות ל"חברינו" האירופיים שמתחילים להזכיר את הצאר הרוסי שהאשים אותנו בכול. לזמנים כאלו רומח הוא טוב משפטית, אני יודע שמונח זה נשמע הזוי ביחס לכלי מלחמה - אבל זה העולם בו אנו חיים.

כך שפי 3 מזה זה לא רע.
הבעיה העיקרית - היא המחיר.

כך משקל החנ"ם קרוב ל-6 ק"ג.

זה חיובי כי משמיש מערכת שלא היו עפ"י הכתבה ככ מרוצים ממנה בעלות זולה יחסית,
זה נותן זמינות למשימות אש מיידיות ועוד קצת גמישות בהפעלת אש.
מצד שני לא יותר זול לקנות או לייצר פגזים כאלה ?
http://en.wikipedia.org/wiki/M982_Excalibur
ממקורות חוץ נאמר שקיבלו כמות של מנתצים יכול להיות שהעדיפו הפרדה בין מערכים לפי תפקיד.
לפי הכמויות שמופיעות בידיעה הזו-ואינני מכיר את מהימנות המקור מדובר בכמות משמעותית.
http://www.prnewswire.com/news-rele...m-77233247.html
מקורות אחרים מציינים גם שדרוג משמעותי לטווח.
http://www.strategypage.com/htmw/htart/20120213.aspx

אני לא תותחן, אבל נראה לי הגיוני שהמערך הקני ישמש למשימות קלאסיות של ירי מאסיבי כמו ירי של חימוש לא מונחה, מצרר, עשן וכו'. להחזיק בזמן לחימה תותח בכוננות לירי פעם ב... של פגז מונחה נשמע כמו ביזבוז לא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי itamars2 ממקורות חוץ נאמר שקיבלו כמות של מנתצים יכול להיות שהעדיפו הפרדה בין מערכים לפי תפקיד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ויקיפדיה עוצבת הרעם (אגד ארטילרי 219) היא אגד ארטילרי של חיל התותחנים בצה"ל. . . . ב-1995 החלו להיקלט בצה"ל משגרי רקטות M-270 MLRS ("מנתץ&quot, האגד קיבל תחת אחריותו את הגדוד הסדיר ("גדוד הרעם&quot ושני גדודים מילואים נוספים של משגרי מנתץ והפך לאגד עומק, שייעודו תקיפת יעדים בעומק האויב. האגד הוא אגד מילואים הכפוף בשגרה לעוצבת עמוד האש. לחם במלחמת לבנון ובמלחמת לבנון השנייה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2...8%D7%A2% D7%9D

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

מאה אחוז.
אני לא סומך במאה אחוז על ויקיפדיה בדברים כאלה כמו תפיסות הפעלה אבל זה נראה הגיוני.
לגבי הפגז המונחה הוא נורה כמו כל פגז למיטב הבנתי ואין צורך לשים קנה בכוננות לדבר כזה שמים כמה ליד כל תותח.
אני מתאר לעצמישזה מצריך איזהשהוא שדרוג למערכת הקיימת אבל היות שגם אני לא תותחם אני לא יודע.
סביר להניח שעשו חישובים תקציביים ומבצעיים גורמי המקצוע, והחלוקה לפי משימות בהנתן פרישה נכונה וזמינות מספקת לכוחות בשטח נראית נכונה.

לדוגמה.
http://store.swiftnav.com/
וזה כולל RTK יחד עם כרטיס סלוולר יכול גם לקבל תיקונים בזמן אמת מהבסיס.

מחיר הקולט הוא לא החלק המשמעותי, למרות שצריך קולטים בדירוג "צבאי" לקבלת דיוק מירבי/קשיחות מול ניסיונות שיבוש. המחיר מטפס הודות לכל הכנפונים, ג'ירוסקופים (אם צריך למקרה הספציפי) ויחידות הבקרה. וזה גם נועד לצבא, אז אפשר להוציא מחיר.

מה זה קשיחות צבאית?
את מה בדיוק משבשים?
למה צריך גירוסקופ?

ג'יפיאס, כמו רשתות ניווט לווייניות אחרות, מספקת מידע דרך מספר תדרים. לצבא (או גוף שקיבל אישור ומפתחות הצפנה) יש גישה לתדרים שלמקלטים האזרחיים אין. תדרים נוספים אלו הם מוצפנים, וגישה אליהם מאפשרת חישובי מיקום יותר מדוייקים. הרבה מקלטים אזרחיים מקשיבים לתדרים אלו גם בלי לפענח כי זה מאפשר חישוב יותר מדויק מאזרחי, אך פחות מדויק ממידע מפוענח. הסבר יותר מקצועי יש כאן .
מקלטים שיוצרו בארה"ב או רוצים לקבל סרטיפיקציה אמריקנית, מצווים לא לפעול בגבהים ומהירויות ספציפיים כדי למנוע שימושים צבאיים ספציפיים כמו טילים בליסטיים. שום דבר לא מונע מסינים לייצר מקלטים שעובדים בכל תנאי, וזה דומה לאיסור שהיה על ייצוא הצפנה מארה"ב.
קשיחות צבאית קשורה ל-2 נושאים: סביבה עוינת ואויב פעיל. מקלט צבאי (לפי סוגים שונים) אמור לפעול בטמפרטורות קיצוניות, לחות, אולי עמידה במים, לחצים שונים, חול/אבק/לכלוך, לפעול בגבהים שונים ומהירויות שונות, בתוך כלי שיט/טייס, בצמידות למיכשור אלקטרוני "רועש" ועוד. אויב יכול להפעיל שיבוש אלקטרוני בצורת EMP (פולס אלקטרו-מגנטי להריסת מיכשור אלקטרוני), הפעלת נשק גרעיני יוצרת תופעה דומה. האויב יכול "להציף" את תדרי לוויני הג'יפיאס כדי למנוע קריאה של האות או לשגר מידע מטעה. סופות אלקטרו-מגנטיות טבעיות מהשמש מציגות בעיות דומות בלי התערבות של האויב. מקלט צבאי אולי יעדיף להתכבות מאשר להעביר מידע מוטעה. היו שמועות שהעירקים ב-2003 ניסו להפנות טילים אמריקאים ממטרותיהם לבתי-חולים ומטרות אזרחיות אחרות לצורכי תעמולה. עדיף טומהוק שישמיד את עצמו ולא בית יתומים, כי הוא חושב שהוא בנ"צ של מפקדה.
מסיבות של שיבוש פוטנציאלי וסיבות נוספות, הרבה פעמים ההנחייה עצמה היא אינרציאלית/אינרציונית (התמדה) - איפה הייתי ומה עשיתי אומרים לי איפה אני. הג'יפיאס משומש רק לצורך תיקון שגיאה מצטברת בשל חישובי אינרציה לא מספיק מדויקים. מערכת ניווט אינרציאלית משתמשת בחיישני תאוצה וגירוסקופים לחישוב מיקום. גירוסקופים סיב אופטי מאוד מתאימים לשימושים צבאיים הודות לדיוק, פשטות ואמינות, וזה כמובן לא זול.

כל מקלט אזרחי שיקוייל לתדרים הצבאיים הנ"ל יוכל לעבוד איתם.
באם הם מוצפנים יוסף למקלט מפענח אותות המקוויל לשידור המוצפן.

רוב המקלטים הנמכרים היום עובדים עם שלושה מערכות אירופאית רוסית ואמריקאית.
לא תמיד תהיה אחידות בין כל המפעילים הנ"ל בהפעלת שיבוש האותות או סגירתם.
מה שלא מפריע לכל דכפין לקנות מוצר ולהתקין תוכנה שתבחר בין השלושה על בסיס שינוי קיצוני בנתוני E N.

הגירוסקופ לא מחשב מיקום, רק את הפוזיציה של החפץ ביחס לכיוון הגירו.
לרקטה מסלול בליסטי פשוט שאת המשוואה אפשר להכניס לכל תוכנת ניווט.
הGPS נותן תיקונים לרקטה על סמך מישוואה זו והסטיה המתקבלת מהמיקום האחרון וזה שלפניו.

בהרבה מקרים החלק היקר הוא הפיתוח והניסויים עד שמגיעים לנשק מבצעי ולייצור.
אם עושים חלק גדול באווטסורסינג או ברכיבים קיימים זה גם לא מאוד יקר.
אם צריך לבנות הרבה חלקים מ0 המחיר קופץ.

בתום אימון מוצלח קלטו התותחנים את ה"רומח": כוורת של 18 רקטות בעלות ראש נפץ של 20 ק"ג. את כל הרקטות ניתן לשגר תוך דקה. בצה"ל טוענים: יכולה להרוס מאות מבני אויב במכה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4788248,00.html


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/05/12/6045608/60456036996100640360no.jpg]

קודם כל טוב שנכנסה לשימוש - דובר על זה שנים.

אני חייב להגיד שהרש"ק על פניו לפחות לא נשמע כזה מרשים - 20 ק"ג זה מעט מאד. אם חושבים על זה הפצצות האויריות הקטנות הן בערך פי 3-5 מבחינת כמות החנ"מ וגם הן לא מספיקות תמיד להשמדה של מבנה (האמת שלפעמים גם פצצות של טון לא מספיקות כפי שראינו בהרבה חיסולים שפוספסו בגלל חימוש קטן מידי מכל מיני סיבות).

ברור שהכוונה פה היא לא לתחליף מלא לפצצה של טון ממטוס ובכל זאת נראה לי שרקטה עם רש"ק של 100 ק"ג או לכל הפחות 50 ק"ג הייתה יותר יעילה במגוון מתארים - בטח בלבנון שם לחיבזללה יש לא מעט ביצורים. האם פורסם האם הרש"ק מסוגל לחדור ביצורים?

אגב סתם רעיון - בנשק גרעיני מתקדם יש אפשרות לבחור את ה-yield של הפיצוץ - האם מישהו חשב על הקונספט הזה לנשק קונבנציונאלי - תחשובו על רקטה או טיל עם רש"ק של 100 ק"ג שניתן רגע לפני השיגור להחליט שהיא תתפוצץ רק בעוצמה של 30 ק"ג אם לא רוצים פגיעה סביבתית גדולה - אני מניח שאפשר לחשוב על דרכים יצירתיות לבצע זאת (יהיה יקר אני מניח אבל אולי יכול להיות יעיל במצבים מסוימים).
הרקטה החדשה

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שלב ראשון זה הכנסת רקטת הרומח בשלב שני אמורה להכנס הרקטה הכבדה (אקסטרה) שתקרא לפי האשכול הזה להב.

באמת? מעניין מאד - יש לך איזה קישור למידע בעניין לא ראיתי את זה בשום מקום.

או עכשיו אני רואה למעלה - אבל זה נראה לי די ישן - יש איזה עדכון בנושא?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ביחס לגודל הפיזי של הפלטפורמה הנושאת...
אגב, אל תהייה בטוח שמדובר כאן על 20 קילו חנ״מ , אולי מדובר על משקל ברוטו...
ברוב הפרסומים על רקטות הגראד מדווח על רשק במשקל 18 קילו כשבפועל משקל החנמ הוא בסהכ 6.3 !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

נו עוד יותר גרוע.

לדעתי זה ממש מעט (גם בסרטון שפורסם ב-YNET על הירי נסיון זה נראה לא חזק במיוחד אבל זה לא אומר כלום ובכלל אולי זה עם רש"ק גבס). בכל מקרה לי לפחות היה נראה אפקטיבי בהרבה אם הרש"ק של הרקטה הקטנה היה 50 או 100 ק"ג ושל הגדולה סביב 300-500 ק"ג (סטייל LORA).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה הייעוד של האמל״ח המדובר?... לגרום לקריסת מבנה בן שש קומות או אולי לפגוע פגיעה מדוייקת במשגר רקטות טמון בקרקע?... הכל מתחיל ונגמר בייעוד האמל״ח...
אני ממש לא בטוח שייעוד הרקטות החדשות הוא לגרום לקריסת מבנה, עם זאת אני כמעט בטוח שייעודן הוא פגיעה במטרות נקודה איכתיות כשכאלה יכולות להיות החל מאותו משגר דרך מבנה ספציפי המשמש כמפקדה, מחסן תחמושת או לחליפין, אנטנת מכ״ם או מתקן כזה או אחר...
לצורך פגיעה במטרות שכאלה אני בהחלט חושב שרש״ק יחיד או מטח מדוייק יעשה את העבודה באופן יעיל, לא הייתי ממהר להמעיט מיכולת של רש״ק נפיץ רסס שמכיל כ 5 קילוגרם חנ״מ עם מרעום קרוה או חדירה אשר יפגע נקודתית בכל אחת מהמטרות שציינתי לעיל...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מ... לא יודע.
החיזבללה עבד לפי כל ההערכות על ביצור המשגרים שלו - בהנחה שזה אחת המטרות העיקריות עבורן פותח החימוש הזה נשאלת השאלה האם מדובר ברש"ק חודר - ואם כן האם כושר החדירה שלו מספיק והאם בהינתן כושר החדירה 20 ק"ג חנ"ם זה מספיק בשביל לנטרל משגר מוטמן.

מעבר לזה אפשר להסתכל על האמצעי הזה בשתי צורות:
1. תחליף לא יקר יחסית וזמין לפגז 155 מ"מ שהוא הרבה יותר מדויק, ניתן להשתמש בו בסביבה צפופה מבלי לגרום נזק משני ועם בערך אותה עוצמה.
2. תחליף לחימוש מוטס קטן (נניח SDB).

אפשרות אחת - כנראה הסבירה - היא באמת לא רעה. אבל אני אישית קיוותי שלכוחות הקרקע יהיה משהו שהוא דווקא יותר בכיוון של 2.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בכתבה רשום בפירוש שהכוורת של רקטות הרומח מכילה 18 רקטות. זאת בניגוד לסרטון שפורסם בכתבה שבו ניתן לראות סך הכל 12 רקטות.

או שמישהו התבלבל שם במידע, או שלמישהו נגמרו האצבעות לספור עליהן.

הפוד של רקטות רומח מכיל 18 רקטות.

""כשחיל האוויר יהיה עסוק במשימות אחרות או מוגבל בגלל תנאי מזג האוויר, הרומח יוביל את הסיוע באש", הסביר ל-ynet קצין בכיר באגד הארטילרי. "המטרה מסומנת והשיגור מתבצע באופן דיגיטלי על ידי הלוחמים מעמדת ההפעלה על מסכי המערכת - ללא מכשירי קשר. במכת אש אחת, רקטות הרומח יכולות להוריד מאות מבני אויב בגשם של פלדה".

אולי דו"צ צריך לתדרך את הקצינים המתראיינים.
הם מציגים נשק שייחודו בנזק ההיקפי הנמוך שלו ובדיוק שלו (הרי "להוריד מאות מבני אויב" גם MLRS יוניטרי או פגז יעשו- פשוט צריך יותר מהם, והם יחריבו את כל הסביבה)
וגורמים לו להישמע כאילו צה"ל מתחיל להפיל חביות נפץ על שכונות ללא אבחנה.
שידברו על כך שעמדות החיזבאלה שנמצאות בתוך יישובים כבר אינן בטוחות וכו'.

או"ם שמום.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4788248,00.html

משום מה למרות ההצהרה על 18 רקטות למשגר, אני רואה רק 12, בדיוק כמו ב MLRS.

אז מה ההבדל בין הכלים?

אין הבדל בין הכלים, וזה כתוב בגוף הכתבה.
כנראה שהשוני הוא ב'צריח' של הכלי או בקסטה שלו

נוע, נוע! סוף

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אכן לא ברור.

לפי פרסומים קודמים, רקטת ה"רומח" (כן, עדיין מתעקשים לקרוא לה "רקטה") היא "כידון קסום"/ACCULAR בקוטר של 160ממ, מה שמסתדר עם כוורת של 9 רקטות. בתחילת הסרטון השני בכתבה, שצולם ב-2015, אפשר לראות מארז שונה שאכן מכיל יותר מ-6 רקטות, ובפרסומים של תע"ש יש מארז אחר לחלוטין. אמנם קל להתבלבל עם רקטת הרמ"מ המונחית של חת"מ שמבוססת על רקטת ה-MLRS הוותיקה בקוטר 227ממ, בתוספת קיט הנחיה (ככל הנראה מה שנמכר בחו"ל תחת השם TCS), אבל אני מניח שבכתבה בגלל שזה לא סתם הערה אלא הנושא של הכתבה, לא היה בילבול כזה.

אולי מדובר ברקטות אימונים, והמשגר עצמו הוא בכל זאת "רומח"?

או"ם שמום.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

יכלו להראות פשוט את התמונה הזאת במקום להעלות סרטון שמראה ירי רקטות שהן לא רומח בכלל.

בכתבה כנראה נעשה מה שמכונה אצלנו בפורום "ביחבוט".

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

1. איך מכונה מארז רקטות למנתץ בצה"ל: פוד? כוורת? קסטה?
2. ממה שראיתי מהסרטון המנוף שטוען את המארזים לתוך המנתץ הוא חלק אינטגרלי מהמנתץ עצמו ולמעשה זהו שני ריבועי המתכת המוזרים שנמצאים בחלק הקדמי של המשגר. האם זה נכון?
3. ממה שהבנתי כל מארז של רקטות רומח מכיל 18 רקטות, כך שמשגר מנתץ אחד יכול להכיל בסך הכל 36 רקטות רומח. האם זה נכון?
4. האם אפשר לשלב - כלומר: מארז אחד של רקטות רומח ומארז שני של רקטות מתקנות מסלול - במנתץ אחד?
5. האם רש"ק של 20 ק"ג חנ"מ מספיק כדי להוריד טנק?

תודה ושבת שלום.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

4. כן.
5. לטיל נ״ט יש רש״ק של 3 קילו חנ״מ ... אז מה אתה אומר?...
כדי להשמיד טנק לא צריך יותר מדי חנ״מ, אפשר לעשות זאת עם קילוגרמים בודדים ולא המשקל חנ״מ הוא דווקא הקובע, מה שאתה צריך כדי להשמיד טנק עם חנ״ם זה שיהיה לך רש״ק המבוסס על מטען חלול (עדיף תמיד רש״ק כפול בתצורת טאנדם), אתה צריך לפגוע בנקודה שתהייה קריטית מבחינת מבנה הטנק ולדאוג שהרש״ק יגיע לנקודה הקריטית הזו בצורה ובמהירות הנכונה...
אני לא בטוח בכלל שהרש״ק של הרומח נועד דווקא לשם כך....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בגלל זה שמתי קישור RPG ,
ועוד פקטור שים לב שרקטה כזו תגיע בזוית תקיפה גבוהה לחלק פחות ממוגן..

כדאי לציין שכמובן יש רש"קי מצרר-נ"ט במשקל הזה שיהיו עדיפים בהרבה נגד שיריון על הרש"ק האחיד שאנחנו מדברים עליו. אם כי זה אכן לא נשמע שזה הכיוון של ה"רומח", זה לא שחסרים בצה"ל אמצעי נ"ט, אם כבר חסרים טנקי אויב...

5.כן.
https://en.wikipedia.org/wiki/PG-7VR

1. פוד

2. יש מסילה שיוצאת מכלוב המשגר ובמרכזה מנוף שמרים את הפודים.

3. כן

4. תיאורטית כן, פרקטית - אני לא משרת שם עכשיו ולא יודע בוודאות.
גם לא בטוח שיהיה נכון לדבר על צורת הפעלת הכלים בצה"ל.

5. אם מדובר ברש"ק נפיץ/רסס 20 ק"ג שפוגע בטנק, לא תהיה חדירה, אך חלק ממערכות הטנק(תותח, מקלעים, מכשירים וכו') יכולות להיות מושבתות.

תודה על התשובות.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight