לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 09-04-2006, 13:57
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,833
מידע אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה

מבצע אביב נעורים - 9.4.1973

מתוך ויקיפדיה:

מבצע אביב נעורים - מבצע שהתרחש בלילה שבין 9 ל-10 באפריל1973, ובו תקפו כוחות מיוחדים ישראלים מספר יעדי אש"ף בביירות ובאזור צידון. הכוחות הישראלים הגיעו אל מול מספר חופים לבנוניים בסטי"לים והונחתו על החוף בעשרות סירות גומי, שם המתינו להם סוכני "המוסד" עם מכוניות ששכרו למען הכוח הנוחת יום קודם לכן. במבצע נהרגו שלושה מבכירי אש"ף שהופתעו בדירותיהם - דבר שגרם לזעזוע בארגון, כמו כן נפגעו אנשי אש"ף נוספים, אנשי כוחות בטחון לבנוניים ומספר תושבי האזור. הכוח הישראלי איבד שני חיילים.
היעד המפורסם ביותר ("יעד אביבה") היה זוג בניינים בני שבע קומות ברחוב ורדן באזור מערב ביירות המוסלמי, מאובטחים על-ידי שומרים חמושים, ששימשו מפקדה ובית מגורים של בכירי אש"ף. הצוות שפשט על היעד בוסס רובו על חיילי סיירת מטכ"ל. בראש הצוות היה מפקד הסיירת אהוד ברק, מחופש לאישה (ברונטית). בין הלוחמים היו גם עמירם לוין, מחופש אף הוא לאישה (בלונדינית), מוקי בצר ויוני נתניהו.

בבניין חיסל כוח צה"ל שלושה מבכירי הארגון שהתגוררו בו:
  • יוסוף א-נג'אר (אבו יוסוף) מותיקי ארגון הפתח, שהיה בעברו ראש סניפי הפתח בלבנון, ראש המודיעין הפנימי של הפתח, וקצין המבצעים של ארגון ספטמבר השחור. חודשים ספורים לפני הפעולה מונה לתפקיד ראש המחלקה המדינית של אש"ף והיה אחד מסגניו של יאסר ערפאת. יחד איתו נהרגה גם אשתו שניסתה להגן עליו.
  • כמאל נאצר, שהיה משורר פלסטיני ודובר אש"ף.
  • כמאל עדואן, מוותיקי ארגון הפתח גם הוא, היה אחראי על פעולות טרור בישראל במסגרת "מנגנון הגזרה המערבית". אחר כך היה קצין המבצעים והמודיעין של ארגון ספטמבר השחור, והיה אחראי על תכנון פעולות נגד יעדים ישראלים בעולם.
בפעולת הכוח נהרגה גם אישה איטלקיה שהתגוררה בבניין, ושני שוטרים לבנוניים. בפעולה נהרגו שני חיילים מ"היחידה": חגי מעיין (בן קיבוץ מגן) ואבידע שור (בן קיבוץ שובל) אהוד ברק קיבל צל"ש על פעולתו במבצע.

יעד סמוך ("יעד גילה") היה מבנה רב קומות בו שכנו פעילי החזית העממית לשחרור פלסטין. הכוח שפשט על היעד היה בן 14 לוחמים, ברובם מסיירת צנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין-שחק. הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה, ושניים מחייליו, אבידע שור וחגי מעין, נהרגו (שור מיידית, ומעיין מת מפצעיו אחר כך). למרות הסתבכות הפעולה הצליח הכוח לפוצץ את היעד. ליפקין-שחק קיבל על פעולתו במבצע את עיטור העוז.

יעדים נוספים שפוצצו, ונלקחו מהם מסמכים, היו מפקדת אזור עזה של הפתח ובית מלאכה לייצור רקטותRPG ומוקשים ימיים, סמוך לנמל התעופה של ביירות; בית מלאכה בצפון מזרח העיר שייצר חלקי מוקשים ימיים, ומוסך לכלי רכב של אש"ף מצפון לצידון. יעדים אלה הותקפו על ידי לוחמי יחידות חיל הים ובייחוד שייטת 13.

מתוך אתר חיל האוויר-

מבצע "אביב נעורים"
ב-9 באפריל ניסו מחבלים פלשתינים לתקוף מטוס "ארקיע" שחנה בשדה התעופה בניקוסיה, קפריסין. באותו יום תקפו מחבלים גם את ביתו של חיים טימור, שגריר ישראל בקפריסין. בתגובה, ביצע צה"ל בלילה שבין 9 ל-10 באפריל את אחת מפעולותיו הנועזות והמפורסמות ביותר על אדמת לבנון.

בחופי ביירות המתינו ללוחמי הכוח - צנחנים, סיירת מטכ"ל ואנשי הקומנדו הימי - סוכני מוסד עם מכוניות, ששכרו למען הכוח הנוחת יום קודם לכן. היעד היה בניין בן שבע קומות, מאובטח על-ידי מחבלים חמושים, ששימש מפקדה ובית מגורים של בכירי אש"ף. בראש הצוות שהגיע לביירות עמד, מחופש לאישה, מפקד סיירת מטכ"ל, אהוד ברק.

הפעולה נמשכה שעתיים וחצי והפתיעה את המחבלים כשהם במיטותיהם. באחד הבתים נורתה לעבר הכוח אש מרכב של צבא לבנון שחנה בסמוך. מהאש נהרגו שני חיילי הקומנדו הימי. בתקיפת הקומנדו נהרגו יותר מ-50 מחבלים, ביניהם גם אבו יוסוף, סגנו של יאסר ערפאת וכאמל נאצר, דובר הפת"ח. מטוסי חיל-האוויר השתתפו כמסייעים בתפקידי ממסר, הנרה, תובלה ופינוי פצועים. מסוק סופר-פרלון פינה את אחד הפצועים מסטי"ל של חיל-הים לבית החולים רמב"ם בחיפה.


מתוך אתר חיל הים:

אופי האירוע: הובלת כוחות ופשיטת קומנדו.
שם האירוע: מבצע ''אביב נעורים'' - תקיפת יעדי מחבלים בביירות ובצידון.
זירה: הים התיכון, לבנון.
רקע ומשימה: פגיעה במתקני מחבלים ומנהיגיהם שעברו להתגורר בביירות.
כלים ויחידות אויב: מחבלים.
כלים ויחידות כוחותינו: סטי''לים, דבורים, לוחמי קומנדו ימי וצנחנים.
מהלך הקרב: בשעות אחה''צ הפליגו הכוחות ללבנון במגמה להשמיד קיני מחבלים. מרבית היעדים נמצאו בביירות. הם היו מרוחקים זה מזה וחייבו החפת הכוחות בשלושה מקומות שונים. הלוחמים ירדו מהסטי''לים לסירות גומי והפליגו לחוף. למרות תנאים קשים הכוח הגיע ונחת בשלום ביעדו. לפי פרסומים זרים, בטרם המבצע, יצאו לביירות שליחיו של המוסד אשר שכרו שש מכוניות. בערב הפעולה, הם חיכו במכוניותיהם ליד חוף הים. כשנחתו חיילינו, הם הובילו אותם ליעדיהם בתוככי ביירות. הצנחנים, שאליהם נלוו לוחמים מהקומנדו הימי תקפו את המפקדה הראשית של החזית העממית הדמוקרטית, ששכנה בבניין מגורים בן שבע קומות היה מוחזק בידי עשרות מחבלים. כמו כן פרצו הצנחנים לדירותיהם של ארבעה ממנהיגי המחבלים וחיסלו אותם. שתיים מהדירות נמצאו בבניין רב קומות והשלישית בבניין סמוך. הארבעה היו, קצין המבצעים והמודיעין של ארגון ''ספטמבר השחור'', סגנו של יאסר ערפאת, דובר אש''ף והאחראי לפעולות חבלה בישראל ובשטחים. במקביל, תקפו לוחמי הקומנדו הימי שלושה יעדים בביירות ובצידון:
1. מפקדה של הפת''ח שהייתה אחראית לתכנון פעולות ברצועת עזה ובית המלאכה לייצור חומרי חבלה, שניהם בשכונת אל - אוזעי, על הדרך בין העיר לשדה התעופה.
2. בית המלאכה של הפת''ח לייצור אמצעי לחימה ימיים מזרחית לנמל ביירות.
3. מוסך אזורי של מחבלים צפונית לצידון. כל היעדים טוהרו ופוצצו. התפתח קרב קשה בין הכוחות. לאחר הטיהור, הבניין פוצץ בחלקו הגדול.
תוצאות הקרב: כחמישים מחבלים חוסלו, לרבות שלושה ממנהיגיהם. לכוחותינו שני הרוגים ושני פצועים.
נקודות להדגשה: מבצע משולב של קומנדו ימי וצנחנים בתובלת סטי''לים. בעקבות המבצע ראשי המחבלים החלו להחליף את מקומות מגוריהם מחשש למעקב ישראלי.





התמונה מפה:


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 09-04-2006, 14:29
  fam11 fam11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.10.04
הודעות: 109
אביב נעורים - הרחבה חיל הים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

במבצע "אביב נעורים" היה השת"פ הנרחב הראשון בין יחידות חיל הים - שייטת סטילי"ם - קומנדו הימי -
יח' 707 ( לימים הילת"מ) לבין כוחות הירוקים - סיירת מטכ"ל - סיירת צנחנים- חטיבת הצנחנים .

במצע שולבו כלי שייט חיל הים : 10 ספינות טילים. 2 דבורים. כ- 50 סירות גומי. כ 150 לוחמי השייטת
ויח' 707...

במצע הותקפו 5 יעדי מחבלים אשר "הטיפול " בהם חולקק בין היחידות הבאות...

יעד " יהודית "- בעיר צידון כוח צנחנים בשילוב אנשי יח' 707 הובל ליעד בס"ג ע"ג ספינות חיל הים
( אח"י געש ומבטח)..
יעד " ורדה" - דרומית לביירות כוח השייטת הובל ליעד ע"ג ספינות חיל הים ( אח"י סופה ומשגב)
יעד " אביבה+ גילה " שני יעדים צמודים בעיר ביירות כוח שייטת הקומנדו ,סיירת הצנחנים ,ויח' 707
הובלו ליעד ע"ג שתי ספינות חיל הים ( אח"י אילת וחרב).
יעד " צילה " יעד צפונית לביירות כוח שייטת הובל ליעד ע"ג ספינות חיל הים ( אח"י עכו ו2 דבורים).

3 ספינות טילים נוספות סיירו מערבית לחוף לבנון לאבטחת הפעולה....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 10-04-2007, 20:32
צלמית המשתמש של avishon
  avishon avishon אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.08.05
הודעות: 2,277
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי fam11 שמתחילה ב "אביב נעורים - הרחבה חיל הים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי fam11
במבצע "אביב נעורים" היה השת"פ הנרחב הראשון בין יחידות חיל הים - שייטת סטילי"ם - קומנדו הימי -
יח' 707 ( לימים הילת"מ) לבין כוחות הירוקים - סיירת מטכ"ל - סיירת צנחנים- חטיבת הצנחנים .

במצע שולבו כלי שייט חיל הים : 10 ספינות טילים. 2 דבורים. כ- 50 סירות גומי. כ 150 לוחמי השייטת
ויח' 707...

במצע הותקפו 5 יעדי מחבלים אשר "הטיפול " בהם חולקק בין היחידות הבאות...

יעד " יהודית "- בעיר צידון כוח צנחנים בשילוב אנשי יח' 707 הובל ליעד בס"ג ע"ג ספינות חיל הים
( אח"י געש ומבטח)..
יעד " ורדה" - דרומית לביירות כוח השייטת הובל ליעד ע"ג ספינות חיל הים ( אח"י סופה ומשגב)
יעד " אביבה+ גילה " שני יעדים צמודים בעיר ביירות כוח שייטת הקומנדו ,סיירת הצנחנים ,ויח' 707
הובלו ליעד ע"ג שתי ספינות חיל הים ( אח"י אילת וחרב).
יעד " צילה " יעד צפונית לביירות כוח שייטת הובל ליעד ע"ג ספינות חיל הים ( אח"י עכו ו2 דבורים).

3 ספינות טילים נוספות סיירו מערבית לחוף לבנון לאבטחת הפעולה....


ואם אתה כבר מכניס את התיקונים הדרושים (בכבוד !) ,
אז מדוע לא לציין את המקור -"שייטת 13" מאת מייק אלדר- ולסרוק גם את השרטוט הנלווה :
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אגב , התמונה שמופיעה במקור לאשכול , ואשר נלקחה מתוך אתר חה"י , אינה רלבנטית !
בתמונה מצולם סטי"ל מדגם "סער 4" (הגדלתי מתוך התמונה המקורית : ניתן לראות בבירור
את שני תותחי ה-76 מ"מ...) .
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ה-"סער 4" היחידה שהיתה אז היא אח"י "רשף" הראשונה . היא הושקה למים כחודש וחצי
לפני המבצע (21.2.73) - ולמיטב זכרוני לא נטלה בו חלק .
_____________________________________
A friend in need - is a friend indeed

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 09-04-2006, 20:23
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,833
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי crazygamer שמתחילה ב "ממליץ בחום"

ומומצא כמעט לגמרי.
היה פעם מערכון של החמישה הקאמרית בדיוק על תופעת ההמצאות האלו: במין תוכנית יום העצמאות/זיכרון מנשה נוי ראיין את רמי הויברגר בתור ד', בכיר בשרותי הביטחון. ד' תיאר כיצד הוא הכווין את המטוסים להפצצת הכור בעירק וכשנגמרו הסוללות בציין שלו הוא סימן עם הזיפו.
למרות ששכחו לאסוף אותו הוא חזר ארצה בטרמפים (על גמל).
כשנגמר הראיון והמראיין הודה לד' אמר לו הויברגר: "עכשיו אני אשאל את השאלות ואתה תמציא"...
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 03-06-2007, 01:12
  צנחן 77 צנחן 77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.05.07
הודעות: 47
חלקם של הצנחנים במבצע
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "עוד שנה עברה.."

לדאבוני, הפרטים המובאים בסקירה, מאתרי ח"י וח"א (שלא לדבר על ויקיפדיה), מלאים שגיאות, סתירות,
אי-דיוקים, ובקיצור לא מאפשרים להבין פרטים רבים הקשורים במבצע.

ביצוע הפעולה העיקרית (ביעדי "אביבה" ו"גילה") נעשה ע"י לוחמים מסיירת מטכ"ל, מסיירת צנחנים, ומגדוד 50 (נח"ל מוצנח).
לכוח הצנחנים היו שני הרוגים במבצע: סגן אבידע שור ז"ל, וסמל חגי מעיין ז"ל
ופצוע קשה: סגן יגאל פרסלר יבדל"א (לימים תא"ל, ויועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור).
פצוע נוסף היה לוחם מסיירת מטכ"ל.

בעקבות הפעולה, הוענקו 4 עיטורים ללוחמי הצנחנים:
עיטור העוז: לסא"ל אמנון שחק, ולסרן מנחם זטורסקי,
ועיטור המופת: לסגן רפי אייל, ולסגן אהרון סבג (שבין שאר פעולותיו במבצע,
הפגין קור-רוח יוצא דופן, כשהבחין שמחבלים יורדים לעברו במעלית הבנין,
המתין עד שהגיעו לקומת הקרקע, וחיסל אותם כשהדלת נפתחה).

יצוין, שניתן לקבל תמונה הרבה יותר מקיפה, ומלאה על המבצע, באתר הצנחנים (שגם בו יש לצערי,
שגיאות ואי-דיוקים רבים ומעצבנים), בכתובת הבאה:


http://www.zanhanim.org.il/show_ite...1979&itemType=3


.

נערך לאחרונה ע"י צנחן 77 בתאריך 03-06-2007 בשעה 01:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 03-06-2007, 18:29
  offerd offerd אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,036
קישורים לאתר הגבורה
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי צנחן 77 שמתחילה ב "חלקם של הצנחנים במבצע"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי צנחן 77
הוספתי קישורים לאתר הגבורה
עיטור העוז: לסא"ל אמנון שחק
, ולסרן מנחם זוטורסקי, - ואגב, בהמשך דרכו מונה למפקד אוגדה משוריינת
ועיטור המופת: לסגן רפי אייל
, ולסגן אהרון סבג (שבין שאר פעולותיו במבצע,
הפגין קור-רוח יוצא דופן, כשהבחין שמחבלים יורדים לעברו במעלית הבנין,
המתין עד שהגיעו לקומת הקרקע, וחיסל אותם כשהדלת נפתחה).

.
_____________________________________
קישורים:
מאמרים בצבא ובטחון / לעפר דרורי / אתר הגבורה / פלוגה י'/79 / SIGTRS / OODPM / גדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com


להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-subscribe@yahoogroups.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 07-05-2008, 17:37
צלמית המשתמש של AskZeev
  משתמש זכר AskZeev AskZeev אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.04.07
הודעות: 18
תיקון טעות מצערת בזהות 2 החללים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

שני החללים שנהרגו מאש מחבלים הם מפלס"ר 35
סמל חגי מעיין מקיבוץ מגן (היחיד שהיה לא קצין בכח)
סגן אבידע שור מקיבוץ שובל
ולא כפי שפורסם בטעות שהם מאנשי ש'13

נסיבות מותם:
במכונית הזו ישבו הלוחמים שהיו מתוכננים להשתלטות על בניין - כולם בחליפות אזרחיות
במכונית הבאה ישבו קצינים שהיו אמורים להניח מטעני גור בקומות הקרקע
ולפרוס את הכבל הממעיד בין המטענים
כתוצאה מהעיכוב נאלצו המפוצצים להתמודד עצמם עם מחבלים כדי להכין הבניין לפיצוץ בזמן המתוכנן.
מרגע שהתגלו הפכה הפעילות לרועשת

הם עברו מחסום אחד בשלום ובשני עיכבו אותם והם התגלו ונשמעו יריות מתגבורת שהזעיקו המחבלים
המחבלים שבמחסום נורו ע"י הכוח והמתגברים ירו לתוך המכונית בשעה שהיא מתקדמת ליעד.

הרופא לא יכול היה להושיע -שטפי דם פנימיים [רק בחדר ניתוח אפשר אם מגיעים במיידי לבי"ח]
הם היו במכונית עם רופא הכח דר דוד חסין שהיה רופא חטיבתי צמוד לכח הפושט שכאמור קבע מוות

הכותב היה אז ב"צעירים" ועזר להכין על הדשא את שרשרת מטעני הגור ועליהם מוצמד הפתיל הלבן למי שמכיר...

חגי ז"ל היחיד - סמל בכח כיוון שהיה לוחם מעולה [סרבן קצונה] ונבחר ע"י מפקדיו בשל יכולותיו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 22-09-2011, 22:17
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "תאור יפה אבל לא כ''כ דומה למציאות"

תא"ל עמנואל שקד סיפר בהרצאה כי- "הייתי עשרים ושבע שנה חייל, תפקידי האחרון בצה"ל, היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי. אני לוקח אותנו עכשיו לשטח, לא פילוסופיה, לשטח, מה זה בעיניי מוסר ואני אביא דוגמא. אני חוזר שלושים ושבע שנה אחורה, אפריל 73', בפשיטה שנקראת 'אביב נעורים', הייתי קחצ"ר והייתי מפקד המבצע הזה. פשיטה לתוך העיר בירות, ארבע כוחות, אהוד ברק היה מפקד כוח אחד, שתפקידו לחסל שלושה מעוזריו של ערפאת, הכוח השני בפיקוד אמנון ליפקין שחק היה צריך להרוס בית בתוך בירות שפונה על- ידי מחבלים פלסטינאים מתושביו, והיו שם בין ארבעים לחמישים לשישים מחבלים. נחיתה מהים עם חומר נפץ, בערך ארבע מאות קילו, עליה למוניות של אנשי המוסד, הגעה לשטח, שמים את חומר הנפץ, מפוצצים את המבנה וחוזרים חזרה. יומיים לפני המבצע מגיע דדו, עובר על יד כל כוח ושואל את הלוחמים אם יש להם הערות, בעיות, פחדים. אנחנו יושבים ביחד, והוא שואל את הכוח של אמנון אם יש איזה שהן בעיות לאנשים, ללוחמים. כל הלוחמים, זה לא גדוד, זה ארבע עשר איש. קם אחד ואומר- 'שלום, שמי אבידע שור, אני סגן מפקד הסיירת של הצנחנים, אין לי שום בעיה במבצע הזה.' ודדו- שואל אותו 'מה אתה עושה במבצע?' אז הוא אומר 'אני הולך ראשון עם השותף שלי, חגי מעיין, סמל, אנחנו לובשים אזרחית, יש לנו אקדחים עם משתיקי קול, התפקיד שלנו הוא לחסל את השומרים ששומרים בלילה על המבנה ואז יביאו את חומר הנפץ.' אז דדו אומר לו- 'אז מה הבעיה שלך?' והוא אומר- 'המפקד, לפי צילומי אוויר ומפות יש בית צמוד לבית שאנחנו צריכים להרוס, שם גרים אזרחים, נשים, ילדים, זקנים, הכל, אם נשים את כמות חומר הנפץ הזאת לא רק שאנחנו נהרוס את המבנה של המחבלים אלא יש כל הסיכויים ששם יפגעו אזרחים ואני חושב שזה לא נכון,' הוא אומר, 'אני לא מבין שום דבר בהנדסה אבל אפשר להוריד את כמות חומר הנפץ וגם אם הבית לא ייהרס אנחנו נדאג שאת המחבלים נחסל'. היו שם כמה גנרלים- 'תסתום את הפה, מי שאל אותך? תעשה את המבצע שלך, למה אתה מתערב?'. דדו מסתכל ואומר- 'יש מפקד אחד במבצע הזה, קוראים לו מנו שקד, מה שהוא מחליט מקובל עליי', ומה שאמר אבידע נראה לי הגיוני. קיצצנו את כמות חומר הנפץ. ובעיניי זה הדבר הכי מוסרי והכי ערכי שחייל יכול להראות. אתה נכנס למדינת אויב, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה והוא בא ואומר- 'אני לא רוצה שאחר כך על הגב שלי או על הראש שלי או במוסר שלי, אדע שנהרגו שלוש או ארבע ילדים'. קיבלנו את זה, הורדנו את כמות חומר הנפץ. לצערנו כשהוא הוביל את הכוח, במקרה הגיע לשם כוח של מחבלים, פצע אותו קשה ואת חגי מעיין ושניהם נהרגו. אבל זו בעיניי דוגמא שלא צריך רב- אלוף או אלוף, לפעמים סגן מראה לנו, לכולנו, לכל המפקדים ולכל הפוליטיקאים מה זה מוסר ומה זו ערכיות."
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 22-09-2011, 22:41
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

עומדים מימין לשמאל אמנון ליפקין, שאול זיו (נראה לי), מנו שקד ואהוד ברק. בתמונה השנייה בניין החזית העממית
בראיון אתו תיאר רא"ל (מיל') אמנון ליפקין שחק על מבצע "אביב נעורים":
"התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית"
"אני הייתי מפקד גדוד 50 של חטיבת הצנחנים, ויצאתי עם הסגל של הגדוד ועוד שני אנשים מהסיירת. היעד שלנו היה בית בן שבע קומות של החזית הדמוקרטית, שהיה למעשה מחנה צבאי. קצין חי"ר וצנחנים ראשי, עמנואל (מנו) שקד, פיקד על המבצע, ובאופן טבעי ההכנות למבצע כזה דורשות זמן. אם בכראמה, יכולנו להרים משקפת משטח ישראל ולראות את רוב מרחב הפעולה שלחמנו בו, ב'אביב נעורים' המצב היה שונה. צריך ללמוד על התצ"אות ולעשות עוד כמה דברים. ההחלטה הייתה שהפעולה תתבצע עם בגדים אזרחיים ולא ככוח צבאי, משום שחלק ממתאר המבצע היה בתוך שטח בנוי ודי צפוף, והיינו צריכים ללכת ברגל. היה ברור שאם יראו חיילים, מיד יידעו שיש כאן משהו, וזה מקפיץ את כולם. אם מבחינים באזרחים בתוך עיר כמו ביירות כשהם צועדים בלילה, זה לא מושך תשומת לב.


ההגעה הייתה עם סטי"לים עד קרבת החוף ומשם עם סירות גומי, כשבחוף חיכו לנו מכוניות שנשכרו על- ידי לוחמים של המוסד כמה ימים קודם. מהחוף צריך היה לנסוע אל היעד, להחנות את המכוניות במגרש חנייה ולהתחיל ללכת ברגל עד המקום. ידענו שיש שם שומרים בתוך עמדה מתחת לבניין. תפקידנו היה לפגוע בשומרים, להכין את הבניין לפיצוץ ולפוצצו על יושביו, ולאחר- מכן לחזור למכוניות, לצאת לחוף ולקרוא לסירות גומי שיבואו לפנות אותנו.השלבים הראשונים התבצעו די כמתוכנן. הגענו לחוף, נחתנו. אני אפילו זוכר די קרוב לזה בית- מלון מואר שאנשים הסתובבו בו. המכוניות חיכו לנו למעלה. נכנסנו לתוכן וכל כוח יצא ליעדו. הגענו למקום החנייה, זה היה רחוב עם עלייה קטנה, החנינו את המכוניות ויצאנו. אבידע שור וחגי מעיין מהסיירת הלכו קדימה. הם היו לאחר אימוני לוט"ר, האקדחים שהם נשאו היו עם משתיקי קול. אחריהם הייתה עוד חוליה, ובסך הכל הכוח שלנו מנה תשעה- עשר אנשים, כאשר באוטו נשארו שלושה נהגים, רופא ולוחם שייטת שהיה צריך לעשות לנו את הקישור עם סירות הגומי, והוא נשאר לאבטח את הנהגים ואת הרופא. אנחנו היינו שבעה או שמונה שהלכנו לבניין. את חומרי הנפץ השארנו בתא המטען של האוטו, כי היו שם מאתיים חמישים ק"ג. היינו צריכים לטהר את הבניין ואז לקרוא למכונית עם חומרי הנפץ, להוציא מהבגאז', לפזר את חומרי הנפץ, לפוצץ ולסגת עם המכוניות אל החוף. שמענו את הירי של האקדחים עם משתיקי הקול, ושניות אחר- כך התחילו פרצי ירי של נשק אוטומטי. היה ברור שמשהו פה לא לגמרי מתנהל לפי התוכנית. בגלל שהרחוב היה קמור, לא היה קשר עין עם חגי ואבידע, וקראתי להם. הגעתי למקום שיש קשר עין וקראתי להם בקשר. לא הייתה תשובה בשני מכשירי הקשר שלהם. ראינו שיורים מתוך רכב שעמד חמישים מטר בצד, במעלה הרחוב. צריך לזכור שמדובר ברחוב אזרחי. כשהלכנו בו, אנשים עמדו במרפסות. מרגע שהתחיל הירי, הרבה אנשים יצאו ליראות מה קורה. התחילו חילופי אש וזריקת רימונים גם מהקומות הגבוהות של הבניין. ירינו אל הבניין והשתלטנו על תחתיתו, והאש משם נפסקה.


כשהגעתי אל תחתית הבניין אמרו לי שיש עוד פצוע, יגאל פרסלר, שלימים היה יועץ ראש הממשלה לטרור. הוא היה פגוע די קשה, וקראתי לאיש השייטת שיבוא לקחת אותו לרופא. הוא הגיע ולקח את יגאל על הכתפיים. אחר- כך היה סיפור שידעתי עליו רק בדיעבד. מישהו יצא מאחד הבתים כדי לעזור לו לסחוב את הפצוע. הם רבו ביניהם וזה שרצה לעזור הבין שהם לא פלסטינים ותוך כדי מאבק הוא לקח מאיש השייטת את נשקו וברח. יגאל שכב על הרצפה ולא היה לו הרבה מה לעשות. הוא ניסה לדרוך את הנשק עם הפה, כי היד שלו הייתה פגועה, אך ללא הצלחה. אנשים ניסו לרדת במעלית, וחסמנו את פתח חדר המדרגות, כשכמה אנשים מיושבי הבניין ניסו לצאת החוצה הם נהרגו ביציאה. קראנו לרכב עם חומר הנפץ. מנחם זטורסקי, שלימים היה מפקד הנח"ל, היה מ"פ החבלה שהצטרף אלינו. הוצאנו מהאוטו את חומרי הנפץ. כשהגענו לתחתית הבניין ראינו שאבידע נהרג וחגי היה פצוע. את אבידע הכנסנו לתא המטען ואת חגי שמנו במושב האחורי ואמרנו לנהג לרדת לרופא. הרכב ירד למטה, ואנחנו פיזרנו את חומר הנפץ. הפעלנו את מנגנון ההשהיה וירדנו לכלי הרכב.


כשהגענו לחניון ראיתי שיש שני כלי רכב, והרכב עם אבידע וחגי חסר. ניסינו לקרוא לו בקשר והוא לא ענה. שאלתי את האנשים איפה הוא. הם לא ידעו. הם רק ראו אותו חולף בנסיעה. הדבר היה מאוד מטריד. התחלנו לנסוע לכיוון חוף הפינוי. די בתחילת הנסיעה שמענו את הפיצוץ הגדול. כשהגענו לחוף ראינו את הרכב, שמסיבה לא ברורה לא עצר אצל הרופא, והוא התחיל לטפל בחגי שאיבד הרבה דם. קראנו לסירות הגומי, התפנינו לסטי"לים ושם חגי נפטר בחדר הניתוח. יגאל הוטס מהסטי"ל לרמב"ם. שאלתי אחר כך את הנהג של האוטו למה הוא לא עצר אצל הרופא- הוא היה בחור יותר מבוגר מאיתנו, שנלחם כנער גם במלחמת השחרור. הוא אמר שהוא חשב שאף אחד לא ייצא משם והוא ייקח אותם לחוף, וכשמישהו יבוא לפנות הוא לפחות יספר מה היה. מה שהוא לא ידע זה שמכשיר הקשר לסירות הגומי לא היה אצלו. הוא היה אצלנו. כך שאם לא היינו מגיעים או אם היינו מחליטים לשנות את חוף הפינוי- כנראה שהוא לא היה מצליח להוציא אותם משם.


עיטורים מוענקים בדרך כלל במקומות שהדברים לא הלכו לפי התוכנית. אם בכראמה הכל היה זורם לפי התוכנית, כנראה שלא היה צריך להעניק לי עיטור. אותו דבר בביירות. אם לא היינו מסתבכים והייתי צריך לקבל כמה החלטות, שלדעתי היו חצי אינטואיטיביות, לא הייתי מקבל עיטור. ובכל המלחמות זה היה נכון. גם עכשיו כשיושבים על המדוכה לתת עיטורים על המלחמה בקיץ, רוב העיטורים יהיו במקומות שהדברים בהם לא הלכו בקלות ועל- פי התוכנית. בשורה התחתונה, אני חושב שזה נכון לתת עיטורים. בוודאי לחיילים, אבל גם לקצינים זוטרים, שמבצעים את תפקידם מעל ומעבר תוך כדי גילויים של גבורה." (מתוך כתבתו של פנחס וולף שהתפרסמה בעיתון "במחנה")
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 25-03-2013, 16:25
צלמית המשתמש של רועי AZ
  רועי AZ רועי AZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,739
יפות יפות עם רימונים בחזיות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 05-04-2013, 07:02
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

הלילה שבו נולדו מיתוסים\ מאת אהרון לפידות

"סיירת מטכ"ל חתומה על מבצעים מרשימים, עמוק מעבר לקווי האויב · על רובם לא שמענו וספק אם יורשה לחשוף אותם · יחידת העילית תציין בשבוע הקרוב 40 שנה למבצע "אביב נעורים", שבו חיסלה בכירי פת"ח בביירות · אחד מלוחמיה, אבנר שור, מפזר מעט את הערפל
"בלילה שבין 9 ל־10 באפריל 1973, לפני 40 שנה בדיוק, ביצעה ישראל מבצע שהיכה את הפלשתינים, ורבים בעולם כולו, בתדהמה. במבצע, 'אביב נעורים' שמו, חוסלו שלושה ממנהיגי פת"ח בדירותיהם בביירות, פוצץ בניין מיפקדת פת"ח, שבו התגוררו פעילים מהחזית הדמוקרטית של נאיף חוואתמה ונהרגו בו כ־50 מחבלים, ופוצצו בית מלאכה לאמצעי לחימה וסדנה. מעבר לנזק הממשי הכואב שנגרם לארגוני המחבלים, הם ספגו מכה פסיכולוגית אנושה. הביטחון שחשו בביירות, שיד ישראל לא תשיג אותם שם, נופץ לרסיסים. 'מבחינת הפלשתינים', כותב אהרון קליין בספרו 'חשבון פתוח, מדיניות החיסולים של ישראל בעקבות טבח הספורטאים במינכן', "הוכיח 'אביב נעורים' את יכולתה של ישראל להכות בכל מקום על פני כדור הארץ'. בחוד המבצע עמדו 16 לוחמים מ'היחידה', היא סיירת מטכ"ל, שעל כתפיהם הוטלה המשימה העיקרית - חיסול שלושת בכירי פת"ח: אבו יוסוף נג'אר, סגנו של יאסר ערפאת וקצין המבצעים של ספטמבר השחור, כאמל נאסר, דובר פת"ח ויד ימינו של ערפאת, וכאמל עדואן, האחראי להפעלת חוליות הטרור בגדה ובישראל. מפקד הכוח היה מפקד היחידה באותה עת, אהוד ברק, ולצד ההצלחה המבצעית, המבצע נכנס לפנתיאון הלאומי גם בשל הפרט הפיקנטי שברק היה מחופש לאישה, כמו שני לוחמי סיירת נוספים, עמירם לוין ולוני רפאלי. בדרך הטבע, חיסול הבכירים לכד את מירב תשומת הלב. אולם, דווקא המטרה הפחות בולטת, פיצוץ המיפקדה, תבע גבורה אישית, הקרבה, יכולת פיקוד וקור רוח בלתי רגילים. החלק הזה של המבצע הוטל על כוח צנחנים ושני לוחמי סיירת הצנחנים, בפיקודו של אמנון ליפקין־שחק, אז מג"ד גדוד 50 ולימים הרמטכ"ל. הכוח נקלע לחילופי אש כבדים עם המחבלים בבניין, מטעני חומר הנפץ הונחו תחת אש והבניין פוצץ תוך גילוי מנהיגות למופת של ליפקין־שחק, שקיבל את צל"ש הרמטכ"ל על תפקודו. שני לוחמים שילמו בחייהם למען הצלחת הפעולה הנועזת: אבידע שור וחגי מעיין. 'הצוות שלנו היה עסוק במבצע ייעודי ברמת הגולן, ובגלל המידור לא ידענו דבר על 'אביב נעורים',' מספר אבנר שור, מחבר הספר 'צוות איתמר - סיירת מטכ"ל, האנשים, המבצעים, האווירה', שיוצא לאור בימים אלה בהוצאה מחודשת (כתר). שור, קיבוצניק משובל ואז לוחם בסיירת מטכ"ל, אולי לא היה בסוד 'אביב נעורים', אבל משהו בהופעתו של אחיו, אבידע, עורר את חשדו: 'ביום שישי שלפני המבצע פגשתי את אחי בקיבוץ. שמתי לב שהוא נועל נעליים שחורות חצאיות ולא סנדלים. זה נראה לי מוזר ושאלתי אותו למה הוא נועל את הנעליים האלה. הוא ענה: 'החברה שלי קנתה לי אותן מתנה לפסח', אבל אני המשכתי לחשוד'. בבוקר שלמחרת המבצע היה הצוות של אבנר, 'צוות איתמר', בשטח, ברמת הגולן. אבנר ופרחי, חבר נוסף בצוות, נקראו אל מפקד הצוות: 'בפעולה שהיתה הלילה בביירות של היחידה ושל הצנחנים', אומר איתמר לאבנר, 'אח שלך אבידע נפגע קשה... ונהרג'.
'הידיעה על מות אחי חילחלה לאט', מספר אבנר, 'אבל לצד האבל הטרידה אותי בעיה אחרת: חששתי שיעיפו אותי מהיחידה בגלל שהפכתי לאח שכול. הדרך היחידה להישאר בכל זאת היתה לקבל חתימה מההורים. לא העליתי על דעתי לבקש מהם. הפסקתי לישון בלילות וחיכיתי שיבואו לומר לי שאני הולך. ואכן היום הזה הגיע, אבל פתאום היתה לי הברקה. שאלתי מי יכול לאשר לי להישאר ביחידה בלי חתימה של ההורים, ואמרו לי שרק הרמטכ"ל. 'סדרו לי פגישה איתו', ביקשתי. ואכן, בתוך זמן קצר נפגשתי עם דדו (רב־אלוף דוד אלעזר) וקיבלתי ממנו את האישור. עד היום אני היחיד בצה"ל שהמשיך לשרת ביחידה קרבית התנדבותית ללא חתימת ההורים'. את העובדה הזאת אבנר מציין בגאווה." ("ישראל היום", 05.04.2013 )

המשך הכתבה בקישור
http://www.israelhayom.co.il/article/82003
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 05-04-2013 בשעה 07:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 29-12-2013, 19:20
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

רא"ל (מיל') אמנון ליפקין-שחק ז"ל, יוצא גדוד 890 ומג"ד הנח"ל המוצנח, שפיקד על כוח הצנחנים שפשט על יעד "גילה" ב"מבצע אביב נעורים", התראיין על חלקו במבצע בעת ששימש כראש אמ"ן:
אצלנו לא היו "נשים"
אלוף אמנון שחק זוכר היטב את הקרב, אף כי לא באופן דרמטי, כמו זה העולה מתוך התיאור בספרים. עם זאת הוא מודה כי הפעולה היתה בפירוש יותר מורכבת מן האחרות בהן השתתף אז.
מדוע בחר דווקא דווקא באבידע שור ובחגי מעיין לתפקיד חיסול השומרים?
לדבריו בגלל הידע שלהם בשימוש באקדח. בסיירת הצנחנים הכינו כוח לכל מיני מבצעים. בין השאר אימנו אותו להשתמש באקדחים.
- אמרת כי אבידע וחגי היו הגיבורים האמיתיים של המבצע. מדוע הדגשת את זה?
הם היו החוד. הם יצאו נגד שומרים מזוינים, בעמדה. אף אחד אחר, מבין הלוחמים, לא התמודד עם הצורך להתקרב לאנשים מוכנים לירי, להסתכל להם בעיניים ולירות בהם. זה הקטע הכי קשה. כשנפתחת אש - הכל יותר קל. הם ביצעו את המשימה בצורה מושלמת.
- הם היו מחופשים, כפי שמתואר?
כן, כולנו היינו באזרחי. לא היו "נשים" אצלנו. (בכוח של ברק דווח על לוחמים שהתחפשו לנשים.) היתה לנו חזות אזרחית רגילה. ז'קטים, חליפות. לא הידור מיוחד. גם לא ספורטיבי מאוד. צורה סבירה לאזרחים זרים.
- זה עזר מאוד?
הלבוש האזרחי נועד לפרק הנסיעה מהחוף. לא רצינו למשוך תשומת לב. היה גם איזה מרחק הליכה מהמכוניות ליעד. צריך היה לעבור את זה מבלי להתגלות, להגיע לטווח הכי קצר לשומרים ולהתחיל בפעולה הצבאית. בסופו של דבר היינו צריכים לפתור את רוב הבעיות בכוח ולא בהתחכמויות.
- אבידע וחגי נורו מתוך רכב מחבלים, שחנה מן העבר השני של הרחוב. מדוע, בעצם, הגעתם דווקא מכיוון זה?
זה הכיוון שנקבע בתכנונים. גם היום אני חושב שזה היה הכיוון הנכון להגיע. לקחנו בחשבון כל מה שידענו מהמודיעין. אף אחד לא ידע על הרכב הזה קודם למבצע ובזמן המבצע. הוא חנה בקבוצה גדולה מאוד של כלי-רכב. בלילה הוא נראה תמים כמו האחרים.
- מהיכן הוא צץ, אם כן?
אני מניח שהוא היה בפטרול. איש לא ידע שמתקיים פטרול כזה. אני לא בטוח שאנשי הפטרול בעצמם ידעו שיעצרו שם, במרחק 20-15 מ' מהבניין. אבל הם עצרו, כנראה, עישנו או שמעו רדיו. כששמעו את היריות וראו מה קורה, קפצו החוצה וירו לכיוון התוקפים.
- אתה מייחס את זה למקרה עיוור?
אני מניח שזה קורה בכל מקום. כל שתעשה הכנות – צפה להפתעות. זה גורם שאי-אפשר לקחת אותו בחשבון. אני בטוח שזה לא היה חלק מן התוכנית שלהם לעצור שם.
- בכל אופן, הם ירו ופגעו בשלושה מאנשיך, שליש מהכוח, כל הבניין התעורר לחיים. התחילו לירות מהקומות העליונות ולזרוק רימונים. מצבך, כמפקד, היה לכאורה קשה מאוד, בהתחשב בעובדה שטרם התחלת אפילו בביצוע המשימה. הרגשת לחץ?
לחץ זה מצב שבו יש לך זמן לחשוב, אני באמת לא יכול לשחזר מה עבר לי אז בראש. אני מניח שקודם כל חשבתי שצריך להגיע לנפגעים. קודם כל עניין אותי מה קורה איתם. חוץ מזה, צריך היה להילחם, כי אנשים התחילו לצאת והיתה אש מכל הכיוונים. היה קרב של כ-10 דקות למטה עד שהשתלטנו על הכניסה ועל תחתית הבניין. כשכבר היינו מתחת לבניין ומצאנו את חגי ואחר כך את אבידע, הרגשנו שאנחנו פחות או יותר שולטים למטה, ונראה היה לי שאפשר להמשיך במשימה ולקדם את חומר הנפץ.
- היה איזה רגע שחשבת שלא תוכל להמשיך?
לא, לא חושב. תירגלנו את זה כל כך הרבה פעמים. חלק מהדברים כבר עשינו באופן חצי-אוטומטי.
- תרגלתם אפשרות של פציעה?
לא, מה שתירגלנו הוא שברגע ששולטים בתחתית הבניין צריך להביא את הרכב עם חומר הנפץ. לפרוק אותו ולשים ליד העמודים. גם העובדה שלנו נפגעו לנו אנשים נוספים – עזרה. אחרי ההפתעה הראשונה, אנחנו כבר הפתענו אותם. היוזמה חזרה אלינו.
- איך היית מסכם את הקושי המרכזי בפעולה?
פעולת הלחימה לא היתה פשוטה. בעיקר הצורך להילחם מטווח קצר באנשים רבים. חוץ מזה התחלנו את הלחימה ברגל שמאל, עם שלושה נפגעים. זה מצב פתיחה מאוד לא נוח.
- כראש אמ"ן אתה יכול להעריך את איכות המודיעין שקיבלת אז. היה חסר לך משהו?
אני חושב שלגבי היעד עצמו – כלומר המבנה, השמירה, דרכי ההגעה – היה לנו מודיעין טוב מאוד. מה שלמדתי בכל זאת, שם וגם קודם, הוא שכמה שלא יהיה לך מודיעין טוב, אף פעם לא תדע את הכל. יש גם הפתעות ששום מודיעין לא יכול לתת עליהן תשובות מושלמות מראש. לכן, בעת תכנון הפעולה צריך לקחת בחשבון את אותן הפתעות. בכל מצב, גם הצפוי, יש התפתחויות לא צפויות.
- עוד מסקנות?
למדתי שאפשר להכין מבצעים מסובכים או כאלה שנראים מסובכים, בפרקי זמן קצרים יחסית, בתנאי שיש מודיעין טוב וכוח צבאי מאומן.
- אפשר לעשות מבצע מסוג כזה גם היום?
אין לי ספק, שהיום אפשר לעשות את זה רק יותר טוב.
(מתוך הספר "זה היה סודי ביותר- 30 פרשיות מודיעין ובטחון בישראל" מאת יוסף ארגמן, יצא לאור ע"י הוצאת משרד הביטחון, 1990, עמודים 365-368)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 29-12-2013 בשעה 19:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 30-12-2013, 09:40
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

40 שנה אחרי: איך נראה ליל מבצע "אביב נעורים" בעיניו של לוחם?\ מאת בן כספית

http://www.thepost.co.il/news/new.a...q=EE&0r9VQ=IKFG
רפי איל (שסטל), שקיבל את עיטור המופת על חלקו במבצע שהפך שם נרדף למה שמכונה "ידו הארוכה" של צה"ל, משחזר את המאורעות בביירות, על משתיקי הקול והמרצדסים עמוסי חומרי הנפץ. ובינתיים, הגזרה האיראנית מבטיחה קיץ מתוח בירושלים ובוושינגטון
1. למה להרוג?

הערב נרכין כולנו ראש ביום הזיכרון לחללי צה"ל. מקץ יממת אבל, במעבר חד, נחגוג עצמאות 65. ביום רביעי מלאו 40 שנה למבצע "אביב נעורים", מבצע שהפך שם נרדף למה שמכונה "ידו הארוכה" של צה"ל ולתעוזת לוחמיו. למי שלא בקי, מדובר במבצע שבו התחפש אהוד ברק לאשה ברונטית, ולידו עמירם לוין, מחופש לאשה ערמונית. המבצע התקיים בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973. כוחות מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים ושייטת 13 הגיעו לחופי ביירות בסטי"לים של חיל הים, ופשטו על חמישה יעדי מחבלים בבירה הלבנונית. המבצע היווה תגובה לפיגועים רבים של פת"ח והחזית העממית באותה תקופה נגד יעדים ישראליים. במבצע חיסל צה"ל כמאה מחבלים, בהם בכירים שחוסלו בבתיהם ובמיטותיהם, מטווח קצר, פוצצו בנייני מטה, משרדים, בתי מלאכה לרקטות ולמוקשים ואתרי טרור נוספים. אחד מחמשת היעדים של המבצע, ששם הקוד שלו "יעד גילה", היה בניין בן שבע קומות ברחוב חרטום שברובע פקהני בביירות. על פי המודיעין, הבניין שימש למגורים של אנשי החזית העממית. הכוח שתקף את היעד הורכב מקציני גדוד 50 של הצנחנים, בתוספת שני לוחמים מסיירת צנחנים, סגן מפקד הסיירת סגן אבידע שור, וסמל חגי מעין. הם צורפו לכוח בזכות מומחיותם בשימוש באקדח ולוחמה בטרור. הם היו אמורים להרוג במשתיקי קול את שומרי הבניין ולפנות את הגישה לכוח הפורץ. שניהם נהרגו בפעולה - ההרוגים היחידים של צה"ל ב"אביב נעורים". מאז, בכל שנה, מתקיים בקיבוץ שובל, הקיבוץ שבו נולד וגדל אבידע שור ז"ל, אירוע זיכרון לשני החללים. אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל לשעבר, הוא הדובר הקבוע באירוע. ליפקין-שחק היה סגן אלוף, מפקד גדוד 50 של הצנחנים, ועמד בראש הכוח שפרץ ל"יעד גילה", היעד היחיד ב"אביב נעורים" שהסתבך והפך לקרב קשה. השנה, ליפקין כבר לא איתנו, אך אירוע הזיכרון הקבוע בשובל התקיים. לבקשת שולמית שור, אמו של אבידע ז"ל, דיבר רס"ן רפי איל (שסטל בצעירותו, אביו של העיתונאי נדב איל), שקיבל את עיטור המופת על חלקו ב"יעד גילה". שולמית ביקשה ממנו לדבר על הפעולה עצמה. הנה, בהשמטות וקיצורים, מה שסיפר בקיבוץ שובל:

"אני נרגש לעמוד במעמד הזה, במיוחד בשנת ה-40 ל'אביב נעורים'. זו השנה הראשונה ללא אמנון מפקדנו וחברנו, שהלך לעולמו. אמנון היה עבורי, עבור כולנו, דוגמה. הייתה בו אצילות טבעית ונינוחות מסוימת, ריחוק של נסיך. אבל מאחוריו הסתתרה אנושיות וחיבה. ההחלטות קרות הרוח שקיבל במהלך 'אביב נעורים' היו ההוכחה העליונה לכישורי הפיקוד שלו, ובנוף של החברה הישראלית הוא חסר מאוד. התבקשתי לדבר על הפעולה עצמה. דבר שנמנעתי מלעשות, לבד ממורשת קרב לחניכי קורס קצינים, וגם אז זה לא היה פשוט. במרץ 73' אמנון שחק גיבש קבוצת קצינים מגדוד 50, סיירת צנחנים והשייטת. בסך הכל 14 לוחמים, למבצע שלימים ייקרא 'אביב נעורים'. החלק שלנו, בלשון הצבאית 'יעד גילה', היה לפוצץ את מפקדת החזית העממית בביירות. עברנו הכשרות שונות שהחלו לייצר מארג שרימז שזו פעולה שקטה. עם אקדחים, משתיקי קול, כמות גדולה של חומרי נפץ, בגדי אזרחיים, אימונים ברמת אביב ובחוף הים. מתבוננים ולומדים אחד מהשני, מתפעלים מהיזמות והיצירתיות של אבידע (שור) וחגי (מעין). ברור שהם מנוסים יותר, הם מאוד עצמאים, מאוד ביחד ונדיבים בעצות טובות. אבידע שנון וחד, חגי לוחם מעולה שגם דובר צרפתית. אמנון מפרט את יעדי הפעולה. אנחנו עולים לסטי"לים כשברור שאנו עומדים לבצע פעולה שקטה באזרחית. אבידע וחגי, יגאל (פרסלר) ואני נהיה בחוליית הטיהור, כאשר אבידע וחגי מובילים ויגאל ואני מעט מאחוריהם. הם ראו בבוקר את תמונות השומרים של הבניין שסופקו על ידי אנשי המוסד... לפי התוכנית, מאחור, במרחק של כ-50 מטר, אמנון המפקד עם גלעד, ומאחוריהם מנחם (זטורסקי) האחראי לפיצוץ הבניין יחד עם החבלנים ומאבטחי החבלנים. מאחוריהם אנשי השייטת, הרופא יהונתן חסין, אנשי המוסד והמרצדסים העמוסים בחומרי החבלה. את אנשי המוסד והמכוניות נפגוש בחוף הנחיתה שאליו נגיע בסירות גומי. הרשו לי להוסיף ממד אישי. אני עולה לסטי"לים עם אנחת רווחה, שסודי הכמוס לא התגלה. אבי עלה מפולין בשנות ה-30 ומשפחתו כולה נספתה בשואה. אמי הבריחה את הגבול היישר מביירות ובמקום להגיע לאחד מקיבוצי השומר הצעיר, מגידו, היא באה בתחילת שנות ה-40 לרעננה, שם פגשה את אבי. אביה של אמי היה חזן הקהילה היהודית בביירות ורק באמצע שנות ה-50 עלו ארצה. ב-1973, חלק נוסף של משפחתה מתגורר במרחק של 800 מטר בקו אווירי מרחוב חרטום, שבו ממוקמת מפקדת החזית העממית, היעד שלנו, שממנו יצאו ההוראות לאינספור פיגועים. בכל מהלך האימונים אני חושש שייוודע שבעצם יש לי משפחה לא רחוק מהיעד ואני אקורקע".

"עלינו לסטי"לים מוכנים, מנטלית ופיזית", המשיך איל, "היינו מוכנים בידיעה שיש לנו את אמנון, ומאחורי אמנון יש גם את אבנר חרמוני, מפקדם של אבידע וחגי, ויש את מנו שקד (מפקד "אביב נעורים" כולו, שניהל את המבצע מסטי"ל - ב"כ), ועוזי יאירי, ודדו הרמטכ"ל, וכאשר אתה עולה למספר שעות של הפלגה בלב ים, עולים איתך חבריך, מוריך, הוריך וקיבוץ מגן, ושובל, וירושלים, ומגדל, וחיפה, ורעננה, ישראל איתך, ועמך איתך. ומעבר לשינון ובדיקת הציוד והידיעה שיש איתנו רופא נפלא, נוכח החשש והפחד. עוד בארץ, העלה אבידע את סוגיית חומר הנפץ העודף שקרוב לוודאי יפגע בחפים מפשע, ודעתו התקבלה. במקום 200 ק"ג, שבטח היו ממוטטים גם בניינים סמוכים, העלינו 120 ק"ג, שהספיקו. והייתה דילמה מבצעית נוספת בארץ. מחוף הנחיתה עד ליעד הובילו אותנו אנשי המוסד במרצדסים שכורים ונשאלה השאלה מה עושים אם המשטרה הלבנונית תעצור אותנו בדרך ליעדים או בנסיגה. התשובה הכמעט מתבקשת הייתה חיסול במשתיקי קול. בשלב הזה נאמרו שתי מילים: למה להרוג? ולאחר דיון סוכם שתרסיס גז, אזיקונים ואיזולירבנד בפה, יספיקו. ולכן שינינו גם את סדר הישיבה במושבים האחוריים, כולל תרגולות. בבוקר ראינו בתמונות את פניהם של השומרים שקרוב לוודאי נפגוש עם משתיקי הקול, ועלינו לסטי"לים עם המשפט 'למה להרוג?' בראשנו. הרי אפשר גם עם אזיקונים. הדיסוננס הזה הוא מהותנו. הוא נשקנו האמיתי. הוא ברגבי אדמת קיבוץ שובל. הוא בהיסטוריה של העם היהודי. הוא המעלה והוא המוריד בסולם המוסר הפרטי והצבאי. אני רוצה להיות בטוח שהמילים האלה, 'למה להרוג?', ממשיכות להישאל בתדרוך מבצעי ערב פעולות עלומות שעוד מתבצעות. עלינו לסטי"ל בתודעה ברורה, צלולה ונקייה, 'הבא להורגך השכם להורגו'. לאחר שעות של הפלגה אנו מול חופי ביירות, מתארגנים עם הציוד הצבאי על הלבוש האזרחי, זה בערך כמו להורות לשחקן טניס לעלות למגרש במגפיים. בסירות הגומי אנו מגוננים על עצמנו בשקיות ניילון, לבל נרטיב את הנעליים. חשנו מוגנים בהובלת אנשי השייטת לחוף. נגענו בחוף וחברנו לאנשים האמיצים מהמוסד שחיכו לנו. אנו כבדים וקלים בו זמנית. מתוזמנים, שקטים, ממוקדים, 14 במספר ל'יעד גילה'. לאחר נסיעה של חצי שעה בארץ אויב, אנו במגרש החניה המוכר לנו מהצילומים, בתחתית רחוב חרטום, כ-300 מטרים מהיעד. המרצדסים עמוסים בצ'ימידנים עם חומר נפץ. אמנון ואבידע מקדימה, חגי, יגאל ואני במושב האחורי. כל שלושת המרצדסים חונים. אנו ערים שמרגע זה, כל טעות היא קריטית. כל אירוע, עלול לחשוף אותנו. הפעולה מתחילה."

"אבידע וחגי, יגאל ואני מתחילים להוביל לכיוון משימתנו, נטרול המחבלים השומרים על פתחי הבניין", משחזר איל בפני הנוכחים, "אבידע קל בתנועתו, כמעט מרחף. חגי חזק, גדול ורך, הם במעלה הרחוב בצד שמאל. יגאל ואני מספר מטרים מאחוריהם, בצד ימין. מאחורינו מתארגן אמנון ומתחיל בתנועה עם גלעד, המשמש גם כקשר. כ-50 מטר מאחורינו מנחם, זכי וסבאג. הרחוב מואר בפנסי רחוב אבל ברובו חשוך. אנו נעים אזרחית, ומולנו מדי פעם נעים אזרחים. כעשר דקות לאחר מכן, אנו כבר אמורים להתפצל. הבניין המוכר לנו מתמונות נמצא בסוף הרחוב. אבידע וחגי ינועו לכיוון דרום-מערב של הבניין, ויגאל ואני לדרום-מזרח. אלה רגעים של ריכוז טוטאלי. אנו מרוחקים, ומחוברים כל כך. ברור שאבידע וחגי יהיו שם ראשונים, הידיים בכיסי המעיל שרכשנו בדיזנגוף, בתוכם האקדחים עם משתיקי הקול ועל גבנו עוזי ותת מקלע אינגרם. יגאל ואני אמורים לפתוח צעד ולקצר טווח לשומרים שלנו ברגע שאבידע וחגי ישלפו. לפתע נשמע רעש האקדח עם משתיק הקול, צעקה בערבית מכיוון לא צפוי, אנו מופתעים ומרוססים בצרורות של מקלע המוצב על ג'יפ. יגאל יורה, אני אחריו. יגאל סופג צרור המכוון אלינו, ובכך ככל הנראה מציל את חיי. לאחר האקדח, אני שולף את העוזי וממשיך לירות. יגאל פצוע, חגי צועק - קר רוח - שגם הוא פצוע. את אבידע לא שומעים. מהקומות העליונות בבניין יורים כלפי מטה. תופת של ירי. אני סוחב את יגאל קצת מחוץ לקו האש תוך כדי ירי. אחר כך ינסה מחבל לחטוף אותו במהלך הפינוי לרופא הממתין במגרש החניה. אמנון וגלעד מגיעים בריצה. הוא שומע את יגאל ושואל איפה אבידע. איפה חגי. תוך כדי מציאת מחסה ליגאל, גלעד מצטרף לירי על הקומות העליונות. אנחנו מול הבניין. אבידע וחגי ירו בשומרים ונפגעו ממקלע לא צפוי. יגאל ואני ירינו לכיוון הג'יפ, ויגאל נפגע. את המצב הזה פוגש אמנון שמדווח בקשר: 'יש הסתבכות, אנחנו לא בשקט, שלושה נפגעים, אין צורך בחילוץ'. מאחור מגיע מנחם ובשניות מבין את תמונת המצב ואומר לאמנון, אני רץ קדימה לבניין ומשנה לחלוטין את הדינמיקה. אמנון, מסונכרן לחלוטין עם מנחם, בקור רוח ממשיך בקרב. את יגאל מפנים לאחור אל יהונתן הרופא. אבידע וחגי נמצאים מתחת לעמודי הבניין, אני מצטרף למנחם ואמנון אומר לי, תמצא את אבידע וחגי. אנו רצים קדימה ומצטרפים חיים יעקוביץ ואהרן סבאג, שכמעט לבדו משתלט על חדר המדרגות של הבניין ויורה כלפי מעלה, פוגע בעוד שני מחבלים, זכי ואני מתחת לבניין ואמנון שולח את חומרי הנפץ עם המרצדס שמגיעה ברוורס. זכי ומנחם מתקינים את חומרי הנפץ לעמודי הבניין. הכל לפי התרגולת, אלא שכאן עפים כדורים ומדי פעם רץ מחבל מול הפנים. המחבלים מולנו בקרב פנים אל פנים, ואנחנו יורים וגם פוגעים. אנחנו כבר ממש מתחת לבניין ושם מצאתי את אבידע, ואת חגי שמעתי. לאחר השלמת התקנת חומרי הנפץ זכי מצטרף ויחד אנו מעלים את אבידע וחגי למרצדס שנסוגה כאשר מהקומות העליונות עדיין יורים כלפי מטה. מנחם מסיים את החיווטים, ואמנון ששוב מוודא שפינינו את אבידע וחגי, פוקד להפעיל את ההשהיה לפיצוץ הבניין. אנו חוברים למרצדסים בחנייה ומתחילים בנסיגה. יהונתן הרופא עובד במושב האחורי, לוחש שאיבדנו את אבידע, יגאל וחגי פצועים קשה. כ-20 שניות לאחר תחילת הנסיגה אל החוף, נשמע הפיצוץ שמוטט את הבניין עם כ-80 מחבלים בבסיס האם שלהם. הפינוי לסירות הגומי היה מורכב. יגאל פרסלר פונה במסוק מהסטי"ל עם כעשרה קליעים בגופו ומתחיל במאבק ארוך עד לחזרה מלאה לשירות. ואז נאמר, שגם את חגי איבדנו. על הסטי"ל אנו, קבוצה של לוחמים צעירים, ביחד ולחוד, לבד ובשקט, משייטים הביתה. אנו חוזרים חסרים. לתמיד."

"השנים חולפות. קשה להאמין שעברו 40 שנה. חגי ואבידע נשארו צעירים לנצח, לוחמים, אצילי נפש, שכל העולם עוד לפניהם. ממנחם זטורסקי, שקיבל את עיטור העוז על חלקו בפעולה, נפרדנו לפני כמה שנים, השנה גם אמנון ליפקין-שחק הלך מאיתנו. כולם רצו בחיים שלנו כאן, כולם לחמו ללא ספק בצדקתנו ומתוך הכרה עמוקה בצורך לשמר את האנושיות והמוסר שלנו. יהיה זכרם ברוך". עד כאן רפי איל, אתמול בקיבוץ שובל. במבצע נהרגו כמאה מחבלים ושני חיילי צה"ל. יגאל פרסלר נפצע קשה, השתקם, חזר לשירות בצה"ל והגיע לדרגת תת אלוף. ארבעה צל"שים הוענקו ללוחמי המבצע: סא"ל אמנון ליפקין-שחק קיבל את עיטור העוז על קור רוחו יוצא הדופן והעובדה שהשלים את המשימה המורכבת על אף הקשיים והנפגעים. עיטור העוז הוענק גם לסרן מנחם זטורסקי, עיטור המופת הוענק לסגן רפי איל ולסגן אהרן סבאג. (מתוך "סופהשבוע", 13.04.2013)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 30-12-2013 בשעה 09:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 30-12-2013, 12:00
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "הערה קטנה ולא ממש משמעותית...."

ידוע שקדי. וזכור לי שאתה מדבר משום שהיית שם כקצין ב-707 וסופחת לכוח. תיאורך את הפשיטה היה מאלף לא פחות.
בחרתי להביא את תיאוריהם של רא"ל אמנון ליפקין ז"ל ושל רפי איל כפי שהובאו במקורות ללא תוספות.
כל הערה שלך בנושא מבורכת ומרתקת.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 20-05-2016, 19:29
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 15,393
43 שנה למבצע "אביב נעורים"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "אביב נעורים- 9.4.1973- סקירה"

http://www.navy.idf.il/994-8992-he/Navy.aspx

סא"ל (במיל) אלי מריק, שפיקד על צוות בשייטת 13 במבצע "אביב נעורים" משחזר את רגעי הפשיטה
תאריך: 08/04/16 מחבר: אוראל אלחדד
שעת לילה מאוחרת מול חופי ביירות. בדממת אלחוט מפליגות 48 סירות גומי ועליהן עשרות לוחמים מיחידות העילית של צה"ל. הם בדרכם לנקודות שונות בחופיה של העיר. מזג האוויר הסוער והקור העז אינם מהווים מכשול בפני הלוחמים, שהתכוננו לרגע הזה במשך חודשים. במוחם הם רואים רק את המטרה שלשמה הגיעו, מתקפת פתע על יעדים של ארגון הפת"ח בעומק לבנון. זה נשמע כמו סצנה הלקוחה מסרט מרגלים בדיוני אך מדובר במבצע "אביב נעורים" שהתרחש בלילה שבין ה-9 ל-10 באפריל לפני 43 שנה. סא"ל (במיל') אלי מריק השתתף במבצע כמפקד החוליה שתקפה את היעד 'ורדה- 2', בית מלאכה לייצור אמצעי לחימה ימיים בשכונת אל עוזאי בלבנון. השבוע, הסכים לספר על זיכרונותיו מהמבצע ולשפוך אור על המעורבות של שייטת 13 במבצע "אביב נעורים".


"פגיעה בלב ובמוח של הפת"ח"
בזמן המבצע מריק היה בדרגת סרן ופיקד על צוות לוחמים בשייטת 13; "הייתי כבר יחסית ותיק במונחים של מפקד צוות, עם ניסיון של שנתיים", משחזר. "התקופה שקדמה למבצע הייתה מאוד מתוחה. ארגון הפת"ח היה אחראי לשורה של מתקפות טרור נגד יעדים יהודים בעולם כשהשיא היה טבח הספורטאים במינכן. זה הוביל לשינוי תפיסתי, הבינו שצריך לתקוף טרוריסטים באופן יזום ולא רק כתגובה לפעולת טרור". מריק מתכוון למדיניות שהונהגה באותן שנים, ששמה לה למטרה לבצע פעולות שיפגעו בלב ובמוח של האויב ולא בידיים וברגליים. כלומר, פגיעה אנושה בעורף האויב. כחלק מהמדיניות קודם תחום הלוחמה הזעירה בצה"ל ויחידות כמו שייטת 13 קיבלו הזדמנות להשתתף בפעולות מבצעיות נועזות.

שימו לב לתמונות



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.navy.idf.il/SIP_STORAGE/files/6/3076.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.navy.idf.il/SIP_STORAGE/files/7/3077.jpg]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:17

הדף נוצר ב 1.64 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר