לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #6  
ישן 14-04-2013, 17:38
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "דרגתו הצבאית היא של סמל לכל היותר, ואין לו הכשרה אקדמית כהיסטוריון"

אמת!
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 16-04-2013, 15:49
  אורי מילשטיין אורי מילשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.02
הודעות: 556
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "דרגתו הצבאית היא של סמל לכל היותר, ואין לו הכשרה אקדמית כהיסטוריון"

נא לדייק: דרגתי הצבאית בסוף השירות היא קמ"א - קצין מקצועי אקדמי, המקבילה לרב סרן. את חמש השנים האחרונות של השירות הצבאי שלי במילואים בליתי כחוקר בכיר בענף תולדות חיל האוויר (היסטוריה של חיל האוויר). אז היה לי כבר תואר שלישי במדע המדינה, שחקר מלחמות הוא חלק ממנו. לעניות דעתי, חמש שנים אינטנסיביות אלה, פי שלושה מימי מילואים רגילים, במסגרת של צה"ל, שבה עוסקים בהיסטוריה צבאית מקנות ידע למחקר היסטוריה צבאית. באותן שנים לימדתי שנתיים היסטוריה צבאית וחשיבה צבאית בפו"ם זרוע אוויר.

כתיבה בלתי מבוססת, עם יומרה מגוכחת להבנה ולידע, מאפיינת את התרבות הצבאית הירודה הרווחת אצלנו, ועל כך בוכה הנביא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 17-04-2013, 07:42
  אורי מילשטיין אורי מילשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.02
הודעות: 556
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "עם כל הכבוד, זה עדיין לא ״ד״ר להיסטוריה״"

כל דרגה וכל תואר הם "שטות". דוגמא: מפקד חזית הדרום האלוף שמואל גורודיש-גונן. בין מכחישי השואה יש פרופסורים - אז מה? ומה עם רמטכ"ל צבא צרפת בפרוץ מלחמת העולםה שנייה הגנרל גמלן? האם דרגתו ותאריו מצביעים על הבנתו הצבאית? פרופ' אניטה שפירא היא היסטוריונית מוכרת ומכובדת שעסקה גם בנושאים צבאיים ואף קיבלה פרס ישראל על היותה כזאת. בספרה על יגאל אלון היא התעלמה מהטבח בעין זיתון במבצע יפתח. אז נתעלם מכך בגלל התארים ושלה והכבוד שבו זכתה?

חברים, העיסוק בתארים הוא אינפנטילי!!!

נערך לאחרונה ע"י אורי מילשטיין בתאריך 17-04-2013 בשעה 07:46.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 17-04-2013, 17:14
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,677
מרוב ש וא אינפנטילי, הוא מה שגרם לך להצטרף לדיון....
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "כל דרגה וכל תואר הם "שטות"...."

כניראה שזה כן חשוב לך. אני תיקנתי מה שכתבו עליך ביחס לתארים למען הדיוק, ואתה נכנסת לכאן כדי להוסיף משלך למען הדיוק. בזה זה מתחיל וניגמר. אם לא היית מתערב בתת שירשור זניח זה, אף אחד לא היה ממשיך את העיסוק בזה.
וכן, פרופסור אניטה שפירא היא היסטוריונית מצוינת. אם יש לך טענות שהיא מוטה ולכן העלימה פרטים לא נעימים על יגאל אלון, אתה מוזמן לשטוח זאת. הספר שלה על יגאל אלון הוא מצוין בעיני, והיא חשפה בו פרטים לא ידועים במיוחד על כישלונות ומחדלים של יגאל אלון, וביקרה אותו לא מעט.
תארים אינם ערובה לכלום, אבל הם מלמדים על הכשרה שעבר החוקר בתחום מסוים. לכן, יש חשיבות לידיעה לגביהם.
וכן, לאדם שפיקד על כוחות בקרב יש יתרון כהיסטוריון צבאי על פני מי שלא, ולו משום שהוא מודע טוב יותר, ואופן המיידי ביותר, ללחצים, תנאי אי הוודאות וכו שכרוכים בפיקוד על מסגרות גדולות במלחמה. לכן הוא נמצא במקום טחב יותר לשפוט אם התנהלות מסוימת שלמפקד, בהינתן עובדות ידועות מסוימות, הייתה סבירה או לא סבירה. אני כן מסכים שלמפקד הבכיר לשעבר אין בהכרח יתרון מבחינת הבנה מקצועית בטקטיקה,אסטרטגיה וכדומה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 18-04-2013, 19:14
צלמית המשתמש של פסטן
  פסטן פסטן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,648
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "עם כל הכבוד, זה עדיין לא ״ד״ר להיסטוריה״"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
ומבחינה צבאית, דרגתך היא של חייל זוטר. קצין אקדמאי זה שטות שהומצאה כדי לתת כבוד ומשכורת לאנשים שאינם אנשי צבא.
קמ"א זה לא חייל זוטר, אלא קצת יותר מזה. בקצב הזה אפשר גם להגיד שסגן הוא חייל זוטר, כי אם הוא אקדמאי (עתודאי, לדוגמה) הוא מקבל את דרגת הסגן לפני שבילה יום אחד בצבא האמיתי. האם הוא נחשב איש צבא?
(מכה מקדימה נגד התחכמות: חייל זוטר [TEX]\neq[/TEX] "קצין זוטר". אגב, טכנית, תא"ל הוא גם "קצין זוטר"...)

מדוע הומצאה הדרגה אינני יודע, ואני חושד שגם אתה לא. אני יודע מה אומרות הפקודות בעניין:
דרגת קצין מקצועי - דרגה המוענקת לחוגר אקדמאי בשירות סדיר או בשירות מילואים, שלא הוכשר לקצונה, המשובץ במקצועו והמתמנה לתפקיד, המוגדר בתקן כתפקיד של קצין אקדמאי.

חובותיו וזכויותיו של קצין מקצועי הן כחובותיו וזכויותיו של קצין זוטר, כמפורט בהפ"ע 3.0201, למעט הסמכות לשפוט בדין משמעתי.

מעמדו של קצין מקצועי, לצורך העמדתו לדין ולצורך קביעת הסמכות לקריאתו כחייל מילואים על-פי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, מקביל לזה של קצין בדרגת סגן, או - במידה שהוא עומד בתנאים המפורטים להלן - מקביל לזה של קצין בדרגת סרן:
כידוע, התוספת למשכורת זניחה - 350 שקל "תוספת עתודאים" בחובה (אני חושב שמקבלים אותה כל בעלי דרגת קמ"א ולא רק עתודאים) - וכבוד בטח שלא מקבלים מהדרגה הזאת...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס

אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 18-04-2013, 18:48
צלמית המשתמש של פסטן
  פסטן פסטן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,648
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "נא לדייק: דרגתי הצבאית בסוף..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי אורי מילשטיין
נא לדייק: דרגתי הצבאית בסוף השירות היא קמ"א - קצין מקצועי אקדמי, המקבילה לרב סרן. את חמש השנים האחרונות של השירות הצבאי שלי במילואים בליתי כחוקר בכיר בענף תולדות חיל האוויר (היסטוריה של חיל האוויר). אז היה לי כבר תואר שלישי במדע המדינה, שחקר מלחמות הוא חלק ממנו.
רק לדייק: דרגת קמ"א מקבילה לסגן, כפי שכתוב בפ"מ 3.0210, ובתנאים מסוימים מקבילה לדרגת סרן. אני מוכן לקבל את זה שבתנאים לכך שהיא תקביל לדרגת סרן עמדת (בגדול: להיות בקבע עם יתרת שירות מסוימת), אבל לא מוכרת לי דרך שבה קמ"א או קא"ב מקבילים לרס"ן.

כמובן שזה לא אומר עליך שום דבר רע, אבל רק רציתי להעמיד דברים על דיוקים, ככל שאני יודע.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס

אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 14-04-2013, 13:50
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,856
מסכים איתך, יש כאן משהו מאוד מוזר...
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "פשוט מאד"

כפי שכתבתי לא פעם איני חייל קרבי ולא השתתפתי בפועל בקרבות. (אך הייתי "בסביבה")
באחד המפגשים שלי עם דר' מילשטיין הסבתי את תשומת ליבו, כי אין קרב אחד או מבצע אחד בעולם
אשר התנהל לפי מה שתוכנן ולפעמים תושייה גדולה מאוד של המפקדים/לוחמים בשטח היא שהביאה בסופו של דבר להצלחת המבצע. יש אין ספור דוגמאות מהחיים. בקשתי ממנו שיביא לי רק מקרה אחד שהביצוע היה לפי התכנון. עד היום אני מחכה לתשובתו.
איני מסכים איתו שהוא מוציא רק את הדברים שלא "דפקו" בזמן המבצע ולא רואה את השורה התחתונה אם כשלון או הצלחה.

אני מטבעי אופסימיסט ורואה פעם כוס ריקה/מלאה, דר' מילשטיין רואה כנראה רק חצי הכוס שהיא תמיד ריקה.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)


נערך לאחרונה ע"י האזרח בתאריך 14-04-2013 בשעה 14:04.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 16-04-2013, 16:05
  אורי מילשטיין אורי מילשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.02
הודעות: 556
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "פשוט מאד"

שקדי 1:

1. הקביעה "צה"ל יצא מנצח" איננה מובנת מאליה, כמו במקרה של מלחמת יום הכיפורים לדוגמא. אבל אם ניטול לדוגמא את מלחמת ששת הימים, שלגביה אין ויכוח שיד ישראל היתה על העליונה,הרי מבחן התוצאה אינו מלמד בהכרח על התהליך. לעניות דעתי מלחמת ששת הימים הסתיימה אסטרטגית אחרי שלוש שעות של פעילות האווירית. מכאן שאין ללמוד ממנה על רוב צה"ל, היבשתי, הימי, הלוגיסטי המודיעיני וכו'. ניצחון בקרבות יבשתיים על אויב ממוטט הינו ניצחון מיתולוגי המאשש את טענתי בדבר תרבות מיתולוגית בתחום הביטחון בישראל. גם הניצחון האווירי אינו פשוט: האם זה הישג של כלל חיל האוויר כפי שמקובל מאז ועד היום או של אדם אחד בחיל האוויר, אלוף משנה יוסף נאור שפיתוח שלו שנשמר עד היום בסוד איפשר לטייסים להגיע ליעדים מבלי להתגלות?! מכל מקום במלחמת יום הכיפורים, רק אחרי שש שנים התגלה הצבא המנצח הזה בכל פגמיו.
2. אכן קשה לאנשים לשמוע את הרצאותיי ולקרוא את ספרי כי הם סותרים את הפרדיגמה הרווחת.
3. הרבה טיעונים בהיסטוריה נשמעו תמוהים כשהושמעו, למשל הטיעון של קופרניקוס להבדיל, שכדור הארץ נע סביב השמש ולא להיפך. כל גילוי מדעי דרמטי חדש נשמע תמוה בהתחלה. הטענה שדברי תמוהים היא הטעיה לוגית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 14-04-2013, 12:41
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "לטעמי אורי מילשטיין אינו ראוי וממליץ להסירו"

אני חושב שבתחומים מסויימים מילשטיין זיהה בעיות חמורות בפיקוד ובהכשרה של צה"ל, אולם הוא הפך את ההתנצחות לדרך חיים, והוא טועה ומטעה בסוגייה זו. אף שאני לא חושב שרא"ל במיל' ברק הוא כל הסופרלטיבים שנכתבו עליו (ובטח לא דעתו הטובה על עצמו) אולם ככל שזה נוגע למבצע אביב נעורים, וגם לתקופת שירותו של ברק ביחידה הרי שהדברים פשוט גובלים בהשמצה מרושעת ופרועה. ברק היה אחד המפקדים הבולטים של היחידה הן כחיל, מפקד צוות ופלגה וכמפקדה. הוא בלט בפיקוד על מבצעיה המודיעיניים והאג"מיים, וצדק בדחיפתו כי תשתתף בהם. כפי שתיאר בשעתו עפר שלח את החלטתו בשעתו מפקד הקומנדו הימי עמי איילון: "לפיה, הקומנדו הימי לא יהיה עוד יחידה בעלת ייעוד מצומצם בתווך הימי בלבד, אלא ייכנס לכל זירת לחימה עכשווית של הצבא, כיחידת פשיטה מובילה." (מתוך המאמר "גלנט חסר הכשרה לתפקיד הרמטכ"ל הבא" מאת עפר שלח, "מעריב, 23.08.2010 ). ברק עשה זו ביחידה וטוב שכך. הדבר סייע לצה"ל, ליחידה ובוודאי לביטחון ישראל. המבצע היה מוצלח במיוחד, והוכיח (שוב) את יכולות כוחות מיוחדים בלחימה ממוקדת בטרור. הוא בוצע היטב למרות תקלות ואירועים לא צפויים שהתפתחו. באשר לערפאת כיעד, איני מכיר סיפור כזה אבל גם אם כן הרי שמעולם לא עמד כיעד בודד אלא כחלק מקבוצה וכלל הקבוצה חוסל באותו מבצע, אז גם מבחינה זו הרי זה מבצע מוצלח. איני מזלזל לרגע בשני הרוגי צה"ל במבצע (חגי מעיין ואבידע שור ז"ל) אבל זה מחיר שניתן, לספוג. ואינו מערער את הצלחת המבצע.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 16-04-2013, 19:45
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,677
אתה ראוי כמו כל אחד לכתוב בפורום הזה
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "אני סקרן לדעת מה בדיוק לא..."

ובוודאי שהיחס כלפיך יהיה יותר סובלני מהיחס שלך למבקרים אותך...
העניין הוא שלאנשים כאן יש הסתייגות רבה מדברים שאתה כותב. אני חושב שההסתייגויות האלה ראויות לדיון. אתה מעוניין להפוך אותן לנושא? אני אומר רק בקצרה שלדעתי הכתיבה המאוחרת שלך לא יכולה להלקח ברצינות משלוש סיבות:
1. מגמתיות יתר שמשפיעה בצורה חריפה מדי על הפרשנות של אירועים ומעשים. למשל, אתה כתבת על "פוזה" לחיוב בקרב שבו נפל ושבו סגר את מכשיר הקשר או התעלם מימנו כדי שלא יפריעו לו לתקוף. זאת משום שהיה לך חשוב יותר לבקר את מי שנתן את ההוראה לא לתקוף (טבנקין). מאידך גיסא, אתה מבקר בחריפות את אהוד ברק על שעשה את אותו דבר בדיוק כמו פוזה במבצע של הסיירת. זאת דוגמא אחת לסתירות שאני מדבר עליהן, ויש רבות מאוד.
2. הביקורת שלך היא ממוקדת באנשים. כמי שאוהב לדבר על "עקרון השרידות" בוודאי שאמור להיות לך ברור שאתה מחבל בכל אפשרות שאותם לקחים שאתה מאתר (שחלקם בהחלט נכונים!) יזכו להתייחסות.
3. אותה ביקורת ממוקדת באנשים היא לחלוטין לא הוגנת, וזאת משום שהיא מתעלמת מההקשר ומהווה חוכמה בדיעבד מהסוג הגרוע. כל הפקת לקחים היא חוכמה בדיעבד אבל כשמבקרים אנשים בחריפות על החלטות שלקחו חייבים לקחת בחשבון איך הם תפסו את הדברים באותו זמן מבחינת מה שהיה ידוע להם, הכח שעמד לרשותם וההכשרה שקיבלו. ואיזו הכשרה הייתה לשמעון אבידן לפקד על חטיבה? קורס מ"מים של אירגון מלציוני? והאם מפקדי חטיבות שהוכשרו בצבאות וותיקים ומפוארים קיבלו החלטות טוב יותר? לסקוב היה מג"ד טוב מאחרים במלחמה? או אולי שלמה שמיר הוא דוגמא למפקד חטיבה מצטיין?
בקיצור, הייתה עושה שירות טוב יותר לכולם אם היית מתמקד בתהליכים ובקרבות ופחות בלהשמיץ באופן בוטה אנשים שחלקם כבר לא יכול להגן על עצמם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 16-04-2013, 23:51
  אורי מילשטיין אורי מילשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.02
הודעות: 556
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אתה ראוי כמו כל אחד לכתוב בפורום הזה"

1. אינני זקוק ליחס סובלני, ובכלל יחס כלפי אינו מעניין אותי!
2. המגמתיות שלי, כביכול, אינה רלבנטית וטענת המגמטיות אינה מבוססת אלא מבטאת את תפיסת עולמו של הטוען שאינו מרוצה מטיעוניי.
3. בעיני חשוב רק דבר אחד: האם הטיעונים שלי מבוססים או לא. אני מצפה ממבקריי להפריך את טיעוני ולא להביע את דעותיהם עלי. אם הם זקוקים נפשית להביע דעות אלה יבושם להם. לי זה לא מעלה ולא מוריד אך מבסס את הטיעונים שלי על תרבות ביטחונית נמוכה.
4. לעניין פוזה בקרב נבי סמואל, לא דייקת. בכתיבתי על נושא זה הבאתי גרסאות אחדות ואחת מהן שהוא סגר את מכשיר הקשר. הגרסה המבוססת ביותר לא היתה זאת, אלא שמפקדו, יוסף טבנקין הניח לו להחליט לפי התנאים בשטח אם לתקוף או לסגת.
5. אשר לאהוד ברק: במשימה שביצע ב-1962 הוא הפר פקודה מפורשת שנתנה לו לפני שיצא לפעולה, אם לא ישלים את המשימה עד אחת בלילה לחזור בלי להשלים אותה. הוא לא השלים אותה. כדי לא להפר עוד פקודה , לא לבצע את המשימה ולחזור מייד ב גלל השעה המאוחרת הוא פקד על הקשר לסגור את מכשיר הקשר. פוזה לעומתו לא קיבל פקודה לא לתקוף עם אור. הגרסה שפוזה סגר את מכשיר הקשר מקורה בעיקר באורי בן ארי שלא חילץ נפגעים ולא הפעיל את פקודיו כגל שני לבצע את המשימה.
6. דוגמא זאת של השוואה בין פוזה לאהוד ברק כדי להוכיח את מגמתיותי מלמדת אותי שאנשים שאין להם יחס סובלני כלפי פשוט לא התעמקו בנושא. אז מדוע שאתחשב ביחסם (יחסך)?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 17-04-2013, 01:03
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "1. אינני זקוק ליחס סובלני,..."

א. יש בכל זאת דרך ושיטה להתנהל מול האנשים עמם אתה מתווכח מחד, וגם דרך למתוח ביקורת. שיטתך יוצרת מצב שבו אתה דומה לנער שצעק זאב זאב, ומרוב שכעסו האנשים על תעלוליו בעבר, התעלמו ממנו גם כשהזהיר מפני זאב שעמד לטרוף את העדר.
ב. הדרך שבה אתה מתאר את ברק ואת המבצע פשוט אינה עולה בקנה אחד עם מה שפורסם וידוע אודותיו. איני מחסידיו הגדולים של אהוד ברק, אבל הרוב הגדול של אנשי הסיירת אשר שירתו תחת פיקודו ביחידה חולקים לו שבחים רבים אינספור. בנוסף ערפאת פשוט לא היה יעד במבצע, גם אם היה ראוי שיהיה. אבל גם אם כן היה ערפאת יעד לחיסול במבצע, הרי שמעולם לא עמד כיעד בודד אלא כחלק מקבוצה, שרובה המוחלט חוסל באותו מבצע, אז גם מבחינה זו הרי זה מבצע מוצלח.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 17-04-2013, 02:30
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,677
ברור שיחס סבלני אינו מעניין אותך, ולכן אתה כותב באופן שיבטיח שלא יתייחסו אליך ברצינות
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "1. אינני זקוק ליחס סובלני,..."

אילו הייתי איש תיאוריות קונספירציה ככמה אחרים (אהמ אהמ...) הייתי תוהה אם אתה לא כותב כך במתכוון כדי שחלילה לא יפעלו בהתאם להמלצותיך. עוד חלילה עלול להתגלות שהן לא שוות יותר מדי...
הכי קל להיות בפוזת נביא הזעם המושמץ. כלומר, זה לא בדיוק "קל", אבל זה מתאים לאנשים מסוימים.
1. המגמתיות שלך רלוונטית ביותר משום שהיא מעוותת את הפרשנויות שלך באופן בוטה (וקל לראות זאת לפי תיאורך את שרון לפני ואחרי תוכנית ההתנתקות). וכמובן, קל מאוד לבסס את טענת המגמתיות. את מאיר ציון, כך נידמה לי, אתה ספק מעריך ספק מעריץ. בניגוד לאבידן, הוא באמת הפקיר את אחד מחייליו (ג'יבלי) למוות (למרבה המזל בסוף זה היה שבי). זאת אחרי שיצא כאחד המפקדים לפעולה מבלי שידאג לקשר, ציוד רפואי רציני או תוכנית מעשית למקרה של צורך בחילוץ. לגבי ברק הרי המאמץ שלך לצייר אותו באופן החמור ביותר, ובכל מחיר, זועק לשמיים. בין השאר, באותה רשימה עצמה, אתה כותב שמחד ברק כמפקד שריון בכיר היה מקובע לעומת יאנוש, ומצד שני שיאנוש לעג לו כי הציע לנוע ליעד שלא בציר המרכזי. אתה כותב מצד אחד שברק היה צריך לצאת מייד לחילוץ הצנחנים בחווה הסינית, ומאידך מבקר אותו שיצא בחופזה ללא מודיעין, תידרוך וכדומה. מצד אחד אתה מצייר אותו כדוגמא לגרוע מכל, ומצד שני מציין רק בקטן בקטן שבעצם הוא לא נהג שונה ממג"דים אחרים במלחמה, ושוכח להוסיף עוד כמה וכמה שמות של מג"די שריון וותיקים ומנוסים בהרבה מברק בתחום הטנקאות, ועם יחידות אורגניות ולא כאלו שאורגנו בחופזה. כשצריך תדבר על זהירות יתר ופחדנות, וכשצריך תדבר על יהירות וחוסר אחריות. הכל על מנת להשמיץ את מי שהחלטת להתמקד בו באותו רגע.
2. הטיעונים שלך אינם מבוססים כפי שתיארתי למעלה. מעבר לכך שקיימות טענות רבות לגבי עצם העובדתיות של חלק ממה שאתה מביא, האופן המגמתי שאתה מביא את הדברים הופך את הטיעון לבלתי מבוסס. להאשים את ברק שהיה מג"ד שריון גרוע, כשנהג כמו רוב המג"דים במלחמה, זה טיעון חסר בסיס משום שמפקד "גרוע" ו"טוב" זה עניין יחסי. ולא יודע מה הקשר ביני ובין "תרבות ביטחונית נמוכה". אני בסך הכל לוחם במיל ללא יומרות ביטחוניות אלא רק אם חושי הגיון וצדק סבירים.
3. אתה כתבת שגם בן ארי וגם טבנקין העידו שנתנו שטבנקין נתן הוראה בקשר לא לתקוף. עדותם לא נאמנה עלי פחות מעדותו של מאיר זורע, גם אם היא מקלקלת לך את הטיעון. ובוודאי שלא היית אצלך ולא מילת ביקורת אחת ביחס לפוזה במידה ואכן התעלם ממכשיר הקשר. ההבדלים בין שני המצבים זניחים, ואתה יודע זאת היטב. בשני המקרים מפקד התעלם מהוראות הממונים עליו כדי להשלים את המשימה. מצב קלאסי של צל"ש (ברק) מול טר"ש (גרוע מזה בהרבה במקרה פוזה ז"ל).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 17-04-2013, 07:24
  אורי מילשטיין אורי מילשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.02
הודעות: 556
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "ברור שיחס סבלני אינו מעניין אותך, ולכן אתה כותב באופן שיבטיח שלא יתייחסו אליך ברצינות"

1. על הפעולה שבה נפל ג'יבלי בשבי פיקד אהרון דווידי ולא מאיר הר ציון. תיארתי את הפעולה בכרך הראשון של סדרת ספרי "ההיסטוריה של הצנחנים". בתולדות צה"ל מאיר הר ציון אכן היה לוחם ומפקד יוצא דופן. לחיוב. עיקר תרומתו בעיני היא היותו שותף בכיר למהפכת ה-101-890 של שנות החמישים, המהפכה היחידה בתולדות צה"ל שבה עסקתי רבות גם כהיסטוריון רשמי של הצנחנים (1974-1960) וגם כחוקר עצמאי.
2. העיסוק בכוונותיי כנראה מעניין אותך אך לא אותי. לי יש רק מגמה אחת: להגיע לחקר האמת. לאמת כשהיא לעצמה לא ניתן עקרונית להגיע (עמנואל קנט) אך ניתן להתקרב אליה. המאמצים להגיע לאמת הם תולדות האינטלקטואליות האנושית. כמו שאני מבקר ראוי בהחלט וגם רצוי לבקר אותי אך כדי שהדיאלוג יהיה פורה, הביקורת צריכה להיות ענינית ומבוססת. לעניות דעתי מי שעוסק בכוונות, יש לו כוונות בעצמו. יצחק רבין, שמעון אבידן ואהוד ברק (אנשים שביקרתי בחריפות) אינם מענינים אותי באופן אישי. אינני חבר בשום מפלגה או תנועה ומעולם לא הייתי ואינני נתמך על ידי שום גורם. אותי מענינת הווית הצבא והמלחמה גם בגילוייה הקונקרטיים (מיקרו) וגם במכלול הקונספטואלי (פילוסופי - מאקרו). לא מעט אנשים דוחים את מחקרי בחריפות אך יש לי "סוד" לספר לך ולאחרים בפורום, רבים מתיחסים למחקרי ולספרי מאוד ברצינות ומסכימים לממצאי ולמסקנותי. כך זה היה מאז ומעולם במחקר של נושאים רגישים וכך זה ימשיך להיות.
3. בספרי על קרב נבי סמואל הצגתי את כל הגרסאות וכל הטענות, גם של טבנקין גם של בן ארי גם של זורע גם של יעקב זהבי שהיה האדם הקרוב ביותר לאירועים, וגם של אחרים. לאחר הצגת כל הטיעונים על פי המקורות, נתחתי את האירוע והגעתי למסקנות שהגעתי. מותר להגיע למסקנות אחרות מבלי להתעסק בשאלות מגמותיי, בהשכלתי ובנסיוני כמפקד. הדיון בהם מלמד על האדם המעלה אותם ושום דבר עלי ועל מחקרי.
4. לגבי הבנתם ויכולת כתיבתם ההיסטורית, של מפקדים בכירים ובכירים פחות, שפקדו בקרבות כדאי לזכור דברים שאמר אלברט איינשטיין: "הדג נמצא כל חייו במים, מה הוא יודע מהם מים?!"
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 17-04-2013, 17:02
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,677
העיסוק בכוונותיך איננו מעניין כל עוד הן לא משפיעות באופן בוטה על הפרשנות שאתה נותן
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "1. על הפעולה שבה נפל ג'יבלי..."

1. מאיר הר ציון היה לעדותו שלו בפרקי יומן אחד המפקדים באותה פעולה שבה ננטש ג׳יבלי, ממש כפי שכתבתי. הוא בוודאי היה סמכות ממדרגה ראשונה באותם ימים ולקח חלק מרכזי בתיכנון ובביצוע. הפעולה גם לא הייתה שונה באופיה מבחינת (חוסר ה) תיכנון מפעולות אחרות שהוא הוביל בעצמו. מההפיכה שמאיר הר ציון הוביל או לא הוביל לא אמורה לגרום לך לגנות אותו פחות על מעשה זה, ממש כשם שחשיבותו של אבידן בהקשרים אחרים לא הרתיעה אותך מלגנות אותו על מקרה ניצנים. כאן באה לידי ביטוי המגמתיות. גם לא ברור לי איך האמת לגבי שרון הצליחה להשתנות אצלך כמעט בין לילה. האם אתה מבין מדוע לקורא הביקורתי קשה לקבל את דבריך כאמינים לאור זה? וכן,אני חושב שאישים כמו ברק ויצחק רבין מעניינים אותך מאוד באופן אישי, מסיבות פוליטיות.
2. הביקורת שלי היא עניינית, יש לי ביקורת על המגמתיות ויש לי ביקורת על עצם פרשנות האירועים. את העובדות לא חקרתי ואין לי הכלים להתווכח עליהן בביטחון. אם כי אני סבור שיש מקומות שבהם המקורות שלך. מפוקפקים עד לא ברורים. מפוקפקים ול משום שאתה לוקח כעובדה עדות של אישים שיהיי ה להם יריבות אישית עם מושא הביקורת שלך ושבכל ענין אחר אתה מפקפק קשות באמינותם (למשל, טבנקין ביחס לרבין). כאמור, יש לי קושי רב עם הפרשנות המחמירה על התנהלות ברק משום שהיא נראית לי מנותקת מההקשר וסותרת מה שאתה מתייחס אליו בחיוב.
3. על אף כל זאת, כפי שכתבתי באשכול עוד לפני שהצטרפת אליו, אני כן סבור שאתה איש מוכשר מאוד, הן ביכולת איסוף המתונים, הן ביכולת הכתיבה והן בניתוח. קראתי חלק גדול מהספרים שפרסמת, למדתי מהם עובדות שלא הייתי מודע להן והסכמתי עם חלק לא קטן מהמסקנות ביחס למקצועיות של צה״ל והפיקוד שלו. היו שקדמו לך בביקורות ובמסקנות האלה, והיו ששטחו אותן באופן יותר מעמיק, ועדיין הן חשובות. הבעיה היא בחומרה היתרה של הפרשנות של אישים אלו ואחרים וחוסר הפורפורציה של הביקורת יחסית לצבאות אחרים ויחסית לתנאי אותם ימים.
4. ואני לא הייתי משווה עצמי לפולר, ודי לחכימא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 16-04-2013, 22:37
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,856
דר' מילשטיין הנכבד.
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "אני סקרן לדעת מה בדיוק לא..."

אני אישית שמח, שהופעת כאן והגבת. לפני כמה זמן באחת ההרצאות שלך שאלתי אותך: "האם לדעתך היתה איזה פעולה צבאית או משימה אשר בוצעה לפי הספר? לא זכורה לי תשובתך...
האם לדעתך אפשרי בכלל דבר כזה, פעולה צבאית דה-לוקס? הכל דפק כמו "שעון שוויצרי". היות ואיני עוסק
בהיסטוריה צבאית, אז אולי אתה תאיר את עיני.
ברור לי כי בכל פעולה צבאית יש הרבה כוונים והבטים מנקודת המבט של משתתף בודד, אשר הוא בהכרח
רואה את הסביבה הקרובה ביותר אליו וכל זאת לפעמים תחת אש, השיפוט הוא קשה וגם התגובה בהתאם.
אפילו חייל אשר נמצא בסמיכות לראשון רואה הכל מנקודת מבטו שונה .
אשמח לקבל את תגובתך. תודה מראש.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 17-04-2013, 00:17
  אורי מילשטיין אורי מילשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.02
הודעות: 556
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "דר' מילשטיין הנכבד."

כבר אפלטון קבע לפני 2400 שנה. שבמציאות שום דבר אינו יכול להגיע לדרגת האידיאה. במתמטיקה נקבע שהמציאות שוברת את הסימטריה. מכאן ששום קרב אינו מתנהל לפי הספר בייחוד שבכל ספר ובכל תכונית יש פגמים לאין סוף. אחד הויכוחים לגבי מלחמת יום הכיפורים קשור לשאלה של ההתקפה האווירית המקדימה. הרמטכ"ל טען אחרי המלחמה שאם היתה מתבצעת תקיפה כזאת פני המלחמה היו אחרים לחיוב. יש טוענים שטוב, גם מבחינה צבאית טהורה, שלא בוצעה מתקפה כזאת כי התוכנית היתה גרועה מאוד. לחיל האוויר הישראלי לא היו אמצעים באוקטובר 1973 להשמיד איזורים מוכי טילים והתמרון שתוכנן ובוצע היה חסר ערך

הביקורת על אירועים צבאיים עושה כמובן השוואות בין תוכנית לבין ביצוע אך עיקר עניינה אינו בכך אלא בהתאמת הביצוע לנסיבות הקונקרטיות בשדות הקרב. לעולם אין התאמה מלאה אפילו לא בקרב יינה של נפוליון ובמבצע "איבחת המגל" לכיבוש צרפת ב-1940 הנחשבים לקרב ולמבצע מעולים. הביקורת היא לגבי המרחק בין הביצוע לבין הנסיבות. לדוגמא: לשלוח את גדוד 890 ב-16 באוקטובר 1973 להשמיד "ציידי טנקים" בחווה הסינית כששם היתה חטיבה מצרית מחופרת מלמדת על מרחק בלתי נסבל ובהתאם לכך התוצאות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 17-04-2013, 04:22
  ע"ש ע"ש אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.09
הודעות: 227
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "כבר אפלטון קבע לפני 2400 שנה...."

כיבוי מכשירי קשר הוא לא דבר חדש.
לאחר כיתור המחנה השישי בסטאלינגראד,קרא היטלר לאריק פון מאנשטיין אולי מפקד השדה המוכשר בתולדות הלחימה המודרנית והורה לו לחלץ את המחנה השישי(בפיקודו של פון פאולוס).
במשך כשבועיים ניהל מאנשטיין קרב מבריק והגיע כה קרוב שבסטאלינגראד ראו בלילה את אותות האש של המחלצים.
בשלב זה פנה מאנשטיין להיטלר וביקש להורות למחנה השישי לחבור אליו.היטלר בהתמוטטות עצבים אופיינית אסר נסיגה מסטאלינגראד.
מאנשטיין הבין מייד שאם ייכנס לעיר יהפוך ממחלץ למכותר והתחיל למזמז את ההתקפה ע"מ להכשילה או "כיבה את מכשיר הקשר"ובכך הציל איזה 20 אוגדות פאנצר.תמהתני אם מילשטיין היה מלכלך עליו.
_____________________________________
הטל ספק בכל.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 17-04-2013, 05:28
  ע"ש ע"ש אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.09
הודעות: 227
לשם הפרספקטיבה זהו הסד"כ של קבוצת המחנות דון
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי ע"ש שמתחילה ב "..."

כל מספר כאן זה דיביזיה.ברק כיבה את הקשר בפעולת קומנדו של שישה חיילים.
זה וודאי אינו נושא משמעותי בקריירה המפוארת שלו.
לגבי תפקודו בחווה הסינית-יש אשכול עם הקלטות קשר שמדברות בעד עצמן העלה BA לפני זמן מה.


Formations
Army groups
and fronts

B Centre Don

Don Southwestern Stalingrad Voronezh
Armies
Axis
German 4th Panzer German 6th Hungarian 2nd Italian 8th Romanian 3rd and 4th

1st Guards 2nd Guards 3rd Guards 21st 51st 62nd 64th 65th
Corps

XIV Panzer XL Panzer XLVIII Panzer IV VIII XI LI 8th Air

Tank
1st 4th 13th 16th 24th 26th
others
4th Mechanised 13th Mechanised 3rd Guards Cavalry 4th Cavalry 8th Cavalry
Divisions

Panzer
6th 14th 16th 17th 22nd 24th
Infantry
3rd Motorised 29th Motorised 60th Motorised 5th 44th 71st 76th 79th 94th 100th 113th 295th 297th 305th 371st 376th 384th 389th

Guards Rifle
13th 15th 33rd 35th 36th 37th 39th
Rifle
38th 45th 62nd 64th 91st 93rd 95th 112th 138th 157th 169th 173rd 181st 193rd 196th 204th 214th 221st 248th 284th 302nd 308th 422nd 685th
others
414th Anti-Tank 149th Artillery 60th Cavalry 81st Cavalry
_____________________________________
הטל ספק בכל.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 17-04-2013, 09:05
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,856
מבצע אנטבה...
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי ע"ש שמתחילה ב "סטטיסטית למבצעים צבאיים יש..."

לפעמים צריך עצבי פלדה+ברזל והרבה מזל. אין כאן סטטיסטיקה בכלל.


כאשר המטוס המוביל היה צריך לזהות את נקודת הציון הקריטית וזאת אגם רודולף ולפי הזמן המשוער היה צריך להיות באיזור והוא לא נראה.
כזכור הם טסו בלילה ללא אורות וללא כל זיהוי אחר. עברו כמי רגעים טובים של חרדה וכל המבצע היה ממש על הבלימה. לדעתי, אם נחלק ביצוע של משימה מורכבת זה מתחלק כך
30% תיכנון, 30% ביצוע ו-40% מזל...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 13-04-2013, 17:02
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "מבצע "אביב נעורים" 9-10.4.1973"

אם מישהו יכול לסרוק ולהעלות את הכתבה של בן כספית מעיתון "סופשבוע" 12.04.2013 בנוגע ל"אביב נעורים", בה משחזר רס"ן במיל' רפי אייל מן הצנחנים (שעוטר על גבורתו בעיטור המופת) את המבצע.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 17-04-2013, 13:22
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 50 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב ""

בסוף לא הגבת על טענותי: אף שאני לא חושב שרא"ל במיל' ברק הוא כל הסופרלטיבים שנכתבו עליו (ובטח לא דעתו הטובה על עצמו) אולם ככל שזה נוגע למבצע אביב נעורים, וגם לתקופת שירותו של ברק ביחידה הרי שהדברים פשוט גובלים בהשמצה מרושעת ופרועה. ברק היה אחד המפקדים הבולטים של היחידה הן כחייל, מפקד צוות ופלגה וכמפקדה. הוא בלט בפיקוד על מבצעיה המודיעיניים והאג"מיים, וצדק בדחיפתו כי תשתתף בהם. כפי שתיאר בשעתו עפר שלח את החלטת מפקד הקומנדו הימי עמי איילון: "לפיה, הקומנדו הימי לא יהיה עוד יחידה בעלת ייעוד מצומצם בתווך הימי בלבד, אלא ייכנס לכל זירת לחימה עכשווית של הצבא, כיחידת פשיטה מובילה." (מתוך המאמר "גלנט חסר הכשרה לתפקיד הרמטכ"ל הבא" מאת עפר שלח, "מעריב, 23.08.2010 ). ברק עשה זאת ביחידה וטוב שכך. הדבר סייע לצה"ל, ליחידה ובוודאי לביטחון ישראל. המבצע היה מוצלח במיוחד, והוכיח (שוב) את יכולות כוחות מיוחדים בלחימה ממוקדת בטרור. הוא בוצע היטב למרות תקלות ואירועים לא צפויים שהתפתחו. באשר לערפאת כיעד, איני מכיר סיפור כזה אבל גם אם כן הרי שמעולם לא עמד כיעד בודד אלא כחלק מקבוצה וכלל הקבוצה חוסל באותו מבצע, אז גם מבחינה זו הרי זה מבצע מוצלח. איני מזלזל לרגע בשני הרוגי צה"ל במבצע (חגי מעיין ואבידע שור ז"ל) אבל זה מחיר שניתן, לספוג. ואינו מערער את הצלחת המבצע.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 17-04-2013, 22:55
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,856
הכתבה...
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "פרקי הספר על אהוד ברק"

۞ 1. גיוס מילואים בניגוד לפקודה ועוד לפני שהוחלט על מלחמה
ביום חמישי, 3 ביוני 1982, התנקש מחבל מארגונו של אבו נידאל בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב. שרון שהה אז בשליחות סודית ברומניה. למחרת בבוקר התכנסה הממשלה ואישרה לצה"ל להפציץ מן האוויר 16 בסיסים של אש"פ. הפלשתינים הגיבו בירי ארטילרי על יישובים ישראלים לאורך כל גבול הצפון. בעיני חברי הפיקוד הישראלי העליון בשלו התנאים למלחמה. הממשלה החליטה על יציאה למלחמה רק במוצאי שבת, אך כבר ביום שישי טלפן ראש לשכת הרמטכ"ל, אלוף משנה (לימים תת-אלוף במיל.) זאב זכרין, לחברו, קצין תותחנים ראשי, תת-אלוף אריה מזרחי, ואמר: "זה הולך להיות. במסוק אין מקום. אתה לוקח את המכונית שלך ונוסע לנצרת".

סיפר מזרחי: "נסעתי מביתי לנצרת כמו מטורף. למרות שלא הוזמנתי רשמית, נכנסתי לישיבה ולא התבקשתי לעזוב. היו שם רפול; אלוף פיקוד הצפון, אמיר דרורי; מפקד חיל האוויר, אלוף דוד עברי; ראש ענף מבצעים באג"ם, תת-אלוף אורי שגיא, וזאב זכרין, ראש לשכת הרמטכ"ל. רפול אמר: זהו זה. ביום ראשון מתחילים. רפול פקד לא לגייס מילואים כדי לא לתת אתראה. אמרתי לו: אנחנו חיל שדורש הכנות עירומי-תחמושת, סיורי עמדות, מדידות וטיווח, אני רוצה לגייס מילואים כבר מהיום. רפול אמר: 'לא!', שאלתי: 'מתי?', רפול השיב: 'בשבת'. טלפנתי לסגני והוריתי לו להתחיל לגייס מילואים מיד, בקריאה שקטה"180. קצין האג"ם של פיקוד הצפון דוד אגמון העיד: "מיד ביום שישי גייסנו למילואים כשלוש-מאות איש שהיו חיוניים לפעולת הפיקוד במלחמה, כך שביום ראשון היינו מוכנים לפעולה בכל הזירות".181

זכרין טלפן באותו יום שישי גם לתת-אלוף דני ורדי, שהיה מיועד להתקדם לדרגת אלוף ולפקד על אגף האפסנאות. הוא למד אז בהרווארד בקורס ניהול בכיר, ורפול הבטיח לו שאם תפרוץ מלחמה הוא יובהל ארצה ויפקד על אוגדה.182

רפול טלפן אישית לחברו, יאנוש, לבוסטון, ואמר לו לבוא כי מתחילים. הוזעקו גם האלופים דן שומרון ויקותיאל אדם ששהו בוושינגטון. הארבעה עלו על המטוס הראשון וטסו לישראל. בשבת, בנמל התעופה בן-גוריון, חיכה להם קצין התחזוקה של פיקוד הצפון, נתן להם מדים והוביל אותם למטוס שהטיס אותם לשדה התעופה במחניים. במוצאי שבת הם הוכנסו בזה אחר זה לחדרו של רפול ב"בור" בצפת, שהוכן למלחמה, ושם הטיל עליהם הרמטכ"ל את המשימות למלחמה שעומדת לפרוץ למחרת. ליאנוש הורה רפול לפקד על הגיס, לפני שסגנו, אהוד ברק, יגנוב ממנו את ההצגה. על ורדי הורה רפול לתכנן את כיבוש הבסיס הסורי הסמוך לעיירה ג'זין, וזאת מבלי שורדי ידע איזה כוח יעמוד לרשותו183. עוד לפני שעלה למטוס הורה יאנוש בטלפון לראש המטה בגיס להתחיל לגייס את אוגדה 90, שהייתה אוגדת מילואים משוריינת של הגיס שלו.184

במוצאי שבת אישרה הממשלה את תוכנית מבצע שלום הגליל שהציגו שרון ורפול. המבצע אמור היה להתחיל למחרת. בתוכנית נקבע שמשך הפעולה יהיה 48-24 שעות, טווח הפעולה יהיה 40 ק"מ ולא יהיה עימות עם הסורים.185 ישראל אף העבירה לנשיא סוריה, חאפז אל-אסד, לפני שתקפה, הודעה באמצעות ראש משקיפי או"ם, שאין בכוונתה לתקוף אותה.186 במקביל הודיע גם שר החוץ האמריקני, הגנרל אלכסנדר הייג, לנשיא סוריה, חאפז אל-אסד, ש"ישראל אינה מתכוונת לתקוף את כוחותיו, אלא אם כן אלה יתקפו את הכוחות הישראלים".187 מסתבר ששרון תכנן לא לתקוף את הסורים, אלא רק להבריח אותם מלבנון, בכך שיכתר אותם. זה היה ביטוי לאי-הכרתו את דרך הפעולה של הצבא הסורי, שמעכב בלחימה את כוחות האויב, אך אינו בורח גם כשהוא מאוים בכיתור. לשם כך הוטל על אוגדה 162, בפיקודו של מנחם עינן, להגיע לכביש ביירות-דמשק דרך הרי השוף (שתושביהם הדרוזים אכן קיבלו את צה"ל באורז ובסוכריות), תוך 24-12 שעות. האוגדה נבלמה על-ידי הסורים בעין זחלתא והגיעה ליעדה רק אחרי שלושה שבועות!188

יאנוש (משמאל). סמך רק על מקורביו [משה מילנר/לע"מ]
۞ 2. יאנוש התעלם
מברק לחלוטין
יאנוש לא היה מרוצה מן המטה הוותיק של הגיס שפעל עוד מן הימים שמשה בר-כוכבא פיקד עליו. אחרי שקיבל טלפון מרפול, הוא התקשר עוד ביום שישי מבוסטון למפקד בסיס הדרכה 15 של המודיעין, אלוף משנה אילן ויכסלבאום, וביקש ממנו להיות קמ"ן של הגיס במלחמה, למרות שקמ"ן הגיס, אלוף משנה יוסי תמיר, הוא זה שהכיר את כל התוכניות. ויכסלבאום שהיה ביחסים קרובים עם יאנוש מאז שירת תחת פיקודו במפקדת פיקוד הצפון, העיר שיש קמ"ן לגיס והמינוי צריך להיות באמצעות אמ"ן, בדרך נאותה. יאנוש השיב שמדובר במלחמה, שהוא זקוק לקמ"ן הטוב ביותר, ושהוא יסדר את הנושא עם אמ"ן. יאנוש לא הסדיר שום דבר עם אמ"ן ועל ויכסלבאום היה להסביר בעדינות לתמיר שאין הוא ראוי להיות קמ"ן ושלדעת יאנוש, הוא, ויכסלבאום, טוב ממנו. תמיר שנחשב לקמ"ן מצוין קיבל את הדין וביקש מויכסלבאום להשאירו בגיס בתפקיד של סמל מודיעין.189

כך גם נהג יאנוש בראש המטה הוותיק של הגיס, תת-אלוף אורי ירון. את ירון הוא לא הדיח, אך גייס לצידו את חברו ופקודו לשעבר, תת-אלוף עמרם מצנע, שבאותו פרק זמן פיקד על פו"ם ועד אז לא היה מעורב בהכנות של הגיס.190 יאנוש התעלם מברק לחלוטין, ולפיכך, ברק הקים לו חפ"ק משלו שפעל באופן נפרד. התוצאה: מתחילת המלחמה היו לגיס שלושה גופי פיקוד: חפ"ק יאנוש, חפ"ק ברק והמפקדה העיקרית הוותיקה של בר-כוכבא.191 תיאום לא היה ביניהם, כי יאנוש סמך רק על מקורביו שאת תוכניות הגיס למלחמה לא הכירו.

המקרה הבולט ביותר נוגע לתת-אלוף יוסי פלד, פקודו וחברו של יאנוש, שזלזל בברק, והאחרון ראה בו אויב. פלד היה סגן מפקד המכללה לביטחון לאומי ובעל תפקיד חירום בפיקוד הדרום. ביום הרביעי למלחמה הוא עלה ביוזמתו צפונה, התייצב בפני יאנוש ואמר לו: "אני מבקש להילחם תחת פיקודך!" יאנוש: "אין בעיות. תארגן לך שניים-שלושה קציני מטה, תקבל כוח תחת פיקודך". כך היה יוסי פלד למפקד אוגדה מאולתרת בגיס 446.192

מאחר שבגין אישר לפעול רק נגד אש"פ, מכיוון ששרון תכנן לסלק את הסורים מלבנון בתמרון מכתר ולא בהתקפה חזיתית, ומכיוון שהיה חשש שהסורים יפתחו חזית שנייה ברמת הגולן, נשלח הגיס של יאנוש, בפרוץ המלחמה, לרמת הגולן למשימת הגנה. מאחר שבמערכת הביטחון רווחה ההערכה שהסורים לא ייזמו מתקפה ברמת הגולן אלא אם יותקפו, ויאנוש רצה מלחמה, הוא ביקש מחברו, רפול, לעבור מרמת הגולן לגזרה המזרחית של לבנון. רפול נענה.193 להגנת רמת הגולן הוא שלח את הגיס הדרומי, בפיקודו של האלוף משה בר-כוכבא.194

בגין. לא הבין את המהלך [משה מילנר/לע"מ]
אלוף משנה זאב זכרין:
"רפול העריך מאוד את יצחק רבין. הוא רצה לדעת מה דעתו על המלחמה. רבין אמר: 'רפול, מלחמה עושים בהכרעה מהירה. לא נכנסים עם הראש למחנה פליטים אחרי מחנה פליטים בציר החוף. רוץ לציר דמשק ותנצח במלחמה'. זה השפיע מאוד על רפול. הוא אמר לי: 'זאביק צריך לרוץ'. בראשו של רפול היה להגיע לכביש ביירות-דמשק. רפול ישב ליאנוש על הראש להגיע לכביש ביירות-דמשק"
۞ 3. מרמים את בגין
המלחמה פרצה ביום ראשון, 6 ביוני 1982. לפי יאנוש, תפקיד גיס 446 היה להשתתף ב"תמרון כוחותינו באגפו הימני (של חיל המשלוח הסורי בלבנון), מעין תמרון נוסח חניבעל195 באלפים. במקרה שלנו דרך הרי השוף בלבנון". את התמרון דרך הרי השוף הייתה אמורה לבצע אוגדה 162 בפיקודו של תת-אלוף מנחם עינן. תפקיד הגיס של יאנוש היה להתקדם בגזרה המזרחית מדרום לצפון, "לתקוף ולהשמיד את השריון הסורי בגזרה המזרחית של לבנון, באמצעות ריכוז האוגדות למתקפה גיסית נגד דיוויזיה משוריינת מספר 1 של הסורים. השלב השני כלל ניצול ההצלחה, התקדמות ורדיפה אחרי הכוחות הסוריים הנסוגים. השלב השלישי כלל היערכות לבלימת דיוויזיה משוריינת מספר 3 וכוננות להמשך תנועה, הרחק צפונה לעבר בעל-בק, הנמצאת מצפון לכביש ביירות-דמשק, במרחק של כ-150 ק"מ מגבול ישראל.196 מצפון לבעל-בק פעלה חוליית אנשי מודיעין ישראלים שאמורה הייתה לספק מידע מודיעיני לגיס של יאנוש בזמן התקדמותו.197

ראש לשכת הרמטכ"ל, אלוף משנה זאב זכרין, סיפר: "רפול העריך מאוד את יצחק רבין. הוא רצה לדעת מה דעתו על המלחמה. רבין אמר: 'רפול, מלחמה עושים בהכרעה מהירה. לא נכנסים עם הראש למחנה פליטים אחרי מחנה פליטים בציר החוף. רוץ לציר דמשק ותנצח במלחמה'. זה השפיע מאוד על רפול. הוא אמר לי: 'זאביק צריך לרוץ'. בראשו של רפול היה להגיע לכביש ביירות-דמשק. רפול ישב ליאנוש על הראש להגיע לכביש ביירות-דמשק".198

מנחם בגין לא הבין את המהלך הזה והממשלה לא אישרה אותו, אך שר הביטחון, שרון, והרמטכ"ל רפול, הטילו אותו על צה"ל, בבחינת תורה שבעל-פה, ויאנוש וברק אכן התכוונו לבצעו. כדי להטעות את הסורים, העביר להם הרמטכ"ל, איתן, כאמור, מסר, באמצעות מפקד כוחות האו"ם בלבנון, שצה"ל לא עומד לתקוף אותם.199

כאשר קיבל הגיס את הפיקוד על הגזרה המזרחית בלבנון בסוף היום הראשון למלחמה בתשע בלילה200, הועמדו לרשותו שתי אוגדות קבועות שכללו שבע חטיבות בפיקודם של תת-אלוף עמנואל סאקל ותת-אלוף גיורא לב. אוגדה מאולתרת, בפיקודו של תת-אלוף דני ורדי שכללה שלוש חטיבות, הוקמה למחרת והוכפפה לגיס בשעות אחרי הצהריים. אף שלכאורה אמורות היו אוגדות אלה לפעול רק נגד כוחות פלשתינים, הן לחמו כבר ביום המלחמה הראשון גם נגד כוחות סוריים שחיזקו את הפלשתינים.201 מול הגיס של יאנוש פרשו הסורים, ביום המלחמה הראשון, את דיוויזיה מספר אחת שלהם, במערך של שתי חטיבות טנקים קדמיות וחטיבה ממוכנת עם נגמ"שים-נ"ט מאחור.202

לפי יאנוש, כוחות הגיס התקדמו צפונה, מעבר לרצועת הביטחון, ודחקו את הסורים בלא אישור ו"ללא ידיעת איש".203 לפי סגן מפקד אוגדה 90, רן שריג, כבר ביום השני למלחמה ירו כוחותיו מתותחי טנקים על יחידות סוריות.204 לפי מפקד הסיוע הארטילרי בחפ"ק של אהוד ברק, סגן יעקב זיגדון, הפגיזו כוחותינו, ביום השני למלחמה, סוללות ארטילריה סוריות.205 לפי הרמטכ"ל רפול, יאנוש טען ש"הסורים תוקפים אותו כל הזמן והוא מבליג, לפי הפקודות. שר הביטחון מודיע לו כי כאשר תוקפים אותו הוא רשאי להשיב אש".206 חיל האוויר השמיד באותו יום שתי תחנות מכ"ם סוריות בלבנון.207 מפקד חיל האוויר במלחמה, האלוף בדימוס דוד עברי, כתב שבאותו יום "לאחר שאירעו חיכוכים ראשונים בין כוחות יבשה סוריים לבין כוחות שריון ישראלים בגזרה המזרחית, הועלתה הדרישה לתקוף את הטק"א (טילי קרקע אוויר) למחרת ביום ג'".208
۞ 4. ברק לא התמצא בשטח ודיווחיו הטעו את יאנוש

טנקים ישראלים מפטרלים [יואל קנטור/לע"מ]
למה לא בלילה
ההחלטות המבצעיות במלחמה התקבלו בחדר קטן בצריף על הר כנען שבצפת, ששימש מקום לינה ל"נהגי הבוס" וכינויו היה "הארמון". שם התכנסו שר הביטחון, אריאל שרון; הרמטכ"ל, רפאל איתן; אלוף הפיקוד, אמיר דרורי; מפקד הגיס; מפקדי האוגדות ועוזריהם. בחדר שררה צפיפות מטרידה, האוויר היה אפוף עשן סיגריות, ולרבים מן העוזרים, שחלקם היו חיוניים, לא היה מקום. מדי לילה התקיימו שם דיונים בראשות שר הביטחון, וזאת הייתה אחת הסיבות שצה"ל, באותה מלחמה, מיעט להילחם בלילה
לפי קצין המודיעין של הגיס, אילן ויכסלבאום, יאנוש ניהל את כל המהלכים של יחידות הגיס בשטח, לפעמים עד רמה של טנק בודד, וזה היה לא תקין. הוא נעזר בראש המטה, עמרם מצנע. לסגנו, אהוד ברק, הוא לא התייחס כלל, לברק לא היה למעשה שום תפקיד עד היום האחרון של המלחמה, הוא היום של חרפת סולטאן יעקב. "מכיוון שלא היה לברק מה לעשות במפקדה, הוא לקח שלושה נגמ"שים והסתובב בשטח לדווח מה קורה". אבל ברק לא התמצא בשטח, פעמים אחדות הוא טעה במיקומו, והדיווחים שלו הטעו את יאנוש.209 גם אלוף משנה בדימוס, שהקשיב בתוקף תפקידו בצה"ל להקלטות, וביקש להישאר בעילום שם, העיד כי ברק טעה והטעה.

ההחלטות המבצעיות במלחמה התקבלו בחדר קטן בצריף על הר כנען שבצפת, ששימש מקום לינה ל"נהגי הבוס" וכינויו היה "הארמון". שם התכנסו שר הביטחון, אריאל שרון; הרמטכ"ל, רפאל איתן; אלוף הפיקוד, אמיר דרורי; מפקד הגיס; מפקדי האוגדות ועוזריהם. בחדר שררה צפיפות מטרידה, האוויר היה אפוף עשן סיגריות, ולרבים מן העוזרים, שחלקם היו חיוניים, לא היה מקום.210 מדי לילה התקיימו שם דיונים בראשות שר הביטחון,211 וזאת הייתה אחת הסיבות שצה"ל, באותה מלחמה, מיעט להילחם בלילה.

לפי ויכסלבאום, שנלווה ליאנוש, שרון ניהל את הישיבות ביד רמה ונזף בחריפות באוגדנרים על ביצועיהם הלקויים ועל אי-מילוי המשימות. סיפר ויכסלבאום: "בלילה השני למלחמה, אחרי שהורה למנחם עינן להתקדם בגזרה המרכזית עם אוגדתו צפונה, לעבר כביש ביירות-דמשק, דרך הרי השוף לעין זחלתא, מבלי להסתבך עם שלושה מוצבים סוריים, הוא שחרר את מפקדי האוגדות וקרא ליאנוש ולי להיכנס לחדרו. שם הוא אמר לנו: 'מחר אתם הולכים לתקוף את הצבא הסורי!' ואז, סמוך לחצות, הגיע טלפון מראש הממשלה מנחם בגין שאמר: 'אדוני שר הביטחון! לכבוד הוא לי לדבר איתך. מחר בישיבת הממשלה אני רוצה לתדרך את השרים לגבי יום המלחמה הבא, אנא הסבר מה הולך לקרות מחר?' אריק הסביר לבגין על המהלכים הצפויים של האוגדות המערביות, בפיקודם של איציק מרדכי, אביגדור קהלני ומנחם עינן, והדגיש שאין עניין להתעסק עם סוריה. הוא לא אמר מילה על פעילות האוגדות המזרחיות של גיורא לב, עמנואל סקל ויום-טוב תמיר (שאת אוגדתו החלו לגייס), ושמשימתן הייתה לתקוף את הסורים. בגין אמר: 'תודה רבה ולילה טוב!'"212 עוד לפני אותה שיחה, באותו יום שני בשעה רבע לשתים-עשרה בצהריים, קיים יאנוש קבוצת פקודות בחפ"ק הגיס בקיבוץ משגב עם, ואמר למפקדי הכוחות: "למחרת מתוכננת התקפה של הגיס על הצבא הסורי".213 לפי האלוף אורי שמחוני, שרון ורפול יצרו היתקלויות עם סורים, כדי להשיג אישור ממשלה לתקוף אותם.214

ביום השלישי למלחמה, 8 ביוני 1982, התקדמה אוגדה 162, בפיקודו של תת-אלוף מנחם עינן, צפונה, דרך הרי השוף, ללא התנגדות. היא הגיעה בערב לכפר עין זחלתא, ושם נבלמה על-ידי כוחות סוריים קטנים שנשלחו לקראתה, ב"מעבר הכרחי" לפני גשר, מצפון לכפר. הסורים גרמו להשהיית האוגדה באזור עין זחלתא למשך יומיים וחצי, עד הפסקת האש, כך שהיא לא ביצעה את משימתה. קרב סולטאן יעקב, שלו מוקדש פרק זה, וקרב עין זחלתא המוזכר כאן, הם שני הכישלונות הבולטים של צה"ל במלחמה.215

באותו יום תקף "כוח ורדי", מן הגיס של יאנוש, את מתחם ג'זין, על השלוחה הדרומית של ג'בל ברוך, שבו היו ממוקמים שני גדודי טנקים סוריים, שני גדודי חי"ר ושני גדודי קומנדו, ועוד שתי חטיבות פת"ח. העילה להתקפה הייתה תגבורת שהחישו הסורים למתחם.216 שרון, בלא ליידע את בגין, אישר לרפול להפעיל את חיל האוויר לפגיעה בתגבורת, ואחר-כך לכיבוש המתחם. בעשר בבוקר זימן רפול את ורדי לצפת, אישר בלא התעמקות יתרה את תוכניתו, אמר לו שעדיין אין אישור לכבוש את המתחם, אך עליו לטוס במסוק לצומת ג'זין, לשם יגיעו חטיבה 460 בפיקודו של אלוף משנה חגי כהן, וגדוד 13 של "גולני" בפיקודו של סגן מפקד החטיבה, סגן אלוף גבי אשכנזי, ופלוגת הנדסה. עם כוחות אלה וכוחות ארטילריה של עינן שיועמדו לרשותו, עליו להתקדם לג'זין ולתקוף, עם בוא האישור הממשלתי. לאחר הכיבוש עליו להתקדם מזרחה לעבר אגם קרעון.

סגן אלוף הפיקוד, האלוף אורי שמחוני, אמר לורדי כי ההתקפה היא באחריות יאנוש. כך צורף ורדי לגיס 446. האישור הגיע. ורדי ופקודיו תקפו את העיירה ואת הבסיס. החיילים הסורים נהרגו, ברחו או נפלו בשבי, 32 טנקים סוריים הושמדו והשאר נסו. חיל האוויר של צה"ל, שסייע להתקפה והפיל ארבעה מטוסים סוריים, פגע גם בכוחותינו. הכיבוש אפשר לתקוף את המערכים הסורים במרחב. בתגובה הכניסו הסורים ללבנון חמש סוללות טילים חדשות מסוג סאם 6, ובסך-הכל נפרשו בלבנון 19 סוללות טילי קרקע-אוויר. הסורים גם דחו את דרישת ישראל, שהועברה אליהם באמצעות פיליפ חביב, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב רונלד רייגן, לסלק את הפלשתינים ממתחמיהם.217 אור ליום ד' בשעה שתיים אחר חצות הורה סגן מפקד החזית, האלוף אורי שמחוני, לראש מטה הגיס, תת-אלוף עמרם מצנע, לשלוח את ורדי בארבע לפנות בוקר לתקוף צפונה בגזרת ג'זין. מצנע השיב כי לא מסוגלים לתקוף כי לטנקים אין דלק. לאחר חצי שעה גער אלוף הפיקוד אמיר דרורי במצנע: "כל הלילה עמד לרשותנו. כעת אני יכול רק להתרגז!"218
۞ 5. יש אישור לתקוף את סוריה

שרון מסביר על יעדי המלחמה [סער יעקב/לע"מ]
כישלון אוגדת עינן בעין זחלתא מנע מצה"ל להגיע דרך הרי השוף לכביש ביירות-דמשק, לכתר את הסורים ולהבריחם מלבנון בלא קרב. מכיוון שסילוק הסורים היה מטרתם האסטרטגית הסמויה, אך האמיתית, של שרון, ושל רפול ויאנוש, היה עליהם לוותר על האסטרטגיה העקיפה ולתקוף ישירות את הסורים. את האישור מבגין הם השיגו בטענה שהסורים לחמו נגד צה"ל במתחם ג'זין ושהכנסת סוללות סוריות נגד מטוסים ללבנון מסכנת את חיילי צה"ל. ראש הממשלה אישר "להתגונן" נגד הסורים ושרון הורה ליאנוש לתקוף במלוא העוצמה את דיוויזיה מספר 1 הסורית, שהתחככה באוגדות הגיס שלו, ולרוץ צפונה לכביש ביירות-דמשק. הוא גם אישר לגייס את אוגדה 880 בפיקוד תת-אלוף יום-טוב תמיר ולצרפה לגיס של יאנוש, וכן לצרף לגיס חטיבת שריון, חטיבת צנחנים וחטיבת נ"ט אחת.219 כאן התערב רפול ודרש להשמיד קודם את סוללות הטילים נגד מטוסים שפרסו הסורים במזרח לבנון, בהתאם לתוכניות המלחמה, שהתגבשו עוד כשיאנוש היה אלוף פיקוד הצפון.220

בני פלד. סילק את נאור [סער יעקב/לע"מ]
۞ 6. "מבצע ערצב 19"
השמדת הטק"א (טילי קרקע-אוויר) הסוריים הייתה חיונית בעיני רפול, שבמלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה 36 ברמת הגולן בחזית הסורית, וביום המלחמה השני עבר עם חבורת הפיקוד שלו מבסיס הקבע בנפח, להרים, כשטנקים סוריים הגיעו עד גדרות הבסיס. אז הופנה חיל האוויר של צה"ל לחזית רמת הגולן למנוע את נפילתו בידי הסורים, סבל אבדות כבדות מאוד ולא סיפק את הסחורה. רפול ורוב מפקדי צה"ל באוקטובר 73' בטחו בחיל האוויר שיושיע אותם בכל מצב, לאחר ניצחונו הגדול במלחמת ששת הימים. הם לא ידעו וכמובן גם לא הבינו כי ההישג ביוני 67' לא היה רק של הטייסים ומטוסיהם, אלא של תחכום "תוכנית מוקד", שתכנן כמעט לבדו סרן רפי סברון, בשנים 221 1965-1962, ושל הל"א (הלוחמה האלקטרונית) שפיתח כמעט לבדו אלוף משנה יוסף נאור,222 על-אף הקשיים והמכשולים שהערימו עליו מפקדיו.

הל"א אפשר למטוסים במלחמת ששת הימים לפעול בלא הפרעה, לאחר שנאור פיתח טכנולוגיה שאפשרה לגלות איזה נתיבי טיסה אין המכ"ם המצרי באל עריש מסוגל לאתר, ובעקבות גילוי זה שימשו אותם הנתיבים את הטייסים הישראלים. בתקופת מלחמת ההתשה שִכְלל נאור את הל"א ופיתח אמצעים לנטרול טילי סאם 6 החדשים, שסיפקה ברית המועצות למצרים ולסוריה, לחסימת הקשר בין טייסי האויב למרכז השליטה שלו ולשיבוש המכ"ם של טילי האויב ותותחיו.

אבל אמצעים אלה לא באו לידי שימוש בימים הראשונים של המלחמה, כי זמן-מה לפני שפרצה, סילק מפקד חיל האוויר החדש, האלוף בני פלד, את נאור, מן החיל, וגם נמנע מלהכניס לשימוש את האמצעים שנאור פיתח. היה זה מחדל חמור והוא שקבע במידה רבה את תוצאות המלחמה, כי השאננות לקראתה נגרמה במידה רבה עקב האמונה של מפקדי צה"ל כי חיל האוויר יושיע אותם בכל מצב. אחרי מלחמת יום הכיפורים השקיע חיל האוויר מאמצים רבים לשפר את מה שפיתח נאור. בראש צוות השיפורים היה אלוף משנה אביאם סלע, וחבר בולט בו היה (לימים) האלוף בדימוס, פרופ' יצחק בן-ישראל.223

כדי לשכנע את הממשלה להשמיד את טילי הקרקע-אוויר באמצעות פעולה אווירית, טס שרון מן הצפון לירושלים. הוא ביקש ממפקד חיל האוויר, דוד עברי, להצטרף אליו. משהתרשם שעברי מהסס, ואילו סגנו, תת-אלוף עמוס עמיר, תומך בכך, הוא החליט לקחת איתו את עמיר.224 משאישר בגין לתקוף את הסורים ביום ד' בשעה 12:00 בצהריים, הגיעה שעת המבחן של מורשת יוסף נאור ושל אביאם סלע וחבריו.225

ביום ד' בשעה 14:00 החל מבצע "ערצב 19": תוך שעה אחת הושמדו 13 סוללות, נפגעו קשה השש הנותרות והופלו 26 מטוסים סוריים, מבלי שנפגע מטוס ישראלי אחד.226 בסך-הכל הופלו במלחמה 100 מטוסים סוריים. אף מטוס ישראל לא נפל.227 לישראלים ספורים בלבד היה הידע להעריך, לאור תוצאות אלה, איך הייתה נראית מלחמת יום הכיפורים, אלמלא סילק בני פלד את יוסף נאור מן החיל, ואלמלא התעלם מן הפיתוחים שלו.
۞ 7. המשימה: להגיע לשדה התעופה ריאק
באותו יום ד' בצהריים, במקביל למבצע "ערצב 19", אמור היה הגיס של יאנוש לתקוף בכל עוצמתו את דיוויזיה מספר 1 הסורית. על-פי התוכניות המוקדמות ועל-פי הפקודה שקיבל יחד עם חיל האוויר, היה עליו להתקדם, עד למחרת אחרי הצהריים, מעל מרחק של 40 ק"מ מהגבול, להשמיד את הדיוויזיה הסורית, ולהתקדם מיד לכביש ביירות-דמשק, בשטח פנוי יחסית מאויב, כדי להשיג את המשימה המערכתית של צה"ל, עוד בו ביום, באותו שלב של המלחמה. משימה זאת אמורה הייתה, על-פי התכנון המוקדם ומשאת-הנפש של חברי הפיקוד העליון, להביא להכרעה במלחמה ולהשגת מטרותיה. מכאן, שלכביש ביירות-דמשק היה על הגיס להגיע ביום ה' בלילה228, עם אופציה להמשיך משם צפונה עוד 50 ק"מ, לעיר בעל-בק, ולהשתלט שם על שדה-התעופה.229 בתחקיר של אוגדה 90, שבע-עשרה יום לאחר הפסקת האש, אמר מפקד חטיבת שריון 943, אלוף משנה נחמן רבקין: "בכל התדרוכים, גם בתדרוך האישי של הרמטכ"ל, נאמר לנו שהמשימה המרכזית היא להגיע מהר לשדה התעופה ריאק [ליד בעל-בק]"230.

יאנוש לא מיהר להפעיל את הגיס, מאחר שבאותו פרק זמן, הוא ביקר במטה של פקודו וחברו, מפקד אוגדה 36, תת-אלוף אביגדור קהלני, בצידון, בגזרת הלחימה המערבית.231 הפקודה נמסרה לראש המטה, עמרם מצנע. זה היה אות מבשר רע לגבי קלות הדעת של יאנוש ואופן תפקודו הלקוי בחרפת סולטאן יעקב.
בני מיכלסון על הדו"צ:
כבר ביום המלחמה הראשון בשעה חמש לפנות ערב נכנס החוד של גדוד 75 מחטיבה 7 לכפר חצביא. הוא "הופצץ במקום על-ידי מטוסינו. שמונה חיילים, ביניהם מג"ד, נפצעו ואחד מהם נפטר מפצעיו". ביום חמישי "תיאומים לא טובים גרמו לירי מקלעים מטנקי גדוד 75 על כוח צנחנים שכבש את הרכס [כפר כיפא] וזוהה בטעות ככוח מחבלים. עד שהמח"ט [איתן קאולי] הורה 'חדל' נהרגו ונפצעו מפקד פלוגה, מפקד מחלקה ולוחמים"
۞ 8. ברק אשם בפקק הלוגיסטי
כבר ביום הלחימה הראשון של הגיס, יום ד', 9 ביוני, נוצר פקק על כביש ההתקדמות הלוגיסטי המרכזי, ממטולה צפונה ללבנון – "ציר מיכה". אף אם לא היו סיבות אחרות לתפקוד הלקוי של הגיס, הרי פקק זה לבדו היה מקשה עליו מאוד להשיג את משימתו להגיע לכביש ביירות-דמשק. לפי עדות ממקור ראשון, של סגן אלוף חנני תבור, שלחם כסגן מפקד חטיבה בגיס, "ציר מיכה היה חסום, ומטוס סורי אחד יכול היה לגרום למאות הרוגים ולהשמדת הגיס".232 תכנון כזה מצביע על העדר מקצועיות של מפקד הגיס וסגנו, ושל שר הביטחון והרמטכ"ל, שאישרו אותו. אבל בייחוד מדובר בסְגן, אהוד ברק, שעד המלחמה תכנן, כמפקד בפועל, את מהלכי הגיס במלחמה. תפקידו כסגן היה לפקד על כל המהלכים הלוגיסטיים. הפקק על ציר "מיכה" הוא בראש ובראשונה פקק שהתפתח בצה"ל עקב קידום אדם לא מתאים ולא בשל לתפקידים שהם מעבר ליכולתו. יוסי פלד ראה את הנולד, הזהיר כקול קורא במדבר, וצדק.

והיו סיבות נוספות לתפקוד הלקוי: אי-אמון בין חברי המטה של הגיס, שאחדים מהם מונו לתפקידם ביום פרוץ המלחמה ולא הכירו את התוכניות ואת השטח. כתוצאה מכך: העדר חלוקת סמכויות ברורה ביניהם, העדר עבודת מטה של ממש, אי-הקפדה על נוהל קרב תקין ועל קבוצות פקודות ראויות, שגם הם באחריותו של הסגן. נוסף על הנ"ל, התנהגות קפריזית, על גבול הטירוף, של מפקד הגיס, על-פי עדות פקודו במלחמה, תת-אלוף דני ורדי.233 התוצאה: העדר מידע לאורך שרשרת הפיקוד על הכוונה והמשימות, על האויב ועל היחידות השכנות, והעדר שליטה של הגיס והאוגדות על יחידות המשנה שלהם.

כפועל יוצא מכך היו מקרים אחדים של ירי דו-צדדי (דו"צ) בין היחידות בגיס. כבר ביום המלחמה הראשון בשעה חמש לפנות ערב נכנס החוד של גדוד 75 מחטיבה 7 לכפר חצביא. הוא "הופצץ במקום על-ידי מטוסינו. שמונה חיילים, ביניהם מג"ד, נפצעו ואחד מהם נפטר מפצעיו". ביום חמישי "תיאומים לא טובים גרמו לירי מקלעים מטנקי גדוד 75 על כוח צנחנים שכבש את הרכס [כפר כיפא] וזוהה בטעות ככוח מחבלים. עד שהמח"ט [איתן קאולי] הורה 'חדל' נהרגו ונפצעו מפקד פלוגה, מפקד מחלקה ולוחמים".234

המקרה החמור ביותר אירע כבר ביום רביעי בלילה בכפר עין א-תינה, בין גדוד של קורס קציני שריון (קק"ש), לגדוד קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) מחטיבה 460, שהשתייכה לכוח דני ורדי, ואשר פעלה כאמור בגזרה המערבית של הגיס. בפולקלור השחור של צה"ל מכונה האירוע: קק"ש נגד קמ"ט. בשעה 10:30 בבוקר באותו היום, בדרכו לביקור אצל חברו, תת-אלוף אביגדור קהלני, בצידון (מהלך מוזר מצד מפקד הגיס ביום שהוטל עליו לתקוף), נחת יאנוש בחפ"ק של ורדי ואישר לו לכבוש את המוצב הסורי על ההר הגבוה בגזרה, ג'בל ברוך, להתקדם מזרחה לאגם קרעון, ולנקות את כל הכפרים מכוחות סוריים. ורדי שלח את אשכנזי עם חיילי "גולני" לג'בל ברוך והתקדם עם חטיבה 460 מערבה. בסביבות שלוש אחרי הצהריים הוא הגיע לכפר עין א-תינה. שלוש פעמים תקף סגן אלוף חגי כהן את הכפר עם גדוד קמ"ט ונכשל.235 הפעלה איטית של הגיס עוררה אי-נחת בחמ"ל בצפת. בשעה ארבע אחר-הצהריים אמר אריק שרון: "על גיס 446 לתקוף צפונה מהר ככל האפשר. ירידה מיד לכיוון זחלה. המשך בלילה בתנועה צפונה".236 אחרי שעתיים, כשהתברר שהגיס לא זז, אמר אורי שמחוני למצנע בקשר: "יש לדחוף בכל הכוח, בכל הצירים, קדימה. יש אוויר, כמה שתרצו תקבלו".237 אריק שרון התערב בשיחה ואמר למצנע: "שמעתי את ההוראות שקיבלת. זה מה שצריך לעשות".238 קמ"ן הפיקוד, משה צור, העיר בחמ"ל שכל המערכים בדרכו של הגיס, ריקים.239 ושרון סיכם: "המלחמה צריכה להיגמר בשתורה-זחלה [כביש ביירות דמשק], אפילו ברייק [חמישים ק"מ צפונה יותר], אבל לא מעבר הגבול לסוריה".240

אי-הנחת מתפקוד הגיס הכניס את מפקדו ללחץ. בשעה רבע לשבע בערב הודיע יאנוש בקשר לורדי שאם תוך שעה לא יכבוש כהן את הכפר, הוא יודח. ורדי צירף להתקפה את גדוד קק"ש, בפיקודו של סגן אלוף חיים-יוסף שאומן. אחרי כיבוש הכפר טעו הגדודים לחשוב שמדובר באויב והפגיזו זה את זה. בדו"צ זה נהרגו חמישה לוחמים, לרבות סגן אלוף חיים-יוסף (ספי) שאומן, והושמדו ארבעה טנקים. למרות שמפקד החטיבה, חגי כהן, אמור היה לטפל בתאונה, ואם לא הוא, אז מפקד הכוח, ורדי, הרי שמפקד הגיס טיפל אישית באירוע מרחוק, כל אותו הלילה. לפי קמ"ן הגיס, "יאנוש הזניח את הגיס לילה שלם והתעסק בקרב בין שני טנקים לשני טנקים ישראלים".241 הקמ"ן משה צור דיווח לשרון לפנות ערב שהבקעה כמעט ריקה מכוחות סוריים.242 יאנוש לא ניצל את הלילה להתקדמות. בשעה תשע וחצי בלילה טלפן מפקד אוגדה 90, תת-אלוף גיורא לב, לקצין האג"ם של הפיקוד, אלוף משנה עמוס כץ, ואמר לו שמחכים עד הבוקר לתחילת ההתקפה. גם אוגדה 252 בפיקוד של תת-אלוף עמנואל סאקל לא התקדמה בלילה בגזרה המזרחית של הגיס. וגם כוח ורדי לא התקדם בגלל הדו"צ בעין תינה, וכתוצאה מחוסר דלק. לעומת כל אלה, הסורים ניצלו את הלילה להיערכות במרחב.243

בעקבות תאונה זו הקים יאנוש כוח אוגדתי נוסף בפיקוד חברו, יוסי פלד, והטיל עליו להגיע לכביש ביירות-דמשק בציר המערבי, ואילו על דני ורדי, שלכוחו צירף חטיבת צנחנים בפיקודו של נחמיה תמרי, הטיל לנקות את המאחזים הסוריים סביב אגם קראון ולכבוש את המתחם הסורי בכפר ג'ב גנין שממערב למשולש טובלנו.244 בשעה 01:30 אחר חצות, אור ליום ה', העריך עמוס כץ בחמ"ל בצפת שכוחות של יאנוש יגיעו ב-07:30 בבוקר לכביש ביירות-דמשק. כדי לסייע למהלך הזה, תדרך כץ, לאחר שעה וחצי, את מפקד אוגדה 880 שאך זה גויסה, תת-אלוף יום-טוב תמיר: "היכנס לבקעה ותן תנופה סופית". ב-05:30 לפנות בוקר אמר אלוף הפיקוד, אמיר דרורי, ליאנוש בקשר: "השעון אוזל, זה מתחיל להיות קצר". יאנוש השיב שבלילה הסורים חיבלו בדרכים.245

במהלך יום ה' נלחמו יחידות המשנה של הגיס בעיקר מול דרכים סלעיות, וגשרים שהסורים פוצצו, ופקקי תנועה. הכוחות בגזרה היו בלתי שווים: גיס ישראלי שמנה ארבע אוגדות, מול שתי חטיבות סוריות – 91 במזרח ו-76 במערב. הסורים ניהלו מהלכי השהיה בהצלחה והתחמקו מקרבות חזיתיים, שבהם לא היה להם שום סיכוי. סיפורו של איל מלמד, מפקד פלוגה בחטיבה 399, שגדודו התקדם ב"ציר הפיתולים" בשטח הררי, מעל כמה ערוצים עמוקים שעליהם הוקמו גשרים וגשרונים, מאפיין את התקדמותו של הגיס ביום ד'. אורך הקטע שעל "ציר מיכה" - חמישה ק"מ, ובתוכם חמישה עיקולים חדים. בכל אחד מהפיתולים חפרו הסורים בור יקוש246 מלא חומר נפץ, שנועד להתפוצץ ולהרוס את המעבר ההכרחי היחיד, ובכך לעכב את התקדמות הכוח התוקף: "אנו מגיעים עד לעיקול, כ-250 מטר לפני הבור הייקוש. נהג עצור! על הכביש 20-15 מוקשים חדשים ונוצצים. אקט קרבי ראשון. עדיין לא מסודר כל-כך, אבל החבר'ה מתחילים להתעשת. דובי הסמ"פ מארגן את הפלוגה בעמדות, בעוד שאני נשאר על הכביש כ-50 מטר לפני המוקשים, וממתין לטנק 'נוכרי'247. במהלך ההמתנה אני מפוצץ 5-4 מוקשים בירי מקלע 0.3. טנק 'הנוכרי' נכנס לאט. בום, בום, בום, 'הנוכרי' לא מפוצץ כלום. הטנק לעומת זאת עולה על שלושה מוקשים. רוני חיטרון, מפקד 'הנוכרי', מוסיף ששון לשמחה ומדווח שגם הבור הייקוש, מעבר למוקשים, הופעל, ו'רק אם הטנקים מסוגלים לדלג מעל פער של 10 מטרים ועומק של 20 מטר אפשר יהיה לעבור'". יחידת הנדסה שנלוותה לגדוד הוזעקה לראש הטור. חייליה פינו את המוקשים מהכביש בפעולה ידנית ובדחפור, והכשירו מעבר בתוך הוואדי. רק אחרי שלוש שעות ניתן היה להמשיך בתנועה.248
מפקד גדוד 572 גיורא עוז:
"כשהתחלנו לתדלק טסה מעלינו רביעיית פאנטומים והפציצה אותנו. זה היה בית מטבחיים. עם כל ניסיונותיי הקרביים, כולל מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, לא חוויתי דבר דומה. מהגדוד שלנו נהרגו שישה. לידינו היו נחלאים ומיחידות אחרות. זו הייתה חוויה מצמררת. די מהר הבנתי שאלה מטוסים שלנו, כי הם השתמשו בתחמושת אמריקאית"
۞ 9. חיל האוויר תוקף את צה"ל
ביום ה', ב-13:30 בצהריים, לאחר שחטיבת נחמן רבקין פעלה בפיקודו של סגן מפקד האוגדה, רן שריג, בסביבות אגם קרעון, התכנסה החטיבה לתדלק את הטנקים שלה. בעת התדלוק שלפני המסע ליעד תקפו את הכוח ארבעה מטוסי פנטום ישראלים. 25 לוחמים נהרגו וכ-100 נפצעו. היה זה אירוע הדו"צ החמור ביותר בתולדות צה"ל. רבים מן ההרוגים והפצועים היו מגדוד 572 בפיקודו של גיורא עוז.

סיפר המג"ד: "הגדוד שלי הוביל את החטיבה. ניהלנו קרב עם שחר מול כוח סורי. נותרה שם פלוגת טנקים, את מרביתם השמדנו. אחרי הקרב חזרנו לחימוש ותדלוק. הגיעה אלינו פלוגת חרמ"ש. אמרתי להם להתפרס, כי בתדלוק תמיד יכולים לקרות דברים לא נעימים. השמיים היו נקיים וכל מטוס סורי שעלה, ממש הופל בשניות. כשהתחלנו לתדלק טסה מעלינו רביעיית פאנטומים והפציצה אותנו. זה היה בית מטבחיים. עם כל ניסיונותיי הקרביים, כולל מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, לא חוויתי דבר דומה. מהגדוד שלנו נהרגו שישה. לידינו היו נחלאים ומיחידות אחרות. זו הייתה חוויה מצמררת. די מהר הבנתי שאלה מטוסים שלנו, כי הם השתמשו בתחמושת אמריקנית. בתחילה טענו שהיינו בלי פאנלים, אבל אנחנו כולנו היינו עם פאנלים. במלחמה ההיא הרגו הסורים שני חיילים מהגדוד. חיל האוויר שלנו הרג שישה, וטנק מרכבה שלנו חמישה. עם ידידים כאלה באמת לא צריך אויבים".249

אחרי דו"צ הפנטומים, נטל את ההובלה גדוד 573 בפיקודו של עלי ברוק, שגדודו לא נפגע. תצפיות דיווחו על תנועה של כלי רכב סוריים משוריינים ורכבים מדרום לצומת טובלנו, לכיוון צפון.250 יאנוש ביטל את משימת חטיבת רבקין להשמיד את הסורים בסביבות אגם קרעון. הוא התקשר לרבקין ושאל אותו:

"נחמן, מה מצבך?"

המח"ט השיב: "יש דברים שמחים ויש דברים עצובים מאוד".

יאנוש: "הדברים העצובים הם עצובים, אין מה לעשות. האם אתה מוכן להמשך משימות?"

רבקין: "בוודאי".

יאנוש: "נוע לג'בל ערבה ותפוס עמדות כלפי מזרח".251

יאנוש התקשר גם ישירות לברוק ופקד עליו, לדברי ברוק, לעלות בדרך הררית ומסולעת לרמת ג'בל ערבה להשמיד משם כלי רכב סוריים שנעו על ציר מיכה צפונה. ברוק מיקם את הטנקים שלו בשלושה ריכוזים סמוך לכפרים: א-רפיד, אל-בירא ואל-מחידת'ה, שחלשו ממערב על ציר מיכה, במרחק של כשני קילומטרים מן הכניסה הדרומית למשולש טובלנו. הגדוד של ברוק, עם המח"ט נחמן רבקין ומטהו, הגיעו ליעדם בצהריים.252

________

[בפרק הבא יסופר על ההכנות שעשו הסורים מ-1975 להשמיד כוחות של צה"ל בסביבות סולטאן יעקב; על העימות בין מפקד חטיבת הטנקים אלוף משנה נחמן רבקין (איש סיירת מטכ"ל לשעבר) לבין סגן מפקד הגיס האלוף אהוד ברק, ועל סירוב הפקודה של רבקין שהצילה את פקודיו מטבח נוסף; על חוסר התמצאותו של אהוד ברק באזור הלחימה ועל הדיווח המודיעיני המוטעה שהעביר ליאנוש; ועל האמון חסר הבסיס של יאנוש בדיווח למרות שזלזל בברק.]
▫ הערות
180. סדרת ראיונות מוקלטים עם תת-אלוף בדימוס אריה מזרחי ב-2012-2011 השמורים בארכיון המחבר.
181. דוד אגמון, שם.
182. ורדי, שם.
183. בן-גל, שם; ורדי, שם.
184. חוברת פנימית על חטיבת 399 במלחמה, מצויה בארכיון המחבר.
185. נאור, שם.
186. ראיון מוקלט עם תת-אלוף בדימוס יום-טוב תמיר, שהיה במלחמת לבנון הראשונה מפקד אוגדה בגיס של יאנוש; הראיון שמור בארכיון המחבר.
187. זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל, שוקן, 1984, עמ' 183.
188. ראיונות מוקלטים עם האלופים בדימוס מנחם עינן ודורון רובין ב-1982 השמורים בארכיון המחבר.
189. אילן ויכסלבאום, שם.
190. ראיון מוקלט עם אלוף בדימוס עמרם מצנע ב-2011 השמור בארכיון המחבר.
191. ויכסלבאום, שם; מיכלסון, שם; זכאי, שם; ראיון עם תת-אלוף במיל. יעקב זיגדון ב-2012 השמור בארכיון המחבר. זכאי וזיגדון השתייכו לחפ"ק של ברק.
192. יוסי פלד איש צבא, ספריית מעריב 1993, עמ' 250-249.
193. אביגדור בן-גל, שם.
194. מיכלסון, שם.
195. מהלך זה קיבל בצה"ל את הכינוי, "תוכנית חניבעל", ראיון עם אביגדור בן-גל בידיעות אחרונות, 5 באוגוסט 1983.
196. אביגדור בן-גל, לחימת הגיס, שם.
197. ראיון מוקלט עם מיכה שטנר ב-2012 השמור בארכיון המחבר.
198. ראיון מוקלט עם תת-אלוף בדימוס זאב זכרין ב-2012 השמור בארכיון המחבר.
199. תת-אלוף בדימוס, יום-טוב תמיר, בהרצאה על אוגדה 880 במלחמת שלום הגליל במסגרת סמינר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית – 30 שנה למלחמת של"ג, ב-13 במרס 2012.
200. יומן רישום צוות צפון של מחלקת היסטוריה בחמ"ל בצפת (להלן יומן רישום), מחברת 1.
201. הקרב על רצועת האבטחה, אתר השריון; ראיון מוקלט עם תת-אלוף בדימוס דני ורדי ב-2012 השמור בארכיון המחבר; הרצאה של ורדי במסגרת סמינר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית – 30 שנה למלחמת של"ג, ב-24 באפריל 2012.
202. דיווח קמ"ן פיקוד צפון, אלוף משנה משה צור, בשעה שבע ארבעים וחמש בבוקר, יומן רישום, מחברת 1; אלוף משנה במיל. בני מיכלסון, הקרב על המערך העיקרי; אתר השריון; ראיונות עם אלוף משנה בדימוס אילן ויכסלבאום, שם.
203. ראיון עם אביגדור בן-גל שם.
204. ראיונות עם אלוף משנה בדימוס רן שריג, שם.
205. ראיון מוקלט עם תת-אלוף בדימוס יעקב זיגדון, ב-2011. הראיון שמור בארכיון המחבר.
206. רפאל איתן, רפול – סיפורו של חייל, ספריית מעריב 1985, עמ' 242.
207. שיף ויערי, שם, עמ' 188.
208. האלוף בדימוס דוד עברי, מבצע 'ערצב 19', מרחב אווירי, האתר לתולדות התעופה בישראל.
209. ויכסלבאום, שם.
210. תת-אלוף בדימוס יום-טוב תמיר, שם.
211. שיף ויערי, שם, עמ' 198.
212. ויכסלבאום, שם.
213. מחלקת היסטוריה, צה"ל, סטנוגרמה מהקלטת קבוצת הפקודות.
214. שמחוני, שם.
215. ראיונות עם מנחם עינן ועם דורון רובין, שם. המחבר חקר ביסודיות את קרב עין זחלתא וראיין עשרות מפקדים ולוחמים. הראיונות שמורים בארכיון המחבר.
216. את התגבורת הזאת כינה יאנוש לימים במאמרו הנ"ל "התקפת נגד".
217. יומן רישום, מחברת 4; ורדי, שם; שיף ויערי, שם, עמ' 185; אלוף משנה במיל. בני מיכלסון, הקרב על מתחם ג'זין, אתר השריון; אריה נאור, שם, עמ' 72-66; רפאל איתן, שם, עמ' 241; דוד עברי, שם; אורי שמחוני, שם.
218. יומן רישום, מחברת 6.
219. יומן רישום, מחברת 4.
220. בן-גל, לחימת הגיס, שם. בספרו האפולוגטי טען רפול שהוא היסס האם להשמיד את הנ"מ באמצעות חיל האוויר, וסבר כי ניתן לעשות זאת באמצעות הארטילריה של צה"ל (עמ' 245).
221. סדרת הראיונות עם תת-אלוף בדימוס רפי סברון ב-2012 השמורה בארכיון המחבר; סדרת ראיונות עם אלוף משנה בדימוס יעקב אגסי ב-2012 השמורה בארכיון המחבר.
222. אלוף משנה בדימוס, יוסף נאור, יליד פולין (1925) וניצול שואה, שבילה עם משפחתו בסיביר בזמן המלחמה, הגיע לצ'כוסלובקיה בזמן מלחמת העצמאות ולמד שם אלקטרוניקה בטכניון בשליחות צה"ל. עלה ארצה ב-1949 והשתלב מיד בחיל האוויר. תוך כדי שירותו הוא השלים את לימודי האלקטרוניקה בטכניון בחיפה. בחיל האוויר הוא התקין את מכשירי המכ"ם הראשונים ופיתח את הלוחמה האלקטרונית. על תפקידו הסינגולארי בהישג של חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים הוא קיבל ביום השני למלחמה בסודי סודות את פרס ביטחון ישראל. אחרי שמפקד חיל האוויר האלוף בני פלד סילק אותו מחיל האוויר הוא השתלב בתפקיד בכיר בתעשיה האווירית.
223. סדרת ראיונות עם האלוף בדימוס יצחק בן-ישראל בשנים 2012-2011.
224. אורי שמחוני, שם.
225. סדרת שיחות מוקלטות עם אלוף משנה בדימוס יוסף נאור בשנים 2012-2011 השמורה בארכיון המחבר; שיחה עם אלוף משנה בדימוס הטייס אורי שחר; שיחה מוקלטת עם סגן אלוף בדימוס הטייס אורי פז, השמורה בארכיון המחבר. פז הסביר את סילוקו של נאור בכך שהוא העז לפקפק בגאוניותו של מפקד חיל האוויר בני פלד; ראיון מוקלט עם האלוף בדימוס פרופ' יצחק בן-ישראל ב-2010 השמור בארכיון המחבר; שיחות עם רב סרן בדימוס, הטייס שוקי לפלר, שהשתייך לצוות של אביאם סלע.
226. דוד עברי, שם.
227. אתר חיל האוויר.
228. ארכיון צה"ל, מחקרו של ד"ר רפי יקר, שם.
229. יאנוש, לחימת הגיס, שם; ראיון עם יאנוש, שם.
230. סיכום מבצע שלום הגליל, אוגדה 90, 28 ביוני 1982, מחלקת היסטוריה, צה"ל.
231. ורדי, שם; מייל מאלוף משנה בני מיכלסון, מרס 2012.
232. ראיון מוקלט עם סגן אלוף בדימוס חנני תבור, השמור בארכיון המחבר.
233. ראיון מוקלט עם תת-אלוף דני ורדי ב-2012. הראיון שמור בארכיון המחבר.
234. בני מיכלסון, הכניסה ללבנון, אתר יד לשריון.
235. ורדי, שם.
236. יומן רישום, מחברת 6.
237. שם, שם.
238. שם, שם.
239. שם, שם.
240. שם, שם.
241. ורדי, שם; סדרת ראיונות עם אילן ויכסלבאום, שם; יוסי פלד, איש צבא, שם, עמ' 258-251 ; ראיון עם יוסי פלד, שם.
242. יומן רישום, מחברת 6.
243. שם, שם.
244. ורדי, שם; פלד, שם.
245. יומן רישום, מחברת 6.
246. חלל תת-קרקעי המכיל מטען חבלה. מטרת הבונקר לשבש צירי תנועה על-ידי פיצוץ חומר נפץ מוטמן לצידי הכביש. הפעלת הבור היא רצונית, נשלטת מרחוק ומבוקרת.
247. עם מתקן לפינוי מוקשים.
248. חוברת חטיבה 399, שם, עמ' 6-5.
249. ראיון מוקלט עם סגן אלוף בדימוס גיורא עוז, השמור בארכיון המחבר.
250. מסמך 17 הידיעות המודיעיניות על תנועות הסורים בגזרה ביום ה', 10 ביוני 1982, שמסר קמ"ן אוגדה 90, אלוף משנה תמיר ברשד למחבר ומצוי בארכיונו. להלן "17 הידיעות".
251. תחקיר אוגדה 90, שם.
252. ראיון מוקלט עם סגן אלוף עלי ברוק השמור בארכיון המחבר.
תאריך: 12/04/2013 | עודכן: 12/04/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות / פורומים אישיים:
אהוד ברק דוד עברי עמרם מצנע יוסי פלד גיורא לב יצחק רבין אביגדור קהלני אריאל שרון גבי אשכנזי רפאל איתן יצחק בן-ישראל עמוס כץ ושות', משרד רואי חשבון עמוס כץ ושות', משרד רואי חשבון אהוד יערי דורון רובין זאב שיף מעריב
התפתחויות נוספות

ברק - נוכל ברמה היסטורית
שר הביטחון שלנו הצליח לעבוד במשך עשרות שנים על מרבית הישראלים ועל רבים בעולם הוא שכנע את כולם שהוא 'חייל מספר 1', 'מר ביטחון' ו'מצביא מהולל' למרות שנכשל בכל פעולותיו הצבאיות פרק ראשון מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק
22/02/2013 | ד"ר אורי מילשטיין | תחקירים

סיירת מטכ"ל - מבדיחה לחממת הנוכל
פרק שני מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק בפרק זה יסופר מה דעתו של רפאל איתן על אהוד ברק, ועל הצל"שים שלו; על הקמת סיירת מטכ"ל, שהיוותה חממה לאישיותו הנכלולית של ברק; על מאמציו של אברהם דר לחלץ את נדוני "העסק הביש" מבית סוהר במצרים; על הפנטזיות של אברהם ארנן; ועל תרבות האינטריגות באגף המודיעין של צה"ל
01/03/2013 | ד"ר אורי מילשטיין | תחקירים

אהוד ברק ברח מאחריות על הריגה ברשלנות
פרק שלישי מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק בפרק זה יתואר איך מי שהקים את סיירת מטכ"ל, ומפקדה הראשון, אימן את פקודיו באמצעות מעשי שוד, בבחינת - חוק המדינה לא חל עליהם; איך התחמק ברק מחקירת מצ"ח וממשפט צבאי, על שפקוד שלו נהרג כתוצאה מהתרשלותו; כיצד הפר ברק פקודות, במבצע פשוט יחסית, ולמרות זאת זכה בצל"ש הראשון שלו
08/03/2013 | אורי מילשטיין | תחקירים

הבלוף של הצלחת מבצע "אביב נעורים"
פרק רביעי מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק בפרק זה יתואר איך ניצל ברק את תפקידו כמפקד סיירת מטכ"ל כדי להחניף לראשי המדינה וצה"ל כדי לקדם את הקריירה שלו; איזה נזק גרמו מבצעי הסיירת לצה"ל; על ההכנות הלקויות של הסיירת לקראת מבצע "אביב נעורים"; על תפקוד ברק במבצע שעליו קיבל צל"ש; על הפרת הפקודות של ברק בזמן המבצע, ועל התחקיר הלקוי של תפקוד ברק והסיירת במבצע
15/03/2013 | ד"ר אורי מילשטיין | תחקירים

ברק מנצל את מלחמת יו"כ לקידום הקריירה שלו
פרק חמישי מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק הפעם: עם ניסיון קצר של מפקד פלוגת שריון, דורש ברק מן הרמטכ"ל לתת לו לפקד על חטיבת שריון סדירה מספר 14 השר לשעבר מרדכי ציפורי: "אצל ברק הכל הולך בשקרים!" ברק מפנטז על גדוד שריון מטכ"לי שיציל את עם-ישראל ונשלח לפטרל בעורף מפקד חטיבת הטיראנים תת-אלוף בדימוס יואל גורודיש מאשים את ברק בשקרים
22/03/2013 | אורי מילשטיין | תחקירים

אהוד ברק בחווה הסינית
פרק שישי מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק הפעם: מערכת 'החווה הסינית' והסתבכות גדוד 890 שם; ברק לא ממלא פקודה לחבור לצנחנים ולחלץ את נפגעיהם; ברק יוצא עם פלוגת טנקים להשמיד מערך חטיבתי מצרי חפור ומאורגן, נקלע לשטח השמדה דוויזיוני, מושמדים לו 5 טנקים והשאר בורחים; ברק מונע עריכת תחקירים והפקת לקחים
29/03/2013 | אורי מילשטיין | תחקירים

החיפזון מן השטן - אהוד ברק טס לצמרת צה"ל
פרק שביעי מספרו/מחקרו הסנסציוני החדש של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, רב-אלוף בדימוס אהוד ברק הפעם: כיצד עבר ברק במהירות מתפקיד לתפקיד בלי הכשרה, בלי ניסיון ועם חוות דעת שליליות אפילו של הרמטכ"ל; כיצד מונה לסגן מפקד הגיס הצפוני למרות שמפקד הגיס זלזל בו; כיצד תכנן באופן לקוי את מהלכי הגיס הצפוני במלחמה הצפויה בלבנון; ועל השותפות של ברק כראש אגף תכנון בהכנות הלקויות למלחמת לבנון הראשונה
05/04/2013 | אורי מילשטיין | תחקירים
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 18-04-2013, 11:09
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "מבקר, לא שונא!"

אני עיינתי בכתבות השונות ודעתי על ברק בימיו ביחידה על כל המבצעים בהם השתתף בשורותיה, נותרה בהינה. הוא היה אחד המפקדים הבולטים בתולדותיה אם לא הבולט שבהם ותרומתו לה, וכתוצאה מכך באותם ימים לצה"ל, היתה גדולה. לא שוכנעתי כי טעה בשתפו את היחידה במבצעים "אג"מיים" או "רועשים", כפי שהם מכונים, כי אם לקח חלק בלחימה של זמנו ועשה כן היטב. וגם בטענות על אביב נעורים לא שוכנעתי. בלי קשר סגירת מכשיר הקשר היא החלטת מפקד, בדומה לזו שהחליט שאול שפי, טייס המסוק שהטיס את לוחמי גדוד 890 לקרב בחווה הסינית. שפי היה אמור לטוס בסבב הכולל החתה בציר טרטור, איסוף פצועים מתאג"ד בסביבה והבאתם לבית חולים שדה וחוזר חלילה עד גמר הצחנים והפצועים. הבנתו כי באופן הזה יגיעו כלל הצנחנים ליעד באור יום גרמה לו לקבל החלטת מפקד ולוותר על משימת פינוי הפצועים מהתאג"ד (מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 83-85). תא"ל גל הירש, אשר שירת בצנחנים ופיקד על יחידת שלדג קיבל בשעתו החלטה דומה: "כמפקד שלדג כבר היה שנוי במחלוקת. הוא הסתכסך עם חבורת קציני מילואים ותיקה, אך זכה להערכה רבה מצד רבים מפקודיו. פעם אחת, במבצע עומק על אדמת לבנון, כמעט שהודח מצה"ל. הוא פעל עם קומץ לוחמים בתוך בסיס חיזבאללה, אך סירב למהר ולחזור כפי שדרשו ממנו מפקדיו. לפי הסיפור, אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי שיוכל להשלים את משימתו. כשחזר בשלום, זכה לביקורת קשה מהרמטכ"ל אז, אמנון ליפקין-שחק, אך גם בשבחים על האומץ שגילה." (מתוך הכתבה "סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה" מאת עמוס הראל, "הארץ", 12.11.2006). כל עוד המפקד נכון לשלם את המחיר של ניתוק מכשיר הקשר זה מצב לגיטימי. הוא המפקד בשטח, מה שנקרא "הרגליים על הקרקע" והוא לוקח אחריות. אהוד ערן מתאר בספרו מבצע בלבנון שהסתבך: "הרצי מיהר לעלות בקשר מול ארז ודיווח לו על המצב, משום ש'לארז בטח יהיה משהו שנכון עכשיו לעשות.' וארז, רגוע וסמכותי, חזר על עקרונות היסוד: 'אתה המפקד בשטח. תעריך את המצב, ותתחיל לעבוד!' והרצי עבד. הוא לקח שנייה למחשבה, הפך שוב בדברי ארז, ובתוך מהומת אלוהים שסביבו, זוהר ההרוג השוכב מצדו האחד, והפצוע שנאנק מכאבים בצדו האחר, הבין מה שארז אמר, והרגיש עם זה טוב ובטוח: הוא המפקד, ויש לו את כל הכלים והיכולות להתמודד עם האתגר שלפניו." (מתוך הספר "תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון" מאת אהוד ערן. עמודים 149-152). אצל ברק זה קרה גם אחרי שבמבצע ארגז הוא היה בטוח, בהיותו בשטח, שהדאג הבכיר טועה כשחדל את המבצע ובאמת בביצוע המוצלח הקפיד להיות בחפ"ק כדי להשפיע ולהרגיע את מקבלי ההחלטות.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 18-04-2013 בשעה 11:13.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #60  
ישן 18-04-2013, 19:21
  ע"ש ע"ש אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.09
הודעות: 227
גייס האדיר
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "ברק הוא מ שיוצא הכי פחות גרוע מהמאמר הזה..."

כמי שהיה אישית בגזרה המזרחית כקצין מילואים בדרגת רס"ן,אני יכול לכתוב דוקטוראט על הקרבות שם.עכשיו שקראתי את מחקרו של מילשטיין על מפקדת הגייס האדיר שהופעל שם אני רוצה להודיע לכם שבכל ההתקפה הזו לא התנהל אפילו קרב אחד ראוי לשמו.למעשה לא התנהל שום קרב.הסורים נסוגו מיד ונלחמו רק כשלא היתה להם ברירה.אנחנו הצפנו את השטח בכוחות אדירים עד כדי כך שהיה קשה למצוא מקום פיזי לחניון לילה.ההתקלות בסולטאן יעקוב ,כדוגמתה היו חמש התקלויות ביום במלחמת יום כיפור.דווקא ציר ההרים בעין זחלתא היה הגרוע ביותר להגיע לכביש ביירות דמשק.
ביום שישי בבוקר מהכפר ג'ב ג'נין ועד זחלא על כביש ביירות דמשק לא היה שום אוייב וכל ארבעה מחברי הפורום עם נ.נ. היו יכולים להגיע אליו לפחות ב3 צירים שונים.3 חטיבות היו מספיקות ולא היה צריך את כל הגיס הזה.
אני מוכן להסתכן בההערכה ש 90% מהטנקים של הגייס לא ירו אפילו פגז אחד.
_____________________________________
הטל ספק בכל.


נערך לאחרונה ע"י ע"ש בתאריך 18-04-2013 בשעה 19:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 19-04-2013, 21:24
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,677
קראתי ואכתוב תגובה מפורטת כשאתפנה....
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי אורי מילשטיין שמתחילה ב "קרא את הפרק שהתפרסם היום"

אני הייתי רוצה רק להפנות אותך לסתירה אחת בולטת שעולה מהפרק:
מחד, אתה כותב שוב ושוב עד כמה יאנוש זילזל בברק, מידר אותו ולא סמך עליו.
מאידך, יאנוש ביקר את הדיווח של ברק על מה שנעשה במשולש על פני טענות קציני המודיעין של הגייס. זה לא כל כך מסתדר ומצביע על זה שכניראה היו ליאנוש סיבות נוספות לקבל את התפיסה של ברק.
אני גם שם לב שעיקר טענותיך בעניין זה מבוססות על קצינים שהם בהחלט בעלי עניין.
נקודה נוספת שמטרידה אותי היא מידת אחריות הגייס ביחס לקרב. הגייס אמור להיות אחראי למישור האופרטיבי או לכל הפחות לגשר בין המישור האופרטיבי למישור הטקטי. הוא לא אמור לעסוק בליבה של המישור הטקטי ובוודאי שלא בנושאים טכנו-טקטים (ומכתיבתך עולה שיאנוש חטא בעיסוק כזה). קרב סולטאן יעקב היה בסופו של דבר קרב גדודי, או לכל היותר יכול להחשב חטיבתי. היה שם גדוד שעלה על מארב. זה עניין שהוא בעיקר באחריות המפקדים מרמת המג"ד עד רמת מפקד האוגדה. הם אלו שהיו צריכים לתכנן כמו שצריך איך נכנסים לאיזור, הם אלו שהיו צריכים לדאוג לתיגבור וחילוץ וכדומה. כפי שעוזי יאירי ז"ל, ברן ז"ל, ואיציק מרדכי ותמרי יבדל"א אינם יכולים להסתתר מאחורי גבם של גורודיש ובר לב בכל הנוגע לשליחת 890 לחווה הסינית, לתפקוד הצנחנים שם ולמחדלי החילוץ והתיגבור, כך המג"ד, המח"ט והאוגדונר כאן לא יכולים לזרוק את האשמה על מפקד הגייס או סגנו. וראוי לומר-לא היה בסולטאן יעקב כח סורי שהאוגדה, בפעולה נכונה, לא יכלה להתגבר עליו. זה קשור למחדלים הרבה יותר בסיסיים בתפקוד צה"ל במלחמה, מחדלים שעמנואל ולד ז"ל כבר אמד עליהם לפני שנים רבות.
יצאה לי תגובה ארוכה משהתכוונתי. אתייחס יותר בהמשך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 28-12-2014, 11:25
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
מבצע "ברדס 54-55"
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "מבצע ברדס..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

https://2014-uploaded.fresh.co.il/2...28/89776132.pdf


מבצע "ברדס 54-55"
"בליל העשרים עשרים ואחד בפברואר 1973 נחתו כוחות צנחנים מן הים בחופה של טירפולי המרוחקת מאה ושמונים קילומטרים מגבול ישראל. בחסות החשיכה נעו שבעה כוחות צנחנים לעבר שבעה יעדים בשליטת המחבלים.
ההפתעה היתה מושלמת. בקרבות פנים אל פנים נהרגו עשרות מחבלים. הפקודה למבצע "ברדס 54-55", שם הקוד שניתן לפעולת טריפולי, ניתנה ביום שישי השבעה עשר בפברואר. הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף דוד אלעזר ז"ל, קרא לקצין חי"ר וצנחנים ראשי באותה עת תת-אלוף עמנואל ("מנו") שקד ופרש בפניו מפה מבצעית של מחנות הפליטים באיזור טריפולי והצביע על מחנות באדווי ואל בארד צפונית לעיר הנמל הלבנונית.
"דדו": "יש כאן שבעה יעדים. ארבעה באיזור מחנה אל באדווי, שלושה באיזור אל בארד. מתי אתם יכולים לבצע?"
תת-אלוף שקד: "תן לי כמה שעות. מחר, בשבת בבוקר אציג לך את התוכנית. אני מבקש רשות לבחור את היחידות שישתתפו בפעולה כולל יחידות מחילות הים והאוויר."
הרמטכ"ל התקשר מיד עם מפקדי חילות האוויר והים באותה תקופה אלוף בנימין פלד ואלוף בנימין תלם והורה להם להעמיד לרשות קצין חי"ר וצנחנים ראשי את הכוחות והאמצעים הנחוצים לפעולה. אותו לילה תכננה מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי את הפעולה.
בתכנון נקבע כי הכוחות יונחתו בדרך הים ויפונו במסוקים מאיזור הפעולה. נקבע, כי הפיקוד והשליטה על המבצע יעשו מסיפון ספינת טילים עם אפשרות לירידה מהירה אל החוף.
ההפלגה אל היעד היתה החלק הארוך והמתיש בפעולה מבחינתם של הצנחנים, שלא הורגלו לשיט כה ארוך.
הכוחות נחתו דרומית לתחנת הדלק בחוף טריפולי. היה ליל ירח מלא. הכוח של איציק נע ראשון לעבר בסיס הקומנדו הימי של המחבלים, על-פי המידע הקיפה גדר ממוקשת את הבסיס ועל גגו הוצבו מקלעים בכוננות. המחבלים הופתעו לחלוטין מן הפשיטה. שני שומרים נהרגו מיד. מחבל שלישי הופיע בעת הנחת הבונגלור. בכר ירה בו מיד. כוח בפיקוד אהרון מרגל הסתער וטיהר את היעד. ששה-עשר מחבלים נהרגו ואחד נישבה. היה זה מתנדב טורקי.
דורון אברוצקי שהיה מפקד פלוגה צעיר בפעולה מספר: "היתה זו פשיטה מתוכננת ומדוייקת בביצועה. הפלגנו בספינת טילים משך יום שלם ואת הדרך לחוף עשינו בסירות גומי. עם הנחיתה בחוף פתחנו בתנועה רגלית ליעדים שנמצאו במרחק כשישה קילומטר מן החוף. היינו די כבדים בתנועה. כל אחד מאיתנו סחב ציוד מלחמתי כבד על הגב. אני אישית הייתי בכוח החוד בפעולה. מפקד הפעולה היה אל"מ עוזי יאירי ז"ל, שנהרג שלוש שנים אחרי כן בהסתערות על חוליית מחבלים שהשתלטה על מלון "סבוי" בתל-אביב. הוא וחבורת הפיקוד שלו נעו במרחק של כשלוש מאות מטר מאחורינו.
התגנבנו ליעד בשקט. במרחק מטרים ספורים מן המבנים בהם התגוררו המחבלים פתחנו באש. התחלנו לעבור חדר חדר ולטהר את השטח. בחדר השלישי הופיע מולי בריצה מחבל חמוש ברובה סער "קלצ'ניקוב". היתה עשירת שניה של מבוכה – ויריתי בו צרור. הוא נפל במקום. לקחתי לו את הנשק והמשכתי בהסתערות. מעבר לפינה היה בונקר תת-קרקעי. מולי הופיע מחבל נוסף. יריתי בו מטווח קצר והמשכתי. מסביב היו התקלויות נוספות. אחרי מספר דקות של לחימה השתרר שקט. היעד היה בידינו. אותה עת השלימו כוחות צנחנים מיחידות אחרות וכוח של הקומנדו הימי את משימותיהם. היו לנו בפעולה שמונה פצועים בתוכם אבנר חרמוני מן הסיירת וא. מן הקומנדו הימי.
"מולה שחם, מפקד מתחם הפעולה בגזרה שלי, הורה לנו להכין את השטח לפיצוץ פוצצנו את מחנה המחבלים ויצאנו אל נקודת המיפגש עם המסוקים.
"במסוק בדרך חזרה נתתי לעוזי יאירי את ה"קלצ'ניקוב" של המחבל.
"שלוש שנים אחרי כן כאשר עוזי יאירי נפל בקרב במלון "סבוי" שמעתי את מוטה גור מספר בדברי ההספד שלו, כי עוזי נהרג כשבידו רובה סער "קלצ'ניקוב" אותו קיבל כמזכרת מאחד הלוחמים במבצע טריפולי". (מתוך האנציקלופדיה "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'" מאת ‏אילן כפיר, הוצאת רביבים מהדורת מעריב, 1982, כרך רביעי – "צנחנים", עמוד 140)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 28-12-2014 בשעה 11:27.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #66  
ישן 19-04-2013, 17:50
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "מבצע "אביב נעורים" 9-10.4.1973"

קישור לכתבה של בן כספית מעיתון "סופשבוע" 12.04.2013 בנוגע ל"אביב נעורים", בה משחזר רס"ן במיל' רפי אייל מן הצנחנים (שעוטר על גבורתו בעיטור המופת) את המבצע. מתוך אתר הגבורה:


http://www.gvura.org/a344977-%D7%90...%97%D7%A8%D7%99
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #68  
ישן 20-04-2013, 13:39
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 67 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "הידעתם כי המגישה תמר איש שלום"

התבלבלת הוא אביו של הפרשן נדב איל. שנראה לי נשוי לתמר איש שלום
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #70  
ישן 25-04-2013, 11:43
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 69 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "כנראה שאתה צודק....אפאחאד לא מושלם מין הסתם"

תגיד שקדי, אתה היית חייל בגדוד 50 או ביחידה אחרת?
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #73  
ישן 27-04-2013, 08:15
  שקדי 1 שקדי 1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.09.07
הודעות: 1,108
חלקי במבצע אביב נעורים כח גילה
בתגובה להודעה מספר 72 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "נו, אז אולי...."

יום אחד פנה אלי מפקד יח' 707 (דב בר שהשתתף בכח צילה בפיקוד ברק) ואמר לי שאסע לתל נוף ואצטרף להכנות למבצע בפיקוד אמנון ליפקין בבירות. הגעתי לתל נוף הצטרפתי לכח והתחלנו בהכנות. כששמעתי את התכנון בפעם הראשונה זה נראה לי ממש כתסריט לסרט ג'ימס בונד אבל ההכנות הנרחבות והיסודיות הראו לי כי בהפתעה מושלמת העסק אפשרי.לא אכנס לכל ההכנות רק אציין שהתאמננו הרבה בירי באקדח לימוד יסודי של אזור הפעולה פלוס מתצ''אות ועוד. נפגשנו עם אנשי המוסד שהיו אמורים לפגוש אותנו בהמשך וביצענו הרבה תרגולים כולל נסיעה ברכבים אזרחיים ותרגיל מודל אחד לאחד כמעט באזור רמת אביב ג' שהיה בבניה ודימה את אזור הפעולה. בתום התרגיל וכמקובל בצה''ל לקח חגי מעין ז''ל את הפצוע התרגילי ורץ איתו בקלילות לאזור הפינוי....בסיכום התרגיל שאל מנו שקד מה יקרה אם חגי עצמו יפצע מי יוכל לסחוב אותו ולא ידע מה ששאל....כדאי לציין שתרגיל המודל בחלק הנחיתה מהים היה קטסטרופה וסירות התהפכו בגלי החיף החזקים אבל אצלנו היתה אימרה שאם המודל לא מצליח סימן שבביצוע יהיה מושלם וכך באמת היה. כמו כן הלכנו בת''א לחנות בגדי יוקרה (שנידמן נדמה לי לא זוכר) וקנינו חליפות אזרחיות והמוכרות לא הבינו למה כולם רוצים ז'קטים גדולים ממידתם (כי מתחתם לבשנו את האפודים) .
הגענו ליום הפעולה ועלינו על הסטי''ל דדו נתן לנו תדריך אחרון ואמר בין השאר שהוא בטוח בהצלחתנו וחושש רק שאחרי הפעולה נשתולל עם הרכבים בבירות ונעשה תאונה ונא והימנע מהנ''ל.
הפלגנו....כזכור היו באותי לילה כעשר פעולות במקביל וכל הסטילים והדבורים של החיל היו בדרך צפונה.....הסטילים גילחו מעליהם את מתקני שיגור הטילים וכל מתקן אחר כדי שיוכלו לשאת את אין סוף הסירות שהשתתפו במבצע כולל סירות לכוחות העתודה. היגענו לנקודת הורדת הסירות למים הים היה שקט הסירות הורדו למים והלוחמים ירדו והתחלנו בהפלגה מזרחה. הכח שלנו ושל סיירת מטכ''ל הובל ע''י סירות ולוחמי 707 במבנה אחד לנחיתה באותו מפרצן קטן ליד מלון בבירות. העיר בירות נראתה מוארת ושלווה מטוס עבר מעלינו בגובה נמוך ונחת בשדה התעופה....השקט שלפני הסערה.
נוצר קשר עם אנשי המוסד שדיווחו שהכל מוכן. כמה שחינים שחו ואיבטחו את החוף נחתנו פרקנו במהירות ובשקט ונפגשנו עם אנשי המוסד ובמכוניות השכורות במגרש החניה של המלון ויצאנו כל כח לדרכו כאשר השין של כל הכוחות אמור להיות משותף. בסיוע אנשי המוסד שהכירו את הדרך הגענו לאזור הפעולה כאשר בדרך אנחנו חולפים על פני שריונית של צבא לבנון אבל לא עוררנו את חשדה והמשכנו.
הגענו למגרש חניה ליד איצדיון הכדורסל של מחנה סאברה הלוחמים פרקו ויצאו לדרכם אני נשארתי עם איש המוסד והרופא החטיבתי יונתן חסין לאבטח את הרכבים.את סיפור הקרב של הכח לא אספר כאן כי הוא סופר כבר אין סוף פעמים רק על חלקי.ישבתי עם איש המוסד ברכב ואחרי כמה דקות נשמע רעש יריות אדיר מכיוון שהביצוע היה אמור להיות שקט הבנתי שישנה הסתבכות קשה ואמרתי לאיש המוסד שתיכף בטח יקראו לי ואכן הגיעה קריאה בקשר מאמנון שאגיע אליהם. יצאתי מהרכב דרכתי את הקלאץ' בעל המחסנית הכפולה והתחלתי להתקדם בהליכה מהירה ברחוב עם בתים גבוהים משני צדדיו מהרעש הלא שגרתי יצאו אנשים למרפסות והביטו בחוסר הבנה מה מתרחש לנגד עיניהם. היגעתי לאזור הקרב הרעש היה מחריש אזנים מאחורי ערימת חצץ ראיתי את יגאל פרסלר פצוע בינוני להבנתי שוכב בחוסר אונים. אמנון הגיע ואמר לי לקחת את יגאל לרופא. ביקשתי מנו ליווי כי הרחוב מלא אנשים שיפריעו לי והוא אמר שאין אנשים ורץ להמשיך בלחימה. ניסיתי להרים את יגאל לסחיבת פצוע ולא הצלחתי כי הוא לא יכל לשתף פעולה. אחרי כמה זמן הגיע שוב אמנון ועזר לי להרים את יגאל ויצאתי איתו לדרך לרכבים.
אחרי זמן מה שמעתי צרור חזק של קלאץ' לעברי ושמעתי את הקליעים רוקדים סביבי על הכביש. נשכבתי עם יגאל במקום עזבתי אותו וקמתי לירות חזרה.כשקמתי מולי בטווח אפס עמד מחבל....רציתי לירות בו אבל הוא הקדים ותפס בקלאץ' והתחלנו להתגושש. האמת...שנינו לא כ''כ ידענו קפ''פ וזה היה קרב מאד עקר שהזכיר יותר קרב בנות של מכות יבשות שריטות וכו' לא מה שרואים בסרטים. מפה לשם היינו בפתח של חדר מדרגות של בית והבחור התחיל לצעוק כלפי מעלה למישהו שיבוא לעזור ושמעתי גם תשובה (כמובן שלא הבנתי אף מלה אבל מנוסח וטון הדברים הבנתי) בשלב זה הבנתי שאני חייב לשנות דראסטית את המצב לפני שיגיעו עוד אנשים אבל שנינו אחזנו בקלאץ' . הבנתי שאני חייב להרפות מהקלאץ' אבל פחדתי שהוא יירה בי לכן עם אצבע אחת היפלתי את המחסניות ממקומן עזבתי את הקלאץ' בידיו ורצתי אל יגאל ולקחתי ממנו את העוזי ואיתו פניתי כדי לירות במחבל אבל הוא הקדים ונעלם בחדר המדרגות. הייתי צריך עדיין להמשיך עם יגאל....ניסיתי להרימו אבל הסתבר שבזמן שירו עלינו הוא נפגע שוב (ולמעשה שימש לי כמגן אנושי) ויד אחת שלו נפגעה ונשברה ולא יכולתי לעשות דבר. השכבתי אותו על הגב התכופפתי וגררתי אותו על הכביש כמה מאות מטר עד שהגענו לרכב שם יונתן התחיל לטפל בו והכנסנו אותו לרכב. אחרי פרק זמן שנראה לי כנצח הגיעו שני הרכבים האחרים עם החבר'ה ופנינו להסתלק. נסענו עד שהיגענו לחוף הפינוי שלא היה אותו החוף בו נחתנו. הורדנו את הפצועים לכיון החוף והסתבר לי שמערכת הראש של מכשיר הקשר שלי נקרעה בזמן המאבק ואין לי קשר עם הסירות בים. הוצאתי פנס עם פילטר ירוק וסברתי לאיש המוסד איך נותנים קבוצות של 4 נצנוצים לכייון המשוער של הסירות ורצתי לעזור בהובלת הפצועים. לרווחתי הרבה ראיתי גוש שחור של ס''גים יוצא מהחשיכה ונוחת על ידנו ומהם ירדו כמה מלוחמי 707 ששמחו לראות שאני חי ובריא. התחלנו לקשור את הפצועים ב''אלונקות צי'' ואז איש המוסד משום מה התחיל לצעוק שרודפים אחרינו. והחלטנו להפליג כמו שאנחנו.
כבר בחוף ראיתי שאבידע הרוג וחגי מעין קרוב להלם.הפלגנו מערבה מחפשים את הסטיל.הסברנו לו שהמצב קריטי והוא קיצר מאד טווח לכיווננו עד שנפגשנו. התחלנו להעמיס את הנפגעים לסטי''ל דבר שהיה מאד לא פשוט ובעיקר עם חגי מעין הכבד (בריון בעל גוף) ובעיקר בגלל שבגלל הלחץ בחוף לא הושלמה קשירתו לאלונקה אבל בסוף זה הצליח. יגאל הורד לבטן הסטיל לחדר שהוכשר כחדר ניתוח וחגי הושכב על הסיפון לטיפול חירום שלצערי לא צלח הוא נכנס להלם ונפטר. בחדר הניתוח הוחלט שיגאל לא ישרוד את ההפלגה לחיפה לכן הוזעק מסוק שריחף מעל הסיפון והעלה את יגאל הקשור לאלונקה ופנה לרמב''ם ואכן כידוע חייו ניצלו.....זהו רק אנקדוטה קטנה לסיום....מייד בהגיעי לבסיס פניתי מייד לחדרי ונפלתי למטה לשינה ממושכת.אבא שלי בבית שמע בבקר את החדשות וכמו כל הורה שבטיח שתמיד הבן שלו הוא היה שם התקשר ליחידה וביקש מהפקידה לקרוא לי....ענתה לו הפקידה: עזוב אותו הוא הרוג (מה שכמעט היה נכון אבל רק כמעט)
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 27-04-2013, 09:06
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,856
תודה רבה, רבה...
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "חלקי במבצע אביב נעורים כח גילה"

פשוט העברת בצורה מוחשית מדהימה. הרגשתי כאילו אני נמצא שם איתך. שוב פעם תודה


נ.ב.
הסיפור עם אבא שלך הזכיר לי פתאם מקרה שהיה לי. לפני ששת הימים היתה פשיטה על קלקיליה ופוצצו
10 בארות כאזהרה לירדנים. (לפי מיטב זכרוני לא היו נפגעים בשני הצדדים-לא זוכר מה שם המבצע)

היחידה שלי נתנה "גיבוי איסטרטגי" (אנו לא לוחמים). לאחר סיום המבצע שוחררנו הביתה.
כאשר נסעתי באוטובוס וישנתי כל הדרך. איש זקן חביב שישב לידי העיר אותי בכעס ואמר:
"תסתכל על עצמך, לא מגולח ולא מסודר, איזה חייל אתה! הנה עכשיו אמרו ברדיו כי יחידת צה"ל פוצצה בארות מים בירדן. תראה איזה חיילים יש לנו ואתה ישן ומלוכלך...."
מייד התעורתי ורציתי לצעוק עליו למה מעיר אותי בשביל זה...אך בשקט, בשקט לחשתי לו:
"אני הייתי שם".... האיש רצה לנשק לי את היד, דחפתי אותו בעדינות והמשכתי לישון...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #76  
ישן 27-04-2013, 10:23
  שקדי 1 שקדי 1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.09.07
הודעות: 1,108
שני אגבים.............
בתגובה להודעה מספר 75 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "תודה רבה, רבה..."

1.בפעולת פיצוץ הבארות השתתף אמניון ליפקין כמפקד אחד הביצועים ואף קיבל צל''ש
2.היה לי מקרה דומה אם כי שונה תכלית שינוי
בזמן מבצע ליטני היינו באימון יחמ''ן ברפיח ולא השתתפנו אבל מי יודע....
באחד הבקרים העירו אותי ואמרו לי רוץ מהר תטלפן הביתה
הטלפון היחידי בעידן הטרום נידים היה במשרד מפקד הבסיס
והוא בשיחת הפתיחה הודיע לנו שאין מצב שהוא יאפשר לטלפן הביתה לא חשוב הסיפור
אבל הסיפור שסיפרתי לו שכנע אותו מייד והוא איפשר לי
הסתבר שבאחת בלילה הודיעו את שמות ההרוגים ואחד מההרוגים שמו היה זהה לחלוטין לשמי כולל דרגה וכולל שם המשפחה שהוא מאד לא שכיח אם כי מקיבוץ אחר אבל טעויות הרי יכולות לקרות לשני הכיוונים
הסתבר מאוחר יותר שהוריי שמעו את השמות ונשמתם פרחה....עד שהתקשרתי.................
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #80  
ישן 27-04-2013, 14:17
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 79 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "לדעתי זה אמור להופיע באתר הגבורה"

שקדי, קודם כל סיפור מרתק. יישר כוח הן על פועלך וכמובן גם על הכתיבה ועל שחלקת. שנית, עד כמה שאני יודע לליפקין אין צל"ש על ליל הבארות (איש לא קיבל צל"ש על פועלו במבצע ההוא). שלישית, אולי תוכל לשתף, מזכרונך, לאילו הערות אירוניות התכוון רון בן ישי בהספד שכתב על ליפקין לאחר שנפטר: "אחר כך, במבצע 'אביב נעורים' בביירות, כשצה"ל פשט וחיסל מפקדי מחבלים בבתיהם בסיוע המוסד, שחק היה אחד ממפקדי הכוח וגם שם בלט קור הרוח שלו שסייע לו למנוע הסתבכות ולחלץ את אנשיו לחוף הים, שם נאספו על-ידי הסירות שחיכו להם. תוך כדי כך כמובן גם השמיע כמה הערות אירוניות שיש אנשים שלעולם לא ישכחו. דמותו הגבוהה בלטה בשטח תרתי משמע." (רון בן ישי, רמטכ"ל, אבל מעל לכל - אדם, באתר ynet‏, 19 בדצמבר 2012.)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #82  
ישן 27-04-2013, 15:32
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,856
עכשיו זה מסתדר לי
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "עכשיו כשאני קורא את רון בן ישי.........."

אמנון ז"ל קיבל צל"ש עבור כראמה. אני לא ידעתי עד עתה מי היה אותו מפקד אשר חילץ את הכוחות שלנו
מתוך הבוץ הטובעני, כאשר הירדנים פתחו את הסכרים של תעלת הע'ור. הכוחות היו בשטח ההריגה וניצפו
מגבעות והרים ע"י הטנקים הירדניים, אשר פגעו בכוחותנו כבשדה מטווחים. שמעתי את קולו השקט והמרגיע
כאשר כל רגע משהו אחר נפגע לידו. חרקנו שיניים מבלי יכולת לעזור להם בשטח. הפיקוד לא רצה להכניס בהתחלה את ח"א ולהשמיד את טנקי אויב. אוף, הירדנים ממש עשו צחוק מאיתנו.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #85  
ישן 05-06-2013, 08:23
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,229
בתגובה להודעה מספר 66 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "קישור לכתבה של בן כספית..."

מוקי בצר על מספר מבצע "אביב נעורים" (מתוך אתר חטיבת הצנחנים)

מה היה תפקידך?
הייתי אז מפל"ג, מ"פ בסיירת מטכ"ל. סיירת מטכ"ל הייתה בנויה משתי פלוגות ומטה. ואנשי מילואים. יחידה קטנה יחסית. היו לי אז שמונה צוותים. בספטמבר 72 היה רצח הספורטאים במינכן. אירוע טראגי ונורא, וכל זאת קורה לנו על אדמת גרמניה. התוצאה היא שגולדה מאיר מורידה הנחיה לאתר את כל מי שקשור לטבח הזה ולהרוג אותו. התחיל שלב של חיסולים שהמוסד מחסל מחבלים שקשורים לטבח מינכן על אדמת אירופה. זה חיסול נקמה והענשה. העיקרון שהנחה היה שעם שמכבד את עצמו מעניש את מי שפוגע בו. עלינו מוטלת ביום בהיר משימה בתוך ביירות. בתוך ביירות יש שכונת מגורים עם שלושה יעדים. אחד זה הסגן של ערפאת, יוסף נג'אר. מפקד החזית העממית. והוא אחד הבכירים שפיקד על טבח מינכן. בבניין צמוד שכן יש את קמב"ץ החזית, ויש את הדובר בבניין אחר. המטרה היא לחסל אותם "במיטות".
ההכנות למבצע
המבצע הוטל על המוסד, אך המוסד אומר שהוא לא יכול לבצע את זה במדינה ערבית ולכן הוחלט שמי שיבצע את זה זה היחידה. ונסוג דרך הים. אהוד ברק הוא מפקד היחידה והמבצע, יוני סגן. אני מ"פ ועמיתי נחמני מ"פ. אלה ארבעת המפקדים, פרט למפקדי הצוותים שהם מאוד חשובים. אהוד ברק קורא לנו, חבורת הקצינים המצומצמת, ביחידה יש מידור מוחלט ואף אחד לא יודע שום דבר חוץ מאיתנו. הוא מדבר על מבצע בלב ביירות, שהמטרה היא לחסל את שלושת המנהיגים האלו. התוכנית היא כזאת, המוסד מגיע שבוע לפני זה, גרים בבית מלון בזהות מושאלת, לומדים את הצירים ואת היעד ומביאים מודיעין. מקבלים את התכנון הפנימי של הבית. הרעיון היה שהמוסד יעשה את הסיורים, אנחנו מגיעים בסטי"לים עם השייטת מחיפה. נוחתים מול חופי ביירות בלילה, עוברים לסירות גומי. אנחנו כולנו לובשים בגדים אזרחיים, מחופשים לתיירים. אנחנו בסה"כ 14 לוחמים. כל חוליה שלושה אנשים. ועוד חפ"ק. וכוח מאבטח ליד החפ"ק עם רופא. שלושה לוחמים התחפשו לנשים, אהוד ברק שהיה בת זוג שלי, עמירם לוין ולוני רפאלי. לקחו את היותר קטנים עם בייבי פייס שיהיו נשים. אנחנו נוחתים מחוסים בגדי ניילון על מנת שלא נירטב. מורידים את הניילונים, הולכים ברגל כמה מאות מטרים, שלוש מכוניות אמריקאיות מושכרות של חברת הרץ מחכות לנו על פי התכנון. שלושה נהגים. החוליה שלי מונה שלושה ויוני. כל השלושה שבועות שהתאמנו היו שלושה חיילים, צביקי ליבנה ז"ל ולולי רפאלי יחד אתי. ממש בימים האחרונים יוני חרק בשיניים שהוא לא במבצע, מספר ימים לפני הוא בא לאהוד וביקש ממנו להשתתף. אהוד אמר לו שהוא מאשר ואם מוקי יסכים אז תכנס. יוני בא אלי למשרד נלהב וביקש ממני להיכנס, אמרתי אוקיי תיכנס. ואז הכנסתי אותו לכל התכנון. הוא לא ידע שום דבר - מידור זה עד הסוף. הוא הצטרף לאימונים האחרונים, התאמנו בשיכון ל' בת"א. כמעט כל ערב היינו מתאמנים על התנועה ברכב, ירידה הליכה בזהות מושאלת, הולכים כתיירים. תרגיל מודל עם סטי"לים.
למה לא נתנו את כל היעדים לסיירת מטכ"ל?
קודם כל יש בצבא משהו שנקרא טבלת צדק. יש מאבק גדול מאוד מי יבצע את המבצעים - אז מחלקים את העוגה. בנוסף אביב נעורים היה מבצע ענק במקומות שונים בביירות, ולכן אי אפשר היה להטיל משימה כ"כ גדולה על יחידה אחת. בהתחלה חשבו לא לבצע את כל המבצעים ביחד. היום לא היו עושים את זה. צריך לזכור שזה היה לפני מלחמת יום כיפור. היה חשש שאחד הכוחות יגרום לכוחות להתגלות, ובפועל זה קרה - השייטת הגיעה ליעד שלה לאחר שהמחבלים ברחו.
המבצע
אנחנו יוצאים מחיפה עולים על סטי"לים, נוסעים כמה שעות עד מול בירות. יורדים מסירות גומי, שייטים לוקחים אותנו, מורידים את הניילונים ועולים על כלי הרכב של אנשי המוסד. הם מובילים אותנו לתוך ביירות. וכל כל מתפצל לבניין שלו. החפ"ק נמצא מתחת לבניין שלי של השש קומות. כל כוח מונה שלושה לוחמים ואצלי הצטרף יוני אז היינו ארבעה. דמינו לכם את כביש החוף ונוסע לכיון חיפה, צריך לזכור שלפני מלחמת האזרחים בירות היא עיר כמעט אירופאית. אני זוכר שבאחד הרמזורים הסתכלתי הצידה ואני רואה מבט של ערבייה יפה. והזזתי את הראש. הייתה הרגשה כאילו שאנחנו בת"א, חלק מהשטח בעיקר בעקבות הזהות המושאלת. הגענו לרובע, ירדנו כאשר אהוד ואני מובילים. כולם מפוזרים בצורה שמי שצופה בנו לא מבין שזו חבורה אחת. בקיצור אנחנו יורדים, אהוד ברק ואני מחובקים כזוג מאוהב. הוא מחופש למשעי. שער שחום יורד עד הכתפיים, שפתיים... מאופר... היינו עם עוזים, מחסניות, רימונים ומיני רימונים. סידרו לנו הכל מתחת לחליפות באפוד - וכשאתה הולך לא רואים שום דבר. אז אנחנו מתקרבים לכיון הבניין שלי, אנחנו רואים שני ז'נדרמים (שוטרים). חמושים עם תתי מקלעים. אנחנו הולכים, הם עומדים באמצע המדרכה. אנחנו מתקרבים והם לא זזים. אני מחבק חזק את אהוד, אהוד מחבק אותי. ואני ככה מתחכך עם הכתף בשוטר. מגיעים לאזור הלובי לבניין די מפואר של הרבה קומות. על פי המודיעין צריך להיות מאבטח ואנחנו לא מוצאים אותו. אם הוא ישנו אנחנו צריכים לחסל אותו עם משתיקי קול. אהוד נפרד ממני ומהווה את החפ"ק למטה. אני לוקח את החוליה שלי וכמו שתרגלנו עשרות פעמים, בריצה מהירה עולים שש קומות וכל אחד סופר בלב. מזהים את הדלת בקומה השישית. מחכים שכל החוליות ימוקמו במקום. אהוד ברק סופר מחמש עד אפס, אפס זה פעל. מדוחים לו שאנחנו ממוקמים. ברגע שיש פעל. כל אחד שם מטען קטן על המנעול, מטען אורי שפותח לצורך המשימה הזאת. מושכים בהפעלה, הדלת עפה. צביקה ואני נכנסו יוני אחרינו, יוני נשאר מאחורה לאבטח. כאשר אנחנו צריכים לאזור חדר העבודה כי שם לפי המודיעין הוא היה עובד עד שעות מאוחרות. כשאנחנו פורצים, דלת בצד ימין של החדר שינה נפתחת - הוא רואה אותנו ואנחנו רואים אותו. אני מזהה אותו, הייתה לי תמונה שלו בכיס שלושה שבועות כדי שאני אזהה אותו בטוח. וכמו שהוא פותח את הדלת, הוא מסתכל עלי ואני מסתכל עליו. אני לא אשכח את זה. הוא מבין שאנחנו כוח עוין, הוא תורק את הדלת חזק. ואז צביקה ואני יורים בו צרורות עם עוזי דרך הדלת. הדלת נפתחת ואנחנו רואים אותו שוכב. מה שלא ידענו שאשתו מאחוריו והיא נפצעה קשה ואחר כך נפטרה. ירינו בו לוודא הריגה מה שנקרא. לפני הפיצוץ, בין הפקודה פעל לפיצוץ שמעתי יריות בכמות אדירה. ברור לי לגמרי שהבאת המסמכים פחות חשובה ושיש התקלות. בקומה השישית כל ירייה נשמעה כמו שש יריות בגלל ההד. נראה היה לי שיש קרב קשה, וידעתי שמי שנמצא למטה הם סה"כ ארבעה אנשים. אהוד ברק, עמירם לוין, רופא וקשר. ברור לגמרי שאני צריך לדהור למטה ולהגיע הכי מהר לאהוד ברק לסייע לו. כשאנחנו מגיעים למטה אנחנו רואים ג'יפ של ז'נדרמים שהגיע ואהוד ברק ועוד כמה יורים עליו ופוגעים בו. אנחנו מצטרפים לירי. ואז מגיע עוד ג'יפ ואנחנו פותחים עליהם גם באש והורגים אותם. ברור שצריך לצאת משם כמה שיותר מהר כי היינו כוח ללא חילוץ, זו אחת הפעולות היחידות שהיינו ללא חילוץ. הנחת העבודה הייתה שייקח למחבלים 20 דקות מינימום לבוא מהמחנות שלהם. עד שהם מתארגנים ומגיעים ומבינים מה קורה. 20 דקות אנחנו לא נהיה שם. מה שקרה, אהוד ברק ועמירם לוין היו למטה. כל יחידה טיפסה לקומה שלה. המאבטח שהיה צריך לאבטח שבר שמירה וחרפ ליד ההגה באוטו. פתאום הוא ראה המולה, הוא ראה את החברה של אהוד מסתובבים. הוא ראה אזרחים ויצא החוצה. עמירם לוין ירה בו עם משתיק קול. ופגע. יש דברים שהם נדירים ובלתי צפויים, אחד הכדורים יצר קצר ברכב והצפר החל לצפצף בלי להפסיק. אחד השכנים כנראה הבין שקורה שם משהו, מישהו הזעיק את המשטרה. הם מגיעים וקבלת הפנים הייתה ירי וחיסלו את הז'נדרמים. אז הרכב שהיה מוסתר מגיע, אחת שתיים שלוש כולנו נכנסים פנימה. ואז רואים עוד ג'יפ מגיע, עוצרים את הרכב ואנחנו פותחים באש שוב. אני יוצא מהרכב ואני זורק מיני רימון שנופל על הגג של הג'יפ נופל למטה ומתפוצץ. יש שם נפגעים - ז'נדרם אחד בורח ואנחנו יורים בו בין העמודים ולא פוגעים.
סיום המבצע
אהוד ברק נותן פקודה, עולים לכלי הרכב ונסוגים משם. אחרי כמה מאות מטרים אתה כבר מתנתק מהשטח ונוסע רגיל. מגיעים אחרי 20 דקות של נסיעה, רואים שריוניות נוסעות שלא קשורות לכל הסיפור, עם פרוז'קטורים הן מאירות את החוף. אי אפשר לעקוף אותן, אנחנו נוסעים מאחוריהן לאט. נוצר מצב מצחיק שהם מחפשים אותנו ואנו מאחוריהם. בשלב מסוים ראינו שהם עברו את הנקודה של אזור הפינוי. אנחנו עוצרים, מי שלקח את המסמכים לקח אותם בשקים. שק אחד נשכח באוטו. חברנו לשייטת, עלינו על סירות גומי, הגענו לסטי"לים וחזרנו חורה. בארץ הייתה קבלת פנים גדולה, משה דיין, דדו. היה תחקיר גדול ראשוני. ואז התברר לנו מה שקרה עם אמנון ליפקין - ההתקלות והנפגעים חגי מעין ואבנר שור. האפקט היה אדיר, גם בארץ גם בעולם. מכה חזקה למחבלים. אלו היו מהבכירים המוכרים שמדברים ברדיו ובטלוויזיה. כל זה קורה בתוך ביירות. התוצאה היא שממשלת לבנון מתפטרת מהתפקיד.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 09:31

הדף נוצר ב 0.64 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר