אני לא כ"כ טוב בהסטוריה שלנו (ואני מצטער על זה.. זה בטיפול).
גלעד שליט נחטף, הווא מוחזק כבר שבוע שלם.
אם אני לא טועה, רון ארד גם הוא נחטף ולא שב הביתה, ועד היום לא יודעים מה עם גופתו.

יש סיכוי שהחטיפה של גלעד תהיה ארוכת טווח?
שלא תבינו לא נכון, אני רועד בזמן שאני שואל א תהשאלה הזאת. אני לא מצליח להבין אסטרטגיה של מלחמה מסוג כזה.
מה תהיה המטרה שלהם להחזיק חייל כל כך הרבה זמן?
הרי שבסופו של הדבר נמצא אותו, במוקדם או במאוחר.
ואם יעבירו אותו לצרפת למשל - למה שהממשלה של צרפת לא תתערב ותמנע זאת?

אתה זוכר את חטיפת חיילי ההנדסה ואלחנן טננבאום?

הם הוחלפו תמורת לא מעט מחבלים.
לא חסרות עסקאות החלפות שבויים חיים וגופות המתים, וחטוף ישראלי הוא מטבע יקר מאוד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

באשר לחייל החטוף: ההשערה שלך שיעבירו אותו לצרפת קצת מופרחת ואפילו בגד הלא אפשרי, מפני שנתחיל מזה שאין להם איך....

במלחמה מסוג זה שזה מלחמת גרילה, כלומר צבא לא מאורגן ובדרך-כלל ללא מדינה שמייצגת אותו קשה מאוד לבצע עיסקעות שבויים הולמות כגון עיסקת השבויים שהיתה לאחר מלחמת יוה"כ.
כך לדוגמא את מלחמת ויאטנם: רוב החיילים האמריקאים שנישבו לא הוחזרו מפני שלא היה עם מי לנהל מגעים...., והדרישות של הויטקונג היו לא רלוונטיות לאמריקאים....אבל פה המצב יותר לטובתנו....

בקיצור אני מקווה שזה יגמר טוב....

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

ביטיס
אני זוכר את את כל מה שהיה בקשר להחזרתו
והתחקירים שעשו לו לאחר מכן
ותודה על המידע, נהנתי לקרוא!
מיכאל.

אם אתה מחפש עסקאות חילופי שבויים , חפש תחת הערך "עיסקת ג'יבריל". גם עסקה זו התבצעה לאחר זמן רב כביכול של חיילי צה"ל שהיו בשבי - כ 3 שנים. בעסקה זו ישראל שילמה מחיר כבד מאוד.

שים לב שגם בצד השני היו חטיפות. דיראני ועובייד לדוגמה , הקצינים הסוריים שנחטפו ע"י סיירת מטכ"ל בלבנון ב 1971 על מנת לשחרר טייסים שנפלו בשבי, מטוס נוסעים סורי שנחטף(יורט ע"י חיל האויר ואולץ לנחות בישראל) על מנת לשחרר את חוליית גולני שעסקה בפעילות מודיעינית ברמה (שנות ה 50).

וכמובן,פרשיות חטיפות שבוצעו ע"י החמאס ונגמרו רע - אבי סספורטס , נחשון וקסמן זכרונם לברכה. וזה רק על קצה המזלג.

הוא נרצח בזמן שנסע בטרמפ. מקרים דומים מאוד בזמן האינטיפדה ובכלל עד לשנת 2000, הם אילן סעדון (נרצח באותו אופן וגופתו נקברה ליד מושב גן שורק ונחשפה שנים לאחר מכן לאחר שנתקבל מידע מאחד ממפעילי רוצחיו), שחר סימני (נרצח בטרמפ וגופתו נעזבה בבית חנינא), ירון חן (נחטף מכביש גישה למחנה צבאי (רמה) כאשר כמה חיילים היו עדי ראיה לכך. הוא נורה כמה דקות מאוחר יותר וגופתו נעזבה ברכב שבה נחטף ליד ביתוניה), החייל פרנקל (שריונר שנחטף בטרמפ ע"י חוליית חמאס ממזרח ירושלים ואפילו הצליח לירות באחד מרוצחיו. גופתו לא הוסתרה), שרון אדרי (נחטף ונרצח ליד צריפין, גופתו נקברה ליד הכפר צוריף ונתגלתה חודשים מאוחר יותר לאחר לכידת החוליה).

שני אנשי בטחון שנחטפו חיים במטרה לחטפם היו שוטר שנחטף בלוד לאחר שמכונית המחבלים פגעה בו (לא זוכר את שמו) בתחילת הקדנציה של רבין. הוא הוחזק צפונית לירושלים ונרצח בידי חוטפיו) ונחשון וקסמן שנחטף מטרמפיאדה מצומת הטייסים, הוחזק בביר נבאללה ונורה בידי חוטפיו מיד כשהחלה פעולת הפקיצה לבית בו הוחזק (הוא נחטף בידי חוליה שמנתה חמישה: אחד מהם עבר לעזה עם הת"ז שלו ושם אנשי החמאס הציגו סרט שבו הם החזיקו בה ולכאורה ב M-16 המקוצר שלו. העובדה שהוא אישית הוצג בסרט אחר רק מאוחר יותר ושהרובה שהוחזק בידי המחבל בסרט הראשון זוהה כשונה מנשקו האישי של נחשון, הובילה למסקנה הראשונית כי החייל לא הוברח לרצועה כפי שרצו המחבלים שמערכת הבטחון תאמין וכפי שאכן רוב העיתונאים סברו. מקום החזקתו נחשף אחרי שאיש החוליה הרביעי נתפס בבית חנינא עקב מידע שהגיע באופן מאוד לא צפוי ומגורמים לא צפויים). על סופה של החטיפה כבר ידוע.).

.

איש מג"ב ששכחת את שמו הוא ניסים טולדנו
אתה בטוח ששרון אדרי נחטף ליד צריפין? אני יודע שהוא היה בדרך לשם.
תגובה שכתבתי בעבר בפורום 20+
מקרה ההעלמות של החייל שרון אדרי הי"ד שנחטף ע"י חוליית צוריף ורק לאחר תקופה ארוכה נמצאה גופתו. הצבא החליט לא לחפש אותו כי היו בטוחים שהוא ערק. והתקשורת שידרה את אותו המסר (הוא היה תחמושתן במפקדת חטיבת הנח"ל, ברגילה, כשהמפקד שלו קרא לו לתורנות שמירה על חשבון הרגילה הוא נסע להוציא גימלים ולא הגיע לבסיס). כשנמצאה הגופה היה דיווח מינורי, גם כשנתפסה החולייה שרצחה אותו הדיווח היה זעיר.
גם אדרי היה חייל פחות טוב, בן לעדות המזרח ממושב באזור בית שמש (בית השחי של המדינה) ולא ממש עניין את הציבור. בנוסף, הימים היו ימי פרוץ השלום והיה חבל להרוס את האשלייה עם סיפור על חייל שנחטף ונרצח.
מצג יזכור לזכר שרון אדרי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ניר צבי (זה שמה אם אני זוכר נכון. בכל מקרה זו הצומת על כביש רמלה-ת"א שממנה פונים לבאר יעקב ושער ירושלים). הטרמפיאדה שבפינה הדרום מזרחית (לכוון רמלה).

אכן בנימין טולדאנו הי"ד הוא החטוף שלא זכרתי את שמו. למיטב זכרוני רציחתו היא שהביאה לאותה פרשיה מוזרה של גירוש מאות אנשי חמאס ללבנון.

דרך אגב: מקרה נשכח של חטיפה בטרמפ, היא חטיפתו-שבייתו (בבקשה לא להכנס לויכוח) של סמיר אסעד ע"י אנשי אש"פ בלבנון. הוא נחטף כשיצא לחופשה בימים הטובים של טרום החיזבאלה. למיטב ידיעתי הוא נהרג כשהיה חי בידי המחבלים ולטענתם בשעת הפצצת צה"ל על "אי הארנבות". גופתו הוחזרה זמן רב לאחר מכן, אחרי הסכמי אוסלו.

ודרך אגב מ"ס II: גופות שני "מסתערבים" של צה"ל הצעיר שהוצאו להורג ע"י המצרים במלחמת השחרור בעזה, נמצאות כנראה מתחת למבנה בית ספר ברצועה. סביר להניח שלא נותר מהגופות שרידים שניתןל אתר, אבל היו בעבר טענות שצה"ל לא עשה מספיק לאתרם.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h למיטב זכרוני רציחתו היא שהביאה לאותה פרשיה מוזרה של גירוש מאות אנשי חמאס ללבנון.

זיכרונך מצויין, אבל אני רק אוסיף: לא רק הרצח גרם לגרוש. ביום מציאת הגופה (כמה שעות קודם) נדקר בעיר העתיקה בירושלים אחד מהמאבטחים של תושבי הרובע המוסלמי (נדמה לי ששמו הוא גיל), המאבטח נפצע קל בלד, אבל התמונה שפורסמה על השער של ידיעות אחרונות נראתה נורא: הסכין היה נעוץ בגבו ומעגלים הולכים ומתרחבים של דם סביבו על החולצה הבהירה.
הכותרת שניתנה לתמונה והתפרסה באותיות אדומות על חלק ניכר מהעמוד הראשון בעיתון הייתה (משהו בסיגנון) "הזעם והתדהמה". כותרת עיתונאית גרועה שהתייחסה גם לחטיפתו ורציחתו של טולדנו (ראיתי את הדקירה הזו והתצלום שהתפרסם בעיתון היה שלי, נדמה לי שתחת שמו של עטא עוויסת).
על פי עדותו (שבשבילי היא מהימנה) של אחד מעוזריו הקרובים ביותר של רבין ואיש ידיעות אחרונות (שלא עבד אז בעיתון) הוא נכנס עם העיתון, שעדיין לא הודפס, אל רבין. היה ברור שחייבת לבוא תגובה משמעותית (בעיקר כדי לפייס את דעת הקהל בארץ. תגובות כאלו לא היו גם אחרי ארועים חמורים בהרבה!).
עוד באותו הלילה נאספו 415 אנשי חמאס מבתיהם וגורשו ללבנון שם הקימו מאהל במארג' א-זוהור. במאהל נפתחה אקדמיה לטרור ונוצרו קשרים בין אנשי חמאס בגדה ובעזה. מהקשרים הללו ומהחומר שנלמד שם אנחנו סובלים עד היום. למותר לציין שכמעט כל המגורשים הוחזרו לישראל בסופו של דבר (לשטחים). בין המגורשים היו גם מחמוד א-זהאר ועד אל עזיז רנטיסי ושאר בכירי חמס.

(אם זה מעניין אז העורך שהחליט על הכותרת האומללה הזאת ננזף קשות. ועוד משהו: הגרוש התעכב בשל בג"ץ שהוגש נגדו, המגורשים חיכו באוטובוסים במשך שעות עד לסוף הדיון בבג"ץ. שמעתי כל מיני קוריוזים על כאלו שהיו מועמדים לגרוש ולא אותרו ולהפך. כל מי שיכול למוזמן להוסיף)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

סתם איזה נער מהר חברון. אני זוכר את זה משום שהמח"ט שלי, שהעביר לנו איזו הרצאת "אקטואליה", אמר משהו בסגנון "שאלו אותו אם הוא "עולה" אז הוא חשב "למה לא...". מה שזכור לי טוב הוא הקריקטורה שבאה ללגלג על שרי מר"צ שהצביעו בעד הפעולה (הם נראו שם ישובים באוטובוס כשעניהם קשורות ובמושב האחורי יושב החייל רבין-זה היה על משקל התמונות שפורסמו של העצורים הישובים כך באוטובוסים). הבג"צ ההוא עיכב את הגירוש מה שנתן ללבנונים והחיזבללה שהות מספקת להתארגן ולמנוע את התפזרותם ללבנון, מה שלבסוף הכשיל את האפקט הרצוי. זו היתה הפעם הראשונה, ובהחלט לא האחרונה, שהחיזבללה נקטו בצעדים שאינם צבאיים וע"י כך הכשילו את פעולות ישראל.

כיום בלתי אפשרי לקיים פעולה כזאת, מה עוד שלרבין היתה הילה בינלאומית שנתנה לו אשראי לביצוע צעד כזה, אבל כמי שעבד לא מעט בשטחים מייד לאחר מכן (הייתי במסלול בשעת הפרשה), אני יכול להעיד שלפעולות מסוג זה היה אפקט עצום, ובאופן כללי רמת הטירור והפעילות המאורגנת החמושה ירדה פלאים בשנת 1993 גם בעזה ובמיוחד בצפון השומרון. לפעמים יש לי הרגשה שקיים אינטרס שקט להעלים את העובדה הזו, שכל מי ששירת אז, מכיר.

.

השקט היחסי בשטחים ב93 איפשר,בספטמבר אותה שנה, להציג את "הסכם אוסלו" שהושג "במסלול החשאי" .

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האם ארגוני הטרור חוזרים לחטיפות?

בעקבות האירוע הקשה בעזה, שבה ועלתה לסדר היום סכנת החטיפות. במערכת הביטחון מזהירים: מדובר בטקטיקה שארגוני המחבלים לא פסקו מלהשתמש בה, למרות שרווחה בעיקר בשנות ה-80 וה-90
כתבי ynet

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/ynet.gif]
25.06.06, 12:31

מדובר בסיוט הגדול של צה"ל: חטיפה של חייל או אזרח גורמת להקפצה מיידית של כל מערכי הכוננות בצבא, וגם במשטרת ישראל. החשש הוא תמיד מהסיוט הקשה ביותר - חטיפה על ידי ארגון טרור והתפתחות מצב של בן ערובה. מצב כזה מעמיד את מדינת ישראל בפני הדילמה הקשה מכל - האם לוותר ולהציל את החטוף, או לפעול באופן צבאי ולשדר מסר של הרתעה. זה גם המצב היום, בעקבות חטיפתו של החייל במהלך תקיפת מוצב צה"ל ליד כרם שלום.
נושא החטיפות עלה לתודעה שוב בתקופה האחרונה גם בשל התגברות ההתרעות על כך בצה"ל, אבל גם בעקבות ניסיון חטיפתן של הנערות אמנה שחר והדס מן בשומרון, ב-15 בחודש, שהסתיים בשלום. הנערות ניצלו מחטיפה בטרמפיאדה בצומת רחלים שממערב לאריאל. שלושה פלסטינים מג'נין חמושים באקדח טעון ובאזיקונים ניסו לחטוף אותן. השתיים התנגדו ובמהלך המאבק נפצעה אחת מהן - אמונה שחר בת 15 מירושלים - באורח קל.
בעקבות האירוע, שבו גורמי ביטחון והתריעו על כוונתם של ארגוני טרור לחטוף אזרחים וחיילים. רוב ההתרעות מגיעות מאזור השומרון, כאשר הארגון הבולט הוא הג'יהאד האיסלאמי.
חטיפות חיילים ואזרחים נראות כטקטיקה שהיתה רווחת בקרב ארגוני הטרור בשנות ה-80 וה-90. אירועים טראגיים כמו חטיפתו של החייל נחשון וקסמן ז"ל, שבמהלך המבצע לחילוצו נהרג סרן ניר פורז ז"ל, חדרו לתודעה הקולקטיבית, ויחד עמם המסר לפיו ישראל איננה נכנעת לתכתיבי ארגוני הטרור. אבל החטיפות או יותר נכון ניסיונות החטיפות לא פסקו - גם בשנים האחרונות.
רק לפני כשבועיים נחטף בשכם הסטודנט היהודי בנג'מין ברייט-פישביין, בידי חמושים פלסטינים. הם העבירו לסוכנויות הידיעות קלטת ובה מצולם צעיר חובש כיפה, המציג תעודת סטודנט של האוניברסיטה העברית ואומר: "אם לא ישוחררו אסירים, יוציאו אותי להורג". הוא הועבר לידי הביטחון המסכל הפלסטיני, ומשם שוחרור במחסום חווארה.

אירועי חטיפה בולטים נוספים:
בספטמבר 2004 נחטף ברצועת עזה העיתונאי הישראלי ריאד עלי גאנם, דרוזי ממע'ר, בן 42, שעבד עד לפני כשנה בערוץ 1, ומאז עבר לעבוד ברשת CNN. חמישה פלסטינים חמושים חטפו את העיתונאי, ששוחרר כעבור ימים ספורים.
בספטמבר 2005 נחטף ונרצח ששון נוריאל , בן 55 משכונת פסגת זאב בירושלים, בידי אנשי חמאס מאזור רמאללה. גופתו נמצאה באזור התעשייה ביתוניא, כשעליה סימני אלימות קשים. נוריאל ז"ל, נשוי ואב לשלושה, היה בעל עסק פרטי לייצור וממכר ממתקים, במסגרתו עבד עם תושבי האזור הערבים ונהג לשהות באזור עטרות ומישור אדומים שמצפון לבירה. במהלך השנתיים האחרונות עבד כקבלן משנה עבור מפעלי "מיה" לייצור מזון.
בחודש יולי 2003 נחטף ונרצח החייל אולג שייחט. גופתו של החייל הנעדר, מנצרת עלית, נמצאה כשהיא קבורה במטע זיתים באזור כפר כנא שבצפון. המשטרה קובעת כי מדובר ברצח על רקע לאומני - אולם לא ברור האם הוא מערב פלסטינים או ערבים ישראלים. החייל נרצח על ידי חוטפיו, ככל הנראה כבר ביום הראשון שבו נעדר, ונקבר באדמה. רובה ה-M-16 שלו נלקח ממנו. הגופה נמצאה בין היתר בעקבות ממצאים שנתגלו סמוך לכפר כנא.
בחודש אוקטובר 2000 נחטפו שלושה חיילי צה"ל : סמ"ר בני אברהם, סמ"ר עומר סואעד וסמל עדי אביטן. גופותיהם הושבו ארצה בעסקת השבויים בינואר 2004, יחד עם חטוף נוסף - אלחנן טננבוים.
במאי 1996 נחטף ונרצח החייל שרון אדרי. גופתו נמצאה באפריל 1997.
בחודש אוקטובר 1994 נחטף החייל נחשון וקסמן , שנהרג ב-14 באוקטובר בעת ניסיון החילוץ. מפקד כוח הפריצה, סרן ניר פורז, נהרג אף הוא בפעולה. בחודש יולי באותה שנה נחטף ונרצח החייל אריה צבי פרנקנטל. שלושה חודשים קודם לכן נחטף ונרצח שחר סימני, שהיה צוער בקורס קצינים.
באוקטובר 1993 נחטפו ונרצחו שני חיילי המילואים אהוד רוט ואילן לוי ברצועת עזה. השניים עלו על טרמפ ברצועה ונחטפו על ידי מחבלים של גדודי עז א-דין אל קסאם. המחבלים לקחו את נשקיהם וירו בהם בתוך המכונית בה נחטפו.
באוגוסט 1993 נחטף ונרצח החייל ירון חן.
בדצמבר 1992 נחטף רס"ר ניסים טולדנו בדרכו למטה משמר הגבול בלוד, ונרצח מאוחר יותר.
החייל אילן סעדון נחטף במאי 1989. בעלותו לטרמפ בצומת מסמיה. החמאס ביצע את הרצח. גופתו נמצאה רק באוגוסט 1996.
בפברואר 1989 נרצח החייל אבי סספורטס, לאחר שחיכה לטרמפ בצומת הודיה. גופתו בתגלתה במאי 1989 ליד צומת גבעתי. החמאס היה אחראי לרצח.
חייל המילואים דוד לפזן נלקח בטרמפ ונרצח ביולי 1985. גופתו נמצאה ליד המושב כיסופים.
באפריל 1985 נפל קורבן לאותה שיטה גם עקיבא שאלתיאל. הוא עלה כטרמפיסט על רכב מחבלים. גופתו נמצאה מדרום ליישוב בית אריה. רוצחיו נתפסו.
בחודש נובמבר 1984 נחטפה ונרצחה החיילת הדס קדמי. גופתה התגלתה במבואות הכרמל ליד בית אורן. רוצחיה לא נתפסו. באותו חודש נחטף ונרצח דוד מנוס. גופתו נמצאה במארס 1986 ליד דיר בלוט, בעקבות חשיפת חוליית מחבלים. באוגוסט 1984 נחטף ונרצח משה תמם. גופתו נמצאה ליד מבוא דותן. רוצחיו נתפסו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אליהו גוראל חולץ ב-15 ביולי 2003 בפעולה משולבת של הימ"מ,סיירת מטכ"ל ודובדבן. הוא נחטף ארבעה ימים קודם לכן ע"י שני אנשי תנזים מאזור רמאללה, שפעלו על דעת עצמם ללא הוראות מלמעלה. גוראל הוחזק במרתף בית נטוש בפאתי העיירה ביתוניא ליד רמאללה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא יודע אם זה נחשב "חטיפה" או רק "רצח טרמפיסטים בנסיבות לאומניות"

בשנת 1990 נרצחו שני בחורים וגופותיהם נמצאו לאחר חיפושים באזור רמות. השמות לא זכורים לי. אחד מהם תושב קרית היובל.

גופתו של טולדנו נמצאה לא רחוק מוואדי קלט

גופתו של פרנקל נמצאה לצד הדרך בסמוך לנווה אילן

היו גם שני ארועים נוספים של בחורות שעלו על טרמפים באזור ירושלים ונרצחו על רקע לאומני (עם מרכיבים פליליים) וגופותיהם נמצאו ביער רמות.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הם יצאו בנסיבות אלה או אחרות לכוון בית איסכא, נחטפו ונרצחו בדכירות סכין. מספר השמועות/סברות לגבי הנסיבות, כמספר תושבי רמות אותם תשאל. זה עוד היה בימים שמחבל חמוש היה מראה נדיר.

.

ביום שבת, ה-4 באוגוסט שנת 1990, יצא ליאור טובול, מביתו שבקריית יובל – בצוותא עם חברו רונן לוי קרמני – לכיוון גבעת זאב, שם קבעו להיפגש בגבעת זאב עם חבר. חבר הסיע את השניים עד הגשר שבשכונת רמות, משם הם אמורים היו להמשיך ברגל.
בשעות הערב התקשר החבר מגבעת זאב אל בית הוריו של ליאור והתעניין לדעת מדוע הוא לא הגיע. בני המשפחה מיהרו לתחנת המשטרה כדי לדווח על העדרו של ליאור, אולם היומנאי הסביר להם כי נעדר הוא בחזקת מי שלא נמצא לאחר ארבעים ושמונה שעות.
יעקב טובול ומספר חברים החלו בחיפושים עוד באותו לילה. במקביל, איתרה המשפחה את משפחתו של רונן קרמני ועדכנה אותם על המתרחש. רק למחרת הצטרפו כוחות משטרה וצבא לחיפושים אחר שני הנעדרים.
"זה היה סיוט ארוך ומתמשך", משחזרת מרים טובול את אותם ימים קשים, "חוסר הידיעה על מה שקורה היה מצמרר ממש. נענו במשפחה בין תקווה לייאוש, מסתמכים בעיקר על כל מיני שמועות וחצאי שמועות".
יומיים תמימים נמשך חוסר הוודאות לגבי גורלם של שני הנערים. ביום שני, ה-6 באוגוסט נמצאו גופותיהם של שני הצעירים בכפר פלשתיני ליד בית חנינא.
מחקירת הפרשה על-ידי כוחות הביטחון התברר כי מייד לאחר שהשניים ירדו מרכבו של החבר שהסיע אותם עד הגשר בשכונת רמות, הם עלו לרכב ובו שלושה מחבלים פלשתינים. השלשה חטפו את שני הנערים, כפתו אותם ולאחר מכן דקרו אותם למוות בכל חלקי גופם.

http://www.irgun.org.il/showPage.asp?pageCode=196

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

גופתו של טולדנו נמצאה קרוב מאד לצומת השומרוני הטוב.
אחת הנערות שגופתה נמצאה ביער רמות הייתה נעה אייל

מישהו יכול להזכיר את הרקע לחטיפתם ורציחתם של אורון ירדן ונאוה אלימלך (הייתי ילד כזה קרה)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אדם שנחשב למעורער בנפשו. לפני אורון ירדן, הוא ניסה לחטוף ילד אחר. אורון ירדן היה תושב סביון ונחטף ע"י צבי גור אחרי שזה שוחח איתו ליד מגרש משחקים ונצפה ע"י ילדים אחרים. לחטיפה לא היו עדים (אם אני זוכר נכון) אבל הכלב של הילד חזר לבדו לבית המשפחה.

מה שאני זוכר היטב הוא את ההד העצום של כל הפרשה (לעומת ההד שהיה לפרשות מאוחרות יותר) שלא ירדה מהכותרות. האמת היא שזו המקבילה הישראלית לפרשת לינדברג (יחד עם פרשת יוסלה שוכמכר). החיפושים אחרי הילד היו יסודיים מאוד וזכור לי היטב מחסום פתע על כביש צומת הטייסים-צומת סירקין, כאשר מתנדבי משא"ז האירו עליונ עם פנס רנאור עם סוללה ענקית כאשר חזרנו מביקור בפג'ה...

הסוף היה שהילד נרצח/נהרג מידי גור בחניקה (הוא טען שהילד ניסה לצעוק) וגור נכלא ברמלה שם הוא עיטר את קירות הכלא בציורים. הוא גם הספיק להמלט פעם אחת ולהכניס מדינה שלמה לפטניקה, עד שנתפס באוטובוס כשהוא מכוסה בצ'וקו של דובון צה"לי ומפוחד יותר מכל אלה שחששו ממנו.

.

אורון ירדן נחטף ע"י ישראלי (צבי גור אם אני לא טועה). ניהל מו"מ ונלכד. התברר שרצח את אורון כבר בהתחלה.

נאוה אלימל למיטב זכרוני בגדר תיק פתוח עם כיוון פלילי.

ויש גם את דני כ"ץ....

אם אני זוכר נכון - גם היו מספר מקרים של חיילות שעלו על טרמפים ונרצחו.

אני חושב שבסמוך ליתיר, על כביש ב"ש ערד יש אנדרטא לחיילת שנרצחה בטרמפ. (שמה היה רעיה?)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

שאלוהים ישמור עלינו, ועל החיילים קל וחמור.

מפחיד לצאת החוצה.

מתוך המוסף לשבת, מעריב, 30.6.06

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

העבריין טננבאום לא נחטף ללבנון, אלא נחטף בלבנון. כמו כן אחרי מבצע ליטאני הוחזר לישראל בעיסקה כזו כוכב אחד שחצה את הגבול מרצונו לתצפת על ציפורים, מה שמזכיר שחסרי אחריות ברמה גבוה, היו כבר אז.

.

אם אני זוכר נכון, היה גם מקרה בעזה שלפני 67, בו אב ובנו (??) חצו את הגבול כדי לרכוש אבטיחים (???) ונתפסו ע"י המקומיים.

ובדיחה מאותם ימים (84) :
אנשי ג'יבריל לקחו בשבי קבוצה גדולה של חיילים. עובר אחד המחבלים בין החיילים ומבקש את הכומתות שלהם. לוקח מהצנחן את הכומתה האדומה "או, צנחנים, זה טוף!", הגולנצ'יק קצת מתנגד אך לבסוף מוותר על הכומתה החומה. הנחלאווי מושיט את כומתת הסטיק לייט מהכותפת אל המחבל שאומר לו: "לא. זה פושט. יש לי הרבה כאלו! רוצה להחליף? תן לי אחת של שריון ואני נותן לך עשר של נח"ל?"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

משפחות החטופים מחזקות את משפ' שליט
משפחות החטופים לדורותיהן מדברות על חוויות מתקופת השבי של בניהם. היום כללי המשחק השתנו ושאלת המחיר מגיעה בשלב מאוחר
יום שבת, 8 ביולי 2006, 0:25 מאת: ישראל רוזנר, חדשות 10 ישראל 10

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תדוה רבה, צפיתי בסרטן השני.
מרגש, מעניין וכואב בואתה המידה.
הנושא של גלעד שליט הוא קצת שונה: (אני יודע - חטיפה יש חטיפה ואין כאן שום שוני).
אומנם אין כאן החלפות, אבל יש כאן פעולה צבאי תשל צה"ל שבסופו לש הדבר (וזה כן יקרה!) יחזירו לנו את החייל!