 |
24-07-2006, 09:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
קטיושות (בטעות?) על הישוב בו גר יוסי שריד. מצפה ליושקה פישר מגרמניה שיושיע אותו.
מרגליות מקבלת קטיושות יד שנייה
יום שני, 24 ביולי 2006, 9:39 מאת: יוסי שריד, הארץ
יוסי שריד מוחה על כך שהנפילות ביישובו הן רק החטאות, ומקווה ש"קציני-שמונה-בערב" מבינים צבא יותר ממה שהם מבינים בטלוויזיה
איזה מזל שהמערכת לא הטילה עלי את משימת הדיווח מהשטח; מערכת אחראית היא מערכת "הארץ", ואיננה משתטה להעסיק כרפורטרים אנשים בגיל מתקדם. לאלה היא מותירה את מלאכת ההגיגים.
גם לו דיווחתי מכאן, ממרגליות, על נפילת שלוש הקטיושות במושב הצנוע שלנו, ספק אם הדיווח שלי היה מתפרסם. שלוש קטיושות יותר, שלוש קטיושות פחות, מה זה משנה; מה עוד חדש - רשאי עורך הלילה לשאול, ובעיקר כשבקריית-שמונה למרגלותינו האדמה רועדת ובוערת.
ליעקב משיח זה דווקא כן משנה, והסיבה פשוטה: הקטיושה נפלה על הבית שלו, ולכל אחד יש בית אחד שאמור להיות מבצרו, והמבצר של משיח הובקע. השמאי הספיק לבקר ולהעריך - שמאי חביב ונוח-לבריות-הלומות-קטיושה - אבל גם השמאי הכי טוב לא יפצה בשמאותו על תחושת המבצר הפרטי שפתאום קורס.
אתמול הוסיפו הרקטות ליפול מכאן ומכאן; אני צפיתי מחדרי, מהמרפסת של המדינה, בשריפות שפורצות מכל העברים, ואוכלות את היער היפה כמו דרקון שחזר מההכחדה. גם המלחמה הזאת תשאיר אדמה חרוכה עד לאופק של היום-הבהיר- שלאחריה.
לתושבי מרגליות, לתושבים שנותרו, מסבירים יודעי דבר, שהנפילות ביישובם היו בעצם החטאות; הרקטות נועדו למקומות אחרים ויותר נחשבים. יש בהסבר הזה משהו מאוד מעליב - חישבו על כך: הצרות שלך כוונו לכתובות אחרות, ורק יד המקרה הסיטה והמיטה אותן על ראשך; מרגליות חיה עכשיו את חיי הרכס והמדרון שלה מעודפי ציוד ומעודפי צידוד.
אתמול שמעתי - ואולי היה זה שלשום - שאחד מקציני-שמונה-בערב, המסבירים לנו את המצב, הודיע שהרקטות של חיזבאללה פחות מדוייקות משהיו. האם זה ההסבר הרשמי לנפילות במרגליות? לתושבים בכפר הזה הן דווקא נראות מאוד מדוייקות, הנפילות על ראשם, אבל מה הם מבינים.
כל הקצינים האלה, שבהם נשים את מבטחנו, מאירים מדי ערב את עינינו, גם כאשר הם מחשיכים את אוזנינו; קצין בכיר נוסף, ששמו נשמט מזיכרוני אבל הוא בוודאי שמור במערכת, שיתף אותנו בחוויות הילדות הכפריות שלו - איך ביישובו היו הורגים נחש, ואני לתומי חשבתי שייטיב לעשות אם יתרכז בשברייה ולא בטורייה.
ועוד קצין המליץ שלא נספור כל יום את ההרוגים, ואני לתומי חשבתי שייטיב לעשות אם הוא עצמו יספור אותם פעמיים ביום, אזרחים כחיילים, כדי שלא יאבד את החשבון, המפקד.
ואולי כדאי שהדרג המדיני הוא שישלח את נציגיו לאולפנים הפתוחים, ויאפשר לקצינים להתרכז במלאכתם. האם אין יתרונו של הדרג הצבאי בתחבולות המלחמה ולאו דווקא בהסבריה ובתחזיותיה? הטלוויזיה, כפי הנראה, היא לא הצד היותר חזק של אנשי הצבא, וצריך לקוות שיש להם צדדים חזקים פי כמה.
אמש טילפן אלי לכאן יושקה פישר, לשעבר שר החוץ של גרמניה, ושאל לשלומי ולשלום המושב. הוא ביקר אותי פעם במרגליות ואף התוודע לשכני. הוא קרא אתמול את מאמרי בעיתון זה בגירסתו האנגלית, האינטרנטית, ורצה שאבהיר לו נקודה מסויימת במאמר. הבהרתי.
בימים האחרונים ראיתי את שמו של פישר מוזכר כמועמד לתפקיד המתווך בין הצדדים במלחמה הזאת; ולדעתי אין מועמד מיומן והוגן ממנו. אמרתי לו בשיחתנו, שאני כבר מחכה בקוצר רוח, בפיתחו של המקלט, לקדם את פניו; משיגיע לביקורו השני במרגליות, יהיה זה הסימן הראשון לדעיכתה של המלחמה, שבינתיים רק מתלקחת ומתפשטת סביבנו על הרי נפתלי.
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
