במקור נכתב על ידי ori
אין שום גיבוי ללוחמים על הקרקע, והוראות הפתיחה באש (שלך אינן רלוונטיות, אבל לכל מילואימניק וסדירניק בשטח, הן מאוד כאלה), הן כאלה שבעצם מונעות מלוחם להגן על עצמו, אלא אם כן הוא כבר נהרג (אז מותרת השבת אש...).
למעשה, כל פתיחה באש שפוגעת במישהו, יכולה להביא לחקירת מצ"ח, והשאלה אם תיפתח או לא תיפתח, היא עניין של מזל - אם פגעת רק במי שכיוונת עליו.
אם פספסת - אתה יכול למצוא עצמך בכלא ממש בקלילות, והדבר מנע, מונע וימנע מחיילים להגן על
עצמם. צ'רלי שלוש הי"ד הוא המקרה הכי קיצוני של זבה, של לוחם סופר מיומן שנמנע מהפעלת מיומנותו, נהרג בשל כך, וכך גם אישה נוספת, שהמחבל רצח אחר כך.
קו המחשבה של רבים בפורום, הוא שעלינו להגן על חיינו, גם במחיר פגיעה באזרחי האוייב. אם יורים
עליך נ"מ אפקטיבי (לא תותח קצר טווח...) מתוך שכונת מגורים, מותר לך להשיב אש, ואני משוכנע
שאתה תסכים לכך, גם אם יש שם ילדים...
בג'נין איבדנו 23 חיילים בגלל אי שימוש בכוח אש מאסיבי ושמירת חיי אזרחי האוייב, וכך גם בבנת ג'בל.
אין סיכוי שהשמירה על חיי אזרחי אוייב ע"י שליחת חיילי חי"ר לתוך יעד מבוצר שניתן להשמדה מהאוויר, הצילה חיי אזרחים וחיילים ישראליים. לא יודע בדיוק בכמה חיים היא עלתה, אבל מדובר
בהרבה עשרות (ישנם הורים של לוחם שייטת ולוחם מפלס"ר גבעתי שנהרגו בגלל מוסר עקום זה,
שמעדיף אזרחי אוייב על חיילי צה"ל, שכתבו לרמטכ"ל על כך).
נצחון זה דבר צבאי. נצחון מושג כאשר האוייב איבד יכולתו לפגוע בך. אם בצפון שני מליון חיים
מתחת לאדמה, וכאן יש מי שמתנגד להשמדת כ-ל יעד שיורים מתוכו על הצפון, אזי המוסר של עקום,
גם אם הוא חושב שהוא המוסרי ביותר בעולם...
|