|
קטע מספר החוקים של מדינת ישראל
ישנו חוק -צריך ליישם אותו (הבעיה שרוב ערביי ישראל ושמאלנים ראדיקלים ,עונים לפשעים הללו ו....עדיין (לצערי)פוחדים לגמור חשבון איתםחלק ב': עבירות
פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים
סימן א': הוראות כלליות
הגדרות ופירוש
[תיקון: תשל"ט]
91.
[ד/1]
בפרק זה –
"אויב" – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;
"ארגון מחבלים" – ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;
"ידיעה" – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;
"מסירה" – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.
קשר ונסיון
92.
[ד/2]
קשר או נסיון לעבור עבירה לפי פרק זה, דינם כדין מעשה העבירה.
הגנה נוספת
94.
[ד/4]
אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.
חיפוי על עבירה
95.
[ד/5]
(א)
מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר חמש עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו – מאסר שבע שנים.
(ב)
עונש מוות
96.
[ד/6]
על אף האמור בפרק זה, לא יטיל בית משפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.
סימן ב': בגידה
פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה
97.
[ד/7]
(א)
מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם.
(ב)
מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.
גרם למלחמה
98.
[ד/8]
מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.
(ב)
לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.
גילוי החלטה לבגוד
100.
[ד/10]
מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו – מאסר עשר שנים.
שירות בכוחות האויב
101.
[ד/11]
אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
סיוע לשבוי מלחמה
102.
[ד/12]
(א)
מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו – מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – חמש-עשרה שנה.
(ב)
מי תרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו – מאסר שלוש שנים.
תעמולה תבוסנית
103.
[ד/13]
מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
|
ראשי
צ'אט
01-08-2006, 17:35
מצב כלאיים
