יש דתיים ויש דתיים ויש חרדים
אצל החרדים, כמעט כולם נוהגים כיישות זרה במדינה הזו, לגבי הדתיים, יש את אלה ששייכים לציונות הדתית, כאלה שמשתלבים בחיי היום יום הישראליים, כאלה שאמונתם לא מפריעה להם להיות אנשים משכילים, עובדים, ותורמים לחברה...
לעומת זאת יש את הסוג השני של הדתיים, אולי זה ישמע קצת גזעני אבל יש בזה אמת, רבים מהדתיים יוצאי עדות המזרח הם בעלי אמונה דתית יותר מיסטית, עם ניתוק מסויים ממדע והשכלה, רבנים מחליטים בשבילם בדברים החשובים והחשובים פחות, הם מוותרים על שיקול דעתם לא פעם עקב כך...
אני גם נתקלתי בסוג פנאטי יותר, כמעט איסלאמי, כאלה שמחזירים בתשובה, ולא מקבלים את זה שאינך מאמין כמותם, לצערי נתקלתי בזה במשפחתי הקרובה, ואז יש ניגוד תרבויות ותחושה שמדברים שתי שפות שונות, על זה צומח פער שמתבטא בבערות, בדעות חשוכות וקדומות, אמונה בדברים מופרכים, פיתוח תרבות של סגידה ועין הרע, וכל מיני הפחדות לא רציונאליות, מתוך סוגסטיה ממסדית ואוטוסוגסטיה של המאמין עצמו.
הם רוצים לשכנע אותך, אבל לא מוכנים להקשיב לך, לעובדות, הם בזים לספרים, להשכלה, לכל מה שהוא בעל תוכן עמוק ומעורר מחשבה, כי נוח להם להאמין במה שיותר קל להבין ולתפוס.
דבר אחד בטוח, צריך כאן הפרדה בין דת למדינה, היהדות היא לאום, כל השאר בסימן שאלה, אנשים אפילו לא מסכימים על דמותו של האל, ויש סתירות בתורה עצמה, תוסיפו לכך שמנהגים רבים וציוויים רבים אינם רלוונטים עוד, היום לא סוקלים אנשים באבנים, יש יהודים שמקשטים את ביתם בפסלים ותמונות, היהודי המודרני, המתקדם הוא אדם נאור, אינו קנאי ואינו כפייתי, תוסיפו לכך את העובדה שמיטב היהודים שהצליחו לא היו אנשים דתיים, אלא ליברלים חילוניים דוגמת איינשטיין, חיים ויצמן, רוברט אופנהיימר, אדוארד טלר, קרוננברג זוכה פרס נובל לכימיה - זה קרה השבוע, ועוד רבים וטובים אחרים, אתם בטח תמנו יותר שמות ממני אבל המגמה ברורה.
לאדם זכות להאמין ולבצע פולחנים כאוות נפשו, אך לא לכפות אותם על אחרים, הקושי הוא שלאותו אדם יש ילדים והוא רוצה להעביר את האמונות שלו אליהם, הזויות ככל שיהיו, אסור להגיע למצב שחינוך לא נכון יוצר דור חדש של נבערות והכחשה של דעת, עובדות ומדע.
זה העיקר, יסודות חינוך שווים לכולם
|