עגור, נמר או לאופרד
איזה סגנון יותר יעיל לדעתכם?

להיות תמיד נוקשה כמו הטיגריס. זה לא תמיד טוב.
לזרום ולחתוך כמו הדרקון, זה לא תמיד טוב.
להיות זריז ללא מכות עוצמתיות במיוחד (יחסית כמובן) כמו הפנתר זה לא תמיד טוב.


שילוב זה הכי טוב, לטענתי....

ואשמח לדעת מה זה לאופרד.

פנתר = לאופרד

לזרום ולחתוך- זה כן הכי טוב

אבל זו דעתי... וזה גם רק מהדרך שאתה מציג את זה.

יעיל זו הגדרה די תלושה...
בכל אופן הנמר מאד אגרסיבי וכוחני, התנועות עוצמתיות ולכן נראה שהשיטה הזו מאד "יעילה", מצד שני השיטה המכונה פנתר שנראית קצת פחות עוצמתית, ואני מדגיש - נראית - לא פחות "יעילה", כמובן, בדרכה שלה, כשאת המושג "יעילות" אפשר לבאר בכל כך הרבה דרכים.
אני מתאר לעצמי שלא פעם דנתם וניסתם לפרש את הדקויות שבהשוואה בין סוגי אומנויות, וכמו כן שהגעתם למסקנה שזה בלתי אפשרי.

שורה תחתונה - לך תעשה קפואירה, זה הכי כיף

כל המרבה הרי זה מסובך

שמע, 2 דברים:
דבר ראשון, באמת שאין כזה דבר הכי טוב... או הכי יעיל... זה דבר טיפשי לומר.
ובאמת ש'בגדול' שהכי טוב לשלב. אבל, וזה מביא אותי לדבר השני:

דבר שני, כל אחד ומה שמתאים לו.. חבר שלי למד לא מזמן ווינג-צ'אן ובא אליי וטען שזו האמנות
הכי טובה והכי מגניבה והכי יעילה וכו'... ושלמרות שזה עובד על טווח קצר, מאסטר ווינג-צ'אן תמיד
ימצא איך להיכנס ולחדור ליריב ולהוריד אותו.
וזה כמובן שטויות.. זה כמו אבן נייר ומספרים, נייר מנצח מספרים שמנצחות אבן שמנצחת נייר...
כלומר, מה אם אותו מאסטר וינג-צ'אן נתקל במאסטר שיטת האגרוף הארוך? LONG FIST
או בעגור בקונג-פו? או במאסטר טאי-קוון-דו ששומר ממנו מרחק של רגל.
ומה אם העגור פוגש נמר? ומה אם הנמר פוגש בסגנון הנחש? שפוגש ארניס או אסקרימה... וכו'...

וחוץ מזה, בסופו של דבר כל אחד מאמץ לעצמו את הסגנון שטוב לו, גם בזכות העדפה, גם בזכות יכולת.
לוחם קונג-פו שהוא מטבעו צנום וגבוה, יבחר בעגור, ועם אגרופים ארוכים אנשים לא יצליחו להתקרב אליו,
בעוד שלוחם מוצק ושרירי ואולי צנוע באורכו, יבחר בנמר ויוכל לנתר על יריבים ולהפיל אותם וכו' וכו'..

שוב, הויכוח לא באמת יוביל לשום מקום.
-האוזר

לכוון אותך לאשכול : נכון שהאומנות לחימה - ווין צ'ון היא הכי יעילה בקרב?

בנושא זה

Any given person in any given time can over come any given opponent

החלטתי לפתוח במשפט הזה כי אם יש משפט באנגלית באמצע הטקסט נוטים לדלג עליו או לא להתיחס אליו ברצינות. את זה אמר אדם חכם מאוד, אינני יודע לצעי מי זה היה אבל המשפט נכון מאוד! יכול מאסטר גדול בכל אומנות לחימה להתעורר בבוקר על הצד הרע שלו וילד בן 10 בלי שום ידע יפול עליו מעבר לסיבוב ויצליח להלום אותו. מצד שני אותו מאסטר יכול להשתלט על 8 תוקפים מבוגרים שהם נינג'ות באומנות לחימה זו או אחרת.

יעילות היא ענין של הטמעה. ככל שאתה מכניס את האומנות יותר לדם אתה יותר יעיל בה עד כדי שאולי פיזית לא תזדקק לה. אלמנט ההפתעה תמיד יכול לפעול לטובתך כמו גם כלי נשק או כל דבר אחר. בקרב יש כל כך הרבה משתנים שאין בכלל אפשרות לצפות מה יקרה ולמי היתרון.

הכי חשוב שתמצא מורה, בכל אומנות לחימה, שיהיה גם דמות חיובית וחינוכית (שלא יעודד אותך פשוט ללכת מכות - אלא איך להימנע מהן) ושגם יעזור לך בחלק הפיזי. השאר תלוי בידיך...
שיהיה בהצלחה,
צור.

כל הכבוד על צורת החשביה הזאת.
אין חכם כבעל נסיון, ואם מותר להגיד, בתוך תשעה שנים של אימונים\ בשלושה מקומות אחרים, אני יודע לבסס טענה שההמורה, חייב להיות כזה שיתן לך מרץ מוטיבציה להמשיך להתאמן ולתהחזק, שידע את הנקודות החלשות שלך (אתה אמרו לדעת אותן הכי טוב! וללמוד לשפר אותן!), שידע לאמן ככה, שתראה תוצאות - חרף העובדה שהתוצאות זה נושא שתלוי בך בלבד!
המורה חייב לתת יד משיכה, בכל שלב בנושא הזה.
ובתוך תשעה השנים שלמדתי, היו רק שלושה מוצלחות - והן כמובן, בגלל מורה תותח, ואם סתם בא לכם לדעת, ההמורה הספציפי הזה היה שמן!

אם אני הייתי במקומך והייתי יכול לבחור מקס' שתיידברים אני הייתי בוחר ב: נמר בגלל שהוא חזק יציב וכל זה.. וב"שיכור" כי הוא מטעה את האויב וזה אחד הדברים הכי חשובים.. אתה מוריד אותו משיבוי משקל.. ובםם הוא שלך...


למרות שאין לי מוסג מה היכולות שלך.... אבל אני מאמין שלא משנה מה היכולות עם אתה מספיק מתאמן אתה יכול להגיע לכל דבר... רק צריך אימונים... (מידע אישי. אבל לא מידע של הלוחמה בגלל שאני בעצמי לא נלחם בגלל שאן לי איפה.. אני גר בערד ואין כלום שם)..