לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #9  
ישן 21-03-2007, 22:40
  שחר אדום שחר אדום אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.06
הודעות: 1,049
קשר
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "צודק ב100%... אבל בכל זאת אתה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Balal
צודק ב100%... אבל בכל זאת אתה יודע... להיות מותקף על ידי מטוסים שלך זה לא נעים וגורם כעס...
אבא שלי סיפר שהם צרחו בקשר כמו משוגעים ולמרבה הפתעתם המטוסים חזרו לעוד גיחה ורק בפעם השלישית הם הבינו שהם טועים...


צריך להבין את הסיטואציה בקוקפיט. הצוות לא בהכרח נמצא בהאזנה לרשת הכוח הקרקעי.
מאד יתכן שבדקה (אופטימי...) שעוברת עד שפקודת ה"חדל" מגיעה מהשטח-דרך קצין התאום-לשולט-ומשם לאוזניות הצוות ( זה לא המסלול בהכרח. סתם מובא כדוגמה) , הזוג מספיק ללכת סביב ליעף/יעפים נוספים. כל הסיפור לוקח שניות בודדות (למרות שברור שלכוח בשטח זה נראה כנצח נצחי נצחים)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 21-03-2007, 23:33
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,826
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "קשה לי להאמין ..."

היה צילום בפורום הישן.

אולי אפילו שני צילומים: אחד של נגמ"ש חצי שרוף ואחד של מצררון (עם בד משולש?) על הקרקע.
אולי היו תמונות בפורום גם הזה. נסו למצוא את כל ההודעות של גד מה-טוב (גד31).
אני ראיתי מעט תמונות לא מוצלחות אצל צנחן מילואים מכוח דורון רובין, הוא גם תיאר לי את מה שראה. Balal שלח לי הודעה פרטית עם דרכי התקשרות ואחזור אליך עם פרטים נוספים, אם יהיו.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 21-03-2007, 23:38
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,826
Facebook profile Follow me...
צילום מצאתי
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "היה צילום בפורום הישן. אולי..."

את התמונות של גד מה-טוב. תוכל לצפות בהן באשכול הזה. אולם, אם אני מבין נכון אביך היה בשיירה אחרת.
היו לפחות שני מקרים שונים של ירי מטוסינו על שיירות נגמ"שים.
התמונות של מה-טוב הן מהכניסה לצור.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 01-06-2009, 22:15
  yudkey yudkey אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.04.07
הודעות: 27
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "היה צילום בפורום הישן. אולי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יוסיפון
היה צילום בפורום הישן.

אולי אפילו שני צילומים: אחד של נגמ"ש חצי שרוף ואחד של מצררון (עם בד משולש?) על הקרקע.
אולי היו תמונות בפורום גם הזה. נסו למצוא את כל ההודעות של גד מה-טוב (גד31).
אני ראיתי מעט תמונות לא מוצלחות אצל צנחן מילואים מכוח דורון רובין, הוא גם תיאר לי את מה שראה. Balal שלח לי הודעה פרטית עם דרכי התקשרות ואחזור אליך עם פרטים נוספים, אם יהיו.

הטור שנע והותקף ע"י מטוסינו בשל"ג, למיטב זכרוני , היה גדוד 931 של הנח"ל, קראו לו אז "בט"ש צפון", לא היתה חטיבת נח"ל. הם נעו בגיזרה הדרומית, כמו כן דורון רובין לא היה קשור לכוח זה. דורון רובין בשל"ג היה מח"ט 500 (חט' כפיר), בגיזרה המרכזית , סונף לו גד' 932 נח"ל . הכוח של רובין הסתבך בעין זחלתא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 22-03-2007, 07:07
  m_daniel m_daniel אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.01.06
הודעות: 65
שלח הודעה דרך ICQ אל m_daniel
שיירה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

יומיים לפני, הותקף חניון לילה של השריון שלא סומן בפנלים לזיהוי, בשיירה האמורה היו כוחות צחנים ונח"ל
כשמגיעה רביעית פאנטומים , מאותה טייסת שירדה על חניון השריון , רק מטוס אחד מתעקש להפציץ
את השיירה כשהוא זורק CBU-58 מצרר נ"א - אם אצטט חבר שהיה שם "זה נראה כאילו כל העולם מתפוצץ סביבך" אותו חבר היה ב"זלדה" סגר את המדפים ועקב אחר הקורה דרך הפריסקופ , הפצצונות פגעו ברק"מ
וניתרו ממנו ואחר התפוצצו , לזחל"ד שהחנה לידו , הפצצונות חדרו מלמעלה והדליקו אותו אותו מטוס בודד
ביצע תקיפה חוזרת עם התותח , לאחר תקיפה שנייה זו הגיעה ההוראה "חדל אש".
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 22-03-2007, 10:05
  noamlaw noamlaw אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.06
הודעות: 3,757
ככל הידוע לי ולא הייתי שם
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "מעניין... תראה מה כתוב על רס"ן אהוד וינטר ז"ל באתר יזכור"

ומפי מי שהיה שם: היו שני גלים של מצרר.
הראשון חיסל בעיקר חיות ובהמות שנמצאו אחר כך מדממות ומפורקות בכל אזור היישוב לידו שהו.
בגל השני אודי ז"ל רץ מנגמ"ש לנגמ"ש ודאג שכולם יסתגרו בכלים ויתפסו מחסה.
מעדויות אלו אני יודע שלא היו שם מטוסי אויב.
424 הופצץ על ידי כוחותינו יחד עם עוד חרמשניקים במילואים. כמו כן סופר לי כי 7 של מילואים שהיה מאחור חטף פגיעה ישירה שלא השאירה אלא שרידים ממנו ומצוותו.
בהתקפה נוספת אני חושב, חייל מהגדוד ניסה לצאת דווקא מהנגמ"ש ושלח ידו אל הגליל שהיה בכנה, נפלט כדור והחייל נהרג אף הוא.
בנוסף ידוע לי על קצין קשר שהיה בשיירה במזרחית יחד עם 424 [ואשר למד איתי ביסודי ובתיכון] שנפגע בגרונו ממצרר, ובהתחלה באמת ניסו לספר לנו שזה היה מכוחות האויב. זה לא היה.
אני אנסה לתפוס את החובש שדיברתי איתו ולקבל עוד מידע.
זה נכון שהיה לפניהם כוח של סורים.
_____________________________________


נערך לאחרונה ע"י noamlaw בתאריך 22-03-2007 בשעה 10:09.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 29-11-2008, 23:56
  alain alain אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.07
הודעות: 4
ואדי ביאנור
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "כדאי לקרוא"

אם אתה בקשר עם הרופא, שאל אותו אם הוא זה שישב עם חוסם על יד ארגז התחבושות שהגיע עם ג'יפ והכין תחבושות עד הפינוי, הוא ישב ממש עם הפנים לכוון המשאיות דרגים שבערו מהצד השני של הציר. ואם כן תגיד לו שהחובש מהנגמש בצומת היה רוצה לדבר איתו.

עברנו חוויה קשה, היו שם חיילים מכמה יחידות, עשרות פצועים וכבר מיד בהתחלה כעשרה הרוגים, וכמעט לא היה ציוד רפואי, פתאום הגיע ג'יפ מאיפה שהוא, והוריד לנו ציוד רפואי במעלה הגבעה (או הר) קצת מעל לצומת הדרומית- כ 50 מטר, והיה שם איש רפואה מיחידה אחרת, ממש גיבור, עם חסם עורקים או אילתור לחסם, שישב והכין לנו חבישות, הוא נראה לי צעיר וחשבתי שהוא חובש אבל יכול להיות שזה הרופא שאתה מכיר.

אני רוצה להוסיף שחוץ מהפאשלה של ההפצצה (ולנגמ"ש שלי היה פאנל) הייתה עוד פאשלה, הפצועים רוכזו בשתי קצוות ההפצצה, הקצה הדרומי והקצה הצפוני של קטע הציר שהופצץ, כשהיה כמה קילומטרים בינהם. בגלל מספר הנפגעים הרב שדווח משתי הקצוות ובגלל שהמספרים היו דומים מאד, הפיקוד או ח"א חשבו שזה דווח כפול, ושלחו רק מסוק פינוי אחד (למחצית כמות הפצועים) לנקודה הצפונית, ופינוי הפצועים מהנקודה הדרומית התעקב הרבה זמן. לדעתי המסוק הפינוי שנשלח לנקודה הצפונית וראה את הסימוני עשן שלנו והסתובב כמה פעמים מעלינו דווח לח"א ורק אז הוציאו מסוק נוסף מהארץ. ואני מדבר על מסוקי הפינוי הגדולים.
במקרה עבר שם מסוק קטן (סיפן אם אני זוכר נכון) לפני המסוק פינוי, והעמסנו עליו ששה פצועים קשה, וכמה פצועים יותר קל קפצו עליו, ועוד כמה פשוט תפשו את המסוק מבחוץ ולא רצו להרפות, הוא בקושי המריא.

אם כי נכון שהדרגים העלו הכי הרבה עשן לאורך הכי הרבה זמן (בעיקר משאית הסולר) הרי שהיו שם עוד הרבה כוחות חוץ מדרגים, בגלל תנאי השטח במזרח לבנון, התנועה הייתה רק בצירים והצירים היו עמוסים מאוד בכל מיני כוחות, אני זוכר בוודאות לפחות טנק אחד, כמה נגמשים (לא רק של דרגים ואני לא יודע אם מותר לפרט אז אני נמנע.) ורכבי חי"ר.

חילוץ הפצועים היה מאד קשה, כי חלק מהמצררים שלא התפוצצו בהפצצה - היו מתפוצצים באיחור, או כשמיהו היה דורך עליהם, חוץ מזה גם המחבלים טווחו אותנו והפגיזו במרגמות מדי כמה דקות, ולקח כחצי שעה עד שצהל השתיק אותם.

ברוך אלוהי ישראל שהוציא אותי חי ושלם מהגיהנום הזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 23-03-2007, 16:08
  אליהו ר אליהו ר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.05.06
הודעות: 613
היתה כתבה גדולה במעריב בזמנו על תאונות קשות בחיל האויר והתייחסו גם לזה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

הטייס והנווט (יוחנן לוקר) התווכחו ביניהם אם זו שיירה שלנו או לא. הנווט סבר שכן וסירב להפציץ, ואז הטייס הפעיל את הנשק בעצמו אבל היתה לו תקלה. רק לאחר שנתגלתה התקלה אצל הטייס, הפעיל הנווט את המערכת בניגוד לדעתו האישית. הטייס, שהיה אז סא"ל, היה מיועד לפקד על טייסת כפירים והמינוי בוטל בעקבות המקרה. הוחלט שלנווט - שנלחם על דעתו עד כדי סירוב להפעיל את המערכת (לפני שנצגלתה התקלה אצל הטייס) - אין אחריות למקרה, למרות שבסופו של דבר הוא זה שלחץ על ההדק. הטייס דווקא היה ידוע למדי, ביום כיפור היה שותף לאחד מקרבות האויר המפורסמים סטייל "מעטים נגד רבים". לא אומר יותר מכך כי אין לי עניין לחשוף את שמו, למרות שבאותה כתבה במעריב זה כן פורסם - כמו פרטים אחרים שהעליתי כאן (אני עצמי מכיר את הפרטים רק מאותה כתבה שזכורה לי).

שבת שלום

אליהו

במחשבה שניה - ייתכן שהלינק שהביא יערי מעלי מ-NRG כולל אותם פרטים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 25-03-2007, 23:32
  צביקה_ק צביקה_ק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.04
הודעות: 228
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

יש ספר בשם
"איפה אני נמצא לעזאזל? - על התמצאות בשדה הקרב" ספטמבר 2001

מאת אלישיב שמשי - הוצאת צה"ל - הוצאת "מערכות" / משרד הביטחון - ההוצאה לאור

מהדורה שניה פברואר 2002

ואני מצטט עמ' 173
"נושא ההתמצאות בחיל-האוויר"
"ביום החמישי של מלחמת שלום הגליל, ב10 ליוני 1982, צה"ל נלחם בכוחות סוריים שהיו ערוכים בגזרה המזרחית של דרום לבנון. בצהרי אותו היום, קיבלה רביעיית מטוסי קרב משימה, לתקוף מטרות קרקע באזור הדרומי של בקעת הלבנון, בהכוונתו של הקת"א (קצין התיאום האווירי האוגדתי). הטייס המוביל דיווח לקת"א שהוא אינו רואה מטרות על הציר בו התבקש לתקוף. הקת"א כיוון אותו לציר אחר (ציר "מיכה"), אותו זיהה הטייס על המפה. הטייס היה "קצר" בדלק. הוא טס, ממזרח למערב, לאורך הציר החדש ("מיכה") , אך מבלי שהרגיש, הוא משך יותר מדיי מערבה וטס מעל ציר אחר ("ברקת"), כשהוא משוכנע שהוא על הציר הנכון. בשלב מסויים הוא דיווח לקת"א שהוא רואה מטרות, מעט מערבה לעיירה רשיא (למעשה הוא זיהה את הכפר משכי כרשיא), וביקש לתקוף אותן. הקת"א ענה למוביל שאם המטרות הן מעט מערבה מרשיא הוא רשאי לתקוף.
התוצאה של התקיפה הייתה קשה לכוחותיינו, 117 לוחמים נפגעו ובהם 25 הרוגים. הסתבר שהמוביל טעה בזיהוי. המטרות שתקף, היו ממערב לכפר משכי ולא מהעיירה רשיא, הנמצאת כשבעה קילומטרים מזרחה יותר"

צביקה
נ.ב לצערי יש מספר לוחמים מהתקרית בזאת הסובלים עד היום מ"הלם קרב" וחלק מהם אני מכיר אישית, אם אתה מכיר עוד כאלה וחושב שהם זקוקוים לעזרה אתה יכול להפנות אותם גם אלי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 08-06-2012, 20:38
  avikrief avikrief אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.06.12
הודעות: 5
אני אחד מהם!
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי צביקה_ק שמתחילה ב "יש ספר בשם "איפה אני נמצא..."

הייתי שם חייל 931, המצרר פיספס אותי בחצי מטר, חי כרגע בארה"ב, מחפש תשובות להמון שאלות, הוכרתי כהלם קרב, וסירבתי טיפול, ירדתי לארה"ב מיד אחריי השחרור.
כתובתי:
krief@comcast.net




"איפה אני נמצא לעזאזל? - על התמצאות בשדה הקרב" ספטמבר 2001

מאת אלישיב שמשי - הוצאת צה"ל - הוצאת "מערכות" / משרד הביטחון - ההוצאה לאור

מהדורה שניה פברואר 2002

ואני מצטט עמ' 173
"נושא ההתמצאות בחיל-האוויר"
"ביום החמישי של מלחמת שלום הגליל, ב10 ליוני 1982, צה"ל נלחם בכוחות סוריים שהיו ערוכים בגזרה המזרחית של דרום לבנון. בצהרי אותו היום, קיבלה רביעיית מטוסי קרב משימה, לתקוף מטרות קרקע באזור הדרומי של בקעת הלבנון, בהכוונתו של הקת"א (קצין התיאום האווירי האוגדתי). הטייס המוביל דיווח לקת"א שהוא אינו רואה מטרות על הציר בו התבקש לתקוף. הקת"א כיוון אותו לציר אחר (ציר "מיכה"), אותו זיהה הטייס על המפה. הטייס היה "קצר" בדלק. הוא טס, ממזרח למערב, לאורך הציר החדש ("מיכה") , אך מבלי שהרגיש, הוא משך יותר מדיי מערבה וטס מעל ציר אחר ("ברקת"), כשהוא משוכנע שהוא על הציר הנכון. בשלב מסויים הוא דיווח לקת"א שהוא רואה מטרות, מעט מערבה לעיירה רשיא (למעשה הוא זיהה את הכפר משכי כרשיא), וביקש לתקוף אותן. הקת"א ענה למוביל שאם המטרות הן מעט מערבה מרשיא הוא רשאי לתקוף.
התוצאה של התקיפה הייתה קשה לכוחותיינו, 117 לוחמים נפגעו ובהם 25 הרוגים. הסתבר שהמוביל טעה בזיהוי. המטרות שתקף, היו ממערב לכפר משכי ולא מהעיירה רשיא, הנמצאת כשבעה קילומטרים מזרחה יותר"

צביקה
נ.ב לצערי יש מספר לוחמים מהתקרית בזאת הסובלים עד היום מ"הלם קרב" וחלק מהם אני מכיר אישית, אם אתה מכיר עוד כאלה וחושב שהם זקוקוים לעזרה אתה יכול להפנות אותם גם אלי.[/QUOTE]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 07-06-2012, 00:09
  DanyG DanyG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.06.12
הודעות: 1
גם הנגמש הזה היה שם
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "נגמ"ש מאירוע ואדי ביאנור?"

זה נגמש שהיה הרביעי בשיירה של כלים שרובם היו ריקים מלוחמים, רק עם נהגים ומובילים שהתקדמה צפונה כדי לחבור לכוחות הרגליים לאחר שסיימו לטהר שטח שהיה בשליטה סורית. הנגמש נפגע (כנראה) מפגז וולקן של הפנטום. למזלו של הנהג (אני) שנהג פריסקופים עם מכסה פתוח התפזרו הרסיסים והגאזים באוויר וברווח שבין המכסה לגג הנגמש ורק הליינר של החלול חדר לתוך הנגמש. זה נגמר בשריפה שניתנה לכיבוי וסריטה בלחי מפריסקופ מפוצץ. מס' מטרים לפניי, ביני לבין הנגמש שלפניי התפוצצה פצצה גדולה שפערה מכתש גדול. אולי בגלל הקרבה או שהאדמה בלעה את כל הרסיסים שלה, היה הדף אדיר אבל הנגמש לא נפגע ממנה. (נהג הנגמש שלפניי שהיה עם ראש בחוץ חטף רסיס בחלק האחורי של ראשו לתוך המוח ושרד בסופו של דבר לאחר אשפוז ממושך) הספקתי לעצור את הנגמש ולברוח אחרי כיבוי מנוע והפעלת מטף, לרוץ במעלה הואדי, להימרח על האדמה ולירות כמו טמבל עם הגליל על הפנטום (לא זיהיתי) שחזר להשלים את העבודה, או אולי היה זה המטוס הבא במבנה. כנראה שאת כל המצררים הוא הספיק לשחרר על החברה שהיו בדרום השיירה כך שעלינו שחרר חימוש רגיל (תותח ופצצות).[IMG][/IMG]

[IMG][/IMG]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 03-12-2007, 21:02
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,396
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי noamlaw שמתחילה ב "כואב הלב. פשוט כואב. :("

כשהייתי בקק"ש, יצא לי לקרוא הרבה ספרות צבאית בשבתות. נתקלתי באיזושהי חוברת שסקרה אירועי דו"צ בה נכתב שצה"ל כמו צבאות מערביים אחרים סופג כרבע מאבידותיו בקרבות מאש ידידותית- כלומר דו"צ.
יש שינויים למעלה ולמטה אך כהכללה נכתב שם שזהו השיעור המקורב.

האם מישהו יודע לאשר או לסתור בהתבסס על נתונים?

ומנצל במה זו להמליץ על סדרת ספריו של תא"ל מיל' אלישיב שמשי, מ"סערה באוקטובר" ועד "איפה אני נמצא לעזאזל". האיש מצביא מוכשר וכותב מוכשר לא פחות.
חובה לכל צעיר כמונו שמבקש לחדד את חושיו הצבאיים והפיקודיים, ולכל צעיר שרוצה להבין למה צבא אמור להתכונן, ולמה במקביל צריך לשאוף שלא נזדקק להפעיל שום דבר מזה.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ו'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 12-05-2009, 06:15
  runhigh runhigh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.09
הודעות: 172
שריון דו צדדי
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי HotChillis שמתחילה ב "היו עוד מקרי דו"צ"

היה כמובן הדו צדדי בין קמט שריון לקקש שריון-רק אחרי שמגד וממפים נהרגו-הבין המחט שזה שריון שלנו ולא סורי- כואב הלב-חברה ברמה גבוהה היו בקקש-מגד קקש ספי שאומן ז"ל נהרג בדו-צדדי.

לגבי השירה והפנטום-אני הבנתי שזה היה נח"ל-חבר לכיתה שלי נהרג שם-יובל הראל-ז"ל.
ולדברי אביו היו להם פנלים לזיהוי. אני שמעתי שהטייס התאבד-זה נכון? או רק שמועה.
באותו יום נהרגו שני חילים בשם יובל הראל -מירושלים- וגרים לא רחוק אחד מהשני- היה מדהים-כל משפחה היתה בטוחה שזו טעות -ואולי זה היתה המשפחה השניה.... בלוויה היית צריך לדעת לאיזה יובל הראל אתה מגיע. יש שיר של מירי אלוני על שני היובלים שנהרגו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #50  
ישן 14-03-2008, 09:24
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 8,276
Facebook profile
אירוע
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "הפצצה "ידידותית" נוספת על ידי מטוסי ח"א בלבנון 1982 - כוח צנחנים סדיר בדאמור"

כחול על כחול מתוקשר אחר הוא האירוע מ 28 למרץ 2003 בזמן הפלישה לעיראק.
2 מטוסי A-10 אמריקאיים ירדו על טור רק"מ בריטי - התוצאה חייל הרוג וחייל פצוע

תמליל הקשר בין המטוסים לבקרים כאן
סרט וידאו מתוך קוקפיט המטוס התוקף עם הקלטת הקשר

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

פירוט המעורבים בקשר:
POPOV36 - המטוס התוקף
POPOV35 - המטוס השני במבנה
MANILA HOTEL - בקר אוויר באזור של המארינס האמריקאי
MANILA34 - בקר אוויר באזור של המארינס האמריקאי
LIGHTNING 34 - בקר אוויר באזור של המארינס האמריקאי
SKY CHIEF - בקר אוויר במטוס אייווקס באזור
COSTA 58 - טייס בריטי במטוס RAF באזור

סרט על ה A-10 ותותח ה GAU-8 Avenger האימתני שלו כאן

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 14-03-2008, 11:28
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,563
ראיתי את הזלדות...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

לפני כמה שנים ראיתי את הנגמשים באחד המתקנים של ח"א...
ואמרתי לעצמי "אלוהים, מי שהיה בתוכם לא היה יכול לצאת מזה חי"
הם היו מפורקים ומחוררים ולמען כבודם לא אכתוב יותר.

חבר שלי אשר שימש כבקר במלחמת יום הכיפורים היה אחראי על זוג תוקפים ואשר קיבל הוראה
להפציץ יחידת קומנדו באזור שארם...
הבעיה היתה כאן כי בגלל המרחק וכאשר המטוס צולל אין קשר איתו.
הטייס דיווח שנדמה לו שזה כח ישראלי, אך מהפיקוד הודיעו לו שאין כל כח ישראלי וזה כח עויין ועליו להשמידו.
החבר בדק עוד פעם לפני ששלח את הזוג להפצצה ונאמר לו להזדרז ולתקוף.
הזוג פתח בצלילה וקשר נותק איתם עד שיעלו בחזרה. כמה שניות לאחר התחלת הצלילה התקבלה
פקודה שזה כח ישראלי ולא לתקוף....
בחדר בקרה הסתררה דממת מוות וכולם חיכו לחידוש הקשר עם המפציצים.
לאחר כמה דקות אשר נראו כנצח, התקשר המוביל ואמר: "זהו כח שלנו ולא תקפנו..."
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #56  
ישן 15-03-2008, 02:00
צלמית המשתמש של PERE1
  PERE1 PERE1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 285
מידע ירי על כוחותינו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

במלחמת לבנון הראשונה אכן נתקפו בשוגג כוחות שלנו למרות שרוב התקיפות הטויריות בוצעו בקשר עם
קת"א קרקעי שהיהבקשר עיין עם המטרה ובקשר רציף עם המטוסים.
הייה קשה מאוד להבדיל בין כוח שלנו לשלהם והייה צפוף מידיי לטעמי לבצע סיוע קרוב.
דווקא הפנטום עם צוות כפול הייה מתאים ומאומן לתקיפה כנ"ל.
תכסית השטח בלבנון גרמה לטעויות זיהוי חמורות במהלך הלחימה וחבל שהימשיכו בסיוע קרוב.
אף פעם לא יכולתי לראות בברור פנלים או סימון אחר על הגג של כוחותינו. (גבוהה מידי)
אני אישית חושב וחשבתי תמיד שרק מסוק יכול לעזור לכוחותינו בסיוע קרוב ומטוסי קרב יעסקו בתקיפות עומק
בשליטת הבור.
מחיר הטעות היה כבד מאוד - כרגיל בכל מלחמה.
אלו שבבית לא טועים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 12-05-2009, 11:03
  אלון5560 אלון5560 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.02.08
הודעות: 627
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

שרידי השיירה ייקברו מחדש – והפצע נפתח


24 חיילים נהרגו במלחמת לבנון, בירי שגוי על כוחותינו. שרידי השיירה נקברו בנגב, אך חשש מגנבי מתכות הביא לשינוי האתר ולפתיחת הפצע

אורי בינדר | 12/5/2009 8:16
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_comment.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_print.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_write.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_send.gif]

שרידי השיירה שהופגזה בטעות במלחמת לבנון הראשונה בידי מטוסי "פנטום" של חיל האוויר הוצאו אתמול (ב') מהקרקע המדברית בנגב, ועוררו מחדש את כל הרגשות הקשים בקרב משפחות 24 החללים כמו גם בקרב אלה ששרדו את אותו יום נורא. השרידים הוצאו מאחר שגנבי מתכות שהחלו להגיע למקום, ולהוציא בעצמם את המשוריינים ממקום קבורתם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/052/670.jpg]
דחפורי צה"ל מוציאים את המשוריינים מהאדמה צילום: יהודה לחיאני


סיפור השיירה שהותקפה בדרום לבנון ב-10 ביוני 1982 נחשב לאחד האירועים הקשים בתולדות צה"ל בנושא ירי כוחותינו על כוחותינו. מחיר המחדל היה 24 הרוגים, 100 פצועים ו-30 הלומי קרב.

כוח של טנקים ונגמ"שים מגדוד הנח"ל, שהיה בחניון למטרת תדלוק בין הכפרים ליביא ומג'דל בלכיס, תדלק בסדר מופתי. לפתע הגיחו מהשמים ארבעה מטוסי פנטום שהיו חמושים בתחמושת חודרת שריון. במטוס המוביל זיהו בטעות את השיירה כטור שריון סורי, והחלו להוריד עליה פצצות מצרר ומטחים של ירי תותחים.
שתי נקודות יורדות מהשמים
בתוך כתשעים שניות נותרו מטור המשוריינים והטנקים פיח, זעקות פצועים ומתים המוטלים בתוך הכלים ולידם. מי שהיה מחוץ לכלים והצליח לברוח לגבעות - הציל את חייו.

הלוחמים שהביטו לעבר השמים וזיהו את סמלי חיל האוויר הישראלי זעקו לעבר הקשר שיודיעו על הטעות, אבל זה היה מאוחר מדי. חייהם של מאות לוחמים אחרים ניצלו, אבל התוצאה של המתקפה האווירית על כוחותינו הייתה נוראה.

"נשארתי אחד האנשים הבודדים שיצאו מהתקיפה ללא פגיעה פיזית או נפשית", משחזר בהתרגשות רבה עו"ד אלישע פלג, כיום חבר מועצת עיריית ירושלים. "למזלי, הזזנו את הנגמ"ש כמאה מטר. זה היה ביום חמישי - אני נזכר בהפצצה כאילו זה היה אתמול".


פלג היה קצין המבצעים של רן שריג, סגן מפקד האוגדה באותו זמן. "היינו בציר הרכסים אחרי כיבוש הכפר ג'ויה בציר ביאנור. היינו בוואדי להיערכות תדלוק, מזון ואספקה. חטיבה לפנינו והוואדי שבו ירדנו היה מאוכלס בצפיפות בטנקים ובנגמ"שים", ממשיך פלג בשחזור האירוע.

"הייתי אמור ליצור קשר עם מפקד האוגדה גיורא לב. היה מיסוך, ונתתי הוראה לנהג לנוע 100 מטר כדי לשפר קשר. פתאום ראיתי שתי נקודות יורדות מהשמים. זיהיתי זוג מטוסים מטיל פצצות, ואחריו עוד זוג מטוסים שריסס את הוואדי בירי של פצצות מצרר. המטוסים שברו מזרחה ושחררו נורי הטעיה נגד טילים, ואז הבנתי שאלה מטוסינו".
המשוריינים נקברו מחשש לשרידי חללים
האירוע נחקק היטב בזיכרונו של פלג, כיום אב לשני קצינים. "לא אשכח לעולם את ההרגשה כשהמטוסים שלנו יורים עלינו, למרות הסימון הברור על הנגמ"שים. קפצתי מהנגמ"ש והתחלתי לחלץ פצועים. עליתי לטנק בוער, הידיים נשרפו לי וירדתי מיד.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/052/669.jpg]
מקור קבירת המשוריינים צילום: יהודה לחיאני

"בטנק אחר יצאו שני טנקיסטים והשכבתי אותם בצד. בטנק בוער נוסף סייעתי לבחור לצאת מהצריח. מי שנשאר בחיים ניסה לחלץ פצועים. לפני שירדתי צעקתי בקשר ליאנוש שיעצרו את המטוסים, אבל הזוג השני ירד עלינו".

"פיקדתי על הנחתות מסוקים לחילוץ הפצועים. נתתי פתק לטייס המסוק שיגיד לאמא שלי שהכל בסדר, והוא באמת התקשר והרגיע אותה. כעבור כמה שעות, בדרך למפגש עם מפקד האוגדה, ירו עלינו שני מטוסים סורים, ואחרי כמה שניות הפילו אותם מטוסי חיל האוויר".

מיד לאחר האירוע הוקמה ועדת חקירה, ובמקביל ניהלה הרבנות הצבאית מבצע מורכב להבאת גופות החללים ארצה, ולקבורה של המשוריינים שנפגעו באירוע מחשש שיש בהם שרידי חללים. לשם כך נבחר מקום קבורה סמוך לקיבוץ בארי.
"נכשל הניסיון לקבור את הסיפור באדמה"
בחלוף 27 שנים גילתה לאחרונה אחת ממשפחות החללים כי בדואים המתמחים בגניבת מתכות החלו לחפור ולהוציא את הנגמ"שים הקבורים כדי למכור אותם לסוחרי מתכות.

המידע הועבר לגורמים בכירים בצה"ל. לאחר התייעצות עם הרב הצבאי הראשי, תת?אלוף אביחי רונצקי, ועם גורמים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ובכירים באגף כוח האדם הוחלט להוציא את הנגמ"שים ולהעבירם למקום קבורה אחר, מחשש לחילול כבוד המת.

עו"ד אלישע פלג שמע על הוצאת השרידים מהקבורה, ולא היה יכול להישאר אדיש לכך. "זה סיפור קשה לכולם, וכנראה נכשל שוב הניסיון לקבור אותו באדמה. המספר האמיתי של הלומי הקרב מהאירוע גדול מהמספר הרשמי. בזה אני משוכנע כי שוחחתי עם רבים מהם בשעות שאחרי ההפצצה".

הפעולות ההנדסיות החלו לפני יומיים. "הרבנות הצבאית נוהגת במשוריינים ברגישות רבה, ומאחר שדם רב נשפך בכלים הללו הוחלט אז לקבור אותם", הסביר קצין בכיר בפיקוד דרום.

"צה"ל ינהג תמיד ברגישות, לא משנה כמה זמן יעבור, מאחר שמדובר בכבוד החללים. לצערי הרב, כל הנגמ"שים שהוצאו כבר החלידו, אבל העבודה תימשך ברגישות רבה, והם יועברו לקבורה במקום אחר כדי להימנע מאפשרות שגנבי המתכות ימשיכו לחלל את כבוד המתים".

בהכנת הידיעה השתתף אמיר בוחבוט




מקור המאמר:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=2&tmp=5072
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #77  
ישן 17-06-2017, 15:27
  חהפ חהפ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.06.17
הודעות: 6
דאמור 10.6.1982
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Balal שמתחילה ב "ירי מטוסי חה"א על שיירה שלנו במלחמת לבנון"

טייס ישראלי טעה והרג שלושה צנחנים
ממחלקה 3 בפלוגה הצעירה של גדוד 890.
דוד דהן ז"ל מחיפה
רוני זוהר ז"ל ממגדל העמק
צחי רודניצקי ז"ל מפתח תקווה

בועז טביב מאשקלון נכווה קשה מאוד.
בעיניי הוא גיבור - בן אדם מדהים.

הטייס ואיש הקרקע אינם ידועים ומעולם לא התנצלו
בפני המשפחות השכולות, בפניי ובפני חבריי לנשק.

כל הציוד שלי עלה באש.למזלי, אני ישבתי בנגמ"ש אחר.

בשנים האחרונות "התעוררתי" וב-2009 קיבלתי דיווח רשמי מצה"ל
על התקרית הנוראית.

היו שמועות שהטייס התאבד ו/או לא הסכים לעלות שוב לתא הטייס.
באזכרה לפני כמה ימים נודע לנו סוף סוף שהוא חי.

למשפחות השכולות אין הרצון או הכוח להתמודד עם צה"ל.
בצה"ל אומרים, "מבדיקה מול מפקד גדוד החטיבה באותה שנה, עולה כי אין מידע לגבי
קיומם של תחקירי האירוע."

המשפחות קובעות מה רשום באתר ההנצחה של צה"ל.
שתי משפחות אינן מזכירות את סיבת המוות האמיתי
גם אחרי 35 שנה!

טעויות קורות אך מה עם התנצלות על מנת להשיג סגירות כלשהי?
מי יכול לעזור?
.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #82  
ישן 20-06-2017, 09:33
  סלעי סלעי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.03.09
הודעות: 1,724
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי חהפ שמתחילה ב "אין בעייה. עכשיו אתה מכיר את האירוע. טייסי חיל האוויר"

עם כל הכבוד, אני חושש שאתה לוקח את האירוע הנורא הזה למקום לחלוטין לא לעניין. ולפני שקופצים עליי - אני מדבר כבן משפחה שכולה וכמי שגם איבד חבר מאש כוחותינו. אני אבל מדבר ברמה העקרונית כי לא מכיר את האירוע הזה, ומקווה שזה לא יישמע כמו הטפה.

ראשית, אצלי במשפחה מעולם לא חיפשנו שיבואו ויגידו לנו סליחה, ומעולם לא חיפשנו אשמים (גם כשחיפשנו מידע על נעדר, וגם כשרק חיכינו לקבור את השרידים, או אחר כך). אני לא אומר שזו צריכה להיות דוגמא ומופת, אלא רק שברירת המחדל איננה בהכרח חיפוש אשם ובקשת סליחה, בשלל מקרים שהתרחשו בצבא.

שנית, הטייס (ולצורך העניין כל לוחם שיורה על כוחותינו) לא עשה את זה כי רצה "לכסח" את הכוח השני. הוא לחם כמו כולם (בתפקידו הספציפי), ועשה מה שחשב שהוא הדבר הנכון ביותר באותו רגע במשימה שהוטלה עליו. הוא טעה, טעות קשה וכואבת. במלחמה טעויות כאלה, לצערינו העצום, קורות, וזו טרגדיה, נכון. אבל אני, לפחות, לא חושב שבריא ונכון לקחת את זה למקום של הטייס "הרע" שלא מבקש אפילו סליחה. להיפך. אני בטוח שהטייס הרגיש ומרגיש רע מאוד. מאוד. אבל בין זה לבין לבוא להתנצל - לא יודע למה, אולי ככה גדלתי - אני חושב שיש פער.

ולסיום, קבלה של מי שירה על כוחותינו, פצע אותנו, הרג את יקירינו וכדו', כאחד מאתנו (עם או בלי להכיר אותו), היא, לדעתי ומניסיוני, הדרך הטובה ביותר להגיע גם להשלמה מסויימת (רק מסויימת) עם האירוע הנוראי. וסליחה אם הדברים שכתבתי בוטים או לא נעימים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:56

הדף נוצר ב 1.45 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2017 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר