צהריים טובים וחג שמח,
היום נתקלתי במאמר מקיף מאד של האלוף במיל' יצחק בן ישראל על מלחמת לבנון האחרונה שפורסם בבלוג של איתן ישראלי - קישור.

מודבר במאמר מקיף מאד המכסה היבטים נרחבים של המלחמה. אני לא מצאתי בו חידושים גדולים מבחינת מסקנות העל (מצד שני גם עברתי עליו רק כשעה וזה אינו מספיק). יחד עם זאת יש בו לא מעט פרטים מעניינים שיוכלו לפתוח כאן דיון.

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

Sorry, this GeoCities site is currently unavailable.

The GeoCities web site you were trying to view has temporarily exceeded its data transfer limit. Please try again later.

כן טוב אני מניח שזה צפוי...

מנהלים: האם אפשר להעלות לכאן מאמרים בוורד? (במקרה שמרתי את המאמר).

נ.ב. גודל הקובץ 906 ק"ב...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מניח שלא. אני מאד רוצה לקרוא את המאמר המדובר. שלחתי לך הודעה פרטית כיצד להעלות אותו.

מלחמת לבנון השניה: ניצחון? תבוסה?
יצחק בן-ישראל
בעידן המודרני, בו הכפפנו הכל לרייטינג ולפוסט מודרניזם, לא נותרו בידנו כלים לשפוט את המציאות "כשלעצמה". אם המציאות היא סובייקטיבית, וחשוב רק מה ש"הושתל" בתודעת ההמון באמצעות "ספינים" תקשורתיים, אזי השיפוט מתעקם והשפה מאבדת את דיוקה ואת מטרתה הראשונית. לאסוננו, גם צה"ל נפל קורבן לעיוות הפוסט מודרני הזה, והתוצאות מוטלות לפנינו.

המלחמה הפוסט-מודרנית הראשונה
קיצור תולדות האדם והתרבות: בראשית היתה הנאיביות. האדם הנאיבי היה קל לשליטה, האמין במה שאמרו לו ומילא את רצון השלטון ללא היסוס ופקפוק. ברבות השנים הוא טעם מעץ הדעת והחל לגלות ספקנות. הכנסיה נכנסה לפעולה ודרשה ממנו להפקיד את שיקול הדעת בידה. גם זה לא נמשך לנצח. הרנסאנס בקע, והאדם החל לשאול שאלות נוקבות על מקומו ביקום ועל טבע הדברים. "ידע הוא כוח," אמר הלורד פרנסיס בייקון במאה ה-16, והתכוון לידע מדעי, שיאפשר שליטה בטבע. בכך נפתחה הדרך למהפכה המדעית של ניוטון ושל חבריו. עידן המודרניות הפציע. הוויכוחים לא יוכרעו עוד על-ידי דוגמות שהכתיבו אלילי שווא ואנשים בעלי אוטוריטה. רשות הדיבור נתונה לעובדות. אלו ורק אלו יקבעו מה אמיתי ומה שקרי.
כך נולדה תנועת הנאורות (Enlightenment), שבאה לעולם במאה ה-18, בעקבות פועלם של הוגים ופילוסופים צרפתים (האנציקלופדיסטים) וגרמנים (משה מנדלסון ועמנואל קאנט). היתה זו התפתחות טבעית של המרד בכנסיה, שהחל ברנסאנס והגיע לשיאו ברפורמציה של לותר במאה ה-16, במהפכה המדעית במאה ה-17 ובמהפכה התעשייתית שבאה בעקבותיה. מיתוסים מקובלים נופצו, פרות קדושות נשחטו. הדוגמות הישנות פינו מקומן לשיפוטו הרציונאלי של הפרט. התבונה תפסה את מקומו של האלוהים. האנושות החלה לצעוד בנתיב שהתווה קאנט בקריאתו: "העז לדעת."
קו ברור של התפתחות חיובית מאפיין, לכאורה, את ההיסטוריה של אירופה המערבית מאז הרנסאנס ועד ימינו. האדם השתחרר מכבלי הדת. התבונה הפכה להיות קנה המידה לשיפוט. המדע והטכנולוגיה התפתחו בקצב מדהים. תנאי החיים והבריאות של ההמונים שופרו ללא הכר, וניתן לצפות לעתיד שכולו טוב. על רקע זה באו מלחמות העולם במאה העשרים, ו"הגדיל לעשות" המשטר הנאצי הרצחני - שצמח במחוזות בו נולדה הנאורות – והיה כמקלחת צוננין על חזון העולם הרציונלי. העולם המודרני, הצועד לעבר קדמה ונאורות הוכה אל החומש.
היו שראו בכך תוצאה בלתי נמנעת דווקא של רעיונות הנאורות, וסברו כי שורש הרע הוא בניפוץ המיתוסים הסיטוני. כדי לא להשתעבד למיתוס, חייבת התבונה להטיל ספק בכל, ואפילו בעצמה! כך איבד, לדעתם, האדם "הנאור" את העוגן הרציונלי שלו. מקס הורקהיימר, בספר שכתב עם תיאודור אדורנו (הדיאלקטיקה של הנאורות, 1944), מאשים את בייקון, ואיתו את הרעיון המדעי כולו בזריעת זרע החורבן. לתפיסתו, השאיפה לכוח הפכה את האדם הנאור למכונה תכליתית, מנוכרת, שאינה מכירה עוד בצדדים האנושיים של הפעילות המדעית, וסופה ש"מכונה תכליתית" זו היא שהעלתה את המשטר הנאצי. לטענתו, "בדרך למדע של ימינו מוותרים בני האדם על המשמעות. הם ממירים את המושג בנוסחה. כל מה שמסרב לסור למרותה של מידת החישוב והתועלת נחשב בעיני הנאורות למפוקפק. כשניתן לתועלתנות להתפתח ללא דיכוי חיצוני, שוב אין לעצור אותה."
וכך הוא מגיע למסקנה, כי "הנאורות היא טוטליטארית, ומתייחסת לדברים כדרך שהרודן מתייחס לבני-אדם." הנאורות הביאה להתפתחות המדע, וזה הביא להתפתחות הטכנולוגיה, המאפשרת לשלוט באנשים. נחוץ אפוא מרד נגד "השלטון ללא מצרים" של המדע והנאורות, ומרד זה צריך להתחיל בשיבה אל המיתוס ובכפירה בכוחן האובייקטיבי של "העובדות" להפריך מיתוסים. הרי בסופו של דבר אין עובדה שאינה מעוגנת בהנחה מסוימת, ולכן אין לעובדה שום עמדה שהיא "אובייקטיבית" יותר מן ההנחה ה"סובייקטיבית" עליה היא מושתתת, טענו הורקהיימר וחבריו לאסכולת פרנקפורט.
רעיונות אלו נפוצו חיש קל בחברה המערבית. גל שני של שחיטת פרות קדושות החל בסוף המאה העשרים. הפעם, שחיטת פרות המדע והנאורות. המרכיב הסובייקטיבי בכל "עובדה" נחשף ללא רחמים. המשקפיים נעשו חשובים כמו העולם עצמו. מכאן התקצרה הדרך לשלב הבא: לא רק שאין "עובדה" שהיא לגמרי "אובייקטיבית" ובלתי תלויה במשקפי הצופה. השלב הסופי הוא האמונה שרק המשקפיים חשובים, והמרכיב "האובייקטיבי" נעלם לחלוטין. אין בעצם "אמת" ואין "שקר". הכול נהפך ל"סיפור" (או ל"נאראטיב", כפי שזה מכונה בימינו).
האדם המודרני, שאך זה נחלץ מציפורני הנאיביות, הפך לפוסט-מודרני ואיבד את אחיזתו ב"מציאות". וליתר דיוק, ה"מציאות" עצמה נעלמה.
כך מוצאת עצמה החברה המערבית במאה העשרים ואחת במצב בו מומחיות ומקצוענות אינם עוד נכס. כל ילד יודע מי זו נינט ומה אמר ההוגה הדגול ג'קו אייזנברג. אולם מי יודע מה חושבים משה ליסק או בן עמי שרפשטיין? ומי הם בכלל? (חתני פרס ישראל – י.ב.י). האסטרולוגיה זוכה ליותר זמן שידור מהאסטרונומיה. המונח "יועץ אסטרטגי" לא מקפל עוד בתוכו לימוד קפדני של נושאי ביטחון ומלחמות או טכניקות מתמטיות של בחירה אופטימלית בין חלופות, אלא מבטא את מה שחשוב כיום באמת: ספינים תקשורתיים. ומדוע? כי אין כל חשיבות למה שקורה באמת. "להיות פירושו להיות נתפס" (בהכרה), אמר הפילוסוף המודרני בארקלי במאה השבע-עשרה. "לא נכון," עונים לו הפוסט-מודרניים: "להיות פירושו להתקיים בתודעת ההמון, וזו נקבעת בתקשורת". בקצרה, להיות פירושו להופיע בטלוויזיה.

המלחמה הפוסט-מודרנית בלבנון
קשה להבין מה קרה לנו בעימות האחרון עם החיזבאללה בלבנון, ללא ההבנה כמה עמוק חדרה הפוסט-מודרניות לכל תחומי חיינו. איך למשל מנצחים במלחמה? פעם חשבנו לתומנו, כי ניצחון הוא מהלך שמשנה את מצב קיים למצב טוב יותר עבורנו. זו כמובן נאיביות וקיבעון מחשבתי, לפי הזרם המחשבתי העכשווי. אין בכלל "מצב". יש רק תדמית ומודעות. גם ניצחון והפסד בקרב הם עניין תודעתי, ואין להם שום משמעות אובייקטיבית. כל צד יכול לטעון שהוא ניצח, ושלום על ישראל. הכול בעיני המסתכל. ובכלל, כדאי להפסיק להשתמש במונחים מבלבלים. מספיק "לנצח" בתקשורת כדי לנצח. ואם נקשה ונשאל איך עם שלם חושב, ערב יום הכיפורים, שלא ניצחנו? האם אין זה מעיד שבכל זאת יש כאן משהו אובייקטיבי? האם יכול להיות שרבים כל כך טועים? התשובה הפוסט-מודרנית ברורה: התקשורת לא מלאה את תפקידה. במקום ליצור ולהעביר לעולם את המסר הברור שניצחנו, היא פתחה בביקורת חסרת תקדים, ויצרה את "העובדה" של ניצחון החיזבאללה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ofakim.org.il/zope/home/he/1161037456/1161037846/ben-israel_33_ap.jpg?display=small]


לפי הזרם המחשבתי העכשווי, גם ניצחון והפסד בקרב הם עניין תודעתי. צילום:איי-פיפליטים לבנונים צופים בהופעה של נסראללה ברשת אל-מנאר.

בעולם פוסט-מודרני אין שום סיבה לדרוש מומחיות כלשהי משר ביטחון בענייני משרדו. נהפוך הוא. מוטב שהוא יהיה משוחרר ממחויבות הנובעת מהבנה מקצועית כלשהי. כי מהי הבנה כזו אם לא השתעבדות ל"עובדות", שאינן אלא קונספציות סובייקטיביות, המציגות אשליה של "אמת"? הרי אין בהבנה המקצועית יותר מאשר מיסוד הדיעה המקובלת. הלא כן?
אפשר היה לחשוב כי בסופו של דבר לא תהיה השפעה כה מכרעת על צה"ל לזרם מחשבתי הרסני כזה. הרי במקרה של הצבא, בדיני נפשות אנו עוסקים, ושום "ספין" תקשורתי לא יחפה על כישלון מבצעי. לצערי, הסבורים כך טועים. בחברה שנסחפה להאמין כי הכול יהיה טוב אם אך נרצה בכך ואם נקפיד לשנן זאת לעצמנו השכם והערב, לא נשאר צה"ל מאחור. המכירים אותו מקרוב יודעים כי השפה הפוסט-מודרנית חלחלה לתוכו זה מכבר. חיילי מילואים התקשו להבין את הפקודות שקיבלו. המונחים כוונה, משימה, מטרה וכולי יצאו מהמילון. מונחים המתארים פעולות צבאיות פשוטות כמו כיבוש, השתלטות, ניצחון הזדרזו ללכת בעקבותיהם. נוסף דרג תכנוני שלם, שתפקידו לתרגם את ה"כוונה" ("דירקטיבה" היא נקראת היום) ל"אפקטים". שפה חדשה הונהגה, שאינה מתיימרת להיות "מדויקת" או "חד-משמעית", ולהקנות אשליה של אובייקטיביות ואמת אחת. עידן המטאפורות החל. ככל שהן עמומות יותר, הן נחשבות לתיאור טוב יותר (ומטעה פחות) של ה"מציאות" החמקמקה. סיפור מגדל בבל מתממש שנית לנגד עינינו.
הגיע הזמן לחשבון נפש אמיתי. נכון, הדרך אחורה, אל הנאיביות של פעם חסומה לתמיד. למדנו לקח חשוב. בכל עובדה ובכל נתון יש גם מרכיב סובייקטיבי שחשוב לחושפו ולהבינו. אבל לא הכול סובייקטיבי. למדינת ישראל יש אויבי אמת החורשים עליה רעה, וניצחון צריך להשיג בשדה הקרב ולא בטלוויזיה (אם כי גם זו זירה בעלת חשיבות). אם ברצוננו לקדם את פני הרעה, עלינו להתחבר מחדש אל המציאות ו"לסגת" לרעיונות הנאורות והקדמה המדעית שעוד לא אבד עליהם הכלח.
* פרופסור ואלוף (מיל.) יצחק בן ישראל הוא ראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל-אביב.
המאמר מתוך אופקים חדשים

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לא. מדובר על מאמר (כמעט ספרון) מאד מקיף. העברתי אותו אליכם ואני מקווה שתוכלו להעלות אותו - אין לי מושג כיצד השיג אותו איתן אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאם הוא פרסם אותו (הוא מכיר את יצ'יק בעיקרון) אז הוא לא עשה זאת ללא רשות (הוא איש מערכת הביטחון בעצמו אגב).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

נא לאשר שהוא נפתח כראוי
https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...02/36390690.doc

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

על פניו נראה שכן אבל לי יש אותו על המחשב אז לך תדע.

אגב אני מקווה שהערתי הראשונה לא הובנה שלא כראוי - מדובר במאמר מעניין מאד הוא פשוט לא מספק חידושים גדולים בשורה התחתונה אבל יש בו הרבה פרטים שלי לפחות היו חדשים. יש בו גם כמה טעויות כתיב (ואולי אחרות) מה שמעלה שוב את השאלה מאיפה קיבל אותו איתן והאם מדובר בגרסה סופית שנועדה לפרסום - אני אברר עם יצי'ק בהזדמנות.

חג שמח.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הוא כתב בעקבותיו מיני מאמר מעניין מאד (מקור ראשון, שבת האחורנה, "נגד הרוח" בתוך "יומן") אני מקווה להביא אותו כאן ברגע שיעלה לאתר שלהם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עכשיו אני באמת סקרן באיזו מסגרת כתב יצ'יק את מה שכתב למרות שמהכרותי עימו הוא לפעמים נוהג לכתוב דברים ואחרי זה למצוא להם מקום פרסום (למרות שספק אם זה המצב במקרה זה - יש פה בכל זאת קרוב ל-70 עמודים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה מאמר פרטי שכתב איציק במסגרת רצונו לסכם את המלחמה מנקודות ראותו.
בכדי שאפשר יהיה להפיץ במייל הוא שמר על רמת בלמ"ס ועל עמימות במספר נושאים -על אף זאת יש כאן כמה נתונים שמתפרסמים לראשונה.

המסמך הופץ לפני כחודש לרשימת מכותבים לא מאד רחבה.

לא יודע כיצד הגיע לכאן אבל בכל מקרה מעניין ומקיף.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

שלחתי לך הודעה בפרטי בנושא.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...08/64235805.doc

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

המאמר מקיף מאוד ונהנתי מאוד לקרוא אותו. יש לי רק הערה אחת כלפי המחבר:
הוא התבלבל בין מערך המסק"ר למערך המסע"ר, הוא הכליל את ההפלה של מסוק היסעור (CH-53) כחלק מן ההפלות שספק מערך המסק"ר, אני מצטט:

ציטוט:

...ומסוק יסעור (CH-53) שהופל על חמשת אנשיו מטיל כתף של חיזבאללה, מייד לאחר שהנחית כוחות באזור הליטאני והמריא חזרה לשטחנו (זהו כלי הטייס היחידי שאבד כתוצאה מאש אויב).

(עמוד 34 במאמר)
כידוע מערך המסע"ר תפקד בצורה טובה במלחמה האחרונה ואין שום שחר לטעון נגדו את אותן טענות שהופנו כנגד מערך המסק"ר. (אני מצטט:

ציטוט:

מסוקי הקרב (מסק"ר) ביצעו כשישית מגיחות הקרב במלחמת הטילים... המלחמה האחרונה מהווה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מלחמות (שתחילתה במלחמת המפרץ הראשונה, המשכה בקוסובו, וסיומה במלחמת עיראק ב-2003 ובמלחמת הטילים בלבנון) בהם לא הצליח מערך מסוקי הקרב למלא שום תפקיד משמעותי. שוב התברר כי פגיעותם הגבוהה לאש נגדית הופכת את השימוש בהם ללא אפקטיבי... עלות הרכש הגבוהה של מסוקי הקרב החדשים, מורכבותם הטכנית הגבוהה (ביחס למטוסי כנף קבועה בכלל ולמלט"ים בפרט) המתבטאת באמינות טכנית נמוכה יחסית, והעלות הגבוהה הנדרשת לאחזקתם ולהפעלתם, מחייבת בחינה מחדש של נחיצותם בכוח צבאי מודרני בכלל ובישראל בפרט.

)
-שאני מסכים איתן לגמרי דרך-אגב.

-Shavit69.

יש עוד כמה טעויות במאמר (אני בכלל לא בטוח שמדובר בגרסה סופית כפי שכתבתי).

לא מפתיע שלוקח לאנשים הרבה זמן לעיין המאמר מאד מקיף. אשמח לשמוע עוד תגובות ואולי בהזדמנות אפנה גם את תשומת ליבו של יצ'יק לשרשור אם יהיו דברים משמעותיים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לטעמי , מאמר מעניין המכסה בתמציתיות ובלשון רהוטה היבטים צבאיים-בטחוניים-אסטרטגיים
הקשורים למלחמת לבנון השניה , שלא מעט מהם נדונו כאן בפורום , ולכן מצאתי לנכון להביא משם כמה מובאות מעניינות -

באשר לנזק שנגרם למדינה :




בהקשר לנושא ש-"דוסקס" לא מעט כאן בפורום - נפלאות השפה הצבאית העברית :



בהקשר לעוד נושא "אהוד" כאן בפורום - התקשורת :


בהקשר לתורת הבטחון של מדינת ישראל :



ובהקשר לתקציב הבטחון :


ובאשר למאזן האסטרטגי :


ואי אפשר בלי שני לקחים מרכזיים :


וגם חשבון נפש :


אחד הפרקים היותר מחכימים , לטעמי , הוא העוסק בפוסט-מודרניזם .
לי אישית קריאתו "עשתה סדר" בתחום זה (בהיבט מצומצם המתקשר למלחמה האחרונה) .
לא מצאתי לנכון להביא כאן מובאות מפרק זה , כדי שלא לצמצמו למובאה זו או אחרת .

ולמרות כל המובאות שהבאתי , אני ממליץ בחום לקרוא את כל המאמר .

A friend in need - is a friend indeed

avishon - מפתיע מעט שבחרת דווקא בציטוטים האלו שהם קשורים דווקא יותר להיבטים הצבאיים/מדיניים/אישיים ובפחות לצבאיים נטו. אני דווקא חשבתי שאת אנשי הפורום יעניינו הסיכומים המספריים כמו למשל נושא חדירות המרכבות שפורט יפה (אך באופן לא לחלוטין מספק - כנראה מסיבות מובנות) ועוד כמה נתונים קונקרטיים צבאיים אחרים.

אני מצטרף לקריאתך כי רצוי לעבור על כל המאמר (אני מכליל גם את עצמי בכך כי כאמור טרם ישבתי לקרוא הכל ויותר רפרפתי לעומק - אם בכלל יש מושג כזה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עם זאת הוא איננו מתייחס ל 2 הנקודות הבעייתיות ביותר,לדעתי, בניהול הלחימה ברמה הטקטית, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת דוקטרינה - מערך השו"ב וכישורי הפו"ש בדרג המח"ט-מאו"ג.
אין כלל התייחסות להפעלה הבעייתית של כוחות התמרון,הפקודות הסותרות וההתעלמות מעקרונות ניהול לחימה בסיסיים.

נקודה נוספת היא המוסריות ויכולת המסגרת הלוחמת לספוג אבידות - מלחמה בה מאמצים חטיבתיים נבלמו עקב פציעה של לוחמים בודדים חייבת להדליק נורה אדומה בכל הקשור לחשיבות חילוץ נפגעים אל מול עמידה במשימה וכן תזמון החילוץ.

ההתייחסות לנושא התחזוקה טובה ונכונה (בעיניי,כמובן) אך גם כאן היה כדאי,לדעתי, להרחיב ולמצות - שכן מדובר בנקודת מפתח בלחימה הקרקעית.

מהבחינה הטכנו טקטית אני מוצא חוסר גם בניתוח נושא הנ"ט - ראשיתך אינני מסכים עם הטענה כי:
"הטיל לא הצליח הפעם לכופףאת כנף הטנק."
אולי הטבלה המצורפת מראה כי מבחינת שרידות הטנק הציג יכולות טובות יותר ממלחמת יו"כ, אבל איך השפיעה הפגעות הכלים בתחילת המלחמה על הפעלת הכוח? כמה חששו מפקדים ליזום מהלכים מבוססי שריון לאחר שהתחילו טנקים להפגע? מה הייתה תחושתו של מט"ק צעיר (או מ"מ ואף מ"פ) עם חציית קו כחול בכל הקשור ליכולתו לסמוך על הכלי אותו הוא מפעיל?
אני חושב שטילי הנ"ט מילאו את מטרתם בצורה הטובה ביותר ולא בהיבט של חדירות אלא בבלימת יכולת התמרון הצה"לי והחשש מתמרונים רחבים באור יום ובשילוב עם הנקודות שהוזכרו קודם - העברת היוזמה אל האוייב.

כמו כן, חסרות לי המלצות טכנולוגיות ותו"ליות להתמודדות עם נושא הנ"ט, אם כי ייתכן מאד ואין זה המקום לפרט פתרונות שכאלו במאמר "פתוח".

גם לגבי ההתייחסות לחמ"מ והפעלת מערך המסק"ר יש לי הסתייגויות, אך זה אינו המקום לפרטן.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי desertowl עם זאת הוא איננו מתייחס ל 2 הנקודות הבעייתיות ביותר,לדעתי, בניהול הלחימה ברמה הטקטית, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת דוקטרינה - מערך השו"ב וכישורי הפו"ש בדרג המח"ט-מאו"ג. אין כלל התייחסות להפעלה הבעייתית של כוחות התמרון,הפקודות הסותרות וההתעלמות מעקרונות ניהול לחימה בסיסיים1. נקודה נוספת היא המוסריות ויכולת המסגרת הלוחמת לספוג אבידות2 - מלחמה בה מאמצים חטיבתיים נבלמו עקב פציעה של לוחמים בודדים חייבת להדליק נורה אדומה בכל הקשור לחשיבות חילוץ נפגעים אל מול עמידה במשימה וכן תזמון החילוץ. ההתייחסות לנושא התחזוקה טובה ונכונה (בעיניי,כמובן) אך גם כאן היה כדאי,לדעתי, להרחיב ולמצות - שכן מדובר בנקודת מפתח בלחימה הקרקעית. מהבחינה הטכנו טקטית אני מוצא חוסר גם בניתוח נושא הנ"ט - ראשיתך אינני מסכים עם הטענה כי: "הטיל לא הצליח הפעם לכופףאת כנף הטנק." אולי הטבלה המצורפת מראה כי מבחינת שרידות הטנק הציג יכולות טובות יותר ממלחמת יו"כ, אבל איך השפיעה הפגעות הכלים בתחילת המלחמה על הפעלת הכוח3? כמה חששו מפקדים ליזום מהלכים מבוססי שריון לאחר שהתחילו טנקים להפגע? מה הייתה תחושתו של מט"ק צעיר (או מ"מ ואף מ"פ) עם חציית קו כחול בכל הקשור ליכולתו לסמוך על הכלי אותו הוא מפעיל? אני חושב שטילי הנ"ט מילאו את מטרתם בצורה הטובה ביותר ולא בהיבט של חדירות אלא בבלימת יכולת התמרון הצה"לי והחשש מתמרונים רחבים באור יום ובשילוב עם הנקודות שהוזכרו קודם - העברת היוזמה אל האוייב. כמו כן, חסרות לי המלצות טכנולוגיות ותו"ליות להתמודדות עם נושא הנ"ט, אם כי ייתכן מאד ואין זה המקום לפרט פתרונות שכאלו במאמר "פתוח". גם לגבי ההתייחסות לחמ"מ והפעלת מערך המסק"ר4 יש לי הסתייגויות, אך זה אינו המקום לפרטן.

1) הוא כן מתייחס לנושא תחת התת-כותרת "תפיסת ההפעלה והשפה הצה"לית" (עמוד 50) לעיל:

ציטוט:

כאמור, השפה החדשה לא נעצרה במדרגות המטה הכללי והיא חלחלה לדרגי השדה. כך למשל, האלוף (מיל.) יורם יאיר (יה-יה) שהיה אחראי על תחקיר קרבות אוגדה 91 במלחמת הטילים, מעיד כי היה צריך להיעזר במילון אבן-שושן כדי להבין את אחת מהפקודות המבצע שהוציאה האוגדה: "התקפה נחילית, רב מימדית, סימולטאנית... אני לא מבין את התחביר העברי, אתם מדברים על שיטת הלחימה ולא על המטרה שאתם צריכים להשיג. מזה מפקד בשטח לא יכול להבין מה רוצים ממנו".

2) הוא גם כן התייחס לזה תחת התת-כותרת "אי ההלימה בין מטרות המלחמה ובין שיטת הביצוע", עמוד 14, תחתית העמוד, הערה מס' 14 נותנת את הלינק הבא: לינק.
3) קודם כל אני מציע לך לקרוא שוב את הסגמה "טנק המרכבה וטילי הנ"ט" (עמוד 27).
הטענות שהזכרת בנוגע למט"קים שפוחדים ולא-סומכים על הכלים שלהם(א), על כך שמפקדים חששו ליזום תמרונים מבוססי-שיריון(ב) ושלמרות הכל טיל הנ"ט סיפק את הסחורה בשביל חיזבאללה(ג),
הן לא נכונות לפי דעתי:
א) אם המט"ק אינו סומך על הכלי שלו, אז הרי המט"ק טועה. כי במאמר הזה המחבר טוען באופן חד משמעי שהטיל אינו כופף את קנה-הטנק - ולו יש את הסטטיסטיקה כדי לגבות את זה.
ב) אותה טענה בנוגע לסעיף מספר 1, המפקדים טעו אם הם "פחדו" ליזום תמרונים מבוססי-שיריון. (בקטע הזה חזרנו במובן מסוים חזרה למלחמת-העולם הראשונה: מלחמה שבה הטנקים פוזרו בין כוחות החי"ר בקבוצות קטנות, (במלחמה האחרונה אפילו "בקבוצה" של אחד), ולא במסות כפי שהיטלר השתמש בהם במלחמת-העולם השנייה, כ-"אגרוף פלדה").
אתה יכול להוסיף לזה גם את ההסבר שנותן הלינק בסעיף מס' 1 בנוגע לפחד מן אבדות.
ג) תפקידו העיקרי של טיל הנ"ט הינו לגרום לאי-כישורו של הרק"ם ולהריגת כל המפעילים שבתוכו.
תפקידו אינו ליצור סוג של "פחד" או "אימה" בקרב מפקדי-הטנקים או מקבלי-ההחלטות, זהו אפקט-עקיף שנבע משיקולים אחרים, חוץ מטיל הנ"ט עצמו.
4)אשמח לשמוע את עמדת-הנרחבת יותר בנוגע למערך המסק"ר =).
-Shavit69.

שוכחים שלחימה אינה דורשת אפקט הרג בלבד. שהדרך לחסל יחידה לא דורשת לחסל מסה קריטית ממנה. חוסר בטחון בכלי (שהוא עניין סובייקטיבי גם אם לא מבוסס) הוא אפקט מצויין לכוח שאין לו יכולת פיסית לגרום השמדה של מסגרות. למוראל השפעה לא פחותה מאשר למפרט הטכני.

במידה ואכן נוצר אפקט כזה, הרי שהחיזבאללה בהחלט השיגו הישג חשוב מאוד בלחימה - את זה צריך לבדוק אל מול אנשי השריון ומפקדיהם.

נ.ב. - כפי שנכתב, איום הנ"ט עשה הרבה יותר מלהאט את השריון - הוא עצר את הלוגיסטיקה עצירה חדה ומוחלטת. אני חושב שהרבה מצביאים היו מוכנים להתפאר בזה.
השוואה רלוונטית דווקא נוגעת ליוה"כ - איום הנ"מ פגע בצבא בנקודה מאוד רגישה וכזו שהצבא לחלוטין לא התכונן אליה - מודיעין טקטי. במלחמות העבר היה שימוש נרחב בתצפיות הטייסים להבנת הלחימה בזמן אמת. נטילת יכולת כזו שללה ממפקדי צה"ל את הכלי העיקרי להבנת המצב העדכני (ובמיוחד מצב האויב). הנ"מ פשוט עיוור את מפקדי השדה הבכירים...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

התייחסותו ללשון הפקודות אינה ההתייחסות המקצועית לפו"ש עליה דיברתי (נוהלי כוחות קטנים, מעבר כוח בכוח, כפיפויות, חבירות ,תפר בין גזרות ועוד) - קרי, ניהול הלחימה כהלכה.

לגבי מערכות שו"ב,זע"ט,BFT ומערכות תומכות תמונת מצב - אין בכלל התייחסות במאמר (לפחות לא שאני נתקלתי) למרות שהלחימה אופיינה בגזרה צרה רוויה בכוחות ממסגרות שונות באותם תאי שטח ועוד גורמים ההופכים את ההתייחסות למערכות שכאלו לנדרשת (בעיני).

לגבי הנ"ט - אם מערך הרק"מ הצה"לי אינו מתפקד כתוצאה מהפעלת מערך הנ"ט של חזבאללה, אותו מערך השיג את יעדיו גם אם לא נורה ולו טיל אחד וגם אם לא נשרט ואף חייל צה"ל בודד.
אתה יכול להסכים עם הקביעה הזאת או לא, אבל בפועל היווה הנ"ט שיקול ראשון במעלה בסוגיות הקשורות בהפעלת הכוח הן מבחינה מבצעית והן לוגיסטית, כפי שפורסם באמצעי התקשורת ויספרו לך חברי הפורום שהשתתפו בלחימה.
בנוסף, ניהול הלחימה הלקוי יצר מצב בלתי נסבל של תנועה בצירים הנשלטים באש אגפית של חזבאללה, בעיקר בשל חוסר נחישות וחוסר ביכולת ספיגת אבידות של מערך פיקוד השדה,קרי מח"ט-מאו"ג (ואינני יודע תחת איזה לחצים הם פעלו מהדרגים שמעליהם כולל המדיני ואין זה מענייני). בטיהור היעדים השולטים.
לסיכום נושא הנ"ט, אני טוען כי הוא היווה גורם מכריע בהתנהלות קרב היבשה ויש להפיק את הלקחים הטכנולוגיים והתו"ליים ע"מ לעקר יכולות אלו בעימות הבא או דומים לו.

לגבי המסק"ר, כפי שציינתי קודם - לא פה המקום להעלות את השגותיי.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

התלבטתי הרבה אם להגיב לך או לא.
אישית ממש קשה לי להבין את הז'רגון הצבאי, אינני משרת עדיין כך שאתה חייב להיות הרבה יותר רחום בכל הנוגע לראשי-תיבות D=.
אז:
שו"ב - שליטה ובקרה?
פו"ש - ?
מאו"ג - מפקד אוגדה?
חמ"מ - חימוש-מונחה-מדויק?
זע"ט - ?
BFT - ?

ציטוט:

...מערכות תומכות תמונת מצב - אין בכלל התייחסות במאמר (לפחות לא שאני נתקלתי)...

"מערכות תומכות תמונת מצב" (באנגלית situational awareness?), אם אתה מתכוון למל"טים הוא התייחס אליהם בהרחבה (עמוד 38). יכול להיות שמל"ט אבל הוא לא המערכת-תומכת-מצב היחידה שאתה מדבר עליה, כך שאם אפשר להיות יותר ספציפי X:

בנוגע לנ"ט - מסכים איתך (לפי עדותך ועדותו של עידו) כי מערך הנ"ט של חיזבאללה השיג את מטרתו וכנראה אף יותר מכך. (באופן כללי, מערך הנ"ט בכל צבא, לא יכול ולא מתוכננן להתמודד בלעדית עם כל הרק"ם של האויב - לפי מה שהבנתי מן השרשור חיזבאללה עשה זאת)
אם ה'קרדיט' מגיע לאנשי-חיזבאללה ולתעשיות-הביטחוניות-הרוסיות או למפקדים בשטח - על זה אפשר להתווכח עד ימות המשיח.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

שו"ב- שליטה ובקרה
פו"ש - פיקוד ושליטה
מאו"ג - מפקד אוגדה
חמ"מ - חימוש-מונחה-מדויק
זע"ט - זיהוי עמית-טורף
BFT - אני חשוב שהכוונה ל- BLUE FORCE TRACKER

לעולם אשא דגלך בגאווה

מדי פעם אני באמת נסחף ומשתמש במונחים מקצועיים בלי לטרוח לתרגם.
אני לא יודע מה גרם לך להתלבט הרבה לפני שהגבת, אך לגופו של עניין, מכיוון והמאמר מתייחס ללחימה ברמת המקרו אינני מדבר על שימוש ספציפי במזל"טים או בכלי אחר לטובת בניית תמונת מצב, או לכל מערכת שו"ב פרטנית אחרת אלא לגישה כללית והצבעה על בעייתיות ומגמות עתידיות.
הדבר נכון גם למעגל המטרות - הגורמים המייצרים מטרות,התעדוף,הקצאת האמצעי התוקף ובקרת נזקים (BATTLE DAMAGE ASSESSMENT-BDA).
נכון היה גם להתייחס לנקודות כלליות נוספות כמו לסוגיית ביזור המודיעין, כפי שעלה באשכול אחר פה בפורום (זה העוסק בקרב במרון-א-ראס) , אך דיון שכזה מצדיק הכרות טובה עם מבנה המערכת המודיעינית, יכולותיה ומגבלותיה ובמסגרת מאמר פתוח הדבר קצת בעייתי.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט avishon - מפתיע מעט שבחרת דווקא בציטוטים האלו שהם קשורים דווקא יותר להיבטים הצבאיים/מדיניים/אישיים ובפחות לצבאיים נטו. בחרתי דווקא בנושאים אלו משום שהשפעתם על גורלנו (זה אולי נשמע "גבוה" , אך בראייתי זה בדיוק כך - ובהחלט נוגע לכולנו...) רבה במיוחד . אני דווקא חשבתי שאת אנשי הפורום יעניינו הסיכומים המספריים כמו למשל נושא חדירות המרכבות שפורט יפה (אך באופן לא לחלוטין מספק - כנראה מסיבות מובנות) ועוד כמה נתונים קונקרטיים צבאיים אחרים. ככל הנראה אתה צודק ואכן יש לא מעט אנשים בפורום שנושא חדירות המרכבות מעניין אותם יותר , אם משום העניין הכללי ואם משום העניין האישי בהיותם אלו שנמצאים בתוך הכלי , אך מכיוון שאיני "ירוק" (בעוונותי , אני איש חה"י ועוסק בתחומי מודיעין שונים...) אני אישית מוצא עניין רב יותר בתחומים אחרים... אני מצטרף לקריאתך כי רצוי לעבור על כל המאמר (אני מכליל גם את עצמי בכך כי כאמור טרם ישבתי לקרוא הכל ויותר רפרפתי לעומק - אם בכלל יש מושג כזה). נחמד לראות שיש עוד מישהו חוץ ממני שעושה שימוש במושג "לרפרף לעומק" . לא פעם "קיבלתי על הראש" על השימוש במושג זה , ולמרות זאת אני ממשיך לעשות בו שימוש כי לדעתי הוא נכון...

חג שמח !

A friend in need - is a friend indeed

avishon - שלא יובן מדברי שזאת הייתה ביקורת בסך הכל היית בין הראשונים להגיב ואני הייתי בטוח שהתגובות ילכו לכיוון אחר לגמרי - אבל יש הפתעות בחיים (כך כנראה למדנו בקיץ האחרון...).

אגב עוד נושא שאיש עוד לא התייחס אליו הוא מל"טים - יצי'ק אוהב להתייחס אליהם כרובוטים מעופפים. כמה נתונים מעניינים המופיעים במאמר מתייחסים לכמות המל"טים ששהו בכל זמן נתון מעל לבנון (כ-20 - לא מעט למרות שאין חלוקה כמובן לסוגים או אפילו גדלים), וכן יש התייחסות למשך השהיה של מל"טים אל מול מלחמות אחרות - היה מעניין להשוות למשך השהיה של מל"טים אמריקנים אבל אני לא בטוח שקל להשיג את הנתונים הללו.

נדמה לי שלא הובאה התייחסות להפלות מל"טים שלנו - ידוע לי לפחות על אחד שהתרסק והופצץ מאוחר יותר - האם פורסם על עוד?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מומלץ מאד להשקיע שעה+ ולהתעמק בדברים.
למען האמת התאכזבתי קצת מהמיעוט בהתעסקות בטכנולוגיה, אבל זה ברור מדוע הוא ל נכנס לספציפיקות.

לדעתי עשויות להיות שתי סיבות למיעוט היחסי של התעסקות בטכנולוגיה.

הראשונה והברורה היא ב"ש וכניסה לפרטים רבים הייתה עלולה לחרוג מן המותר והרצוי.
השנייה (שהיא בגדר השערה) קשורה לקהל היעד למאמר - בהחלט אפשרי שהמאמר נכתב לקהל יעד שאינו טכני בעיקרו ולכן אין כניסה לפרטים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כל הזמן מדברים על מערך הנ"ט של חיזבאללה .
מדוע אין התייחסות למערך הנ"ט של הח"יר ?
האים לא תיפקד כלל בלחימה ?

בנושא הנ"ט הכותב מבסס את טיעוניו על מספר הכלים שנפגעו אך מתעלם מהעובדה שאיום הנ"ט לחשש משימוש נרחב בשריון ובעיקר מנע כניסת נגמשים. כמו כן הוא יצר את בעיות הלוגיסטיקה עקב החשש מהכנסת כלי רכב רכים.

בנושא הטכנולגיה. הכותב מבקש לתקוף את הטענה כי על צהל להימנע משימוש יתר בפטרונות טכנולוגים. אולם הבכך הוא מעוות את הטיעון המקורי של אותם אנשים. והוא שצהל התרגל לחשוב על הטכנולגיה כחזות הכול וכפטרון לבעיות ולא כמרכיב יחסי בפטרון הכולל.

אחורה פנה

אמנון לורד, נגד הרוח, מקור ראשון 30/3/2007

הטכנולוגיה החדשנית אכזבה בלבנון 2. הטנק חזר להיות מלך המערכה

אחד הנפגעים מעוללות מלחמת לבנון 2 הוא בוגי יעלון, ולכן על אף שמתאים לו להשתלב בהנהגה הלאומית, נראה שבשלב זה - לא כשר ביטחון. בין הלקחים שמונה אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל מהמלחמה האחרונה, נמצאים לפחות שלושה כשלים שיעלון, כרמטכ"ל וסגן רמטכ"ל במהלך שבע השנים האחרונות, אחראי להם או שותף מרכזי להם. אולי לא במקרה יעלון מרבה לעסוק בלקחים מדיניים ואידיאולוגיים מהמלחמה האחרונה, אך מושך ידיו מדיון בלקחים הצבאיים. שלושת הכשלים האלה הם התפיסה של הבלגה על פעילות חיזבאללה והתגרויותיו לאורך הגדר ("הטילים יחלידו על הכנים"); הדגש המוגזם בסדר-הכוחות של היחידות המיוחדות ובהפעלתן כיסוד מרכזי בתורת הלחימה של צה"ל; והחדרת החשיבה הפוסט-מודרנית לצמרת הצבא, תוך שימוש במושגים לא-צבאיים ושיבוש שפת הפקודות.

מי שקורא את המסמך הגדול של בן-ישראל, שבו הוא מנתח את המלחמה ואת לקחיה, מקבל את הרושם שצמרת צה"ל נכנסה למלחמה כאילו עברה קודם לכן שטיפת מוח והיא נטולת כל קומון-סנס צבאי. אחד הדברים הבולטים שמעלה בן-ישראל נוגע להשפעת הטכנולוגיה המתקדמת של צה"ל על המערכה, ואי אפשר להאשים את בן-ישראל שהוא אנטי-טכנולוגיה. הוא גורס שאי אפשר להתעלם מהעקרוּת של השימוש הנרחב בטכנולוגיה מתקדמת במלחמה הזאת. על אף הניצול המוצלח שלה, לא היתה לטכנולוגיה המתקדמת השפעה מכרעת, או אף מורגשת, על תוצאות המערכה. כנ"ל לגבי הכוחות המיוחדים ופעולות הקומנדו המוצלחות שלהם. היתה במלחמה פעילות נרחבת של כוחות השייטת וסיירת מטכ"ל ושלדג ומגלן ומה לא ומי לא, כל הפעולות היו מוצלחות, אך הסך-הכל מצביע על עקרות. חוסר השפעה.

לכוחות שניתן לכנותם הזרוע היחסנית - או אף היח"צנית - של צה"ל, בן-ישראל מוסיף גם את טייסות מסוקי הקרב. גם אלה, מסתבר, גורנישט מיט גורנישט. המסוקים לא הפכו למרכז כובד של הכרעה בשדה הקרב, על אף תקציבי העתק שייעד להם עם ישראל בעשורים האחרונים. אין כמובן להתעלם מחלקם המכריע במלחמה נגד הטרור ביהודה, שומרון ועזה. אך במערכה בסדר הגודל של לבנון 2, או מערכות דומות הצפויות לישראל בעתיד, מסוקי הקרב לא החזירו את ההשקעה.

גם כוחות החי"ר, שנלחמו היטב והרגו הרבה מחבלים (בין 650 ל-800), לא שינו את פני המערכה לאורך 34 יום. מסתבר ששוב היו אלה כוחות שריון שעם כניסתם למערכה - בצורה שהזכירה רק במעומעם את הדרך שבה יש להפעיל אותם - שינו את פני המערכה והביאו אותה לכיוון של הכרעה. השריון היה החיל שהושקע בו הכי פחות בשנים האחרונות, כולל חוסר השקעה באימונים, אך התברר שכאשר צה"ל חייב לכבוש שטחים שולטים או שטחים סתם, הוא צריך יחידות טנקים.

בניגוד למיתוס שנוצר תוך כדי המלחמה, לפי הניתוח של יצחק בן-ישראל התברר כי טנקי המרכבה של צה"ל הם בכל זאת הממוגנים ביותר שישנם היום. על הטנקים נורו טילי נ"ט מהמתקדמים ביותר בעולם, ומתוך סך כל הטנקים שנפגעו מטילים, רק 47 אחוז נחדרו - וזאת לעומת 86 אחוז במלחמת יום כיפור. נוסף על כך, במלחמת יום כיפור נהרגו בממוצע שני טנקיסטים בכל טנק שנחדר על ידי נ"ט, ואילו בלבנון הממוצע הוא הרוג אחד. ובמספרים מוחלטים: במלחמת לבנון 2 נחדרו 24 טנקים, ומפגיעות אלו נהרגו 23 לוחמי שריון. הפגיעוּת של טנקי מרכבה סימן 4 נמוכה בצורה משמעותית מהממוצע הכללי: 34 אחוז, לעומת 47 אחוז.

עד כמה שזה נשמע מוזר, גם היום, עם כל התיאוריות החדשניות כולל מה שנקרא ה-RMA - המהפכה בענייני צבא - מתברר שאין תחליף לעוצבות משוריינות, כמובן כאשר ממזגים בתוכן אלמנטים אורגניים חדשניים של יחידות קומנדו, הנדסה, ארטילריה וכדומה.

בן-ישראל קובע שאילו התבצע כיבוש מהיר של דרום לבנון, מהליטאני דרומה, 95 אחוזים מירי הרקטות על ישראל היו נפסקים בתוך שבוע עד עשרה ימים; זהו אחוז הרקטות שנורה דרומה מהליטאני, ואף דרומה מקו רצועת הביטחון לשעבר. הממשלה קבעה מטרות של מלחמה אך החליטה לאשר מבצע מוגבל בלבד, וזאת הסיבה המרכזית לכישלון.

ברוח דומה דיבר דן שומרון, בעקבות הדו"ח שלו על המטכ"ל במלחמה: "פעם נתת לאויב עם נבוט בראש - ואז היו לו אפקטים. מדינת ישראל חייבת לנצח, וכאן לא ניצחנו. לא הציגו את הניצחון כמטרה במלחמה הזו. לא אמרו לצה"ל שהוא צריך לנצח - אלא שהוא צריך לעשות אפקטים". זה חלק מהשיבושים שחלו בתקופת רב-אלוף יעלון.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תודה יוספון, ושאלה - האם קיבלת את המייל וההודעה הפרטית ששלחתי לך בעניין הגרסה החדשה יותר של המאמר?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כנהוג במחוזותינו.....חובבנות ופופוליזם לטובת כותרת נאה....
דווקא בגלל שחלק גדול ממה שכתוב נכון האכזבה היא רבה:
אני בהחלט מסכים עם המסקנות הסופיות, בוודאי לגבי חשיבותו של כוח השריון.
אבל מעבר לכך, הטכנולוגיה איכזבה? לא יודע על מה מדברים...אולי אחדים שהשתמשו לא נכון בטכנולוגיה איכזבו, אבל ההישגים של הטכנולוגיה היו רבים ביותר ומיותר לציין זאת כאן. הטכנולוגיות עשו דברים מדהימים וחשובים, אני מכיר רק בחיל האויר אבל אני משער שהדבר קורה גם בירוקים. וגם אם לא האשמה היא השימוש בטכנולוגיה ולא הטכנולוגיה עצמה. לטכנולוגיה יש הישגים אדירים, מהצלת חיי אדם ועד פגיעה בכל משגר בינוני/גדול ששיגר לעבר ישראל.
גם הדוגמה של המסק"ר היא חובבנית להחריד, אכן המסקר"ים לא עשו את המצופה אבל מי שמכיר את התהליכים שקרו ב5 שנים האחרונות בתחום ממש לא יכול להיות מופתע או לטעון שהמסק"רים איכזבו. למסק"רים לא היתה אפשרות לא לאכזב משתי סיבות שרק אחת אני יכול לכתוב- וזה שלא השתמשו בהם בצורה הנכונה, דווקא הסיבה השניה שאותה לא ניתן לכתוב היא משמעותית אפילו יותר...גם כאן אמנון לורד לא ממש מבין את העניין ומאשים את הטכנולוגיה...
סיכום שלי:
לא הטכנולוגיה אשמה, לא הפלזמות, ולא מטס סיום קורס טייס. אשמים המפקדים ב10 שנים האחרונות שידעו שהימ"חים ריקים ושהמילואמניקים לא מאומנים ואשמים הקברניטים, הרמטכ"ל והמטכ"ל בניהול גרוע של המלחמה.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

מתכוונים בד"כ ל"הגישה שחושבת שטכנולוגיה מתקדמת תפתור לך את כל הבעיות בחיים הכזיבה".
ככה שאני לא רואה סתירה מיוחדת.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אני נוטה להסכים איתך, אבל כמו YGH גם אני חושב שזו בעצם הביקורת העולה משני המאמרים (ד"א, מאמרו של בן ישראל הוא אחד הטובים ביותר שקראתי בזמן האחרון דוקא בגלל היותו במידה רבה מאמר מאקרו ולא מאמר שנכנס לנבכי הטכנולוגיה).

ישנן שתי אפשרויות לבחון הצלחה של טכנולוגיה צבאית:
1) בחינת מספרים יבשים - ביצועים בפרמטרים שונים, רמת שמישות של מערכות, אמינות וכיוב'.
2) בחינת ביצועיה במסגרות כוללות - אפקט בשדה הקרב, השפעה על תו"ל ועל ארגון ועוד.

למרות שבן ישראל וכותבים אחרים משתמשים במספרים יבשים על מנת להוכיח למשל את ההצלחה היחסית הנמוכה של איום טילי הנ"ט ואת שרידות הטנק, הרי שביקורתם על הטכנולוגיה אינה מתייחסת להצלחת המערכות עצמן, אלא לכשלון דוקטרינרי בשימוש בהן.
מישהו כאן הביא את הדוגמה הקלאסית של מהפכת השריון הגרמני. רבים עדיין שוכחים שבמאי 1940 היו לבעה"ב בצרפת יותר טנקים מאשר לגרמנים, ובד"כ טנקים טובים יותר. בדומה לצה"ל, גם בעה"ב נכשלו לא בגלל שלא היתה בידן טכנולוגיה טובה, אלא בראש ובראשונה בגלל כשלון עמוק וארוך טווח בפיתוח דוקטרינה שתעשה שימוש נכון באותה טכנולוגיה.
מעל כל זה עומדת בעיית המנהיגות הצבאית-מדינית, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

רבים וטובים דווקא בחיל השריון חשבו שהמסוק הוא טנק ונגמש העתיד. גם אני הקטן חשבתי ועדיין חושב כך (למרות הבעיות שהתגלו בעיראק). טכנולוגיה צבאית אינה מבוססת על שיקולים תיאורטיים בלבד אלא זקוקה להוכחה אמפירית. כך השריון זכה להכרה כחייל מוביל לאחר קרבות סיני, ובמיוחד קרב הרואיפה.
לדעתי, עקב חולשת כוחות היבשה במלחמה האחרונה, היתה הזדמנות למערך המסוקים לקרב הרואיפה שלהם. לצערי הזדמנות זו הוחמצה. האתגר של מערך המסוקים הוא שלא להחמיץ את ההזדמנות הבאה.

למרות שאהבתי את ההקבלה ההיסטורית. אם כבר, קרב הרואיפה של מערך המסק"ר היתה מלחמת של"ג, בה המסק"רים זכו להצלחה רבה נגד יחידות סוריות, למרות הגנת הנ"מ האורגנית החזקה שלהן.
צריך לזכור שחוץ מבעיית המנהיגות, מערך המסק"ר הופעל בלבנון 2 במתאר פעולה שלא התאים לייעודו המקורי - לחימה ביחידות ממוכנות סדירות.
באופן כללי, כפי שנתגלה עוד בויטנאם, למרות הגמישות הרבה שלו, ערכו של המסק"ר כמערכת נשק שליטה ומכרעת במתאר של לוחמת גרילה/בט"ש אינו גבוה במיוחד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 למרות שאהבתי את ההקבלה ההיסטורית. אם כבר, קרב הרואיפה של מערך המסק"ר היתה מלחמת של"ג, בה המסק"רים זכו להצלחה רבה נגד יחידות סוריות, למרות הגנת הנ"מ האורגנית החזקה שלהן. צריך לזכור שחוץ מבעיית המנהיגות, מערך המסק"ר הופעל בלבנון 2 במתאר פעולה שלא התאים לייעודו המקורי - לחימה ביחידות ממוכנות סדירות. באופן כללי, כפי שנתגלה עוד בויטנאם, למרות הגמישות הרבה שלו, ערכו של המסק"ר כמערכת נשק שליטה ומכרעת במתאר של לוחמת גרילה/בט"ש אינו גבוה במיוחד.

לפי מה שאני מבין מן הדיון פה, יתרונו הגדול של המסק"ר הוא יכולתו הגבוהה נגד רק"מים.
השאלה הנשאלת אז היא האם למטוס או למל"ט אין בדיוק את אותו יתרון? אצטט את עצמי מצטט את בן-ישראל עוד פעם:

ציטוט:

מסוקי הקרב (מסק"ר) ביצעו כשישית מגיחות הקרב במלחמת הטילים... המלחמה האחרונה מהווה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מלחמות (שתחילתה במלחמת המפרץ הראשונה, המשכה בקוסובו, וסיומה במלחמת עיראק ב-2003 ובמלחמת הטילים בלבנון) בהם לא הצליח מערך מסוקי הקרב למלא שום תפקיד משמעותי. שוב התברר כי(1) פגיעותם הגבוהה לאש נגדית הופכת את השימוש בהם ללא אפקטיבי... עלות הרכש הגבוהה של מסוקי הקרב החדשים(2), מורכבותם הטכנית הגבוהה (ביחס למטוסי כנף קבועה בכלל ולמלט"ים בפרט) המתבטאת באמינות טכנית נמוכה יחסית(3), והעלות הגבוהה הנדרשת לאחזקתם ולהפעלתם(4), מחייבת בחינה מחדש של נחיצותם בכוח צבאי מודרני בכלל ובישראל בפרט.

-השורה התחתונה אצלו בנוגע למערך המסק"ר מאוד מאוד חריפה.
השאלה היא האם הוא צודק? הוא בהחלט מציג טיעונים מרשימים למידי.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

נראה לי שגם בן ישראל וגם אני הקצנו קצת את הטיעונים נגד המסק"ר. בוא נראה מה תתן לנו מעט היסטוריה:
1) המסק"ר נולד בויטנאם בגלל הצורך לספק ליווי אורגני ליחידות מסע"ר של הצבא ובמטרה לספק למפקדי היחידות הקרקעיות סיוע אווירי קרוב ברמה הדיביזיונית.
2) המסק"ר המוכר לנו כיום - זה שחימושו העיקרי הוא טילי נ"ט - נולד גם הוא בויטנאם, אבל תוך פזילה חזקה לאירופה ואל איום השריון הסובייטי. גם במערב אירופה נעשו במקביל ניסויים במסוקי סיור חמושים בטילים לצורך לחימה בשריון.
3) הצטיידות המסק"ר בצה"ל נעשתה בעקבות מלחמת יוה"כ מתוך ראיית המסק"ר החמוש בטילי נ"ט כמכפיל כוח משמעותי בלחימה מול מאסות שריון.
4) אמנם מאז יוה"כ צה"ל לא נאלץ לעמוד בקרב מגננה דומה, אבל במהלך מלחמת של"ג מערך המסק"ר אכן השיג הישגים משמעותיים בהעסקת יחידות ממוכנות סוריות בחזית ובתקיפת דרגים או יחידות ממוכנות בתנועה מאחורי קווי החזית. היתה זו הפעם האחרונה שמסק"רים הופעלו בצה"ל במתאר המקורי שלשמו הם נרכשו.
5) גם במלחמת המפרץ הראשונה צבא ארה"ב הפעיל את מערך המסק"ר שלו בצורה מוצלחת ובעיקר נגד דיביזיות המשמר הרפובליקני, אשר ניסו לתמרן בעומק המערך העיראקי עם פתיחת המערכה הקרקעית.
6) מאז מסק"רים הופעלו במתאר דומה רק במלחמת המפרץ השניה. בתאור מערכה זו הובלט כשלון גדול אחד, אשר נבע בעיקר מהכנה גרועה ותכנון לוקה בחסר. מעבר לכך, ממה שהתפרסם מאז עולה שמסק"רים תפקדו בצורה לא רעה בכלל ושהם תרמו לשיתוק היחידות הממוכנות ויחידות הארטילריה העיראקיות.

המסקנה של כל זה היא שבניגוד לקביעתו הנחרצת של בן ישראל, מערך המסק"ר יכול לסייע רבות להכרעה בשדה קרב קונבנציונאלי. הבעיה היא שבעימות נמוך עצימות הפעלתו דורשת תו"ל שונה לחלוטין. דוקא בצה"ל מערך המסק"ר סייע לדעתי להנמכת הלהבה המתמשכת בעימות עם הפלסטינאים וזאת ללא אבידה אחת.
המצב בעיראק מהווה דוגמה הפוכה למצב בו מסק"רים לא רק שלא מסייעים להשגת הכרעה, אלא אף הופכים למטרה מועדפת וקלה יחסית לפגיעה.

1) לא מדויק. המסק"ר הראשון נולד באלג'יריה. הוא היה מסע"ר מסוג Bell 47 שהתקינו עליו מכונות-ירייה. (לינק)
2 + 3) אתה אומר שעיקר חימושו ותפקידו של המסק"ר, ויתרונו הגדול על פלטפורומות אחרות: הוא חיסול יחידות-ממוכנות\משורינות.
-אני בהחלט מסכים עם אמירה זאת.
השאלה היא האם המל"ט המודרני, בתוספת שינויים, אינו יכול לעשות בדיוק אותו דבר (זיק)? אם צה"ל יפתח בתוכנית שתתפרס על 20 שנה למשל, ויעביר תקציבים ומשאבים ממערך המסק"ר לפיתוח מלט"י תקיפה (מל"טים שיעודם הוא תקיפה, אני רוצה להדגיש את זה) מתקדמים יותר - האם כך לא פתרנו את חסרונותיו הגדולים ביותר של המסק"ר? שהם:
א) פגיעות גבוהה לאש-נגדית שהופכת את מערך המסק"ר ללא-אפקטיבי ולא מורגש. (כשיש לך מל"ט אתה דואג הרבה פחות אם הוא יהרס או לא. על מל"טים אימהות לא מבכות)
ב) עלות גבוהה. (הלוואי שהייתי יכול להביא מספרים, אבל מאוחר-מידי מבחינת-זמן, ואין לי כוח)
ג) מורכבות-טכנית גבוהה יחסית לפלטפורומות-אוויריות קבועות-כנף שמתבטאת באמינות טכנית נמוכה. (להזכירך מסק"ר אחד הופל במלחמה בשל תקלה)
ד) עלות-גבוהה בנוגע לתחזוקתם. ולצערי אין לי מספרים לגבות טענה זאת, זה פשוט מה שטוען מחבר המאמר. (מעניין באמת כמה עולה לתחזק מסק"ר לעומת מסע"ר, מל"ט, או מטוס.)

4) אני אצטט את בן ישראל עוד פעם:

ציטוט:

...המלחמה האחרונה מהווה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מלחמות (שתחילתה במלחמת המפרץ הראשונה...

5 + 6) אפשר להתכווח והרבה על טענות אלה. אם תוכל להביא לי הוכחות-כתובות (אפילו לא מאושרות ע"י גורם-מוסמך, זה יכול להיות גם חייל שכותב את חוויותיו במלחמה) אשמח בהחלט להתייחס אליהן.
אבל עד שלא תעשה זאת אין לי בסיס שעליו אני יכול להתווכח.
-Shavit69.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

הגדרת מסק"ר מתוך המילון למונחי צה"ל: "מסוק חמוש שנועד לתקוף מטרות אויב (כגון כלי טיס, כלי רק"ם, מבנים, או ביצורים) ולהשמידם. מפעולותיו האחרות: מתן חיפוי נ"ט ליחידות התמרון; תקיפת אגפיהן ועורפן של עוצבות האויב; תקיפת חדירות אויב - בשיתוף פעולה או בתקיפה עצמאית; שליטה באש על שטחי מפתח בסיוע לכוחות הקרקע".

ועכשיו הערותי:
1) מסוקי סיור קלים חמושים או מסע"ר חמוש לא נופלים לתוך אף אחת מן הקטגוריות הנ"ל. המסק"ר הראשון הוא לכן הקוברה.
2) ההגדרה הנ"ל בעצם מתמצתת את עיקרי תו"ל המסק"ר בצה"ל. אין שם אזכור לבט"ש/עימות נמוך עצימות.
3) הדיון לגבי יכולתו של מל"ט להחליף את המסק"ר הוא מעניין ולצערי מקוצר זמן לא אוכל להתייחס אליו בהרחבה. הבעיה היא שכאן שוב צריך לעשות ניתוח איומי עבר ועתיד וכן ניתוח פרופילי טיסה אפשריים בתרחישים שונים. . במתאר של יוה"כ מל"טים היו נטבחים בדיוק כמו מטוסי הקרב, בשעה שדווקא מסק"רים היו יכולים לפעול לא רע בגובה נמוך ותוך שימוש במחסה קרקעי (מקרה בוחן מעולה בהיסטוריה וירטואלית). בעימות עתידי, שכנראה שוב יידמה יותר למלחמה האחרונה בלבנון - כלומר במצב בו יש לנו עלינות אווירית כמעט מוחלטת והבטחון נמצא דווקא בטיסה בגובה - מל"ט יהיה כנראה עדיף.
4) לגבי מלחמות המפרץ, בהמשך היום אעבור על מקורותי ואמצא לך את המובאות.
נ"ב - יהיה נחמד אם מומחה המסוקים של הפורום nsdq160 יעיר את הערותיו.

1) מסכים איתך שהמסק"ר הראשון בעולם היה הקוברה.
אבל עדיין, לפי דעתי, המסע"ר Bell 47 שהתקינו עליו מכונות-ירייה הפך די-פאקטו (de-facto) למסק"ר הראשון. (הגדרת המסק"ר המודרני אינו מתאימה אליו, אבל הוא היה המסוק הראשון בעולם שהתקינו עליו נשק)
2) בגלל שאין איזכור לתפקיד בעימות בעצימות-נמוכה אולי יש מקום להקטין או למצוא מחליף למערך המסק"ר. אחרי הכל; הטנק, המטוס, המל"ט, הנגמ"ש - כולם מבצעים עבודתם גם בעצימות-נמוכה וגם בגבוהה.
לא, אני לא חושב שמלחמות-קונבנציונאליות חלפו ועפו מן העולם, אבל אולי יהיה אפשרי למצוא תחליף למסק"ר שיהיה אפקטיבי יותר בעימותים בעצימות נמוכה ובו-בזמן לא לאבד יותר מידי מיתרונותיו של המסק"ר בכל הנוגע למלחמה-קונבנציונאלית.
3) אז (אני כמעט זורק נושא אחר לגמרי לדיון), אולי אפילו צריך לחשוב בכיוון מסק"ר בלתי-מאויש. (יש כבר מסוק בלתי-מאויש, ה- MQ-8 Fire Scout)

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

כפי שהבטחתי, ראה לדוגמה את ההפניות הנ"ל להפעלה מוצלחת של מסק"רים במלחמות המפרץ:
מלחמת המפרץ 1
מלחמת המפרץ 2
חייבים יחד עם זאת לציין כי בניגוד למלחמת המפרץ 1, במלחמת המפרץ 2 מסק"רים הצטיינו יותר במתן סיוע קרוב ולא בפעולות עומק ובמה שהאמריקאים מגדירים "עיצוב שדה הקרב". עובדה זו מפליאה למדי משום שבמלחמה השניה ההגנה האוירית העיראקית היתה חלשה בהרבה וחלק גדול מגדודי המסק"ר בצבא היו מצויידים בלונגבואו.
לדעתי יש תחליף למסק"ר בשדה הקרב הקונבנציונלי בדמות חמ"מ, מל"טים חמושים וכיו"ב. יחד עם זאת, אם נתבונן בנסיון הישראלי בעימות בשטחים, ייתכן ולמסק"ר יש עדיין תפקיד לשחק בעימותים נמוכי עצימות. ברור שלשם כך אין צורך במערך גדול הכולל מסק"רים יקרים ומורכבים כגון השרף. בסופו של דבר ירי הלפייר על דמות חשודה המתקרבת לגדר המערכת אינו בדיוק כלכלי וניתן להיעשות מפלטפורמה פשוטה יותר.

בלי להתייחס ישירות להפעלת המסק"רים במלחמת לבנון השנייה או לניסיון הישראלי בתחום, הרי שאני מסכים לחלוטין עם מה שכתב Fox450, ולא ניתן לחשוד בי לרגע שיש לי איבה היסטורית למסק"רים. אם בודקים את המצב כיום, הרי שקשה לחשוב על יתרון בולט שיש למסק"ר על-פני פלטפורמות אחרות. בעבר התמונה הייתה שונה. המסק"ר המודרני, דוגמת האפאצקי, היה מסוגל לשאת כמות גדולה מאוד של חימוש מונחה מדוייק (וכזה שגורם לנזק סביבתי מינימלי במקרה של הפעלה בשטח מאוכלס), לפעול בתנאי ראות קשים ולעבוד בשילוב עם כוחות הקרקע. בתחומים אלה היה לו יתרון על מטוסי קרב שנשאו כמות קטנה יחסית של חמ"מ (וכזה בעל עוצמה גבוהה מדי, לא פעם), התקשו בפעולה בתנאי מזג אוויר-קשים והייתה מורכבות רבה בהפעלתם בצמוד לכוחות קרקע. כיום, זה לא המצב. השימוש בחמ"מ כמו ה-SDB מאפשר למטוס קרב לשאת כמות חימוש גדולה; מרבית כלי הטיס מצויידים במערכות שמאפשרות הנחיית חימוש עצמאית; וחל שיפור ביכולת העבודה עם כוחות הקרקע.
אבל, חשוב יותר, הפעלת כטב"מים חמושים מצאה את התחליף הטוב ביותר, נכון להיום, למסק"ר באותן נישות שמטוסי הקרב פחות טובים/יעילים בהן. הכטב"מים זולים בהרבה (צריך לזכור שמחיר מסק"ר כדוגמת האפאצ'י-לונגבאו דומה למחירו של מטוס קרב מתקדם); מסוגלים לשאת כמעט כל סוג חימוש שמסק"ר מודרני יכול לשאת; מסוגלים לפעול בזירות עתירות איומים שיש חשש להפעיל בהם מסק"רים (שמתגלים פעם אחר פעם כפגיעים ביותר דווקא מול איומים לא מתוחכמים); ומסוגלים לפעול היטב לצד כוחות קרקע (שכבר מנוסים בפעילות לצד כטב"מים לא חמושים). אם כך, האם אין בכלל צורך במסק"רים? אני עדיין יכול לחשוב על מתארים מאוד ספציפיים שבהם ייתכן ויש צורך במסק"ר, או במסוק סער חמוש, אך מדובר במעט מקרים יחסית ואין שום הצדקה להחזיק מערך מסק"רים גדול במיוחד בשבילם. אני מניח שהתמונה הזו מוכרת למקבלי ההחלטות בצבא האמריקאי,, וכי בשנים הקרובות נראה עלייה בהצטיידות בכטב"מים חמושים דוגמת ה-MQ-9, על חשבון הצטיידות במסק"רים חדשים. אבל, זה לא יקרה בין לילה מסיבות שונות (חלקן מוצדקות יותר וחלקן פחות), אך לא מעט בגלל שמרנות.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

הנקודה המעניינת היא שכדי להתאים לאותן משימות בהן הוא עדיין רלוונטי, על המסק"ר לחזור אחורה בזמן ולהפוך לפשוט יותר. הדוגמה של הלונגבואו מצויינת בהקשר זה, כי הרי מדובר בכלי שלב מערכת הנשק שלו תוכנן ספציפית כדי להתמודד עם מאסות של כוחות ממוכנים. בהתמודדות בשטחים ואפילו במלחמה דוגמת לבנון 2 מערכת זו אינה יכולה לבוא לידי ביטוי והיא אף מהווה נטל.
כפי שכתבתי, אני רואה עדיין רלוונטיות בנושא הבט"ש והלוחמה נמוכת העצימות. ישנם מצבים בהם נוכחות של כלי מאוייש עדיין עדיפה על נוכחות של כלי לא מאוייש. שלוש דומאות שעולות ישר לראש הן חילוץ אבירם ישי, הסיוע לכוח גבעתי ב-15 בספטמבר 1987 וחילוץ חיילי פלס"ר גולני במבצע "כחול וחום".
בכל שלושת המקרים מה שהכריע היתה נוכחותם במקום של צוותי אויר מנוסים עם תפיסה מרחבית שלא תהיה אפשרית עוד זמן רב במל"טים. כמו כן, בשלושת המקרים היו אלו מסוקי הקוברה הישנים והפשוטים (יחסית) ועד כמה שזכור לי בשלושת המקרים מערכת הנשק העיקרית שבאה לידי ביטוי היה התותח.

הטיגר מהווה אולי בהקשר זה דוגמה למה שהולך לקרות בעתיד. הטיגר מיוצר כידוע במספר גרסאות אשר מותאמות לסוגי משימות שונים. מערכות המסוק מותאמות לסוג המשימה אליה נועדה הגרסא. גרסאת HAP מהווה בעצם חזרה אל הקוברה המקורית של ימי ויטנאם ואל התחום הצר של סיוע קרוב וליווי מסע"ר שאפיינו אותה. יחד עם זאת, בניגוד לקוברה, עם תג מחיר של כ-35 מיליון דולר זהו עדיין כלי יקר להחריד עבור התפקידים שהוא אמור לבצע.

ל-viggen - ה"דראכה" אכן היה חמוש במקלע חרטום, אבל משמעות המסוק ומשמעות ההתקנה היו שוליים לגמרי, כמו כל נושא המסוקים בגרמניה הנאצית. בכל מקרה המסוק מעולם נכנס לייצור סדרתי (ב-1943 היצרן שגם ככה היה קטן, בעצם הושבת), לא ראה שימוש מבצעי וירי במקלע התבצע רק לעיתים נדירות בניסויים. הרבה יותר מעניינים הניסויים שנערכו ב-R-4 החשוב בבורמה ב-1944-45, במהלכם ניסו לירות מהכלי במקלע ואפילו בבזוקה.

שים לב לדוגמאות שנתת. בשתיהן ביצע המסק"ר משימה שרחוקה שנות דור ממשימותיו הייעודיות. ספק אם יש הצדקה להחזיק טייסות של כלים יקרים ומורכבים לתיפעול בשביל מתארי חילוץ ממין זה.
השאלה המתבקשת היא האם לא עדיף לזנוח את המסק"רים לטובת מסע"ר בעל יכולת נשיאת חימוש בשעת הצורך ואולי עוד צי קטן של מסוקים קלים ופשוטים בעלי יכולת נשיאת חימוש דוגמת ה-AH-6 או ה-ARH-70.
ואגב, בנוגע למה שכתבת באחת ההודעות הקודמות על הפעלת כטב"מים תחת אמ"ט כבד וצפוף, הרי שאני לא בטוח ששיעור השרידות של מסק"רים יהיה טוב יותר, במיוחד בהתחשב שבתנאים אלה לרוב יהיה גם שימוש נרחב בטזק"א ובנ"מ קני.

זו דוגמה ליורש אפשרי המשלב גמישות, פשטות, זמינות ומחיר סביר:

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

זאת בדיוק היתה הנקודה שלי: שלוש הדוגמאות שהבאתי רחוקות שנות דור ממה שעמד לנגד עיניהם של האנשים שחתמו על חוזי האפאצ'י והלונגבואו ובשתיהן ביצע את המשימה בהצלחה מסק"ר מהדור השני.
יחד עם זאת, לדעתי מסע"ר חמוש לא היה יכול לבצע את מה שביצעו הקוברות באירועים אלה, בעיקר בגלל שצוותי המסק"ר היו שם בתור צוותי מסק"ר - כלומר שני אנשי צוות ללא נספחים (נושא האחריות לצוות חזק מאוד במערך המסע"ר כפי שאתה בודאי יודע) ועם ידיעה ברורה שהם נמצאים בתוך פלטפורמה ייעודית. ע"פ העדויות, עובדה זו אפשרה לצוותים להתרכז טוב יותר במשימה.
אני מסכים איתך לחלוטין בנוגע לכך שמסוק קטן יותר עשוי לספק בעתיד את הסחורה, למרות שממה שאני מבין ה-OH-58D לא עשו גדולות ונצורות בעיראק ובאפגניסטן במקרים בהם הם הופעלו כ"מסק"ר לעניים".
בנושא שרידות מסק"ר לעומת מל"ט, אינני בטוח לגמרי שמל"ט הפועל בתוך האמ"ט או בקרבתו יישרוד טוב יותר ממסק"ר המופעל בצורה נכונה ב-NOE. נכון שבעימותים האחרונים כל הפגיעות במסק"ר היו כתוצאה מנ"מ קצר טווח, אבל מה הפיל את רובם של עשרות המל"טים שאבדו מאז 1999 כתוצאה מאש נ"מ? כמו כן, בל נשכח שעימותים קונבנציונאליים או קונבנציונאליים למחצה בעתיד עשויים להתרחש כשליריד מערכת הגנה אווירית מודרנית בהרבה מזו שעמדה לרשות עיראק, אפגניסטן וסרביה.

כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב. לא התכוונתי לקחת מסע"ר עמוד בחיילים ולשלוח אותו לבצע משימות תקיפה. דיברתי על מסע"ר שבשעת הצורך אפשר להסב אותו במהירות לגרסה חמושה נטולת "מטען אנושי". הדוגמה הטובה לכך היא ה-MH-60 DAP. והכלי הזה, אגב, הוכיח את עצמו כיעיל מאוד גם בלחימה הנוכחית בעיראק.
המסוק הקל לא צריך לשמש כתחליף למסק"ר במשימות תקיפה. לצורך כך מוטב, לדעתי, לעשות שימוש באמצעים אחרים שהזכרתי. יחד עם זאת, לאותם מקרים בהם יש צורך בכלי מאוייש בעל יכולת VTOL, דוגמת תסריטי הפינוי שציינת, הרי שכלי קל כמו ה-H-6 יכול להיות פיתרון טוב. מדובר בכלי זול, קל לתיפעול ושממדיו הקטנים משפרים את סיכויי השרידות שלו. כמו כן הוא יכול לשאת מגוון רחב של חימוש, הגם שבכמויות קטנות יחסית.
בנוגע לפעילות באמ"ט צפוף, הרי שאני מתקשה לראות הפעלה מאסיבית של מסק"רים (אלא רק משימות תקיפה מיוחדות). מי כמוך יודע עד כמה המסק"ר הוא כלי פגיע לאמל"ח קל, פשוט ונפוץ. לא בכדי האמריקאים ירדו מהקומאנצ'י. יחד עם זאת, למתארים כאלה הרי אפשר להצטייד בפלטפורמות מוסקות לא מאויישות המסוגלות לבצע NOE, עדיף שבצורה אוטונומית. אבל, גם פלטפורמה כזו צריכה להיות פשוטה, קטנה וזולה ולא "אפאצ'י לא מאוייש". אני יכול לדמיין תסריט שבו מסוק קל, דוגמת ה-H-6 מתפקד כ"רועה" עבור "עדר" של מסוקים לא מאויישים חמושים, שייתכן ויתבססו בעצמם על פלטפורמת ה-H-6 (כפי שכבר נוסה בהצלחה).

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 בכל שלושת המקרים מה שהכריע היתה נוכחותם במקום של צוותי אויר מנוסים עם תפיסה מרחבית שלא תהיה אפשרית עוד זמן רב במל"טים.

במקרי החילוץ גם פתן/שרף לא היו עוזרים, בהתחשב בכך שקשה יותר להיאחז בגלגל... האם הלקח הוא שצריך לצייד מל"טים במגלשים?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ראה כאן.

וואלה! חשבתי שבשביל זה הכורסה העגולה על הרוטור של השרף

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

כדי למצוא את המסוק החמוש הראשון צריך ללכת עוד קצת אחורה (רק כמה שנים בודדות):
מסוק FA-223 חומש במקלע כבר בימי מלחמת העולם השניה, אם כי אין לי שום מידע על שימוש בפועל במקלע המתוקן.
ראה למשמל בלינק המצורף.

את הקשה עושים לאלתר, את הבלתי אפשרי עד מחר. ניסים לוקחים קצת יותר זמן.

תודה יוספון - אני ממליץ לכל מי שעוד לא קרא להוריד את הגרסה החדשה שהעלה יוספון (ראה למעלה).

אמיל - אני מניח (מקווה) שאתה מתייחס למאמר של אמנון לורד כפופוליזם ולא למאמרו של בן ישראל (שאולי מכיל אי דיוקים כלשהם אבל וודאי שאינו פופוליסטי).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט תודה יוספון - אני ממליץ לכל מי שעוד לא קרא להוריד את הגרסה החדשה שהעלה יוספון (ראה למעלה). אמיל - אני מניח (מקווה) שאתה מתייחס למאמר של אמנון לורד כפופוליזם ולא למאמרו של בן ישראל (שאולי מכיל אי דיוקים כלשהם אבל וודאי שאינו פופוליסטי).

בהחלט, המאמר של בן ישראל מקצועי ומעולה.
אמנון לורד, חובבן פופוליסט (לפחות בכתבה זו, לא קראתי שום דבר אחר שלו..)
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אוקיי.

יש לך משהו להעיר/להוסיף על המאמר של איציק מהזווית של איש חיל האויר - אני מצאתי שם פרטים שלא הכרתי ולדעתי לא פורסמו עד כה על היקף השימוש בכטב"מים למשל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אוקיי. יש לך משהו להעיר/להוסיף על המאמר של איציק מהזווית של איש חיל האויר - אני מצאתי שם פרטים שלא הכרתי ולדעתי לא פורסמו עד כה על היקף השימוש בכטב"מים למשל.

כן, ראשית כמו שאמרתי, מאמר מצוין ומעניין.
בהמשך לדיון על הטכנולוגיה, בן ישראל מסביר שם בצורה יפה על הצלחות אדירות של הטכנולוגיה (הישגים חסרי תקדים לדבריו) בפרק על חיל האויר. אני יכול להוסיף שאפילו מאמר זה, מדבר מטבע הדברים רק על חלק מהדברים וישנם עוד הצלחות טכנולוגיות שכמובן אינן מוזכרות.
יש שם כמה טעויות קטנות, כמו הפיתון 4 שבן ישראל טוען שהוא הטיל הראשון בעל גזרה של 360 מעלות וזה כמובן לא נכון, ישנם טילים כאלה כבר שנים רבות לפני הפיתון, על אף שהוא כנראה הטוב שבהם.
גם ההנחה שמעולם לא הופל כטב"ם באמצעות טיל אינה נכונה כנראה, הפקיסטנים טוענים להפלת כטב"ם הודי ויש להם הוכחות סבירות לכך.
בהיבטים היותר רחבים אין לי מה להוסיף, אני ראיתי את הדברים רק מהקוקפיט, שזו אולי נקודת מבט רחבה יותר משל רוב הצופים, אבל לא רחבה יותר משל חוקר רציני כמו בן ישראל.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

fair enough.

אגב לאיזה טיל לפני הפיתון 4 הייתה זווית של 360 מעלות?

בנוגע להפלת כטב"מ ראיתי משהו בנוגע למל"ט הודי מתוצרתישראלית שהופל - בעתיד אולי כדאי לחשוב לצייד אותם בטילים אוויר אוויר למרות שזה צפוי מאד להכביד על הכטב"מ וברוב המתארים לא יהיה מאד יעיל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט fair enough. אגב לאיזה טיל לפני הפיתון 4 הייתה זווית של 360 מעלות? בנוגע להפלת כטב"מ ראיתי משהו בנוגע למל"ט הודי מתוצרתישראלית שהופל - בעתיד אולי כדאי לחשוב לצייד אותם בטילים אוויר אוויר למרות שזה צפוי מאד להכביד על הכטב"מ וברוב המתארים לא יהיה מאד יעיל.

אם מדברים על טילי מכ"ם, אז כבר בדגמי ה AIM7 הראשונים היתה אפשרות של 360 מעלות, זה היה בשנות ה60 אבל זה לא בדיוק נחשב כי הטילים הללו היו גרועים ובעלי אחוזי פגיעה נמוכים. אבל דגמי הAIM7 משנות ה80 כבר היו סבירים בהחלט (הם לא רלוונטים להפלת מזל"ט כמובן..)
אם מדברים על טילי חום, לא יודע איזה היה הראשון אבל כבר ה AIM9L מסוף שנות ה70 היה טיל
ALL-ASPECT
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal53 התפיסה שהוגדרה על ידי הרמטכ"ל לפיה תפקידו של הטנק הוא להיות מטרה לכלי האוירי מתפוצצת לנו בפרצוף. עד כה חיל האויר נכשל בכול משימותיו: החיזבאלה יורה אותו מספר רקטות ליום כבר שבוע, שרשרת הפיקוד שלו שלמה, הפגיעות בתשתית האזרחית לא גרמו למליוני נוצרים ודרוזים להסתער על החיזבאלה ולהכניעו. גם אם ניתן לחיל האויר עוד שבוע שבועיים או חודש המצב לא ישתנה הרבה. כתוצאה מכך גם צה"ל נכשל במשימתו להגן על האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל. כדי להכריע את החיזבאלה במערכה הנכחית יש לעשות אחד מהשניים, לחסל את נסראלה או לחסל את האיום נגד ישראל בצורה כמעט מוחלטת. רק כניסה קרקעית יכולה לעשות זאת. כדי להיכנס קרקעית לאזור כל כך רווי במטענים, מארבים אמצעי נ"ט וכו' דרוש כח מיומן, גדול בעל ציוד חדיש ויכולות שת"פ טובות. צריך טנקים שיכולים שלא בצירי התנועה המקובלים, צריך הרבה חי"ר מצויד היטב היכול לנוע רחוק והרבה ביום ובלילה תוך כדי קבלת החיפוי המתאים. צריך כוחות שיודעים לדבר אחד עם השני בלחימה ובתנועה. על מנת לקבל כוחות כאלו צריך להשקיע הרבה כסף באימון ובציוד הסדיר והמילואים. אך הקיצוצים במילואים מנעו גם אימון טוב של כוחות המילואים וגם אימונים מלאים של הכוחות הסדירים. אני לא חושב שצה"ל של היום לא יכול לבצע את העבודה אך אני בהחלט חושב שהתפיסות המוטעות במטכ"ל יגרמו למערכה הזאת להיות יותר קשה ממה שהיא היתה יכולה להיות בעקבות סדר העדיפויות הלקוי.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=205203

טעיתי אז בנקודה מרכזית, לא חיל האויר נכשל במשימותיו, המטכ"ל הוא זה שנכשל בהגדרת המשימות.
מעבר לכך אני עוד מחפש תשובה לשאלה מרכזית אחת:
כיצד תכנן חלוץ להתמודד עם הרקטות קצרות הטווח?
וביתר פרוט:
מה הייתה תוכניתו לפני הפתיחה במלחמה? (לאור העובדה שצבא היבשה היה "חלול" כהגדרת חקי)
מה היתה תוכניתו לאחר שבוע?
לאחר שבועיים?
וקפלינסקי מה חשב ותכנן?

טל

אני חושב שהמטכ"ל ציפה כי יצליח לפגוע יותר בשדירת הפיקוד של החיזבאללה, וכי שילוב לחץ בינ"ל ותקיפות מוגבלות של לבנון עצמה יביאו את ממשלת לבנון ללחוץ על החיזבאללה.
בפועל, כניראה שמפקדי החיזבאללה התחבאו טוב ממשגרי הזילזאל שלו.. מה שמביא אותי לתהיה אחרת: במאמר מדובר על מאפיינים צבאיים של החיזבאללה; במלחמה אמרו "פועל בדגם של דיוויזית קומנדו איראנית"- האם היה לחיזבאללה פיקוד בכיר במלחמה? מה היה הסד"כ הגדול ביותר שהתקיף את כוחותינו באופן מתואם? היו מהלכים מאורגנים של נסיגת החיזבאללה מגזרות שצה"ל נכנס אליהן בכוח רב? איפה הופיעה ה-"סדירות" הזו, מעבר להכשרה ולציוד המעולים של החוליות בשטח?

לי יש חשד שחלק לא מבוטל מהפיקוד של החיזבללה לא ישב כלל בלבנון. אם אכן אילו הם פני הדברים אזי פיקוד החיזבללה ישב למעשה במלחמה במקום המצוי מחוץ לזירת הלחימה ולא היה חשוף כלל לעוצמת תקיפותיו של צה"ל. זה מצב בעייתי מאד כאשר שדירת הפיקוד של האויב נמצאת למעשה מחוץ להישג ידך. אני האמנתי שהיינו צריכים לתקוף במלחמה האחרונה גם את סוריה - רבים לא יסכימו איתי אולי ויאמרו שהדבר היה עולה באבדות כבדות (מה שאולי נכון) אך לדעתי בהימנעותנו רק דחינו את "הקץ" מבחינה זאת והמלחמה עם סוריה תגיע רק במועד שיהיה פחות נוח מבחינתנו. כמובן שבאופן שבו נוהלה המלחמה עם החיזבללה אינני יודע איך הייתה נראית מלחמה עם הסורים. בכל מקרה אם לא היינו מגבילים עצמנו אפשר וגם לחיזבללה היה קשה בהרבה כשהשותפה האזורית הבכירה שלו נמצאת גם היא תחת מתקפה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני העלתי את ההשערה שהבונקר של נאסראלה נמצא במרכז בירות.

אבל מתחת לשגרירות הרוסית....

טל

אתה יותר יצירתי ממני אני חשבתי או האירנית או הסורית אבל ממש לא מן הנימנע שהחלק ממפקדות החיזבללה עצמן ישבו בשטח סורי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים