|
חוצפה מצידך לטעון שהימין רצח לך את ראש הממשלה!
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי הומני שמתחילה ב "תקרא הארץ. יש תמונה שלו בבית המשפחה עם בני המשפחה שנפגעו."
רבין נרצח במכוניתו לאחר התנקשות מבויימת בכיכר מלכי ישראל
הכוונה היתה לביים נסיון התנקשות, מה שעשוי להבטיח לרבין קדנציה שניה ולכרמי גילון רווח משני. יגאל עמיר, סוכן שב"כ מוכר מ 1992, פעל יחד עם אבישי רביב ומפעיל נוסף (בעל מכונית GMC) שנצמד לעמיר בכיכר ותידרך אותו עד לשלב הביצוע.
כתוצאה משגיאה גסה, נטש המאבטח הרביעי את גבו של רבין ל 10 שניות, ובשל כך השתבשו הדברים. יגאל עמיר, שהיה מצוייד בכדורי סרק, מצא עצמו לפתע מול גבו החשוף של רבין, ובמקום להמשיך לפי התרחיש שהוכן מראש, הוא הגיע לעימות חזיתי, שעורר המולה ובילבול, למרות שבסה"כ נורו כדורי סרק.
רבין פונה בהתאם לתרגולת לעבר מטה השב"כ ברמת אביב, אולם במהלך הנסיעה, כפי הנראה בעקבות הבהלה והלחץ, לקה רבין בארוע מוחי ואיבד את הכרתו.
מאבטחי השב"כ מצאו את עצמם בסיטואציה מביכה ביותר, עם ראש ממשלה מחוסר הכרה, כשעל גופו אין סימני ירי. בסופו של דבר נורה רבין בכדור בודד בחזהו (ע"י המאבטח הרביעי א') והובהל למיון.
עם הגעתו של רבין למיון איכילוב, אובחנה סטיית מבט חזקה שמאלה, המעידה על שבץ מוחי. אלא שלאחר פטירתו של רבין במיון, הוחלט לשפר את הגירסה, מאחר שדווח בתחילה על יריות בגבו של רבין ולא בחזהו.
רבין נורה שנית, והפעם בגבו (מייד לאחר מותו בשעה 22.30 במיון). כך נותרו בגופו של רבין שלושה פצעי ירי, האחד מלפנים ושניים בגב. גם המאבטח הרביעי חוסל בליל הרצח.
יגאל עמיר, סוכן השב"כ שכינויו "התימני", נאלץ ליטול על עצמו את מלוא האחריות על מותו של רבין כיוון שפעל בפזיזות והרחיק לכת במקום לעצור כמתוכנן, כפי שסוכם עימו ועם אבישי רביב מראש, ובעקיפין היה אחראי לסיטואציה שבעקבותיה מצא רבין את מותו.
יגאל עמיר שוכנע שעדיף לו להיחשב כרוצחו של רבין ולא כשב"כניק דתי בוגד האחראי לעלילת דם על הימין. עמיר גם יודע שמאחורי הקלעים פועלים למען שחרורו המוקדם (עם שחרור ברגותי ובסמוך להיותו לאב).
תמצית הדברים
רבין נכנס למכונית בשעה 21.30 ללא פגע, אולם מי שקילקל את "ההצגה" היה אחד ממאבטחיו הבכירים שבסיום הנסיעה למטה השב"כ ירה בחזהו של ראש הממשלה כדור קטלני בודד שריסק את החוליה D5. קיומו של הנוסע הרביעי שירה ברבין "הועלם" ע"י ועדת שמגר, אולם גופתו הגיעה למיון איכילוב בליל הרצח. לא ברור אם א' שישב במושב הימני מלפנים חוסל או התאבד, אך ראש צוות האבטחה באיכילוב מצא כתם דם גדול במקום בו א' ישב. בניסיון לטשטש את העובדות, נאמר לגורמים שונים ולרופאים שהמאבטח א' שירה ברבין "הושתל" ע"י הימין הקיצוני והיה קשור ליגאל עמיר.
לאחר הירי במכונית, הועבר רבין לאמבולנס נט"ן ופונה למיון איכילוב כשהוא מונשם עם טובוס. הצוות הרפואי שקיבל את רבין במיון בשעה 21.52, לא ידע שהוא מטפל בראש הממשלה, עד אשר דמתי ורובין הגיעו למיון בשעה 22.04. רבין נפטר במיון (מכדור בודד בחזה) כבר בשעה 22.32, אולם עם עזיבת הרופאים את חדר הטראומה נורו בגופה שני כדורים נוספים (כדור הולופוינט אחד בגב מימין וכדור הולופוינט שני במותן שמאל), אשר נועדו "להפיל" את התיק על יגאל עמיר. מייד אחר כך, אולצו הרופאים לחזור למיון ו"לטפל" ברבין 40 דקות נוספות (כולל בחדר ניתוח), וכך נכללו 2 הכדורים הנוספים בדוחות הרפואיים. בהמשך "הועלמו" הדוחות הרפואיים המקוריים וצילומי הרנטגן וה- CT של רבין, בהם נראה הקליע הקטלני (שירה א') בעמוד השידרה, כל זאת בידיעה ובאישור הפרקליטות ובג"ץ.
אילמלא הירי במכונית, היה רבין מגיע למטה השב"כ ופוגש שם את איתן הבר (שדאג לנוכחות צמודה של פרופסור ברבש), הוא היה נבדק ומוסר מספר מילים לתקשורת במסיבת עיתונאים "מאולתרת", בניצוחו של איתן הבר ובהשתתפות פר' ברבש. כמה חבל...
התרחיש האמיתי בבית החולים
1. רבין הגיע למיון בשעה 21.52 עם פצע ירייה בודד בחזה (3 ס"מ מעל לפיטמה הימנית). הקליע פגע בעמוד השידרה וגרם לריסוק חוליה גבית D5 (וקלינית לשוק ספינלי, חוסר הכרה ושיתוק).
2. בשעה 22.30, לאחר 38 דקות החייאה, נקבע מותו של רבין. עד אז קיבל 8 מנות דם בלבד. היות ובהגעתו למיון לא היתה כל פציעה בחזה משמאל, הוכנס נקז רק לבית החזה הימני.
3. זמן מה לאחר קביעת מוות, הוחזרו הרופאים לחדר הטראומה והטיפול הרפואי "חודש" – רבין אף נלקח לחדר הניתוח...
4. בחדר הניתוח "מתגלים" שני פצעי ירייה נוספים, האחד בגב מימין והשני במותן שמאל. זה כמובן לא מונע מהרופאים לנתח את רבין...
5. מיד בסיום הניתוח (23.30), נקבע מותו של רבין שוב, הפעם כבר לאחר 22 מנות דם... וכמובן לאחר הכנסת נקז לחזה משמאל.
6. המסמכים הרפואיים עוברים "שיפוץ". פצע הכניסה בחזה "מועלם", ומוחלף בשני פצעי הירי בגב ובמותן שמאל. אבל... נותרו עקבות - וזאת כבר המשימה שלנו.
המסמכים הכוזבים
עם סיום הניתוח עוברים לכתוב סיכומים: בשלב זה, מתחיל שכתוב הדוחות הרפואיים, על מנת שיתאימו לגירסה הרצויה. פצע הכניסה הראשון בחזה "מועלם" ומוחלף בשני פצעי הכניסה בגב, שנורו לאחר המות. להשלמת הדווח השיקרי, מנצלים הרופאים את העובדה שהכדור שחדר לגב מימין, כוון ע"י היורה לעבר פצע הכניסה הקידמי, מה שיצר חפיפה רבה בין מסלולי 2 הקליעים בחזה הימני. כך, משני פצעי היריה בחזה הימני, נותר פצע הכניסה בגב, ולצידו פצע נוסף במותן שמאל. למרות זאת, ביצוע השכתוב רחוק מלהיות מושלם, ועל כך עוד ישלמו האחראים.
אז ככה, בדו"ח הניתוח ובסיכום המהלך הקליני, רשומה עדיין הפציעה הקשה בעמוד השידרה (תוצאת הקליע הקידמי), אף שאינה מתיישבת עם מסלולי אף אחד מן הקליעים שנורו בגב (משום שהיו רחוקים למדי מעמוד השידרה). הד"ר יהודה היס, מזהה את הכשל הלוגי בדווח של ד"ר גוטמן (המסגיר מיד את השקר) ומנסה לתקן זאת בדו"ח הפתולוגי, אלא שהיס מסבך את המצב לא פחות. זאת מכיוון שהיס לא מותיר שום זכר לנזק בחולייה שתיאר ד"ר גוטמן, כך שבדו"ח הפתולוגי עמוד השידרה כבר תקין לגמרי... מי שתוקע את המסמר האחרון בארון השקרים, הוא הד"ר ברבש, שהעיד בוועדת שמגר: "היתה לו פגיעה בעמוד השידרה, בחוט השידרה עצמו"...
ניתן לסכם את שיכתוב הממצאים הרפואיים כמין התפתחות הדרגתית של הגירסה השיקרית, שכל מטרתה אינה אלא "להעלים" את הקליע הראשון (בחזה) שהביא למותו של רבין, על מנת "להחליפו" בשני הקליעים שנורו לאחר המוות.
בשלב התיעוד הראשוני יש עדיין דווח מהימן לאשר התרחש במיון, ולכך נתייחס בהמשך.
בשלב שני, במסמכים שנכתבו מייד לאחר סיום הניתוח, כבר "מועלם"פצע הכניסה בחזה ובמקומו מדווחים רק שני פצעי הכניסה בגב, אלא שעדיין מוזכרת הגעתו של רבין באמבולנס (עם טובוס נט"ן), ואף עדיין יש רמז לפציעה בחוט השידרה (פריאפיזם) - ראה למטה:
הקליקו להגדלה ולאחר מכן הגדילו שוב!
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(2).gif]
בשלב הבא, בתעודת חדר המיון המשוכתבת, האמבולנס (נט"ן) כבר "הופך" לרכב נוסעים... ועניין הפציעה בחוט השידרה כבר נשכח לגמרי.., (ראה למטה מימין)
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(9).jpg]
אולם, בכל זאת נותר רמז דק לעניין הנט"ן בדווח: "נשימה אגונלית (gasping)" ובהמשך: " משמאל אוורור תקין", מה שמחייב את הגעתו של רבין למיון כשהוא מונשם, שכן בלא הנשמה אין אוורור תקין בפצוע עם נשימה אגונלית (כשאין כניסת אוויר של ממש לריאות).
המסמך הרפואי האחרון והמסכם: " סיכום המהלך הקליני", שנכתב כבר למחרת ואף הודפס, נתן שהות "לשפץ" עוד מספר "ליקויים" בדוחות הקודמים- הגירסה השיקרית כבר כמעט בשלה.
לפניכם עמוד 1:
.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(19).gif]
בע' 1 "טופל" היעדר הדווח הקודם (קרי, במסמכי המיון) על אינטובציה באמצעות שקר על שקר: "בוצעה אינטובציה מיידית" (כדי שנחשוב שהאינטובציה בוצעה במיון בלי לשקר באופן מפורש, הן תמיד יוכלו לטעון שהתכוונו לאינטובציה מיידית בנט"ן).
כמו כן, זה הזמן"לתקן" את הכשל הלוגי בעניין הנשימה האגונלית עם אוורור תקין משמאל, וזאת ע"י המשפט "המבריק" הבא: "לאחר הנשמה נשמעה הפחתה ניכרת בכניסת אוויר לראה הימנית והאוורור ע"פ הריאה השמאלית נשמע תקין" - (כאילו ראו את רבין גם לפני הנשמה... הבנתם?).
ואולם, על אף מאמצי-העל להעלמת כל העקבות, הרי שדווקא מן הראייה המפלילה ביותר: האוורור התקין משמאל - לא ניתן להיפטר בשום דרך! והצרה היא שמדובר בממצא הנוגד את קיומו של חור כניסה בחזה השמאלי עם פגיעת קליע בשער הריאה באותו שלב... צריך רק לקרוא בקפדנות ולשים לב לפרטים, דבר שאינו קל כלל ועיקר לאחר "שטיפות המח" בהן "האכילו" את כולנו, כולל רופאים...
ולבסוף, אם טרם שמתם לב: רבין נלקח לחדר הניתוח תוך 8 דקות, כולל הנ"ל: החייאה, החדרת עירויים,פקינג, החדרת נקז מימין, צילום חזה ו: 8 מנות דם - מה יש לומר?ספר השיאים של גינס קטן על רופאי איכילוב...
עמוד 2
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(20).gif]
גם בע' 2 של סיכום המהלך הקליני נותרו לא מעט עקבות מפלילות, ביניהן: היעדר דמם רציני בחלל הבטן על אף קיומו של טחול מרוטש (לא מתקבל על הדעת בפציעת טחול באדם חי), וכן- החדרת נקז בינצלעי לחזה השמאלי דווקא בחדר הניתוח (טוב, תודו שקשה לדרוש מהרופאים להחדיר נקז לחזה השמאלי עוד בטרם נורה הכדור במותן שמאל...).
עמוד 3
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(21).gif]
בע' 3 יש לציין בחומרה יתרה את היעדרו של דווח כלשהו על ניתוח הריאה השמאלית, בו גם הוצא הקליע משער הריאה. "הלקונה" הזאת בדווח תתגלה דווקא בבית המשפט מעדותו של הד"ר קלוגר: "הוצאנו קליעים בזמן הטיפול עצמו"(כשהמדובר בקליע משער הריאה השמאלי, שכן שני הקליעים האחרים נשארו בגופו של רבין)...
לבסוף, ההזדמנות האחרונה "לצמצום הנזקים" שהותירו אחריהם הרופאים במסמכים הקודמים ניתנה בידיו של מי אם לא הד"ר יהודה היס? (בהתאם לאימרה שהרופא האחרון הוא גם "הכי חכם", שהרי הוא כבר יודע מה כתבו כל האחרים). תפקידו של היס הוא, אם כך, "להעלים" את שארית דווחי האמת המפלילים, שעוד נותרו במסמכים האחרונים, ואת זאת הוא עושה ממש "עם כל הלב"- עד כדי כך שבדו"ח הפתולוגי לא רק שאין זכר לקליע הראשון ולנזק שהוא גרם, אלא שאף עמוד השידרה כבר נראה סמל הבריאות: "בחוליות עמוד השידרה גבי ומותני אין שברים":
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(16).gif]
אלא מה? "התגייסותו הנלהבת" של היס לסייע בבניית הגירסה השיקרית היתה דווקא בעוכרי האחראים לה, שכן הרבה יותר הגיוני היה "להותיר" בכל זאת מקום לנזק כלשהו בעמוד- השידרה, ולו מזערי - אזי היה קטן במידה ניכרת הרושם לדווח כוזב, כפי שהתעורר בכל מי שהשווה בין המסמכים הרפואיים השונים).
המפתח לפתרון התעלומה
וכך קורה, שדווקא הד"ר היס בכבודו ובעצמו מספק את המפתח לפתרון התעלומה (כפי שקרה עם הדו"ח הפתולוגי). היה זה בתחקיר הערוץ השני שנועד לספק אליבי לפני שיהיה גילוי פומבי של הכדור השלישי (ועל כך בסעיף: תפקיד התקשורת).אז... אליבי "התחקיר" ודאי לא סיפק, ואולם גילויים חדשים הוא סיפק ועוד איך... אלא שלאו דווקא בכוון שהתכוונו לו, נהפוך הוא! מה שקרה: היס הציג את צילום החזה החסוי של רבין בכדי להביא סוף לדיבורים על כדור שלישי, ואכן רואים בצילום שני קליעים בלבד, אלא... שאחד מהשניים, שוד ושבר, אינו אלא הקליע שנתקע בעמוד השידרה, זה שאסור לדעת על קיומו!
הקליע החסוי בחץ אדום:
והיכן מסתתר עוד קליע? טוב, זה קל- היה עוד קליע שהוצא משער הריאה השמאלי במהלך הניתוח ע"י הד"ר קלוגר. ואיך זה מתחבר לצילום? באופן מושלם כמו פאזל. הכדור ה"חסוי" בצילום (שהתגלה סוף סוף) היה הרמז, ואז עוד טיפת מאמץ מחשבתי והכל התברר.
המסמך הסודי ביותר בישראל - סופה של עלילת הדם!
זהו המסמך הראשון שכתב ד"ר גוטמן, והוא מפרט את פציעתו של רבין ואת הטיפול הרפואי שקיבל- עד קביעת מותו בשעה 22.30. הביטו על המיסמך ותיווכחו שרבין התקבל למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון עמוד השידרה (D5-6), עם ריסוק של החולייה. מייד עם הגעתו (בשעה 21.52) הוחל בהחייאה (עיסוי לב, אדרנלין), עם איטום חור הכניסה (פקינג) והכנסת נקז לבית החזה הימני. מותו של רבין נקבע כבר בשעה 22.30, לאחר 30-40 דקות החייאה.
אם כן, לאחר קביעת מותו של רבין ב 22.30, בעת שהרופאים כבר עסקו בכתיבת דוחות סיכום (כולל הנ"ל), נורו בגופתו של רבין 2 יריות נוספות בגב.
הסבר למיסמך המיון הנ"ל
כל מסמך רפואי קליני מתחיל באנמנזה (סיפור תולדות המחלה או הפציעה), לאחר מכן הממצאים בבדיקה גופנית (מלמעלה כלפי מטה), בהמשך תוצאות המעבדה (אם ישנן) ולבסוף הפעולות שננקטו לפי הסדר. כלומר, מתקדמים מן הפסיבי (מה דווח לרופא) לעבר האקטיבי (מה הוא מצא בעצמו בבדיקה: בהסתכלות, מישוש, ניקוש והאזנה עם סטטוסקופ) ועד לפעולות ממש (אינפוזיה, החייאה, ניתוח וכיוצא בזה).
במסמך המיון הנ"ל חסרה האנמנזה (כי אף אחד לא מעז לדווח לרופאים כיצד נפצע הפצוע האלמוני וחסר ההכרה):
דם בכמות בינונית, הרבה קרישים (עוברים ישר לממצאים בבדיקה, קודם מה ניגלה בהסתכלות ראשונית)
פגיעת פצע ירייה עם חור בריאה באונה עליונה 3-2.5 ס"מ (עדיין בשלב ההסתכלות, אך כבר יותר לעומק)
פצע היציאה לכוון D5-6 (שימו לב שמשתמשים בלשון יחיד: "פצע היציאה")
עם ריסוק של החוליה
נעשו פעולות החייאה: (הבדיקה הסתיימה, כעת עוברים לפעולות שננקטו על פי סדר כרונולוגי)
עיסוי
אדרנלין תוך לבבי
קיצוב (שימוש בקוצב לב חיצוני היות ואין פעילות חשמלית של הלב)
אשר נמשכו לפחות 30-40 דקות.
קיבל כ-8 מנות דם
בוצע פקינג של בית החזה הימני עם סגירת החור בריאה,
לא נראה דמם אקטיבי זהו משפט קריטי!!! משמעותו: בשל היעדר דמם אקטיבי, לא היה מקום לניתוח
(בעוד שאילו התגלה דמם בלתי נשלט,היה מקום לשקול התערבות ניתוחית לעצירתו בטרם ירימו ידיים,
שכן דמם פעיל מעיד שעוד יש זרימת דם ועצירתו עשויה לשפר את המצב)
נקבע מוות
נרשם ע"י ד"ר גוטמן שעה 22.30 4/11/95
(יש אישור לכך שהמיסמך הנ"ל אכן נכתב בשעה 22.30, וזאת מכיוון שבשעה 23.30, היה כבר רבין לאחר עירוי
של 22 מנות דם (ולא 8), ואז הוא גם הספיק לעבור ניתוח בטן + חזה. תוספות אלו (14 מנות דם וניתוח בטן + וחזה)
מופיעות רק במסמכים המאוחרים יותר (שם כבר מדווח על מות ב: 23.15, לאחר 22 מנות דם וניתוח בטן + חזה)
תם ונשלם, רצח רבין שהיה כה קשה לפיצוח, כמעט בלתי אפשרי, בשל החיסיון שהוענק ע"י בכירי המימסד, פרקליטות, בתי המשפט וכיוצא בזה להנצחת השקר, פוצח הודות למספר טעויות אנוש. ואתם יודעים מה הכי מדהים? אם תבחנו זאת כעת, תיראו שמדובר בסתם פשע פשוט, אפילו משעמם... אילמלא דובר ברצח ראש ממשלה. "כולה" הפלילו אדם ברצח ע"י 2 יריות בגופה, כל כך מסובך? נו, והיה צריך לחכות לשם כך 10 שנים?
חדשות ש' 24:00 בזמן אמת - מיד לאחר רצח רבין 4-5.11.1995
"..כדור אחד פגע בראש הממשלה בחזהו ו-2 כדורים נוספים פגעו ופצעו את ראש צוות שומריו של מר רבין."..
כך דיווחה הקריינית יהודית בן יעקב את חדשות חצות של ליל הרצח (24:00). ערכו את החדשות, אריה שור, בן ציון יריב, אורה הרמן ורון נשיאל.
כאמור החדשות מפי, יהודית בן יעקב.
שמתם לב? כדור אחד בחזה - חדשות 24.00 בליל הרצח - אז לא חבל על כל הטירחה?
והקרדיט לאורן אדרי ולפילוביץ שחף:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5614&omm=282&viewmode
התרחיש האמיתי ביתר פירוט:
רבין הגיע למיון בשעה 21.52, באמבולנס נט"ן כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, לאחר שנורה בחזה, כשפצע היציאה לכוון D5-6 עם ריסוק החולייה ושוק ספינלי. נעשו פעולות החייאה שכללו עיסוי לב, אדרנלין, עירוי נוזלים, מתן 8 מנות דם וכמו כן, הוחדר נקז בינצלעי לחזה מימין. בשעה 22.30, דהיינו לאחר 30-40 דקות החייאה נקבע מותו של רבין.
בשלב זה מתפנה הד"ר גוטמן לרשום דו"ח מסכם, אך זמן מה אחר כך, מוחזר הצוות הרפואי לחדר הטראומה, ובעקבות כך נמסר למשפחה שחלה התאוששות ולחץ הדם עלה, לפיכך ממשיכים בטיפול... המשך היה בחדר הניתוח: שם מגלים הרופאים שני פצעי ירייה נוספים, האחד בגב מימין (7 ס"מ מימין לקו האמצע) והשני במותן שמאל. כמו כן, מתגלה מתחת לעור החזה הקליע שנורה בגב מימין. חרף כל זאת, ההצגה חייבת להימשך, וזאת על מנת שפצעי הירייה החדשים ייכללו במסמכים הרפואיים. לפיכך, מנתחים את רבין, מתחילים בפתיחת בטן עם כריתת הטחול המרוטש, ובהמשך החדרת נקז בינצלעי משמאל (נו, קודם לא היה צריך), פתיחת חזה, הוצאת הקליע משער הריאה השמאלי (תוך העלמת פרט זה בדו"ח הניתוח), ועירוי של עוד 14 מנות דם. בשלב כלשהו מצטרף הד"ר יקירביץ לניתוח וממשיך במלוא הקיטור, אולם מייד עם סיום הניתוח מחליט הד"ר קלוגר, בעצה אחת עם הד"ר גוטמן לנתק את רבין מן המכשירים (מובן מדוע). יקירביץ, אשר איננו מעודכן לגבי קביעת מוות בחדר הטראומה (מן הסתם בשל נוכחותם של אנשי שב"כ בחדר הניתוח, הדואגים מיידית למידור), מתנגד לניתוק המכשירים דווקא כעת, מייד לאחר כל הפעולות "ההירואיות", ובחדר הניתוח מתחיל להתנהל ויכוח קולני ובסיומו מנותק רבין מן המכשירים ונקבע מותו בפעם השניה, כשיקירביץ מסרב לחתום על דו"ח הפטירה (מישהו כבר יספר לו סוף סוף?). כעת מתחילים לכתוב דוחות, בהם מושמט הכדור הקטלני בחזה, במקומו מדווחים לראשונה שני פצעי הירי בגב. מה שנותר כעת הוא לשכתב את הדו"ח הפתולוגי בהתאם "ולהעלים" קליע אחד (זה שהוצא במהלך הניתוח) ושלום על ישראל.
ד"ר גוטמן מדגים את כוון הקליע הקטלני בחזה, עד שלפתע הוא מתעשת ונזכר שאסור לגלות את האמת, וידו עוברת לגב...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/59_(246).JPG]
הכל התחיל בהתנקשות מבויימת אשר תוכננה חודשים ספורים קודם לכן במסווה של "תרגיל שב"כ, אלא שמאבטחי השב"כ כשלו ויגאל עמיר הצליח לירות 3 כדורי סרק. רבין נכנס למכוניתו ללא פגע והוסע למטה השב"כ, אך כעבור 10 דקות הוא נורה במכוניתו ע"י מאבטח שישב במושב הקידמי-ימני. רבין הובהל ממטה השב"כ למיון כשבגופו קליע בודד (0.22) שחדר בקידמת החזה מימין וגרם לריסוק החוליה D5. בשעה 22.30, לאחר 40 דקות טיפול, נפטר רבין מפצעיו, ואולם עם יציאת הצוות הרפואי מחדר הטראומה, נורו בגופה שני כדורי הולופוינט 9 מ"מ נוספים, אשר נועדו ליחס את הרצח ליגאל עמיר. הרופאים הוחזרו למיון ואולצו לבצע פעולות רפואיות שיסייעו בטשטוש התרחיש האמיתי, ולשכתב את המסמכים הרפואיים . הרוצח האמיתי, שהספיק לירות כדור בודד בחזהו של רבין, התאבד/חוסל במקום, ובמקום מושבו נתגלה כתם דם גדול. גופתו של המאבטח-רוצח הובאה למיון בליל הרצח, אך ועדת שמגר נקטה בפעולות נמרצות להעלמת קיומו. נוסף למאבטח הרביעי, ש"נעלם" בנסיבות מסתוריות, דאגה ועדת שמגר לטשטש גם את היעדרו של ג.ה., שהיה צריך להיות המאבטח המוביל.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(153).jpg]
בתמונה נראה המאבטח הצמוד (אבי) שועדת שמגר העלימה את זהותו.
עשר הדקות הגורליות - מהתנקשות מבויימת לרצח אמיתי
את סיפור הרצח המוזר ראוי להתחיל דווקא בכרמי גילון, אשר עבודת המוסמך שלו עסקה במתנקש היהודי הבודד, ועם הרקורד הזה הוא מתמנה ע"י יצחק רבין לראשות השב"כ (למגינת ליבו של הימין, אשר התרעם על כך שלראשונה בתולדות המדינה מתמנה ראש שב"כ דווקא מן האגף היהודי).
אם עוקבים אחר העיתונות, נראה שכרמי גילון מתחיל לספק את הסחורה באוגוסט 1995, אז הוא פותח בקול תרועה רמה את קמפיין המתנקש היהודי הבודד, ואפילו רץ לתקשורת עם הפרופיל המדוייק של יגאל עמיר (חובש כיפה, לא מתנחל, גר בהרצליה ולומד בבר אילן).
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(2).jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(1).jpeg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_.jpeg]
הצד השני של המטבע, קרי יגאל עמיר, גוייס לשב"כ ב- 1992, ונשלח באותה שנה לריגה כמאבטח. יגאל עמיר נשאר פעיל בשירות, שכן הוא התייצב לעצרת עם תעודת איש שב"כ חתומה ע"י ראש השב"כ הקודם, יעקב פרי, והוכר ע"י השוטרים והמאבטחים כ"סמוי".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(145).jpg]
לסיכום עד כאן, נראה שבאוגוסט 1995, הבשילו התנאים לביום התנקשות, מהלך שעשוי היה להעלות את קרנו של כ' בעיני הממונים, במקביל לשיפור מעמדו העגום של רבין בסקרים.
על מנת לשמור על אותנטיות, בוצעו ההכנות למהלך במסווה של תרגיל שב"כ, כשרק מתי מעט יודעים מהי מטרתו האמיתית של "התרגיל". כמו כן, התקשורת גוייסה במלוא הקיטור על מנת לשדר "אווירת הסתה", במיסגרתה בויים הטקס של ארגון אי"ל בראשותו של אבישי רביב, נעקר הלוגו ממכוניתו של רבין ע"י אביגדור אסקין, ואבישי רביב קיבל היתר גורף להתפרע, להתנכל לערבים ולהודות ברצח בחלחול.
נערך לאחרונה ע"י שקיפות מלאה בתאריך 18-05-2007 בשעה 11:38.
|
ראשי
צ'אט
17-05-2007, 23:34
מצב כלאיים
