מישהו התנסה? (28, 35, 56)
איך זה? באמת אונסים את המשפחה כשחוזרים??
ספרו גם איך הגעתם למצב הזה (מלחמה, ריתוק, בחירה {חח})

איך זה? משונה.

כאילו היית בחו"ל, וחזרת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כן, אבל המצב לא היה קשור לשום דבר צבאי...

אני חזרתי במצב רוח מאוד רע, ממש נהיתי מר ובודד לכמה חודשים טובים, אהבה לא הראתי הרבה לאף אחד והתמקדתי לרוב בספורט, את הכעס הייתי מוציא על השק במכון איגרוף ובריצות ארוכות בטבע.

אבל אני הייתי תחת נסיבות שונות לגמרי, בהחלט לא הייתי במצב שיכולתי להגיד "ואללה ממש חרא כאן אבל מה שאני עושה ולומד זה חשוב ותורם."

ולא, זה לא היה כלא יותר מזה אבל אני מעדיף לא לספר.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

מצטרף לשאלה ומוסיף. האם יש סגירה יותר ארוכה מ- 21?
(מהי הסגירה הכי ארוכה שקיימת?)

יש. אבל ככל שהיא יותר ארוכה היא פחות שכיחה ונורמלית. דוגמא קיצונית- עקרונית אם תהיה מלחמה של כמה חודשים אתה יכול לסגור גם כמה חודשים...

מוכ"י

הכי ארוכה בשגרה (מצב רגיל לא מלחמה או תרגיל מיוחד ולא איזה עונש ריתוק או כלא) זה 28 לדעתי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תיאורטית כן, במציאות לא בהכרח.

הכי הרבה שסגרתי בלי עונש, בלי ריתוק ובלי כלום היה 32, כי ככה יצא (היינו בכוננות, ואז היתי בהכנה לקורס מפקדים שסוגרים שבת, ושהגענו לקורס אז סוגרים שבת ראשונה וככה יצא לי לסגור 32. היה איתי אחד שסגר יותר בידיוק מאותה סיבה.

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes תיאורטית כן, במציאות לא בהכרח. הכי הרבה שסגרתי בלי עונש, בלי ריתוק ובלי כלום היה 32, כי ככה יצא (היינו בכוננות, ואז היתי בהכנה לקורס מפקדים שסוגרים שבת, ושהגענו לקורס אז סוגרים שבת ראשונה וככה יצא לי לסגור 32. היה איתי אחד שסגר יותר בידיוק מאותה סיבה.

איך שרדת יובל?

זהו... לא נראה לי שהייתי מתסתדר. יש שירותי כביסה בצה"ל? או שצריך תחתונים וגרביים ל- 30 יום?

יש לך ידיים? שמפו? יאללה לעבודה. תלמד לכבס ביד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא היה כזה גרוע.

סך הכל במקום שהייתי בו בכוננות היה מאוד כיף, וגם איך שהוא כל פעם שיצאתי קרה משהו טוב שהפסדתי - פעם אחת ירד שלג, פעם שנייה חצי מהסוללה קיבלו טיסת צ'ופר במסוק. אז כבר היה יותר מבאס לצאת.

בדרך כלל שאתה סוגר הרבה אז בהתחלה זה קשה ויש הרבה שביזות, ואז בשלב מסויים אתה נהיה אדיש, ואז עוד כמה ימים כבר לא מפריעים לך.

לפי דעתי יש דבר יותר מבאס והוא לחזור הביתה ולקבל הקפצה לבסיס כשאתה בדרך. קרה לי יותר מפעם אחת וזה הדבר הכי מבאס בעולם, אתה רואה את הבית ל2 דקות וחוזר.

לפחות שזה היה קורה אז היה הרבה אוכל כי כולם היו מביאים מהבית את מה שיש.

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes לא היה כזה גרוע. סך הכל במקום שהייתי בו בכוננות היה מאוד כיף, וגם איך שהוא כל פעם שיצאתי קרה משהו טוב שהפסדתי - פעם אחת ירד שלג, פעם שנייה חצי מהסוללה קיבלו טיסת צ'ופר במסוק. אז כבר היה יותר מבאס לצאת. .

אולי באמת תספרו לנו על כמה חויות מהצבא שסגרתם ימים כמו שתיארת עכשיו
ככה לעלות את המוטיבציה לפני השרות

בימות שיגרה ולא בפעילות מבצעית או מלחמה, יכול חייל לקבל במשפט עונש של עד 35 יום ריתוק.

כשהיו יוצאים לטירונות, אז היו יוצאים לטירונות... שלושה חודשים בלי לראות בית!

וכיום, באשכול של ההוא מחובלים, הוא טען שהם סוגרים כרגע בימ"פ 28-28-21

הלוואי עלי... צבא אמיתי ולא צבא של כוסיות!

ממש לא נראה לי בילוי גדול
אחרי שתסגור את ה-14 הראשון שלך אתה כבר תדבר אחרת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חח האמת שזה אחד הדברים שיותר מפחידים אותי בגיוס...

אנחנו הרי לא נראה בית הרבה חח

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אתה תרגיש בבית תוך שנייה, ואם תעוף..אתה תתגעגע מאוד למקום המופלא והחלומי שנקרא ה"ביס"ט"..
אתה תבין בקרוב מאוד על מה אני מדבר..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כן, גם אני ממש חושב על הקטע הזה הרבה...

בקטנה...
אני מעדיף לסגור 28 בביס"ט מאשר 14 בגלוני

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

R.I.P.

שבתות בביס"ט היו בתקופתי בית - ..... : הורים באים לבקר,וואסח על החברות והחברים, שמירות מינימליות שמתחלקים בין מלא אנשים - שק"ם משפחות שבו אתה עושה קניות של אוכל "אזרחי", בשלב מתקדם יותר - כניסה לבריכה (!!!) , שמירות במוזיאון חיל האוויר...(בחייאת רבק - אתה אשכרה עושה טיול במוזיאון מהמעניינים שקיימים בארץ, או שאתה שומר בדת"ק של טייסת מבצעית...מקפיצים לטיסות סביבך - לוקח לפחות שעה- שעתיים של אקשן שמעבירות את השמירה ב- MUI כיף...)- באמת ובתמים - אני אישית לא חשבתי על הבית בתקופה ההיא...
יציאות היו 21 או 28 לשבת "מקוצרת" (חוזרים במוצ"ש) - אבל הקורס מעניין - והמטרה מוגדרת...אנשים קיבלו ריתוקים וסגרו 42, 49 ו-56 - וממש, אבל ממש זה לא היה ISSUE...(קיבלו שבת, אחרי זה צ'קים - יצא לכמה אנשים מהגף שלי לסגור כמעט חודשיים...)

אחריי זה...טוב...כבר הזכירו פה שתתגעגע לביס"ט...סגירות של 28-35 יום במוצב טייבה (ז"ל) - שמירות אין סופיות, מארבים, אין מים למקלחות,"מיטה חמה","כוננות עם שחר", עייפות, עייפות, עייפות... והדבר היחיד שמזכיר נקבה זה הפוסטר המפורסם של יעל בר זוהר (הקטינה) לפרסומת בגדי הים...(אני אישית דאגתי שיהיו תמונות של קלודיה שיפר - כל אחד וטעמו הוא, וכל אחד והבחורה המפורסמת התורנית...).ובסוף מה? בסוף לא עוצרים לך טרמפים ביציאה מקרית שמונה...
אימון - יציאות על הפנים בגלל שאתה בפלוגה צעירה, יציאות על הפנים כי אתה צעיר בפלוגה ותיקה, יציאות על הפנים כי יש כוננות, יציאות על הפנים כי אתה סגל בפלוגה צעירה, יציאות על הפנים כי... - יציאות על הפנים כי אתה בגדוד....
קו שטחים - יציאות סבירות - אבל אתה כל כך בטראומה מאיך התגלגלת למקום שבו אתה נמצא - שהזמן בבית לא מספיק כדי להתגבר נפשית...

כשאין לך למה לחזור מבחינת האתגר והעניין - אפילו יציאות כל שבוע של חמשושים - זה לא מספיק...

וטיפ לצעירים (בקרבי)...ברגע היציאה הביתה יש לשדר כמה שפחות לחץ ונינוחות מוחלטת...יש להכין "נס יציאה", מקלחת טובה, עוד "נס" וסיגריה - לשאול את מי שנשאר אם הוא צריך משהו מהבית, להכין לו "נס" ולעשן איתו סיגריה...אין דבר יותר מחליא מלחוצי- בית בפניקה...
הקטע, הרי, הוא ברובו נפשי...ברגע שאתה יודע שאף אחד לא הולך לשבת לך על הראש במשך היום-יומיים הקרובים - זה מספיק כדי להשתחרר מהרבה לחץ...עוד שעה בבית לא תעשה את ההבדל...אני הכי אהבתי לתת לפלוגה לצאת הביתה (בתור סמל, ולאחר מכן רס"פ) בהסעות - ולהשאר איזה שעה כדי לסגור פינות בשקט, להתקלח במקלחות הממורקות (שהיו ככה אחרי מסדר יציאה..), לדאוג לשומרים לעיתונים, אוכל, צ'ופרים, קו טלפון פועל (אין קליטה....) - וגם לסגור להם פינות בבית אם יש כאלה...
אחרי זה יציאה הביתה ב-EAZY...
כמו כן, במידה ואתה מזדמן לצומת של "דודות" - שמחלקות אוכל לחיילים - יש לעצור לסנדוויץ' חפוז...אולי אתה לא רעב במיוחד - אבל אלו בין האנשים המעטים שמוקירים את שירותך, תורמים מזמנם וכספם הפרטי - ולכו תדעו מה הסרט של חלק מהם (איבדו בנים, בעלים, קרובי משפחה וכו')...מדי כמה זמן לעצור לאיזה סנדוויץ' - יכול לעשות להם ולך את היום...

אבל חכו למילואים, יא צעירים - רק שם תבינו את משמעות החתונה הקתולית שנכנסתם אליה בגיל 18...

ובקשר להערה שלי למטה- על הבעיטה לקלודיה שיפר...אני מחזק את דבריי ומצהיר שגם אם קלודיה הייתה באה עם כל חברותייה מה-SWIM SUIT EDITION של SPORTS ILLUSTRATED ומנסה להתקשקש איתי כשאני יוצא הביתה - עדיין הייתי בועט בה בדרך החוצה מהש"ג!

56 ? חשבתי שמעל 35 חובה לקבל 24 שעות בבית . לא כך ?

בנוגע לפסקה השניה...
אני מקווה להתגעגע לביס"ט רק לאחר 3 שנים בו ותוך כדי טיסה באיזה Fמשהו או מסק"ר חמוד.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה מה היה...
אני יודע בוודאות שהגורמים הבכירים ביותר בביס"ט היו מודעים לעניין...(כולל מפקד בית הספר), וכנראה שזה צריך להגיע לרמה הזו כדי לאשר את זה...
וחוץ מזה - זה נפל על תקופת צ'קים - שבהם לא יוצאים הביתה...

ציטוט:

הלוואי עלי... צבא אמיתי ולא צבא של כוסיות!

אתה אפילו לא יכול להבין כמה מטומטם יצאת...

זה בסדר חבר'ה,תנו לבחור לחשוב שכולנו צבא של כוסיות........נדבר אחרי ה21 הראשון שלו.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

לא היה נחמד..אבל במלחמה כמו במלחמה..מזל שחזרתי בחיים

до когда август 05

22.7.08 החיים מתחילים מחדש..

- לא משנה כמה רע לך, תמיד תזכור: זה יותר טוב מאשר להיות בצבא האדום.
All You Need Is Love !

במלחמה סגרתי 37...
היו אצלנו גם אנשים שסגרו 40 ומשהו ואחד שסגר 56.
ומה שבכלל צחוקים זה שהגדוד שלנו אפילו לא נכנס בסוף.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי micro9 במלחמה סגרתי 37... היו אצלנו גם אנשים שסגרו 40 ומשהו ואחד שסגר 56. ומה שבכלל צחוקים זה שהגדוד שלנו אפילו לא נכנס בסוף.

אממ סגירות ארוכות זה לפחות 28.


יש לי בקורס מ"כים לקבל שבע שהפכה ל28
במלחמה היה תקופה של 35 יום בבסיס.
וגם סגרתי 28 יום (4 שבתות) בגלל להיות עם משהי בבסיס .

מלבד זה, הענשו ( אני מדבר ברבים, הכוונה לסגל הפיקודי) חייל בריתוק שהסתכם ב 42 יום

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

להשאר בבסיס בגלל בחורה?!?!
האהבה סם קשה...ואתה היית/עדיין מכור...מציע לך לפנות לפסיכולוג הקרוב למקום מגורייך...

גם אם קלודיה שיפר בכבודה ועצמה הייתה איתי בבסיס ,נופלת שדודה למרגלותיי - הייתי בועט בה בדרכי החוצה מהש"ג....

צודק, זאת קלאודיה שיפר... לעומת זאת אם הייתה מביא מישהי שלא עברה את ה50...

מוכ"י

אתה חוזר הבייתה בלתי ניתן לעצירה


והיה לי חבר בקורס שסגר 21 מקוצרת 42(משפט) ואז 28 זה באמת מטורף

בסדיר שלי (שלא היה ב48, וגם לא ב67) אמנם חלקכם עוד לא נולדתם, אבל לסגור 21 היה סטנדרט.
בקושי זכרנו איך נראה הבית .
היתרון הגדול היה פחות הרוגים בתאונות דרכים מיותרות של שיכורים.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

28 יום ריתוק עונש ובנוסף כאשר זה נגמר והוא היה צריך לצאת הביתה היה נוהל ערפל אז אין שיירות !
ויצא למחרת...

זה גדול!

כן. כבר היו חבר'ה בטירונות שבאו ממשפחות עם קשיים כלכליים שהעדיפו להשאר בבסיס. היה בחור אחד שסגר 3 חודשים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אולי זה יגידל את סיכוייך להתקדם יותר בצה"ל?

למה שיראו בעין טובה מישהו שרוצה להישאר 56 יום בצבא?

החברים שלך מאוד יאהבו אותך - אתה תחסוך להם לסגור שבתות. המפקדים שלך - אם הם טובים - יבדקו אם יש לך בעיות בבית או משהו.

זה לחלוטין לא ישפיע על הקידום שלך בצבא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כי אני לא בא מבית עם בעיות כל שהן...

כך שרק רציתי לדעתי אם זה רק יאמר לטובתי שנשארתי הרבה זמן בבסיס

בכל אופן, אין קשר בין קידום בצבא לבין להישאר.
אפשר להתקדם יופי ולצאת חמשושים.

אם סוגרים יותר אפשר לצבור את זה כימי "חופשות"?
נגיד אם סגרתי יותר ממה שאני צריך אז בשבועות החולפים זה יכנס למין מכסה של סגירות או שאין דבר כזה?

אין דבר כזה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

נראה לי מגדיל את סיכוייך להתקדם למשרד של הקב"ן

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי frydman נראה לי מגדיל את סיכוייך להתקדם למשרד של הקב"ן

התעפצתי במגדל בש"ג העליון של מחנה שגב.
זה היה הריתוק היחיד שקיבלתי בצבא. ב"רגיל" סגרתי 21 לא מעט פעמים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תותחנים לא סוגרים 21 באופן קבוע??זה לא משהו כמו 21\21\14?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ממש לא.

בעבר זה היה 14-4, היום זה 16-5.
אבל גם זה לא באופן קבוע, כשאתה באימון היציאות הרבה יותר טובות.
ובקורסים עושים שבת כן שבת לא.

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 התעפצתי במגדל בש"ג העליון של מחנה שגב. זה היה הריתוק היחיד שקיבלתי בצבא. ב"רגיל" סגרתי 21 לא מעט פעמים.

זה יפה מאוד שקיבלת רק ריתוק אחד באמת כל הכבוד.
אבל לא הבנתי למה זה היה הריתוק היחידי שלך כל השירות?
אני זוכר שאתה או יובל אמרתם(תקן אותי אם אני טועה) שבטירונות נקבל כמה ריתוקים גם אם לא עשינו
כלום. " ענישה קולקטיבית" או משהו כזה.. ואם זה כך בטח קיבלת כמה בטירונות לא?

התעפצתי - מלשון עייפות צבאית. זה אומר להירדם, בדרך כלל בזמן ישיבה או בזמן שיעור או בכל רגע שאתה לא אמור להירדם.

נקרא גם לנקר, או להסתמם (בתותחנים).

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes התעפצתי - מלשון עייפות צבאית. זה אומר להירדם, בדרך כלל בזמן ישיבה או בזמן שיעור או בכל רגע שאתה לא אמור להירדם. נקרא גם לנקר, או להסתמם (בתותחנים).

וזה כל כך לא היה אמור להיות ככה.
זה היה בפעם הראשונה שעלינו לקו (הר-דוב).
המ"מ עשה לכל המחלקה שיחה והודיע חגיגית: "המחלקה שלנו במוצב נפרד משאר הפלוגה, ובגלל שזה מוצב קטן ולא צריך הרבה סד"כ אז כל פעם רק שתי כיתות יהיו שם, והשלישית תהיה בבית, אז אתם תעשו בערך 14-7", ואנחנו צעירים כולה 7 חודשים בצבא מאמינים לכל מילה.

אז עולים לקו, הכיתה עם המזל יצאה הביתה (באמת לשבוע) ואנחנו עלינו למעלה. מגיעים להר שהפעם האחרונה שהיה בו משהו היה שגולני היו שם, וזה היה לפני יותר מחצי שנה. מגיעים, שבוע וחצי אין כלום, רק נהנים מהנוף וממלאים שקי פק"ל מצאת החמה ועד צאת הנשמה.
כמובן שאחרי שבוע וחצי פתאום מתחיל כל בוקר להיות כוננות ספיגה, וביום שכיתה אחת אמורה לצאת יש גם ספיגה. בשלב הזה אוטומטית בוטלו כל השיירות והכל, ובנוסף גם החליטו שמעכשיו אין שיירות רכובות אלא רק רגליות (שזה אומר ללכת 6 ק"מ עם ציוד לחימה מלא+התיק של הבית בסבך של הר דב).
אחרי שבוע כיתה אחת יוצאת (אנחנו עכשיו על 21 כבר), ואיך שהוא יוצא שאנחנו הכיתה שלא יוצאת :/
עוד שבוע עובר, מגיע היום של היציאה (נראה לי שלישי בלילה), מחכים לחושך להתחיל תנועה, וכמובן זה מתבטל, אחרי עוד שעתיים שוב קוראים לנו החוצה, כבר כולנו עולים על ציוד, שמים תיקים על הגב, ושוב ביטול...
בשלב הזה (כבר איזה 10 בלילה) הלכנו לישון בהנחה שהיום כבר לא נצא, פתאום ב-2 בלילה מעירים אותנו, מהר עולים על ציוד ורצים עם המ"מ למטה לפני שיספיקו לבטל גם את זה.

אה, היה גם 28 במכין של הקק"צ, שמשום מה החליטו שצריכים לסגור בו את כל השבתות, כמובן שזה היה רק בקורס שלנו ואחרי זה ביטלו את זה.