פעם ראשונה שאני רושם פה בפורום אז להיות סבלניים איתי...
בכל מקרה חשבתי שיהיה נחמד אם נרכז פה את כל הדברים שאנחנו עושים בלי למצמץ אבל
בחיים בחיים לא נצליח להסביר את זה לחילוני בלי שהוא יגיד: "עוד עיבור של דתיים" או "מה
זה השטויות האלה?!" ..... למה אני מתכוון?
נניח לי לפחות אמרו פעם בתיכון שאסור למחוא כפיים בשבת כששרים או לעשות קצב אז מה
שפשוט עשיונ היה למחוא כפיים "בשינוי" כלומר כפיים עם גב כף אחת הידיים.... ואז זה פתאום
בסדר.... (מה עבר לי בראש????)
טוב אני משאיר את שאר המטלות לכם.... ואם כבר היה כזה אשכול אז שחף אל תהססי ותמחקי
חג שמח

הנה דיון שדי נוגע בדבריך.."האם אנו מתחכמים להאלוקים ?"
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=398249

שחםםם, מה שלומך?
טוב לראות אותך פה, ברוך הבא! אתה מוזמן להוסיף את עצמך לאשכול ההיכרות.

גם אני חשבתי על הנושא הזה לאחרונה. אני מניחה שבסופו של דבר החיים לצד חילונים חדרו את מעטה התמימות שלי (מלשון "אמונה תמימה". אני דוגלת בשיטה של "עשה ואז למד", כאשר לא דחוף לי במיוחד לדעת סיבות והסברים שבמילא אני אשכח תוך שבוע...), ובסוף התחלתי להסתכל עלינו מבחוץ בצורה הזו.
מההסתכלות הזו, באמת נראה מטופש למחוא כפיים הפוך, וכל מיני שטויות אחרות שלא עולות לי כרגע בראש.
אבל... ככה זה. את הגבול צריך לשים איפשהו, אחרת, כמו שאומרים, "אין לדבר סוף". ועם הגבול הזה צריך לחיות, וחיים לא רע...

האמת שהדיון שם הוא מאוד מעניין וגם די קשור למה שאני העלתי... אבל אני יותר התכוונתי בקטע ההומוריסטי של העניין... (לא מחפש להצטדק מה נכון ומה לא נכון) תביאו מקרים מצחיקים של דברים שעשיתם והחברה החילונים לא הבינו...
נזכרתי עכשיו בקטע משעשע מהצבא.... בשבת הראשונה שהצוות שלי סגר , החברה החילונים לא ידעו ממש איך "לאכול אותנו" (בלשון המעטה) הם שאלו מה לעשות נניח עם האור באוהל.... החלטנו שלא נפיל עליהם את כל שמירת שבת כהלכתה א+ב בבת אחת והחלטנו רק לבקש מהם להשאיר את האור דולק כל השבת.... אחרי האוכל הלכתי לישון והחברה החילונים עדיין לא חזרו... ופתאום אני מתעורר בלילה ואני רואה שהחברה החילונים מהצוות שלי בדיוק באמצע בנייית סוג של בית למנורה מקרטון שהם ילבישו על המנורה וככה זה יסתיר את האור. אז מה יצא? במשך שעה הם גזרו והדביקו קרטונים וכל זה במקום לכבות את האור

!! אדיר.
אני אנסה לחשוב על מקרים משעשעים.

בתור התחלה אני ממליצה לך ללמוד לשרשר...

שחף סורי על ההתעלמות פשוט כנראה הגבנו באותו הזמן
בכל מקרה אשכול היכרות עדיין קצת גדול עליי אבל לאט לאט...

(גם כן מהצבא)
מחלקה אחת עשתה את השבת בשטח, ובגלל שלא היה ערוב, החיילים הדתיים לקחו את כל האוכל ביחד - שני חיילים על כל קופסה, אפילו אם זה קופסה קטנה של זיתים...
החיילים האחרים לא הבינו מה עובר עליהם

ובקשר למחיאות כפיים בשינוי - גם אני חושבת שזה מטופש.

מזכיר לי מקרה שקרא לי (בלי חילונים, אבל אם הם היו רואים אותו הם היו צוחקים...) -
עשינו שבת חברים אצל מישהי, ולפני שבת מישהו שאל את הבחורה שאצלה היינו אם האור במקרר כבוי והיא ענתה שכן (הוא עמד ליד המקרר ולא בדק). כמובן בשבת התברר שהאור היה דולק, ולא יכולנו לסגור את הדלת. אחת החבר'ה שם מגבת כדי שהדלת לא תיסגר, ואז כמובן ניסינו לסגור כמה שיותר בלי לסגור עד הסוף. ובום, האור נכבה. אז סגרנו עד הסוף ולא יכולנו לפתוח. אז כשהצטרכנו את המקרר מישהו ניסה לפתוח טיפה טיפה, ככה שרק נוכל להכניס יד, והאור נדלק. אז פתחנו, השתמשנו במקרר, ולא יכולנו לסגור.
וכך זה קרה עוד איזה 10 פעמים. (בלילה הדלת היתה סגורה...)
למחרת בצהריים נמאס לנו (אחרי שהתלבטנו מלא פעמים מה לעשות), ואחד הבנים הזכיר שבשניים זה יותר בסדר, ואני הזכרתי את חברנו גרמא, ובסוף מישהו פיתח רעיון מגניב, שבוצע על ידי היחידים שהסכימו "לחטוא" - הוא ואני: המקרר היה פתוח. לקחנו סרגל מתכת והשענו אותו על דלת המקרר למעלה, ומתחנו אותו בעיגול למעלה, כך שכשנעזוב הוא יפול על המתג שמכבה את הנורה (המתג שדלת המקרר לוחצת עליו כשהיא נסגרת). אחרי שעזבנו אחד החברים הבריז את המנורה החוצה, ואז העפנו את הסרגל.

היה בהחלט מצחיק.

(בשבת שהיתה אצלי בבית, אגב, לא היה אור במקרר, כי ההורים שלי הוציאו את הנורה כשהמקרר הגיע אלינו לראשונה. לעומת זאת, לא היה גם מזגן, פלטה, מדיח כלים ומיחם. שכחנו...)

סרגל זה מוקצה

אוף, יא מעצבנת .
טוב, אבל אם זה לא היה סרגל זה היה עובר, ועל זה שהסרגל הוא מוקצה לא חשבנו, אז זה בשוגג .

הכוונה שלי הייתה שהסרגל היה החלק הכי "בסדר" בכל מה שעשיתם.
למרות שנראה לי שגם אני לא הייתי עומדת בדבר כזה.
לי מלא פעמים קורה בשבת שהשרוכים בנעליים נקשרים ככה שאי-אפשר לפתוח אותם ואני תמיד פותחת וממציאה תרוצים.

לא נכון, זה היה הכי בסדר שיכולנו לעשות. זה היה גרמא שנגרם ע"י שני אנשים. זה לא לכתחילה, אבל בדיעבד זה בסדר.

מקרה שקרה לידיד של אחותי בצבא , הוא משרת עם המון בינשי"ם .

עכשיו הם סגרו שבת והם רצו להעביר 'במבה' למגדל שמירה , והרי הם לא מעבירים משהו בשבת .
אז מה שהם עשו זה שיירה של 40 בינישי"ם מהמטבח עד למגדל שמירה והעבירו את הבמבה(50 גרם) מאחד לשני חחח וכל פעם אחרי שמישהו העביר הוא רץ לראש הטור להמשיך את זה עד למגדל .

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

יש לי חברה שכשהיא צריכה לומר תפילת הדרך/לברך באוטובוס, היא מפנה את הראש לחלון כדי שלא יחשבו שהיא מדברת לעצמה או משהו כזה.

חחח גם אני .. מזכיר לי שפעם יצאתי בבוקר מוקדם לאינשהו ושחזרתי ראיתי שעוד מעט עובר זמן קריאת שמע , אז אמרתי נגיד שמע ברחוב בדרך הביתה ואז נניח את התפילין .

והרחוב מלא אנשים אז אני מודה שקצת התפדחתי , אז הבאתי כאילו אני משפשף את האף כזה והבאתי איזה 'שמע..' מהיר חח

אני בעצמי לא תמיד יודעת אם אנשים שאני רואה באוטובוס מתפללים או מדברים אל עצמם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי cookoorookie אני בעצמי לא תמיד יודעת אם אנשים שאני רואה באוטובוס מתפללים או מדברים אל עצמם.

סביר להניח שהם מתפללים