פרשת שבוע- פרשת במדבר

פרשת במדבר מלאה בתיאורים טכניים המתארים את המפקדים השונים של בני ישראל, וסדר חלוקתם לדגלים ותנועתם במסעותיהם. אני אתמקד בדבר אחר במפקד, ומתוך השוואה למקומות אחרים בתנ"ך נראה פן נוסף באופיו של המפקד ובדברים שנוכל ללמוד מכך.

המפקד המופיע בפרשת במדבר הוא המפקד של יוצאי הצבא (מלבד שבט לוי, אליו נשוב בהמשך), נפתח בספר שמות פרק ל' ונראה את המפקד הכללי:

[font='Narkisim','sans-serif']יא[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר[/font][font='Arial','sans-serif']:
[/font][font='Narkisim','sans-serif']יב[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם[/font][font='Arial','sans-serif']:
[/font][font='Narkisim','sans-serif']יג[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'[/font][font='Arial','sans-serif']:
[/font][font='Narkisim','sans-serif']יד[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']ה'[/font][font='Arial','sans-serif']:
[/font][font='Narkisim','sans-serif']טו[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]



התורה מתארת את שיטת המפקד של ישראל: כל אחד יתן מחצית שקל, וכך יחשבו את מספר האנשים.

מדוע כך? מדוע יהיה נגף אם יפקדו אחרת?

בפרשנים נמצא גישות שונות:

רש"י אומר כי: "שהמנין שולט בו עין הרע, והדֶבֶר בא עליהם"

חזקוני מצטט את דברי חז"ל בבא מציעא מב. "אין ברכה מצויה לא בדבר המנוי ולא בדבר המדוד".

בנוסף דברי רש"י וחזקוני יש הפניה לפרשיית המניין בימי דוד המלך, בשמואל ב' פרק כד':

[font='Narkisim','sans-serif']א[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיֹּסֶף אַף-ה' לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה[/font][font='Arial','sans-serif']: [/font]

[font='Narkisim','sans-serif']ב[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-יוֹאָב שַׂר-הַחַיִל אֲשֶׁר-אִתּוֹ[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע[/font]

[font='Narkisim','sans-serif']וּפִקְדוּ[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']אֶת-הָעָם וְיָדַעְתִּי אֵת מִסְפַּר הָעָם[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

...

[font='Narkisim','sans-serif']י[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיַּךְ לֵב-דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי-כֵן סָפַר אֶת-הָעָם[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-ה' חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעַתָּה ה'[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']הַעֲבֶר-נָא אֶת-עֲוֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

המניין של דוד מתואר כמעשה רע (בדברי הימים התנ"ך אומר כי השטן הסיט את דוד למנות את ישראל), ותוצאותיו הן מגפה קשה למשך שלושה ימים.

האם באמת "עין הרע" היא סיבה חמורה דיה כדי לגרור עונש כזה? האם מחסור בברכה הוא אכן חמור כל כך? מה פשר החומרה היתרה שנתנו חז"ל למניין?



כדי לענות על שאלה זו, נבדוק מאפיין שחוזר על עצמו בכל מניין בתנ"ך- היחס בין קודש לחול.

נתחיל במפקד הכללי של פרשת "כי תשא". העם נותן כסף, ומשה לוקח את הכסף ונותן אותו על עבודת אוהל מועד:

[font='Narkisim','sans-serif']טז[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

כלומר, כסף החול של ישראל מוקדש לעבודת אוהל מועד.

נבחן את המפקד בפרשתינו:

[font='Narkisim','sans-serif']מד[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ אִישׁ-אֶחָד לְבֵית[/font]

[font='Narkisim','sans-serif']אֲבֹתָיו הָיוּ[/font][font='Arial','sans-serif']: [/font]

[font='Narkisim','sans-serif']מה[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיִּהְיוּ כָּל-פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְבֵית[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']אֲבֹתָם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

[font='Narkisim','sans-serif']מו[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיִּהְיוּ כָּל-הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים[/font][font='Arial','sans-serif']: [/font]

[font='Narkisim','sans-serif']מז[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

ומיד אח"כ נאמר:

[font='Narkisim','sans-serif']מח[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font][font='Narkisim','sans-serif'][/font]

[font='Narkisim','sans-serif']מט[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']אַךְ אֶת-מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת-רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font][font='Narkisim','sans-serif'][/font]

[font='Narkisim','sans-serif'](במדבר א')[/font][font='Arial','sans-serif'][/font]

שוב, יש הפרדה בין המניין של בנ"י לבין המניין של שבט לוי, המוקדש לעבודת ה'.

גם במניין שלילי, מניינו של דוד, נמצא הפרדה דומה:

[font='Narkisim','sans-serif']ד[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וּדְבַר-הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל-יוֹאָב וַיֵּצֵא יוֹאָב[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל-יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָם[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font][font='Narkisim','sans-serif'][/font]

[font='Narkisim','sans-serif']ו[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתוֹכָם כִּי-נִתְעַב[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']דְּבַר-הַמֶּלֶךְ אֶת-יוֹאָב[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

(דברי הימים א' כא)

גם כאן נראה ששבט לוי הופרד משאר המניין של עם ישראל (לא נעסוק בשאלה מדוע גם בנימין נכלל כאן).

יש הפרדה בין הקודש לחול גם לטובה במניין של דוד. כשדוד מבקש מחילה ונגזרת עליו מגפה, המגפה נעצרת במה שעתיד להיות הר הבית בירושלים:

[font='Narkisim','sans-serif']טז[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-מַלְאַךְ[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ[/font][font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Narkisim','sans-serif']נְטוּיָה עַל-יְרוּשָׁלָם וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']עַל-פְּנֵיהֶם[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

[font='Narkisim','sans-serif']יח[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']וּמַלְאַךְ ה' אָמַר אֶל-גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד כִּי[/font][font='Arial','sans-serif'] [/font][font='Narkisim','sans-serif']יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַה' בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבֻסִי[/font][font='Arial','sans-serif']:[/font]

כלומר, המגפה נעצרת במקום שעתיד להיות מקום בית המקדש, כך ששוב יש הפרדה בין תוצאות המניין החולין, עם ההגעה אל מקום קדוש.



מדוע קיימת ההפרדה הזאת?

נדמה לי כי ניתן להסביר זאת אם נבין מה רע במניין- ייתכן לומר כי עין הרע או חוסר הברכה הן נגזרות של גורם משמעותי בהרבה: מניין שסופר כל אחד ואחד ממש מביע את העמדה כי עם ישראל הוא עם של יחידים. עמים רבים הם לא יותר מאוסף של בודדים, שלפעמים חולקים היסטוריה משותפת. עם ישראל, לעומת זאת, נושא על גבו שליחות, מעמד מטאפיזי עליון המאחד אותו עם כל שאר אחיו לעם. ספירה שלא סופרת יחיד בפני עצמו, מרמזת כי קיימת זהות המאחדת את כל היחידים, והיא גדולה מהם, בבחינת השלם גדול מסך חלקיו. אם מבטאים את התפיסה שעם ישראל הוא אוסף של יחידים, כלל העמים, מפשיטים ממנו את המימד האלוהי המרומם, ואולי לכן חז"ל ראו את המניין בחומרה רבה כל כך. גם העונשים על המניין יכולים להיגזר מיחס זה: ברגע שמתייחסים אל עם ישראל כאוסף של יחידים ככל העמים, ממילא גם היחס הטבעי אליו יהפוך למקרי וטבעי- ופתוח לנזקי עין הרע וחוסר ברכה.

רעיון זה מבוטא ביחס בין הקדוש לחול. בכל המניינים מודגש כי הצד החולי של המניין, שהוא לכאורה הבולט והעיקרי, איננו המרכז של המניין. תמיד קיים מרכז רוחני עליון, שכלפיו ויחד איתו נמנה גם צד החולין. הדבר נכון בין אם מדובר בכסף חולין שמופנה כלפי המקדש ובין אם הקודש הוא המכפר על ספירת החול- הקודש הוא עיקרי והחול, שגם לו חשיבות גדולה, הוא משרתו, ולא להפך.

כיום, שהתפיסה האינדיבידואליסטית מושלת בכיפה, אל לנו לשכוח כי אנו נושאים עמנו זהות לאומית כללית אדירה, המאחדת את כולנו ומלווה אותנו בכל דרכנו. מתוך ראיה שטוחה של המציאות והחיים, קל לשכוח אותה ולהתעלם ממנה, אולם אם נבחן את עצמנו, נהיה רגישים לאחר ונחיה חיים רוחניים, נזכה למניין המאחד את הפרטים והמשימה האלוהית הגדולה, בדרך אל גאולה שלמה ובניין שלם.

שנזכה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

עברתי מלמעלה ונהנתי מהרעיון!

נ.ב.
כל הכבוד שאתה מתמיד בזה.

"אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ "

הצל"ש הראשון שלי!

כל הזכויות שמורות על כל התמונות והנאמר בהודעותי.

נתונים טכנים -
פרשת במדבר, קנ"ט (159) פסוקים. "חלקיהו" סימן. מפטירים בהושע פרק ב'.

השבת הינה שבת מברכין לחדש סיון. ראש חדש יחול אי"ה ביום רביעי הבא עלינו לטובה.


השבת מתחילים חומש חדש - חוחש במדבר.
חומש במדבר הינו ה"כרך" הרביעי מחמישה חומשי תורה. והוא מדבר על מסעות בני ישראל במדבר, והקורות אותם בדרכם לארץ ישראל.

הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל..." - הקב"ה מצווה את משה למנות את כל בני ישראל (לא כולל שבט לוי) שמגיל עשרים ומעלה.

ומונה התורה את שמות נשיאי השבטים -
לראובן - אליצור בן שדיאור.
לשמעון -שלומיאל בן צורישדי.
ליהודה - נחשון בן עמינדב.
ליששכר - נתנאל בן צוער.
לזבולון - אליאב בן חלן.
לאפרים - אלישמע בן עמיהוד.
למנשה - גמליאל בן פדהצור.
לבנימין - אבידן בן גדעוני.
לדן - אחיעזר בן עמישדי.
לאשר - פגעיאל בן עכרן.
לגד - אליסף בן דעואל.
לנפתלי - אחירע בן עינן.

ולאחר מכן מונה התורה את מספר השבטים -
ראובן - 46,500.
שמעון - 59,300.
גד - 46,650.
יהודה - 74,600.
יששכר - 54,400.
זבולון - 57,400.
אפרים - 40,500.
מנשה - 32,200.
בנימין - 35,400.
דן - 62,70.
אשר - 41,500.
נפתלי - 53,400.
סך כל בני ישראל הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה (לא כולל בני לוי) - 603,550.

נושא נוסף בפרשה הוא הדגלים. התורה מספרת את "פריסת" בני ישראל במדבר, כששבט יהודה מוביל במרכז, המשכן והלוים במרכז ושבט דן המאסף.

ובסוף עוברת הפרשה לדבר על בני לוי -
ציווי ה' למשה כי בני לוי יעבדו במשכן במקום בכורות ישראל שחטאו בעגל. וחלוקת העבודה בן משפחות גרשון, קהת ומררי, שלושת בני לוי.

לאחר מכן מונה התורה את בני לוי -
גרשון - 7,500.
קהת - 8,600.
מררי - 6,200.

ובסיום מסבירה התורה את חלוקת העבודה המדויקת בין בני לוי. מי עושה מה ואיך.

עד כאן סיכום הפרשה בקצרה. הערות והארות יתקבלו בברכה.

שבת שלום.

"אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ "

הצל"ש הראשון שלי!

כל הזכויות שמורות על כל התמונות והנאמר בהודעותי.

שהיארצייט שלו מתקיים השבוע




הדף:
(מצורף הסיפור על חתונת סבי בצל הגולאג הסיבירי)

https://2008-uploaded.fresh.co.il/2...30/11590506.doc

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

איחדתי את כל האשכולות יחד כדי למנוע עומס.

תודה רבה לכל הכותבים,ושבת שלום!

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!