|
14-07-2008, 10:23
|
|
|
חבר מתאריך: 12.06.07
הודעות: 416
|
|
ויקיפדיה זו אנ' גרועה ביותר בכל מה שקשור לעניני תורה ודת.
מה שטוב, אם כי לא מושלם - האנ' התלמודית.
מועתק למענכם מעט מהערך הרלוונטי:
אנציקלופדיה תלמודית כרך א, אבות מלאכות [טור מד]
א. האבות ומנינם. אבות המלאכות, האסורים בשבת משום "לא תעשה כל מלאכה, מספרם ארבעים חסר אחת. וזה תכנם: י"א מלאכות בלחם, והם: החורש, הזורע, הקוצר, המעמר, הדש, הזורה, הבורר, הטוחן המרקד, הלש, האופה. י"ג בבגדים: הגוזז (את הצמר), המלבן, המנפץ, הצובע, הטווה, המיסך, העושה שתי בתי נירין, האורג, הפוצע (מנתק), הקושר, המתיר, התופר, הקורע. ט' בכתיבה: הצד, השוחט, המפשיט, המולח, המשרטט, הממחק (מגרד השער), המחתך, הכותב, המוחק. ב' בבנין: הבונה, הסותר. ב' באש: המבעיר, המכבה. א' מלאכת גמר: המכה בפטיש. א' שמהותה אינה שינוי בחפץ אלא שינוי מקום: המוציא מרשות לרשות. ר' יהודה מוסיף שני אבות: שובט ומדקדק.
ל"ט המלאכות נאמרו למשה מסיני. יש סוברים שמספר זה נאמר כנגד עבודת המשכן, שכל מלאכות אלו היו במשכן ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה. ויש מסבירים, שכיון שמסמיכות זו למדים שאין מלאכת משכן דוחה שבת ממילא למדים שכל שהיה במשכן מלאכה היא. ושסוברים כנגד "מלאכה", "מלאכתו" ו"מלאכת" שבתורה, שהן ארבעים חסר אחת, שכך אמר הכתוב "לא תעשה כל מלאכה", כמנין כל מלאכות שבתורה. ויש סוברים: אלה [טור מה] הדברים וגו' ששת ימים תעשה מלאכה, "אלה" בגימטריא ל"ו, דברים ב', ה' של הדברים להוסיף אחת, הרי כאן ל"ט, או: "אלה" בגימטריא ל"ו, דבר דברי דברים (היה אפשר לכתוב "דבר" או "דברי" וכתוב "דברים"), עוד שלשה, או: הה' של "אלה" נדרש כמו ח' (שאהח"ע מתחלפות), והרי כאן ל"ט.
ב. גדר האב. המלאכה שהיתה חשובה במשכן, היא הנקראת אב, ושלא היתה חשובה במשכן, נקראת תולדה, שלכך נסמכה שבת למלאכת המשכן ללמוד משם. ואפילו אלה שלומדים מנין המלאכות מלימודים אחרים, מכל מקום מהות האב אף הם לומדים ממשכן. ואפילו זו שהיתה במשכן אינה אב אלא אם כן היתה לה חשיבות, אבל אם היתה במשכן בלתי חשובה אינה אב, ואם המלאכה חשובה מצד עצמה, אף שלא היתה במשכן, היא אב. ויש אומרים שצריכים שני הדברים יחד: חשיבות בעצם, ושהיתה במשכן, ואם חסר תנאי אחד היא תולדה. ויש אומרים שכל שהיתה במשכן, היא ממילא חשובה ונקראת אב, ולפי זה לא היו במשכן תולדות כלל, אבל דחו דעה האחרונה, והוכיחו שכמה תולדות היו במשכן. מלאכות דומות שהיו במשכן, כגון: זורה ובורר ומרקד, נחשבות לאבות מיוחדים.
|
|