לפני שנתיים התנדבתי במרכז סיוע לנוער כלשהו בארץ. במסגרת התנדבות זו הכרתי אינספור נערים ונערות, אבודים ואבודות.
אחד מהם די נקשר אליי והחל לספר לי אודותיו.
מאון לאון, הפכנו סוג של ידידים, הייתי לאוזן קשבת והוא תמיד שמח לדבר איתי.
הבחור היה חילוני גמור, מבית חילוני גמור, לא היה לו שבת ולא כיפור.
עזבתי את המרכז, נדתתי המרכזה והקשר ניתק.
עם חזרתי לעירי המקורית, פגשתיו בשנית. לא תאמינו, הוא חבש כיפה וציציות הטלטלו מקצוות בגדיו.
הייתי המומה ולא הבנתי מה פשר העניין.
קבענו ונפגשנו והוא סיפר לי שמשהו בעבודה שלו הצליח לעשות את הבלתי יאומן ולהאיר בו את הניצוץ ומכאן הכל הסטוריה.

הוא טען שכשהחליט לחזור בתשובה, הוא חשב עליי כעל האישה המתאימה לו ביותר.
הוחמאתי קלות, אך עדין היססתי. לבסוף בחרנו להפגש שוב ולראות איפה אנחנו עומדים.

יצאנו כמה פעמים, אבל הרגשתי כאילו החולשה שלו כלפי בנות לא משה ממנו. הרגשתי כאילו הוא שם את הדת וכל מה שבחובה איפשהו בצד כשהוא איתי, כאילו ש.. אפשר עכשיו לעשות מה שרוצים, כי אני מחפה עליו או משהו.

כמובן שהכיתי בחלומות בהקיץ שלו עם אלה והסברתי שאם הוא לא סגור על עצמו, הבעיה אצלו.
חזרתי הביתה וחשבתי לעצמי. בחרתי להפרד ממנו כי הרגשתי שהוא בשיא התהליך ושאני מפריעה לתהליך הזה.
הוא אמנם הבין ואמר שאני צודקת אבל כאב מאוד.

מיותר לציין שאנחנו מאוד קשורים אחד לשני, וזוכרים חסדי נעורים אחד לשני.

האם עליי לתמוך בו רגשית או לנתק איתו כל קשר?

לעיתים, אנשים משתנים.

לנתק כל קשר? לאו דווקא. אם כפי שאת אומרת התחברתם טוב, לא כדאי לזרוק את זה מהר. אולי כדאי לשקול לשמור על קשר כלשהו כמילת המפתח היא "נראה", על מנת לתת לו את האפשרות להשלים את התהליך שהתחיל בו.

אני מרגישה שאני מחטיאה אותו. זה רק בראש שלי?

לעיתים, אנשים משתנים.

הכל תלוי לאן אתם לוקחים את זה, ומה הכוונה בכך שאת "מחטיאה אותו".

מחטיאה. אני מרגישה שהוא מדמיין דברים כשהוא רואה אותי. הוא בוהה בי והעיניים שלו בורקות, ואני מכירה את הבנאדם מאוד מאוד מאוד טוב.

לעיתים, אנשים משתנים.

ובכן, את לא יכולה למנוע מבני אדם לדמיין, ויתכן שהוא לאו דווקא מדמיין את מה שאת חושבת, במיוחד לאור השינוי שעבר עליו. שאלת אותו על מה הוא חושב בדיוק?

הוא חושב על זה בוודאות. אני מכירה אותו טוב מידי.

לעיתים, אנשים משתנים.

את מכירה אותו, אך הוא בתהליך שיתכן ושינה אותו לחלוטין.
לכן קודם תשאלי אותו ותהיה בטוחה. לאחר מכן תשקלי את צעדיך, למרות שבסופו של דבר, תשובתה של שחף הכי מתאימה לבעיה שלך. אם הוא מתעניין בך אך ורק כדי להשיג את אותו היתר כביכול, אז שניכם תינזקו מהקשר הזה. אותו דבר לגבי תלותיות. הוא לא יוכל להחזיק את עצמו כאדם דתי, אם יהיה תלוי במישהו אחר כל חייו.
לכן, תלבנו את העניין ובמידת הצורך תיפרדו עד שהוא ירגיש את עצמו מוכן יותר ועצמאי יותר ולאחר שסיים את התהליך שבו התחיל (אם כי, התהליך הזה לא מסתייפ לעולם, אבל שיגיע לפחות לנקודה מסויימת שתתפוס אותו מאשר נקודה שבה אם הוא יכשל תפיל אותו בחזרה).
הבעייתיות בנושא הזה היא, שאין תשובה ברורה לאף אחד מהמקרים וזה מה שמציב את המכשול העיקרי. גם הידיעה שיתכן והדבר הנכון לעשותו איננו הדבר שאנו רוצים. לכן, במקרה זה, יאלץ ההגיון הקר לגבור, אם כי אני לא רואה סיבה לנתק מגע לחלוטין, אבל מצד שני, גם לא להשאיר שום דבר פתוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

אני מציע,שתשאיר למנהלים להחליט אם זה מתאים לכאן,או לא.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

תודה..

לעיתים, אנשים משתנים.

למה מה שבלב?
השאלה היא אומנם בעניין זוגיות אבל נושא הדת חשוב פה, וזה עניין שלא יבינו בו בפורום הנ"ל.

בדיוק.

לעיתים, אנשים משתנים.

ובכל זאת הייתי מגביל את הקשר לשיחות שלא מתבצעות פנים-אל-פנים ולא כוללות תמונות... למה? כי את יודעת שהוא רוצה ומנסה להגיע למקום הנכון, אבל המחשבות האלו מפריעות לו, משתלטות עליו וגורמות לו לאבד את הצפון. אם את יודעת שאת יכולה למנוע את המכשולים והמלכודות האלה בדרכו, את צריכה לעשות זאת. במקרה שלך, את הגורם למחשבות אלו, ולכן כדי להפסיק אותן את צריכה להגביל את הקשר, כמו שכתבתי בכותרת.

בסך הכל את מנסה לעזור לו, ואני מאמין שהוא רוצה להגיע לנקודה בה הוא שלם עם אמונתו ומחשבות כאלו כבר לא מטרידות אותו, אלא שכשהוא איתך הוא פשוט שוכח את המטרות האמיתיות והמרכזיות לטובת הנאה רגעית. זה טבע האדם.

זה באמת ככה. כלומר, אני יכולה לדייק את דבריך ולומר שההתעסקות שלו בקליפה (לבוש, מפלגה וכדו') תופסת חלק ניכר מהתהליך שלו, ולכן אני לא מאמינה שהתהליך הזה בריא במיוחד.
הוא חושב שהוא בן תורה, כשהוא לא, הוא לא רוצה להתגייס והוא חושב שנתחתן. הזוי, לא יקרה.

הוא באמת שוכח הכל בשביל הרגע, ואתה יודע מה הכי הכי מוזר, זה מרגיש כאילו הוא מאוד מתאמץ לחשוב על מה שאסור לחשוב כשהוא איתי.

אני לא כ"כ יודעת מה יתן קשר מרחוק...

לעיתים, אנשים משתנים.

אני חושב שאם אין לזה שום טעם.. אז למה להישאר בקשר?
יש קשרים שלמרות שהם טובים ונחמדים, אינם מובילים לשום מקום.
אני הייתי חותך.

"אף פעם אל תשנא את האויבים שלך.
זה משפיע על כושר השיפוט שלך. "
הסדנק.

"חייבים לעשות מעשה, כי אם לא נעשה מעשה, מה עשינו?"
בנימין נתניהו.

לי זה לא מוסיף, אבל המחשבה שאולי לו זה כן יועיך בסוף... גורמת לעניין להפוך דילמה ממש.
טובתי הפרטית לא החשובה הבלעדית. יש כאן עוד בנאדם רגיש לא פחות ממני.

לעיתים, אנשים משתנים.

את לא חושבת שהוא רק ייפגע יותר אם תישארו בקשר?
זה כמו לקחת ילד ללונה פארק ולאסור עליו לעלות על כל המתקנים..
"גלגל ענק יפה? לא עולים.. לא עולים.."
את איתו, ולא ממש איתו.

"אף פעם אל תשנא את האויבים שלך.
זה משפיע על כושר השיפוט שלך. "
הסדנק.

"חייבים לעשות מעשה, כי אם לא נעשה מעשה, מה עשינו?"
בנימין נתניהו.

קודם כל "אין אפוטרופוס לעריות" אז גם אם את לא חושבת כך, אמור להיות לך דילמה גם כן לגבי עצמך במקרה הנ"ל.

לגבי הבחור - אם השינוי אותו הוא עובר אמיתי - הוא אמור איכשהוא למצוא תמיכה נפשית/מחשבתית - "אין אדם מוציא עצמו מבית האסורים".. (הכוונה היא אולי הוא הולך לשיעורים או לומד הרבה ומדבר עם רב..) - לכן ההמנעות שלך מלהיפגש איתו לא אמור לפגוע בתורה משמעותית בתהליך שלו, לדעתי.

בכל מקרה, אני מניח שאת מוניינת בבחור שומר תומ"צ והרי ברור שבעצם הפיגשותך עמו - את מפריעה ממנו להשיג זאת. אז זה בעצם מעגל שפוגע בשניכם - ולכן טוב עשית.

האם יצירת קשר בדרכים אחרות יכולה להועיל? לדעתי זה מיותר, אבל זה נתון להיכורתך האישית עם הבחור, בעוד את לוקחת בשיקול את תקינות התהליך שהוא עובר.

בכל מקרה, צריך לזכור שהכל בידי שמיים ובת/בן הזוג הותאמו לנו מראש עוד מראשית הלידה.

מקווה שעוד איכשהוא עזרתי..

בהצלחה

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

הוי, דני דן.

כבר אין לי כוחות להתעסק בדברים האלה. איך אני תמיד מסתבכת...

לעיתים, אנשים משתנים.

בס"ד

"טובתי הפרטית לא החשובה הבלעדית. יש כאן עוד בנאדם רגיש לא פחות ממני."

הוא הוא הוא....

דבר ראשון תדאגי לעצמך
כל בנאדם אחראי דבר ראשון על עצמו והאחריות היא דבר ראשון על הבנאדם

לא חושבת שבריא להתייחס לרגישיויות של אנשים אחרים בנושאים כאלה, זה רק גורם להתפתלויות בלב, להיסוס, לתירוצים בלי סוף ולחוסר החלטה.
לא חושבת שתרצי לקום בבוקר ולהגיד לעצמך שאת תקועה בקשר בעייתי עם בנאדם רק בגלל שהוא תלותי בך או שהוא "היה במצב רגיש"
זה הרגשה של איכס! ! !

בקשר לתמיכה הנפשית, מבינה את הדאגה שלך אבל לא נראה לי הגיוני שדבר שמכאיב יעודד בו זמנית. זה נראה כמו משהו שיכול להפוך לאחיזה במשהו מתנדנד

תשאלי את עצמך מה את באמת רוצה ומה את באמת מרגישה (יש רגש כלפיו? הוא ראוי לך? יש לו לב טוב?), ושמא את לא מדמיינת דמיונות על הדמיונות...

כי את ש-ו-ו-ה את זה שתהיי מאושרת ושלמה עם עצמך!!!!!!

ואני מאחלת לך שתמצאי את התשובה הנכונה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ההסתכלות שלך על הדברים לא נכונה, בעיני.

היית מתחתנת איתו לו היה מבקש ממך כעת, למרות שאת לא מעוניינת בו? (ונניח שאת בכלל לא אוהבת אותו, למרות שאין לי מושג אם זה המצב או שאת לא רוצה רק בגלל מניעים דתיים.) אם כן, את בבעיה קשה וכדאי שתעבדי על הנושא הזה. לא כדאי לך למצוא את עצמך בעוד כמה שנים נשואה לבחור שאת לא אוהבת, כי ריחמת עליו כשהוא הציע לך נישואים. ואני מדגישה: גם לבחור לא כדאי להיות נשוי לך, אם את לא אוהבת אותו.
כל הנ"ל מתייחס באופן כללי לחתונה עם אנשים שאת לא אוהבת.
עכשיו, בהנחה שאם היה מציע לך נישואים היית מסרבת (הדבר הנכון וההגיוני לעשות, בהנחה שאת לא אוהבת אותו, או לא רוצה אותו כי את חושבת שאתם לא מתאימים), למה את נשארת איתו עכשיו בכלל? זה לא לטובתך, ובטח לא לטובתו. בכל יום שאת נשארת איתו, את גורמת לו לפתח יותר את התלות בך, ויהיה לו מאוד קשה כשתאלצו להיפרד. ותתפלאי, גם לך יהיה קשה. מאוד.

קשר שאין לו תוחלת, עדיף לסיים כמה שיותר מוקדם. הוא לא צריך אותך בתהליך החזרה שלו בתשובה, כי יש לו אנשים אחרים בשביל הנושא הזה (עובדה שהתחיל בתהליך בלעדייך), והוא לא צריך אותך (ואת לא אותו) בנושא הזוגי, כי ציינת שלדעתך אתם לא מתאימים.
בכל מקרה, אנשים משתנים, ואם התהליך שהוא יעבור (בלעדייך!) יגרום לו להשתנות בצורה שתתאים לך - תמיד תוכלו לצאת שוב. זה גם יהיה יותר טוב כך, כי תדעי שהוא השתנה לא בגללך, אלא זה שינוי אמיתי בו, שמתאים לו באמת, ולכן תדעי שזה לא משהו שיעלם שוב בעוד כמה שנים. אם מישהו משתנה בגלל מישהו אחר, אי אפשר לדעת מתי זה ייעלם (כולם יודעים שככל ששנות הנישואים מתקדמות, יש פחות אהבה בוערת ויותר שותפות, אחווה, כבוד, מטרות משותפות וכו'. אם אין את הנ"ל באופן טבעי, אז שינויים שאדם עשה בעצמו למען האחר מתוך אהבה בוערת, יעלמו).

בהצלחה, ונשמח לשמוע איך העניינים התקדמו!

מה שנקרא "+1". תגובה ממצה לכל העניין, לדעתי. עדיף שתשבי עם עצמך ותראי היכן הקשר מסתיים ולאן הוא מגיע אם בכלל. אם אין תוחלת - שניכם מבזבזים את זמנכם (ויתכן שאף מעבר לכך מוטל כאן!).
אם בהמשך, ולאחר שהוא בחר לו את דרכו, והוא אכן הולך בה והוא הצליח לעשות את השינוי לבד (שהרי, אחרת יהיה תלוי בך במשך כל חייו) אז תוכלי (תוכלו?) לבחון אם לפתוח את הקשר מחדש.

ביקשתי לנתק את הקשר והוא הפציר בי שלא לגמרי. אני מתשדלת מאוד לא ליזום, לא להתעסק בקשר הזה בכלל. אני מרגישה כלפיו סוג של דחיה, יסלח לי השם.

אני מקווה ביותר שיהיה בסדר, שימצא את האישה המתאימה שתאהב אותו ותחזק אותו ולהפך.

לעיתים, אנשים משתנים.

אמן !


אני חושב שטוב עשית ..

יש דברים שהזמן פשוט עושה את שלהם (חזרה בתשובה היא אחת מהן .. )

מה שעולה למעלה ברגע אחד גם יצנח בחזרה מטה ברגע אחד .
חזרה אמיתית צריכה להבנות שלב אחרי שלב .. רובד אחרי רובד .

בינתיים אמרת שהוא מתעסק בעיקר ברובד הקילפתי , החיצוני (הלבוש והדעות הפולטיות ) נו בסדר .. נקווה שזו רק התחלה ואז הוא יתחיל להבין את העומק שבדבר.

כרגע לא ידוע אם זו חזרה בתשובה אמיתית , אולי נכנס בו איזה טרנד (כמו לא מעט אנשים) או שאולי הנער מאוהב בך עד מעל לראש וזו דרך להשיג אותך .

וגם אם זו באמת חזרה בתשובה אמיתית , אם עכשיו תנהלי איתו סוג של קשר , לדעתי זה יחנוק אותו .
הרי איך בן אדם יכול להתחתן ואיך הקשר יהיה שלם כאשר הוא אינו שלם עם עצמו ?

תשחררי , תני לו להתפתח בזכות עצמו ,בלי לדאוג כל כך .

ואולי שתחזרי תראי בן אדם הרבה יותר רציני , ממש עץ פורח בעזרת השם

איזה מותק.


יפה כתבת, נהנתי לקרוא. תודה, תודה וחיזוקים חזרה לכולם.

לעיתים, אנשים משתנים.

לדעתי עשית את הצעד הנכון.
בלי להתייחס בכלל לנושא הדתי שבסיפור,
כאשר אחד מהצדדים כבר רוצה משהו שהוא מעבר לידידות והצד השני לא מסוגל (או לא רוצה) לתת לו את זה, הידידות נגמרת.

אין מה לעשות, הוא תמיד ייסתכל עלייך בתור אחת שהוא היה רוצה להיות איתה ואת תמיד תסתכלי עליו כמו עוד מישהו שהיה לך נחמד לדבר איתו ולא הרבה מעבר.

לדעתי לחתוך את הקשר במקרה כזה זה הדבר הכי טוב שיכלת לעשות בשבילו, גם אם הוא לא רואה את זה כרגע כמשהו טוב. (מניסיון)

בברכה,

Uninstall

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.stopie6.org/img/badges/120_60black.gif]

עשיתי השתדלות עצומה להסתכל על כל התמונה ולא רק על חלק ממנה. אני יודעת שהוא מרגיש כלפיי המון רגשות מעורבלים כאלה, מזכיר קצת אהבה בין ילדים. אני חושבת שכשיצליח להתבגר קצת, הוא יבין שאני לא מפלצת ש"זרקה" אותו, אלא אנושית ומודעת ואיכפתית.

מה נאמר, שיהיה רק טוב. לכולם.

לעיתים, אנשים משתנים.

טוב, מאחר שאין לי שמץ של ניסיון בדברים האלה, ומאחר שאני מסכים עם כל מילה של שחף, אני אוסיף רק משהו קטן:
קודם כל: ללכת עם הראש עד הסוף, ומשם להמשיך עם הרגש. כבר מזמן למדתי לסמוך על האינטואיציות שלי, במיוחד בקשרים עם אנשים. להתחיל ולנתח מבחינה שכלית עד כמה שאפשר, אבל אם יש תחושת אי נוחות לא להתעלם ממנה בשום אופן.
לגבי מערכת היחסים: אני לא הייתי הולך על זה, ולו בגלל שהבחור לא נשמע ממש יציב, לאו דווקא במובן הרע. תהליך של חזרה בתשובה, במידה והוא כנה, הוא תהליך מטלטל במיוחד, ואין לדעת איזה בן אדם הוא ברגע זה, איזה בן אדם הוא יהיה ברגע הבא, ואיזה בן אדם הוא יהיה בסוף התהליך. אני ממליץ לתת לו להיות קצת לבד, להתייצב ולגבש את זהותו, ואז לבדוק מחדש.
המון המון בהצלחה. מגיע לך למצוא מישהו איכותי כמוך.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אוי, ישיוש נשמון קטון.

לא צריך נסיון כדי להביע דעה.
מההתחלה הייתה לי תחושה שזה לא בשבילי ושזה לא יעבוד, והאמת שזה די מוזר כי בכל שאר הנושאים אני מאוד מאוד מאוד רגשית, ודווקא בנושא העצום הזה של הזוגיות שלרוב מונע מרגש והורמונים, אצלי הוא מאוד מיושב ושכלתני.

אני חושבת שהוא לא בשבילי מכמה סיבות, שעם הזמן אני מגבשת עוד ועוד;
ראשית, הוא קטן ממני. ידוע שברוב המקרים אישה מתבגרת מהר מגבר, ולא שאני מתנשאת, אבל במקרה שלו, גם אחותי בת הארבע וחצי (חיים שלי, האוצר הזה) יותר בוגרת ממנו.
שנית, הוא באמת בתהליך מטלטל. הוא גם כך בחור לא יציב, אז בכלל. אתה יכול לנחש לאן תהליך שכזה יכול לקחת את הבנאדם הזה.
שלישית, הוא לא עומדת בהבטחות שלו לעצמו (ומכאן הדרך קצרה כדי לא לעמוד גם בהבטחות מולי). זה משגע אותי לראות איך הוא לא קם לתפילה מצד אחד, ומצד שני מצהיר שהוא יהיה רב ושאסור להדיר תלמיד חכם מלימודיו בשביל צבא.
הוא מתחכם, הוא אינפנטיל, הוא לא יציב.

והכי משעשע, שחיוך אחד שלו וכולם שוכחים איך קוראים להם.

מכל מקום,
אם מגיע לי הטוב ביותר?
אני מקווה. אני לא חושבת שיש לי או למשהו זכות לדרוש משהו כזה.
כבר דיברנו על ההפסקה שלקחתי מכל העולם המוזר הזה של השידוכים והדייטים המוזרים. אני חושבת שבמקרה שלי, עדיף שזה יגיע לבד, בקצב של אלוקים

ו... מעבר לזה.... אני יודעת שאם לא אתחתן עד שתגיע לגיל 24 המיוחל שלך ועדין תהיה רווק......... אז... אפילו שאתה אשכנזי....................

לעיתים, אנשים משתנים.

ושמאלני...

אם הבחור לא יציב, אז כבר ענית לעצמך.
תשמעי, אני כבר הייתי פורש בשלב של התחושת בטן. גם אני, שאני אדם מאוד לוגי (שזה ביטוי מדויק יותר לעניין זה מרציונלי), מאמין מאוד בתחושות בטן. היו לא מעט אנשים שחשבתי להחבר איתם ותחושת הבטן שלי מהם הצילה אותי, ולאחר זמן התברר לי שצדקתי.

ובקצב הזה אני אהיה רווק בגיל 24 בקלות: צבא שלוש שנים, ואם תהיה יציאה לקצונה אז ארבע.
PIECE OF CAKE

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

שמאלני?

נתקן אותך, מה הבעיה?
ו.. מילה שלי, אתה לא נשאר רווק עד גיל 24, בדוק.

ובוא נעצור את ההספמה לפני שיבוא נשר גדול ויעוט עלינו.

לעיתים, אנשים משתנים.

כ"כ נורא להישאר רווק בגיל 24?
אז נכון שאני בא מרקע חילוני וזה שונה מאוד.
אבל עדיין אני חושב שעם כל המודרניזציה, אנחנו (בדיבור כללי) הופכים לעצמאיים בגילאים הרבה יותר מתקדמים מבעבר, גם במגזר הדתי, וגם בחילוני. הילדים עוזבים את הבית בגילאים מאוחרים, ועם השנים הגיל רק הולך ועולה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

נורא? לא. פשוט לא מאוד רצוי לגבר להשאר רווק עד גיל 24, מטעמים הלכתיים-דתיים.

אני מבינה שאתה מדבר על עניין של בגרות תזוזתית (מתי עוזבים את בית ההורים), ובמגזר הדתי, לרוב, הילדים עוזבים את ההורים כשהם מתחתנים, ולא כדי לגור עם בן הזוג שנתיים כדי להפרד בסופן.

אל תשכח שבמגזר הדתי אין את אותה התנסות (בכל התחומים, לאו דווקא אינטימית) כמו שמקובל במגזר החילוני. ההתנסות של החיים מחוץ לבית ההורים, השכירות/המשכנתא, האחריות וכדו'... אלה דברים שכל אחד מאיתנו יקבל לעת חתונתו, לעניות דעתי, שלא כמו אצל החילונים היקרים (!) שחתונה לא מחדשת להם הרבה מעבר ל-זאת אשתי עכשיו ואני באמת צריך לשמור על העיניים-.

לעיתים, אנשים משתנים.

תאמיני לי שזה לא המקום והאנשים לשאול אותם.
אם את שואלת כאן זה בגלל שאת יודעת שיש אנשים שלא יגידו לך תאמת בפרצוף.
כדאי שיתגבר על עצמו. תמשיכי בחיים ואם הקב"ה ירצה...תיפגשו שוב כמו שכבר נפגשת איתו.
אני אישית הייתי שואל רב שמכיר אותי או מישו קרוב לזה אבל אם זה לא למטרת חתונה אף רב לא יגיד לך לצאת איתו! (שזו האמת בפרצוף!)
שיהיה לך שבוע מקסים!