17-02-2009, 05:48
|
 |
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,130
|
|
|
|
מספר דברים:
- "דאורייתא" ולא "דאורייטה". "אורייתא" זו תורה בארמית.
- איסור אכילת בשר בחלב הוא ממש לא "פסיקה דרבנן" אלא מה שנקרא "פירוש מקובל", כלומר פירוש למצוות שניתן למשה רבינו עוד בהר סיני
הפרשנויות שניתנו ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" באו רק כדי לתת אסמכתא פסוקית
בדומה לדוגמא לחיפוש האסמכתא למקום המילה, שמא מדובר בערלת אזנו וכו', ברור שזו רק "דרשנות" ולא סוגיה אמיתית שהרי כל הדורות מימי משה נהגו למול באותו מקום ולא בתנוך האוזן....
- לעומת זאת, איסור אכילת בשר עוף בחלב הוא אכן גזירה מדרבנן
בתקופת המשנה הגזירה עדיין לא פשטה בכל קהל ישראל ואכן ר' יוסי הגלילי ובני עירו לא גזרו על כך ונהגו לאכול עדיין עוף בחלב
במילים אחרות, האיסור על עוף בחלב הוא איסור חדש שנועד לסייג, לא הרחבה של האיסור הקודם!
הרחבה ניתן למצוא באשכול הזה (הסבר שלי משם)
- אכילת דג בחלב אינה איסור הלכתי כלל, אפילו לא מדרבנן
כמו שכתבתי באשכול דלעייל, לפי הרפואה של זמנם, אכילת דג ובשר או דג וחלב ביחד יכולה לגרום לבעיות רפואיות
ביהדות יש עניין של "חמירא סכנתא מאיסורא", משמע: הסכנה חמורה יותר מן האיסור, ועל-כן נהגו שלא לאוכלם ביחד
אין שום קשר למראית עין, למעשה אין שום קשר לאיסור אכילת בשר/עוף בחלב בכלל..
- תקופת מתן תורה היא בערך 1,300-1,400 לפסה"נ..
- לא הבנתי מה קשור טעם המצווה ע"פ הרמב"ן (ולא רנב"ן..), או שהמואבים לכאורה היו נוהגים לאכול דווקא כך (אני בספק)
לדעת הרמב"ם ואחרים הטעם הוא התרחקות מעבודה זרה, שהכנענים לכאורה היו נוהגים להקריב כך (גם זה אני בספק..)
ויש עוד שלל טעמים שהמציאו
טעמי מצוות הן דבר שאנו ממציאים מכיוון שהתורה העדיפה (ובצדק) שלא לציין את הטעמים למצוות
"ואמר ר' יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן, נכשל בהן גדול העולם וכו'.." (סנהדרין כ"ב: ) (נאמר על שלמה המלך, "החכם באדם", שנכשל בשל כך)
- לא הבנתי גם מה הקשר בין שרה אימנו למצוות התורה? (האמת שזה היה בכלל אברהם אבינו שהכין והגיש להם את בן הבקר והחמאה, שרה הכינה עוגות סולת, מה נקרא "בסבוסה"....)
חוצמזה גם עניין זה כבר נדון פה בפורום באשכול הזה, ניתנו שם מספר הסברים למקרה
נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 17-02-2009 בשעה 05:56.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
