דופקים אותך פראייר
איך משנים את הכיוון משליטה מלמעלה לשליטה מלמטה?
הצעות:
1. להתמודד עם מציאות החיים שלנו, להילחם עבור הזכויות, הצרכים, הרצונות והחלומות שלנו, ולהשתדל שלא לברוח ע"י התמכרות לעבודה, סמים, אלכוהול, טלוויזיה, מחשב וכו'. עמידה איתנה, בוגרת ואחראית מול אתגרי החיים נותנת עוצמה לפעול.
2. להבין שהאינטרסים של כולנו משותפים, להתאחד ולהפסיק לשנוא.חשוב שנהיה מודעים ל"הפרד ומשול" שמבצע השלטון. קומץ העשירים השולטים במדינה פוחדים שיום אחד נבין כולנו שהם דופקים אותנו ונתאחד נגדם. למשל, לכולנו יש אינטרס בשלום, ולרבים מהם אינטרס במלחמות – עסק רווחי ביותר. ולכן, הם דואגים שנהיה עסוקים בלהאשים זה את זה במצבנו: שנאשים את הדתיים, הפלשתינאים, המובטלים, העובדים הזרים, העולים החדשים – את כולם חוץ ממי שבאמת אחראיים למצב של כולנו.
3. לבדוק דברים ולפעול בעצמנו ולא לסמוך על אחרים שיעשו בשבילנו. לא לסמוך על הפוליטיקאים והרשויות,המשטרה ובתי המשפט, כלי התקשורת והעמותות – אלה ממומנים ונשלטים בדרך כלל בידי השלטון ובידי אינטרסנטים שונים. כך למשל העמותה "אור ירוק" (שאנשיה עומדים היום בראש "הרשות לבטיחות בדרכים") הנשלטת בידי תעשיית התחבורה המסוכנת (רכב, כבישים וכו'), "האגודה למלחמה בסרטן" הנשלטת בידי חברות תרופות, כימיקלים, דלק ומזון, ועמותות וארגונים רבים נוספים. רצוי שנבדוק דברים בעצמנו ונפעל בעצמנו למען האינטרסים של כולנו. כיום די קל למצוא ולהצליב מידע, למשל באמצעות מנועי חיפוש באינטרנט (כמו למשל www.google.co.il(.
4. צרכנות אחראית: האנשים שנגדם עלינו להיאבק, האנשים שמנצלים ודופקים אותנו, הם האנשים שאנחנו קונים מהם ורובנו עובדים בשבילם. ככל שלמישהו יש יותר כסף כך לכל האחרים יש פחות, ולו יש יותר כוח - לקנות פוליטיקאים, שוטרים, שופטים וכו'. לכן, בכדי לחיות בחברה דמוקרטית ושיוויונית יותר ובכדי לא לתרום כסף וכוח לאלה שמנצלים ודופקים אותנו, עדיף לתת את הכסף, ואת עצמנו ככוח עבודה, לעסקים הקטנים יותר, ולקנות כמה שפחות מוצרים שכרוכים בניצול, אלימות והרס (רצוי, לדוגמה, להימנע מקניית בשר, מכיוון שתהליך ה"ייצור" שלו אכזרי, בזבזני ומזהם - והתוצר הסופי מזיק לבריאות).
5. לפעול ביחד למען האינטרסים המשותפים לנו.להגדיל את מעגל מקבלי ההחלטות בכל המערכות שאנחנו חברים בהן – מקום העבודה, בית הספר, המשפחה וכו', ליצור אמצעי תקשורת ומערכות חינוך אלטרנטיביים, דמוקרטיים יותר, להחזיר לידינו את השליטה במרחב הציבורי, להקים קבוצות הפועלות בשיתוף. זה אפשרי: אנשים וקבוצות הצליחו ומצליחים כל הזמן לשנות. יש הרבה מאוד דוגמאות למאבקים שהצליחו, בארץ ובעולם (מומלץ לקרוא באתר שכתובתו למטה), ולא צריך להיות "פעיל לשינוי חברתי" בכדי לשנות. מרגרט מיד אמרה פעם: "לעולם אל תפקפקו בכך שקבוצה קטנה, שקולה ומסורה של אנשים מסוגלת לשנות את העולם; למעשה, זה הדבר היחיד שאי פעם הצליח."
לפרטים ופעילות בקבוצה לשינוי חברתי:
052-8573190
איך העשירים מרכזים את הכסף והכוח בידיהם באמצעות המדינה?
1. הקטנת התמיכה בנזקקים והגדלת ההטבות לעשירים:מאז 49' נעשית גביית מס אמת רק מהשכירים ומהעסקים הקטנים. רבים מהעשירים ביותר (עצמאיים וחברות גדולות) לא רק שכמעט - או בכלל - לא משלמים מיסים, אלא אף מקבלים מענקי ענק. לאחרונה קיבלו העשירים הטבת מס בשווי 13 מיליארד שקל. כך שמי שמרוויח 25,000 ש"ח בחודש, למשל, ירוויח מעכשיו 2,000 ש"ח נוספים בכל חודש. בו זמנית מקצצים כל הזמן בקצבאות התמיכה בנזקקים: קשישים, ילדים, חולים, נכים, מובטלים ועוד. זה לא שאין כסף - יש הרבה - השאלה למי נותנים אותו.
2. הפרטה: מכירת המפעלים והשירותים הציבוריים (מים, חשמל, בריאות, חינוך, רווחה, תעסוקה וכו') לידיים פרטיות של מיליארדרים: במקום שהרווחים יתחלקו בין העובדים והציבור, הם מגיעים לבעל/י המניות. רווחים אלו גדלים באמצעות פגיעה קשה באיכות השירות הניתן לציבור, ובאמצעות פגיעה בתנאי השכר של העובדים תוך הקטנת כוחם להיאבק לשיפור תנאיהם ע"י פירוק איגודי העובדים והעסקה בחוזים אישיים דרך חברות כוח אדם וקבלנים.
פגיעות אלה בשירות לציבור ובעובדים קיימות גם בגופים הציבוריים, כתוצאה מלחץ בעלי הון אינטרסנטים (שחיתות), אך מתחזקות מאוד עם ביטול הקשר הון-שלטון ונתינת השליטה הישירה בידי בעלי ההון: הפרטה היא הצורה החמורה ביותר של שחיתות. מכירת מאגרי ושירותי המים לאנשים פרטיים הנעשית בימים אלה היא דוגמה לסכנה שבנתינת השליטה בחיינו למספר אנשים פרטיים, שאם לא ירצו פשוט לא נשתה: במדינות בהן הופרטו שירותי המים תעריפי המים עלו מאוד ואיכות המים ירדה - הרווחים הלכו לבעלי מונופול המים במקום לשיפור התשתיות והשירות. דוגמה נוספת היא יישום "תוכנית ויסקונסין" בימים אלה, לפיה חברות פרטיות מקבלות אחוזים מהכסף שהן חוסכות למדינה על תמיכה במובטלים - הן שולחות את המובטלים לעבודות חלקיות, זמניות, לא מתאימות ובתנאים גרועים ומכריזות בשיטות שונות על כמה שיותר כ"לא זכאים לדמי אבטלה" - מספר מקבלי דמי האבטלה קטן והפוליטיקאים יכולים להכריז על "הישגים בצמצום האבטלה" בלי שנוצרו מקומות עבודה חדשים, ובפועל האבטלה והעוני עולים.
3. הפיכת אנשים ל"כוח עבודה זול": עקב לחץ החברות הגדולות שבתוכן, מדינות כמו ארה"ב, מדינות מערב אירופה, ישראל ואחרות, מפעילות מדיניות חוץ אנטי-דמוקרטית ולעיתים קרובות אלימה מאוד במדינות ואיזורים שונים בעולם, שתוצאתה היא הרס הכלכלה ומניעת אפשרות ליצירת מקומות עבודה. בדרך זו יוצרים מעמד של אנשים חסרי כל ורעבים המוכנים לעבוד בתנאי עבדות (או ללוות אלפי דולרים בכדי לשלם לחברת כוח-אדם ולחיות כעבדים בארץ זרה במשך שנים הרחק ממשפחתם). החברות הגדולות מקימות מפעלים במקומות אלה או "מייבאות" מהם "כוח עבודה זול". העובדים המקומיים נפגעים עקב איבוד מקומות עבודה, והאבטלה המכוונת הזו מקטינה את התלות של המעסיקים בעובדים המקומיים ואת הכוח והתעוזה של העובדים להילחם על זכויותיהם. זה מה שקורה, למשל, בשטחים הכבושים בישראל (למעשה, מלבד גניבת אדמות עבור אנשי נדל"ן, מניעת אפשרות לייבא מוצרים ממדינות אחרות בכדי להכריח את הפלשתינאים ליבא מחברות ישראליות, ודיכוי המחאה נגד הדיכוי הכלכלי-צבאי הזה, זהו אחד מתפקידיו של "צה"ל"), דרום אמריקה (למשל הפיליפינים), אסיה (סין ותאילנד למשל), מזרח אירופה (רומניה למשל), אפריקה ועוד.
איך ניצור עולם טוב יותר?
אלה שמנהלים את המדינה (חברי הכנסת והמפלגות) ממומנים ונשלטים בידי מיליונרים אינטרסנטים שמעניקים להם ג'ובים וג'ובות ומעסיקים אנשי יחסי ציבור ושתדלנים בכנסת. לכן, יהיה זה נס אם ייבחר ח"כ שאינו מושחת, שמשרת את האינטרס של הציבור הרחב ולא את האינטרס הצר של המיליונרים. ולכן, לאנשים שקובעים את מדיניות הביטחון, החינוך, הבריאות, הפשיעה, התעסוקה וכו' יש אינטרס הפוך מהאינטרס שלנו: קובעי המדיניות הם למעשה בעלי החברות המוכרות לנו את ה"פתרונות", ולכן ככל שהמצב שלנו גרוע יותר הם מוכרים ומרוויחים יותר...
תוצאה אחת היא שהסביבה שבה אנו חיים פחות ופחות מותאמת לחיים: עיקר התמותה והתחלואה בישראל היא מחשיפה לחומרים רעילים במזון, במים ובאוויר, שמפיצים מפעלים שבעליהם (האחים עופר המיליארדרים, למשל) זוכים לתמיכה כלכלית, משפטית ויחצנית אדירה מצד הממשלה, משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. תוצאה נוספת היא למשל העלייה בתאונות הדרכים, התחלואה והתמותה מזיהום אוויר ובעיות הפקקים והחניה, שנובעות מהשקעת המדינה בתחבורה מסוכנת (כבישים) במקום בתחבורה בטוחה, יעילה, זולה ובריאה יותר (רכבות, למשל).
130,000 עניים חדשים נוספו השנה ל1,300,000 שכבר היו בישראל (עני מוגדר כמישהו שמשתכר פחות מ1,743 ש"ח בחודש). באותו זמן, 600 מיליונרים חדשים נוספו ל6,000 שהיו.
האמת היא, שאין "מיתון" ואין "משבר כלכלי". לא מדובר ב"אזלת ידם/כשלונם של הפוליטיקאים והרשויות הנאבקים בבעיות". הכל עובד בדיוק לפי התוכנית - מוסדות המדינה הם פשוט הכלי שבאמצעותו העשירים מעבירים לידיהם את הכסף משאר הציבור, כמו רובין הוד אבל הפוך...
זה עובד כך:
4. הפיכת האזרחים לצרכנים צייתנים, יצורים שתפקדים העיקרי הוא לקנות כמה שיותר, שעובדים יותר מדי בכדי לקנות דברים שאין להם צורך בהם - ושתהליך ייצורם כרוך לעיתים קרובות בניצול והרס. זה נעשה באמצעות כלי התקשורת שעיקר יעודם פרסום חיובי גלוי ומוסווה של השלטון ומוצרים ושירותים שבבעלות בעלי כלי התקשורת ומפרסמים שמשלמים להם; באמצעות המרחב הציבורי - שלטי חוצות, פרסומות שמטרתן הורדת הביטחון העצמי של הצופה המשווה את עצמו/ה לדוגמן/ית האנורקסי/ת שמחייך/ת באושר בתמונה, ונטיעת התחושה השקרית שבכדי לפתור את תחושת החוסר שלו/ה עליו/ה לקנות את המוצר שבתמונה. מחקרים הראו כי החשיפה לכ-3,000 פרסומות בכל יום עשויה להגביר מאוד פגיעות נפשיות כמו דיכאון; ובאמצעות מערכת החינוך, שמלמדת לציית באופן עיוור לבעלי סמכות, מחדירה את התחושה שאין אפשרות לשנות (חוסר אונים) ומציגה את מעשי השלטון בהווה ובעבר באופן מעוות על מנת ליצור ציבור שמאמין לשלטון ומציית לו.
ואגב, הממונים על מדיניות החינוך (דברת ושות' - ראשי חברות לשירותי חינוך פרטיים) מובילים כיום מדיניות של קיצוץ בשירותי החינוך הניתנים ע"י המדינה, בכדי להכריח אותנו לקנות מהם שירותי חינוך פרטיים. לפיהם, "מנהלי בתי הספר יוכלו לבחור את ספקי השירות" ו"למצוא מקורות מימון נוספים" - כלומר בתי הספר הופכים להיות תלויים בחברות פרטיות לצורך מימון (הניתן בתמורה לשיווק גלוי ומוסווה של מוצריהם בתוך ובאמצעות מוסדות החינוך) ושירותי חינוך: נראה יותר אנשי שיווק הנכנסים לכיתות במסווה של מדריכים (כי זה גם זול יותר מלשלם למורים - שבמסגרת ההפרטה מפוטרים כיום בכדי להיות מועסקים ע"י חברות כוח-האדם של ראשי ועדת דברת, בתנאים גרועים בהרבה....)
הסיבה לכך שבימים אלה מוצפים כלי התקשורת בדיווחים מפחידים על רצח ואונס, למרות שאין למעשה עלייה משמעותית ברמת האלימות ברחוב, היא הניסיון ל"הצדיק" את הפרטת בתי הכלא הנעשית בימים אלה: בעלי בתי הכלא יקבלו כסף לפי מספר האסירים וגם ישתמשו בהם ככוח עבודה זול, ולכן הם מפעילים לחץ להגדלת מספר האסירים על ידי מניעת שיקום והחמרה בענישה (למשל, העברת חוק כמו זה הקיים בארה"ב, לפיו כל מי שמבצע שלוש עבירות על החוק מוכנס למאסר עולם - והחזקת שלט בהפגנה רגילה, למשל, גוררת לפעמים האשמה בשישה סעיפים של עבירה על החוק...). כשהופרטו בתי הסוהר בארה"ב, למשל, קפץ מספר האסירים בתוך שנים ספורות ממיליון לשלושה מיליון. כמו כן, העשירים והפוליטיקאים כנראה פוחדים שנתקומם נגדם: במדינות רבות מוכנסים המוני פעילים לכלא בתירוצים שונים ורק לאחר שנים מכירים בצדקתם,
כפי שקרה לגנדי ומרתין לותר קינג, למשל.
נערך לאחרונה ע"י Lance בתאריך 14-03-2009 בשעה 01:49.
סיבה: הסרת פרסום לפורום מתחרה
|