לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



בסרטון הנ"ל רואים קרבות אויר של F15 בחיה"א האמריקאי,
מישהו יכול בבקשה להסביר לי מה הם יורים שם? האם אלו טילים חיים? ואם כן, על מה?
האם יש טילים מיוחדים לאימונים?

אני לא יודע על מה הם יורים (אולי מטרות אימון - drones?) אבל הסרטון הזה פשוט משגע! נהנתי מאוד, וחבל שנגמר

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מטוסי F-4 פאנטום שהוסבו למטרות לא מאוישות תחת הציון QF-4.
אם עוצרים את הסרטון בזמן 01:12 ניתן לראות טיל ספארו AIM-7. גם ב 03:59 ניתן לראות ספארו בברור.
מעט מאוד לאחר מכן, ב 04:03 רואים טיל סיידווינדר AIM-9. גם ב 04:09 מדובר ב AIM-9 לפי הטווח, נקודת התלייה של הטיל והעובדה שהמטרה משגרת נורים. כנ"ל ב 04:23.
פרט מעניין נוסף הוא שהחל מ- 01:55 ניתן לשמוע את המטוס משחרר נורים ומוצים.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

מצטער, לא כ"כ הבנתי... הפאנטומים (המטרות) באוויר? הטיל פוגע ומשמיד אותם ?

צפית בסרטון עד הסוף? ב 01:07 רואים את הפאנטום באוויר, ובמשך כל הסרטון רואים לפחות 4-5 מטרות מושמדות באוויר.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

כן, זה מה שלא בדיוק הבנתי... ראיתי את המטוסים נופלים למטה בסחרור אבל
א. לא זיהיתי איזה מטוס זה, כל הכבוד לכם שאתם מזהים ככה.. באמת צריך מיומנות בשביל זה.
ב. בגלל שראו אותם מאד בקטן, חשבתי שזה אולי טילי אימונים שנופלים למטה ומתפוצצים לבד, אבל אז לא הבנתי מה המטרה בלעשות טילים כאלה שמתפוצצים באוויר, זה בהחלט יותר הגיוני שאלו מטרות אמיתיות...

תודה רבה לכם על ההסבר המפורט! =)

אז כן, יש טילים מיוחדים לאימונים, אבל הטילים שבסרטון הזה הם טילים רגילים לגמרי. טילי אימונים צבועים בדר"כ בכחול או בכתום במלואם או בחלקם, תלוי בדגם המדוייק. יש טילי אימונים שלא משוגרים אבל טסים איתם (יש להם ראש ביות אבל אין להם מנוע), ויש טילי אימונים שלא טסים איתם (תפקידם לאמן את צוותי הקרקע). הדגם השלישי של טילי אימונים הוא טילים שטסים איתם ומשגרים אותם מהמטוס. יש להם ראש ביות אבל לא ראש קרב.

AIM-9 לאימונים לפני העמסה על מטוס, שים לב ל"טבעות" הכחולות מסביב לגוף הטיל (כנראה שמדובר בדגם שמשוגר) ולפצצת האימונים שגם לה טבעת כחולה:
http://www.misawa.af.mil/shared/med...F-0000X-004.JPG

דגם נוסף של AIM-9 לאימונים:
http://www.f-16.net/gallery_item43054.html

הנ"ל תקף גם לחימוש א"ק:
http://www.f-16.net/gallery_item43028.html

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

מה עוזר שיש להם ראש ביות אבל לא ראש קרב ? האם זה יפגע במטוס אבל לא יתפוצץ? מה התועלת??

(התכוונתי, שגם טיל שפוגע במטוס יכול להסב לו נזק, לא כך? - גם בלי פיצוץ...)

למיטב ידיעתי לא כל טילי ה-א"א ממש פוגעים במטוס המטרה "ברזל בברזל". חלקם מגיעים לקרבה מסויימת ואז מתפוצצים, וברש"ק הטיל יש מטען רסס שפוגע בגוף מטוס המטרה. לכן אני חושב שלכל טיל א"א יש ראש קרב, וכש-deepSpace תיאר טילים שהם רק בעלי ראש ביות הוא התכוון לטילים שלא ממש עוזבים את המטוס שיורה, אלא רק מדמים התבייתות של הטיל על המטרה, כך השיגור והפגיעה הם רק בסימולציה.
אני מקווה שאני לא טועה יותר מדי

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

הדגם השלישי של טילי אימונים הוא טילים שטסים איתם ומשגרים אותם מהמטוס. יש להם ראש ביות אבל לא ראש קרב.

הוא אמר שממש משגרים אותם מהמטוס,
אבל כנראה לפי מה שאתה אומר שזה סוג טילים שלא פוגע 'ברזל בברזל' אלא רק מגיע מאד קרוב ואז אפשר להתאמן עם זה (למרות שזה עדיין נראה לי קצת מסוכן...)

ציטוט:

A training version of the AIM-9D for captive flight target acquisition, which had the warhead replaced by a WDU-9/B dummy warhead, was later designated as ATM-9D. The WDU-9/B is also used in all subsequent inert ATM/CATM/NATM-9 versions. Early training Sidewinders for firing practice were designated GDU-1/B.

ציטוט:

Training versions of the AIM-9L are the ATM-9L for firing practice, the captive (non-launching) CATM-9L, and the non-flying DATM-9L for handling and loading practice. There is also a version designated NATM-9L, which is equipped with special test and evaluation equipment. There is also a loading practice version of the AIM-9L known as GDU-6/C. This may be just another (earlier) designation for the DATM-9L.

http://www.designation-systems.net/dusrm/m-9.html

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

מדובר במטוסים שהוסבו למל"טים שמשמשים כמטרות.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeepSpace פרט מעניין נוסף הוא שהחל מ- 01:55 ניתן לשמוע את המטוס משחרר נורים ומוצים.

נשמע לי יותר כמו נשימותיו הקשות של הצלם בעת ביצוע ג'י.

בקטע הראשון (ב 01:55) ניתן לשמוע נשימות ברקע, אבל לדעתי בהמשך הרעש ששומעים הוא שיחרור הנורים\מוצים.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

מוץ זה למיטב הבנתי גם ברבים, ומסופקני אם ניתן ממש לשמוע שחרור מוץ ונורים מבעד לכל הרעש.. ויתקנו אותי טייסינו אם אני טועה.
בסימולטורים יש לזה צליל "ספוואש" חביב שכזה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אכן לא ניתן

!Ya Gotta Believe

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

לא קצת ביזבוז?

אפשר לקנות מל"טי מטרה בעשירית ממחיר פאנטום, אם לא פחות.
מה גם שלירות טיל זה לא בדיוק להפיל בתותח, שדורש אימון ראליסטי.
לא עדיף שמטוסים כאלה (לא מאוישים) ישמשו להשמדת/חשיפת סוללות נ"מ בשטח אויב?

חוץ מזה, הטיל שנורה על המטוס שמשחרר נורים - מחטיא, נכון, או שפיספסתי משהו?
ושאלה אחרונה: איזה מהטילים בסירטון הם עתירי עשן (צועקים:"תיראו! יש פה F-15!"), ואילו דלי עשן?

מחיר הפאנטום הוא אפס וערכת ההסבה מחירה פחות משל מל"ט מטרה.

מישהו אמר שקונים פאנטומים חדשים, ושהפאנטומים הישנים שהוסבו למל"טים מסוגלים לחשוף / להשמיד משהו בשטח אויב?

אני אחדד את השאלה גם לך וגם ל-YHS:

נכון שקיימים פאנטומים, אבל אם כבר הסבת אותם למל"טים, יש מלא שימושים יותר טובים לעשות בהם מאשר לירות בהם.
אני מניח שרק ההסבה עלתה יותר ממל"ט מטרה "מתוחכם" שיודע לירות נורים ולשחרר מוץ.

הפאנטומים האלה מן הסתם ישנים מאוד, ועם הגיל כך עולה מחיר התחזוקה. אני סומך על חהא"א שעשה את ה"חושבים" שלו.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

קיבלתי.

באמת הכוחות המזויינים האמריקאים מנוהלים בצורה די משמעותית ע"י כלכלנים.
הם ינחתו על נומ"ט ברוורס אם רק יוכיחו להם שזה משתלם כלכלית.
מצד שני איפה הם, ואיפה אנחנו (מבחינת התנהלות כלכלית).

דרך אגב, ברכות לשיחרור.
אתה יכול כבר להחליף את המונה לשעות במקום ימים.

דווקא חה"א שואב לא מעט השראה מהגישה האמריקאית..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. קיבלתי. באמת הכוחות המזויינים האמריקאים מנוהלים בצורה די משמעותית ע"י כלכלנים. הם ינחתו על נומ"ט ברוורס אם רק יוכיחו להם שזה משתלם כלכלית. מצד שני איפה הם, ואיפה אנחנו (מבחינת התנהלות כלכלית). דרך אגב, ברכות לשיחרור. אתה יכול כבר להחליף את המונה לשעות במקום ימים.

ראשית, אני מקוה שאתה צוחק..הם הרבה פחות יעילים מאיתנו כלכלית..או במילים אחרות, אתה מקבל כאן הרבה יותר ביטחון יחסית לכל שקל שאתה מוציא.
שנית, בצבא התנהלות כלכלית היא רק חלק קטן מהעסק, צריך לזכור זאת..

!Ya Gotta Believe

אל תשווה ניהול מכולת שכונתית לניהול רשת וול-מארט,
ואל תשווה אספקת לחם, חלב ואגוזי, לאספקת לחם, חלב, אגוזי, m.n.m., וקוקה קולה....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. אל תשווה ניהול מכולת שכונתית לניהול רשת וול-מארט, ואל תשווה אספקת לחם, חלב ואגוזי, לאספקת לחם, חלב, אגוזי, m.n.m., וקוקה קולה....

אין לי מושג על אתה מדבר..אני לא בטוח אפילו שאתה יודע..

!Ya Gotta Believe

אני מדבר על מאות טונות של אוכל, שנזרקות מידי יום לפח.

אני מדבר על נגדים לענייני כלום, שמפקחים על נגדי לענייני שום דבר בזמן שהם שותים קפה, ומקבלי שכר על זה.
אני מדבר על אזרחים עובדי צה"ל שבאים לעבודה ב-11:00 והולכים ב-14:00 ובאמצע שותים קפה ומשחקים שש-בש, וגונבים ציוד צבאי כדי למכור בשוק.
אני מדבר על אחוזים רבים (לדעתי עשרות) מהדלק הצבאי שנגנב בדרך ליחידות.
אני מדבר על אלפי טונות של תחמושת שמושמדים, בזמן שליחידות בשטח אין תחמושת אימונים.
אני מדבר על יחידות שגורסות מפות חדשות אחרי אימון אחד, בזמן שיחידות אחרות מנווטות עם מפות בנות 15 שנים.
ויש עוד המון דוגמאות.
אם הכוחות האמריקאים, שגדולים מצה"ל בשני סידרי גודל בקרוב, מצליחים לפעול בצורה יעילה, אין סיבה שצה"ל לא יתנהג כך.
ולא, חיל האוויר הוא לא צה"ל!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. אני מדבר על מאות טונות של אוכל, שנזרקות מידי יום לפח. אני מדבר על נגדים לענייני כלום, שמפקחים על נגדי לענייני שום דבר בזמן שהם שותים קפה, ומקבלי שכר על זה. אני מדבר על אזרחים עובדי צה"ל שבאים לעבודה ב-11:00 והולכים ב-14:00 ובאמצע שותים קפה ומשחקים שש-בש, וגונבים ציוד צבאי כדי למכור בשוק. אני מדבר על אחוזים רבים (לדעתי עשרות) מהדלק הצבאי שנגנב בדרך ליחידות. אני מדבר על אלפי טונות של תחמושת שמושמדים, בזמן שליחידות בשטח אין תחמושת אימונים. אני מדבר על יחידות שגורסות מפות חדשות אחרי אימון אחד, בזמן שיחידות אחרות מנווטות עם מפות בנות 15 שנים. ויש עוד המון דוגמאות. אם הכוחות האמריקאים, שגדולים מצה"ל בשני סידרי גודל בקרוב, מצליחים לפעול בצורה יעילה, אין סיבה שצה"ל לא יתנהג כך. ולא, חיל האוויר הוא לא צה"ל!

טוב,
כתבת בבולד אז שכנעת...
אז שוב, העצבים שלך לחוד והמציאות לחוד...
יכול להיות שצה"ל דפוק ויש הרבה מה לשפר בו, אבל רק בגלל שראית 2 פרקים של ג'אג לא אומר שאתה יודע מה קורה בצבא האמריקאי....אזרחים מגיעים ב 11:00 והולכים ב 14:00?? קצינים אמריקאים רבים עושים לא הרבה יותר ומרוויחים פי שלוש עד חמש מאזרח עובד צה"ל....בזבוז כספים? מוציאים שם מיליונים על תצוגות אויריות, תצוגות אש וטקסים כשבאותו זמן לחיילים בעירק אין מיגון בסיסי...
.היית בכלל בצבא האמריקאי? שירתת שם יום אחד? חסוך ממני....אתה לא היית ולא יודע, שוב אני אסביר לך וגם בבולד כדי שתבין: עם כל הבעיות שלהם כוחות הביטחון של ישראל יעילים כלכלית הרבה יותר מהאמריקאים.
ולא ג'אג זה לא החיים האמיתיים, זו רק סדרת טלביזיה.

!Ya Gotta Believe

אצלנו משתמשים במטוסים הרבה אחרי ששם היו זורקים אותם. אצלנו משתמשים במחסניות הרבה שנים אחרי ששם היו זורקים אותם. אצלנו נותנים לבסיסים (כן, בחיל הכחול) אחוז מהחסכון בכדי לתרץ אותם לחסוך. אז כן, יש מקומות שאנחנו יותר כלכליים מהם ...

ומהצד השני, אצלנו נותנים ליותר מדי אנשים רכב צמוד, גם לכאלה שלא צריכים (ולא, סא"ל כלכלן בקריה, או ראש ענף רפואת שיניים בצריפין, לא צריכים רכב צמוד). ואצלנו מבזבזים הרבה יותר מדי שעות באימונים ומביאים אנשים על סתם (ולא, אמיל, זה צד שאתה לא מכיר, כי אתה לא עושה מילואים בירוקים, והפתעה בשבילך - הירוקים זה לא הכחולים !) אז כן, יש מקומות שאנחנו פחות כלכליים מהם.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

האמת לא באמצע במקרה הזה, אכן יש מקומות שאנחנו פחות כלכליים ויעילים מהם, חד משמעית.
אבל בתמונה הגדולה, הם הרבה פחות יעילים, הם מוצאים הרבה יותר דולרים על הרבה פחות הגנה....הם אשפי ה PR, השואו התדמית והטקס, יש לזה מקום בהחלט באירגון צבאי אבל המינון אצלם הוא לא הגיוני..שוב, לחייל בעירק אין הגנה ראויה בעוד צוות הצנחנים של הארמי מסתובב לו בעולם בהופעות ללא תפקוד מבצעי כלל (כך גם כל שאר ה demo teams שלהם...)ואפילו המדריכים שלהם!!! אלפי מדריכי טיסה שרק מדריכים, מקבלים משכורת פי שלוש ממקבילהם בארץ ולא ממלאים שום תפקיד מבצעי!!!
הם פשוט לא יעילים כלכלית, אין לי ביקורת עליהם, הם לא ממש חייבים להיות...אבל לכתוב שהם עושים זאת יותר טוב זו פשוט טעות.(תמיד יש משהו חדש ללמוד כמובן..אבל בסה"כ הם פשוט רחוקים מאיתנו בעניין)

!Ya Gotta Believe

סתם, בוא ניגע בסוגיית מדריכי הטיסה: אתה כותב שהם רק מדריכים ואין להם למעשה "הצ"ח" כמו אצלנו. האם זה יכול להיות שבגלל שהמרחקים גדולים יותר ? אם טייסי חא"א פזורים ברחבי העולם, הרי לא ניקח מדריך מארה"ב ונשלח אותו לגרמניה, נכון ? אז נשארנו עם ארה"ב ... ואולי המרחקים בין בסיסי ההדרכה לבין בסיסי היחידות המבצעיות גדולים מדי בשביל לעשות שנים או שלושה פיריטים כמו פה ביום טיסות של הצ"ח ? אולי עלויות השינוע השבועיות גדולות מדי והלוגיסטיקה מסובכת מדי ? פה רוב ההצ"ח מרוכזים במטה, שם הם תיאורטית ע"פ יבשת שלמה ...
סתם, אין לי תשובה, אני רק זורק לך נקודות. אני מסכים שאנחנו מנצלים כל שקל הרבה יותר, בעיקר כי אין לנו יותר מדי משאבים. יכול להיות שבנתונים שלהם זה לא שווה ?

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv סתם, בוא ניגע בסוגיית מדריכי הטיסה: אתה כותב שהם רק מדריכים ואין להם למעשה "הצ"ח" כמו אצלנו. האם זה יכול להיות שבגלל שהמרחקים גדולים יותר ? אם טייסי חא"א פזורים ברחבי העולם, הרי לא ניקח מדריך מארה"ב ונשלח אותו לגרמניה, נכון ? אז נשארנו עם ארה"ב ... ואולי המרחקים בין בסיסי ההדרכה לבין בסיסי היחידות המבצעיות גדולים מדי בשביל לעשות שנים או שלושה פיריטים כמו פה ביום טיסות של הצ"ח ? אולי עלויות השינוע השבועיות גדולות מדי והלוגיסטיקה מסובכת מדי ? פה רוב ההצ"ח מרוכזים במטה, שם הם תיאורטית ע"פ יבשת שלמה ... סתם, אין לי תשובה, אני רק זורק לך נקודות. אני מסכים שאנחנו מנצלים כל שקל הרבה יותר, בעיקר כי אין לנו יותר מדי משאבים. יכול להיות שבנתונים שלהם זה לא שווה ?

בהחלט יכול להיות להיות שבמקומות מסוימים זה לא כלכלי, אבל במקומות אחרים בוודאות כן...אז למה לא עושים זאת שם? כי הם לא מנסים להוציא מכל דולר את המקסימום, זה פשוט לא ככה שם.
אם אנחנו מסכימים שלמרות כל הבעיות שיש כאן (ובהחלט יש..) אנחנו מנצלים יותר כל שקל אז אין לנו ויכוח..

!Ya Gotta Believe

ישראל בייחוד טובה בלהוציא את המקסימום מכל דולר שארה"ב נותנת לה במתנה...

ואגב, חלק ממה שאתה קורא לו בזבוז (טקסים וכיוב') חשוב מאוד לארה"ב אסטרטגית. אם משיקולי תדמית בעולם ואם משיקולים פנימיים (כגון איך לשכנע צעירים להתגייס).

בהחלט יכול להיות להיות שבמקומות מסוימים זה לא כלכלי, אבל במקומות אחרים בוודאות כן...אז למה לא עושים זאת שם? כי הם לא מנסים להוציא מכל דולר את המקסימום, זה פשוט לא ככה שם.
אין כמו מספרים בכדי להוכיח את הטענה הזו, לפני כשבועיים היה לנו אשכול על נתונים סטטיסטיים בחיהא"א ובו ראינו מספר דברים די מעניינים.
מ 2002 ועד 2008 חיהא"א עבר כיווץ של כ 13% בכוח האדם שלו, כ 10% מכלי הטיס שלו וכ 18% משעות הטיסההכוללות שביצע, לעומת גידול בתקציב של כ 40% על אותה תקופה.
הנתונים פורסמו כעובדות ללא הסבר ע"י מגזין חיהא"א ובאשכול המדובר יש קישור אליהם, האשכול כאן

לסלעי בתגובה #41 כתבת כך:
בחברות פרטיות מי שמקבל רכב משלם בעבורו בכל מיני צורות. בזמנו בצבא לא שלמו כלום, איך זה היום?
אם התכוונת לתשלום מס על השימוש ברכב חברה (תקנה של מס הכנסה "שווי שימוש ברכב"), אז זה קיים גם בצבא.
רשות המיסים רואה בזה הכנסה רעיונית וכל מי שמקבל רכב צמוד מכיר את הסעיף הזה בתלוש השכר שלו ללא קשר מי משלם לו משכורת.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אם זאת המספרים האבסולוטיים מדאיגים בפני עצמם מאחר והם מצביעים על מגמה הולכת ומחמירה של הוצאות קבועות הולכות הגדלות על חשבון ההשקעות (התעצמות). ניתן לראות ש 75% מהתקציב השקלי של ח"א מוקדש להוצאות (קבועות ומשתנות). וזאת למרות שמדובר בארגון המבוסס בחלקו הגדול על כ"א סדיר חובה (בניגוד לצבא הקבע האמריקני לכן גם השוואה לח"א הרוסי נראית מתאימה יותר, בין היתר מאחר ומדובר בארגון החף מאספירציות חוצות יבשות ומבוסס גם כן חלקית על כ"א זול). מבנה תקציבי מוטה הוצאות שכזה בארגון צבאי בעת שלום מצביע כמעט בהכרח על התנהלות שאינה אופטימלית - זהו ארגון ש "עשיר" יתר על המידה בכ"א יקר, בתנאי שירות, ובכיסי שומן תפעוליים הגוררים אותו להוצאות מוגזמות. זאת למרות שמדובר שנה שקטה יחסית (עלויות עופרת יצוקה מגיעות מתוך הרזרבה הממשלתית) ושמדובר על התקציב השקלי בלבד (קרי ללא הסיוע הדולרי). במציאות בעייתית שכזאת אינני בטוח שהגישה המוזכרת בכתבה הדוגלת בביזור חלקי של סמכויות ניהול ובקרת תקציב ממטה הזרוע לבסיסים היא הנכונה. דרך אגב ללא קשר לאם אנחנו יעילים יותר או פחות מאמריקנים, בעבר ידענו לעשות (כולל ח"א) הרבה יותר (=הרתעה, התעצמות, נצחונות בשדה הקרב) עם הרבה פחות (כ"א, תנאי שירות, בסיסים וכו'). אם זאת, אלטרנטיבות התעסוקה כמובן היו מוגבלות יותר בזמנו.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=397352

הארץ מפרסם פירוט של תקציב חיל האוויר

הארץ מפרסם פירוט של תקציב חיל האוויר (התקציב השקלי בלבד).
לפי הכתבה:

• תקציב החיל ירד מ6.9 מיליארד שקל ב2002 ל 5.8 מיליארד ב2008 והוא מהווה כ10% מהתצקיב השקלי של צה"ל.
• כ35% מתקציב החיל הולך להוצאות שכר ורק 13% לכשירות וכוננות.
• כמו כן יש נתון מעניין שלחיל יש הכנסות של 500 מיליון ש"ח בשנה ממכירות (מטוסים ישנים, ידע) שהתמורה שלהן נשארת בחיל.מעניין האם זה ההסדר גם לגבי ציוד של שאר החילות?
• למפקדי הבסיסים יש את האופציה לחסוך בעלויות ולהשתמש בכסף כדי לשפר את תנאי השרות של החיילים.
• כמו כן החיל וצה"ל כולו עברו לעבוד עם תקציב רב שנתי לחמש שנים במקום תקציב שנקבע בתחילת כל שנה. האם זה אומר שהממשלה התחייבה לא לקצץ יותר מעבר למה נקבע בתקציב הבטחון עד ל 2012 ?

(http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/963759.html)

המספרים של חיל האוויר נחשפים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
ירושלים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
5.5 מיליארד שקל באוויר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת מוטי בסוק
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תקציב חיל האוויר ב-2008, לפני תוספות ומענקים, מהווה עשירית מתקציב משרד הביטחון. מי מנהל את הכסף הזה, לאילו צרכים הוא משמש ומאילו מקורות הוא מגיע
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגיות: .
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


חיל האוויר הישראלי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
נהנה לאורך השנים מתדמית יוקרתית וממעמד גבוה בצה"ל. ואולם בחינת ספר התקציב של החיל ל-2008 מגלה כי בערכים מוחלטים, קטן התקציב בשנים האחרונות. ב-2002 היה תקציב חיל האוויר 6.9 מיליארד שקל, ואילו ב-2008 מסתכם התקציב הבסיסי של החיל ב-5.5 מיליארד שקל - מתוך התקציב הכולל של משרד הביטחון בסך 51.3 מיליארד שקל.

עם זאת, ב-2007 וב-2008 נהנה חיל האוויר מתוספות תקציב חד-פעמיות בשל קליטת מטוסי הסופה, שאחזקתם (הכוללת דלק, חלפים ותחזוקה) כרוכה בעלויות גבוהות. תוספות אלה הגדילו את התקציב לסך של 5.8 מיליארד שקל. בנוסף, נהנה חיל האוויר מהכנסות שמקורן במכירות ובסיוע ביטחוני מארה"ב.

35% מתקציב החיל מיועדים להוצאות שכר, 32% לאחזקת הסד"כ (סדר כוחות), 13% לכשירות וכוננות, 10% לתוספות ייעודיות (מבצעיות), ו-10% מוקצים להוצאות שוטפות כמו ארנונה, מים, חשמל ודלק. חיל האוויר משלם ארנונה לרשויות המקומיות שבהן נמצאים בסיסיו, וב-2008 יגיעו תשלומים אלה ל-80 מיליון שקל.

עד 2008 עבד צה"ל, וחיל האוויר בתוכו, לפי תקציב חד-שנתי. החל מהשנה עובדים בצבא לפי תקציב חמש-שנתי (2008-2012), עם התאמות המתחייבות מדי שנה, מה שמקל על העבודה. לתקציב רב-שנתי יתרונות רבים, בעיקר משום שהוא מעניק אופק תכנון רחב ומגביר את
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P130308/c.0.1303.390.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
היציבות.

בעבר נעשו ניסיונות להעביר את צה"ל לתקציב רב-שנתי. הניסיון היחיד שיצא לפועל היה בתחילת שנות ה-80, אך מלחמת לבנון הראשונה שפרצה יצרה צורך לבנות מחדש את התקציב. הפעם מקווים בחיל האוויר כי התקציב הרב-שנתי יעמוד במבחני המזרח התיכון והזמן.

מכירות בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה

תקציב חיל האוויר עומד על שלוש רגליים: רוב הכספים מגיעים מתקציב הביטחון הכללי, ושתי הרגליים הנוספות הן הסיוע האמריקאי ומכירות שמבצע החיל.

מאמצים רבים משקיע חיל האוויר בתחום המכירות, המסתכמות בחצי מיליארד שקל בשנה. כל התמורה בעבור המכירות נשארת בחיל, והכסף הזה משמש אותו לצרכיו. חיל האוויר מוכר בכל העולם - בין היתר נמכרים מטוסים ישנים כמו כפיר, סקיי-הוק, יסעור ואנפה, שצה"ל אינו זקוק להם יותר, אך הם בעלי ערך לגופים אחרים. לפני שהמטוסים הישנים נמכרים, הם עוברים השבחה בידי חברות בתעשייה הישראלית, בהן אלביט והתעשייה האווירית. בחיל האוויר מנסים גם למכור ידע בעולם או בישראל, אם יש לו ביקוש.

ארה"ב מפעילה באינטרנט "מחסן עולמי", שבאמצעותו יכולות מדינות שונות למכור ציוד צבאי אמריקאי. המוכר הגדול ביותר במחסן זה הוא צה"ל, עם היקף מכירות שנתי של 10 מיליון דולר. בעקבות העלייה במחירי המתכות בעולם, מכר חיל האוויר ב-2007 גרט, גרוטאות ברזל ואלומיניום ב-11 מיליון שקל, במסגרת מכרז בשוק הישראלי.

הרגל השלישית של התקציב - הסיוע הביטחוני שמעניקה ארה"ב לישראל - מסתכם ב-2.4 מיליארד דולר בשנה. מעט יותר מרבע מהכסף מומר לשקלים ומצטרף לתקציב השוטף של צה"ל. יתרת הכסף, בדולרים, מיועדת לצורכי התעצמות ולקיום שוטף של גופי צה"ל.

גוף צה"לי מרכזי באגף התכנון הוא שמחליט על הקצאת הכספים למטרת ההתעצמות. הכספים שהוא מקצה מיועדים לשלושה תחומים: רכישת ספינות, רכישת נגמ"שים ורכישת מטוסים. מדובר בתקציב מרכזי, ולא בחלק מהתקציב השוטף של חיל האוויר. המשמעות היא שהכסף לרכישת מטוסי 15-F אינו מגיע מהתקציב השנתי של החיל.

מיקור חוץ וקיצוץ בכוח האדם

הירידה בתקציב חיל האוויר בשנים האחרונות יצרה פערים בין צורכי החיל והוצאותיו שגדלים והולכים לבין המשאבים העומדים לרשותו. בחודשים הקרובים יתקיימו דיונים על אופן ההתמודדות עם פערים אלה. עם זאת, בחיל האוויר לא סבורים כי הקטנת התקציב משקפת ירידה במעמדו של החיל בצה"ל. לטענת אנשי החיל, חלקו בעוגה הצה"לית נשמר, אלא שצה"ל מוציא כיום כספים רבים יותר על שכר וגמלאות.

הוצאות החיל גדלות בין השאר משום שהוא מוציא מהשירות מטוסים ישנים, שהם זולים יותר וששעת טיסה בהם זולה יותר אף היא. במקומם, נכנסים לשימוש מטוסים חדישים - שלא רק שהם יקרים יותר, אלא שגם שעת טיסה בהם יקרה יותר.

למשל, מטוס סופה, 15-F החדש עולה 50 מיליון דולר, בעוד שמטוס 16-F הישן עולה 18 מיליון דולר. שעת טיסה ב-F15 עולה 38 אלף דולר, ואילו שעת טיסה בעיט (סקיי-הוק) הישן עולה 11.5 אלף דולר בלבד. דוגמה נוספת: שעת טיסה בפתן (מסוק חדש) עולה 13,100 דולר, לעומת שעת טיסה בצפע (מסוק ישן) שעלותה 8,200 דולר.

כדי להתמודד עם הבעיות התקציביות נוקטים בחיל האוויר כמה צעדים. בין השאר, קיצץ חיל האוויר את כוח האדם שלו. מ-2003 עד 2006 ירד שיעורו של כוח האדם בקבע של החיל ב-12%. צעד זה הביא לחיסכון בהוצאות בסך מאות מיליוני שקלים בשנה. ואולם העובדה שיש פחות אנשים, משמעה שיש לחיל גם פחות שעות טיסה.

נתח התקציב המיועד לכשירות וכוננות (13%) נחשב לצד החלש בתקציב חיל האוויר. בעבר, כשהחיל נדרש לקיצוצים בתקציב, ולא היה מהיכן לקחת את הכסף, קיצצו בסעיף זה. ואולם סעיף זה הוא בעל חשיבות, שכן ממנו מגיע הכסף לצורך אבזור מטוסים המגיעים מארה"ב. כשמטוס סופה מגיע לישראל, הוא מגיע "עירום", ובישראל "מלבישים" אותו עם מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה, מערכות קשר ואבזור נוסף המיוצר בישראל. מפקד חיל האוויר היוצא, אליעזר שקדי, קבע כי אין לפגוע עוד בתקציב הכשירות והכוננות, וקבע קו אדום שממנו לא יורדים.

צעד נוסף שנוקט חיל האוויר כדי להתמודד עם בעיות התקציב הוא הפרטת חלק מפעולות החיל, באמצעות אאוט-סורסינג (מיקור חוץ). מדובר בהוצאת פעילויות חשובות לביצוע של גופים אזרחיים. בחיל האוויר טוענים כי החיל מוביל בצה"ל בתחום של מיקור חוץ - מה שמביא לא רק לחיסכון כספי אלא גם לשיפור האיכות.

דוגמה למהלך של מיקור חוץ שיושם בחיל האוויר בשנים האחרונות היא בית הספר לטיס, שתפעול המטוסים בו עבר כמעט כולו לידיים פרטיות. מטוסי הפייפר, ששימשו בקורסי הטיס, הוחלפו במטוסי סנונית של אלביט. לפי ההסכם עם אלביט, שנחתם לפני שש שנים, המטוסים, המלאים, החלפים והטכנאים - כולם של אלביט, ואילו חיל האוויר משלם לחברה לפי מספר שעות הטיסה. לדברי מקורות בחיל האוויר, ההסכם עם אלביט שיפר מאוד את איכות האימונים במחיר זול יותר. המסוק סיפן של אלביט, המשמש את בית הספר לטיסה, מתוחזק באופן מלא על ידי החברה, והתשלום ניתן לפי מספר שעות הטיסה.

גם מסוק העיט של חיל האוויר מתוחזק באופן מלא על ידי התעשייה האווירית, והחיל משלם לחברה לפי מספר שעות הטיסה. התשלום בעבור השימוש במל"ט (מטוס ללא טייס) שובל של התעשייה האווירית נקבע אף הוא לפי מספר שעות הטיסה.

חברת אלישרא מבצעת גם היא עבודות במיקור חוץ לחיל האוויר. החברה מבצעת את ביום האויב בתרגילי קרב של החיל - באמצעות מכשור מדמה זול, מתוחכם ויעיל, הדורש פחות כוח אדם מכפי שנדרש בעבר בתרגילים כאלה.

בחיל האוויר אומרים כי שיטת עבודה זו מעבירה חלק מהסיכונים הכספיים לספקים. בנוסף, היא מאפשרת לחיל לשלוט בצורה טובה יותר בהוצאות שלו. בחיל מחפשים עוד עסקות מסוג זה, וכשימצאו כאלה ייצאו שוב לשוק האזרחי. לטענת מקורות בחיל האוויר, גם כיום מתנהלים משאים ומתנים עם גופים בשוק האזרחי בנוגע להרחבת מיקור החוץ.

בנוסף, גאים לספר בחיל האוויר כי החיל משקיע במטוסים שלו 18% מהסכום שמשקיעים האמריקאים, שיעור הגנרלים בצה"ל על כל אלף מטוסים הוא 29% משיעורם בצבא ארה"ב, ושיעור כוח האדם לכל מטוס הוא 36% בהשוואה לזה שבצבא ארה"ב. גם התקציב השנתי למטוס בישראל הוא חצי מהמקובל בצבאות של בריטניה וצרפת.

סיירת מטכ"ל של חיל האוויר

>> כשיעקב נאמן כיהן כשר האוצר, ב-97'-99', הוא כינה את אגף התקציבים במשרד "סיירת מטכ"ל של השירות הציבורי". את התפקיד הרגיש של אגף התקציבים ממלאת בחיל האוויר מחלקת התקציבים והבקרה של החיל, שבראשה עומד קצין בדרגת אלוף משנה. אנשי המחלקה קובעים את המקורות ואת השימושים בתקציב.

בימים אלה מתחילה המחלקה לעבוד על תקציב החיל ל-2009, והעבודה תושלם עד סוף השנה הנוכחית. מדובר בהליך מורכב, הכרוך באי-ודאות רבה, שכן עבודת הצבא דינמית מאוד מיסודה; למקבלי ההחלטות קשה לחזות במארס 2008 מה יהיו הדרישות מהחיל באוקטובר 2009. ספר התקציב יכלול תוכניות התעצמות של החיל, שעות טיסה, תוכניות עבודה ומשכורות לאנשי הקבע.

לאחר אישור התקציב, בינואר 2009, הוא יעבור לגוף המבצע, בראשות ראש ענף (רע"ן) התקציבים בחיל האוויר, שהוא הקצין האחראי על הרכש. בין השאר, הוא אחראי לקליטתם של 101 מטוסי סופה - מטוסי F16 החדשים שיגיעו מארה"ב. העסקה לרכישת המטוסים, בשווי של 4.5 מיליארד דולר, נחתמה ב-99', אך המגעים עליה החלו כמה שנים קודם לכן.

ראש מחלקת תקציבים ובקרה של חיל האוויר מבזר את סמכויותיו לאנשים בחיל המוגדרים "בעלי תקציב". בעל תקציב הוא אדם האחראי על תחום בחיל האוויר, למשל ראש להק ציוד, ראש להק כוח אדם, האחראי על האמל"ח (אמצעי לחימה), האחראי על הבינוי או האחראי על ההדרכה. כל בעל תקציב מקבל חלק מעוגת התקציב הכוללת, ועליו לפעול ביעילות כדי לנצל את סל המשאבים שקיבל לצרכיו, ולא - יישאר ללא כסף.

2 מיליארד שקל מתוך התקציב מנוהלים בידי מפקדי הבסיסים. בסיס שמצליח לחסוך כסף מתקציבו, למשל באמצעות חיסכון בכוח אדם, יוכל לעשות שימוש בכסף שנותר אצלו לצורך שיפור רמת החיים של הקצינים והחיילים.

מחצית מהעובדים במחלקת התקציבים והבקרה של חיל האוויר הם בוגרי העתודה האקדמאית. כולם בעלי תואר ראשון בכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון ומקצועות נדרשים אחרים, וחלקם בעלי תואר שני בתחומים אלה. המחצית השנייה הם אנשי חיל אוויר, שעסקו במקצועות שונים בחיל, והחליטו לשנות כיוון לטובת התחום הכלכלי - כולם אקדמאים.

בחיל האוויר אומרים כי קצין צעיר בחיל מבצע עבודה חשובה, מורכבת, אחראית, מקצועית ובעלת חשיבות לאומית יותר מהמקביל לו במגזר האזרחי. לדברי מקורות בחיל, מטרת הכלכלנים היא להקצות את המקורות באופן אופטימלי. לטענתם, כל מהלך של חיל האוויר כרוך בחשיבה כלכלית-עסקית, אף שהשיקול המוביל בקבלת ההחלטות הוא מבצעי. "צבא לא נועד להפקת רווחים כלכליים, אך השיקול הכלכלי הוא אחד הפרמטרים בקבלת ההחלטות", אומרים.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 אם זאת המספרים האבסולוטיים מדאיגים בפני עצמם מאחר והם מצביעים על מגמה הולכת ומחמירה של הוצאות קבועות הולכות הגדלות על חשבון ההשקעות (התעצמות). ניתן לראות ש 75% מהתקציב השקלי של ח"א מוקדש להוצאות (קבועות ומשתנות). וזאת למרות שמדובר בארגון המבוסס בחלקו הגדול על כ"א סדיר חובה (בניגוד לצבא הקבע האמריקני לכן גם השוואה לח"א הרוסי נראית מתאימה יותר, בין היתר מאחר ומדובר בארגון החף מאספירציות חוצות יבשות ומבוסס גם כן חלקית על כ"א זול). מבנה תקציבי מוטה הוצאות שכזה בארגון צבאי בעת שלום מצביע כמעט בהכרח על התנהלות שאינה אופטימלית - זהו ארגון ש "עשיר" יתר על המידה בכ"א יקר, בתנאי שירות, ובכיסי שומן תפעוליים הגוררים אותו להוצאות מוגזמות. זאת למרות שמדובר שנה שקטה יחסית (עלויות עופרת יצוקה מגיעות מתוך הרזרבה הממשלתית) ושמדובר על התקציב השקלי בלבד (קרי ללא הסיוע הדולרי). במציאות בעייתית שכזאת אינני בטוח שהגישה המוזכרת בכתבה הדוגלת בביזור חלקי של סמכויות ניהול ובקרת תקציב ממטה הזרוע לבסיסים היא הנכונה. דרך אגב ללא קשר לאם אנחנו יעילים יותר או פחות מאמריקנים, בעבר ידענו לעשות (כולל ח"א) הרבה יותר (=הרתעה, התעצמות, נצחונות בשדה הקרב) עם הרבה פחות (כ"א, תנאי שירות, בסיסים וכו'). אם זאת, אלטרנטיבות התעסוקה כמובן היו מוגבלות יותר בזמנו.

ארגון טכנולוגי כמו חיל האויר לא מתבסס ברובו על כוח סדיר חובה. אכן יש הרבה חיילי חובה, אבל הם לא הלחם והחמאה של חיל האויר החייב בשל מורכבות המערכות אנשי קבע ומוקדי ידע רבים שבהגדרה חייבים להיות קצינים או נגדים, ורק מהסיבה שהזמן הנדרש להיות טכנאי של מערכת מורכבת או פקח טיסה לוקחת כמעט את כל השירות הסדיר..

איני רואה כל נתון שתומך במשפט הבומבסטי שאיתו סיכמת כאן את המניפסט שלך, וגם לא שום נתון שתומך את ההנחה שלך שיש בורות שומן ותנאי שירות מוגזמים.. (דרך אגב, בורות שומן אני בטוח שאפשר למצוא קצת, תנאי שירות מוגזמים?? לולא נתנו לאנשים הללו את הפריביליגיה היום יומית של לטוס במטוסים 70% מהם לא היו נשארים עם תנאי השירות שיש בחיל האויר...וממש לא מעניין אותי שבשיריון זה אחרת, אני לא מבין כלום בשיריון, בחיל האויר לעומת זאת כן..)

!Ya Gotta Believe

אתה מגיב בצורה אמוציונלית כאילו מדובר ב (עוד) השתלחות בתנאי השירות של אנשי צוות אויר. זה מובן בגלל הרקע שלך ובגלל הדיונים שלעתים מתנהלים פה. אבל בכך אתה מחמיץ את התמונה הגדולה יותר. הפוסט שלי אינו "התקפה" על ח"א ותנאי השירות של אנשי צוות אויר אלא אבחנה מושכלת ואוביקטיבית על מגמה תקציבית מדאיגה שנמשכת כבר שנים בצבא בכלל ובח"א בפרט. ארגון צבאי אינו יכול להגדיל ללא סוף את הוצאותיו על חשבון השקעותיו מבלי לפגוע במוכנותו וביתרונותיו במלחמה הבאה. תהיה בטוח שמגמה זו מדאיגה בחומרתה לא פחות גם את רמ"ח תו"מ, היועץ הכספי לרמטכ"ל ואת מח"א עצמו מאחר ואין דין צבא היבשה כדין ח"א, שהיה ויהיה האס בשרוול שלנו. שים לב שהבאתי את הכתבה דווקא כחיזוק לטענתך המקורית על כך שח"א מתנהל ביעילות בהשוואה למקבילו האמריקני (למרות ששוב לא מדובר בהשוואת תפוחים לתפוחים בגלל הרכב כ"א השונה מאוד בין המדינות). אבל תגובתך הנוכחית מצביעה על כך שכנראה צדקת ב "פוקס" (מתוך תחושה כלשהי) ולא מתוך הבנה מעמיקה או משנה כלכלית סדורה. זה חבל כי אנשים כמוך נמצאים בעמדת מפתח להיות שגרירי מודעות ויוזמה בתוך הארגון מהם באים ולא רק להציג ולייצג סולידריות בפורום כזה או אחר באינטרנט.

הנתונים מהם אני גוזר את טענתי מופיעים בגוף הכתבה וקשה להתווכח איתם במישור הרציונלי. במשך 3 שנים קיצצו 12% מכ"א בקבע ולמרות זאת תפקד החיל לעילא במלחמת לבנון השניה שהתרחשה בתום התקופה. הקיצוץ הנ"ל כוון בעיקר למערכים היקפיים (כמו נ"מ, אבטחה, אגרופן, תצ"מ, סיוע אווירי וכו'), סד"כ מיושן (סייפנים, קוברה, קורנס וכו') וכן אזרוח והפרטת מערכים שונים כפי שמצויין בכתבה. המשמעות של הדברים היא שבשנים שלפני כן היה בח"א כ"א מיותר בשפע, חלק ניכר ממנו בקבע. ואם קוצצו 12% אזי דרישת אגף התכנון המקורית הייתה לקצץ לפחות כפליים מכך ולבסוף הושגה פשרה כלשהי. כזכור מי שהכתיב את הקיצוץ לאורך תקופה זו היה דן חלוץ, תחילה כסגן רמטכ"ל ולאחר מכן כרמטכ"ל. קשה לטעון שהחליט מה שהחליט או שאישר מה שאישר מבלי שהכיר את החיל ואת מה שמיותר בו...

נכון לשנה שעברה, ח"א מוציא 35% מתקציבו השקלי על שכר ופנסיה - כמעט פי 3 ממה שמשקיע בהצטיידות והתעצמות (השקלית) ושיא האבסורד - יותר ממה שהוא משקיע בבטחון שוטף! זהו נתון שצריך לעורר דאגה עמוקה בקרב כל אנשי צוות האוויר באשר הם לו רק חייבו אותם ללמוד מקרו כלכלה ועקרונות בניית וניהול תקציב במסגרת קורס הטיס, פו"מ או כל הכשרה אחרת. אם חס וחלילה תעלה מחר בבוקר בארה"ב אג'נדה הדוגלת בקיצוץ הסיוע הבטחוני לישראל אבוי לכולנו. בטווח הרחוק לא יהיה מהיכן לממן את כל הנשק והמחקר המתקדמים, רובם ככולם בחיל האויר, המבטיחים את עצמאותינו ועוצמתנו הלאומית. שים לב שהתפוקה הבטחונית של צה"ל (נצחונות, הרתעה) הולכת ופוחתת ממערכה למערכה לאורך השנים למרות שההוצאה הבטחונית עצמה גדלה במונחים ריאליים. מדוע? בדיוק מהסיבה הזאת - במקום להשקיע בעתיד ולבסס את יתרוננו על אויבינו בטווח הרחוק (כפי שעשינו בהצלחה כמעט 40 שנה), אנחנו מנצלים יותר ויותר מהתקציב כדי "לפנק" את ההווה ולממן צבא גדול מדי ולא יעיל. פינוק זה בא לידי ביטוי בין היתר כן כן בשכר ובתנאי שירות גבוהים (לעתים בהרבה) מהמקבילים אליהם בשירות הציבורי-ממשלתי. צעדים בלתי נמנעים כדי למנוע את המשך המגמה המדאיגה הם הקפאת/הפחתת שכר, כניסה סלקטיבית הרבה יותר לקבע, העלאת אגרסיבית של גיל הפרישה, ביטול הטבות מס שונות ומעבר לפנסיה צוברת כולל רטרואקטיבית אחורה.

לא הבנתי את המשפט הבא "ארגון טכנולוגי כמו חיל האויר לא מתבסס ברובו על כוח סדיר חובה. אכן יש הרבה חיילי חובה, אבל הם לא הלחם והחמאה של חיל האויר החייב בשל מורכבות המערכות אנשי קבע ומוקדי ידע רבים שבהגדרה חייבים להיות קצינים או נגדים, ורק מהסיבה שהזמן הנדרש להיות טכנאי של מערכת מורכבת או פקח טיסה לוקחת כמעט את כל השירות הסדיר.."
1. האם טכנאי של מערכות מורכבות, מתכנתים בממד"ס או פקחי טיסה מייצגים את רוב חיילי החובה בח"א? לא, הם מייצגים מיעוט זניח. האם הכשרתם ארוכה או מורכבת יותר מזו של לוחמים וטכנאים במערך הנ"מ, הקשר או הל"א, שמבוססים כמעט לגמרי על חיילי חובה? לא.
2. איזה אחוז מהמכונאים, החשמלאים, החמשים, המבנאיים, הטכנאיים וכו' (המהווים את עיקר כ"א הטכני בבסיסי החיל) הוא בחובה ואיזה בקבע?
3. יחידת 8200, אגף התקשוב וחיל הים הם ארגונים טכנולוגיים? כן. לפחות כמו ח"א? כן, לפעמים גם יותר. האם מסלולי ההכשרה בהם קצרים יותר? לא. ועדיין רוב כ"א בהם הוא בחובה ולא בקבע.

קיצר לא מצאתי בסיס עובדתי לטענתך שהלחם והחמאה של חיל האויר הוא כ"א בקבע. אכן בחיל יש נציגות מכובדת לאנשי הקבע אך כאשר מנטרלים מתוכה את מקצועות צוות אויר וצוות עזר אוויר תקבל אחוזים דומים לאלו הקיימים ביחידות אחרות בצבא (ולפני שאתה כצפוי מזדעק תסתכל לא רק על גדוד השריון הבדיד אלא גם על הסדנאות ומרכזי הציוד/דלק/חלפים וכו' שתומכים בו ברמת החטיבה, האוגדה וכן הלאה). לכן לצערי אין די בסיס לטענתך שמדובר בהכרח כלשהו ולראיה שלל הדוגמאות הסותרות אותה מיחידות אחרות בחיל עצמו ומחוצה לו. שירות החובה בצה"ל הנמשך 3 שנים הוא הארוך ביותר על פני כדור הארץ ומהווה די ויותר זמן להכשרת כ"א במקצועות לוחמה וטכניים כאחד, כאמור למעט מקרים חריגים.

שוב אנא התייחס לדברים בצורה שכלתנית ואובייקטיבית ולא רק מהבטן וצא מנקודת הנחה שח"א יקר לכולנו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 אתה מגיב בצורה אמוציונלית כאילו מדובר ב (עוד) השתלחות בתנאי השירות של אנשי צוות אויר. זה מובן בגלל הרקע שלך ובגלל הדיונים שלעתים מתנהלים פה. אבל בכך אתה מחמיץ את התמונה הגדולה יותר. הפוסט שלי אינו "התקפה" על ח"א ותנאי השירות של אנשי צוות אויר אלא אבחנה מושכלת ואוביקטיבית על מגמה תקציבית מדאיגה שנמשכת כבר שנים בצבא בכלל ובח"א בפרט. ארגון צבאי אינו יכול להגדיל ללא סוף את הוצאותיו על חשבון השקעותיו מבלי לפגוע במוכנותו וביתרונותיו במלחמה הבאה. תהיה בטוח שמגמה זו מדאיגה בחומרתה לא פחות גם את רמ"ח תו"מ, היועץ הכספי לרמטכ"ל ואת מח"א עצמו מאחר ואין דין צבא היבשה כדין ח"א, שהיה ויהיה האס בשרוול שלנו. שים לב שהבאתי את הכתבה דווקא כחיזוק לטענתך המקורית על כך שח"א מתנהל ביעילות בהשוואה למקבילו האמריקני (למרות ששוב לא מדובר בהשוואת תפוחים לתפוחים בגלל הרכב כ"א השונה מאוד בין המדינות). אבל תגובתך הנוכחית מצביעה על כך שכנראה צדקת ב "פוקס" (מתוך תחושה כלשהי) ולא מתוך הבנה מעמיקה או משנה כלכלית סדורה. זה חבל כי אנשים כמוך נמצאים בעמדת מפתח להיות שגרירי מודעות ויוזמה בתוך הארגון מהם באים ולא רק להציג ולייצג סולידריות בפורום כזה או אחר באינטרנט. הנתונים מהם אני גוזר את טענתי מופיעים בגוף הכתבה וקשה להתווכח איתם במישור הרציונלי. במשך 3 שנים קיצצו 12% מכ"א בקבע ולמרות זאת תפקד החיל לעילא במלחמת לבנון השניה שהתרחשה בתום התקופה. הקיצוץ הנ"ל כוון בעיקר למערכים היקפיים (כמו נ"מ, אבטחה, אגרופן, תצ"מ, סיוע אווירי וכו'), סד"כ מיושן (סייפנים, קוברה, קורנס וכו') וכן אזרוח והפרטת מערכים שונים כפי שמצויין בכתבה. המשמעות של הדברים היא שבשנים שלפני כן היה בח"א כ"א מיותר בשפע, חלק ניכר ממנו בקבע. ואם קוצצו 12% אזי דרישת אגף התכנון המקורית הייתה לקצץ לפחות כפליים מכך ולבסוף הושגה פשרה כלשהי. כזכור מי שהכתיב את הקיצוץ לאורך תקופה זו היה דן חלוץ, תחילה כסגן רמטכ"ל ולאחר מכן כרמטכ"ל. קשה לטעון שהחליט מה שהחליט או שאישר מה שאישר מבלי שהכיר את החיל ואת מה שמיותר בו... נכון לשנה שעברה, ח"א מוציא 35% מתקציבו השקלי על שכר ופנסיה - כמעט פי 3 ממה שמשקיע בהצטיידות והתעצמות (השקלית) ושיא האבסורד - יותר ממה שהוא משקיע בבטחון שוטף! זהו נתון שצריך לעורר דאגה עמוקה בקרב כל אנשי צוות האוויר באשר הם לו רק חייבו אותם ללמוד מקרו כלכלה ועקרונות בניית וניהול תקציב במסגרת קורס הטיס, פו"מ או כל הכשרה אחרת. אם חס וחלילה תעלה מחר בבוקר בארה"ב אג'נדה הדוגלת בקיצוץ הסיוע הבטחוני לישראל אבוי לכולנו. בטווח הרחוק לא יהיה מהיכן לממן את כל הנשק והמחקר המתקדמים, רובם ככולם בחיל האויר, המבטיחים את עצמאותינו ועוצמתנו הלאומית. שים לב שהתפוקה הבטחונית של צה"ל (נצחונות, הרתעה) הולכת ופוחתת ממערכה למערכה לאורך השנים למרות שההוצאה הבטחונית עצמה גדלה במונחים ריאליים. מדוע? בדיוק מהסיבה הזאת - במקום להשקיע בעתיד ולבסס את יתרוננו על אויבינו בטווח הרחוק (כפי שעשינו בהצלחה כמעט 40 שנה), אנחנו מנצלים יותר ויותר מהתקציב כדי "לפנק" את ההווה ולממן צבא גדול מדי ולא יעיל. פינוק זה בא לידי ביטוי בין היתר כן כן בשכר ובתנאי שירות גבוהים (לעתים בהרבה) מהמקבילים אליהם בשירות הציבורי-ממשלתי. צעדים בלתי נמנעים כדי למנוע את המשך המגמה המדאיגה הם הקפאת/הפחתת שכר, כניסה סלקטיבית הרבה יותר לקבע, העלאת אגרסיבית של גיל הפרישה, ביטול הטבות מס שונות ומעבר לפנסיה צוברת כולל רטרואקטיבית אחורה. לא הבנתי את המשפט הבא "ארגון טכנולוגי כמו חיל האויר לא מתבסס ברובו על כוח סדיר חובה. אכן יש הרבה חיילי חובה, אבל הם לא הלחם והחמאה של חיל האויר החייב בשל מורכבות המערכות אנשי קבע ומוקדי ידע רבים שבהגדרה חייבים להיות קצינים או נגדים, ורק מהסיבה שהזמן הנדרש להיות טכנאי של מערכת מורכבת או פקח טיסה לוקחת כמעט את כל השירות הסדיר.." 1. האם טכנאי של מערכות מורכבות, מתכנתים בממד"ס או פקחי טיסה מייצגים את רוב חיילי החובה בח"א? לא, הם מייצגים מיעוט זניח. האם הכשרתם ארוכה או מורכבת יותר מזו של לוחמים וטכנאים במערך הנ"מ, הקשר או הל"א, שמבוססים כמעט לגמרי על חיילי חובה? לא. 2. איזה אחוז מהמכונאים, החשמלאים, החמשים, המבנאיים, הטכנאיים וכו' (המהווים את עיקר כ"א הטכני בבסיסי החיל) הוא בחובה ואיזה בקבע? 3. יחידת 8200, אגף התקשוב וחיל הים הם ארגונים טכנולוגיים? כן. לפחות כמו ח"א? כן, לפעמים גם יותר. האם מסלולי ההכשרה בהם קצרים יותר? לא. ועדיין רוב כ"א בהם הוא בחובה ולא בקבע. קיצר לא מצאתי בסיס עובדתי לטענתך שהלחם והחמאה של חיל האויר הוא כ"א בקבע. אכן בחיל יש נציגות מכובדת לאנשי הקבע אך כאשר מנטרלים מתוכה את מקצועות צוות אויר וצוות עזר אוויר תקבל אחוזים דומים לאלו הקיימים ביחידות אחרות בצבא (ולפני שאתה כצפוי מזדעק תסתכל לא רק על גדוד השריון הבדיד אלא גם על הסדנאות ומרכזי הציוד/דלק/חלפים וכו' שתומכים בו ברמת החטיבה, האוגדה וכן הלאה). לכן לצערי אין די בסיס לטענתך שמדובר בהכרח כלשהו ולראיה שלל הדוגמאות הסותרות אותה מיחידות אחרות בחיל עצמו ומחוצה לו. שירות החובה בצה"ל הנמשך 3 שנים הוא הארוך ביותר על פני כדור הארץ ומהווה די ויותר זמן להכשרת כ"א במקצועות לוחמה וטכניים כאחד, כאמור למעט מקרים חריגים. שוב אנא התייחס לדברים בצורה שכלתנית ואובייקטיבית ולא רק מהבטן וצא מנקודת הנחה שח"א יקר לכולנו.

הנקודה היחידה שמצאתי לנכונה (כמובן במעט הרציונליות שהצלחתי לארגן) הינה ההערה לגבי היחס בין השכר והפנסיה לבין ההצטיידות השקלית..אבל מה לעשות, זה לא ממש בידיים של ח"א שהחליטו להשתמש בדוד סם כאופציית ההצטיידות העיקרית..סיפורים על מה יקרה אם הדוד סם יעזוב רלונטים לכל המדינה, לא לחיל האויר..
בשורה התחתונה אין שום אופציה אחרת בחיל האויר לשנות את המספרים הללו..אני מסכים איתך שזה מדאיג אבל זו החלטה אסטרטגית של מדינת ישראל, לא חיל האויר..
הצד החיובי של העניין שאותו אתה לא מציין הוא שבעצם היחס בין המשכורת/ פנסיה ושוטף לבין ההשקעה בעתיד היא הרבה יותר טובה אם מכניסים למשוואה גם את דולר הסיוע..ובינתיים הדוד סם לא עוזב כל כך מהר כך שלא כולם שם למעלה מטומטמים...
עוד דבר קטן (לו רק היו מחייבים אתכם לקחת קורס אחד בנושא צבא וביטחון שם בפקולטה לכלכלה..), גם פנסיה ומשכורות זאת השקעה..השקעה בבני אדם, המשאב הכי חשוב שלנו, אפילו יותר ממערכת נשק עתידית כזו או אחרת...
מניפסט הפתיחה שלך היה פשוט נמוך..אתה לא יודע מה אני או מי אני, מה אני מייצג בארגון ומה הקשר הזה לכלכה..בוא אני אגיד לך, התפקיד שלי זה ללמד אנשים טיסה, אין ולא היה לזה שום קשר לכלכה, זה מדע ואומנות בפני עצמה ושעורים בפסנתר יותר רלוונטים למקצוע שלי מאשר מקרו כלכלה...כלכלה צריך ללמד אולי בפו"מ או בקורס מפקדי טייסות, גם זה אני לא בטוח, אין ספק שמדרגת רמ"ח כדאי באמת להבין בזה משהו...אבל אסור לתת לזה לשבש לאנשים את המוח כפי שקורה לא מעט...שמפקדים שוכחים שתפקידם הוא קודם כל ביטחון, לא חיסכון.
ציינתי שלא הבאת שום נתון שמחזק את דעותיך בצורה ברורה..בוודאי ובוודאי לא את הסיכום שלך שפעם היינו עושים יותר בפחות....קודם תביא מספרים שעשינו בפחות (זה עוד אפשרי לפחות..) ואח"כ תראה שפעם היינו עושים יותר (איך בדיוק אתה תוכיח את זה?..נראה כבר..אני דווקא קורא ממקורות זרים שעושים בשנים האחרונות דברים די מדהימים...) אז אין לי מושג איך אתה מגיע ליציאה הנוסטלגית שפעם בפחות היו עושים יותר...
לא יודע מה לא הבנת לגבי חיילי החובה...בחיל האויר צריך הרבה מאוד אנשי קבע. אין לי מושג מה קורה בממר"ם ומה הסוד שלהם לניצחון במלחמות....כל בוגר של בית הספר הטכני של חיל האויר חותם קבע...ובסוף, היחס בין אנשי הקבע לסדירים לא ידוע לי אבל אני יודע שצריך הרבה אנשי קבע ומוקדי ידע, יותר ממה שיש היום אז לא ברורה לי הקביעה שלך שחיל האויר מתבסס ברובו על חיילי חובה, מה אתה טוען? שזה בור שומן? שכדאי שאת מקום אנשי הקבע ימלאו חיילים שמשרתים 3 שנים?....
מחשבה נעימה לכלכן אולי, אבל לא לאיש הביטחון שגם הרמה המקצועית והבטיחות חשובים לו, לא רק ההוצאות..

!Ya Gotta Believe

ברשותך רק אתייחס למשפט הבא "כך שלא כולם שם למעלה מטומטמים..." שאתה משתמש בו פעמים רבות בפורום, לעתים כדי לייצר סימפטיה, לעתים מתוך רפלקס כזה של "הגנה עצמית". אתה נוהג פעמים רבות "לתרגם" דברי ביקורת או חילוקי דעות לחומרה יתרה, כאילו מדובר בהתרסה לשמה כלפי מפקדי הצבא או קריאת תיגר (מפורשת או מרומזת) על תבונתם או שיקול דעתם או אולי אפילו העדר הערכה להקרבתם ותרומתם של לובשי מדים לבטחון המדינה מצד "טוראי המקלדת". זה בהחלט מסביר את התגובות האמוציונליות. תראה הפורום הוא בבסיסו במה לחילופי רעיונות ודעות ולדיאלוג בין אנשים. יתכן שלחלק מהכותבים כאן אכן יש אג'נדה של מרירות או ניגוח כלפי מפקדי הצבא אולם לדעתי הם מיעוט זניח כאשר מנגד ניצבים רוב המשתתפים, שפשוט אכפת להם מדברים מסוימים, שמחפשים תשובות לגבי דברים אחרים ובעיקר שטובת המדינה והצבא עומדת כנגד עיניהם, בדיוק כפי שעומדת כנגד עיניך. אני אישית אינני חושב שמפקדי הצבא מטומטמים, רחוק מכך, ולא הייתה בפוסט שלי אמירה כזאת. אלא אם כן הדברים נכתבים במפורש בלשון בוטה שכזאת, אינני רואה גם סיבה לחשוד בכך. אני גם מעריך מאד את תרומתם של כל לובשי המדים לבטחון המדינה, כולל את שלך. קיצר המלצתי הצנועה, אין מה לחפש ח"חים בכל פוסט, אין מה לראות "אויב" בכל מי שלא מנפק ח"חים בכל פוסט ובעיקר שמור את הארטילריה הכבדה למלחמה האמיתית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 ברשותך רק אתייחס למשפט הבא "כך שלא כולם שם למעלה מטומטמים..." שאתה משתמש בו פעמים רבות בפורום, לעתים כדי לייצר סימפטיה, לעתים מתוך רפלקס כזה של "הגנה עצמית". אתה נוהג פעמים רבות "לתרגם" דברי ביקורת או חילוקי דעות לחומרה יתרה, כאילו מדובר בהתרסה לשמה כלפי מפקדי הצבא או קריאת תיגר (מפורשת או מרומזת) על תבונתם או שיקול דעתם או אולי אפילו העדר הערכה להקרבתם ותרומתם של לובשי מדים לבטחון המדינה מצד "טוראי המקלדת". זה בהחלט מסביר את התגובות האמוציונליות. תראה הפורום הוא בבסיסו במה לחילופי רעיונות ודעות ולדיאלוג בין אנשים. יתכן שלחלק מהכותבים כאן אכן יש אג'נדה של מרירות או ניגוח כלפי מפקדי הצבא אולם לדעתי הם מיעוט זניח כאשר מנגד ניצבים רוב המשתתפים, שפשוט אכפת להם מדברים מסוימים, שמחפשים תשובות לגבי דברים אחרים ובעיקר שטובת המדינה והצבא עומדת כנגד עיניהם, בדיוק כפי שעומדת כנגד עיניך. אני אישית אינני חושב שמפקדי הצבא מטומטמים, רחוק מכך, ולא הייתה בפוסט שלי אמירה כזאת. אלא אם כן הדברים נכתבים במפורש בלשון בוטה שכזאת, אינני רואה גם סיבה לחשוד בכך. אני גם מעריך מאד את תרומתם של כל לובשי המדים לבטחון המדינה, כולל את שלך. קיצר המלצתי הצנועה, אין מה לחפש ח"חים בכל פוסט, אין מה לראות "אויב" בכל מי שלא מנפק ח"חים בכל פוסט ובעיקר שמור את הארטילריה הכבדה למלחמה האמיתית.

איכפת לך להפסיק עם הפסיכולוגיה בגרוש ולענות לעניין...נדמה לך שאתה יודע מה עובר לי בראש ובכזאת קלות אתה מנתח את נפשי "המתוגוננת" כשבסה"כ כל מה שקורה כאן זה שאני יושב כמעט אדיש, קורא דברים שלך שאני לא מסכים אליהם ומגיב, זה הכל..לא טענתי שאתה "תוקף"..לא רואה בך "אויב"...די עם הפסיכולוגיה.. עוד לא סיימנו עם הכלכלה...
בוא תגיב לעניין במקום לנתח אותי...איפה הנתונים לגבי הטענה שלך שפעם היינו עושים יותר בפחות...תביא נתונים, לא ניתוחים פסיכולוגים שלי ,ונחזור רגע לדיון רלוונטי.

!Ya Gotta Believe

איך יותר ויותר תשומות מייצרות פחות ופחות תפוקות בטחוניות? איך יודעים שעשינו "יותר בפחות"? מאוד פשוט, בוחנים את הנתונים האמפיריים. ראה הגרף המצורף. בעבר צה"ל ידע לייצר הישגים גדולים יותר בשדה הקרב (ניצחונות, שטחים שנכבשו, שבויים שנתפסו, הרתעה) עם הרבה פחות משאבים (תקציב, כ"א, בסיסים, רק"מ וכו').

החלק הבא מיועד למי שמעוניין קצת להרחיב אופקים
ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית (צריכה ביטחונית בקיצור) היא חלק מהחשבונאות הלאומית ומחושבת מתוך התוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל וכוללת בין היתר את תקציב הביטחון עצמו ותקציבים של שירותים אחרים (כגון השב"כ). על כן היא גם פרמטר טוב יותר למדידת תפוקת הביטחון/הון בטחוני לאורך זמן. כמו כל צריכה, גם הצריכה הביטחונית הלאומית מורכבתמאלמנט מקומי (תשלומים לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים וכן עובדי מערכת ושירותי הביטחון, קניית סחורות ושירותים בארץ, מכירות משרד הביטחון ועוד) וכמובן מיבוא/רכש בחו"ל. את הצריכה הביטחונית ממנת המדינה ממקורותיה הפנימיים (מסים הנגבים מאזרחים, הנפקת אגרות חוב וכו') כמו גם בעזרת סיוע ומענקים, רובם ככולם מארה"ב ומיעוטם ממדינות אחרות (גרמניה). ישנם רכיבי בטחון היקפיים נוספים שאינם נכללים בצריכה הציבורית הביטחונית כגון בניית מקלטים, אחזקת מלאי חירום/אסט' שונים (תרופות, מסכות אב"כ, דלקים, שמנים, פחם וכו'),, הוצאה לביטחון במשרדי הממשלה האזרחיים (מאבטחים, בדיקות רקע בטחוניות), סיוע למפעלים הביטחוניים (רפאל, תע"ש וכו'), תקציבי המינהל האזרחי באזור יהודה והשומרון ובחבל עזה ועוד.

ניתן לראות שמאז 1974 ועד היום נותרה הצריכה הביטחונית המקומית יציבה למדי במונחים ריאלים (הנתונים מנורמלים לשקלי שנת 2005) – כאמור הנתונים פה הם טרום ועדת ברודט שהמליצה כזכור על הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון וזאת בתמורה לתכנית התייעלות רצינית ומקיפה מצד הצבא (ממנה הוגשו עד כה רסיסים וגם המעט הזה לא מומש בפועל). ניתן לראות שאחרי מלחמת לבנון הראשונה קוצץ תקציב הביטחון כחלק בתכנית ההבראה/חבילה בזמן ממשלת האחדות הראשונה, מגמה שנמשכה גם בעידן השלום של ממשלת רבין השנייה ואחריה חל שינוי שלילי. אמנם הצריכה הביטחונית נותרה יציבה אולם חלו שינויים משמעותיים בהרכבה ובמשקל האלמנטים השונים שבתקציב הביטחון. ההוצאות לתגמולים (שכר, הטבות), לשיקום ולגמלאות אנשי קבע גדלו בצורה משמעותית (ראו בשקף הבא), ואילו תקציבי הרכש וההתעצמות קטנו. למשל בשנת 2002 כ-42 אחוזים מתקציב הביטחון היה מיועד להוצאה לכוח אדם (אנשי קבע, חיילי חובה, אנשי מילואים, עובדי צה"ל ועובדים אזרחיים של משרד הביטחון) ורק כ-40 אחוזים מיועדים להתעצמות, שהיא השקעה בפיתוח וברכש של אמצעי לחימה מתקדמים (כאשר שני שלישים מהכספים המיועדים להתעצמות מופנים לרכש זר רובם ככולם בארה"ב על בסיס כספי הסיוע, והשליש הנותר מופנה לרכש בשוק המקומי וגם מקצתו ממומן מכספי הסיוע האמריקני). כפי שציינתי בפוסט אחר, מגמה זו הולכת ומחמירה עם השנים בכל זרועות הצבא (והייתה מחמירה הרבה יותר אלמלא הקיצוצים הנרחבים שעבר הצבא בין 2003-2006)

דרך אגב בשל הצמיחה במשק הישראלי (במונחי תוצר) בעיקר בשנות ה-90 והילך שיעור ההוצאה לביטחון מהתוצר דווקא פחת ברוב התקופה. כמו כן חלק מהגידול בתקציב הביטחון מקורו בכלל בעליית מחירי תשומות שונות (למשל דס"ל), פיחות השקל לעומת הדולר (כאשר בשנים האחרונות אנחנו עדים דווקא למגמת ייסוף הפוכה, שפוגעת הן בייצוא הביטחוני והן ברכש המקומי בדולרים מהסיוע), החלת תשלומי ארנונה על בסיסי הצבא, החלת הסכמי שכר על אנשי הקבע (בתקופת ממשלת רבין השנייה) ועוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 איך יותר ויותר תשומות מייצרות פחות ופחות תפוקות בטחוניות? איך יודעים שעשינו "יותר בפחות"? מאוד פשוט, בוחנים את הנתונים האמפיריים. ראה הגרף המצורף. בעבר צה"ל ידע לייצר הישגים גדולים יותר בשדה הקרב (ניצחונות, שטחים שנכבשו, שבויים שנתפסו, הרתעה) עם הרבה פחות משאבים (תקציב, כ"א, בסיסים, רק"מ וכו'). .

או קי לפחות חזרנו לדיון עניני.
מה שמאוד פשוט אצלך ואצל רבים בפורום נראה לי מאוד מורכב, מה לעשות...
אז להסבר הפשוט שלך:
בוא נדייק, אתה הבאת כתבה שמדברת על חיל האויר ולא על כלל צה"ל, אני הגבתי בנושא חיל האויר ולא בנושא כלל צה"ל...עכשיו אתה מסביר שכלל צה"ל ידע ליצר הישגים גדולים יותר...טוב, אני התייחסתי רק לעניין חיל האויר כי אני לא ממש יודע מה קורה בכלל צה"ל.
הצלחת להביא נתונים רק על החלק שמדבר על זה שמוצאים יותר (למרות שלי נראה, לפחות לפי הטבלה שלך שהיו תקופות שהוצאנו יחסית יותר), אני בכל זאת אאמין לך שעכשיו מוציאים יותר כי אני באמת לא בטוח שאני מבין את הטבלאות ששמת...אז אני לוקח את המילה שלך בעניין.
מה שבוודאי לא הוכחת זה שחיל האויר עושה פחות, וכפי שציינתי יש עדויות שהוא עושה הרבה מאוד, גם ביחס לפעם, במקומות מסוימים הוא עושה ויודע לעשות הרבה יותר מפעם.
ולבסוף, שוב אני נאלץ שלא לקבל את הנוסחה שאומרת שהשקעה זה רק באמצעים טכנולוגיים חדשים, פנסיה ומשכורות זאת השקעה באנשים, ואני אישית מעדיף אותם בטייסת על נשק משוכלל כזה או אחר, אני לא אומר זאת סתם כסיסמה.
לסיכום, הוכחת אכן שחיל האויר מוציא יותר, לא הוכחת שהוא עושה פחות והתייחסת בהשקעה רק לתחום הטכנולוגי ולא לגורם האנושי, לכן בעיני התאוריה שלך מהפוסט המקורי עדיין לחלוטין לא מחזיקה מים, היא בעיקר משפט בומבסטי שמאחוריו יש אולי תחושת בטן ולא יותר.
אם התכוונת לכלל צה"ל בפוסט המקורי אז אפשר להפסיק כאן את הדיון כי כפי שאמרתי, אין לי דעה ואני לא מבין בזה כלום...אני התייחסתי רק לחיל האויר, כפי שאתה עשית הפוסט המקורי.

!Ya Gotta Believe

הרשה לי לצטט שוב את המשפט האחרון (זה שהביא לך את הסעיף...) "בעבר ידענו לעשות (כולל ח"א) הרבה יותר (=הרתעה, התעצמות, נצחונות בשדה הקרב) עם הרבה פחות (כ"א, תנאי שירות, בסיסים וכו')." קרי ברור שכוונת המשורר היא לצה"ל ולח"א כאחד, לכן הנתונים שהבאתי הם של תקציב הבטחון בכללותו,

מן הסתם גם קראת בכתבה המקורית של מוטי בסיוק ב "הארץ" שצה"ל חשף את תקציב ח"א בפעם הראשונה בפומבי רק במרץ 2008 (יש לתהות מדוע, הרי סודות גדולים אין שם והאמריקנים בין כה וכה מפרסמים בפומבי את כל הרכש הדולרי מהם). קרי גם לו רציתי בכך, מלכתחילה לא היו בידי נתוני ח"א על פני תקופה ארוכה שכזאת, לא שכן אפשרות לנתח את מרכיבי התקציב השונים.

מה שכן, ניתן לראות שהתפלגות התקציב השקלי של ח"א ב 2008 דומה מאד לזו של שאר הצבא (ואפרופו הלחם והחמאה, התפלגות זו מעידה על דמיון בהרכב האנושי בין ח"א ושאר חלקי הצבא יותר מאשר על שוני ביניהם...). ההבדל העיקרי בא לידי ביטוי דווקא בתקציב הדולרי, שחלקו של ח"א בו גדול משמעותית מזו של כל יתר הצבא גם יחד. שים רק לב שאת 1967 ו 1973 ניצחנו ביד רמה ללא סיוע אמריקני דולרי. האם לדעתך כיום היה אפשרי לשחזר הישגים כבירים אלו ללא סיוע זה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 מה שכן, ניתן לראות שהתפלגות התקציב השקלי של ח"א ב 2008 דומה מאד לזו של שאר הצבא (ואפרופו הלחם והחמאה, וגם התפלגות זו מעידה דרך אגב על דמיון בהרכב האנושי בין ח"א ושאר חלקי הצבא השונים יותר מאשר על שוני). ההבדל העיקרי בא לידי ביטוי דווקא בתקציב הדולרי, שחלקו של ח"א בו גדול משמעותית מזו של כל יתר הצבא גם יחד. שים רק לב שאת 1967 ו 1973 ניצחנו ביד רמה ללא כל סיוע אמריקני דולרי. האם לדעתך כיום היה אפשרי לחזור על הישגים כבירים אלו ללא סיוע זה?

ברמה העקרונית כמובן שאפשר ללא הסיוע הדולרי, אם מתכוננים לזה מראש ומוכנים לשלם את המחירים אז אפשר לנצח גם ללא הסיוע הדולרי...
אבל אם על זה נסוב הדיון ביננו, על התלות בדולר סיוע אז אין לנו כאן ויכוח, הבעיתיות שבזה ברורה לכולם. אבל שוב, זה לחלוטין לא עניין חיל אוירי זו החלטה אסטרטגית של מדינת ישראל.
לא ברור לי מה אתה חושב שחיל האויר צריך לעשות אחרת..מעבר למשפטים גולבלים כמו טיפול בורות השומן...מה לעשות אחרת, זה דבר שלא ברור לי כלל...

!Ya Gotta Believe

לגבי בורות השומן, בוודאי שיש כאלו וראה אפילו דבריו של עידו נחושתן, אז עוד בתפקיד ראש אגף התכנון, בכנס קיסריה לפני כמעט 3 שנים

"צה"ל בכללותו הוא צבא יעיל, אם כי יש חריגים בתחומים מסוימים"

http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/BOOK_7096/Bitachon_ALL_WEB.pdf

לשאלתך לגבי תנאי שירות עדיפים (על פני המגזר הממשלתי-ציבורי) ומיותרים, מעבר לדוגמאות המוכרות והידועות של גיל פרישה מוקדם, פנסיה תקציבית, פרויקטי מגורים בכלום כסף, נקודות וכן הלאה, ראה מספר דוגמאות טכניות שאין להן לעניות דעתי הצדקה בימים אלו ובכלל

רכב צמוד -

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080824_1014608

ביטוח בריאות -

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080824_1014609

תפקידי עציץ בנספחויות -

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080824_1014607

והכוונה לאנשי קבע בתפקידי מנהלה/עורף/מטה/ממשל/נספחות, לא ללוחמים (ובזאת צוות אויר וים) כולל אלו הנמצאים בין תפקידי פיקוד/שטח ו/או בתפקידי הדרכה ו/או בקורסים/השתלמויות (ובלבד כמובן שיהיו קשורים במקצועם הצבאי, לא תואר ראשון בפילוסופית הקולנוע או מבוא לאקסל)

נכון חלק מזה קטנוניות ו "כניסה לכיס" אבל מה לעשות נכנסים גם לכיס של עוד כל מיני אוכלוסיות שהיו טאבו מוחלט במדינת ישראל 50-60 שנה כמו עובדי בנק ישראל, חברת החשמל, האוניברסיטאות, קמ"ג, משרד נשיא המדינה ואפילו עובדי משרד מבקר המדינה! חלקם נדרשים להשיב עשרות ולעתים אפילו מאות אלפי שקלים שקבלו לאורך שנים שלא כדין וללא אישורים מתאימים. נכון שאין זה המקרה בצבא הקבע ובקרב גמלאיו - לכן גם לא ידרשו מאף אחד להחזיר כסף מהבית. אבל תסכים איתי שאם התגלו אי סדרים או חלוקה לא צודקת, אין סיבה להנציח אותה בקרב אנשי מערך העורף והמטה.

מטוסים ומערכות מוטסות היו פשוטים משמעותית אז, ועל כן גם זולים יותר, וניתן היה לרכוש אותם ללא הסיוע האמריקאי.

"מטוסים ומערכות מוטסות היו פשוטים משמעותית אז, ועל כן גם זולים יותר, וניתן היה לרכוש אותם ללא הסיוע האמריוקאי."

לא בדיוק. קח למשל את רכש שלשת טייסות המיראז וטק"ק מצרפת בראשית שנות ה-60. בזמנו הייתה זו החלטת כבדת משקל ביותר מבחינת תקציב הבטחון והיא נדונה שוב ושוב בפיקוד הצבא ובקבינט, כולל רכש טייסת מיראז שלישית. נכון שבהשוואה למטוסים מודרנים כמו סופות או רעמים מדובר במטוסים "פרימיטיביים" בה בעת היו בהם בכל זאת רכיבים מתקדמיים יחסית לזמנו כמו מכ"ם, טילי "יהלום" וכו' שהצריכו הכשרות, הערכות וקליטה. רכש אמל"ח מתקדם זה "שעבד" למספר שנים את פרק ההשקעות בתקציב הבטחון ורק לקראת סיומו התאפשרה התעצמות גם באמל"ח אחר כמו טילי הוק, טנקי מג"ח ובהמשך בניית בסיסי ח"א החדשים בחצרים ובפלמחים ולסיום רכש ספינות טילים ועסקת העיט הראשונה. קרי חלק ניכר מפרק ההשקעות בתקציב הבטחון הוקצה לחיל האויר (מיראזים, טק"ק, טק"א, בסיסים, עיטים וכו') לטובת ביסוס יתרונה הצבאי של ישראל (=נשק "שובר שיוויון" המאפשר הכרעת והרתעת האויב). באותם הימים צבא היבשה הסדיר היה קטנטן בהשוואה לנוכחי וזאת למרות האיום הקיומי התמידי על גבולות 1948 הבעייתים להגנה.

רוב הרכש האמריקני בשנות ה-60 ושנות ה-70 (עד חתימת הסכם השלום המצרים ותחילת קבלת הסיוע הצבאי הדולרי מארה"ב) התבצע מיתרות מטבע החוץ הדלות של מדינת ישראל, כאשר חלק ממנו בוצע בעזרת מענקים והלוואות בתנאים מיוחדים שישראל קבלה מארה"ב (את מיעוטן אנו פורעים עד עצם היום הזה!). אחרי מלחמת ששת הימים ושוב אחרי מלחמת יום הכיפורים חל גידול עצום בתקציב הבטחון (ראה הגרף לעיל) וכדי למנוע גרעון (שלא להגיד קריסה) תקציבית המציא המוח היהודי כלי "גאוני" הוא הוא מילווי הבטחון הידועים לשמצה שליוו את אזרחי ישראל ב 25 השנים הבאות (עד למועדי הפרעון הסופיים). מן הסתם צעירי הפורום אינם מכירים את הקללה הזאת אך הוריהם זוכרים גם זוכרים כיצד מדי שנה החליטה הממשלה ליטול לעצמה (בצורת הלוואה נושאת ריבית) 6-7% ממשכורתם השנתית (שכירים, עצמאים וחברות כאחד) כדי לממן את התעצמות הצבא (גם לפני כן היה מלווה בטחון אולם הוא היה התנדבותי באופיו - קרי במקום להפקיד כסף בתכנית חסכון ארוכת טווח בבנק יכולת להלוות את הכסף ל 30 שנה למדינת ישראל). עם חלוף השנים שונו ועודכנו חוקים קיימים רטרואקטיבית כך שתקופת הפרעון הוארכה והריבית צומצמה (בין היתר בגלל אינפלציה, שינוי שערי מט"ח ועוד). אאל"ט האחרון בשורת החוקים הארוכה היה החוק למימון מבצע שלום הגליל מ 1982. ויש יגידו שזוהי הדמוקרטיה הישראלית במיטבה - הציבור רצה מלחמה, הציבור גם ישלם עליה!

כיצד הצמצום הגדול של שנות ה-80', הזכור כאירוע טראומטי במיוחד, חסך בסה"כ כ-10% מההוצאה המקומית?!
תודה על הנתונים!

שימו לב היכן ממוקמת ישראל (מקום שישי...) ביחד עם רוב מדינות ערב והדיקטטורות... והיכן ממוקמות מעצמות העל כמו ארה"ב, סין, הודו וכו'... והיכן ממוקמת אירן (מקום חמישי מהסוף...)

http://www.airforce-magazine.com/Ma...6/0306chart.pdf

רק 8.2%? האמת חשבתי שהרבה יותר...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 שימו לב היכן ממוקמת ישראל (מקום שישי...) ביחד עם רוב מדינות ערב והדיקטטורות... והיכן ממוקמות מעצמות העל כמו ארה"ב, סין, הודו וכו'... והיכן ממוקמת אירן (מקום חמישי מהסוף...)

הגרף מעניין, אבל צריך לקחת בחשבון גם את ההכנסות של כל מדינה כתוצאה מייצוא בטחוני, וערכים שוליים נוספים שהמדינה מפיקה מההוצאה הגבוהה על בטחון.
האם ההוצאות המצויינות בגרף כוללות גם הוצאות על בטחון פנים? קשה להאמין שאיראן מוציאה רק 2.7%.
האם ההוצאות בגרף כוללות את גם כספי הסיוע שארה"ב מעניקה ללא מעט מדינות ברחבי העולם?

1. אין קשר מובהק בין ההוצאה הבטחונית ובין ייצוא בטחוני - שים לב שארה"ב, רוסיה וצרפת הן שלשת יצואניות הנשק הגדולות בעולם ועדיין הנטל הבטחוני בהן קטן משמעותית מזה שבישראל (חצי עד שליש) .

2. שים לב שהחישוב הוא הוצאה בטחונית מתוך התוצר המקומי הגולמי (GDP) ולא מתוך הלאומי הגולמי (GNP) כך שנושא הסיוע הכספי הזר שמדינה כן או לא מקבלת אינו רלוונטי.

3. לגבי האם המספרים כוללים או לא את ההוצאה של כל מדינה על בטחון פנים שלה (משטרה, שב"ס, שב"כ, מוסד, רח"ל, מל"ח וכו') וכו' - שוב לא רלוונטי. תקציב ה HOME DEFENSE/HOME SECURITY בארה"ב הוא BY FAR הגבוה בעולם ולראייה הנטל הבטחוני בה הוא עדיין מהנמוכים בגרף.

4. לגבי אירן - א. תתפלא... ב. אתה רואה כרגע את האחוזים ולא את המספרים האבסולוטיים... ג. אתה יודע מה יותר מדהים? ה GDP האירני ב 2009 מוערך ב 850 מיליארד דולר, או פי 4 מזה של ישראל, ועדיין הנטל הבטחוני שם הוא שליש בלבד מזה של ישראל. במספרים אבסולוטיים תקציב הבטחון האירני לשנת 2009 עומד על כ 25 מיליארד דולר, כ 50% יותר מזה של מדינת ישראל.

5. כפי שכתבתי כבר בעבר באשכול זה, לא רק שנטל הבטחון בישראל הוא במשך שנים רבות מאוד BY FAR הגבוה ביותר מכל מדינה מערבית מפותחת (עוד לפני הסיוע האמריקני!) גם תמהיל הרכיבים בו מוטה באופן מוגזם (מאד) להוצאות על חשבון השקעות. מאידך הדבר מעיד על בריאותה וחוסנה של כלכלת ישראל - היכולת לממן בצבא חובה אדיר (חסר פרופורציות לחלוטין לאוכלוסיותה של המדינה על פי קנ"מ בינלאומיים) ובמקביל לצמוח, לקלוט עליה וכו'.

הם מוציאים על מטלה את כל הכסף שהם יכולים להשיג עבורה.

אני נזכר בחיל האוויר לפני שלושים שנה. אז החלו הקיצוצים הגדולים. כולם היו בפאניקה - איך נצליח לשמור על כשירות. וכאשר אמרו לסמ"ט בטייסת זוטרה כי הוא לא יוכל להמשיך לעשות "שמירת כשירות" בטייסת בכירה יותר- השמיים נפלו. אבל אז התברר שזה אפשרי, ומצאו מקומות לחסוך. והסמ"ט חזר לטוס בטייסת הבכירה כאשר הוא חזר לתפקיד שם. וכלום לא קרה.
וגילו את הסימולטורים. ומצאו שאפשר לשלב גם בין תובלה לבין ניווט נמוך בחצי דרך בטייסות התובלה ושילבו שני יעפי גישת מכשירים בחזרה מתקיפה במטווח אי שם. ועוד "פטנטים".
חלק מהמקומות בהם אתה מגן על חיל האוויר ועל היעילות בו - באו מתוך התהליכים הללו. אין לי ספק שמאחר ולאמריקאים יש הרבה כסף, גם הרבה מתבזבז. אפשר להסתדר גם בלי שני זוגות נעלי לכה שחורות למסדרים.

רכב צמוד זה בסיסי מאוד. מתישהו למדו את זה בצה"ל.
אדם יכול לצאת מהטכניון ולהכנס לחברה שבה הוא יקבל מהר מאוד רכב צמוד איכותי יותר ממה שיקבל רס"ן עתודאי מהטכניון.

רק נקודה קטנה שהפריעה לי.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שוב אתה לא קורא אותי טוב ... שים לב, כתבתי כלכלן או רופא שיניים. לא כתבתי מהנדס. אני יודע מה התנאים בהייטק. אני גם יודע מה התנאים ברפואה ובשוק ההון, נראה לי במעט טוב יותר ממך.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אתה רוצה לעשות הפרדה בין קצינים במספר מקצועות?
באותו מדור יכול לשבת צ"א, כלכלן ומהנדס. מלבד התוספות הברורות, אז גם אחד יקבל רכב X, שני רכב Y, ושלישי לא יקבל כלום? ובאיזו הצדקה תשתמש? "בחוץ הטייס והמהנדס כן יקבלו, אבל בגלל שאתה לא - אז אותך נדפוק" (זה רלוונטי לשכר ומרכיביו, לא לרכב צמוד).
אכן, כך תשפר את הצבא.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בחברות פרטיות מי שמקבל רכב משלם בעבורו בכל מיני צורות. בזמנו בצבא לא שלמו כלום, איך זה היום?

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לדעתי כבר משלמים כי הבנתי ממכרי הקצינים בעלי הרכב ש-"המחיר" עלה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

א. אני לא עצבני. התנהלות חי"א קצת שונה מהתנהגות שאר צה"ל.

ב. לא. לא שרתתי בצבא האמריקאי.
ג. נכון, אני לא טייס כמוך! משמע אני עפר לרגלך,תולעת למרגלות אפ-חמשעשרך. ולכן אני ראוי לזלזול נוסח "ג'אג" וכו'.

ואחרי כל ההתנשואיות שלך, אתה רק אומר את מה שטענתי מלכתחילה: זה ביזבוז (אולי) להשתמש בפאנטום כמטרה.

איפה קראת שאמיל הגיע למסקנה השגויה בעליל שהצגת בהודעה האחרונה?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לא הגעתי למסקנה. רק אמרתי שאין לשלול. שים לב לאולי.

ולזה שאתה מתעלם משלושת הסעיפים הראשונים אני כן מגיע למסקנה שאתה לא חושב שהם לא נכונים.

כמו שכבר נאמר-אצל האמריקאים זו מעין מסורת להסב מטוסים ישנים בתור מטרות חיות.
דרך אגב-טייסים עדיין מטיסים אותם לכל מיני תצוגות,לא כולם מושמדים בבת אחת.
לגבי יעילות שלנו מולם,אני אדבר על ח"א(זה מה שאני יודע,לא מכיר יחידות אחרות)-אצלם על כל מטוס/מסוק יש פי כמה אנשי צוות טכני-מומחה לכל מערכת,אם יש 10 מערכות מכניות ו-10 חשמליות,קיבלת 20 איש.אצלינו הצוות הטכני לומד על כל המטוס(כל אחד בתחומו),לכן הכמות היא הרבה יותר קטנה.שם,אם יש מומחה לתותח,זה מה שהוא יעשה הרבה שנים,ולא יתעסק במערכות חימוש אחרות.אצלינו חמש עובד על הכל,בהתאם להסמכות,כמובן.
איציק

לא רק שטייסים מטיסים אותם (בכולם בוטל התא האחורי), אלא שבתחילת שנות ה-2000 מפקד ה-53rd WEG יזם צביעה של חלק ממטוסי הכנף בארבע סכימות הצביעה הנפוצות של הפאנטום בשירותו בחא"א. מטוסים אלה מוצגים לעיתים תכופות במפגנים וטסים בגף ההיסטורי הפופולרי של חא"א.

לבוני הדגמים בפורום, מצ"ב קישור למידע על דף מדבקות למטוסים אלה:
http://www.aircraftresourcecenter.c...bs48160/00.shtm

הוא כבר יודע לשחרר מוץ וגם לירות נורים.

לוקחים מטוסים שבביקורת הבאה בכל מקרה יזרקו לבית דין של מעלה של מטוסים ועושים עימם חסד אחרון. נותנים לטייס לחוות באמיתי שיגור של טיל על מטרה מתמרנת, בודקים ביצועים של טיל, בודקים אם טיל חסין מחסימת ל"א או סתם בודקים כמה G יכול לשאת הטיל הרודף.

בשביל מטוסי הטעיה - ובכן, אם תתחיל מלחמה ויידרשו מטוסי הטעיה, אז יקחו כמה מטוסים מהולומן ויעבירו אתם לחזית.
ומעבר לכל זה - היום בשביל הטעיה לא תמיד מוכרחים מטוסים של ממש בשטח.

מותר לטייסים שמפילים QF-4 להוסיף לעצמם סימן של הפלה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שלש שורות של אותות הן רק על המלחמות שהוא עשה באגלין ( Eglin ) ובוייט סנדס ( White Sands ).....

או איזה כיף! יש להם גם אותות להפלות בסימולטורים?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לא לעניין סתם ללכלך בלי סיבה,.. ועוד על המתים...הגנרל ז"ל הזה בין היתר בילה שנה שלמה בויאטנם (כולל מאה ושש-עשרה גיחות קרביות בפנטומים ובהן גיחות צילום אולטרא-מסוכנות) ופיקד על הכנף של מטוסי ציפור שחורה (כולל גיחות צילום נוספות מעל ויאטנם ומדינות עוינות אחרות) כך שבניגוד למשתמע מדברייך המזלזלים, רוב המדליות בהן זכה הן מהשורה הראשונה והוענקו לו בגין הפגנת אומץ לב ומקצוענות בעת טיסה קרבית ומבצעית... אתה מוזמן להמחיש היכן יש כאן "שלש שורות של אותות הן רק על המלחמות שהוא עשה באגלין ובוייט סנדס"...

His decorations and medals included the Distinguished Service Medal with oak leaf cluster, Defense Superior Service Medal, Legion of Merit, Distinguished Flying Cross with oak leaf cluster, Meritorious Service Medal, Air Medal with nine oak leaf clusters, the Air Force Commendation Medal with 3 oak leaf clusters, the Presidential Unit Citation Emblem with two oak leaf clusters, Repblic of Korea Order of National Security Merit, Republic of Vietnam Air Service Medal (Honor Class) and the Republic of Vietnam Gallantry Cross with palm.

http://www.arlingtoncemetery.net/jomalley.htm

ברור.
כמו שאני סימנתי X על הקת עבור כל אחת מהפגיעות שלי במיילס במילואים .
רק פדיחה להסתובב עם הפלה שמסומנת בדגל שלך

זה מה שעושים שנים בארה"ב עם מטוסים ישנים, למרות שמשנות ה-50 ישנם כבר מל"טי מטרה ייעודיים: מהסופר-סייבר, דרך הדלתא-דאגר עד הפאנטום. כשייגמרו הפאנטומים יש כבר תוכניות להסב F-16 ישנים.

...ואז ישראל תקנה אותם במחיר מוזל?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

נצל"ש- שאלה כללית לגבי האימון המתואר.

מה עושים אם הטיל פוגע דווקא בחבילת ההנחיה, והפאנטום המוסב פונה לכיוון איזור מיושב?
מפוצצים בשליטה מרחוק, או שסומכים על המתאמן שישמיד את המטרה בירי נוסף?

החיים זה לא דאגלס אדאמס, כך נראה לי.
הסיכוי שהפגיעה תהיה כזאת שתפגע רק בהנחיה ואך ורק בה הוא.... אפסי?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

האשכול הולך לכיוון אחר אבל מטריד אותי משהו בסרטון הזה
מובן העניין של אימון בתחמושת חיה על מטרות מתמרנות.
איך שולטים בזה שהספארו או הסיידווינדר או כל טיל אחר ילך לQF-4 ולא למטוס אחר, מאויש? יש טעויות נעילה, מטוסים יכולים לחתוך נתיב של טיל ועוד כהנה וכהנה

נוע, נוע! סוף

מסביב למטרה.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ב 4:09 רואים מטוס משחרר טיל, ואת הפאנטום משחרר נורים מאחורה, ואז שומעים את הטייסים צוחקים ולפתע כל הנורים זזים בחדות ימינה...

למה הם צוחקים? למה הנורים זזו? הטיל פגע בסוף במטרה? (לא הבנתי מה הלך שם...)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sza ב 4:09 רואים מטוס משחרר טיל, ואת הפאנטום משחרר נורים מאחורה, ואז שומעים את הטייסים צוחקים ולפתע כל הנורים זזים בחדות ימינה... למה הם צוחקים? למה הנורים זזו? הטיל פגע בסוף במטרה? (לא הבנתי מה הלך שם...)

נראה לי שהפנטום טס בכיוון משמאל לימין ומן הטבע הנורים,המשוחררים ממנו, מראים את כיוון הטיסה.
הטייסים צוחקים/מופתעים כי,כך נראה לי,הטיל לא פגע בגלל הנורים.
איציק

העניין הוא שהנורים טסים ימינה בצורה פתאומית.
כלומר, זה נראה כאילו שהם טסים ימינה במהירות מסוימת ולפתע מכפילים או משלשים את מהירותם ימינה..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sza העניין הוא שהנורים טסים ימינה בצורה פתאומית. כלומר, זה נראה כאילו שהם טסים ימינה במהירות מסוימת ולפתע מכפילים או משלשים את מהירותם ימינה..

את הצחוק אינני שומע אבל לגבי הנורים, הם יוצאים ממטוס המבצע פניה ימנית (גם המטוס הצלם פונה ימינה. מיקום הנורים על המסך משתנה גם בהתאם לתנועות המצלמה) ובאותו יעף לא מראים פגיעה. הנורים אינם טסים לשום כיוון, למעט משהו קטן בגלל המהירות ההתחלתית שיש להם בעת הוצאתם וכן נפילה כלפי מטה עקב כובדם, ואם נדמה לך כך, זה נובע רק בגלל תנועת המצלמה (גורם לצופה "ורטיגו" בהבנת "התנועה" שלהם).
החל מהדקה ה 4:18 מדובר בצילום אחר. גם המטוס המשגר וגם המטרה בפניה שמאלית ואין הוצאת נורים. כאן גם נשמעת קריאת האכזבה לאחר השיגור (בזמן המשוער של הפגיעה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sza העניין הוא שהנורים טסים ימינה בצורה פתאומית. כלומר, זה נראה כאילו שהם טסים ימינה במהירות מסוימת ולפתע מכפילים או משלשים את מהירותם ימינה..

הנורים לא טסים לשום כיוון.הם נורים מהמטוס וזמן מה מעין עוקבים אחרי מסלול טיסתו.
המטרה חולפת מול המטוס המצלם,לכן הנורים הראשונים שרואים,נראים כאילו עומדים במקום.הנורים נראים לראשונה ב-4:11,תעקוב אחרי הסרט ע"י לחיצה מהירה על ניגון ועצירה מס' רב של פעמים,בסוף השניה ה-11 תראה את הצללית של הפנטום טסה ימינה והנורים עוקבים אחריה,כשהם נפלטים בזוגות.
איציק

אוקי תודה רבה על ההסבר (לכל המסבירים)

האם מערכות נ”מ דוגמת הפאטריוט מסוגלות להשיג עליונות אווירית מעל זירה מבלי להזדקק למטוסי קרב?

הטל ספק בכל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי romi4 האם מערכות נ”מ דוגמת הפאטריוט מסוגלות להשיג עליונות אווירית מעל זירה מבלי להזדקק למטוסי קרב?

נניח שהתשובה היא חיובית - אכן ניתן להשיג עליונות אווירית באמצעות מערכות נ"מ בלבד. ונניח גם, שלצד השני ישנן גם כן מערכות כדוגמת "פטריוט". האם אז יוצא ששני הצדדים השיגו עליונות אווירית?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

במקרה הזה לא כדאי להשקיע במטוסי עליונות אווירית

הטל ספק בכל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי romi4 במקרה הזה לא כדאי להשקיע במטוסי עליונות אווירית

כדאי וא לא - זאת שאלה אחרת. האם יכול להיות המצב ששני הצדדים השיגו עליונות אווירית? אם לא, אז התשובה לשאלתך המקורים גם חייבת להיות לא. מין הוכחה דרך שלילה

משמעות המושג "עליונות אווירית" היא שיש יתרון מוחלט לכלי טייס של צד אחד על כלי טייס של צד אחר במרחב אווירי נתון. לכן, קשה לי אישית להאמין שמערכות נ"מ יכולות להשיג עליונות אווירית במשמעות המקורית שלה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

בקיצור, זה תלוי במה ההגדרה שלך לעליונות אווירית. אם מבחינתך זה אומר שאין חדירת מטוסים זרים לשטח מסוים, אז ניתן להשיג את זה עם מערכות נ"מ (למרות שצריך הרבה).אבל לפי הבנתי את המושג המשמעות היא חופש פעולה מוחלט למטוסים שלך לתקוף את האויב, ואת זה מעצם ההגדרה לא ניתן להשיג מן הקרקע.

בהנחה שה פטריוט פאק 3 מסוגלים להפיל כל מטוס, נניח באזור רמת הגולן ויש להם מערכת עמית- טורף אמינה, הרי שניתן תאורטית לשלוח מטוסים בתצורת תקיפה ולוותר על הדוגפייט למגינת ליבם של הטייסים.

הטל ספק בכל.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

טק"ק!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

למה לא, משהו כמו ה"כחלילית" שפותחה (או יותר נכון מושמשה) אצלנו