שאלה כללית לגבי חורים שחורים,
מדוע אומרים על חורים שחורים כי הם בעצם קצה ההבנה האנושית? מדוע קשה כל כך להבין/לדעת מה מתרחש "בתוך" או "אחרי" החור?
לפי מיטב הבנתי מדובר *בסה"כ* בשאריות של כוכב ענק שקרס על עצמו וכתוצאה מכך נעשה צפוף מאוד (ליחידת שטח), צפוף אף יתר מפולסר, לכן כבידתו חזקה מאוד ודרושה מהירות מילוט אינסופית בכדי לברוח מהשפעתו.
מדוע אם כן למרות שיש מודל פיזיקלי לתאור החור, קשה כל כך להבין את המתרחש בתוכו?
נערך לאחרונה ע"י TheOne23 בתאריך 07-01-2010 בשעה 20:31.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי TheOne23 שמתחילה ב "חור שחור - קצה ההבנה האנושית?"
אני די בטוח שמהירות הבריחה מחור שחור אינה אינסופית, היא פשוט גבוהה ממהירות האור.
מה שכן אינסופי היא צפיפותו של החור השחור.
לגבי רמת הבנתנו את החורים השחורים, אני לא יודע להגיד לך.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי TheOne23 שמתחילה ב "חור שחור - קצה ההבנה האנושית?"
אז ככה.
מהירות הבריחה מחור שחור איננה אינסופית.כדי להתחמק ממשיכתו של חור שחור (או כל גוף בעל משיכה מגנטית) יש לשים לב בעיקר למאסה של הגוף המנסה להמלט.לאור יש מסה ולכן הוא איננו מצליח להמלט מכבידתו של החור השחור.
קרינת רנטגן וגלי רדיו שנפלטים מהחור השחור הם חסרי מאסה (לפחות באופן תיאורטי) ולכן אנו מצליחים לקלוט אותם.שניהם נעים במהירות האור (חשוב גם לזכור שלפי תורת היחסות של אינשטיין אין דבר העובר את מהירות האור.שום דבר.אפילו לא כח המשיכה אבל זה כבר סיפור אחר)/
עד כמה שאני יודע על ההבנה שלנו לגבי החור השחור-זה פשוט יותר מדיי מסובך.
לדוגמא-ככל שהכבידה גוברת ככה הזמן מאט.אם חפץ מסויים ייפול לחור שחור הוא גם ייקפא בזמן-כלומר לא יגיע לעולם למרכז החור השחור אבל הוא גם יאץ וייתקרב יותר מהר לאותה הנקודה.
מי שייסתכל על עצם כלשהו נופל לתוך חור שחור ייראה אותו עוצר במקום אבל גם ייראה אותו נעלם מכייון שהאור יפסיק להגיע אליו.
מדובר בהמון בעיות כאלה שאין למדע היום פתרון תאורטי לגביהן.
תדמיין משטח בד שנמתח בנקודה מאוד קטנה,למעשה,קטנה בצורה אינסופית.הבד הזה הוא מרקם החלל והזמן והנקודה הקטנטנה הזאת מפעילה עליו כוח עצום,מה שמעוות על כל המרחב והזמן לידו.
בקיצור-מי יודע אם יום אחד נצליח לפענח את כל הסודות האלה של היקום.מדובר בהמון בעיות תאורטיות שלאף אחד אין תשובה חד משמעית לגביהן.
אם אתה רוצה לקרוא ולהבין יותר טוב את הידע התיאורטי אני ממליץ לך לקרוא את הספר "היקום בקליפת אגוז" שנכתב ע"י סטיבן הוקינג.אני בטוח שהוא תורגם לעברית ותצליח למצוא אותו בקלות
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי future_seal שמתחילה ב "אז ככה.
מהירות הבריחה מחור..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי future_seal
קרינת רנטגן וגלי רדיו שנפלטים מהחור השחור הם חסרי מאסה (לפחות באופן תיאורטי) ולכן אנו מצליחים לקלוט אותם.
??
רנטגן ורדיו הם שניהם קרינה אלקטרומגנטית (בתדירות שונה מהאור הנראה), גם הם נישאים בידי פוטונים, ובהחלט יש להם "מסה היחסותית" (שהיא למעשה שם אחר לאנרגיה), מה שאומר שהם אינם נפלטים מחור שחור
אין הבדל מהותי בין אור נראה לקרינת רנטגן וגלי רדיו מלבד אורך-הגל.
הדבר היחיד שחור שחור יכול "לפלוט" היא "קרינת הוקינג" ("לפלוט" במרכאות מכיוון שהוא לא באמת פולט אותה מתוכו)
זהירות - ספויילר!
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ShoobyD
מבחינה קוואנטית, אי אפשר לייצור ריק מוחלט מכיוון שזה מפר את עקרון אי-הוודאות של הייזנברג (למיקום מסויים אתה תדע בדיוק את התנע, שהוא 0)
כלומר גם אם באופן תיאורתי תצליח ליצור לרגע ריק, הוא לא יישאר ריק, אלא חלקיקים קטנים ("חלקיקים וירטואליים") ייווצרו ויעלמו ספונטנית באותו מקום
זוהי הסיבה ל-"קרינת הוקינג" (על שם סטיבן הוקינג), קרינה הנפלטת כביכול מחור שחור
זוגות-זוגות של חלקיקים נוצרים יחדיו על אופק האירועים ולפני שהם מספיקים להיעלם, אחד נופל לתוך החור השחור בעוד השני מצליח להימלט
לדוגמא-ככל שהכבידה גוברת ככה הזמן מאט.אם חפץ מסויים ייפול לחור שחור הוא גם ייקפא בזמן-כלומר לא יגיע לעולם למרכז החור השחור אבל הוא גם יאץ וייתקרב יותר מהר לאותה הנקודה.
אתה מתכוון לנק' הסינגולרית שם הזמן קופא, לא כל החור השחור הוא סינגולרי, לא בכולו צפיפות המסה אינסופית, מעבר לאופק הארועים מסה תמשיך לנוע לכיוון הסינגולריות כשהזמן העצמי שלה מאט יותר ויותר
מחוץ לחור השחור אכן לא תראה עצם הנופל לתוך חור שחור, אלא מתקרב אליו באופן אינסופי, אך זה רק המראה מבחוץ
על בעיות בסינגולריות מנסות לטפל השערות הצינזורה שלמטה