לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 26-08-2010, 17:07
צלמית המשתמש של Gilgamesh
  Gilgamesh Gilgamesh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב ""מוציאים את הפצצה של ישראל מהמרתף" - מאמר ב - Foreign Affairs"

ראמספלד נשאל על הנשק הגרעיני של ישראל, וענה שאם לארה"ב אין בעיה עם נשק גרעיני בריטי או צרפתי, למה זה של ישראל הוא בעייה?

במילים אחרות, אני בעד חתימה על האמנה NPT בתנאי שישראל נכנסת למועדון הגרעיני ומעמדה לפי האמנה יהיה שווה לזה של בריטניה או צרפת.

אחרת, האמנה חסרת ערך לחלוטין, כאשר ישנן מדינות המפירות את האמנה ואינן נענשות, וישנן מדינות המצייתות לאמנה אבל יכולות להשיג נשק גרעיני (אם ירצו בכך תוך זמן קצר מאוד): מדינות כמו יפן, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה ואיטליה (אולי גם ארגנטינה וברזיל... בהמשך גם קולומביה).
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 26-08-2010, 21:31
צלמית המשתמש של Gilgamesh
  Gilgamesh Gilgamesh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "ומה נעשה כשלא יהיה לנו נשק..."

גם ארה"ב, רוסיה, צרפת ובריטניה חתומות על האמנה ויש להן נשק גרעיני. האמנה מכירה בהן כמדינות גרעיניות ורק להן מותר להחזיק נשק כזה. ישראל והודו צריכות להצטרף לאמנה באותו המעמד.
הודו לא חתומה, וכיודע יש לה.
צפון קוריאה הייתה חתומה אבל פרשה מהאמנה.
דרוא"פ, פקיסטן, איראן, לוב, סוריה ועירק היו חתומות על האמנה ופיתחו נשק גרעיני בשלב מסויים.
כאשר במקרה של עירק צרפת סייעה לעירק להשיג את הנשק מבלי להכיר במטרת הסיוע באופן רשמי - כלומר צרפת היפרה את האמנה עליה הייתה חתומה.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 26-08-2010, 21:40
צלמית המשתמש של Gilgamesh
  Gilgamesh Gilgamesh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי Ya22 שמתחילה ב "מוזר שלישראל אין נשק..."

לאמריקאים יש חוק חופש המידע המסיר את החסיון מעל כל המסמכים הממשלתיים בני 30 שנה ויותר.
כך קראתי תכתובת בין משרד החוץ האמריקאי (קיסינג'ר) והבית הלבן (הנשיא ניקסון) הם דנו בנשק הגרעיני של ישראל ובנושא העמימות.

יש גם תכתובת פנימית של הנשיא קנדי העוקב אחרי פיתוח הפצצה הישראלית ומנסה לפתח מדיניות מול פרס ובן גוריון. אין לי ספק כי לישראל יש נשק גרעיני. איזה? כמה? אמינות? - לא יודע.

לפי התכתובת, כמו גם התייחסות של פיקידים אמריקאים שונים אפילו בימי בוש (כמו דונאלד ראמספלד למשל) אין ספק כי לישראל יש נשק גרעיני. לפחות מאז 1965. קחו עובדה נוספת בחשבון, רבים מהמדענים והמהנדסים של פרוייקט מנהטן היו יהודים, ורבים מהם היו ציונים. הללו ביקרו בישראל לעיתים למסעות הרצאות וכנסים אקדמיים. אתם בטוחים שכל דבר שעליו נשאלו אופנהיימר, איינשטיין, רוזן ושות' היה "אקדמי" בלבד?! סתם הצרפתים שיתפו איתנו פעולה בפיתוח הפצצה, בגלל העיניים היפות שאין לי?!
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 26-08-2010, 22:47
  NaDaVl NaDaVl אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.09
הודעות: 221
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב ""מוציאים את הפצצה של ישראל מהמרתף" - מאמר ב - Foreign Affairs"

העמימות הגרעינית הוכיחה את עצמה.
כולם יודעים שיש לנו, ועל כן מלכתחילה הופנם באזור על ידי רוב הגופים הרציונאלים שבלתי אפשרי יהיה לחסל את ישראל (צבאית).
ובאותו זמן אנחנו לא מודים שיש לנו, ועל כן זה מעין סוד גלוי, שגם לא מרבים לדבר עליו מחוץ לאולמות האו"ם ומדינות ערב.

העמימות כמו כל דבר אחר היא לא דבר מושלם, אבל היא הכי טוב שקיים.
אם ישראל תצהיר בפומבי שהיא בעלת יכולת גרעינית רשמית, הרי שכל מה שהיא תעשה היא להודות בידוע.. אך בהודאה זו היא תיצור גל שיוביל להעלאת הנושא לסדר היום העולמי, מה שיכול להביא ללחץ על ישראל להצטרף לNPT (ואין שום מקרה בו ישראל מצטרפת לNPT תוך שמירה על הנשק הגרעיני שלה, זה פשוט לא אפשרי מדינית) או במילים אחרות, זה יוביל לפירוק ישראל מה"ביטוח חיים" שלה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 27-08-2010, 01:04
צלמית המשתמש של פסטן
  פסטן פסטן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,683
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב ""מוציאים את הפצצה של ישראל מהמרתף" - מאמר ב - Foreign Affairs"

עוד מהלך עלוב בקמפיין של אבנר כהן נגד מדיניות הגרעין של ישראל, והפעם (בניגוד לפעמים
הקודמות?) - שקרים, שטויות, ופוליטיקה. שקרים הם דברים שאינם נכונים ("ישראל נמצאת
ממזרח לירדן"). שטויות לעומת זאת הן אמירות שאפילו אי-אפשר לקבוע לגביהן נכונות ("ואן
גוך מצייר יותר יפה מפיקאסו"). פוליטיקה איננה בהכרח שקר או שטות (אפילו שבדרך כלל
יש בה הרבה מאלה ומאלה), אבל היא בעייתית מבחינת חוקי הפורום הזה. לכאורה.

המאמר המלא ארוך, חופר, מלא שקרים, שטויות ופוליטיקה, ואין לי זמן או כוח להגיב על כל
שטות שכתב הדוקטור הנכבד. למען אלו שאין להם גישה למאמר המלא, אצטט קטעים נבחרים.

חלק הפתיחה של המאמר (החלק שתחת כותרת-המשנה הראשונה) מספק דוגמות לכל הנ"ל.
מיד אחרי החלק שניתן לקריאה בחינם בקישור שהביא טל ענבר, מגיעים הדברים הבאים (אני
מצטט עד לכותרת-המשנה השנייה):
Opacity may have been justified when Israel had just acquired the bomb
and the United States did not wish to confront this reality openly. However,
today Israel's nuclear policy clashes with both emerging global nuclear norms
and democratic principles, and it prevents Israel from arguing that it is a
responsible nuclear power. Above all, Israel's nuclear monopoly in the Middle
East is now facing two key challenges. The first is Iran's determined effort to
acquire nuclear weapons under the cover of an ostensibly peaceful atomic
energy program; the second is growing international support for the establishment
of a nuclear-weapons-free zone (NWFZ) in the Middle East, as manifested
in the final declaration of the recent NPT Review Conference.

An additional challenge is that the Netanyahu government's policy toward
the Palestinians is widely viewed both within and outside Israel as
undermining the establishment of a viable Palestinian state and a lasting
two-state solution. Given that Israel's legitimacy as a de facto nuclear
weapons state rests on its broader political legitimacy, the connection
between political and nuclear issues cannot be ignored.

Finally, there is growing recognition globally that the nuclear status quo
is dangerous--primarily because deterrence can no longer be relied on to
prevent the acquisition and possible use of nuclear weapons by both states
and nonstate actors. This has increased support for the goal of a world
free of nuclear weapons--which raises the question of whether Israel can
afford not to be part of this ongoing international debate.

Israel could increase its credibility as a responsible nuclear state in various
ways, but almost all of them would require relaxing the policy of opacity,
without fully abandoning it. This policy made strategic and political sense 40
years ago, but in today's regional and international climate, it has more vices
than virtues.
חשוב להבין, שיכול להיות שחלק מטענותיו הבאות של הדוקטור הנכבד נכונות, אבל
בהעדר כל ביסוס, ערכן הוא כשל שטויות - מי מצייר יפה יותר? פיקאסו או ואן גוך?
  • כדי לקבל את הטענה שהמדיניות הישראלית "מתנגשת עם נורמות גרעיניות
    גלובאליות" צריך ראשית לקבל את זה שישנן "נורמות גלובאליות" ולו בתחום
    כלשהו (בדרך כלל טענות כאלו צועדות יד-ביד עם טענות אודות "הקהילה
    הבינלאומית").
    מעבר לכך שניתן לערער על הערך של דיונים אודות "הקהילה הבינלאומית"
    וקיומן של "נורמות גלובאליות", יש הרבה יותר מדי מקרים בשנים האחרונות
    של "נורמות" הפוכות לגמרי מאלה שלכאורה קיימות לפני הדוקטור הנכבד.
    איראן היא כמובן הדוגמה הקלאסית לניהול תוכנית גרעין צבאית בחסות ה-NPT,
    אבל שווה גם להתייחס ל"אבא" ול"אמא" שלה - צפ"ק ופקיסטן. סוריה היא
    דוגמה נוספת מ"החזית הישראלית".
    המדיניות הישראלית אכן אינה תואמת את "הנורמה האזורית", אלא נמצאת
    ברמה "מוסרית" גבוהה הרבה יותר, שכן בניגוד למדינות רבות באזור, אין
    לישראל מוניטין של שימוש בנב"ק (בניגוד לסוריה, עראק וטורקיה לדוגמה),
    או טכניקות לוחמה כמו הכשרת הפלסים באיראן באמצעות מפתחות פלסטיק
    לגן-עדן...
    (החשיבות של הדיון האזורי רק עולה מהכנסת היוזמה ליצירת "אזור נקי מנשק
    גרעיני" במזרח-התיכון)
  • אין שום התנגשות בין מדיניות הגרעין הישראלית ל"עקרונות דמוקרטיים". מי
    שטוען אחרת עליו לבסס את הטענה המגוכחת הזאת. ספציפית, אין מניעה מכך
    שבישראל יחיד או קבוצה יובילו מהלך, כולל במערכת בחירות, למדיניות גרעין
    פתוחה יותר. (ואכן, ישנם חברי כנסת שמנסים לעורר מהומות באמצעות הנושא)
  • בניגוד לנקודות לעיל, שעסקו בשטויות של הדוקטור הנכבד, הפסקה הבאה, זו
    על "מדיניות ממשלתו של נתניהו לגבי הפלסטינים", היא זו שמביאה גם שקרים
    וגם פוליטיקה. אני אמנע מדיון ספציפי בה.
  • השטויות ממשיכות בפסקה הבאה, שאינה מספקת כל ביסוס לטענה אודות "ההבנה
    הצומחת" באשר ל"סכנה" שבסטטוס-קוו בענייני נשק גרעיני ועל כך שאין להסתמך
    על הרתעה.
  • כדי לשקול האם ישראל "יכולה להרשות לעצמה להיוותר מחוץ לדיון הבינלאומי"
    אודות הרעיון של "עולם נקי מנשק גרעיני" צריך קודם לבסס את הטענה שקיים
    דיון בינלאומי בנושא. אמנם אובאמה וחבורתו רואים בכך יעד עליון, ויש קמפיין
    פרסומי חביב בקשר לנושא (ראו לדוגמה: http://www.globalzero.org), אבל
    דיון בינלאומי "ראוי" בנושא... מי אמר שיש?
  • ישראל אולי יכולה, ואולי אינה יכולה, לשפר את מעמדה כ"מדינת גרעינית אחראית",
    מושג שהוא חוזר עליו יותר מפעם אחת. לפני שניכנס לשאלה האם היא יכולה, יש
    לקבוע האם היא בכלל צריכה לנסות. ניתן, לדוגמה, לטעון שבהעדר רצון או צורך
    להקים תוכנית גרעין לצרכי אנרגיה, אין לישראל שום צורך להראות "אחראית יותר"
    מבחינה גרעינית.
וזה נמשך ונמשך.

אגב, חברים בקמפיין ה-Global Zero ו"מקורבים" לצמרת הממשל הם גם אנשים שנחשבים
"ריאליסטים", שמרנים, או אפילו רפובליקנים (לדוגמה: שולץ, קיסינג'ר ובז'ז'ינסקי).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 29-08-2010, 20:38
צלמית המשתמש של פסטן
  פסטן פסטן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,683
במחשבה שנייה, נטפל גם בהמשך:
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי פסטן שמתחילה ב "עוד מהלך עלוב בקמפיין של אבנר..."

תחת כותרת המשנה הבאה - Don't Ask, Don't Tell - מגיע מה שמתיימר להיות מעין סקירה
היסטורית של מדיניותה של ישראל באשר לתוכנית הגרעין שלה, ובעיקר ככל שזה נוגע ליחסים
המדייניים עם ארצות-הברית. לאחר תאור הסדר בעניין תכנית הגרעין בין ניקסון לגולדה מאיר
בפסקה הלפני-אחרונה, הפסקה האחרונה תחת כותרת המשנה הזו אומרת:
Nixon's rationale for becoming Israel's partner in opacity probably included
both considerations of realpolitik and sympathy for the small Jewish state's
need to have an existential insurance policy. Israel had already crossed the
nuclear threshold, and it could be counted on as a democratic ally of the
United States in its Cold War confrontation with the Soviet Union. Nixon
also apparently trusted Meir as a responsible custodian of Israel's nuclear
weapons. But as the Nixon-Meir accord enters its fifth decade, it is fair to
ask whether this secret deal is still the best way for Israel to conduct its
nuclear affairs. And if not, what are the alternatives?
שימו לב לשני המשפטים הלפני-אחרונים (בתרגום חופשי):
ניקסון ככל הנראה סמך על גולדה מאיר כעוצרת אחראית (שוב חוזרת ה"אחריות"
הזו)
של הנשק הגרעיני של ישראל. אבל כשההסכם בין ניקסון למאיר נכנס לעשור
החמישי של קיומו, הוגן לשאול האם העסקה הסודית הזו היא עדיין הדרך הטובה
ביותר עבור ישראל לנהל את מדיניות הגרעין שלה.

כלומר, הרמיזה ה'דקה' היא שההסדר היה 'בסדר' כל עוד הוא היה מול גולדה מאיר - ה"עוצרת"
האחראית של הנשק הגרעיני של ישראל, אבל עכשיו - כשאין "עוצרים" אחראים כאלה - צריך
לשאול מה עושים. מה הבסיס לכך? כרגיל, אין.

מעבר לכך, ראוי להבהיר שעצם הטיעון "אבל עבר זמן מה מאז" יכול להצדיק באותה מידה
שקילה מחדש של כל החלטה, לאחר כל פרק זמן, שהרי לא סופקה כל הצדקה לכך שדווקא
העשור החמישי הוא הזמן הנכון לבחון מחדש את ההסדר.

בנוסף, כפי שהוא עצמו כותב בהמשך, המדיניות אכן נבחנה על-ידי מקבלי ההחלטות הישראלים,
והוחלט להשאיר אותה על כנה. כלומר, למרות הניסיון ליצור מצג שווא כאילו הוא רק מעוניין
לפתח דיון בנושא, הוא כבר קיבל את ההחלטה שלו, וכל השאר הוא רק ניסיון להעביר אותה
באותות ובמופתים.


תחת כותרת המשנה העוקבת (Ambiguity's Half-life) מגיע המשך של אותה 'סקירה היסטורית'
מקודם, והפעם תוך התרכזות בעמדה הישראלית פנימה. העובדות המתוארות שם (בהנחה שהן
אמת, שכן מקורות אין למצוא במאמר) רק סותרות את כל כוונותיו ועמדותיו של הדוקטור הנכבד.
מתוארים היתרונות הייחודיים של גישת העמימות הגרעינית (שאף החלטה אחרת לא יכלה להביא),
וכן מתואר כיצד המדיניות נבחנה מחדש פעם אחר פעם, ואושרה מחדש פעם אחר פעם.

ועם זאת, מכאן מצליחים הדוקטורים המחברים הנכבדים להגיע למסקנה הפוכה לחלוטין מזו
שנובעת ישירות ממה שכתבו הם בעצמם:
Indeed, opacity has become much more than a government policy.
Israel's nuclear ambiguity and the bomb itself have become essentially
inseparable, and thus it is difficult for Israelis to debate whether and
under what conditions Israel could continue to have the bomb without
the opaque cover that now shrouds it from public view. The time for that
debate has come.
הם טוענים ש"קשה לישראלים לדון בשאלה באילו תנאים יוכלו להמשיך להחזיק בנשק גרעיני ללא
מעטה העמימות שמכסה אותה", אך שורות אחדות לאחר שהם עצמם ציינו שהשאלה נידונה מספר
פעמים
, וכתוצאה מאותם הדיונים התקבלה החלטה שזו המדיניות העדיפה. (אי-אפשר לתרץ זאת
בטענה כלל ציבור ה"ישראלים" הוא שאיננו מסוגל לנהל את הדיון, ואילו הדיונים שכן התנהלו היו
בקרב מקבלי ההחלטות בלבד, שכן עצם קיום שני אשכולות בעמוד הראשון של הפורום בנושא
מראה שגם 'פשוטי העם' מסוגלים לנהל דיון בנושא.)

בנוסף, כפי שכבר כתבתי למעלה, אין במאמר ביסוס למשפט הסיום ש"עכשיו הגיע הזמן לדיון הזה".
כמו את הפסקות תחת תת-הכותרת הקודמת - הם מסיימים באותה 'מסקנה', אבל כמו בפסקות
שתחת תת-הכותרת הקודמת - ללא כל ביסוס או הצדקה.


(המשך יבוא, מסוכן לכתוב הודעות ארוכות בפורום)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 29-08-2010, 22:59
צלמית המשתמש של פסטן
  פסטן פסטן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,683
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "הערה דקדוקית"

אבל לא כתבתי אוצר, כמו במוזאון, אלא עוצר, בכווני להוראתו כשליט חלופי במונארכיה בעת שהמלך
או השליט העיקרי איננו יכול לשלוט (חולה, קטין וכו'), ובדרך-כלל מקביל ל-regent באנגלית, וכדומה.

הקשר והדמיון הוא כפול. ראשית, בעוד שבאנגלית שורש המילה הוא regere שמשמעו לשלוט (כמו
במילה reign), בעברית נדמה לי שהמילה נובעת דווקא מההוראה היסודית של השורש ע-צ-ר (מונע,
מעכב; כולא, שם במעצר), וזה לכאורה מה שעושה ה"אחראי" הזה שמדובר עליו כל-כך הרבה במאמר
לנשק הגרעיני שבידי ישראל, לפי פרסומים זרים. שנית, בדרך-כלל העוצר, כאשר הוא ממלא את מקומו
של מלך קטין, הוא גם האפוטרופוס שלו, וזה מקשר אותנו חזרה למשמעות של custodian שציינת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 01-09-2010, 20:31
  שטורס שטורס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
עצוב. ניר טויב עשה סרט טוב על החווה הסינית,שהוציא את האמת על מה שקרה שם
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "כל מה שכתבת על אבנר כהן היה..."

לאור. סרט חשוב מאין כמותו. אבל הצורה שבה הציג את יצה כקדוש מעונה, אופן הצילום עם הצללים על הצד הימני של הפנים, האווירה שיצר כאילו מדובר באמת לאמיתה, ההתעלמות שלו מעובדות מוכחות, מפסקי דין של בית משפט, מעובדות ואירועים שיצה עצמו לא הכחיש שקרו (הוא הודה שמסר סודות רגישים לחברים שלו באמריקה לביקורת. רק על זה באמריקה עצמה הוא היה יושב עם פולארד. שם משתדלים מאד לדון ברצינות לחובה אנשים שמספסרים בסודות המדינה כאילו היו עסקם הפרטי).

טויב ניסה לגנוב את דעתי ודעת רבים בציבור - כמו שני הליצנים האלו דרוקר ושלח - וזה מעשה חמור שאין עליו סליחה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:07

הדף נוצר ב 0.25 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2021 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר