25-02-2011, 06:28
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.03.10
הודעות: 574
|
|
הבעיה היא לא בניסוח שלך ולא בכושר הבנת הנקרא או האנליטיות שלי. אם כבר, אז הבעיה היא בהבנת הנקרא שלך, אחרת לא היית טוען שאני חושב שאתה לא פחות גרוע ממשתמט. באיזה שלב טענתי את זה? רק אמרתי שסירוב פינוי גורם נזק לצה"ל וזה לא תורם לצבא. על זה אתה לא יכול להתווכח אפילו. כנראה גם אין בך שמץ של חשיבה אנליטית, אחרת לא היתה חושב שסירוב פינוי לא מזיז לאף אחד, ואני אנסה להסביר בהמשך למה זה כן מזיז הרבה.
הבנתי אותך טוב מאוד, ואני עדיין חושב שרק בן אדם עם נטיות אובדניות יכול להתאבד משום שלא קיבל את מה שהוא רוצה ונכנס לדכאון. הרבה אנשים נכנסים לדיכאון ולא מקבלים הכל בחיים (לא רק בצבא), ותתפלא, הרוב לא מתאבדים בגלל זה. והכישורים החברתיים הם בכלל לא פקטור בעניין, אם לא מדובר בבעיה חברתית כבדה.
תקן אותי אם אני טועה, הבנתי שאתה יודע שלא היו להם נטיות אובדניות רק כי הם הגיעו לקרבי. אתה באמת חושב שחייל שהגיע לקרבי, בהכרח אין לו נטיות אובדניות? למה נראה לך?! אתה חושב שכל מלש"ב עובר אצל גורמי ברה"ן לפני שמשובץ בקרבי? לא תמיד ניתן לאבחן דברים כאלה מראש. חייל שהגיע לקרבי והתאבד, כנראה סבל מנטיות אובדניות, פרט למקרים חריגים שלא בהכרח קשורים להיותם במסלול כזה.
אני מודה לך מקרב לב על השיעור באחוות לוחמים, רעות ועזרה לחברים, אבל תרשה לי להזכיר לך שאתה לא חבר שלי ואתה גם לא לוחם, כך שזה לא כל כך רלוונטי לענייננו. ואם כבר באחוות לוחמים עסקינן, כדאי שתדע שיהיו הרבה טירונים בשיריון שיעבדו שעות נוספות במידה ואתה ואנשים נוספים כמוך יחליטו לסרב פינוי. איפה אחוות הלוחמים שלך עכשיו?
נתתי את דילמת העריק כדוגמא לא כדי להשוות את זה למצב מלחמה, אלא כדי להדגים מדוע החשיבה שלך לא נכונה. אולי זו דוגמא בומבסטית מידי, אז אשתמש בדוגמא הרבה יותר פשוטה שאני רואה כל הזמן בשירות שלי שהוא אפילו לא קרבי. חיילים כמוך, שלא מרוצים מתנאי השירות שלהם, מחליטים לשנות אותם בדרכים מפוקפקות. זה מצליח להם והם לא נענשים על זה או יוצאים מזה בזול. חיילים אחרים במחלקה שלהם רואים שזה עובד ומגלים פרצה במערכת, אז הם מחליטים לנסות גם. זה מתפשט בין החיילים מהר מאוד ורואים איך הכל מתפורר. רמת ואיכות העבודה יורדים פלאים, וזה גורם נזק משמעותי למערכת.
סירוב פינוי זה אותו הדבר. זה התחיל בכמה חיילים שרצו לנסות. זה הצליח להם והתופעה התרחבה, כי כולם רוצים לנצל את הפירצה בשביל לשנות שיבוץ ולהעשיר את עולמם הפנימי הכל כך חשוב. כשיש הרבה חיילים שעושים את זה, זה גורם לנזק משמעותי. זה מטלטל את המערכת, יוצר בעיות סד"כ, חיילים ביחידות פחות מבוקשות עובדים יותר שעות. הנזק עוד יותר משמעותי כאשר מדובר בחיילים ביחידות קרביות, ששעות השינה בהם חשובות למבצעיות.
אני לא אמרתי שצה"ל לא צריך ללכת לקראת המלש"ב, ולא אמרתי שלא צריכים להיות ראיונות, מנילות או הקלות ת"ש. אם החליטו שאחרי כל אלה אתה משובץ בשיריון, אז לסרב פינוי זה לא הפיתרון. אתה מוזמן לנסות לשנות שיבוץ בדרכים מקובלות אחרות. אין לי בעיה עם זה.
אל תגיד לי שאני צריך להתבייש בדברים שאני אומר. אני עדיין חושב שסירוב פינוי זה ההפך מלתרום לצה"ל, וגם הסברתי מדוע. ואני חוזר ומדגיש שמעולם לא טענתי שאתה לא פחות גרוע ממשתמט.
ותפסיק לדבר בכל הודעה על גלגלים מסתובבים ושיבוא יום ואנחנו נהיה במצב כזה. זה רק מראה עד כמה אתה מגלומן ומרוכז בעצמך. משום מה אתה בטוח שאף אחד מהמגיבים לך לא היה במצבך או במצבים יותר גרועים. תאמין לי שאתה לא הראשון ולא האחרון. לי אפילו לא היתה הזכות להגיע למסלול קרבי. גם לא היתה לי את הזכות להתמיין לרוב המוחלט של התפקידים בצה"ל, כי נתנו לי חודש לפני הגיוס להתחיל במיונים וזה לא מספיק זמן בשביל להתמיין למסלול איכותי. אפילו לא קיבלתי למלא מנילה. נשארתי עם ארבעה תפקידי כל"צ, שנתנו לי לבחירה לאחר שכביכול נבחנו הכישורים שלי והתחשבו ברצונות (הרצון שלי בכלל היה להיות בקרבי, אבל בסדר...), אז בחרתי את הרע במיעוטו. כשהגעתי למקום שבו אני משרת, הבנתי שזה יותר גרוע ממה שיכולתי לדמיין. המשכתי לנסות להגיע לקרבי ללא הצלחה, אבל בשום שלב לא חשבתי לעשות משהו לא חוקי, ויש מספיק דרכים לא חוקיות להגיע לשם. זה לא אומר שהן לגיטימיות רק כי הן מעשירות את עולמי הפנימי, שהוא בטח יותר חשוב מהמערכת כמו שאתה טוען.
אז כנס לפרופורציות ותיתבגר כבר.
אם בכל זאת חשקה נפשך בסירוב פינוי, אתה מוזמן לנסות במקום להמשיך להתנצח בנו. הרי אתה כל כך בטוח במה שאתה רוצה לעשות. רק אל תשכח לחזור לשתף אותנו בחוויות שלך. פשוט רוב המתעניינים לא חוזרים לספר מה קרה, כנראה כי זה לא הצליח להם וזה לא כל כך כיף לספר שנכשלת. אם תצליח, אני יותר מאשמח בשבילך, כי אחרי הדיון הזה אני פתאום מרגיש קרוב אלייך |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
