צמדי דקלים, טורי דקלים ו'סתם' דקלים...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...54&postcount=48

זהו מתחם מלב"ן.

אי פעם טרם מדינה הייתה שכונה נעימה ושמה שיכון הציונים הכלליים שמוכרת היום כפרדס כ"ץ [ע"ש בעל הפרדס משה חיים כ"ץ] שהייתה מבודדת מבני ברק ואף ספגה הטרדות לא קטנות [זכור מה יצא מפרדס אבו לאבן הסמוך]. בסמוך היו מחנות בריטיים.

אח"כ החלה קליטה שגויה בשכונה של גלי עליה ובשלב מסויים הועברו זמנית גם בדואים לסביבתה. עירית בני ברק לא השקיעה יתר על המידה בשכונה החילונית מסורתית שמעבר לנהר הז'בוטינסקי בצמוד לאיזורי התעשיה של העיר, הפשע שגשג וגם פרוייקט שיקום השכונות לא הצליח לתקן את הטעויות.
בשנות השבעים הוקמה שכונת קרית הרצוג בהמשך לפרדס כ"ץ [וזכיתי באותם ימים לטייל ברחובותיה לביקור קרובים וגם לבקר חולים בבית החולים שכונה מלב"ן]. דווקא תהליך ההתחרדות של פרדס כ"ץ וקרית הרצוג עם עלית מחירי הדירות בעיר ונדידת צעירים-אברכים לשם - סייע לשכונה אם כי לאחרונה היא שוב סובלת מבעיית שב"חים.

האם המתחם שימש כבי"ח רק לאחר קום המדינה או טרם לה? המבנים כפי שהם נראים באתר 'נטוש' מעידים לדעתי על ותק גדול מימי המדינה שהרי מי היה משקיע בבנית בית מעוצב ושתילת דקלים שנתיים לאחר מלחמת השחרור?.

המתחם שימש כבית חולים בגלגולים שונים ועברו בו אף רופאים ידועים כפרופ' רתם ופרופ' אוטו פרנקל.
למיטב הבנתי [אין בידי סימוכין ממשיים] הוא היה ברשות הגויינט/מלבן ועבר לרשות המדינה כשהוא משמש כבית חולים גריאטרי בשנות השבעים.

http://webcache.googleusercontent.c...ww.google.co.il

מרחב תכנון מקומי בני ברק

הודעה בדבר הכנת תכנית מיתאר מקומית

מ ס' בב/ 805

שם התכנית: מתחם מלבן

נמסרת בזה הודעה, בהתאם לסעיפים 78+77 לחוק התכנון

והבניה, התשכ"ה 1965- , בדבר הכנת תכנית מיתאר מקומית

והגבלת הוצאת היתרי בניה לתכנית מס' בב/ 805 .

תחום התכנית: בני ברק; גבולות התכנית: מצפון - רח'

טרומפלדור, ממזרח - רח' הפלמ"ח, מדרום - רח' השניים,

ממערב - רח' אוסישקין; גושים וחלקות: גוש: 6195 , חלקות

ב מלואן: 332 ,245 ,244 - 352 ,351 ,334 , חלקי חלקות: 6,

.342 - 341

השינויים המוצעים: הקמת שכונת מגורים ובה 220 יח"ד

במתחם מלב"ן, על ידי: א. שינוי ייעוד מאזור מגורים מיוחד המיועד

לבית חולים ומרפאות, שצ"פ, ודרך לאזור מגורים, שצ"פ, שב"צ

ודרך. ב. קביעת מס' יח"ד במתחם 220 - יח"ד + 4 גני ילדים בקומת

קרקע חלקית. ג. קביעת זכויות בניה - שטחי עיקריים ושטחי שירות

למגורים ולשב"צ. ד. קביעת תנאים למתן היתר. ה. קביעת מספר

קומות מרבי והוראות בינוי. ו. קביעת הוראות לפיתוח השצ"פ.

קביעת תנאים לפי סעיף 78 לחוק: לא יינתנו היתרי בניה לפי

הייעוד הקיים (אזור מגורים מיוחד לבית חולים ומרפאות).

תוקף התנאים: 3 שנים מיום ההחלטה.

_________

ראה מה כתבו תושבי השכונה בהייד פארק:
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2082045&forum_id=6740

כותב שם gilm1234
השכונה הוקמה בשנת 1950 בשם "שיכון הציונים הכלליים" ובשנות ה-60 המאוחרות שינתה את שמה ל"פרדס כץ" על שם משה חיים כ"ץ, יהודי אמריקאי שהיה בעל פרדס גדול באזור בו נבנתה השכונה....בתחילת דרכה נחשבה לשכונת יוקרה בשל ריבוי השטחים הפתוחים בה והפרדסים בסביבותיה, אך עם השנים הוקמה בה מעברה... המעברה הייתה מחולקת לשתיים: חלקה הראשון היה קרוב יותר לשכונה שהיום שמה "קרית הרצוג", גבולה המזרחי גבל במחנה צבאי בריטי וגבולה המערבי גבל בשכונה שכונתה בשם "הג'ונגל" משום שהיו בתים שהיה להם משק קטן בעיקר של בעלי חיים... בצפונה של השכונה הייתה גבעה מלאכותית שהיוותה מחסן נשק של הבסיס הצבאי הבריטי הסמוך. בהמשך היו שטחי הקרן קיימת לישראל, להם היה אחראי אדם בשם צבי (לימים חתנו-פדרמן שהתגורר בסמוך לו היה במועצת העיר) שהיה אחראי על השטח מטעם הקרן קיימת. שכונה זו הכילה כ-300 משפחות שרובם התגוררו בצריפונים.

בתחילת דרכה של השכונה התגוררו עולי טורקיה, תימן, פולין ועיראק. בהמשך עזבו רבים אל ואת המעברה ואליה הגיעו רבים מעולי צפון אפריקה. בשטח המעברה היו צריפים ציבוריים ששימשו בתחילה כבית הספר השכונתי, קופת חולים וטיפת חלב,.. בשנות ה-60 בעקבות שנות בצורת בנגב הורשו מספר משפחות בדואיות להגיע ולהתיישב זמנית בשטח הבסיס הצבאי שנהרס שהפך לשדה מרעה לצאנם של הבדואים. עשרות מבקרים נהרו מכל מקום על מנת לפגוש בבדואים והגבעה שבשטח הבסיס כונתה בשם "הר הבדואים". . כיום הוקם עליה מגרש משחקים בחלקה השני של המעברה דרום מערבית שם המעברה הכילה יותר מ- 800 משפחות הצפיפות בה הייתה גדולה ורובה אוכלסה ביוצאי עיראק וצפון אפריקה.

אחד מיסודותיה של קריית הרצוג וסמלה המוכר הינו הר הבדואים ברחוב הזית בשכונה. הר זה כיום הפך בחלקו לגן שעשועים לילדי העיר. בתקופת הקמת המדינה התגלה כי הר הבדואים שימש כמחבוא לחיילים בתקופת מלחמה בזמן שלטון הטורקים ואף לפני כן. הבריטים.

עד היום ניתן למצא בחלקו הלא משופץ כניסות לבונקרים תת-קרקעיים. עד לפני 10 שנים למרגלות ההר שכנה ביצה הגובלת כמעט עד אזור התעשייה של העיר ועד לרכבת משא שפעלה עד אז ועדיין כיום. כיום הביצה כבר יובשה וכמעט אין זכר לקיומה

ומוסיף aliav56

המקום הקרוי בשם שכונת הרצוג כיום היה קרוי בשם ,,אבו לבן...שם היו גרים עד כמעט סוף
שנות ה-60 בדווים עם המון כבשים וחמורים והאיזור היה מוקף קוצים ודרדרים,
אחרי ההר היה שטח חקלאי מגודר סביב ששיך לצבי שגידל שם בעיקר ארטישוק וגם ירקות אחרים לסוגהם . באיזור היה שורות של עצי-אקליפטוס... כיום נישארו מעט עצים ליד המתנ''ס זכר למה שהיה ליפני ,
בית-חולים מלבן שהיה מגודר סביב ליד רחוב אברבנל היה בתחילה ביתו של כץ שעל שמו ניקרא האיזור
באבו-לבן היה מיגרש כדור-רגל.

ועוד על השכונה תמצא גם באתר נוסטלגיה של דיויד סלע: http://www.nostal.co.il/Site.asp?ta...%E4%20%F9%EC%E9

ומספר המדריך אבי משה סגל:

פרדס כץ

רח' החלוצים זהו הגרעין הקדום. ארמון רב תפארת על שפת רח' ז'בוטינסקי.

הארמון הוא של משה חיים כץ, איש עשיר מארה"ב שנוטש את אשתו ו-3 ילדיו (פרדי, סיל ורות) ומגיע לפלשתינה עם המאהבת שלו. ב-1926 קונה מספר דונמים אדמה בין בני ברק ופתח תקוה, נוטע פרדס ומקים הארמון, רחוק מהפרולטריון. הוא אהד מאד את התנועה הרביזיוניסטית.

בנו פרדי, לא עובד ורק מתהולל. היות שאהב לטוס, מחליט האב לפתוח לו בי"ס לטייס בלוד: "כץ-שרותי תעופה בע"מ". הוא מבקש מדוד רזיאל לגייס חניכים לקורס טייס לאנשי המחתרת אשר לא התקבלו לבי"ס לטייס של חב' אוירון, שפעלה עם ההגנה. הידוע מבוגרי קורס זה הוא בנימין כהנא. משה חיים כץ נפטר ב-1946, את רכושו תרם לקק"ל. הארמון ננטש, לאחר ששימש מוסדות שונים ולבסוף נהרס באמון חורף של פקוד העורף עם עירית בני ברק.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.16 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה