 |
10-01-2012, 19:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 3,528
|
|
ההגדרות ההלכתיות שונות מאלו המדעיות. בכל תהליך כימי יש "בניה" ו"סתירה" של מולקולות, ואין לכך קשר לנושא ההלכתי.
בנוגע לשימוש בחשמל במקרה שבו קיים גוף חימום יש בזה משום הבערה. בהדלקת מכשירים לפעמים נוצר ניצוץ וגם בזה יש משום הבערה אך מצד שני זהו דבר שאינו מתכוון ובאם הוא פסיק רישא במרבית המקרים זה פ"ר דלא ניחא ליה או על כל פנים דלא אכפת ליה. מעבר לכך עי' בספרות השו"ת.
במקרים מסוימים יש לחוש משום נולד שאסור מדרבנן בהפעלת מכשירים חשמליים. גם נולד הוא מושג שצריך הגדרה נרחבת ולא כאן המקום.
החזון איש חידש שבשימוש בחשמל יש משום איסור בונה וזה לשונו בספר:
עוד יש בזה משום תיקון מנא כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות וקרוב הדבר דזה בונה מה"ת, כעושה כלי, וכש"כ כאן שכל החוטים מחוברין לבית והו"ל כבונה במחובר, ואין כאן משום בנין בכלים אלא דינו כמחובר דיש בו משום בנין וסתירה, אבל הכא אין נפקותא בזה דאפי' בכלים כה"ג חשיב בונה.
עוד כתב: ובפתיחת החשמל שמכניסים הזרם בחוטים חשיב לעולם כתקע, דאף את"ל דקנה של סיידין אף בתקע אינו אלא מדרבנן, היינו דוקא בהרכבה של ב' גשמים שאפשר לחשבן כשנים משתתפין בפעולה אחת אין התקעה מכרעתן לגשם אחד כל שפירוקן נחוץ לטיח של הנמוך, אבל תיקון צורה להגשם ונעשה ע"י זה שימוש, ודאי חשיב בונה, ואף אם השימוש הוא לשעות מיוחדות ואח"כ פוסקו, דהפסיקה היא מכאן ולהבא והצורה הראשונה אינה בת פירוד מן הגשם - ואחרי שההדלקה הוא בנין הכבוי הוא סותר
מהנ"ל משתמע שהוא התכוון לאיסור דוקא במקרה של חיבור פיסי של שקע או בסגירה של מעגל חשמלי מכיון שיש לחיבור זה השפעה על מהותו של הכלי ובפרט שחוטי החשמל מחוברים לקרקע.
ובשלב זה לא משתמע מדבריו שהוא מדבר על בניה אלקטרונית כפי שאתה מבין אותה.
הרש"ז אוירבך שלח לו מכתב בו ביקש להבין את כוונתו והתשובה הראשונה כדלקמן:
הענין תלוי בשיקול הדעת, חימום ברזל, אינו מחדש טבע חדש בברזל, אלא החום שוכן לפי שעה בתוך הברזל והברזל מתמיד לגרשו, אבל חיבור חוט החשמל מעורר את כח החשמלי המוטבע בחוט עצמו והוא מההרכבה המזגית שבשורש יצירתן, ושימוש זה תדירי, וההעמדה על מתכונתה ע"י החיבור, שנעשה החוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה, א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון דזרם החשמלי מחברם שהוא בבחינת תקע, ב) דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה. (ישנו המשך בו הוא מגדיר הלכתית את משמעותו של הנ"ל).
במכתב זה הוא גם מצביע רק על החיבור ולא על השינוי האיכותי.
הנ"ל שלח לו מכתב נוסף וקיבל תשובה שניה כדלקמן:
ואמנם הנידון שדנו עליו אינו לענין עצם הדין, שחיבור החוטים ע"י כפתור, הוא שילוב פרקים, ואילו היה הפסק באחד החוטים, ולקח פתיל ברזל וחיברן בשבת חייב חטאת, וכל הנידון משום שהכפתור רפוי, ועומד לפתוח ולנעול, ובזה יש מקום לומר שאם עושה כן בשעה שהחשמל בשימושו ובחיבורו כבר נעשה קבלת הזרם, זה בנין חשוב והוי כתוקע את הפרקים, וכמו שכתוב במכתבי הקדום, ולזה א"צ להכנס בצורת החשמל בחוט, ואפשר דאין בונה אלא בהרכבת גשמים של ממש, והלכך אין בחימום ברזל ולא בהכנסת זרם משום בונה, וכאן בסיבוב הכפתור יש בו משום העמדת מנורה בתקע, ואמנם, יש עוד מקום לומר דגם חוט החשמל שנעשה ע"י כח הקבלה שלו, שבגמי אין בו כח זה, והברזל יש בו כח הקבלה, וכל זמן שאינו מחובר אין לאדם חפץ והנאה בכח האצור בו, וכשמחברו נעשה בידו של אדם כלי שימוש, ואין נפקותא אם הברזל פועל או קרקע עולם, שענין המלאכות הוא נידון לפי טבעות בני אדם בשימושן, והרי בחיבורו החוט בכשרון הטבעי, הועמד לשרותו של האדם, וחשיב תיקון מנא, וכח הקבלה הוא טבוע ותמידי, הוא עצם מעצמו ושמח בו ואינו מגרשו לעולם, ולא עוד אלא שהחוט נותן חלקו בזרם ואפשר שכח הקבלה הוא דוקא ע"י זרם שלו המשותף, ודוקא בחוט החשמלי, שאין כל הגשמים ראויים לכך, אבל קבלת חום כל הגשמים שבעולם מקבלים חום, ואף הנשרפין כשהן בקדירה, ובכלל דעת בני האדם מכרעת במלאכה, ושימוש פשוט לאו מנא הוא, - ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר.
בשלב זה חידש החזון איש שמעבר לנידון הבסיסי של התקיעה באמצעות החיבור החשוב של סגירת המעגל, יש מקום גם לומר שהשימוש בכח הטבעי של החשמל לשם הפיכת חפץ חסר ערך לכלי שימושי נחשב לבונה. יש שהבינו בדבריו שהכוונה לשינוי האיכותי, אך משתמע שהוא רק חיזק את דבריו הקודמים בנוגע לחשיבותו של החיבור בסגירת המעגל החשמלי.
למרות האמור יש שהבינו בדבריו שמדובר על השינוי האיכותי אך גם לשיטתם מדובר על שינויים הניכרים לעין. הסיבה לאיסור ההפעלה של מכשירים אלקטרוניים היא בשל התוצאה ולא בשל עצם השינוי האיכותי במעבד כפי הבנתך. בנוסף עליך להבין שהגדרת המלאכה כמלאכה נגזרת מהתוצאה ולא מעצם המעשה מלאכת מחשבת אסרה תורה. (ולכן אין מקום לשאלות קנטרניות והנובעות מבורות מוחלטת על הפולסים בגופו של האדם).
קיצרתי מאוד ולשם ההרחבה תוכל לעיין במנחת שלמה במספר מקומות (למשל ח"א סימן י"א יש אומרים שחזר בו בחלקים המאוחרים יותר והבין כתלמידי החזון איש כנ"ל). לפני כן הייתי גם מציע לך להתעמק בדבריו של החזו"א כפי שהובאו בתגובה זו.
נערך לאחרונה ע"י channb בתאריך 10-01-2012 בשעה 19:38.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
