לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 18-01-2012, 10:30
  zorg zorg אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.10.10
הודעות: 426
קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס

לפי קצין מילואים ראשי יותר ממחצית מהחיילים המשוחררים לא עושים מילואים (אולי כי לא צריך אותם?)
לדעתו הסיבה העיקרית לכך היא כלכלית, בגלל שרוב החיילים מרגישים קודם כל מחוייבות כלכלית כלפי משפחתם.

השנה נדחתה שוב ההצעה לתגמל חיילי מילואים על נסיעות ברכב הפרטי בעלות של כ 70-150 מליון ש"ח בשנה.
לדעתי זה פחות חשוב, כי לכולם יש את האופציה לנסוע בתחבורה ציבורית, או בהסעות מאורגנות שהיחידה מארגנת, למרות שגם את זה כבר לא תמיד יש ורוב היחידות כבר לא מזמינות הסעות, אלא יוצאות מנקודת הנחה שניתן להסתדר בעליה לקווים עם רכבים פרטיים בלבד.

מה שעוד חשוב לדעתי הוא שיהיה החזר על שימוש בטלפון סלולרי שהפך לכלי חובה בכל מילואים (ואני מאמין שגם בסדיר) ואפילו במקרים מסויימים מחייבים חיילים לקחת איתם מכשירים סלולרים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=3
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 18-01-2012, 11:12
צלמית המשתמש של ISHPUZ
  ISHPUZ ISHPUZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.05
הודעות: 5,050
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

קודם כל שימצו את הכח העומד לרשותם. הברדק בכ"א מילואים הוא לא קטן.
אני אישית מכיר מישהו, לוחם חי"ר ומש"ק מודיעין בהכשרתו שבין גיל 30-35 פשוט הפסיקו לזמן אותו. הוא יצר קשר עם המפקד שלו ושאל למה לא היה אימון השנה והמפקד ענה שאין לו מושג למה לא זימנו אותו ושהביאו מישהו אחר במקומו (שלא היה משהו) ושאין לו מה לעשות בנידון כי הוא בעצמו עבר יחידה. אותו בחור, שיש לו עוד לפחות 5-10 שנים לתת מילואים ומאוד רצה, פשוט נעלב. כבר 5 שנים הוא לא עושה מילואים ומדובר בבחור מלא מוטיבציה.

מישהו יודע כמה מאלו שמשתחררים מהצבא ובכלל לא נכנסים למערך המילואים דווקא רוצה לעשות מילואים, ולא יתחמק בתירוצים כאלו ואחרים ויתמסמס תוך כמה שנים מהמערך? למישהו אכפת?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 18-01-2012, 12:26
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,405
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "קודם כל שימצו את הכח העומד..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ISHPUZ
קודם כל שימצו את הכח העומד לרשותם. הברדק בכ"א מילואים הוא לא קטן.
אני אישית מכיר מישהו, לוחם חי"ר ומש"ק מודיעין בהכשרתו שבין גיל 30-35 פשוט הפסיקו לזמן אותו. הוא יצר קשר עם המפקד שלו ושאל למה לא היה אימון השנה והמפקד ענה שאין לו מושג למה לא זימנו אותו ושהביאו מישהו אחר במקומו (שלא היה משהו) ושאין לו מה לעשות בנידון כי הוא בעצמו עבר יחידה. אותו בחור, שיש לו עוד לפחות 5-10 שנים לתת מילואים ומאוד רצה, פשוט נעלב. כבר 5 שנים הוא לא עושה מילואים ומדובר בבחור מלא מוטיבציה.

מישהו יודע כמה מאלו שמשתחררים מהצבא ובכלל לא נכנסים למערך המילואים דווקא רוצה לעשות מילואים, ולא יתחמק בתירוצים כאלו ואחרים ויתמסמס תוך כמה שנים מהמערך? למישהו אכפת?

בדיוק הפוך- בגלל שאין השקעה ואין כסף אז קשה מאוד לתפקד כמו שצריך ויש תופעות כפי שאתה מתאר.
רוצים כאן גם מדינת רווחה, וגם 100 ביטחון בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון...זה פשוט לא מתכנס, ואחד המקומות הראשונים שנפגעים זה המילואים כי בסדיר מטפלים מטבע הדברים כל הזמן והוא זמין כל הזמן (לא ששם לא פוגעים, מהאוכל שנהיה איום לקיצוצים שונים ומשונים).
השאיפה שדברים יעבדו כמו שצריך למרות שלא משקיעים בהם כלום (וזה בעצם מה שאתה רומז גאן) היא שאיפה נחמדה שלא רק שלא פותרת את הבעיה, היא שמייצאת אותה. רוצים תוצאות? צריך לא רק רצון טוב (שזה כנראה יש) צריך באמת להשקיע לטווח הארוך.
זה אומר שמשלמים מחירים- כסף, זמן כוח אדם וכו'.
_____________________________________
!Ya Gotta Believe


נערך לאחרונה ע"י emile-a בתאריך 18-01-2012 בשעה 12:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 18-01-2012, 14:32
צלמית המשתמש של ISHPUZ
  ISHPUZ ISHPUZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.05
הודעות: 5,050
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי emile-a שמתחילה ב "[QUOTE=ISHPUZ]קודם כל שימצו..."

אני מסכים שהשקעה מתחילה ממשאבים אבל זה ממש לא חזות הכל.
אוכל יותר טוב ואיזה ואוצ'ר לסרט אולי ישפיעו קצת על המירמור אבל לא נראה לי שזה מה שישכנע בן אדם לארוז צ'ימידן ולצאת למילואים. גם ציוד אישי טוב יותר ואפילו אמל"ח קל יותר לא יעשו את העבודה. זה מסוג הדברים שלדעתי הם חובה טריוויאלית שאין עליה ויכוח, אבל הנשירה ממערך המילואים בעקבות חרא אוכל ואפוד בלאי היא לא הגורם המשמעותי.
מה שאולי כן היה יכול להיות משמעותי זה נק' זכות במס הכנסה (ואפילו מס הכנסה שלילי למי שמתחת למדרגות המס) למי שמשרת בפועל. זה קיים היום אבל אני מדבר על יישום שיגיע לאחוז גבוה יותר מהמשרתים ולא רק לאלו שהצבא באמת טחן אותם בפראות באותה שנה. וזה כבר יעלה הרבה כסף.


בכל מקרה, הנקודה שלי היא שיש עוד השקעה שלדעתי לא מתבצעת ויכולה להתבצע בקלות, והיא השקעה בתשומת לב ובניהול נכון של מאגר משרתי המילואים. מוטיבציה לשרת היא קודם כל עניין אינטרינסי - יש מי שיש לו ויש מי שאין לו. מה שחשוב זה למפות את אלו שרב הסיכוי שלא ינשרו ולשמר אותם באמצעות אותן השקעות משאבים ויצירת גיבוש שימנעו את השחיקה.

אולי מבחינה מערכתית זו יריה ברגל לרצות שימצו את המשאבים הקיימים, או במילים אחרות - יסחטו עוד קצת את החמורים שעדיין יש להם מוטיבציה, אבל כבר מזמן הבנו שצה"ל הוא לא צבא העם. הוא צבא אלו שרוצים לשרת. וזה נכון במילואים הרבה הרבה יותר מבסדיר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 18-01-2012, 13:55
  Gevaldic Man Gevaldic Man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.04
הודעות: 387
אני מכיר עשרות אנשים
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "קודם כל שימצו את הכח העומד..."

שעסקו בתפקידים כאלה ואחרים במהלך השירות שלהם, ובגלל הבירוקרטיה הם השתחררו ללא שום סימוכין לתפקידים שהם עצמם ביצעו.
רק במשרד שלי יש בערך 10 אנשים שמאוד רוצים שמ"פ, אבל בגלל שאת התפיקידים שלהם הם מילאו לאחר חפיפות והכשרות ביחידות שלהם ולא יצאו לקורס מסודר של איזה שבועיים-שלוש, אז הם לא מוכרים ע"י הצבא כבעלי אותם התפקידים שהם מילאו 3 שנים נאמנה, והשתחררו כפקידים עם פטור משירות מילאוים.
הצבא לא מוכן להזין להם במערכת שהם אכן ביצעו את התפקידים שלהם, למרות האישורים וחוות הדעת של מפקדיהם מהסדיר, וכל זה כדי שיוכלו להמשיך לתרום למדינה.

הצבא מלא בחיילים ששלחו לקורסים בגלל סיבות פנימיות/הקצאות, ורבים מאותם החיילים שיצאו לקורסים בכלל לא ביצאו את התפקיד של אותו הקורס המכשיר, ומנגד חיילים אחרים כן מילאו את התפקיד, אבל מערך המילואים לא מכיר בהם, אלא בחייל שיצא לקורס של חודש שלעולם לא התעסק בתפקיד.
3 שנים אנשים מבצעים תפקידים כאלו ואחרים, ולצה"ל זה לא הפריע. ברגע שהם השתחררו, פתאום צה"ל שכח את אותם החיילים ואת התפקידים שהם מילאו ורואה בהם כחיילים שניתן לוותר עליהם מכיוון שהם "ללא הכשרה" ו"רק פקידים". אותם אזרחים מנסים בכוח להשתבץ למערך המילואים של צה"ל, והצבא בעצם אומר להם "לא", ואח"כ אנחנו קוראים כתבות על כך שמערך המילואים נפגע, שיש ירידה במוטבציה, שאנשים מתחמקים וכדו, ולא מוכן לגייס את אותם האנשים שמאוד רוצים לתת ולתרום.
אבסורד.
_____________________________________


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 18-01-2012, 15:15
  Gevaldic Man Gevaldic Man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.04
הודעות: 387
נראה לי שפספסת את הרעיון
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "[font=Verdana]מה, אתה מצפה..."

שמאחורי המסר שלי.

ישנם אנשים רבים שרוצים לשרת במילואים ולא נותנים להם, ובאותו הזמן יש השתמטות אדירה מצה"ל ומערך המילואים.

אני מכיר מספיק אנשים ששירתו בתפקיד אחד, מוגדר, וכשהשתחררו הצבא שכח מהם והם ללא תפקיד במילואים ומוכרים ע"י צה"ל כפקידים, למרות ששירתו כנהגים/חימושניקים/משק"י מודיעין/ קשר וכדו וכדו. למה? בגלל שרבים מהחיילים שמגיעים לתפקידים שלהם הגיעו בצורות לא סטנדרטיות (או שזהו כבר הסטנדרט?), ולמדו את המקצוע תוך כדי חפיפות ו on the job, ובמקום שהם ימשיכו - בצורה טבעית- לשירות מילואים עם אותו התפקיד, הם נעלמים, ואז יחידות מילואים מוצאות את עצמן מחפשים אחרי מילואימניקים כאלו ואחרים שימלאו את אותם התפקידים.
_____________________________________



נערך לאחרונה ע"י Gevaldic Man בתאריך 18-01-2012 בשעה 15:20.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 19-01-2012, 06:22
  ColMonty ColMonty אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.07.06
הודעות: 423
חברת מקנזי נקראה לסדיר ועכשיו צריך לזמן אותה למילואים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

שאלה רצינית. הביאו את חברת מקנזי לעזור לצה"ל לבדוק ולשפר את מה שדרש שיפור. לפי הפרסומים בתקשורת הסקירה והייעוץ עזרו לצה"ל להתייעל ולחסוך כסף. אם כך הגיע הזמן שיזמנו את מקנזי לשטחי האימונים, הימ"חים, שטחי ההערכות והמפקדות יחברו אותם עם אנשי המילואים ויקימו את מערך המילואים מחדש באופן מושכל שיוביל לשימוש מושכל באנשי המילואים והתקציב שעומד לרשותם על מנת לשמור על כשירותם לזמן מלחמה.

מדינה עם מוסדות אקדמיים מהמתקדמים בעולם (טכניון, ומכון וייצמן) שמונה לווינים בחלל, מערכות יירוט שלא היו מביישות את החללית אנטרפרייז, עשרות חברות רשומות בנסד"ק, ותל"ג של 217 מליארד דולר לא מצליחה לתכנן וליישם מערכת מילואים שכל כך קריטית להגנת המדינה בזמן מלחמה ולבריאות הכללית של המשק (הפניית משאבים, בזבוז משווע של כ"א) ויותר מכל - המשך רצוף של פגיעה במורל של מאות אלפי ישראלים שמרגישים מנוצלים ע"י מערכת מסורבלת ולא יעילה. דיי בקריאה בפורום הזה בכדי להבין את כמות המירמור בקרב אלו המשרתים במילואים. אולי הגיע הזמן שפלוגות מילואים פשוט ישבו מחוץ לקרייה בכדי להעיר את מי שצריך במשהב"ט. שפשוט ישבו שם ויזכירו להם שהישיבה שלהם שם דומה לבזבוז הזמן בזימון לאימונים, אם כבר יש אימונים.
אין ספק שהמשימה לא פשוטה ושהשינוי יקח זמן אבל להשאיר את המצב הקיים כמו שהוא זה פשוט פשע כלפי אנשי המילואים בהווה ובעתיד.
_____________________________________


נערך לאחרונה ע"י ColMonty בתאריך 19-01-2012 בשעה 06:26.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 16-05-2012, 10:05
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

קצין המילואים הראשי: "אסור לטפל במשרתים כמו ועד עובדים"\ מאת אמיר בוחבוט
http://news.walla.co.il/?w=/2689/2533480
תת-אלוף שוקי בן ענת, המסיים בעוד כמה חודשים את תפקידו, מותח ביקורת נוקבת על הטיפול במילואימניקים. "מילואים הפכו לסקטור", "קשה לדבר 'מילואימניקית' במטה הכללי"
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תא"ל בן ענת בתרגיל חטיבת צנחנים במילואים בצאלים 2011 (צילום: דובר צה”ל)

"....'ביקשתי החזר הוצאות בכסף על כל נסיעה במקום התלוש לאוטובוס שאף אחד לא משתמש בו, גם כי אין תחבורה לכל מקום. למרות הכול, המילואימניק יגיע לפיקוד הצפון מכל מקום בארץ גם ב-8:00 בבוקר אם יבקשו ממנו, אבל צריך לתגמל אותו. כשהסברתי את זה לראש אכ"א לשעבר, אבי זמיר, מה המשמעות של אדם שמוציא מכיסו אלפי שקלים הוא אמר לי 'הם יבואו',' סיפר. 'הייתי צריך להסביר למה זה לא מובן מאליו שהם באים. אמרו לי 'אתה תיתן להם היום החזר בתנאי השירות ומחר הם יבקשו החזר על דלק'. כשאתה אומר לבן אדם שזו הנורמה בחברה האזרחית, זו הוגנות בסיסית, אז אמר לי אחד הבכירים 'הם יבואו שלושה באוטו'. אז עניתי לו: 'זה מה שיש לחייל מילואים בראש, לעשות עליך רווח? זה מה שמפריע לך?'. לפעמים יש הרגשה שזה דבר זמין ואם לא הוא, יבוא אחר. לפעמים הם חושבים שאני מתנהג כמו ועד עובדים. אנחנו ממש לא ועד עובדים'.... 'יש כרגע רמטכ"ל שמבין מה המשמעות של עולם המילואים בצבא. הוא קיבל סקירה לאחרונה על המצב ועל כמה בעיות ומתחיל לטפל בזה', ציין בן ענת. 'אני חושב שהמדינה לא צריכה לטפל בהם כוועד עובדים. הבאנו לישיבת ממשלה את הנושאים, וזרקו אותנו מכל המדרגות'. בן ענת הסביר כי אחת ההקלות שביקש היא שאשתו של אדם המשרת במילואים תקבל שעה חופש מהעבודה ביום על מנת לטפל בסידורים. 'בנציבות שירות המדינה קיבלו את זה, אבל אחר כך זה נעלם, הוסיפו שזה יקרה רק במצב של צו שמונה. מתי היה צו שמונה? במלחמת יום הכיפורים. לפני שלוש שנים, זה היה המעסיק, היום זו האישה. היא לא הבייביסיטר, גם לה יש היום קריירה. היא כותבת פוסט דוקטורט והמנחה שלה מארה"ב לא בהכרח מבין מה זה מילואים'.... כשנשאל מהו הדבר שמדאיג אותו ביותר, הוא דיבר הנושא של לכידות. 'איך אתה משכנע את החייל להסתער על גבעה בלבנון? לכידות', ציין בן ענת. הוא סיפר כי הביא תכנית לרמטכ"ל בנושא בעיית הלכידות בקרב חיילי מילואים. לדבריו, קיים חשש לכשירותם הבסיסית, ואם זו תפגע 'נשלם מחיר כבד'. 'בסופו של דבר, הבן אדם הזה בגיל 31 יסתער על המחבל בלבנון רק בגלל החברים שלו. לכן אנחנו צריכים לחזק אותו ולהעניק לו ימי חינוך בנוסף לאימונים כדי לשפר את זה, ולדאוג שחיילי המילואים יתאמנו', הדגיש. הוא הסביר כי השנה היא שנה עם המון תהפוכות, אבל מה שיכריע זה מה שקורה בתוכנו. 'המילואים נמצאים בליבה של בניין הכוח והפעלת הכוח. כבר השנה, ישנם 22 גדודים יותר מהרגיל בתעסוקה המבצעית כי צריך יותר כוחות. מתאמנים פחות לטעמי. גם הסדיר כבר הגיע לקצה גבול היכולת שלו בתעסוקה ולכן הוא צריך את חיילי המילואים לידו. לכן גם הרמטכ"ל הנחה לבחון את הנושא. גם סגן הרמטכ"ל הבין שה'לכידות יורה' חשובה לא פחות מהאימון'..."

("וואלה!", 16.05.2012)

הקמל"ר-התא"ל המיותר בצה"ל\ מאת איתי לנדסברג-נבו ומשה פישר
http://www.israeldefense.co.il/?Cat...&ArticleID=1449
חברי פורום המח"טים, מג"דים וטייסים במילואים יוצאים בביקורת חריפה נגד מי שאמור להגן על זכויותיהם. לטענתם, עם תום הקדנציה של הקמל"ר השלישי, ניתן לומר כי ממלאי התפקיד כשלו לחלוטין במשימתם. סא"ל (מיל') איתי לנדסברג-נבו ואל"מ (מיל') משה פישר במאמר דעה נוקב ומיוחד לישראל דיפנס
("ישראל דיפנס", 14.12.2011)



הקמל"ר הבא: אל"מ (מיל') הושע פרידמן\ מאת יעל ליבנת

http://www.idf.il/1133-15115-he/Dover.aspx
אל"מ (מיל') פרידמן צפוי להחליף בתפקידו את תא"ל שוקי בן ענת, המכהן כקצין המילואים הראשי מאז שנת 2008

"בחודשים הקרובים עתיד להתחלף קצין המילואים הראשי, תא"ל שוקי בן ענת. מחליפו יהיה אל"מ (מיל') הושע פרידמן, כיום מפקד חטיבת כרמלי. אל"מ (מיל') פרידמן, אשר יועלה בקרוב לדרגת תת אלוף, החל את דרכו הצבאית בסיירת גולני. את תפקידו הראשון כקצין מילא כמ"מ בגדוד 13, ועם שחרורו בשנת 1981 הצטרף לקבוצת מקימי הקיבוץ העירוני 'ראשית' בירושלים, ושלוש שנים לאחר מכן חזר לצבא כמ"פ בגדוד. בשנת 1992, אל"מ (מיל') פרידמן הקים יחד עם חלק מחבריו את הקיבוץ העירוני בית ישראל. הקיבוץ הינו קיבוץ עירוני משימתי שחברים בו דתיים וחילוניים, הפועלים יחד כדי להגשים חזון של חברה יהודית מתוקנת, ואל"מ (מיל') פרידמן חי בו עד היום. לפני כארבע עשרה שנה הקים פרידמן את מכינת 'בית ישראל', המכינה הקדם צבאית המשולבת הראשונה בארץ. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בה נמתחה ביקורת על מוכנות מערך המילואים, ביקש הרמטכ"ל דאז, רא"ל במיל' גבי אשכנזי אישית מאל"מ (מיל') פרידמן, אז סמח"ט כרמלי, להתמנות לתפקיד המח"ט של חטיבת המילואים האגדית. בראיון אמר אל"מ במיל' פרידמן על המינוי כי 'ברמה האישית, היה זה עומס רב להיעדר הרבה מהמכינה ומהקיבוץ, מצד שני זו זכות גדולה שיש לנו צבא יהודי אחרי אלפי שנות גלות, והבנתי שבתפקיד הזה אני יכול לתרום רבות לחטיבה. זו בקשה שלא הייתה לי רשות לסרב לה'. בנוסף, אמר אל"מ במיל' פרידמן כי 'הבנתי שניצבת בפניי הזדמנות מאוד גדולה, להביא לידי מימוש את הפוטנציאל הגלום בחטיבת מילואים. למח"ט במילואים יש יתרון משמעותי בהבנת עולם המילואים וביכולת לגייס את המילואים', והוסיף כי 'חטיבת מילואים זו מערכת עם האנשים הכי טובים שיש לנו, שעובדים המון שנים ביחד, מתוך שליחות, חברות והזדהות'. הקמל"ר המכהן, תא"ל בן ענת, מכהן בתפקידו מאז שנת 2008. בעברו הוא שירת כקצין במערך ה'שוט וה'מרכבה' של חיל השריון והשתחרר מהצבא בדרגת סרן. הוא מילא שורת תפקידים במילואים בפיקוד צפון במשך עשרים וחמש שנים, ממפקד גדוד ועד סגן מפקד עוצבת 'אתגר'."


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
אל"מ (מיל') הושע פרידמן
("אתר דובר צה"ל", 05.03.2012)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 16-05-2012, 14:41
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,838
Facebook profile Follow me...
כתבה
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "[CENTER][B][U][SIZE=3]קצין..."

קמל"ר החדש תא"ל הושע פרידמן
מח"ט כרמלי לשעבר.

מתוך כתבה (מומלצת!) של עפרה לקס בעיתון "בשבע" 26.4.2012:

הוא עצמו בחר לממש את דרכה של החסידות בהקמת הקיבוץ העירוני 'בית ישראל' בירושלים, ובמכינה הקדם צבאית המעורבת בראשה הוא עומד | גם את 'פרויקט גולני' שייסד, דרכו הגיעו רבים מבני השכבות החלשות לקצונה גבוהה, הוא רואה בעיניים חסידיות | לאחרונה מונה פרידמן לתפקיד קצין מילואים ראשי, והוא קובע: "בזכות המילואימניקים יורד גשם במדינה הזאת"

הוא נכד של אדמו"ר מפורסם שנולד בקיבוץ חילוני, הוא עוד רגע תת אלוף, ואת ראשו מעטרים זקן ופאות; הוא הולך עם גרטל וחבר בקיבוץ עירוני שחברות בו משפחות דתיות וחילוניות; הוא הקים את פרויקט גולני, ועומד בראש מכינה קדם צבאית דתית-חילונית; ואם זה לא מספיק לכם, תקשיבו למנגינה של דבריו במשך עשר דקות: תמצאו שם סלנג צבאי לצד מילים של חבר'ה, עם ביטויים ביידיש וגם קצת עברית. קבלו את הושע פרידמן, שטוען שהדרך שהוריו, הוא ואחיו בחרו ללכת בה היא הדרך החסידית האמיתית...

ההורים של פרידמן, ציפורה והרב ישראל, נולדו בין מלחמות העולם וגדלו בבתים של אדמו"רים. כשהיתה בת 9, התמנה אביה של ציפורה, הרב חיים מאיר הגר, לכהונת הרבי מויז'ניץ.

הרב ישראל, דור תשיעי למגיד ממזריטש, גודל להיות האדמו"ר הבא מבוהוש, מבית רוז'ין. הוא גדל בבית סבו, האדמו"ר, למד מפיו של מלמד האדמו"רים של החסידות, רכש שמונה שפות על בוריין, נבחן בבחינות הממשלתיות החיצוניות במקצועות הכלליים וקיבל סמיכה לרבנות בגיל 17.

השואה טרפה הכל...

עוד לפני המלחמה הצטרף הרב ישראל ל'שומר הצעיר'. "הוא ראה שיהודים רבים נהו אחרי הקומוניזם שמשמעותו התבוללות", מסביר בנו, "וכשהוא, נער בן 17, חשב איך לעצור את זה, הוא הגיע למסקנה שהתנועה היהודית הסוציאליסטית אומרת דברים נעלים כמו בקומוניזם, אבל מכוונת לארץ ישראל".

ההורים עלו לארץ והצטרפו לגרעין השומר הצעיר שהקים את קיבוץ רשפים. "אבי הלך לשם מתוך ייעוד גדול", מבהיר פרידמן הבן, "לא מתוך עזיבת הדרך". הנישואים נערכו על הדשא בנהלל. בתש"ח עלתה הקבוצה לנקודה, תוך התנגדות פעילה ואלימה של הערבים...

המשפחה היתה יוצאת דופן בקיבוץ, בשל ההשקפה ואורח החיים ששמר על מסגרת דתית מסוימת. האב העביר שיעורי תנ"ך ותלמוד בקיבוץ. בר המצווה של הבן הבכור היתה הראשונה בקיבוץ הארצי.

למרות הכל, האם ואחריה האב שימשו כמזכירי הקיבוץ. "אבא אמר שלב התנועה היהודית היום נמצא בתנועה הקיבוצית, ויש לה כל כך הרבה עוצמה בהתלהבות מהקמת המדינה, בעילוי האדם והחברה - ולכן שם צריך להיות, ולהביא לשם יהדות. תפישה חסידית יותר מזה אני לא מכיר".

במשפחת האב קיבלו בהבנה את מעשי הזוג. אך הרבי מויז'ניץ התנגד נחרצות וניתק קשר עם ביתו הצעירה. במשך 17 שנה היה לציפורה קשר עם האם והאחים, אך לא עם האב.
אולם כשביקרה אותו כשאושפז בבי"ח "ולמחרת הוא קם לתחייה לעשר שנים נוספות".

לאחר חידוש הקשר עם הסבא החליטה ציפורה לעבור לקיבוץ דתי. קיבוץ סעד נבחר.
כשמנסים להבין מה היה במשפחת פרידמן לאורך השנים מבחינת אווירה וקיום מצוות, מסביר הושע שהוריו אף פעם לא ויתרו על מסגרת של שבת-כשרות-טהרה, "אבל אולי לא הקפידו על הכל כמו היום". בני המשפחה לא תמיד חבשו לראשם כיפה, אבל מנגד ניגוני ויז'ניץ הוטמעו אצלם מגיל אפס "בצורה אותנטית שאי אפשר לחקות", ו"ה' היה נוכח בבית שלנו כל הזמן". הראיה לכך לדבריו היא ש"כל האחים שלי משוגעים". כלומר, כולם נמצאים בלב עשייה למדנית-חברתית חלוצית. מנחם, שנחשב חילוני אך גם הלמדן ביותר שבחבורה, פעל שנים להפצת יהדות בקרב חוגים לא דתיים והקים את בית המדרש 'מעגל' שמזמין אליו דתיים וחילונים ללימודי יהדות באופן פתוח. ירמיהו הקים את 'ראשית', הקיבוץ העירוני הראשון, ועודנו מוביל אותו במרץ. שמוליק לא מפסיק לעשות בירוחם ובנתיבות: הקים גרעינים, ישיבות הסדר ומדרשות לבנות. הושע הוא הבן הצעיר איתו אנו משוחחים. איש לא יצא עורך דין, לא עלינו. גם האב, דוקטור בהשכלתו, עורך היום טישים ומלמד במכינה ובישיבת ההסדר בנתיבות.

פרידמן התגייס לסיירת גולני, "מתוך רצון לחזור ולהיות מחנך ולהשפיע על הקיבוץ". גולני של אז היתה רחוקה מאוד מזו של היום. אל הגדודים הגיעה שכבה סוציו-אקונומית נמוכה ובסיירת היו בני קיבוצים בלבד. מבחינה צבאית פרידמן הסתדר מעולה, מבחינה חברתית היה לא פשוט, "חטפתי הרבה אנטישמיות על זה שאני דתי באמת". בצבא גילה פרידמן שהקשר לאנשים מחייה אותו. הוא החליט ללכת לפיקוד דווקא בגדודים ונמלט מבה"ד 1, לאחר ששם הוחלט שיישאר לתפקיד פיקודי. הוא הוחזר, ואחרי מספר חודשים הגיע לפיקוד בגדוד 13 של גולני, כמו שהוא רצה. ואז "התרסקתי פיקודית. גדלתי בקיבוץ, בסיירת, בבה"ד 1. כל השיח שלי עם אנשים היה אחר. הפער המנטלי היה גדול. עשיתי שיחת מחלקה, הסתכלו עלי בעיני עגל. עשיתי שיחות אישיות: ענו לי ב'כן' ו'לא' - כלום לא עבד".

אבל אחרי שלושה חודשים של התמדה, התעקשות ובעיקר לימוד הדדי, "היתה אהבה גדולה וזה שינה לי את החיים לגמרי". כשבסוף האימון הבחין פרידמן שאחד מחייליו תופר לעצמו את האפוד, הוא הבין ש"זהו זה. אנשים מתחילים להשקיע מלמטה. אכפת להם, זה לא רק המפקד דורש".

בעת שנתקע כסמ"פ סמוך מאוד לשבת בירושלים, ובלית ברירה 'עשה שבת' אצל אחיו ירמיהו בקיבוץ העירוני 'ראשית'. פרידמן ידע על הרעיון של אחיו, אבל עד אז לא ירד לשורשו. "השבת הזאת שינתה אותי. היא היתה מדהימה. במוצאי שבת מצאתי את עצמי שוטף כלים ושר. וזה לא קורה לקיבוצניק בגולני". כעבור ארבע שנות צבא השתחרר פרידמן והתגורר ב'ראשית', "מקום עם אווירה ומתח רעיוני ורוחני מאוד גבוה". הוא החל בהדרכת בני נוער מקריית מנחם, וגם מבתי ספר דתיים וחילוניים.

תהיתי: מה נעשה עם הנוער המדהים הזה? הם ייכנסו לצבא ויתרסקו שם. ואז החלטתי שאכנס איתם לצבא, אהיה חצי שנה מ"מ שלהם כדי לייצר צבא אחר באווירה אחרת. הכוונה היתה ליצור מסלול לחלוציות חברתית, שיעבור בגולני. הרי אם לא הייתי שם, לא הייתי יכול להיכנס לשכונה מבחינת הבנת שפה ותקשורת. נסעתי לרמת הגולן, לשיחה עם מח"ט גולני, צביקה פרקש-פולג, שהתעניין אבל התנה את הפרויקט בכך שאחתום שנתיים קבע ואהיה מ"פ ולא מ"מ". אחרי התייעצות, השיב פרידמן בחיוב, בחר את קציניו ויצא לדרך.

"לקחתי בני י"ג שכבר התקבלו לטיס ולסיירות, ובני שכונות שבטח לא היו הולכים לקרבי, אם בכלל לצבא. אחר כך, כשהם רצו לצאת לקצינים, נאבקתי על הקב"א (קבוצת איכות) של כל אחד ואחד מהם".

פרידמן עשה מהם גרעין ואימן אותם חברתית, פיזית ומנטלית. "יצרנו פלוגה שבה תיקנתי כל מה שרציתי בצבא: לא טרטרו שם בכלל, המפקדים היו מאוד אוהבים, ובשבת כולם הלכו בחולצות לבנות ובלי ניבולי פה. מצד שני הובלנו את צה"ל בשברי הליכה וכל הזמן היו הקפצות, אוהלי סיירים, שטח". מהפלוגה ההיא יצאו 21 קצינים והמסלול, שקיים עד היום, נקרא 'פרויקט גולני'. אחד מבניו של פרידמן משמש בו היום כקצין ועד כה הניב המסלול 18 מג"דים במילואים, 4 מח"טים ובסך הכל 300 קצינים שמבחינת פרידמן נושאים עימם רוח אחרת.

לא מזמן סיים פרידמן שלוש שנים אינטנסיביות בתור מפקד חטיבת המילואים 'כרמלי', בה הוא שירת מתפקיד מ"מ דרך שתי מלחמות וכאמור, עד פיקוד החטיבה. התפקיד הוגדר אמנם כמילואים, אבל שאב שני שלישים מימי העבודה שלו וחייב זמינות של 24/7. המינוי היה תוצאה של מלחמת לבנון השנייה, "למרות שהחטיבה שלנו לא טולטלה והצליחה במשימותיה", הוא מדגיש.

"משימות המילואימניק זהות למשימות של הסדירניק. כדורי האויב נראים ופוגעים אותו דבר. מה שמשתנה זה המנהיגות ואנרגיית ההינע, וכדי למצות את האנרגיה של המילואים צריך לדאוג שכל מ"פ יבין שזו אחריות שלו להכין את הפלוגה שלו למלחמה, לא משנה מה הצבא עושה מלמעלה. תפקידי כמח"ט היה לתת לו את הכלים לעשות את זה". פרידמן מספר על שינוי באווירה, על האחריות שמפקדי המילואים לקחו בשתי ידיים והדברים באו לידי ביטוי ברעות, בהתנדבות, באימונים ובהעמקה בתוכניות האופרטיביות. "לכל אחד יש תיק שבו הכל מוכן, ויש הבנה שאם מחר פורצת מלחמה הוא שם וזו אחריותו".

אחרי 'כרמלי' התבקש פרידמן להגיש מועמדות לתפקיד קמל"ר: קצין מילואים ראשי, ולעשות בעצם את מה שהוא עשה ב'כרמלי' בכל מרחבי הצבא. תפקיד הקמל"ר כולל העלאה לדרגת תא"ל ושירות קבע, מה שהיה צריך להבטיח הצלחה מהירה יותר, אבל גם פרידמן יודע שמדובר בהיקפים אחרים וגם בעמדה אחרת. ב'כרמלי' הוא היה מפקד. כאן הוא יועץ של שר הביטחון וכפוף לסגן הרמטכ"ל. 'כרמלי' היא חטיבה של קרביים, כאן מדובר על כלל צה"ל.

"בזכות עולם המילואים יורד גשם במדינה הזאת", מבהיר פרידמן את נקודת המוצא שלו. "רוב גדול של הסד"כ של צה"ל זה מילואים. אי אפשר לנצח שום תרחיש או מלחמה בלעדיו". אבל, כהרגלו, הוא לא מסתפק בפן המקצועי. "זה גם החיבור הכי יפה של עם ישראל. יש שם את כל הריבוד הסוציו-אקונומי וכמעט את כל הזרמים, וכולם יחד. זה לא נותן לך תמורה כספית, זה עושה לך הרבה קשיים, ותכל'ס זו התנדבות. החשיבות של זה לחוסן הלאומי היא אדירה".

פעם אנשים היו טוחנים 45 ימי מילואים בשנה בלי חופשות ובלי סלולרי שאפשר לשמוע בו את הילדים פעמיים ביום. היום התנאים נוחים יותר אבל גם גוברים הקולות לתיגמול נאות.
"בחברה יש תהליכים של אמריקניזציה אבל גם תהליכים אחרים, וצריך לחזק את הערכים של שליחות והתנדבות. אם נהיה חברה אמריקאית בסוף נהיה באמריקה. אם נהיה". לדעת פרידמן, הצבא לא יכול להיות רק מקצועי כי "נדרשת מסירות נפש. את הנפש אתה מוסר על דברים שהם גדולים ממך ומגאווה מקצועית כזאת או אחרת. צבא הוא שליחות שצריך לעשות במקצועיות רבה. החשיבות של המילואים היא בשאר הרוח של החברה הישראלית, לכן מוטיב ההתנדבות חייב להיות המרכזי. הוא מה שנותן חיות לדבר הזה".

מצד שני, הוא חושב שיש גם לתגמל כראוי את משרתי המילואים, בתנאי שהדבר לא הופך ל"שיח של ועד עובדים". אגב, פרידמן מפריד בין זכויות כמו ביטוחים שהם "תנאי הוגנות של החברה כלפיה משרתיה", ובין תיגמול. בראשון הוא רואה ערך גבוה, בשני פחות. "ויש מרכיב שנקרא הערכה שהחברה נותנת, ובא לידי ביטוי למשל במועדון 'בהצדעה'. ההערכה הזאת, יותר משהיא חשובה למילואימניקים היא חשובה לחברה, כי היא אומרת מי גיבור התרבות".

אבל תפקידו של הקמל"ר הוא לא רק ערכי וחינוכי. יש לו מרכיבים ארציים מאוד, כמו חרישת מסדרונות הכנסת בהשגת חוקים ותקנות לטובת משרתי המילואים וגם השגת תקציבים לימי אימונים והכשרת הכוח. פרידמן מוכן לזה ולזה, ובכל מקרה אומר שתפקידו לסייע לרמטכ"ל, שמכיר היטב את חשיבות מערך המילואים.

יש שאומרים שהתפקיד הוא עלה תאנה.
"אני לא מסכים עם זה, ואני לא רואה איך מצב המילואים היה טוב יותר בלי קמל"ר".

קישור אל הכתבה המלאה
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 16-05-2012, 20:10
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

בהקשר לראיון שנתן הקמל"ר בן ענת על מצב תנאי והטבות המילואימניקים ומצבו של מערך המילואים בכללי
מהדהדות עוד יותר אמירותיו של האלוף במיל' ישי בר בראיון שנערך עימו ב"הארץ" בסופ"ש שעבר:
http://www.haaretz.co.il/1.1704114
"באחד עשר ביולי 2006 בא ראש הממשלה החדש, אהוד אולמרט, לביקור בפורום המטה הכללי. בחדר הישיבות בקומה הארבע עשרה של בניין המטכ"ל בקריה נועדו אולמרט, שר הביטחון הטרי שלו עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ והאלופים. משרדי הרמטכ"ל והאלופים הועברו לבניין המודרני, שמנחת מסוקים הוקם על גגו, מעט יותר משנה קודם לכן. כמו בחדר הדיונים הקודם, גם על קיר החדר הנוכחי, לצד מסכי הפלזמה, נתלה הציטוט המפורסם של דוד בן גוריון: 'תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך'. בלי שאיש מהנוכחים בחדר ניחש זאת, עתיד היה החודש הקרוב להעמיד את דברי ראש הממשלה הראשון במבחן קשה במיוחד. במערכת הבחירות שהסתיימה במארס של אותה שנה תפס תקציב הביטחון מקום ניכר. המפלגות התחרו זו בזו בהצגת קו חברתי, וקיצוצים נוספים בתקציב נראו באופק. סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי, תיאם מראש את הסקירות שישמעו אולמרט ופרץ, במטרה לשכנעם שקיצוץ נוסף יהיה מסוכן. ראש אגף התכנון, האלוף יצחק (חקי) הראל, הציג סקירה של השלכות הקיצוצים על צה"ל. בעוד חודש אני משתחרר, אמר הראל לאולמרט. אני בישורת האחרונה של שירותי ומבקש לדבר מהלב. צה"ל הוא צבא חלול, בלא רמת אימון מספקת ובלא די מלאים וחלפים. כדי לעמוד במשימות המוטלות עליו, הוא זקוק ליותר כסף. 'מי שרוצה צבא טוב, צריך להשקיע בו', הוסיף ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, 'זה ייצא זול יותר מאשר המחיר שנשלם במלחמה'. אחריהם נטל את רשות הדיבור האלוף ישי בר, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים. במטכ"ל של חלוץ היה הפרופסור למשפטים בר, מומחה בדיני מיסוי, כמעט בחזקת אורח מכוכב אחר. בר, שסיים את שירותו הסדיר כמ"פ מצטיין בחטיבת הצנחנים, התקדם בדרגות במערך המילואים, שם היה מח"ט צנחנים במילואים ואחר כך מפקד אוגדה. עם קבלת דרגת האלוף חזר לשירות קבע, אך המשיך להצטייר כילד הרע של המטכ"ל, שאינו מהסס להצביע על ליקויים ואינו מסתיר את ביקורתו על הזנחת מערך היבשה ויחידות המילואים, בשנים שבהן צה"ל השקיע את כל זמנו ומרצו בלחימה בטרור באינתיפאדה השנייה. בר סיפר לאולמרט על חטיבה 5, חטיבת חי"ר במילואים שחמישה עשר מאנשיה נהרגו בקרב הקשה במחנה הפליטים ג'נין במבצע חומת מגן. יותר מארבע שנים חלפו מאז, אמר בר, ומצב הכשירות של החטיבה לא השתפר במאום. לו נדרשה כעת להילחם, לא היתה משיגה בהכרח תוצאות טובות יותר. כשירות צבא היבשה, הוסיף, משולה לצ'ק בלי כיסוי. מתישהו יגיע הטלפון מהבנק. 'צה"ל הוא צבא ללא אימונים. זה פטנט עולמי. אולי צריך לדאוג לרשום אותו', אמר בר, שגם תקף בחריפות את יחסי הדרג המדיני והצבאי, בעיקר על רקע השליטה בשטחים, והזהיר שהתנהלות המדינה שם 'מנוונת ומנוולת' את הצבא. צה"ל הוא צבא בינוני, אמר האלוף לראש הממשלה. נותרו בו עדיין איים של מצוינות, אך הם מוקפים בים של בינוניות. אולמרט לא התייחס ישירות לדברי בר. את טענות האלופים נגד הקיצוץ דחה. יש לי די צרות עם מצבם הכלכלי של הזקנים בתל אביב, אמר להם, תצטרכו להסתדר עם מה שיש. לאלוף הראל אמר: אני רוצה לאחל לך הצלחה בחיים האזרחיים ולהרגיע אותך - צה"ל לא ייפגע. הרמטכ"ל התערב, בניסיון לתקן משהו מהרושם שהותירו האלופים. 'המשימות השוטפות יתבצעו לעילא ולעילא', הבטיח חלוץ, 'עם מינימום טעויות ומקסימום הישגים. יש על מי לסמוך'. למחרת, בתשע בבוקר, נקלע סיור של גדוד מחטיבה 5 ליד זרעית בגבול לבנון למארב מתוכנן של חיזבאללה. רמת ההכנה של כוח המילואים למשימתו, וכמוה גם איכות הפיקוח של העוצבה המרחבית, אוגדה 91, התגלו כבלתי מספקות. מותם של שמונה חיילים ביום הקרב שהתפתח עם חיזבאללה, ובעיקר חטיפת שניים נוספים, אודי גולדווסר ואלדד רגב (שרק בדיעבד התברר בוודאות שנהרגו בתקרית), דירבן את אולמרט להחלטה הנמהרת-משהו לפתוח במלחמה בלבנון, זו שנודעה בהמשך כמלחמת לבנון השנייה. ראש הממשלה שלח למערכה צבא שלא היה מוכן דיו למשימתו, מבלי שהדרג המדיני הטרי והבלתי מנוסה מבין לעומקן את משמעויות המהלך. בשלושים וארבעה הימים הבאים, ובשש השנים שחלפו מאז, היו לאולמרט בוודאי הזדמנויות לא מעטות להיזכר באזהרה של האלוף בר." (מתוך הכתבה "האלוף שלא מתבייש לא להסתער", מאת עמוס הראל, "הארץ", 11.05.2012)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 16-05-2012, 21:35
  yedidya yedidya אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.12
הודעות: 11
חדש בעסק
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

שלום לכולם,
אני חדש בפורום ועד עכשיו אני בעיקר נהנה מחומרים שאנשים אחרים העלו ומהדיונים שמתקיימים כאן.
אני יודע שזה לא שרשור "ממורמרי מילואים", אבל אם כבר הזכירו כאן חיילים בעלי מוטיבציה שאינם מנוצלים כראוי, אני רוצה לשתף אתכם בחווית המילואים שלי מנקודת המבט של חייל בעל מוטיבציה גבוהה שמוצא את עצמו נופל בין הכיסאות בגלל בירוקרטיה צהלית.
(הערה למנהלים: אם אני עובר על הנהלים בכל מה שקשור לב"מ או "חוסר עניין לציבור", נא להעיר לי בפרטי)

השתחררתי לפני קצת יותר מ6 שנים על תקן של לוחם חי"ר מוסמך רובאי 08 ששרת בכמה תפקידים פיקודיים. בגלל שלא השתחררתי עם בני המחזור שלי, אף אחד לא הטריח את עצמו לבוא לבקו"ם כדי לראיין אותי ביום השחרור (מה שהגיוני, כי הייתי שם פחות או יותר לבד).
3 שנים אף אחד לא דיבר איתי מהמילואים, חוץ מאימות נתונים פעם ב..., בעוד החברים שלי מהסדיר לא הפסיקו לעשות מילואים. בירור קצר העלה שאני מוצב במפח"ט ללא תפקיד מוגדר. אחרי 3 שנים זומנתי ליום ימחי"ם שבסופו נערך לי ראיון קליטה שלא יצא ממנו הרבה. אחרי עוד שנה שחונה, הוצבתי בתור סמב"ץ בחטיבה, שזה אומר 5-8 יממ"ים בשנה שבמסגרתם הפכתי למומחה בכל מה שקשור בפתיחת וסגירת אוהלי צד של נגמשים, והכנת מפות, תלקי"ם, שקפים ועוד עבודות שדורשות טושים ומהדקים, או במילים אחרות- מיצוי "מקסימלי" של היכולות והכישורים שרכשתי במהלך השירות הסדיר.

לפני כמה חודשים נפתח לי פתח למעבר ליחידה במודיעין, לתפקיד הרבה יותר משמעותי שמשלב בין יכולות חי"ר לכישורים אחרים שלי שרכשתי באזרחות. אחרי תהליך מיון התחלתי קורס יעודי שנמשך 5 שבועות ובסופו הוכשרתי לתפקיד שמוגדר על ידי הצבא כ"תפקיד חיוני". התפקיד הוא אכן חיוני ברמה כזו שליחידה שעברתי אליה יש את היכולת "לשלוף" חיילים מיחידות האם שלהם לטובתה. אחרי תקופה של חצי שנה מתקשרת אלי קצינת השלישות של החטיבה הקודמת כדי להודיע לי שהיא לא מוכנה לשחרר אותי מהחטיבה, כי היא לא מוכנה לאבד סמב"ץ.
אחרי שבועיים של טרטורים בין קצינות קישור (מהיחידה החדשה, שאומרת לי שהחטיבה שלי מפרה הוראה של עתכ"א ושאני החייל היחיד מכל הקורס שלא מוכנים לשחרר אותו וזה"אף פעם לא קרה לה". ומהחטיבה הקודמת, שם הקצינת קישור צועקת עלי בטלפון שאני לא מבין איך המערכת עובדת ואין שום סיכוי בעולם שהיא משחררת אותי), נשברתי ויצרתי קשר עם קצין האגם של החטיבה, שאחרי שיחה קצרה הגענו למסקנה, שאכן אין טעם להחזיק אותי בחטיבה בכח ורצוי להעביר אותי למקום בו אני אהיה יותר משמעותי.
המסקנה שלי מכל הסיפור היא, שלמרות שבסוף כן הגעתי למקום שרציתי ושמבחינתי אני יכול למקסם את היכולות שלי ולתרום שם הרבה יותר, מי שהפסיד בסוף זה הצבא. כי במשך 7 שנים שבהן הייתי בשיא הכושר הפיזי והמבצעי שלי, הצבא לא ידע להשתמש בי בצורה נכונה לצרכיו- חצי מהזמן לא השתמשו בי בכלל, ובחצי השני מצאתי את עצמי בתפקיד שונה לגמרי מכל מה שעשיתי בסדיר.

אם כבר דברנו על תרומה לעומת תגמול, אני חייב להגיד שעל אף ששילמתי מחיר אישי במילואים האחרונים שלי (5 שבועות מילואים- שבועיים אחרי שנולד לי ילד), התגמול היה אכן מספק מבחינה כספית (המשכורת והתגמול המיוחד) ומבחינת הסיפוק האישי שלי מהשירות במילואים והמעבר לתפקיד החדש.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 16-05-2012, 21:50
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי yedidya שמתחילה ב "חדש בעסק"

קודם כל ברוך הבא לפורום.
שנית ממילואימניק אחד לרעהו כמו שבטח הבנת צה"ל היא מערכת גדולה שבה אנשים (גם אם הם טובים, מורעלים, ורוצים לבוא ולתת מזמנם) הולכים לאיבוד. כמו בכל מערכת בירוקרטית. הנשק היחיד שלך הוא הוא נשקו היחיד של כל איש מילואים - המטויבציה שלך והנכונות שלך לא לוותר עד שתגיע למחוז חפצך. לראייה זה לקח זמן אבל אתה בסוף בימ"ל המבוקש. שיהיה בהצלחה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 16-05-2012, 21:57
צלמית המשתמש של High_Hopes
  משתמש זכר High_Hopes High_Hopes אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.02
הודעות: 8,838
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי yedidya שמתחילה ב "חדש בעסק"

הסיפור שלי מאוד דומה לשלך.
אני גם סיימתי לבד את השירות הסדיר (חצי שנה קבע) רק שלא סתם הגעתי לתפקיד כלום, מפקד מהסדיר משך אותי אליו כי באמת היו לו תוכניות שבהם אוכל להועיל, אבל אחרי שנה הוא עזב למקום אחר ואלו שהחליפו אותו לא מצאו לנכון לנצל את המילואימניקים.

לאחר חוויה לא נעימה בכלל (ניתן למצוא את הפרטים פה בפורום) העברתי לכל החברים בעלי התפקידים הפיקודיים במילואים את הרצון שלי לעבור לגדוד לוחם ודיי מהר נמצא גדוד שהחליט להילחם כדי לבצע את ההעברה, וזאת בהחלט הייתה מלחמה קשה, המיקום המקורי סירב בכל תוקף לאשר את ההעברה בגלל שהוא פחד מהעלמות תקן, לא עיניין אותם שבכל מקרה הם לא מזמנים אותי העיקר שהתקן לא יפגע. עברו חודשים טובים שבהם עוד הייתי מסופח ליחידה הקודמת ואחרי מסע שיכנועים הצלחתי לקבל אישור להתנדב ביחידה החדשה (תוך מתן התחייבות שאסכים לחתום על מכתב התנדבות במידה וגם היחידה הקודמת תצטרך אותי גם אם אעבור את המחסה השנתית) עד שלבסוף הם הסכימו להיכנע.

שבוע הבא יש לי מילואים בתיזמון הכי גרוע שיכול להיות (חתונה של אח, תקופה קריטית בעבודה, אופציה שפיספסתי אפשרות לטיסת עבודה מושלמת וחתונה של חבר טוב) ועדיין אני לא מצטער אפילו לרגע על ההחלטה, העובדה שכשאני הולך למילואים בידיעה שחשוב שאני אגיע וכשאני מגיע אני יודע שאני נמצא בסביבה של אנשים שעושים את אותם ההקרבות שאני עושה ומבינים ומעריכים את מה שאני מפספס בזמן הזה- שווה הרבה יותר ממילואים בתנאים נוחים אבל מיותרים לחלוטין בסביבה סדירה שלא מבינה למה אני כועס שמבזבזים לי את הזמן.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הגלריה שלי בפליקר

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 16-05-2012, 22:26
  Amit01 Amit01 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.03.11
הודעות: 77
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי yedidya שמתחילה ב "חדש בעסק"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yedidya
שלום לכולם,
אני חדש בפורום ועד עכשיו אני בעיקר נהנה מחומרים שאנשים אחרים העלו ומהדיונים שמתקיימים כאן.
אני יודע שזה לא שרשור "ממורמרי מילואים", אבל אם כבר הזכירו כאן חיילים בעלי מוטיבציה שאינם מנוצלים כראוי, אני רוצה לשתף אתכם בחווית המילואים שלי מנקודת המבט של חייל בעל מוטיבציה גבוהה שמוצא את עצמו נופל בין הכיסאות בגלל בירוקרטיה צהלית.
(הערה למנהלים: אם אני עובר על הנהלים בכל מה שקשור לב"מ או "חוסר עניין לציבור", נא להעיר לי בפרטי)

השתחררתי לפני קצת יותר מ6 שנים על תקן של לוחם חי"ר מוסמך רובאי 08 ששרת בכמה תפקידים פיקודיים. בגלל שלא השתחררתי עם בני המחזור שלי, אף אחד לא הטריח את עצמו לבוא לבקו"ם כדי לראיין אותי ביום השחרור (מה שהגיוני, כי הייתי שם פחות או יותר לבד).
3 שנים אף אחד לא דיבר איתי מהמילואים, חוץ מאימות נתונים פעם ב..., בעוד החברים שלי מהסדיר לא הפסיקו לעשות מילואים. בירור קצר העלה שאני מוצב במפח"ט ללא תפקיד מוגדר. אחרי 3 שנים זומנתי ליום ימחי"ם שבסופו נערך לי ראיון קליטה שלא יצא ממנו הרבה. אחרי עוד שנה שחונה, הוצבתי בתור סמב"ץ בחטיבה, שזה אומר 5-8 יממ"ים בשנה שבמסגרתם הפכתי למומחה בכל מה שקשור בפתיחת וסגירת אוהלי צד של נגמשים, והכנת מפות, תלקי"ם, שקפים ועוד עבודות שדורשות טושים ומהדקים, או במילים אחרות- מיצוי "מקסימלי" של היכולות והכישורים שרכשתי במהלך השירות הסדיר.

לפני כמה חודשים נפתח לי פתח למעבר ליחידה במודיעין, לתפקיד הרבה יותר משמעותי שמשלב בין יכולות חי"ר לכישורים אחרים שלי שרכשתי באזרחות. אחרי תהליך מיון התחלתי קורס יעודי שנמשך 5 שבועות ובסופו הוכשרתי לתפקיד שמוגדר על ידי הצבא כ"תפקיד חיוני". התפקיד הוא אכן חיוני ברמה כזו שליחידה שעברתי אליה יש את היכולת "לשלוף" חיילים מיחידות האם שלהם לטובתה. אחרי תקופה של חצי שנה מתקשרת אלי קצינת השלישות של החטיבה הקודמת כדי להודיע לי שהיא לא מוכנה לשחרר אותי מהחטיבה, כי היא לא מוכנה לאבד סמב"ץ.
אחרי שבועיים של טרטורים בין קצינות קישור (מהיחידה החדשה, שאומרת לי שהחטיבה שלי מפרה הוראה של עתכ"א ושאני החייל היחיד מכל הקורס שלא מוכנים לשחרר אותו וזה"אף פעם לא קרה לה". ומהחטיבה הקודמת, שם הקצינת קישור צועקת עלי בטלפון שאני לא מבין איך המערכת עובדת ואין שום סיכוי בעולם שהיא משחררת אותי), נשברתי ויצרתי קשר עם קצין האגם של החטיבה, שאחרי שיחה קצרה הגענו למסקנה, שאכן אין טעם להחזיק אותי בחטיבה בכח ורצוי להעביר אותי למקום בו אני אהיה יותר משמעותי.
המסקנה שלי מכל הסיפור היא, שלמרות שבסוף כן הגעתי למקום שרציתי ושמבחינתי אני יכול למקסם את היכולות שלי ולתרום שם הרבה יותר, מי שהפסיד בסוף זה הצבא. כי במשך 7 שנים שבהן הייתי בשיא הכושר הפיזי והמבצעי שלי, הצבא לא ידע להשתמש בי בצורה נכונה לצרכיו- חצי מהזמן לא השתמשו בי בכלל, ובחצי השני מצאתי את עצמי בתפקיד שונה לגמרי מכל מה שעשיתי בסדיר.

אם כבר דברנו על תרומה לעומת תגמול, אני חייב להגיד שעל אף ששילמתי מחיר אישי במילואים האחרונים שלי (5 שבועות מילואים- שבועיים אחרי שנולד לי ילד), התגמול היה אכן מספק מבחינה כספית (המשכורת והתגמול המיוחד) ומבחינת הסיפוק האישי שלי מהשירות במילואים והמעבר לתפקיד החדש.


בתור קצין קישור של מפח"ט מיל', אני חייב לומר שמה שהולך במפח"טי מיל' זה פשוט ביזיון.
יש שם חיילים שלא דיברו איתם מעולם. התגבורת שלהם כ"כ לא ברורה..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 16-05-2012, 22:12
  משתמש זכר erezz erezz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.11
הודעות: 167
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

בגלל אופי הפורום הזה רוב הנוכחים בעלי זיקה חיובית לצבא לכן אני מתאר לעצמי שמכאן רוב הדוגמאות על ח'ברה עם מוטיבציה גבוהה שמתבזבזים אי שם במרתפי האזרחות...
אבל אם אתם חושבים שזה המצב האמיתי ,שאלו הם רוב האנשים ,אתם חיים על ענן... רוב האנשים, הלוחמים במיל' לא רוצים לשרת, לא רוצים בכלל לשמוע את המילה הזו, מבחינתם הצבא מפריע להם בחיים, באפשרות לפרנס/ללמוד ולהתקדם בחיים ואתם יודעים מה? הם צודקים...

מערך המילואים בנוי עוד יותר גרוע מהצבא הסדיר( עד כמה שזה קשה לחשוב על משהו יותר גרוע), בלגן, חובבנות מוחלטת שגובלת בחוסר אחריות( כמו אנשים שנשלחים לשירות מילואים בשטחים ובאימון לפני הם לא יורים אפילו מחסנית או מתרגלים משהו שגם קשור למציאות) הבלגן גם חוגג בכל מה שקשור ללוגיסטיקה ומנהלה.

רק מהחברים הקרובים אלי יש כמה ח'ברה שסידרו לעצמם שיחרור מהמילואים(חוסר מוטיבציה מוחלט לגעת בכלל בכל מה שקשור לצבא).
עוד 2 ח'ברה שפשטו את הרגל בגלל מלחמת לבנון( צו 8 ארוך), וכמובן שהמדינה לא שמה עליהם קצוץ..
3 אחרים ששלחו למח"ט שלהם את תעודת המילואים אחרי המלחמה...
ועוד כמה שעושים מילואים אבל ממש לא מבינים למה הם לא מנסים להשתחרר(סוג של עצלנות הם מגדירים את זה...)


אני אגב עשיתי השנה הרבה מעל ל50 יום... מישהו חושב בכלל להחזיר לי את הכסף עבור הנסיעות? השיחות טלפון? בקיצור, זה שאני אדיוט וממשיך לבוא זה לא אומר שכל השאר ימשיכו, ממה שאני רואה כולם בורחים מהספינה... רק אנחנו פה בפורום ממשיכים לשיר ולשוט לעבר הקרחון.




(ועוד לא שמעתם אותי בוכה על חוסר השיוויון מול החרדים שאותי אישית מטריף במיוחד...)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 16-05-2012, 22:29
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי erezz שמתחילה ב "בגלל אופי הפורום הזה רוב..."

זה שאני (לא אדבר בשם אחרים) מאמין ברעיון המיל' כעניין ערכי חשוב (וגם כתחביב מהנה) לא אומר שאני עיוור למציאות. הרבה ממה שאתה אומר נכון וזה מנת חלקן של חלק מן היחידות (כמובן שלא כולן). הצבא מתעדף בתקציב ימ"מ ואימונים יחידות שהוא מגדיר כחיוניות (כך למשל נשחק מערך השריון במיל' במשך שנים כיהצבא הזניח אותו). ישנה בעיית תקציב, ציוד אימונים וכמובן בעיית מוטיבציה קשה (אותה ראיתי, אם כי במספרים קטנים, גם בגדוד בו אני משרת שהינו גדוד צנחנים מצוין שאמור להכיל בתוכו אנשים שמבינים למה הם שם). צריך לטפל בה, חד משמעית. הצבא הסדיר והמדינה גם לא מתגמלים ומגבים את אנשי המיל' וחבל. מנגד שוב אני שואל מי יעשה את העבודה? גם בתנאים הנ"ל האיומים נשארו (וגברו), המדינה לא התחלפה ואנחנו עוד פה. את העבודה צריך לעשות. זה (כמו בעיות אחרות במדינה) תלוי רק בנו.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 16-05-2012, 22:39
  משתמש זכר erezz erezz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.11
הודעות: 167
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "זה שאני (לא אדבר בשם אחרים)..."

אני אקח את תפקיד האיש הרע בדיון הזה ואענה לך כמו שאני עונה לכל החברים שלי שמתנדבים למשטרה, המוטיבציה שלכם היא זו שמפילה אותכם, היא זו שהורסת את האירגון שאתם כלכך רוצים לעזור לו...

כרגע הצבא ומאחוריו הממשלה לא מטפלים בבעיות, לא באלו המקצועיות והמבצעיות ולא באלו המנהלתיות, הכלכליות שעומדות מאחורי ההחלטה של הלוחם לשרת במילואים. למה הם לא צריכים לטפל בזה? כי אנחנו כמו מפגרים ממשיכים לבוא ,לא משנה מה ולא משנה לאן... שום דבר לא ישתנה מהותית עד שהמערכת תקרוס ותהיה קטסטרופה, רק אז יעשו פה חריש עמוק ויטפלו בבעיות האלו, ואם לא? בסופו של יום יש גוף שאחראי לביטחון המדינה ויש גוף מעליו( הממשלה), אם הם לא רואים לנכון לאמן את החיילים שלהם ,לצייד אותם בציוד מתאים ותקין ולגרום להם לבוא... אז כנראה שהם לא באמת חושבים שזה חשוב... אז למה שאני אחשוב ככה?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 17-05-2012, 00:51
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי erezz שמתחילה ב "אני אקח את תפקיד האיש הרע..."

מה שאתה אומר הוא נכון מאוד. אין לי אלא להסכים איתך. מספיק להביט בתשובה שנתןהאלוף זמיר, ראש אכ"א דאז, לקמל"ר בכתבה מעל ('הם עוד ירצו החזר על הדלק'). זה כמו אותו בעל חמור שקיצץ לחמור כל שבוע חצי מחבילת חציר כדי לחסוך כסף עד שהחמור מת לו מרעב, משום שהוא נשאר רק עם חצי חבילת חציר לשבוע. ולאחר מכן גם התפלא האיכר ותהה מדוע מת החמור שהרי הוא נתן לו חציר?
אבל אני שואל שוב? מה הפתרון? יש במדינה מערכות קריטיות שפועולות רע. דרושה בהן רפורמה אתמול. מערך המיל' הוא מערכת שכזו. אבל עד שיבוא רפורמטור דוגמת רא"ל ידין, ניאלץ להסתפק בפולסים של כסף והערכה לגוף החולה כפי שהיה בתקופת אשכנזי (בניגוד חמור לאפיזודה החולפת של חלוץ, ולתקופה הארוכה של מופז ויעלון, אשר אמנם נאלצו לשחוק את המערך בשל הלחימה בשטחים, אך פגעו בו באופן משמעותי)
המערכת רצה מכוח האינרציה והאנשים הטובים שבה עושים כמיטב יכולתם. אתה לא האיש הרע הרי, והדבר ברור לך כמוני. אנחנו באים כי אנחנו לא יודעים אחרת. זה נכון שימשיכו להוריד אותנו לרבע חבילת חציר ועדשלא ימותו מזה אנשים וזה יהיה אקוטי צר לי לומר אבל אין למצב פתרון. ומוכרחים להמשיך לנגן, כמו שאומרים, כי...
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 17-05-2012, 02:20
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,406
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מה שאתה אומר הוא נכון מאוד...."

הפתרון הוא לנדנד. חלק לא קטן של השינויים שהתרחשו במערכת הם תוצאה של עבודה של מתדנבים אזרחיים כמו פורום החפ"שים ופורום המג"דים. לולא הנוכחות שלהם בדיוני חוק המילואים, התוצאה היתה רעה הרבה יותר ממה שהיא היום. הגופים האלה הם מאוד מצומצמים מבחינת כוח האדם שנמצא בה מכיוון שיש אלה שמתנדבים לעשות עוד 20 יום בשנה מילואים, אבל לא 5 ימים בשנה לטיפול במילואים.
מי שמעוניין להשפיע באמת, ולא רק לדבר על הצורך, מוזמן לדבר עם פורום החפ"שים.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 17-05-2012, 08:21
  eshely77 eshely77 אינו מחובר  
מנהל פורום סטודנטים
 
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 4,795
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי erezz שמתחילה ב "בגלל אופי הפורום הזה רוב..."

סליחה אבל אני לא מאמין לך...
השקר שלך מתחיל בהצהרה שעשית 50 יום מילואים בשנה, מעטים מגיעים לכמות הזאת, בד"כ מרמת מ"פ/איש צוות אויר או דומיהם.
אתה לא מ"פ, אולי לוחם במיל אבל אני בספק ובטח שלא איש צוות אויר שהמילואים שלו מתגמלים יחסית.
בכל מקרה אתה לא נושא שום תפקיד של 50 ימי מילואים בשנה.
אחר כך מגיעה ההאשמה המוזמנת של החרדים וכל מיני סיפורים על חברים שלך.
בדרך כלל החברים שלנו דומים לנו, תיקח שיריונר ממוצע, והוא יספר לך שרוב חבריו מהסדיר ממשיכים להגיע למילואים עד לרגע השחרור.
יש כאן לא מעט מילואימניקים, לו היה אמת בדבריך אזי כולנו היינו מרגישים את ההשתמטות בזימונים לתעסוקות.
חוץ מזה שכיום כבר יש בונוסים במילואים, והם לא רעים בכלל.
צר לי, לא מאמין למילה ממה שכתבת.
_____________________________________
https://www.youtube.com/watch?v=lBUF1ZFngXE

"זהו הסיפור היחיד שלי שאני יודע את מוסר ההשכל שלו. אני לא חושב שזה מוסר-השכל משגע; פשוט, אני במקרה יודע מהו: אנחנו מה שאנחנו מעמידים פנים שהננו, ולכן עלינו להיות זהירים בדבר שבו אנחנו מעמידים פנים."
(אמא לילה הקדמה)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 17-05-2012, 09:59
  ענקנמן ענקנמן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.05
הודעות: 1,855
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי eshely77 שמתחילה ב "סליחה אבל אני לא מאמין לך......"

אין לי מושג כמה ימי מילואים עושה ארז, אבל הוא רושם את הדברים הנכונים. אני עושה מילואים 13 שנים בפלוגה מאוד רגילה בחיל הכי אפור, ואני רואה איך כל פעם בני המחזור שלי פשוט "מתעדים". בד"כ אני יודע מה הסיבה האמיתית לשיחרורם. שביזות. לבן אדם בגיל שלושים+ יש הרבה מחויבויות מחוץ לצבא, לאישה, לילדים, למקום העבודה. בכל המקומות האלה צריכים אותך באמת, ונותנים לך להרגיש את זה. צבא משדר את ההיפך. חוסר השקעה באימונים ובציוד, הבטלה המאולצת שלך, תעסוקות מיותרות וחסרות משמעות גורמות לך להרגיש שלא באמת צריכים אותך. ואתה יודע מה? זה נכון. מתעסוקה אחרונה חזרתי עם תובנה ברורה שהשירות שלי לא הועיל לצבא בשום צורה, ואם לוקחים בחשבון את הכסף שהצבא שילם יל הימ"מ שלי, אפשר לטעון בוודעות שיצא יותר נזק מתועלת.
אגב, כסף. רוב האנשים בגילי מרוויחים מספיק כדי לראות את מענק המילואים כמגוכח. מה גם שהוא מגיע שנה אחרי ולא ממש מפצה אותך על תשלום למטפלת של הילדים והפגיעה בתיפקוד של האישה בעבודה.

בעיקרון, לא איכפת לי (ולחלק גדול מהחברים שלי ונשותיהם) לתרום למדינה מזמנם ומכספם, אבל כשאתה יודע שהתרומה נזרקת לכלבים, אתה מעדיף לשמור אותה לעצמך.

נערך לאחרונה ע"י ענקנמן בתאריך 17-05-2012 בשעה 10:03.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 17-05-2012, 11:25
  משתמש זכר erezz erezz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.11
הודעות: 167
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי eshely77 שמתחילה ב "סליחה אבל אני לא מאמין לך......"

קודם כל זה בסדר..אני סולח לך...
שמחתי גם לקרוא את הניתוח המעמיק עלי ועל החברים שלי..
את מה שכתבתי לא כתבתי בכדי לצאת גבר ,גבר, אלא להראות שאני אדיוט, יודע שהמערכת רקובה ולא מתפקדת ובכל זאת ממשיך להגיע( למרות שלא מזמן נשבעתי שלא עוד... ובנתיים כבר חודש וקצת שאני עומד בזה!), בכל מקרה מה שכתבתי בין אם אתה מאמין לבין אם לא הוא המציאות, גם אלו שמגיעים לא ממש מבינים למה הם שם, כמו שנכתב פה, לאנשים יש קריירה, משפחה וסתם חיים, אתה מגיע ומגלה שסתם באת, סתם מבזבזים את הזמן שלך או במשימות חסרות משמעות או באימונים בתת רמה.

אני דווקא נמצא בסיטואציה אחרת, עם תפקיד משמעותי ומאתגר, אצלי הבעיה היא אחרת, נמאס לי מהחובבנות ומכך שלמעשה אני תורם לכך שהבלוף ממשיך להתגלגל והצבא ממשיך להיות ברמה נמוכה בהרבה מזו שהם רוצים לחשוב שהם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 17-05-2012, 14:14
  eshely77 eshely77 אינו מחובר  
מנהל פורום סטודנטים
 
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 4,795
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי erezz שמתחילה ב "קודם כל זה בסדר..אני סולח..."

אני מסכים איתך ועם ענקמן על הבינוניות של הצבא, צהל הוא גוף מאוד בינוני.
כמו רוב הגופים הגדולים בארץ וכנראה גם בעולם.
אומנם חציתי את גבול ה 30 אך מאחר ואני עדיין סטודנט אז המענק הוא בכל זאת בונוס נחמד מבחינתי. (התמחור ליום מילואים הוא לעומת זאת די מעליב).
הצבא גם נסמך לא מעט על המשרתים בו. (החזרי דלק זאת הדוגמה הטובה ביותר, אני הפסקתי להגיע אם האוטו לא משנה מה).
אבל הצד השני של המטבע, בסופו של דבר אחוז המתייצבים הוא גבוה.
יש לי שלוש נקודות ייחוס. הגדוד בו אני משרת (וכן הגדוד בו שרתתי בעבר), החברים מהילדות והחברים מהלימודים.
האם דברים צריכים להשתפר, בהחלט כן. החל בצד המקצועי וכלה בצד בתגמול.
ועדיין התחושה שלי היא שהרוב הגדול מציית לחוק והולך למילואים.
_____________________________________
https://www.youtube.com/watch?v=lBUF1ZFngXE

"זהו הסיפור היחיד שלי שאני יודע את מוסר ההשכל שלו. אני לא חושב שזה מוסר-השכל משגע; פשוט, אני במקרה יודע מהו: אנחנו מה שאנחנו מעמידים פנים שהננו, ולכן עלינו להיות זהירים בדבר שבו אנחנו מעמידים פנים."
(אמא לילה הקדמה)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 17-05-2012, 20:34
צלמית המשתמש של bazz2701
  bazz2701 bazz2701 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.12.11
הודעות: 596
גם אני סטודנט
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי eshely77 שמתחילה ב "אני מסכים איתך ועם ענקמן על..."

ולמרות המענק וכל ה"הטבות" של 10 שקל הנחה לרשיון רכב אין שום תועלת במילואים האלה.הרוב נזק.וכל הפקה פקה שכתובה באתר אק"א על זה שסטודנטים לא יפסידו במילואים כמובן שטויות במיץ.אם הפסדת את שני המועדים או שתבטל קורס(חינם איזה יופי) או שתיבחן בסמסטר הבא(אחרי ששכחת הכל)בנוסף ל7 מבחנים שאתה עושה גם ככה.אני לא בוכה וכמובן ממשיך ללכת למיל אבל זה די תורם להרגשה של "אני פרייאר".במיוחד כשאתה זרוק שעות באיזה אוהל בצאלים בחום של פלוס 76 מעלות ומנסה להפעיל את המוח כדי להבין משו שכתוב בסיכום שהבאת איתך.
לפני שנה עשיתי מילואים בימ"ח שלנו.עם סגל הנגדים שהיה שם לא הייתי פותח אפילו שווארמה בשטחים.אז מה יש לצפות משאר המערכת?מה שכן לפני כל המקרה עם המבחנים הייתי די מורעל בקטע של מילואים.כל הכבוד על דימוטיבציה...

נערך לאחרונה ע"י bazz2701 בתאריך 17-05-2012 בשעה 20:40.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 17-05-2012, 21:33
  gilbmx gilbmx אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.07
הודעות: 105
בעיית הלכידות קשורה בבעיה הכלכלית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

מילואימניקים רוצים גם תגמול - ובצדק. על מנת לחסוך בתגמול חותכים במילואים. חותכים בימי המילואים פוגעים בלכידות. מלכוד.

הלכידות של הפלוגות מגבשת בעיקר בקווים. שם נמצאים כולם יחד פרק זמן ארוך יחסית
חוק המילואים החדש מגביל את ימי המילואים ונותן דגש על אימונים. אבל מי רוצה לבוא לאימון ולפגוש אנשים שהוא בקושי מכיר. קשה לבנות הכרות אמיתית לא נבנית ב 4 ימים של אימון.
ובקרב צריך להיות מוכן למות בשביל כל אחד מהם. אף אחד לא ישמח למות בשביל מי שהוא לא מכיר.

צריך משהו מסגנון נקודות זכות במס או משהו שנותן למשרת את ההרגשה שהוא מקבל חזרה אהבה מהמדינה על זה שהוא משרת אותה. כשכל חודש אתה רואה בתלוש שהמדינה מחבקת אותך זה עושה לך משהו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 18-05-2012, 00:46
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,406
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי gilbmx שמתחילה ב "בעיית הלכידות קשורה בבעיה הכלכלית"

אין לי מושג מאיפה הבאת את הקביעות האלה. אין להן שום שחר.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי gilbmx
מילואימניקים רוצים גם תגמול - ובצדק. על מנת לחסוך בתגמול חותכים במילואים. חותכים בימי המילואים פוגעים בלכידות. מלכוד.
אין פה שום מילכוד - אם לא יהיה פיצוי מספק, אנשים ינשרו. חד וחלק.
הלכידות של הפלוגות מגבשת בעיקר בקווים. שם נמצאים כולם יחד פרק זמן ארוך יחסית

קונספציה מוטעה. הלכידות ביחידות שעשו רק תעסוקה בשטחים נפגעה מאוד בהעדר אימונים. תדמית כלבי השמירה מזיקה הרבה יותר מאי עשיית מילואים. מעבר לכך, בתע"מ, הזמן היחיד שכולם נמצאים יחד הוא באימון המקדים. אח"כ חלק הולכים הביתה, אנשים מפוזרים בין מוצבים שונים ומשמרות שונות. אתה רואה בקושי את המשמרת שלך במהלך התע"מ.
חוק המילואים החדש מגביל את ימי המילואים ונותן דגש על אימונים. אבל מי רוצה לבוא לאימון ולפגוש אנשים שהוא בקושי מכיר. קשה לבנות הכרות אמיתית לא נבנית ב 4 ימים של אימון.
ובקרב צריך להיות מוכן למות בשביל כל אחד מהם. אף אחד לא ישמח למות בשביל מי שהוא לא מכיר.
שוב פעם, קונספציה מוטעה. יחידות שמתאמנות בצורה תכופה וסדירה מגלות לכידות יותר גבוהה מאשר יחידות שלא.
צריך משהו מסגנון נקודות זכות במס או משהו שנותן למשרת את ההרגשה שהוא מקבל חזרה אהבה מהמדינה על זה שהוא משרת אותה. כשכל חודש אתה רואה בתלוש שהמדינה מחבקת אותך זה עושה לך משהו

מה שאתה צריך, זה שבסופו של מילואים לא תצא בהפסד. לטווח הארוך זה גורם הנשירה הראשון במעלה. יש סיבה מדוע בחרו בתגמול ולא החזר מלא. הסיבה היא שתגמול חלקי יותר זול וגם מאפשר למערכת לטעון שהיא באה לקראתך יתר על המידה.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 18-05-2012, 01:49
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "אין לי מושג מאיפה הבאת את..."

כרגיל ביטיס צודק
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 18-05-2012, 02:06
  קגנס קגנס מחובר עכשיו  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,617
להערכתי, הבעיה איננה חוסר תגמול
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

אולי אפילו להיפך-ככל שנותנים תגמולים (ואני לא מדבר על קבלת שכר העבודה-זה מובן מאליו), המירמור לעיתים עולה כי שום תגמול לא ניראה מספק, ותגמול לא מספק גרוע מתחושת הסיפוק שבהתנדבות .
ואגב, בארה"ב אם אתה מזומן להיות בחבר מושבעים (וזה קורה להרבה מאוד אנשים, וגם יותר מפעם אחת) אזי אתה תשב כמה שייקח המשפט ותקבל תשלום יומי בגובה דמי כיס גם אם המשכורת היומית שלך גבוהה מאוד. ואוי למי שינסה להשתמט בלי אישור (קרי-בלי סיבה מספיק טובה).
וזה מביא אותי למה שבעיני הוא שורש הבעיה: המילואים כבר מזמן לא נתפסים כחובה שכולם צריכים למלא (אם כי מעולם לא כולם מילאו בפועל-זה עניין של מראית עין) אלא כמעין אופציה ששמורה למתנדבים ופרייארים (או צירוף כלשהו של השניים). כשזה המצב, אנשים יקטרו ונשרו מהשירות מה שלא יהיה. ואגב, אני מזהה תהליך דומה גם ביחס לשירות הסדיר, ובייחוד זה הקרבי. אבא שלי עשה מילואים עד גיל חמישים, חודש בשנה ויותר. כחקלאי במושב,כל תקופת מילואים כזו הייתה כאב ראש עצום וגם הפסד כלכלי לא קטן ופגיעה במשפחה (כי מישהו צריך מוקדם בבוקר לחלוב ולחלק אוכל לעדר, גם אם זה הבן הגדול שאפילו לא מלאו לו 14 ושבגלל זה יגיע לבית הספר באיחור, עייף ותשוש) ולא היה פיצוי לשום דבר מזה. ובכל זאת, הוא התייצב כמו שעון כל שנה (מקסימום דחו לו מחודש X לחודש Y שהיה פחות עמוס) ובכלל לא העלה על דעתו אופציה אחרת. זאת הייתה חובה. והוא בסך הכל היה קשר בגדוד שריון אפור.
הפיתרון אם כך טמון בהתעקשות של המדינה על מימוש חובת השירות. אני מבין שאין יותר מדי תקציב לימ"מים ולכן נוח להעלים עין ואף לשתף פעולה עם ההשתמטות אבל אם רוצים להציל את מערך המילואים צריך לזמן את כולם, גם אם רק לכמה ימים בשנתיים, וגם אם רק לשם ריענונים תיאורתיים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 19-05-2012, 02:53
  קגנס קגנס מחובר עכשיו  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,617
יותר נשר מהיום? אני מתקשה להאמין
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "רק שהיחידות סבלו באותה תקופה..."

אבי, על כל פנים, עשה מילואים כל השנים עם פחות או יותר אותם אנשים ורוב המבוגרים שהכרתי בילדותי עשו מילואים וזה נחשב חלק בלתי נפרד והכרחי (גם אם לא בהכרח נעים או רצוי) בחיים. מה שכן-הרבה מעול הבט"ש היה מוטל אז על המילואים (הצבא הסדיר היה קטן מהיום, צרכי הבט"ש היו פחותים לפני האינתיפאדה הראשונה ורצו שהצבא הסדיר ממש יתאמן ולכן לא טחנו אותו ללא הכרה בבט"ש) ואותו נשק שכן היה, יחד עם מצוקות כח אדם מסוגים אחרים, אכן הביאו לכך שג'ובניקים הוכנסו ליחידות בט"ש קרביות. אם אני זוכר נכון, הייתה התקלות אחת לפחות שהסתיימה באופן עגום מאוד בבקעת הירדן/גיזרת ים המלח ושהסתבר לי שהמילואימניקים שנפלו בה היו כולם או חלקם ללא רקע קרבי מהסדיר.
מצד שני, וזה אולי כבר נושא אחר, היו אצלי במילואים כמה חבר'ה שאומנם לא היו קרביים בסדיר אבל הייתה להם מוטיבציה ונכונות ולכן השתלבו בתפקידים משמעותיים בפלוגה ואף היו בה לציר מרכזי. עניין של אופי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 19-05-2012, 20:48
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 15,661
ועד הקריסה, בינתיים כמה סיפורים יפים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

מנתח לב ביום, מילואימניק בלילה
אחת לשבוע מחליף רס"ן ליאור את חלוק המנתחים בסרבל טיסה וממריא במטוס ה"סופה" למגוון אימונים ומשימות. השבוע הוא יקבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל

http://www.idf.il/1133-15957-he/Dover.aspx

משפחה במיל'
המחויבות למילואים כנראה עוברת במשפחה: לרגל שבוע ההוקרה למערך המילואים, פגשנו שתי משפחות החולקות יחד את חוויות השירות על מדי ב'

http://www.idf.il/1133-15967-he/Dover.aspx

הרמטכ"ל העניק תעודות הצטיינות לקצינים וחיילים במילואים
במהלך הטקס העניק הרמטכ"ל 40 תעודות הצטיינות לקצינים וחיילים המשרתים במערך המילואים, על תרומתם הבולטת של המצטיינים כאנשי מילואים בכלל יחידות הצבא

http://www.idf.il/1133-15978-he/Dover.aspx
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 05-09-2012, 19:21
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

אני תומך
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 12-10-2012, 21:11
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

הקמל"ר בן-ענת אמר בראיון שהתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות" כי:
"לפני 15 שנה שנים היו 15 מפקדי חטיבות שהם אנשי מילואים. היום יש אחד. השאר הם אנשי קבע. למה? אני אצטט מה שאמר מפקד גדוד לרמטכ"ל: 'זה לא תלוי בי, זה תלוי במעסיק שלי'. ואני אומר: במעסיק שלו ובאשתו. במעסיק שלו יפטר אותו כי הוא יוצא ליותר מדי ימי מילואים, ובאשתו שצריכה להסכים להישאר בבית עם הילדים, לעיתים קרובות בלי רכב, כי הוא לוקח אותו איתו, ולראות שהוא בין היחידים שעושים את זה" (עמוד 18)

"מה שנשאר מסעיף ההעדפה המתקנת זה חוכא ואיטלולא. ואם זה לא יבוא לידי ביטוי במגזר הציבורי, בטח שזה לא יקרה במגזר הפרטי. צריך להגדיר את אנשי המילואים כמגזר הראוי להעדפה מתקנת. לא רק כרטיסים מוזלים לסרטים והנחה ברישיון טיס. צריך להבין שזו קבוצה ייחודית, שנוטלת על עצמה לא רק את הסיכון הפיזי - אלא גם נטל כלכלי לא מבוטל ועול משפחתי." (עמוד 19)

"אם לא תמצאו פתרון ודרך לעשות את מה שצריך, אז קודם ייעלם הסגל הפיקודי, אלו שמשרתים עשרות ימים בשנה, ויכול להיות - ואני אומר את זה בצער - שבעוד חמש שנים גם לא יהיו לכם אנשי מילואים." (עמוד 19)

אגב, קצת פרטים על תא"ל בן-ענת מן הכתבה.א(ני למשל לא ידעתי שהוא במקור מסיירת גולני):
"הוא בן 58, תושב מעלה-גמלא שברמת-הגולן. במלחמת יום הכיפורים שירת כלוחם בסיירת גולני, אחר כך עבר לשיריון, וב-1978 השתחרר מהצבא אחרי שני תפקידי מ"פ. הוא המשיך לשרת במילואים, היה תשע שנים מג"ד במילואים, אחר כך חמש שנים מח"ט במילואים. בזמן המועט שנותר לו בין שירות מילואים לשירות מילואים עסק בחקלאות - מנגו ואבוקדו. כיום הוא משמש כראש מטה של אוגדת מילואים במקביל לתפקידו כקמל"ר. 'אני מכיר את מערך המילואים מקרוב מאוד', הוא אומר." (עמוד 19)
.
(בראיון לאריאלה רינגל הופמן, "גם אם במלחמה הבאה חיילי המילואים יגיעו, לא יהיה מי שיפקד עליהם", "ידיעות אחרונות" "המוסף לשבת", ‏ 12.10.2012, עמודים 18-19.)

אם מישהו יוכל בבקשה לסרוק את הראיון המלא זה יהיה נהדר, תודה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 12-10-2012, 23:33
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,522
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "הקמל"ר בן-ענת אמר בראיון..."

מילואים זה בשביל לשמור על הבית. מי שלא מבין את זה (בהנהלת המדינה) הוא טיפש ורשע. טיפש כי אנחנו שומרים גם על הבית שלו. רשע כי אנו שומרים לא רק על הבית שלו.
השיטה היא להגיע בלי לוותר לכל האימונים, ולהשתמט ככל הניתן מתעסוקות. שמירת כשירות (אימונים) היא שמירה על חיינו, משחיזים את החרב ליום פקודה. תעסוקות הן משהו שניתן לתמרן איתו מבחינת המדינה, לא מביא לפגיעה מהותית.
את "בהצדעה" צריך לסגור. זה לא סיוע. זה לעג לרש באופן הכי בוטה שיש. קחו הנחות של שלושה או שלושים ש''ח, ותמשיכו להיפגע אנושות בעבודה, ביכולת לפרנס משפחה, להשאיר את האישה והילדים בעונש לבד בכל קריאה.
מישהו מהגברים הפקידים או הלוחמים ניסה פעם ברצינות לעבוד עשרים יום או אפילו עשרה רצוף עם שניים עד חמישה ילדים, ללא ההורה השני, לקיים את כל המשימות שצריכות להתבצע בבית מלא עם ילדים לומדים והורה עובד?

נראה ששכחו שם בהנהלה כי מטרת המדינה היא הבטחת חיי האזרחים ושיפור מתמיד באיכותם. רק לפי הצידוק הזה מותר לדרוש מהאזרחים.
עוד כדאי לזכור כי בדמוקרטיה העם הוא הריבון, לא הרשות המחוקקת, לא הרשות המבצעת, ולא הרשות השופטת. זה אמור להיות תלוי בחדר שבו מחליטים על תמלוגי הגז וגם בחדר שבו הגו את הלעג לרש שנקרא "בהצדעה".
נזיין אותכם מילואימניקים, וניתן לכם הנחות בכל הדברים שלא באמת עוזרים לכם בחיים. סרט, חופשה במלון, ציוד מחנאות, תכשיטים. וגם הנחות לא משמעותיות.
טיפש ורשע. טיפש ורשע.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #61  
ישן 13-10-2012, 15:38
צלמית המשתמש של agent_amos
  משתמש זכר agent_amos agent_amos אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 4,000
שלח הודעה דרך ICQ אל agent_amos שלח הודעה דרך MSN אל agent_amos Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "טוב מאוד - הגיע הזמן שקמל"ר..."

המערך התקדם אך לא מספיק לצערנו, הנטל נופל עלינו, ויודעים כי נמשיך לבוא ולשרת בכל עת ועל כן לא מתבצע מאמץ דיו כדי להגן על המערך ולעגן את חוקיו בחוקת המדינה לצערי.

בהצדעה הוא לעג אמיתי לרש, לאחרונה הורידו את כל ההנחות והדבר כבר לא אטרקטיבי, לצערי הרב בכל אתר קופונים ידוע היום ניתן להשיג הנחות גבוהות מההנחות הניתנות על ידי אתר בהצדעה. אתר בהצדעה ממומן דרך התמלוגים המגיעים למערך המילואים. חבר'ה אף אחד מאיתנו לא צריך מגהץ בהנחה, הוא צריך שישלמו על הוצאות הדלק למילואים, הוא צריך שייתנו פיתרון טוב לאישה שנשארת בבית לבד עם הילדים, וליפול על החמות זה לא פתרון, פיתרון מעוגן כחוק כנגד מעסיקים בריונים שנוטים לתפוס אותך בנקודה רגישה ומלכתחילה לא מקבלים אנשי מילואים לעבודה.
_____________________________________
"בגבורה ובענוווה"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #63  
ישן 13-10-2012, 12:10
  asafk.asafk asafk.asafk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.10
הודעות: 190
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "הקמל"ר בן-ענת אמר בראיון..."

הדבר שקמל"ר מצביע עליו - כי המפקדים הבכירים אינם אנשי מילואים - לא רק מעיד על הקושי שבשירות, אלא גם בכך שאותם מפקדים בסדיר אינם מבינים את אנשי המילואים.

לדוגמה - באימון, כאשר אני וכל איש מילואים אחר מתנתק מהיומיום שלו, המפקדים הסדירים מנהלים במקביל לאימון את היומיום שלהם - כי הם בסביבה הטבעים היומיומית שלהם. אותו מפקד, לא מבין את המשמעות של להתנתק, כי הוא לא באמת מתנתק. ואם המפקדים רק מסתפקים ברפליקות שחוקות כמו "זה לא מובן מאליו", ולא באמת מבינים מה עולמד מאחורי זה - הם לעולם לא יוכלו להעלות למפקדים הבכירים באמת, אלו שמעצבים את היחס של הצבא למילואימניקים, ובסופו של יום מהווים גם מי שאמו רלייצג את אותם אנשי מילואים מול "ההנהלה הבכירה"..
ועוד דבר - המדינה שלנו מנוהלת על ידי פקידים, לא על ידי מנהיגים. בודקים כל דבר דרך טבלאות של שקל לפה שקל לשם. לא יתנו הטבה אמיתית כי במכפלות, אנשי המילואים עוד בטעות ייהנו מההטבה האמיתית הזו. והם באים גם ככה. בינתיים. אם העסק היה מנוהל על ידי מנהיגים, זה לא היה המצב.

אסף.
_____________________________________
www.jeepolog.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #66  
ישן 13-10-2012, 13:39
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 65 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "כחפ"שׁ אתה פשוט לא יודע..."

אני מסכים עם ביטיס (ואני חפ"ש). אף שישנם יתרונות למינוי מח"ט בקבע (שיפור ההיכרות עם מערך המיל', הכשרה וניסיון בפיקוד על מסגרת מתמרנת) הרי שצה"ל הרחיב את התופעה יתר על המידה. מח"ט במיל' שאינו אדם שרואה בתפקיד קרש קפיצה למח"ט סדיר או משמש במקביל כמדריך\ סטודנט ושות', אלא חי את התפקיד פרק זמן ארוך מאוד (כך למשל היה אלישע שלם מג"ד 13 שנה והקמל"ר תשע שנים, ושניהם היו המח"טים למעלה מחמש שנים) הופך מקצועי בהרבה, כמו גם מבין היטב את יכולות המערכת עליה הוא מופקד ואת לב אנשיה, שהרי הוא נמנה עליהם.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #67  
ישן 13-10-2012, 17:27
  kobi_af kobi_af אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.05
הודעות: 155
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "הקמל"ר בן-ענת אמר בראיון..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי marloweperelab89035
הקמל"ר בן-ענת אמר בראיון שהתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות" כי:
"לפני 15 שנה שנים היו 15 מפקדי חטיבות שהם אנשי מילואים. היום יש אחד. השאר הם אנשי קבע. למה? אני אצטט מה שאמר מפקד גדוד לרמטכ"ל: 'זה לא תלוי בי, זה תלוי במעסיק שלי'. ואני אומר: במעסיק שלו ובאשתו. במעסיק שלו יפטר אותו כי הוא יוצא ליותר מדי ימי מילואים, ובאשתו שצריכה להסכים להישאר בבית עם הילדים, לעיתים קרובות בלי רכב, כי הוא לוקח אותו איתו, ולראות שהוא בין היחידים שעושים את זה" (עמוד 18)

"מה שנשאר מסעיף ההעדפה המתקנת זה חוכא ואיטלולא. ואם זה לא יבוא לידי ביטוי במגזר הציבורי, בטח שזה לא יקרה במגזר הפרטי. צריך להגדיר את אנשי המילואים כמגזר הראוי להעדפה מתקנת. לא רק כרטיסים מוזלים לסרטים והנחה ברישיון טיס. צריך להבין שזו קבוצה ייחודית, שנוטלת על עצמה לא רק את הסיכון הפיזי - אלא גם נטל כלכלי לא מבוטל ועול משפחתי." (עמוד 19)

"אם לא תמצאו פתרון ודרך לעשות את מה שצריך, אז קודם ייעלם הסגל הפיקודי, אלו שמשרתים עשרות ימים בשנה, ויכול להיות - ואני אומר את זה בצער - שבעוד חמש שנים גם לא יהיו לכם אנשי מילואים." (עמוד 19)

אגב, קצת פרטים על תא"ל בן-ענת מן הכתבה.א(ני למשל לא ידעתי שהוא במקור מסיירת גולני):
"הוא בן 58, תושב מעלה-גמלא שברמת-הגולן. במלחמת יום הכיפורים שירת כלוחם בסיירת גולני, אחר כך עבר לשיריון, וב-1978 השתחרר מהצבא אחרי שני תפקידי מ"פ. הוא המשיך לשרת במילואים, היה תשע שנים מג"ד במילואים, אחר כך חמש שנים מח"ט במילואים. בזמן המועט שנותר לו בין שירות מילואים לשירות מילואים עסק בחקלאות - מנגו ואבוקדו. כיום הוא משמש כראש מטה של אוגדת מילואים במקביל לתפקידו כקמל"ר. 'אני מכיר את מערך המילואים מקרוב מאוד', הוא אומר." (עמוד 19)
.
(בראיון לאריאלה רינגל הופמן, "גם אם במלחמה הבאה חיילי המילואים יגיעו, לא יהיה מי שיפקד עליהם", "ידיעות אחרונות" "המוסף לשבת", ‏ 12.10.2012, עמודים 18-19.)

אם מישהו יוכל בבקשה לסרוק את הראיון המלא זה יהיה נהדר, תודה.



ביקשתי מהבחור הזה להעלות את זה ולשמחתי הוא העלה

http://rotter.net/forum/scoops1/19700.shtml#12
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #68  
ישן 13-10-2012, 17:47
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 67 שנכתבה על ידי kobi_af שמתחילה ב "..."

תודה רבה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 23-01-2014, 15:52
צלמית המשתמש של agent_amos
  משתמש זכר agent_amos agent_amos אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 4,000
שלח הודעה דרך ICQ אל agent_amos שלח הודעה דרך MSN אל agent_amos Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "הפתרון להעלאת כשירות מערך המילואים - פיצולו"

דמגוגי, אומלל, ועושה רושם שמנסה למכור לאסקימוסים קרח, שופט את אנשי המדינה הצעירים ככאלה הנחשבים פחות דעתניים.
רבותיי אם יש לצה"ל בעיות ערכיות בהפעלה שלו סופו שיתמודד איתן בגבורה, ובטח שלא לגרוס שחייל יותר צעיר, הוא דעתן פחות ועליו לשאת בנטל יותר. הוא שוכח שאותנו הצעירים שולפים למשימות מתוך לימודים, לא משנה באיזו שעה, ואנשים מגיעים. נכון אנחנו שכלתנים, מפעילי שיקול דעת, ולא תמיד רצים קדימה ליצור את ההתלהטות הבאה. אוסיף ואומר שבעזרת הידברות לא פעם פתרנו בעיות עם המקומיים, הן בגלל הפעלת שיקול, והן בגלל תפיסת ההפעלה הכוללת.
ממתי פוליטיקה מעורבת בתוך הצבא? לאן הגענו בנושא זה? האם יש מקום לערב את המושג בתוך הצבא?
נדמה כאילו לא רוצים אותנו בצבא עם משפטים כמו "עלות שימור כשירות גבוהה ומקצועיות נמוכה", פשוט משפט עלוב ומקומם, מבטיח לכם שכל מש"ק בן 34-35 שם כ"כ הרבה קצינים בכיס הקטן, עם כל הניסיון שהוא צבר, צבא המילואים הוא מנוסה, הוא מיוחד ומורכב, ונקרא לדגל ומבצע את משימתו בכל אשר נדרש ואפשרי.
במאמרו הוא טוען כי צה"ל פוחד מדעתנות, וטוען כי המדינה פוחדת מאנשי מילואים שעשויים להביע את דעתם בפומבי. עצתי לעניין גייסו רובוטים.
עניין הרגישות לחללים, מה הוא חשב שאנשים נטולי רגשות? זוהי חוצפה ממדרגה ראשונה לדבר ככה, עניין השכול מלווה את מדינת ישראל מאז תקומתה, זהו עניין כואב ואין לשכוח אותו. אנשים פוחדים למות ולאבד את יקיריהם וזה נכון, אין סיבה שזה יקרה כתוצאה ממחדל של מפקדי פלזמה בפיקוד העליון (ע"ע מלחמת לבנון השניה וכל שינויי המשימה ההרסניים שהתבצעו, כולל משימות כמו זו שנשלח אליה בנג'י הילמן).

בקיצור, עוד אחד שמנסה למכור לנו ישראבלוף במיטבו, לא קונה מאית מן המילים במאמר הנ"ל.
_____________________________________
"בגבורה ובענוווה"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #76  
ישן 23-01-2014, 23:21
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,953
אכן כן
בתגובה להודעה מספר 75 שנכתבה על ידי agent_amos שמתחילה ב "דמגוגי, אומלל, ועושה רושם..."

קודם כל, מסכים עם הנאמר לעיל. רק אוסיף כמה דברים:
א. מהפכות, לרוב, עושים אנשים צעירים ורעבים. לא מבוגרים עם משפחות.
ב. לטעמי, דווקא הערבוב הזה בין צעירים לותיקים יוצר שיווי משקל סביר. צעירים לרוב יותר חמומי מוח, ותמיד טוב שיש ותיקים ושקולים ברקע.
ב. אני עושה מילואים כמפקד צוות בתותחנים, מש"ק, מזה 20 שנה. קצינים באים והולכים (החלפתי כבר חמישה מסו"לים), אבל המש"קים נשארים, ואין מה לעשות - בסוף הנסיון מכריע. לפקד על אנשי מילואים יותר 'קשה מלפקד על סדירים, ורק הנסיון מדבר פה. אני רואה כיצד למדתי ממש"קים ותיקים ממני, וכיצד לימדתי (אני מלמד ...) קצינים (ולעתים אף מחליף אותם). גם להומוגניות יש חסרונות ...
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #79  
ישן 24-01-2014, 13:54
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 22,701
בתגובה להודעה מספר 78 שנכתבה על ידי ענקנמן שמתחילה ב "ההצעה שלו בפועל מאוד פשוטה...."

צעירות לא בהכרח מעידה על מקצועיות.
ביחידת המילואים שלי יש מי שהנוסחא החדשה תגדיר "זקנים" בני 35 ברמות מקצועיות גבוהה משל סדירניקים ו"ילדים" שהשתחררו לפני שנתיים שמקצועיות זה מהם והלאה.

יותר מזה- אנשים צעירים פחות מבינים את המשמעות של המילואים (יש נטייה היום לחשוב שהשירות נגמר בסדיר וזה הרבה פעמים גם המצב) ומבחינה פרקטית הם פטורים הרבה יותר (טיולים של אחרי צבא, לימודים-מבחנים וכו').
המבוגרים יותר מבינים יותר את המשמעות של המילואים ואע"פ היותם בעלי מקצוע ומשפחות הם פנויים יותר (או שמפנים את עצמם יותר) למילואים.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #80  
ישן 25-01-2014, 20:43
  ענקנמן ענקנמן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.05
הודעות: 1,855
בתגובה להודעה מספר 79 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "צעירות לא בהכרח מעידה על..."

המציאות היא, שסד"כ מילואים הקיים גדול על צה"ל. בפועל הוא כבר צומצם - חלק מהיחידות מבצעות רק אימוני סגל - שזה פוגע בכשירות של יחידה הרבה יותר ממה שהפיקוד חושב. ביחידות האלו אותם מילואימניקים בני שלושים פלוס פשוט לא יכולים לרכוש את הניסיון היקר, כי בתור בני עשרים הם לא עשו מילואים. למעשה היחידות האלה קיימות רק על הנייר והתקציב המועט שהושקע בהן פשוט מבוזבז.
חלק אחר מהיחידות מתאמנות בהיקף סביר.
הלופה לצימצום האנכי הזה, זה צימצום אופקי שעליו מדברים במאמר. אז כן, זה יפגע ביחידות שמתאמנות, אבל בסך הכל זה יעשה טוב לצבא. המילואימניקים יהיו זולים יותר, ובסה"כ יהיו יותר חיילים מיומנים ממה שיש עכשיו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #83  
ישן 25-01-2014, 21:27
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 22,701
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי ענקנמן שמתחילה ב "זה בדיוק מה שהמאמר מציע, אם..."

זה לא מה שהוא מציע, הוא מניח שמי שמתחת לגיל מסוים הוא טוב יותר ומגיע יותר למילואים (שזה כבר הנחה שגויה) ואז הוא פשוט אומר שכל מי שמעל הגיל הזה לא יזומן יותר.

בפועל המצב הוא שדווקא האנשים שהמאמר מציע לשחרר הם אלה שבאים יותר למילואים והם מקצועיים יותר והאנשים שהמאמר מציע להשאיר לא מגיעים למילואים (ולא מעט פעמים הם גם לא מקצועיים).

מעבר לכך- המאמר מדבר על מהלך גורף בכל היחידות, אני דיברתי על לאחד מסגרות אם זו אכן הבעיה.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #84  
ישן 26-01-2014, 10:03
  ענקנמן ענקנמן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.05
הודעות: 1,855
בתגובה להודעה מספר 83 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "זה לא מה שהוא מציע, הוא מניח..."

אני לא יודע על מה אתה מתבסס, כשאתה אומר שבני שלושים מגיעים יותר למילואים, זה בפרוש לא מה שאני רואה בפלוגה שלי. יש נשירה כל הזמן, אבל אחרי גיל שלושים היא הופכת להיות מואצת יותר. מה גם שלבני שלושים+ יש הרבה יותר סיבות אובייקטיביות לא להתייצב לגיוס. אני גם רואה את זה לא מעט. אלה אנשים שגם נמצאים בסד"כ וגם מוכנים לשרת, אף בפועל לא יכולים להגיע פעם אחר פעם.

חלקם מבני השלושים שכן מגיעים הם בהחלטת מקור הידע והמיקצועיות בפלוגה. אך אותם בני שלושים פלוס של היום מקצועיים יותר, כי הם רכשו את המיקצועיות בסדיר. בשנות התשעים גם התאמנו יותר וגם הספיקו לטעום ממטעמי אזור הביטחון, ניסיון יקר מפז. בני העשרים פלוס, לעומתם, עשו סדיר בצבא שלא מתאמן ועסוק מעל הראש בפעילות שיטור. כיוון שיחידות מילואים גם לא מתאמנות כמו הצריך, הידע של הוותיקים לא מועבר לצעירים, כך שעוד חמש-עשר שנים לא יהיו חיילים מיומנים בכלל, זה צעירים ולא ותיקים.
לאחד מסגרות, או לבטל מסגרות, תיקרא לזה איך שאתה רוצה. בסופו של דבר צריך להיפתר מחמישים אחוז מהאנשים. מן הסתם, המבוגרים יותר ילכו הביתה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #85  
ישן 26-01-2014, 10:17
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 22,701
בתגובה להודעה מספר 84 שנכתבה על ידי ענקנמן שמתחילה ב "אני לא יודע על מה אתה מתבסס,..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ענקנמן
אני לא יודע על מה אתה מתבסס, כשאתה אומר שבני שלושים מגיעים יותר למילואים, זה בפרוש לא מה שאני רואה בפלוגה שלי.

על הגדוד שלי ועל עוד איזה כמה עשרות גדודים שראיתי כשהתעסקתי בתחום.

אני לא אומר שהם באים יותר- אבל הם בפירוש לא באים פחות.
בנוסף בגילאי העשרים יש יותר סיבות מוצדקות-רשמיות לא להגיע למילואים. שנה ראשונה מהשחרור, הטיול הגדול לחו"ל, הגבלות לסטודנטים, מבחנים וכו'. בגילאי השלושים יש פחות סיבות כאלה.
ציטוט:
יש נשירה כל הזמן, אבל אחרי גיל שלושים היא הופכת להיות מואצת יותר. מה גם שלבני שלושים+ יש הרבה יותר סיבות אובייקטיביות לא להתייצב לגיוס. אני גם רואה את זה לא מעט. אלה אנשים שגם נמצאים בסד"כ וגם מוכנים לשרת, אף בפועל לא יכולים להגיע פעם אחר פעם.

אז כמו שאמרתי זה בד"כ הפוך. לגיל הצעיר יותר יש יותר סיבות אובייקטיביות לא להגיע (באובייקטיבי אני מתכוון לחוקי, לא הגיוני) והוא גם רוכב עליהם יותר. כלומר- יותר סביר לראות מילואימניק בן 30 שמגיע למרות שהוא יכול לא להגיע מאשר בן 20. זה לא אומר שבני 20 לא עושים את זה כי הם כן, אבל אני מדבר על יחסיות.

אני בפרוש לא חושב שיש האצה בנשירה מעבר לגיל 30. שוב- אם כבר אז ההיפך הוא הנכון.
ציטוט:
חלקם מבני השלושים שכן מגיעים הם בהחלטת מקור הידע והמיקצועיות בפלוגה. אך אותם בני שלושים פלוס של היום מקצועיים יותר, כי הם רכשו את המיקצועיות בסדיר.
בשנות התשעים גם התאמנו יותר וגם הספיקו לטעום ממטעמי אזור הביטחון, ניסיון יקר מפז.

בני ה30 של היום התגייסו אחרי הנסיגה מלבנון ולתוך האינתיפאדה השנייה שהיא אם כל החולי.

עם זאת אני לא בטוח שקו בלבנון בשנת 2000 "שווה יותר" מקו או מבצע בעזה.

ציטוט:
לאחד מסגרות, או לבטל מסגרות, תיקרא לזה איך שאתה רוצה. בסופו של דבר צריך להיפתר מחמישים אחוז מהאנשים. מן הסתם, המבוגרים יותר ילכו הביתה.

וזאת הטעות הכי גדולה. אם צריך לשלוח מישהו הבייתה (ואני נגד עקרונית) זה את מי שפחות טוב וזה משהו שבאופן ברור לכל מילואימניק לא קשור לגיל.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #86  
ישן 26-01-2014, 16:35
  ענקנמן ענקנמן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.05
הודעות: 1,855
בתגובה להודעה מספר 85 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "[QUOTE=ענקנמן]אני לא יודע על..."

יש לך נתון על גיל ממוצע של חייל מילואים? אם כן, אשמח לראות. אם לא, אנחנו נשארים אם תחושות בטן. הפוכות, במקרה שלנו.אני מצאתי נתון שמילואימניק ממוצע הוא בן 31. לא ברור מה גיל הלוחם הממוצע. יחד עם זאת, כתוב שכ-30% מהמשרתים הינם סטודנטים, מכאן אפשר להשיג כי הרבה יותר מחצי מהסד"כ הם מתחת לגיל 30.
http://megafon-news.co.il/asys/archives/51940

כך אן אחרת, מי שנשר בגיל עשרים וחמש לא יחזור לעשות מילואים בגיל שלושים וחמש. לכן, פשוט לא יכול להיות שיש מספר זהה של חיילים בין 21 ל-31 וחיילים בין 31 ל-41.

החשבון הוא פשוט. מי שמעל 34 - עשה את רוב הסדיר שלו בשנות התשעיםץ להזכירך, דיברת למעלה על מילואימניק מנוסה בן 35. שעל אותו בהזדמנות, מאיפה הידע והמיקצועיות שלו.

צריך לשלוח מישהו הביתה כי אין כסף להחזיק את כולם, זה לא עניין של רוצים או לא רוצים.
להצעה שלך יש שני חיסרונות.
א', אם תתחיל לשחרר מהמילואים על ימין ועל שמאל אנשים שלא טובים מספיק, לאנשים תהי סיבה מצוינת להפסיק להיות טובים. חלק גדול מהחיילים בכלל לא יבכו אם יפסיקו לקרוא להם.
ב', אם פתאום תרצה להגדיל את הסד"כ בחזרה, בשיטה שלך לא יהיה מאיפה להביא אנשים. בשיטה השנייה יהיה לך מלאי של מילואימניקים מאומנים ומנוסים בני שלושים+.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #87  
ישן 26-01-2014, 18:15
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 22,701
בתגובה להודעה מספר 86 שנכתבה על ידי ענקנמן שמתחילה ב "יש לך נתון על גיל ממוצע של..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ענקנמן
יש לך נתון על גיל ממוצע של חייל מילואים? אם כן, אשמח לראות.

שקרים וסטטיסטיקות. אנחנו מדברים על הגיל ההמוצע של המשרת (קרי המזומן) או של המשרת בפועל?
ציטוט:
יחד עם זאת, כתוב שכ-30% מהמשרתים הינם סטודנטים, מכאן אפשר להשיג כי הרבה יותר מחצי מהסד"כ הם מתחת לגיל 30.
http://megafon-news.co.il/asys/archives/51940

איך בדיוק מסיקים את זה? כל מי שמתחת לגיל 30 הוא סטודנט וכל מי שמעל הוא לא?
ושוב- משרת מילואים בפועל או מזומן? מזומן ת'כלס שולחים לו צו או מזומן הוא מופיע ברשימה של המ"פ אבל אף אחד בגדוד לא ראה אותו מעולם מקסימום באיזה יום ראיונות לפני 5 שנים?
סטטיסטיקה זה כלי מאוד בעייתי.
ציטוט:
כך אן אחרת, מי שנשר בגיל עשרים וחמש לא יחזור לעשות מילואים בגיל שלושים וחמש. לכן, פשוט לא יכול להיות שיש מספר זהה של חיילים בין 21 ל-31 וחיילים בין 31 ל-41.

אבל כן יש אנשים שחוזרים מחו"ל או מהיעדרות ממושכת מסיבה מוצדקת אחרת.
ציטוט:
צריך לשלוח מישהו הביתה כי אין כסף להחזיק את כולם, זה לא עניין של רוצים או לא רוצים.

אם כסף הוא העקרון המנחה אז צריך לשלוח את כולם הבייתה.
ציטוט:
להצעה שלך יש שני חיסרונות.
א', אם תתחיל לשחרר מהמילואים על ימין ועל שמאל אנשים שלא טובים מספיק, לאנשים תהי סיבה מצוינת להפסיק להיות טובים. חלק גדול מהחיילים בכלל לא יבכו אם יפסיקו לקרוא להם.

כמובן, בגלל זה אני לא תומך בצמצום בכלל וגם ציינתי זאת.
ציטוט:
ב', אם פתאום תרצה להגדיל את הסד"כ בחזרה, בשיטה שלך לא יהיה מאיפה להביא אנשים. בשיטה השנייה יהיה לך מלאי של מילואימניקים מאומנים ומנוסים בני שלושים+.

בשום שיטה לא יהיה אפשר להגדיל את הסד"כ בחזרה. אם אתה חושב שאתה יכול לפטור בנאדם בן 30 ממילואים ואז אחרי 7 שנים להתחרט ולקרוא לו שוב ולצפות שיצא מזה משהו אתה טועה.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 24-01-2014, 21:08
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,434
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "נכון, היא מאוד פשוטה. היא..."

אם כבר להנהיג כשירות דיפרנציאלית- אז הייתי פשוט נותן את הכוח למפקדים. הם הרי בשטח עם החיילים. שיחליטו האם א', שמנוסה מאוד אבל כבר לא בכושר, העסק שלו נמצא כבר כמה שנים בקשיים והאימונים כבר לא ממש מעניינים אותו, צריך ללכת ולפנות מקום לב', שהשתחרר לפני שנתיים ומעוניין לבלות את השנים הקרובות באימוני טנקים ולא בחי"ר-קל.

אגב, יש כאן נקודה עדינה: השכר. אם יתחילו לתת למפקדי היחידות עם הכשירות העדיפה יותר מדי חופש ("קחו תקציב ושימרו על כשירות")- הם עלולים להתחיל לגרוע חיילים שמרויחים באזרחות שכר גבוה יחסית; מה שבהחלט יגרום למרמור; נניח שג' מתקבל לעבודה בתור סמנכ"ל, ומתברר לו שהמג"ד שלו החליט להעביר אותו מהגדס"ר שבו הוא נצא כבר 12 שנים לגדוד חי"ר-קל שאינו מכיר, שעושה 4 שבועות תע"מ בשנה ואף פעם לא מקבל הקצאות לאימונים מעל רמת מחלקה.

נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 24-01-2014 בשעה 21:20.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #90  
ישן 24-01-2014, 21:27
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,406
בתגובה להודעה מספר 89 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אם כבר להנהיג כשירות..."

[יש כבר כשירות דיפרנציאלית בין יחידות. צה"ל עושה זאת מטעמי תקציב לפחות שני עשורים (מנסיון אישי) והוא אפילו עשה זאת במידה מסויימת בתקנון. יתר על כן, מפקדי יחידות עושים בדיוק את זה - הימ"מ מוגבל ומפקדי יחידות שנמצאים באובר תקן עושים תעדוף למי לקרוא לאימונים.
המאמר הזה הוא בדיוק דוגמה לחוסר ההבנה של אנשי קבע את עולם המילואים - נושא הנפגעים אף פעם לא היה פונקציה אצל אנשי המילואים, ולומר שדעתנות היא חיסרון... נו, רק אצל מי שלא מסוגל להתמודד עם ביקורת.

בפועל, כמעט כל הטיעונים של המח"ט הזה אינם נכונים. אנשי מילואים ותיקים הם לרוב מקצועיים יותר ומנוסים יותר מהחיילים הצעירים - ליחידות המילואים זכרון ארגוני ארוך יותר ונסיון חיים ארוך יותר מאשר לסדירים, דבר שנראה לא רע בבצועי הלחימה בלבנון השניה, למרות שהמילואים קיבלו הרבה פחות הזדמנויות לשמר את הכשירות שלהם לעומת הסדיר. אני כבר לא מדבר על השטות בנוגע למפקדים. החשיבה השבלונית כאילו הידע המקצועי טמון רק אצל הקצינים הוא פועל יוצא של אדם שמכיר רק את הסדיר. ביחידות מילואים קרביות הגורם המייצב ביחידה הוא המש"ק - אחד ששירת 5-10 שנים בתור חייל ביחידה. העברה של אותו חייל תמוטט את דרג המש"ק ביחידות המילואים ותביא להרעת המצב המקצועי והחברתי בפלוגות המילואים.
מה שאני מבין מהמאמר הזה הוא בעיקר שגיא חזות הוא מפקד על אנשי מילואים ולא של אנשי מילואים.

לגבי הסיפא שלך - מפקדי המילואים כבר היום מקבלים הקצאת תקציב. הימ"מ מגיע כתקציב קשיח (X ש"ח ליום), והוא לא תלוי במשכורת האמיתית של אותו חייל. אני בספק עם אפילו האוגדה רואה את ההוצאה האמיתית.

נ.נ.ב. - אז יש לנו את המאמר של אל"מ גיא חזות, ויש לנו מאמר קודם של סא"ל במיל'. האם הבדלי הגישות בין איש המילואים לאיש הקבע מפתיעים מישהו?
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht


נערך לאחרונה ע"י ביטיס בתאריך 24-01-2014 בשעה 21:42.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 24-01-2014, 23:47
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 90 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "[[B]יש[/B] כבר כשירות..."

כרגיל ביטיס כל מילה בסלע.
אותי המאמר קומם.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #93  
ישן 26-01-2014, 15:21
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,896
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

בני גנץ היה מח"ט מילואים. המילואימניקים הודרו מלבנון. בגלל שהם שאלו הרבה שאלות ולא רצו לכל משימה בלי לחשוב. גנץ אמר אז בדיון. כדאי להקשיב למילואימניקים הם מבקר מערכת הביטחון הטוב ביותר שלנו ואת הביקורת מביאים ממקום של ניסיון ואהבה.

מעניין אם הוא זוכר? וחושב כך גם היום.

המפרק הלאומי : ההיסטוריה של צה"ל מלאה בפירוקים והקמה מחדש. לדוגמה אחת הייתי שותף נקראתי להקים מחדש גדוד הגמ"ר שפורק. עד היום הגדוד לא הגיע ליעד שסומן לו. למרות שהמצב טוב ממה שהיה באין כלום. העבודה שהושקעה בהקמה מחדש היא רבה עשרות מונים מאשר שימור ורענון היחידה.

אני ממליץ לשקול שוב ... בעיקר בגלל נימוק א'
(ביטיס היטבת להציג הדברים)
_____________________________________
לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #94  
ישן 26-01-2014, 16:45
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
בתגובה להודעה מספר 93 שנכתבה על ידי ilanb שמתחילה ב "בני גנץ היה מח"ט מילואים...."

אני מאמין שגנץ (שהיה מפקד חטיבת הצנחנים בה אני עושה מיל' בערך בערך בתקופה שהייתי בן 11) כשלעצמו זוכר ומבין. כל מילה ממה שכתב ביטיס, כמו גם מה שאמר גנץ עצמו בדיון בשעתו, נכונים וצודקים. עיקר עוצמת צה"ל באנשי המיל', וזה למרות שהסדיר והקבע חשובים. לטעמי לא הרמטכ"ל וסגנו וגם שאר המטה הכללי הם הבעיה. להם ברורה חשיבות המיל', אבל זכויות המילואימניקים, חשיבות אימונם וכשירותם, כמו גם מידת ההקרבה שלהם (אנשים שעוזבים משפחה, עסק ולימודים) לא ברורה דיו ולא לממשלה ולמשהב"ט. חבל שכך.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #95  
ישן 27-01-2014, 03:07
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,896
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "אני מאמין שגנץ (שהיה מפקד..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי marloweperelab89035
אני מאמין שגנץ (שהיה מפקד חטיבת הצנחנים בה אני עושה מיל' בערך בערך בתקופה שהייתי בן 11) כשלעצמו זוכר ומבין. כל מילה ממה שכתב ביטיס, כמו גם מה שאמר גנץ עצמו בדיון בשעתו, נכונים וצודקים. עיקר עוצמת צה"ל באנשי המיל', וזה למרות שהסדיר והקבע חשובים. לטעמי לא הרמטכ"ל וסגנו וגם שאר המטה הכללי הם הבעיה. להם ברורה חשיבות המיל', אבל זכויות המילואימניקים, חשיבות אימונם וכשירותם, כמו גם מידת ההקרבה שלהם (אנשים שעוזבים משפחה, עסק ולימודים) לא ברורה דיו ולא לממשלה ולמשהב"ט. חבל שכך.

שנת שבתון לאנשי קבע - שבה נקרא להם 4 פעמים למילואים תעזור?
_____________________________________
לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #97  
ישן 30-01-2014, 06:58
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
רפורמה נרחבת במילואים: חלק ישרתו רק עד גיל 35
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

רפורמה נרחבת במילואים: חלק ישרתו רק עד גיל 35\ מאת עמוס הראל

במרכז התוכנית שמגבש צה"ל, עומד שחרור מוקדם של חיילים בכמה תפקידים. חלק מהיחידות יתאמנו יותר על חשבון אחרות, והתגמול על שירות ארוך יעלה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

צה"ל השלים באחרונה את גיבושה של תוכנית לרפורמה נרחבת במערך המילואים שלו. הצבא כבר החל בשחרורם משירות פעיל של עשרות אלפי חיילי מילואים שהחליט כי אינם נחוצים לו. בתוך כשנה, מתכוון צה"ל לשנות את שיטת האימונים במילואים, באופן שיחידות הקו הראשון יתאמנו יותר ימים, על חשבונן של יחידות עורפיות. קצינים בכירים במטכ"ל אמרו ל"הארץ" כי בתמצית, "בעקבות התוכנית יהיו לצה"ל פחות אנשי מילואים, אך אלו מביניהם שמוצבים ביחידות הקדמיות יותר יתאמנו בכל שנה יותר זמן מבעבר". בד בבד, נשקלת הצערת גיל השחרור ממילואים בחלק מהתפקידים הנחשבים פחות חיוניים. כיום, גיל הפטור הרשמי ללוחמים הוא 40 ואילו קצינים, וכן בעלי תפקידים נדרשים שבהם יש מחסור קבוע (רפואה, נהיגה, קשר ועוד) משרתים עד גיל 45 ולעתים אף עד גיל 49. הכוונה היא לפטור משירות בחלק מהתפקידים, כמו כמה תפקידים במודיעין ומשרות טכניות שונות, בגיל 35 - בנוסף להחלטות ה"מקומיות" של מג"דים על מתן פטור לחלק מאנשיהם. הצבא מודע לכך שיידרש להעניק תגמול הולם יותר למשרתים עד גיל מאוחר, אם יקדים את גיל הפטור לתפקידים אחרים. את התוכנית החדשה גיבשה ועדה לבחינת מבנה מערך המילואים בראשותו של תת־אלוף רוני נומה, מפקד בסיס צאלים שבו מתאמנות יחידות זרוע היבשה, במילואים ובסדיר. המלצות הוועדה הוצגו באחרונה לרמטכ"ל בני גנץ ולסגנו, האלוף גדי אייזנקוט, שיזם את הקמתה. ההמלצות משתלבות בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, שבמסגרתה כבר הוחלט על סגירת מספר רב יחסית של יחידות מילואים, משום שהצבא מעדיף להפנות משאבים לתחומים אחרים שהוא רואה כחיוניים יותר, על רקע המחלוקת הניטשת באשר לגודלו של תקציב הביטחון. בחודשים האחרונים כבר החל צה"ל בסגירת כמה חטיבות שריון במילואים, שנשענו על טנקים מיושנים. בד בבד, נסגרו יחידות בחיל האוויר וכן יחידות ארטילריה ולוגיסטיקה. אנשי מילואים צעירים ובעלי מוטיבציה גבוהה לשירות מהיחידות שנסגרו יעברו למערכים אחרים של צה"ל, כמו גדודים של פיקוד העורף או לחטיבות שריון שהטנקים שלהן חדישים יותר. אלפי חיילים אחרים מהיחידות שנסגרו שוחררו כליל משירות. אולם, אלה אינם החיילים היחידים שישוחררו. כפי שדווח ב"הארץ" באפריל אשתקד, הגיעו בצה"ל למסקנה כי מספר החיילים הכלולים רשמית במערך המילואים מופרז. לפי נתונים שהציג אז ראש אגף התכנון במטכ"ל, האלוף נמרוד שפר, יש כחצי מיליון אנשי מילואים רשומים, אך כ–150 אלף מהם כלל אינם נקראים לשירות. גם בחלק גדול מהיחידות הקרביות במילואים, מספר החיילים הרשומים עומד על כ–150% ביחס לתקן המקורי. כעת יונחו מפקדי הגדודים להוריד את השיעור ל–120% מהתקן ולפלוט מהיחידות שלהם חיילים מבוגרים או בעלי מוטיבציה נמוכה יותר לשירות. ייתכן שחלק מהלוחמים הוותיקים יותר יעברו למעין מאגר מיוחד, שהכלולים בו לא יתאמנו בכל שנה כמו חבריהם לגדוד אך עדיין יהיה ניתן להזעיקם לשירות במצב חירום, עד שיגיעו לגיל 40. הוועדה המליצה על מודל דיפרנציאלי לכשירות יחידות ואימונן. הכוונה היא להגדיר אמות מידה קשיחות לכשירותה של יחידת מילואים, אך להתאימן לדרג שאליו שייכת היחידה, כך שיחידות השייכות למערך המסתער (חי"ר ושריון) יידרשו לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר של שירות ולשם כך יתאמנו למשך זמן ארוך יותר מדי שנה. לעומתן, יחידות קרביות שאינן מסתערות (אגדי תותחנים וכן כוחות חי"ר השייכים לאוגדות שעיקר תפקידן הוא אבטחת הגבולות), יתאמנו פחות. חוק המילואים, שאישרה הכנסת בשנת 2008, מגביל את משך השירות של חייל מילואים (למעט תפקידים חריגים או מצבים חריגים המצריכים אישור מיוחד) ל–54 יום בשלוש שנים. הצבא, גם בשל מגבלות תקציביות, החליט בלאו הכי על קיצוץ כמעט מוחלט של התעסוקה המבצעית ליחידות המילואים בגבולות ובשטחים. במקומן, ישרתו שם השנה בעיקר גדודים סדירים, חלקם לתקופות ארוכות במיוחד של שישה עד תשעה חודשים ברציפות. צמצום התעסוקה המבצעית יאפשר יותר זמן לאימוני המילואים, תוך עמידה במגבלות החוק. כך, גדוד מילואים מהמערך המסתער יוכל להתאמן כעשרה ימים בשנה הראשונה ולמשך שבועיים בשנה השנייה, בלי לחרוג מהחוק. חלק מהגדודים יוצבו לתעסוקה פעם בשלוש שנים וגדודים אחרים אפילו לעתים רחוקות יותר.
רף כשירות מחייב
אחרי מלחמת לבנון השנייה ב–2006 הכה הצבא על חטא הזנחת האימונים, בסדיר ובמילואים. התברר שאחת הבעיות היתה העדר מדדי כשירות מסודרים בצבא היבשה וזאת בניגוד לחיל האוויר, המתנהל לפי אמות מידה נוקשות יותר. הכוונה כעת היא לקבוע רף כשירות ואימונים מחייב בהתאם למשימות יחידת המילואים ולהגדיר סכומים בתקציב השנתי שיוקצו לאימונים ולא תהיה אפשרות לפגוע בהם. כיום, נוטה הצבא לקצץ באימונים בכל פעם שנוצר פער תקציבי, משום שזהו סעיף הוצאות "גמיש" יותר, בניגוד להוצאות שוטפות ולפרויקטים ארוכי טווח, שלצבא יש פחות מרחב תמרון לגביהם. הוועדה גם ממליצה על שיפור עמוק באופן הקשר שמנהל הצבא עם חיילי המילואים (שעדיין נשען כיום בעיקר על דואר וטלפונים ולא על תקשורת מחשבים). בקרוב, אחרי הפוגה בת כמה שנים, אמור שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון לכנס את ועדת השרים לענייני המילואים לדון בשורת המלצות להטבות לחיילי מילואים שגיבשה מערכת הביטחון. אלה רעיונות שהועלו בחלקם לפני קרוב לעשור, אך טרם מומשו. הם כוללים, בין היתר, מתן העדפה לאנשי מילואים במשרות בשירות הציבורי, מתן הנחות בפרויקטי מקרקעין וחלוקת מלגות לסטודנטים המשרתים במילואים. ("הארץ", 30.01.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 30-01-2014, 13:06
צלמית המשתמש של agent_amos
  משתמש זכר agent_amos agent_amos אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 4,000
שלח הודעה דרך ICQ אל agent_amos שלח הודעה דרך MSN אל agent_amos Facebook profile
פשוט בושה
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "רפורמה נרחבת במילואים: חלק ישרתו רק עד גיל 35"

מעלים את הנטל עלינו בכל פעם מחדש, רוצים שנהיה עבדים, מוציאים אותנו מהמסגרות ועכשיו רוצים להעמיס יותר, כבר שנתיים ברציפות כל סמסטר שנפתח גם א' וגם ב' אני מפסיד בממוצע שבועיים ויותר.
בשנה א' לא הייתי חודש וחצי במהלך הלימודים, אתם צריכים לבוא לראות את השפ"אות שלי אני מתנדב אני מודה כל הזמן ועושה גם בקיץ מילואים ומגיע ל25-50 ימים בשנה, אבל אפשר להגיד שסוחטים יותר מדי.

אין פעם אחת שלא קיבלתי חריגות קריאה ובקשה להתנדבות.אנחנו רק חוזרים אחורה, אנשים שלא מבינים את אנשי המילואים מתעסקים עם מערך המילואים, וכרגיל מי שמתעסק עם המערך הוא עסקן שרואה את אופק הקידום הבא, מביא מצגת פאוור פויינט עם ארבע ושורות תמונת וואסח ברקע, דוכן ובורקסים ומנסה להחיל על המערך תוכנית מהפכנית יצירתית שעולה הון תועפות ודינה להכשל.

הצבא דרוש סדר חדש, נמאס מהעסקנות, הניסיון לעשות מאיתנו מסחרה, עבדים על מדים זה לא אנחנו. יש לאנשים מוטיבציה גדולה לשרת לא משנה כמה למה מתי, אבל את זה מנצלים ודורסים אותנו.
_____________________________________
"בגבורה ובענוווה"


נערך לאחרונה ע"י agent_amos בתאריך 30-01-2014 בשעה 13:11.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #100  
ישן 30-01-2014, 15:55
  פורום החפ"שים פורום החפ"שים אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 757
בתגובה להודעה מספר 99 שנכתבה על ידי agent_amos שמתחילה ב "פשוט בושה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי agent_amos
הצבא דרוש סדר חדש, נמאס מהעסקנות, הניסיון לעשות מאיתנו מסחרה, עבדים על מדים זה לא אנחנו. יש לאנשים מוטיבציה גדולה לשרת לא משנה כמה למה מתי, אבל את זה מנצלים ודורסים אותנו.


במילים אחרות: איך אפשר להפריט את צבא העם בתנאיי עובדי קבלן כאילו שאין צבא קבע משופע תנאים?

אתם מוזמנים להגיב גם אצלנו בדף הפייסבוק:


לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.
_____________________________________
עלה
העמותה למען משרתי המילואים
admin@miluim.co.il

פורום ב- ynet
אתר העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)
דף הפייסבוק של העמותה למען משרתי המילואים (ע"ר)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_3/30864981_1.JPG]

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 19-02-2014, 13:23
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,522
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב ".... "במטה הכללי אומרים כי..."

מעניין על איזה גדודים מפקדים מג''דים בקבע. ועד כמה הגדודים מתאמנים.

ולידיעת צבא היבשה- להביא קצינים למפגש גיבוש עם נפנוף (על האש חברתי חביב) זה לא אימון גדוד.
בכלל להביא קצינים לאימון זה לא אימון גדוד.
גם להביא קצינים ומש''קים מפקדי כלים לאימון זה לא אימון גדוד. אפילו אם האימון הוא תלת יומי.
אם הנוהג והיורה ודומיהם לא מתאמנים שנתיים ושלוש שנים, אז הגדוד ייסע גרוע ולא כולו יגיע אל הקרב. אחר כך הוא יירה גרוע ולא כולו יפגע במטרות. ואז המטרות שלא כולן ייפגעו ישיבו אש, והגדוד לא יידע לתמרן טוב ולבצע שינוי משימה טוב ונוה''ק חפוז טוב,
ואז הכל יהיה לא טוב.
טוב?

ואל תספרו לי שכבר שכפלתם מפתחות לארגזי מודיעין ולמחסנים שבהם הם נמצאים, ושמתם עותקים אצל ההוא וההיא והשני. זה לא מעניין אותי. במילא הסיור יצאו ראשונים מהימ''ח לפשוט לכם על הקמ''ניה כדי להביא את החומרים. שלא תגידו שלא אמרנו.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #112  
ישן 19-02-2014, 15:52
  amitaikl amitaikl אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,401
בתגובה להודעה מספר 111 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "בהתחשב בסגירת יחידות, אני..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ביטיס
בהתחשב בסגירת יחידות, אני הייתי אומר שזה משקף עליה במספר המג"דים במילואים שנמצאים בקבע.

+1
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #117  
ישן 13-05-2014, 01:41
  asafk.asafk asafk.asafk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.10
הודעות: 190
בתגובה להודעה מספר 116 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "כן, בואו נבטל פנסיות לאנשים סתם כי בא לנו. הרי למי אכפת, הפנסיות האלה משולמות לאף אחד"

אני איתך בעניין הזה.
בסופו של יום מדובר במלחמה על תקציב, ותמיד יש את הצד שאומר "אין כסף לאימונים" ומולו את הצד שאומר "אז תקצצו תקנים ופנסיות". גאילו אין אנשים מאחורי התקנים והפנסיות...
ובד"כ זה אותם אנשים שעל פיטורים של 200 עובדים במפעל זה או אחר עושים צעקות... אבל כשמדובר בפיטורים של אלפים רבים ( כ10000 בגל הפיטורים של 2004 ועוד כמות דומה עכשיו) זה ממש בסדר ואפילו רצוי כי הם לובשי מדים. חבל שלאבטלה לא לובשים מדים. ואותם אנשים צועקים כשטייקון זה או אחר או גוף פיננסי גדול מפסיד אחוזים בודדים בפנסיות של כולנו (וצועקים בצדק, שלא יהיה ספק), אבל אין להם בעיה לקצץ עשרות אחוזים בפנסיות של לובשי מדים.

בשורה התחתונה שני הצדדים משתמשים באותם טיעונים, ושני הצדדים מרגיזים אותי בטיעונים האלה. כשזה מגיע ל"מכתב מילואימניקים" שמצטטים את הטיעונים של צד זה או אחר - זה מראה כמה עמוק המסרים האלו נקלטו.

במקום זה, נכון היה לומר "אנחנו לא מתאמנים מספיק ולא נהיה מוכנים למלחמה" - וזה המסר היחיד שצריך להיות כאן. זה מסר נכון שנותן תמונת מצב, בלי לשרת צד בוויכוח. ההצעות לקיצוץ בפנסיות וכינויים מעליבים לאנשי מערכת הבטחון - רק משרתים את אלו שתומכים בקיצוץ הבא, ולא יועילו לשיפור הכשירות.

אסף.
_____________________________________
www.jeepolog.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 13-05-2014, 22:03
  asafk.asafk asafk.asafk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.10
הודעות: 190
בתגובה להודעה מספר 118 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "באינטל מקצצים תקנים כל הזמן"

כאמור - כאן כן מדובר על פיטורים המוניים. ולא משנה באיזה שם מכובס נוח לקרוא לזה.
עבדך הנאמן היה חלק מ"תכנית קיצוצים" שבה פוטרו אלפים רבים של משרתי קבע. אני ממש לא מתלונן על זה שאותי פיטרו (לבקשתי, ארבעה חודשים לפני תום החוזה שלי שממילא לא הייתי מאריך) - אבל רבים מאלו שפוטרו באותה תכנית התקשו למצוא עבודה במשך הרבה זמן - בין השאר פועל יוצא של כמות גדולה של בעלי מקצועות דומים שנפלטו לשוק באותו זמן.

אני אומר לקוראים ל"קיצוצים" ו"התייעלות" - תפאדל, תפטרו אם זה מה שצריך. אבל לפחות תהיו הוגנים ותאמרו את האמת בפנים, שאתם דורשים פיטורים של אלפים. לקרוא לילד בשמו מציג אתכם באור לא כל כך טוב? תתמודדו.

אסף.
_____________________________________
www.jeepolog.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #125  
ישן 13-05-2014, 01:06
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,406
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי MONOCHROME שמתחילה ב "לא ראיתי אף חייל מילואים..."

ואני דווקא כן ראיתי אנשי מילואים מוציאים לא מעט כסף מכיסם האישי - אם בהתנדבות ואם בכפיה - לטובת שירות מילואים. ראיתי עצמאיים מפסידים עסקאות שהיו מקדמות מאוד את הפנסיה הפרטית שלהם, ראיתי שכירים (ובנות זוג) שמפסידים קידום שנה אחר שנה בגלל שירות מילואים. ראיתי מנהל מפעל שהפסיד כמה מליוני שקלים בעסקה אחת, כי לא היה זמין לשיחת טלפון באמצע מילואים. כך שחיילי מילואים דווקא כן עושים זאת.
אני כבר לא מדבר על חיילים מילואים שרוכשים ציוד לחימה מכספם, ומוציאים מאות שקלים על דלק לרכב פרטי (בגלל שאין רכב לבן לפלוגה) ומזון במילואים.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #128  
ישן 13-05-2014, 08:51
צלמית המשתמש של agent_amos
  משתמש זכר agent_amos agent_amos אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 4,000
שלח הודעה דרך ICQ אל agent_amos שלח הודעה דרך MSN אל agent_amos Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 127 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "אבל הקל"ח צדק..."

הקל"ח מטומטם, מנותק מהמציאות, וחסר כל הבנה בסיסית אז מה? וגם אני אומר את זה לכל מי שמעלה לי את הסעיף, את מה שאני חושב עליו כשזה מגיע לזה, עדיף שפשוט אימון יתבטל בגלל שאין סופה לעבור בין שטחי אש? היית צריך להיות באימון האחרון שלי כדי להבין, שפקודות הזויות סותרות, חוסר הבנה של מערך המילואים, של הקצינים הסדירים, גרם כמעט שלכל הגדוד שלי לא יהיו סוללות באמצע תרג"ד, למה? כי הקל"ח העלה דרישה דמיונית של מספר סוללות מועט ביחס למכשירי קשר, והנגדי קשר והסמג"ד הקשר הסכימו איתו, מזל שהייתה לי קליטה בשטח אש ויש לי את הטלפון של מקשא"פ צפון, חצי שעה אח"כ היה לי פורד מנהלה עם 150 סוללות. למה זה קרה? כי החליטו להביא סוללות נטענות, ומטעני 220 אלא מה, שכחו שהפלוגות מתאמנות בשטח ואין להן גנרטור 220, ואנחנו לא ילדים בגן, ושאימון הוא מתגלגל ונמשך ללילה, ולא רק ביום.
בקיצור תפסתי אותם לשיחה מאוד צפופה ואת הסיכום של האימון העברתי במספר העתקים.
_____________________________________
"בגבורה ובענוווה"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #131  
ישן 13-05-2014, 18:34
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.06.06
הודעות: 1,959
בתגובה להודעה מספר 125 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "ואני דווקא כן ראיתי אנשי..."

טיעונים חזקים ורציניים מאד. אז, אני מניח שזה בסדר.
אפשר אולי להוציא גם כמה ניצולי שואה סיעודיים ממוסדות אשפוז בשביל לא לסגור טייסת מסוקים?

אגב, מי שנוסע למילואים (או עושה משימות בט"ש) עם רכבו הפרטי - עושה את זה על דעת עצמו.

כאשר אני ויתרתי על קידום בגלל אימון של 4 שבועות (כן, אימון של 4 שבועות!), הייתי שלם עם עצמי לחלוטין.
*תוספת* אנשי המילואים לרוב,הם אותם האזרחים שממנים את האימונים שלהם (תקציב הביטחון) מלכתחילה.

אני לא חושב שנגדי/קציני צה"ל במיל' או בדימוס צריכים לוותר על אגורה מהזכויות אותן הרוויחו ביושר. במשך שנים ארוכות של שירות ביטחון ללא הגדרה של שעות עבודה, משמרות, ימי חופשה ועוד זכויות.

בעיניי, צה"ל ומשרד הביטחון מתנהלים באופן פופולוסטי ובזוי. אם רוצים להתייעל - צריך להתייעל. לא לספר סיפורים על פנסיות.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 13-05-2014 בשעה 18:45.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #135  
ישן 09-12-2014, 00:14
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 15,661
מתיחות בצפון? צה"ל מקטין את מערך המילואים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

למרות המתיחות מול חיזבאללה וסוריה, הודיע קצין מילואים ראשי כי לפי החלטת ועדה צבאית שדנה בעניין, תימשך המגמה לצמצם את מספר המשרתים במילואים, אולם מנגד יורחבו האימונים: "אנו ממקדים את כוח המילואים, ומחזקים אותו"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/655/809.html

בשנה החולפת, עם הקיצוץ הנרחב שעבר צה"ל נסגרו יחידות מילואים שלמות ואלפי אנשי מילואים - כעשרים אחוז - נגרעו ממצבת כוח האדם של צה"ל. בצה"ל הצהירו הבוקר כי את השנה הנוכחית יסיימו באופן "משביע רצון" ברמת האימונים, בניגוד למה שהעריכו בתחילה. קצין בכיר באגף כוח אדם אמר כי על פי תוכנית האימונים, בשנה הבאה הוצבו 'כוונות גדולות' עבור אנשי מערך המילואים, מתוך רצון לחזק את המוכנות והכשירות של החיילים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #141  
ישן 15-05-2015, 18:18
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 15,661
לכבוד יום המילואים: הכירו את ה"דינוזאורים" של הביס"ט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

http://www.iaf.org.il/Templates/HOM...066-he/IAF.aspx

בל"ג בעומר מציינים בצה"ל את יום ההוקרה למערך המילואים, שמהווה כמות משמעותית מסדר הכוחות. בחיל-האוויר משרתים עשרות אלפי אנשי מילואים בממוצע של 60 ימים בשנה. בבית-הספר לטיסה משרתים אנשי מילואים שמזמן עברו את גיל הפטור משירות, אך ממשיכים לטוס ובעיקר לחנך

http://www.iaf.org.il/Templates/HOM...066-he/IAF.aspx

בעוד שריח המדורות שעוד נישא באוויר, בל"ג בעומר מציינים בצה"ל ובחיל-האוויר לא רק את החג, אלא את יום ההוקרה למערך המילואים. כמות משמעותית מסדר הכוחות של צה"ל הם מילואימניקים, בעוד שבחיל-האוויר בלבד משרתים עשרות אלפי אנשי מילואים שהם עמוד השדרה של החיל, באוויר ובקרקע, בשגרה ובחירום.

מתוך עשרות אלפי אנשי המילואים של חיל-האוויר, שברוב התפקידים נדרשים לעצור את שגרת חייהם כ-60 יום בממוצע בשנה לטובת מילוי תפקידם ושמירתם על כשירות, ישנם 20% נשים ו-7% מתנדבים שעברו את גיל 45, גיל הפטור משירות מילואים. בשנה האחרונהאף הגדיל מערך ההגנ"א את מספר סוללות המילואים למערך ה"פטריוט". חיל-האוויר מצדיע לאנשי המילואים המשמשים לחלק מכריע מביצוע משימותיו.

הדינוזאורים
הגיל המקסימלי המותר לטיסה מבצעית הוא 55, אך יש אנשי צוות-אוויר שלא מוכנים לוותר על עולם הטיסה גם אחר-כך. אנשי המילואים של בית-הספר לטיסה (ביס"ט), המכונים "דינוזאורים", הם טייסים וותיקים ולמודי קרבות שלאחר שנפרדו מהטייסות שלהם החליטו שלא לתלות הסרבל. "זה לא קל להיות מילואימניק בביס"ט. זה לקום פעם בשבוע בארבע וחצי בבוקר, לצאת לבסיס חצרים, לטוס על מטוס ה'עיט' (סקייהוק) בטמפרטורה של 55 מעלות על הקרקע בתוך הקוקפיט, להגיע הביתה בעשר בערב ויום אחרי זה לקום לעבודה. המילואימניקים שנמצאים בביס"ט הם באמת אנשים שעולמות הטיסה וההדרכה בוערים בעצמותיהם", אומר תא"ל (מיל') רז גור-אריה, שמדריך בחמש השנים האחרונות במגמת הקרב של הביס"ט על מטוס ה"עיט" (סקייהוק) והיום על ה"לביא" (M-346). "טיסה זה משהו שצריך לקחת ברצינות, להתעצב ולהישאר בכושר", מוסיף תא"ל (מיל') רפי ברקו, גם הוא מדריך במגמת קרב. "באופן אישי אני מקפיד מאוד כי קודם כל - אני לא מסוגל להיות לא טוב. אני משקיע ומוכרח להיות מקצועי מאוד, והאמת? זה גם כיף בלתי רגיל".

"בא לתרום ויוצא כפליים נתרם"
מדריכי המילואים הם חלק בלתי נפרד מהמכונה המשומנת הביס"ט ובסופו של יום המטרה ברורה: להכשיר את אנשי צוות-האוויר הבאים של צה"ל. לאחר שירות ארוך ועתיר ביצועים בכל זאת לומדים אנשי המילואים בשירות הייחודי גם כמה דברים חדשים על עולם ההדרכה ועל הדינמיקה העדינה שבין מדריך לבין חניך. "בשלב מבחני המיון, הצק'ים, אתה מקבל כל חניך לשלוש או ארבע גיחות ואתה צריך לתת עליו דו"ח שיהיה כרטיס הכניסה למגמה", מספר תא"ל (מיל') שמעיה אביאלי, מדריך במגמת המסוקים. "זה שלב לא פשוט בכלל להרבה מדריכים וגם לי, כי החבר'ה האלה באמת נהדרים, מלאי מוטיבציה וצריך לנפות חלק מהם, אבל אחר-כך לראות איך הם מתקדמים ופורחים, זה מפעים. זה ממלא אותך. אתה בא לתרום ויוצא כפליים נתרם".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #142  
ישן 16-05-2015, 14:09
צלמית המשתמש של a_tell
  משתמש זכר a_tell a_tell אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.06
הודעות: 1,442
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

הייתי במילואים בשבוע שבו צויין יום ההוקרה. אחד המפקדים שהיו איתי כתב את הדברים בפייסבוק שלו והבאתי אותם כמעט במלואם, למעט חלק שנגוע בפוליטיקה:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ע.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
"השבוע ציינו את יום ההוקרה למערך המילואים. המפקדים של גדוד XXXXXXX ציינו את יום ההוקרה הזה בהאנגר המרשים שבתמונה (סככה, במילים אחרות) ובשמש המשעממת והשקטה , בלי לדעת שהיום אמורים להוקיר אותם. סתם כי אמרו לבוא, אז באנו עם התיק הגדול מדי והמדים העייפים, להכיר אזור שלא הכרנו קודם. כאלה עם ילדים, כאלה שעוברים דירה, כאלה שבדיוק התחילו פרויקט בעבודה, כאלה שכבר חודשיים בלי משכורת. על יום ההוקרה גיליתי עכשיו, וקצת מתהפכת לי הבטן. ............................................... יום הוקרה למערך שלאט לאט ייעלם, יום שברקע שלו עומדת עכשיו שקיעה קשה של ערכים, ואת התוצאות נרגיש כולנו עוד כמה שנים. העיקר, גם למילואים הבאים נגיע"


like


_____________________________________
"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #147  
ישן 25-10-2015, 10:01
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
מאמר בבלוג "על הכוונת" על הפלת הצעת חוק הטבות למילואימניקים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

מדיניות הקרדיט\ מאת גל פרל פינקל


מדיניות הקרדיט\ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


(מתוך הבלוג "על הכוונת", 25.10.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 25-10-2015 בשעה 10:03.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #148  
ישן 26-05-2016, 15:46
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
היום הוא יום המילואים, לרגל כך ראיינו אותי אתמול בתכנית רצועת הביטחון בגל"צ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
האלופה (במיל') אורנה ברביבאי מראיינת את גל פרל פינקל, מתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון בסייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS, אודות מערך המילואים בתכנית רצועת הביטחון, גלי-צה"ל, 25.05.2016.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #150  
ישן 27-06-2016, 13:56
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
ראיון עם מפקדי חטיבות מילואים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

("הקפטנים" מאת תמר קונדה ועדי מנדל, במחנה, ‏ 26.05.2016, עמודים 40-43)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #151  
ישן 30-06-2016, 11:40
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
ראיון ישן עם הקמל"ר, תא"ל הושע פרידמן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


("במלחמה לא יודעים לעשות כלום בלי מילואימנקים" מאת אבירם זינו ונועם אמיר, "מעריב השבוע", 05.10.2014, עמודים 14-15)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #152  
ישן 10-07-2016, 15:14
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
מאמר בבלוג "על הכוונת" בנוגע לשאלה מי בעצם צריך לפקד על חטיבת מילואים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

זן נדיר\ מאת גל פרל פינקל




זן נדיר\ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בקרוב יסיים המילואמניק האחרון שעוד מפקד בצה"ל על חטיבה את תפקידו. מה שהיה פעם דבר בשגרה הפך לזן נדיר. מי בעצם צריך לפקד על חטיבת מילואים, ולמה?


(מתוך הבלוג "על הכוונת", 10.07.2016)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 10-07-2016 בשעה 15:21.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #153  
ישן 11-07-2016, 09:20
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
הגרסה המלאה של המאמר זן נדיר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

זן נדיר\ מאת גל פרל פינקל




זן נדיר\ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בקרוב יסיים המילואמניק האחרון שעוד מפקד בצה"ל על חטיבה את תפקידו. מה שהיה פעם דבר בשגרה הפך לזן נדיר. מי בעצם צריך לפקד על חטיבת מילואים, ולמה?
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מח"ט הנגב, אל"מ במיל' בני בן ארי, (צילום: במחנה).

בגיליון האחרון של הביטאון "מערכות" (שלמען הגילוי הנאות אציין שגם מאמר פרי-עטי התפרסם בו) התפרסם מאמר מאת סא"ל במיל' גור רוזנבלט, מג"ד מילואים בחטיבת הנגב, שדן בסוגיית זהותו של מח"ט מילואים, איש קבע או מילואימניק. על-פי המאמר מפקד החטיבה שבה משרת רוזנבלט, אל"מ במיל' בני בן ארי, הוא איש המילואים היחידי כיום המפקד על חטיבת מילואים (במאמר מציין רוזנבלט שבצה"ל ישנו גם מפקד אגד תותחנים שהינו איש מילואים). בן ארי, יוצא יחידה מובחרת, שימש בחטיבה בכל תפקיד ממ"פ ועד מח"ט, יוחלף בקיץ הקרוב באיש קבע.

מדבר שבשגרה לזן נדיר

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
"תסביר לי למה אצלי ברחוב רק בבבית שלי יש כביסה צבאית על החבל", (צילום: דו"צ).

בצה"ל של פעם מפקדי חטיבות מילואים שהינם בעצמם אנשי מילואים היה דבר שבשגרה. ישי בר (לימים אלוף) ואריה נייגר, למשל, שימשו במקביל כמפקדי חטיבות צנחנים במילואים באמצע שנות התשעים ׁ(בר אף פיקד, כאיש מילואים, על אוגדה). אבל הפיחות במעמדו של מערך המילואים בחברה הישראלית, בין היתר בשל הפיחות המתמשך (והחיובי) בעצם האיום הקיומי על מדינת ישראל ולשינוי טיב האיומים, כפי שציין זאת באחרונה ראש אמ"ן הרצי הלוי, ולנטייה הכמעט אוטומטית של הצבא לקצץ בתקציב לאימוני המילואים בעת משבר תקציבי, משום שהוא היחיד שטרם שועבד, יצרו מציאות שונה. "תסביר לי למה אצלי ברחוב רק בבבית שלי יש כביסה צבאית על החבל", שאל פעם מח"ט מילואים (שהוא גם איש מילואים) את ראש אכ"א גיל רגב. התשובה הפשוטה היא שככה, זה למה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תא"ל הושע פרידמן, מונה למח"ט לאחר המלחמה ב-2006.

במלחמת לבנון השנייה היו כל מפקדי חטיבות המילואים שלחמו בה אנשי קבע. לאחר המלחמה,בה התגלה עד כמה לא כשיר היה מערך המילואים למשימותיו, שב הפיקוד הבכיר של צה"ל והבין את חשיבותו של מערך המילואים ואת חשיבותם של מפקדיו, אשר צומחים מתוכו ושוב מונו אנשי מילואים לתפקיד למפקדי חטיבות מילואים. כך למשל, מונו הושע פרידמן וארי סינגר למפקדי החטיבות כרמלי ויפתח. השניים צמחו בחטיבות אלו כמפקדים מאז שחרורם מצה"ל (פרידמן מגולני וסינגר מחיל השריון) ולחמו בלבנון ב-2006. "הצבא יודע לסמן שינוי", סיפר אז פרידמן. "הוא משדר למילואימניקים שהם נחוצים, מאמן אותנו מאוד קשה, מגבש תוכניות אופרטיביות רלוונטיות כשהאימונים נעשים בהתאם". ב-2012 אף מונה פרידמן לתפקיד קצין המילואים הראשי (קמל"ר).


עשור מאוחר יותר, כאמור, השתנה המצב ומח"ט מילואים שהוא גם איש מילואים בעצמו הפך לזן נדיר. דרישת תפקיד המח"ט מאיש מילואים היא כ-150 ימי מילואים בשנה. בעידן שבו, כדברי הקמל"ר הקודם שוקי בן ענת, דור המ"פים והמג"דים מורכב למעשה מ"מי שאשתו מרשה לו", מחויבות כזו אינה רווחת. לחלופין, גדל מספר אנשי הקבע שבמינוי משנה (מנמ"ש) משמשים כמפקדי פלוגות וגדודים. סא"ל רז קרני לדוגמה, קצין צנחנים שעבר לשרת בחיל החינוך, פיקד במלחמת לבנון השנייה על פלוגת מילואים בחטיבת כרמלי. כשמצרפים לכך את הצורך של צה"ל בתקני אל"מ לקציניו שבקבע ניתן להבין מדוע קשה למפקד זרוע היבשה ולרמטכ"ל לאייש את התפקיד באיש מילואים. מנגד, לאורך השנים התייחסו אנשי הקבע לפיקוד על מסגרות מילואים כאל "תפקיד בהתכתבות" שאינו מחייב אותם באמת. תפיסה זו, השתנתה כאמור בעשור האחרון, אך לא נעלמה לגמרי.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גדוד צנחנים במילואים בכניסה ללבנון ב-2006.

אף שבהשוואה למערך הסדיר כושרם של אנשי המילואים נמוך הרי שניסיונם המצטבר באימונים ובפעילות מבצעית, הביטחון העצמי והגישה האזרחית היוזמת מהווים מכפילי כוח שהופכים אותם לעדיפים. דוגמה לאופיו של מערך המילואים של צה"ל ניתן למצוא בלחימת גדוד מחטיבת צנחנים במילואים (226) במלחמת לבנון השנייה. הגדוד, שלחם 11 ימים רצופים בשטח לבנון, נדרש לכבוש את הכפר אל-קוצייר כחלק מהמבצע האחרון של המלחמה, אף לא היו ברשותו אמצעי מודיעין מספקים לקיום נוהל קרב בסיסי. למרות זאת התעקש המג"ד, עמוס בריזל, והפגין יוזמה ואלתור. קצין האג"ם של הגדוד, חיים שאול, שרטט
מרשם קרב על-גבי מפיות נייר שהתבסס על תצפית שביצע מטה הגדוד על הכפר, מספר ימים קודם לכן. המרשם הועתק והופץ לפלוגות וגדוד הצנחנים כבש את הכפר. דפוס כזה אינו מתרחש, על-פי רוב, במערך הסדיר.
אז מי צריך לפקד על חטיבת המילואים?
מח"ט שהוא איש מילואים בא לידי ביטוי לאו דווקא בדאגה לפרט ובהבנה לנפש איש המילואים המצוי ומצוקותיו, אלא בבקיאותו בכשירותה של החטיבה וביכולותו לומר ביום פקודה לרמה הממונה בדיוק מה ביכולתה לבצע. אמנם באוגדות ובחטיבות ישנו מטה מנוסה שבו קציני מילואים בכירים לרוב, הבקיאים היטב במצב וביכולות יחידת המילואים בה הם משרתים, אך הדברים מקבלים משמעות שונה כשאומר אותם מפקד חטיבה מתמרנת שגם יושב בפורומי מח"טים עם מפקד האוגדה ומפקד הזרוע.

משיחות עם קצינים בכירים במיל' עולה כי למפקד חטיבת מילואים צריך למנות את מי שמתאים ויכול (כלכלית ומשפחתית) לעמוד במחויבות הזאת. לדבריהם, למרות הערך שבמינוי איש מילואים למח"ט אין למנות לתפקיד איש מילואים "בכוח", רק כדי שאפשר יהיה לומר שממלא אותו איש מילואים, גם אם פירוש הדבר שבשל כך יתמנה איש קבע. אלו חייבים לשרת קודם בתפקידים שיוצרים היכרות עמוקה עם מסגרות המילואים וכשירותן.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
חיילי מילואים עם הציוד בסיום מלחמת לבנון השנייה, (צילום: דו"צ).

קצין מילואים בכיר אחר היה נחרץ אף יותר וקבע כי תפקיד המח"ט מחייב רמת ידע מקצועי ומיומנות שבה מחזיקים, זולת יחידי סגולה "פנומנים", רק אנשי הקבע. מדובר, לדבריו, בפער שלא ניתן לגשר עליו כשהפיקוד על החטיבה הוא בחזקת קריירה שנייה. הבקיאות הנדרשת ממפקד בהפעלת חטיבה היא אחרת בהיקפה ובקשר בינה לבין גופים נוספים בצבא ואינה דומה לזו של מג"ד מילואים. יתרה מכך, ציין אותו קצין, מהווה הפיקוד על חטיבת המילואים הכשרה נדרשת לקצינים בכירים שמאפשרת להם הכרה טובה עם גוף מתמרן בטרם קבלת פיקוד על מסגרת סדירה לצד הבנה טובה יותר את יכולות מערך המילואים. לאור זאת נראה שהמודל שמציע רוזנבלט במאמר, על-פיו ישרת בכל אוגדה לפחות איש מילואים אחד כמח"ט, אינו ישים. מצב זה מטיל אחריות רבה יותר על אנשי מילואים שמשרתים במטה החטיבות ומחייב את אנשי הקבע להכרה עמוקה של מערך המילואים. בעתיד עשויים גם תפקידי פיקוד זוטרים יותר, כמו מ"פ ומג"ד, להפוך לתובעניים מדי עבור אנשי מילואים וגם בהם יוצבו קצינים בקבע. אל מול המגמות המתוארות, ועל אף שמערך המילואים מצוי במגמת התמקצעות, עליו לשמור על צביונו הייחודי ואסור שיהפוך למערך שמפקדיו באים רק מקרב צבא הקבע.


(המאמר, בגרסה מקוצרת, פורסם במקור באתר "שורטי", 10.07.2016)


(מתוך הבלוג "על הכוונת", 10.07.2016)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #160  
ישן 13-04-2018, 23:44
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.06.06
הודעות: 1,959
בתגובה להודעה מספר 159 שנכתבה על ידי עופר123 שמתחילה ב "למה שמישהו ירצה לעשות 3 שבועות מילואים רצוף בשביל קורס?"

זה לא סתם "קורס של 3 שבועות במילואים". זה קורס של 3 שבועות במילואים בשביל לעשות כחודשיים מילואים בשנה לפחות עם לחץ, עומסים ותנאי מחייה קשים (הרי המערך המתמרן - מתמרן בשטח).

ולשאלתך, זה כנראה שעדיין יש אנשים שמכונים לתת מעצמם יותר מדיסלייקים ופוסטים בפייסבוק בשביל המדינה.

בתדירות לא גבוהה (פעם בכמה שנים) נפתחות הכשרות קצונה לאנשי מילואים במערכים שונים, רובם תומכים (חימוש, רפואה, מודיעין, קשר, לוגיסטיקה). עד עכשיו, למיטב ידיעתי היה מדובר על השתתפות בהשלמה החיילית בלבד במשך יום או יומיים בשבוע לתקופת ההשלמה (8-10 חודשים) כלומר בסביבות החודש וחצי מילואים בשנה ונכונות להתחייב לשירות לצורך הכשרת חייל כקצין במילואים.

וגם במקרה זה, כמו שכתבתי בתגובה אחרת בשרשור, זה נדרש בגלל היעדר קצינים במערך המילואים.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 13-04-2018 בשעה 23:50.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #162  
ישן 14-04-2018, 10:09
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.06.06
הודעות: 1,959
בתגובה להודעה מספר 161 שנכתבה על ידי עופר123 שמתחילה ב "נשמע כמו אנשים שצריכים בוסט לאגו ועדיף שלא יהיו קצינים"

אני בהחלט מסכים איתך שזה מקל עם שני קצוות.
מדובר בסופו של יום על חיילים של יועדו ולא מוינו לתפקידי קצונה. בנוסף, מדובר בסוג של פגיעה (לפחות באגו) בקציני המילואים שעברו מסלולים ארוכים ושירות מפרך מול חיילים שעברו הכשרה מזורזת.

אבל בעיות קשות דורשות פתרונות קשים. וכאשר נוצר מחסור קבוע באיוש תקני קצינים ביחידות. לדעתי, עדיף להכשיר חיילים טובים שהוכיחו יכולות ורצון לתפקידי קצונה מסוימים מאשר להנציח את המצב ולהתמרמר על זה שקשה להזיז עניינים ושחיילים נאלצים לצאת למשימות ואימונים ללא ציוד או ללא עזרים נדרשים או ללא תדרוך מתאים או שנוהל הקרב לא התנהל כנדרש, מאשר לשמר את המחסור.

גם אם "מדובר באנשים שזקוקים לבוסט לאגו ועדיף שלא יהיהו קצינים", מדובר באנשים שמוכנים לתרום יותר ולתת מעצמם לטובת הכלל. והצבא החליט שהוא מעדיף למזג אותם בסגל היחידות ולתת להם אחריות וסמכות כדי שימשיכו להתפתח ולתרום. וזה עדיף על המשך להתנהלות במצב שלמחסור בקצינים. בעיניי, ההחלטה נכונה.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 14-04-2018 בשעה 10:15.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #168  
ישן 23-05-2019, 23:23
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,224
מאמר בבלוג "על הכוונת" על מערך המילואים והנכונות לגייסו במלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zorg שמתחילה ב "קצין מילואים ראשי: מערך המילואים קורס"

צה"ל מחבק פומבית את המילואימניקים, אבל מוטב שיתמקד בנכונות לגייס אותם למלחמה | מאת גל פרל פינקל
חלק מהמאמר מצורף



צה"ל מחבק פומבית את המילואימניקים, אבל מוטב שיתמקד בנכונות לגייס אותם למלחמה | מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
השבוע חל יום ההוקרה למשרתים במערך המילואים, אבל אף שצה"ל נהנה לחבק פומבית את המילואימניקים, בפועל בשנים האחרונות הוא נוטה להסתמך יותר ויותר על המערך הסדיר. במלחמת לבנון השלישית, כפי שהצטיירה מסדרת כתבות ששודרה השבוע, הסדיר לבדו – לא יספיק.
... הבעיה מחריפה כאשר מפקדים על החטיבות הללו קצינים מהיחידות המיוחדות, שפוגשים (כמעט) לראשונה לא רק בעולם המילואים אלא גם בצבא היבשה המתמרן. זה נובע מסיבות רבות ובהן הרצון לספק לקצינים בכירים ניסיון בפיקוד על חטיבה מתמרנת בטרם קבלת פיקוד על מסגרת סדירה, החשש של צה"ל מאובדן קצינים מיחידות העילית לטובת השוק האזרחי, תובענות תפקיד המח"ט והמג"ד (150 ימי מילואים בשנה למח"ט ו-90 למג"ד) שמקשה על מציאת מועמדים מתאימים ופנויים, והצורך למצוא תקני אל"מ לקציניו שבקבע. יש כמובן יוצאים מן הכלל – תחת הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, נערכה רפורמה מקיפה במערך המילואים ביבשה, שבמסגרתה הפך המערך לדיפרנציאלי בכשירות שלו, ישנן חטיבות בכשירות גבוהה וכאלו שאינן כאלו. הרפורמה כללה הפחתה של משכי האימונים ושל תדירותם, למשל בתותחנים וביחידות לאבטחת בסיסים, והפניית התקציב שנחסך לאימון החטיבות המתמרנות, חי"ר ושריון. נוסף על כך שוחררו ממערך המילואים עשרות אלפי חיילים לא נחוצים. אבל כשבוחנים את שילוב כוחות המילואים בעימותים מאז 2006, מתברר שצה"ל נרתע מגיוס והפעלת צוותי קרב של חטיבות מילואים. ב"עופרת יצוקה" היו שלושה כאלה, ב"עמוד ענן" לא הופעל מהלך מתמרן, וב"צוק איתן" לחם ברצועה רק צוות קרב חטיבתי אחד של חטיבת מילואים, חטיבה 261 של בה"ד 1, עליו פיקד אל"מ (כיום תא"ל) אבי גיל.

פעם היו המילואימניקים שומרי החותם של צבא העם. הם אלו שניצחו את המלחמות הגדולות. את תחושת המשמעות, השייכות והערך, הם הביאו מהבית. כיום צה"ל נסמך הרבה יותר על הצבא הסדיר והכשיר. רק כחמישה אחוזים מן האוכלוסייה נמנים על מי שעושים שירות מילואים שמשכו שבוע או יותר בשנה. למרות שבצה"ל אוהבים לחבק פומבית את המילואימניקים ולספר שהם ויחידותיהם הם חלק בלתי נפרד מהצבא, בפועל מאז מלחמת לבנון הראשונה צה"ל מזניח את מערך המילואים שלו, מפרק אותו לטובת חיסכון כספי ומפנה אותו למשימות ביטחון שוטף שונות ושוחקות.
שתי אצבעות מצידון? לא במילואים
השבוע שודרה ב"חדשות 13" סדרת כתבות מרתקת של הפרשן הצבאי אלון בן דוד, שעסקו במלחמת לבנון השלישית, זו שבה עתיד צה"ל להילחם בחזבאללה. בין היתר נבחן מצב מוכנות העורף, התשתיות החיוניות, מוכנות וכשירות הצבא וכן תהליכי ההתעצמות שקיים חזבאללה מאז מלחמת לבנון השנייה, ובכלל זה הלקחים שהפיק ממלחמת האזרחים בסוריה. התרחיש שתיאר בן דוד הוא תרחיש קשה, שבמהלכו תפגע ישראל במדינת לבנון וחזבאללה, ואילו בעורף יפגעו מטרים של רקטות במספרים ועוצמות שטרם הכרנו. אחד המרואיינים אף המליץ למפקדי הצבא לקחת את התרחיש הגרוע ביותר שבידם ולחשוב שיהיה אף גרוע יותר. ולהיערך לזה. נראה, אם כן, שבין החזבאללה לישראל מתקיים מאזן הרתעה הדדי, שכן יכולות ההרס והנזק של שני הצדדים השתפרו משמעותית מאז מלחמת לבנון השנייה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
חיילי פיקוד העורף בתרגיל, (צילום: דו"צ).

זה לא חדש, ואחד מאלופי פיקוד העורף האחרונים, אייל אייזנברג, אף אמר זאת מפורשות לאורך כל כהונתו. מבחינת העורף, הזהיר, המלחמה הבאה תהיה פי עשר יותר חזקה מזו שהתרחשה ב-2006 וצה"ל לא יוכל לספק מיגון בדמות "כיפת ברזל" ודומיה. האזרחים יידרשו להישמע להנחיות הפיקוד ולשהות במקלטים ימים ארוכים. אבל קשה להעריך שבציבור מבינים זאת. הם התרגלו להגנה שלה זכו בעימותים מול החמאס בעזה, וזה מה שהם מצפים שיקרה גם מול לבנון. לא משנה כמה פעמים יסבירו שבמלחמה הבאה יופנו מערכות כמו "כיפת ברזל" ואחרות לשימור הרציפות התפקודית של צה"ל ולהגנה על תשתיות חיוניות, הציבור לא יאמין.

כשזה הגיע למענה של צה"ל הוצג חיל האוויר כמי שפיתח יכולות הספקי תקיפה (בכמה מטרות הוא מסוגל לפגוע בזמן נתון) מרשימות מאוד, ושבסיסיו הופכים במלחמה, כהגדרת בן דוד, "למפעל לחימוש פצצות". הפעלת הכוח היבשתית הוגדרה אמנם כחיונית, אבל ניכר במרואיינים שהם סומכים הרבה יותר על כשירות חיל האוויר. הן תא"ל (מיל') משה "צ'יקו" תמיר והן סגן הרמטכ"ל לשעבר וכיום עמית מחקר במכון JISS, אלוף (מיל') יאיר גולן, טענו בכתבה שצה"ל מצטייר בעיני חזבאללה כצבא שחושש לתמרן, והוא נערך לכך שעיקר התגובה של ישראל תהיה באמצעות תקיפות אוויריות ונבנה בהתאם.

כשנשאל גולן, קצין צנחנים שפיקד בלבנון על פלוגה, גדוד וחטיבה מרחבית (אז גם נפצע בהתקלות עם מחבלים, והוסיף לפקד על הכוח עד גמר הלחימה), ולאחר הנסיגה פיקד על אוגדת הגליל ופיקוד הצפון, האם נדרש מהלך קרקעי השיב כי "אין מנוס מזה. אני לא מכיר בהיסטוריה האנושית ניצחון במלחמות שלא הושג על הקרקע". בניגוד לחלק מהמרואיינים, ובהם תמיר, שקראו לרפורמה משמעותית בצבא היבשה, גולן משוכנע שצה"ל "כמו שהוא היום יכול להביס את החזבאללה בדרום לבנון. לא בקלות, כן? זה במאמץ ניכר, אבל הוא יכול לעשות את זה בהצלחה מרובה". הבעיה, כפי שהוא ראה אותה היא בצבא פנימה, במנטליות. "משהו ביצר ההתקפי של צה"ל נשחק. אני חושב שצה"ל איבד אמון ביכולות היבשתית שלו. ולא בהצדקה". כשנשאל מה המשמעות של הבסת חזבאללה הסביר ש"זה אומר שהכוח הצבאי שלו צריך להיות מרוסק. כלומר הוא צריך להגיע למצב של חידלון ביכולת שלו להילחם. זו המשמעות של הכרעה צבאית. אנחנו צריכים להכריע צבאית". בתגובה, שאל אותו בן דוד האם הוא חושב שזה אפשרי. "אני יודע שזה אפשרי", השיב.

המהלך שגולן מדבר עליו מחייב הפעלה נרחבת של כוחות מילואים. בדיוק הכוחות שצה"ל חשש להפעיל בלחימה בעזה, מול אויב חלש בהרבה. יתכן ומבחינת כשירות, כפי שהוא קובע, צה"ל ערוך ללחימה בחזבאללה, אבל כשזה מגיע לנכונות לעשות כן, ועל אחת כמה וכמה להפעלת כוחות מילואים, הרבה פחות. כאן נכנס אותו גורם חמקמק שאותו ציין בן דוד כקריטי ביותר עבור ישראל במלחמה הבאה מנהיגות, בתוך הצבא ובדרג המדיני, שתדע להחליט ולהכריע. אז מחבקים את מערך המילואים פעם בשנה, ומודיעים על הטבות כאלה ואחרות, כמו הנחה בארנונה בחלק (למה רק בחלק?) מהרשויות, אבל הדרך לכבד באמת את המשרתים במערך המילואים היא לכבד את תרומתם ומקום בצבא על ידי הכללתם בתכניות האופרטיביות. ולהביא זאת לידי ביטוי בכל האמור באימונים, כשירות והפעלה, במשולב ולצד הכוח הסדיר.

(המאמר פורסם במקור באתר "זמן ישראל", בתאריך 23.05.2019)

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 23.05.2019)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 23-05-2019 בשעה 23:26.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #169  
ישן 24-05-2019, 15:18
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 952
בתגובה להודעה מספר 168 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מאמר בבלוג "על הכוונת" על מערך המילואים והנכונות לגייסו במלחמה"

יש לך הנחת ייסוד שצה"ל, כבמלחמות עבר, זקוק לסד"כ המילואים ללחימה.
לא ניתן להשוות המציאות הנוכחית לעבר בשני הצדדים של המשוואה - לצה"ל סד"כ סדיר ענקי ומנגד היכולת הקרקעית של איום היחוס היא זעירה בהשוואה לעבר כך שגם במקרה של "לבנון 3" הצורך במילואים ללחימת חוד כמסגרות חטיבתיות יהיה כנראה נמוך.
כשאין טנקים לאוייב, כמה חטיבות שריון מתמרנות צרכים?

מבחינת חי"ר, לצה"ל היום 3 חטיבות חי"ר סדירות מעבר לסד"כ של לבנון הראשונה (כפיר / גבעתי / קומנדו) יש גם גבול לכמה כוחות יכולים ללחום במקביל בלבנון בלי לייצר פקקי תנועה כך שעוד כוחות פשוט לא יבואו לידי ביטוי.


הרפורמה בצבא היבשה קשורה לשינוי הדרוש בבניין הכח וארגונו ,כיצד להיות יותר אפקטיביים בהינתן אותן תשומות של כסף וכ"א. שני נושאים שמטופלים בקצב צב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 18:50

הדף נוצר ב 0.74 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר