25-02-2012, 08:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
אתה יודע היטב שיש לפקפק בכל מחקר. גם במחקר שאתה מבצע בעצמך. הפקפוק הוא דבר בריא.
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי Sam Weller שמתחילה ב "אז אתה מפקפק בכל מחקר, או רק בכאלה שלא מתיישבים עם הדעות שלך?"
את הקישור למחקר ניתן למצוא באתר של 'קרן אברהם' [את החיבור לשתי"ל ולNIF יעשה כל אחד לפי ראות עיניו]
צדק לכל? יהודים וערבים במערכת המשפט בישראל
פרופ' אריה רטנר ופרופ' גדעון פישמן
אחת מהתופעות המרכזיות המעסיקות חברות ומדינות מודרניות היא תופעת אי השוויון בין רוב ומיעוט ובין קבוצות אתניות וגזע שונות. מחקרים רבים נערכו במשך השנים בנושא פערים ואי שוויון ובכלל זה גם בנושא אי שוויון במערכת המשפט, החל משלב פתיחת תיקים נגד חשודים וכלה בגזר הדין וההחלטה בדבר חומרת העונש. המשך...
מהנתונים במבוא מתוך עבודתם של שמלץ וזלצמן עולה כי שיעור ההרשעות בקרב ערבים היה גבוה מבקרב יהודים עוד בעשור האחרון למנדט.
במבוא מוזכרות 3 עבודות עבר משנות ה80 של פרישמן וסורוקה, פרישטיק חסין וקרמניצר ושתי עבודות משנות ה90 של חאג יחיה טייכמן רהב ורטנר ולפיהן הענישה כלפי עברינים ערבים הייתה חמורה יותר.
כל זמן שאין השוואה לבסיס הוכחות התביעה וטיעוניה ניתן להניח בענין שיעור ההרשעות כי 'כנגד יהודים מוגשים יותר בקלות כתבי אישום מאשר כנגד ערבים' גם כאשר חומר הראיות אינו מצדיק זאת.
כל זמן שאין השוואה ברורה בדבר חומרת המדרג בתוך כל עבירה ועבירה ניתן להניח בענין חומרת הענישה כי 'כנגד יהודים מוגשים כתבי אישום בגין עבירות קלות יותר מאשר כנגד ערבים' וזו הסיבה לפער בין העונשים בשתי הקבוצות.
עבודתו של סטנלי כהן (1989) בה היתה הנחת היסוד כי " היות ובתי המשפט בישראל הנם מוסדות של "הממסד היהודי" יטופלו יהודים וערבים באופן שונה על ידי בתי המשפט" נמצא כימתוך התיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור, 49% היו תיקים של חשודים יהודים לעומת 29% של חשודים ערבים.
עד כמה שניתן להבין לא מדובר בשיעור סגירת תיקים 'בתוך כל מגזר' אלא מתוך כלל התיקים מה שמדגיש אולי את חומרת הפשיעה בקרב הציבור הערבי כבר אז ואת שיעור תלונות הסרק והעבירות הקלות בהן עוסקת המשטרה במגזר היהודי. יהודי שקילל שכן ואיים עליו זהו 'תיק שנסגר מחוסר ענין לציבור' וערבי שדפק מכות בטוריה על ראשו של שכנו זוהי עבירה שרוב הסכויים כי לא תגיע לידי המשטרה ובאם כן תגיע ותסתיים בהרשעה תשמש כ'הוכחה' לאפליה של 'הממסד היהודי'.
באותו מחקר נמצא גם כי שיעור ההרשעות אצל עברינים יהודים חוזרים הוא גדול יותר והתפתלות מספרית גדולה מובאת כדי להסביר גם שם כי זוהי תצורה מפלה כנגד ערבים.
במחקר הנוכחי אליו קישר קגנס נמצא כי: מתוך 60,018 תיקים שנבדקו, 21.57% מהתיקים היו תיקים שנפתחו נגד ערבים והיתר 78.43% נגד יהודים. לעומת ייצוגם של ערביי ישראל באוכלוסיית המדינה (19%), כלומר קיים באוכלוסיית התיקים ייצוג יתר של כ- 2.5% בלבד [מה שאינו תומך באפליה כמובן] . החוקרים מדגישים משום מה כי "בניגוד להנחה הרווחת כי ערביי ישראל מהווים "גייס חמישי" במדינה, וכן בניגוד להנחה כי ערביי ישראל שולחים יד בעיקר בעבירות בתחום הלאומני והאידיאולוגי ... רק 3.9% מסך כל התיקים שנפתחו נגד ערבים היו תיקים שעניינם עבירות נגד בטחון המדינה (בגידה וריגול, מרד והסתה למרד, יידוי אבנים על רקע לאומני, מסירת סודות רשמיים, הסתננות" אבל הצהרה זו מתעלמת ממה שכתבו החוקרים עצמה כמה פסקאות קודם לכן - הנתונים אינם כוללים את תיקי בתי הדין הצבאיים [לפתחם מובאות תכופות עבירות בטחוניות חמורות].
בבדיקת שיעור העבירות נגד חיי אדם נמצא כי 64.72% הם תיקים של ערבים לעומת 35.28% תיקים של היהודית וזאת עוד טרם שכלול יחס הקבוצות באוכלוסיה הכללית. החוקרים מנסים להסביר זאת ב'הכללת ידוי אבנים' כעבירה מסכנת חיים וזו כבר ממש אקרובטיקה שהרי ידוי אבנים על מכונית נוסעת היא בהחלט סיכון חיים.
מתוך 32 תיקים שעניינם רצח, 65% היו תיקים שנפתחו נגד ערבים, לעומת 35% שנפתחו נגד יהודים....תיקים בגין עבירות רכוש מהווים 41% מסך כל התיקים שנפתחו נגד ערבים, ו- 40% מהתיקים שנפתחו נגד יהודים. אלה אינן עבירות התלויות בפרשנות הפרקליט או בשיקול דעתו של השוטר הלוכד - השיעור הגבוה [פי 5 סכוי לעבירת רכוש ע"י ערבי פי 10 סכוי לעבירת רצח ע"י ערבי] הוא עדות לפשיעה רבה יותר ולא לאכיפה רבה יותר.
החוקרים מצאו כי מתוך כלל התיקים שנסגרו 78.4% היו תיקים של יהודים לעומת 20.6% תיקים של ערבים. על פני כל תקופת המחקר ועל פני כל קבוצות העבירות סיכויי הסגירה של תיק של יהודי [עפ"י יחס הקבוצות באוכלוסיה] גדולים רק במעט (42%) מסכויי הסגירה של תיק של ערבי (39%) .בקרב יהודים בגיל 25 בעלי 3 תיקים קודמים והרשעה קודמת אחת, ההסתברות לסגירת תיק הנה 0.14 לעומת הסתברות של 0.13 אצל ערבים בעלי נתונים זהים. סגירת תיקים לפי תתי תחומים מראה כי בעבירות מסכנות חיים ומסכנות גוף שיעור סגירת התיקים גדול יותר כלפי יהודים ובעבירות כלכליות גדול יותר כלפי ערבים. [טבלה 3] פערים אלה אני סבור שניתן להסביר בהתיחסות שניתנה מעלה כלפי מחקרי עבר. חמישים ושלושה אחוזים מכלל תיקי היהודים שהגיע לכלל סיום בבית המשפט הסתיימו בהרשעה לעומת 61% מתיקי הערבים כלומר גם אחרי הליכי הסרק הרבים יותר הפוגעים ביהודים בסופם נסגר התיק עדיין שיעור היהודים כנגדם הוגש כתב אישום שלא הצדיק בסופו של יום הרשעה גבוה יותר. החוקרים על בסיס אותם נתונים טוענים כי בכל המקרים ובכל אחת מקבוצת העבירות, ובכל רמה של עבר פלילי, מעמדם של הערבים נחות לעומת היהודים והם ניצבים בפני הסתברות גבוהה משל היהודים להיות מורשעים בבית המשפט.
כבמחקרי עבר נמצא גם כאן כי בכל המקרים בהם מדובר בעבירות אלימות (עבירות, נגד גופו של אדם ועבירות נגד חיי אדם) קיימת הסתברות גדולה יותר להטלת עונש מאסר בקרב מורשעים ערבים לעומת עמיתיהם היהודים. וכי במקרה של צעיר יהודי בגיל 25 ללא עבר פלילי קודם, המורשע בעבירה אלימה וההסתברות שעונש מאסר יוטל עליו הנה 8% לעומת 19% במקרה של ערבי בעל אותם מאפיינים. אבל גם זאת ניתן להסביר באצבע קלה יותר על ההדק בהגשת כתבי אישום חמורים יותר כנגד יהודים. למשל יהודי שיבעט בערבי זקן למוות בחוף הים ויטביעו או שיחבוט סתם כך בקרש בראשו של ערבי הומלס - סכוי סביר כי יואשם ברצח ואילו לערבי שיעשה זאת יתכן ותצפה האשמה ב'גרימת מוות ברשלנות' שאם יקבל עליה את העונש המירבי תוכנס לסטטיסטיקה לפיה מקופחים הערבים בחומרת הענישה תחת סעיף זה...
פתח הדיון בסופו של המחקר הוא מניפסט פוליטי ולא אמירה של חוקר מה שגורם לי בהחלט לפקפק בדרך שנבחרה לניתוח הנתונים: "מתוך הממצאים שהובאו לעיל מסתמנת תמונה ברורה המצביעה באופן עקבי על פערים בין יהודים וערבים בכל שלושת השלבים של קבלת החלטות שנבדקו, ופערים אלה הם תמיד לרעת הערבים. בעוד שממצאים ונתונים על אפליית ערבים לעומת יהודים בתחומים שונים (הקצאת משאבים במישור המוניציפאלי, קרקעות, תעסוקה ועוד) התפרסמו במשך השנים, ותרמו לא במעט לביסוסה של תחושת אפליה כמעט בכל אחד ממעגלי החיים, הרי שבכל הנוגע למתרחש במערכת המשפט במישור היחסים שבין יהודים וערבים בישראל נתנה תשומת לב מועטה יחסית. בספרו [font='Times New Roman','serif']The Legal Status of Arabs in Israel מתעד קרצ'מר (1990) את מעמדם החוקי הנחות של ערביי ישראל..."[/font]
זוהי הצהרה שלא עולה בברור לתפיסתי מנתוני המחקר. אבל אני איש קטן שרק קורא נתונים ולא מפרשם בדרך שגרום לארגוני הNIF להעלותם באתריהם. זו היתה שעת בוקר יקרה שהוקדשה כדי לפנות מקום ליד המדף בסמוך לעבודה שהזכירו גולני והברווז...
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 25-02-2012 בשעה 08:09.
|
ראשי
צ'אט
(קרדיט למרשי)
מצב כלאיים
