09-03-2013, 09:45
|
|
מנהלת פורום קולנוע וטלוויזיה ...•*•●✩●•*•... המקסימה של הפורום =^◡^= ♡
|
|
חבר מתאריך: 03.10.06
הודעות: 7,080
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי צ'אקי. שמתחילה ב "גבר נמלט מבית הדין הרבני אחרי שהיה עצור משנת 2007"
ואו, איזה אשכול התגלגל פה ביומיים...
מה שקצת עצוב לי זה שאני רואה כאן אנשים שאני מחשיבה לחכמים ונאורים, שרושמים דברים שמפתיע אותי שהם תומכים בהם- כי הדברים עצמם חשוכים ומיושנים.
אני חילונית לגמרי, אבל כמו הרבה כאן- מכבדת את הדת והאנשים שמאמינים בה. אבל איך יכול להיות שאנשים כאן תומכים במשהו
כמו להכריח אדם להשאר עם אדם אחר, רק כי "ככה זה וככה זה כבר מאות שנים"?
אני בטוחה שהדת היהודית לא תומכת בלגרום סבל מיותר לבן אדם ולהשאיר אותו בן ערובה.
אף אחד לא משלה את עצמו במחשבה שהוא יוכל לשנות את הדת.
החוקים היו מקובלים פעם לפני מאות שנים- אז באמת בכיף- שישארו ככה, אבל זה לא מתאים לתקופה של ימינו כבר עשרות שנים. אז למה לא ליצור אלטרנטיבה?
למה נשים שמתעללים בהן צריכות להשאר עם אדם כי לא "מרשים" לה לצאת ממערכת היחסים הזו? (אני לא מדברת בהכרח על אלימות פיזית אם לשם חתרתם.
גם אלימות מילולית כגון לשמוע 50 פעם ביום "יא בטטה תראי איך הבית נראה, את דוחה ומי ירצה אותך בכלל, איזה ידיים דפוקות יש לך תראי איך השניצל שרוף,
את מטומטמת שלא הכנת אוכל לאורחים וכד', ואיומים "אם רק תחשבי להתגרש ממני אני אקח את הילדים ולא תראי אותם יותר לעולם" ; "אם תתגרשי ממני אני אגיד לכולם כמה זונה את
שהולכת עם כולם ואכתים את השם שלך", זו אלימות. והיא לפעמים נוראית יותר מהפיזית, כי אותה אתם מקבלים מהאדם שאמור לאהוב אתכם יותר מהכל- ולה גם לרוב אין הוכחות)
מדוע אישה שהאהבה אצלה נגמרה לבעלה (קורה, מה לעשות), לא יכולה לעשות את הצעד ההגיוני ביותר- וזה פשוט לסגור את השאלטר
על מערכת יחסים שהייתה מוצלחת ועכשיו כבר לא בתוקף ולסיים את הנישואים?
לפי דעתכם זה מצב נורמלי שהיא תשאר נשואה כי "למה לפרק נישואים "רק" כי היא לא אוהבת אותו. יש לה חובה להשאר" ?
בואו תקחו אקסית מהעבר שלכם- מומלץ אפילו אקסית קצת טרלללה.
לא ראיתם את השגעון בהתחלה, נכון? ומה היה קורה אם היה נכנס לכם ג'וק לראש שאתם חייבים להתחתן איתה ויהי מה?
איך הייתם מרגישים אם כיום הייתם מחוייבים להשאר איתה כי אסור לכם לעזוב אותה?
אני בטוחה שאין אחד מבניכם שהיה אומר כרגע "ואללה סבבה". אנשים משתנים ורגשות משתנים ולהכריח אנשים זה לא הפתרון.
ובתכלס זה משגע- איך אתם בכלל משווים חוזה דירה לחוזה נישואים? זה אפילו לא בסקאלה!
חוזה לדירה הוא חוזה זמני, וגם אם נחיה בעולם בו חוזה דירה זה חוזה נצחי- איך אתם יכולים לשים תג מחיר על רגשות?
זה לא הסכם של דירה ושל עציצים ורהיטים. זה הסכם על איך אנשים יחיו, עם מי מותר להם לשכב ועל ההסכמים במערכת הזוגית.
וגם אם אתם ממשיכים להתעקש שחוזה של דירה ונישואים זה הינו הך- גם כשנמאס לך מדירה והמשכיר לא רוצה לתת לך ללכת אתה יכול לתבוע אותו ולהגיע להסכם סופי.
אם אתה רוצה להתגרש והצד השני לא, אתה יכול לעשות בדיוק כלום (גם לאיים על הבעל או להכניסו לכלא זה בתכלס כוסות רוח למת- כי הוא עדיין מסרב, ואתם עדיין כלואים במערכת יחסית לא רצונית)
ובוא נקח סנריו נוסף- (אני פונה בכוונה בלשון זכר, לנסות להראות מה היה קורה בעולם הפוך)
אתם רוצים שיהיו לכם ילדים בעתיד? ומה אם לא יצא לכם לדבר על זה עם האישה לפני הנישואים או שהיא הסכימה, ואחרי הנישואים היא שינתה את דעתה?
אתם מתים לילד. מישהו שיקרא לכם אבא ויעריץ אתכם, ולאט לאט אתם גם רואים שהיא כבר לא אותה אישה שהתחתנתם איתה.
במצב הנוכחי כיום- אין לכם מה לעשות. אתם תחיו כמה שנים ועשרות שנים עם אדם שאתם שונאים ושמחזיק אתכם בן ערובה.
"נדפקתם" זו הגדרה טובה גם לכם וגם לה:
ציטוט:
שלום, שמי עירית רון, אני בת 43 ויש לי בת בת 11. אני מספרת את הסיפור שלי לא כדי שתרחמו עליי,
אלא כדי למנוע מנשים אחרות לעבור את הסבל שאני עוברת. נשים, אל תגידו 'לי זה לא יקרה'. בעלי מסרב לתת לי גט כבר 8 שנים!
יש דרך למנוע מצב של סרבנות גט: אם את חותמת לפני החתונה על הסכם קדם-נישואים שנקרא הסכם לכבוד הדדי, לא יקרה לך מה שקרה לי.
אני רוצה להעניק לבת שלי אח או אחות, אני שנים מבקשת זאת אבל הזמן עובר ואני מאבדת את ההזדמנות הזו כי אני ב"שבי" ובית הדין הרבני
מסרב לכפות על בן זוגי את הגט. הרבנים ניסו לרמוז לי שאני צריכה לשלם כסף כדי לקבל את הגט ולוותר על מזונות הילדה.
יום האישה בשנת 2013 במדינת ישראל הוא לא יום חג. כי גם במדינה כביכול מודרנית מי שמחליט עבורי אם אלד ילד נוסף הוא הרכב הדיינים בבית הדין הרבני ולא אני.
נשים יקרות, קחו אחריות על חייכן! אל תיכנסו לנישואים בלי הסכם לכבוד הדדי. עכשיו מתברר שיש רבנים שמרתיעים זוגות מלחתום
על ההסכם ויש כאלה שמסרבים לרשום נישואים עם ההסכם. איך זה יתכן?!
הדיינים ברבנות לקחו את רחמי בגיל 35 ואני לא יודעת מתי יחזירו לי אותו, היום אני בת 43.
|
לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.
עצוב לי שנראה לכם הגיוני להכריח אדם לחיות עם אדם אחר שאותו הוא במקרה הטוב "רק" לא סובל, רק כי זה המצב.
מצב נתון שהוא מצב רע, לרוב גם ניתן לשינוי. ופה זה אפילו בצורה קלה יחסית- כי לא צריך לשנות את הדת, רק להוסיף אופציה לאנשים
שכן רוצים להתחתן אבל לא רוצים להיות כבולים לנצח (נראה שמבחינתכם כנראה כרגע זה "או הדרך שלנו או לכו @$# ואל תתחתנו"...)
ואו זה ארוך. אל תתנו לי מקלדת בפעם הבאה שאני עייפה.
אני הייתי סמנתה
_____________________________________
09.07.00-16.07.12
|