האשכול הקודם מבצע ״צוק איתן״ - אשכול חדשות ועדכונים מרכזי (6)
http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-...B%D7%96%D7%99_6

אנדרטה שחמאס הציב בעזה

השתתפתי במבצע כאיש מילואים בחטיבת הנח"ל. הייתי מעורב ברוב האירועים שמוזכרים בכתבה. אם למישהו יש שאלות אשמח לענות.

מה התובנות שלך [במסגרת המגבלות של ביטחון שדה] על מוכנות, תפקוד ,בחירת יעדים ומטרות של כל המעורבים

חשבתי איך אני אענה על זה בצורה שלא תפגע בביטחון שדה בצורה כזאת או אחרת. אשמח אם מישהו מהמנהלים יסביר לי איך אני מסביר על פעילות צה"ל ועל המוכנות (או חוסר המוכנות) מבלי לפגוע בב"ש.

בנוגע לדברים שכן אפשר להגיד:

- תפקוד - אפשר להגיד, היינו לא רעים. מבחינת לוחמה ומבחינה מורלית אפשר להגיד שרוב מוחלט של החבר'ה היו מעולים. המוטיבציה והרצון של אנשים להילחם כדי להגן על הבית הייתה נמוכה מאוד (בניגוד למה שהוצג בתקשורת). וגם בלי מוטיבציית שיא, ועם הרבה רצון שיגמר כבר ושנעוף הביתה, החבר'ה נלחמו כמו אריות. אולי ההסבר הוא חברתי. אנשים שם כל הזמן דיברו על זה שהם רוצים שיגמר, ומצד שני הם נלחמו בשביל החברים שלהם. מעניין אותי אם זה היה ככה בכל מלחמה/מבצע בו השתתף צה"ל. ראיתי הרבה חתירה למגע, בעיקר כשהיו פצועים. מעט מאוד שיחקו משחקים של 'כואב לי/אני חולה'. היו הרבה דיבורים על דור הסמארטפונים הזה... בפועל רואים שמבחינה מורלית הם הסתדרו יפה. הבעיות שהיו, היו מקצועיות ולא מורליות.
- התובנה הכי מעניינת שהיתה לי משם זה שהאויב שלנו בכלל לא פראייר. היו אנשים שקראו להם פחדנים. זה קשקוש. כוח של 15 מחבלים שתוקף פלוגה צהלית המלווה בשריון חיל אוויר ותותחנים חייב להיות בהגדרה אמיץ ונועז מאוד. המחבלים הצליחו להיות מאוד אפקטיביים למרות הנחיתות המבצעית שלהם. חטפנו המון אש צלפים שגם גרמה להרוגים ופצועים. חטפנו המון טילים שגם הם גרמו לנפגעים אצלינו. היו מעט היתקלויות מטווח קרוב - לא תמיד הם נגמרו במוות של המחבלים. כמעט תמיד הם נגמרו בנפגעים אצלינו. אסור לנו לזלזל באויב שלנו. המבצע הזה הוכיח לדעתי שגם בעזה צמח כוח צבאי שמסוגל להסב נפגעים רבים והוא מקצועי ומיומן ומעל הכל מאוד מאוד נועז.
- תובנה נוספת על האויב - שמעתי שנאמר מספר פעמים (גם על ידי אנשי צבא בתקשורת) שהמחבלים זורקים את הנשק ובורחים כי הם פחדנים. לי אישית יש אינטרפטציה אחרת לנושא. בהשתלטות האמריקאית על פלוג'ה לוחמים עיראקים נהגו להכין מצבורי נשק בנקודות שונות בשדה הקרב. ככה, ברגע שהם היו צריכים לנתק מגע ו"להפוך" לאזרחים לא חמושים שוב, הם יכלו לעשות זאת בקלות. יש לי הרגשה שזה דבר שראינו שקורה גם בעזה. לצערי זה דבר שלא התייחסו אליו ולא שמו אליו לב. העדיפו להישאר בקונספציית 'הם פחדנים ולכן הם בורחים' ולא להבין שזהו מהלך טקטי שנועד להגן על הכוח הלוחם שלהם ולמנוע פגיעה בו על ידי חיל האוויר.

תודה, מעניין, אמשיך לחטט,
האם להרגשתך הייתם מוכנים למשימות ?
אני מבין כי האויב לא התקשה לזהות מטרות שצה"ל סיפק לו, עד כמה אתם הצלחתם לזהות את האויב ? האם בהיתקלויות מטווח קרוב המחבלים הם שהתקילו אתכם, או שהיו גם מקרים הפוכים ?

מבחינת מוכנות ספציפית למשימות שהוטלו עלינו כן. מבחינת מוכנות כללית (רמת אימונים וכו') אני חושב שיש על מה לעבוד ומקווה מאוד שיופקו לקחים ותעשה עבודה רצינית בתחום.

אני לא יודע להגיד לך על מקרים בהם התקלנו את האויב מאחר ואני לא הייתי בחוד. בתחילת הלחימה אין ספק שהם הופתעו... במיוחד מחימוש מדוייק. אבל לא רק.

הידע שלי על המבצע מקורו מהתקשורת, מה שכתבת [ועוד שתיים שכתבו כאן],עוזר לי להבין כי הידע שלנו המעוצב ע"י התקשורת , מוגבל מאד, לא ברור לי למה לא מנצלים פה ידע ממקור ראשון כמו שלך, לשם הבנה טובה יותר של המציאות.

הידע הזה שמעוצב בתקשורת לרוב הוא כל כך חלקי ושטחי. אחרי שנגמר הכל ראיתי המון כתבות על המבצע. מדהים לראות את כמות הדיבורים ביחס למידע שהם נותנים...

אני חושב כי ידע הוא כח, אני תוהה , אולי כדאי לפתוח כאן אשכול המזמין אנשים שהשתתפו בלחימה, לספר פה התובנות שלהם

אשמח להוסיף את התובנות שלי בעניין. הייתי פרמדיק בגדוד סדיר של שריון בפלוגת חרמש מילואים.

• מוכנות החי"ר - סך הכל לא מעט מהחיילים בפלוגה הם בוגרי קרבות ולמודי ניסיון, המוטיבציה הייתה גבוהה מאוד בהתחלה ולאט לאט ירדה עם הזמן (שחיקה מבצעית אני משער?) ואף שאננות גדולה בימים האחרונים עקב השקט היחסי. אבל היה אומץ ותעוזה רבה והיה מקרה אחד ויחיד של צורך בלפנות מישהו עקב פחד. הקפיצו אותנו מהר מאוד והיה לנו מעט זמן להתאמן (שלושה ימים) אבל סך הכל הרמה הייתה סבירה. יש יותר ויש פחות, אין ספק שיש המון מקום לשיפור. הציוד היה מעולה מבחינה אישית (וסטים, תיקי לאו, קסדות ברכיות משקפי מגן איכותיות), היה רק מחסור בכוונות מפרו אבל הרוב הסתדרו עם כוונות ברזל והיו יופי של פגיעות במטווחים. מרכיב הכושר היה בעייתי למילואימניקים, וגם לי. אני בכושר אבל לא בכושר קרבי, לצעוד 4 ק"מ באור יום לתוך הרצועה זה לא דבר פשוט במיוחד בשיא החום, עם קרמי וציוד לחימה מלא. למרות זאת האנשים המשיכו להלחם ולתת ולטהר מקומות. בסוף היום עקב המאמץ הפיזי האדיר והחום היו מקרים רבים של התביישויות (למרות ששתו כמות מים מספיקה). עם הזמן והניסיון למדנו באיזה שעות עלינו לפעול ומתי עלינו לנוח. היו פצועים בעיקר מחוסר זהירות של הלוחמים עקב טווחי בטיחות (רסיסים של מטול וכו') אך זה היה בהתחלה ומהר מאוד אנשים הסתגלו.

• שריון - בעצם הווה את חוד החנית והיה מקור האש החשוב והמועיל ביותר בגזרות שלנו (היינו ב2 גזרות). החברה הסדירים עשו עבודה מדהימה. חסלו לא מעט מחבלים, החימוש המדויק עשה עבודה עוד יותר מדהימה. הרגשנו בטוחים ביותר עם החברה האלה. חברה מצויינים ומלאי מוטיבציה שלא ראו בעיניים. אפשר היה לסמוך עליהם בעיניים עצומות. השת"פ שלנו עם השריון היה נהדר, היו לנו 4 טנקים שלנו ופשוט השתמשנו בהם למגוון דברים אם זה לעשות חורים בבתים עם חלול ועד אבטוח הכוחות.

• מבחינה רפואית - הצבא השתפר פלאים. לכל פלוגה יש מטפל בכיר (פראמדיק או רופא). הציוד הרפואי שלי היה מתקדם ביותר. לכל חייל היה תחבושת CAT. היה מספיק סמים נגד כאבים. השתמשתי בסוכריות מציצה פנטניל נגד כאבים וזה היה מעולה. הטיפול בכאב היה מיטבי, הפינוי היה מהיר מאוד. אני מאמין שיש מקום לשיפור כמו תמיד אבל אין ספק שראו שחיל הרפואה רק משתפר ולומד.
• האויב - בלתי נראה, לא נתקלנו בו ככח חי"ר. השריון וחיל האוויר חסלו אותם מרחוק. פעם ביום היה ירי לכיווננו אך לא משהו רציני. כנראה היו מחופרים טוב במחילותיהם והם חיכו לנו שנתקיף אותם. הם לא יזמו מלבד המקרים הבודדים של ירי לכיוון שהבוקר עלה (בשחר). מחלקה שלנו שנכנסה ככח אחרון לרצועה אמרה שהם נכנסו והם היו תחת אש לתקופה קצרה, עד עכשיו לא ברור לי כמה זמן ומאיפה זה הגיע

לסיכום. הייתה הרגשה שצה"ל עשה את העבודה כמו שצריך. הפעיל לא מעט אמצעים וכוח אש שעשו עבודה באמת מדהימה. לדעתי החי"רניקים היו איפשהו גורם חשוב אך ממש לא מכריע כמו השריון וההנדסה שעשו את מירב העבודה החשובה באזור שלנו. אבל זה רק לעניות דעתי ולא בהכרח אובייקטיבי.

חיל הים מפיק לקחים מהמערכה: שינויים באימונים, בחינת רכישה של טילים חדשים בעלי יכולות דיוק גבוהות וחיזוק שיתוף הפעולה הבין זרועי

http://www.idf.il/1133-21479-he/Dover.aspx

בריאיון נדיר ל"טלגרף" הבריטי, סיפר מפעיל מל"טים שהשתתף במבצע "צוק איתן", על הקושי שבלחימה במחבלים שמסתתרים בתוך אוכלוסייה אזרחית. "נלחמים עם ידיים קשורות מאחורי הגב"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=875

תחקיר מסכם של חיל האוויר ל"צוק איתן" טוען כי המודיעין שסופק לחיל ע"י אמ"ן, לגבי המנהרות והרקטות עד 40 ק"מ, היה בעייתי וגרם להפצצות לא יעילות. שיתוף הפעולה עם כוחות הקרקע, לעומת זאת, היה ברמה גבוהה

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/647/566.html

הקרן ממנה יוכלו אנשי מילואים אשר נקראו למבצע 'צוק איתן' לדרוש פיצויים בגין הפסדים כספיים שספגו בשל שירותם במבצע, יוצאת לדרך

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=875

תע"ש חושפת את "בולם זעזועים" - מערכת להגנה עבור חיילי חי"ר מפני טילי נ"ט
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=490084

נכתב למעלה בתגובה של חייל במבצע : 'המוטיבציה והרצון של אנשים להילחם כדי להגן על הבית הייתה נמוכה מאד... ' אולי קצת סותר את רוח הדברים של רס"ן לימור.

מדובר בערכות המולבשות על הפצצות ומאפשרות פגיעה מדויקת באמצעות מערכת הניווט GPS. במהלך "צוק איתן" נעשה שימוש נרחב במערכת הנשק

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2496536

מנהל נתב"ג שמואל זכאי אמר כי בזמן מבצע "צוק איתן" חמאס שם לו למטרה להציב מצור על ישראל, אולם ניהול נכון מנע זאת"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=324&loc=18

קצב ניסויי השיגור של הזרוע הצבאית בעזה מתגבר ומעיד על חידוש מערך ייצור הרקטות. צה"ל אישר בטוויטר: שוגרו ארבע רקטות תוך 24 שעות. לפי הפלסטינים, בשבועות האחרונים שוגרו 14 רקטות לפחות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4594119,00.html

יום שלישי ברציפות: בעזה מדווחים כי חמאס שיגר שלוש רקטות לים במסגרת ניסויים שנועדו לשקם את יכולות הזרוע הצבאית לאחר מבצע צוק איתן. תושבים בעוטף עזה שומעים בימים האחרונים את השיגורים והם מודאגים: "בקלות הם יכולים לסובב את המשגר לעברנו"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4602976,00.html

ישראל ניהלה במשך כמעט חודשיים מאמץ מלחמתי אדיר, פגעה קשות בחמאס, אך לא שינתה את המצב מול עזה. אחרי שהאבק שקע, צריך לשאול: אם נגד השחקן החלש באזור אין לנו מענה, מה יהיה כשניאלץ להתמודד עם אויבים גדולים ממנו?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=1

אני אגיד שוב מה שאמרתי במהלך המבצע - אין לא יכול, יש לא רוצה!

בניגוד ללבנון 2.0, זה לא שצה"ל רצה להגיע לים ונהדף ע"י ההתנגדות ההירואית של חמא"ס. מראש הגדירה הממשלה יעדים צנועים וברורים להשגה (השמדת מנהרות חוצות גבול) ולא הנחתה לכבוש את הרצועה או להגיע להישגים משמעותיים יותר - האם היה נכון לעשות זאת זו שאלה פוליטית שטומנת בחובה את שאלת "היום שאחרי".

צה"ל לפי ראייתי עמד יפה ביעדים שהוצבו לו. את הטענות על אי הגעה להישג מדיני משמעותי או על הצגת ישראל כחלשה יש להפנות לממשלה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

מבחינת ישראל - יש החלטה שעדיף לישראל להתמודד עם "סבבי לחימה" מאשר החלופה.
את החלופה רואים למשל בסוריה אפגניסטן ועירק. במקומות הללו היו חותמים ברגע על ההשגים שישראל הגיעה אליהם מול החמאס,
וזאת כשהאוייב העומד בפניהם אינו שונה מהותית מהחמאס.
מהבחינה הזאת - "דיוויזיות האוייב הכבדות" בהחלט חלשים ופגיעים יותר מחמאס.


כשמדובר על "הכנעת החמאס" עולה השאלה - למה שארגון טרור יכנע?
הרי הרס המפקדה, יכולת המדינה לשלוט או פגיעה בכלכלת המדינה - לא יובילו לכניעה.
כניעה כזו יכולה לנבוע מ"השטח" צמיחת מחאה עממית שבפועל תסרס את יכולתו של החמאס לפעול.
מחאה כזו אינה התרחשות סבירה - כי מקור כוחו של החמאס הוא ב"התנגדות".

אפשרות אחרת היא שהחמאס יחלש יותר מאשר ארגונים אחרים שיקחו את מקומו,
אבל אם ארגונים קיצוניים יותר יעלו זה לא לטובתינו (גם אם ישראל "אדישה" לאפשרות כזו)
וגם אם הפת"ח יעלה זה לא לטובתינו, גם כי הוא חלש, יזדקק לעזרה, וישאב אותנו חזרה לעזה,
וגם כי ראשיו מבהירים שאין להם עניין בפיתרון כזה, והם ישתמשו בכל אלימות ישראלית כדי לנגח את ישראל.


לכן,
ניתן לערער על החלטה זו (שהיא במישור הפוליטי ולכן לא רלוונטית כ"לקח צבאי")
אם לא מערערים עליה - יש דברים שניתן לשפר,
אבל לא ראינו שום "כישלון" בלחימה בעזה.

דווקא ראינו ש"זרוע היבשה" עשה שם קאמבק מרשים, והייתה הפעלה יעילה של כוח יבשתי שאיגף בהצלחה, לחם ביעילות, והשיג את מטרותיו.
הפקת לקחים שבהחלט מראה על טיפול בבעיות שראינו בלבנון.
ולגבי המנהרות - תמיד יש בעיות טקטיות, ותמיד יש דברים שלא זכו לתקצוב.
זה שלא תקצבו נושא מסויים - לא אומר שהיה כישלון.
ושאלת תקצוב פיתרון טכנולוגי לבעיית המנהרות - אולי גם היא בעיה פוליטית.

בחודשים האחרונים נוי יפרח ואמה, אביבה, התרוצצו ברחבי ארצות הברית וגייסו תרומות לחיילים - הכל כדי להתרחק מהכאב והחלל שנותר כשטל נהרג בקרב בשג'אעיה בקיץ האחרון. עכשיו זה רק שתיהן. אביבה מחפשת בית חדש, נוי מנציחה את האח הקטן וצוללת לסרטונים בהם תועד. שהייתה. "כשהיא תעמוד על הרגליים, אני קצת אפול", אומרת נוי. "עכשיו זה לא הזמן".

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1096262

על רקע עשרות חדירות מהרצועה פנו ראשי הרשויות באזור לשר יעלון בדרישה לקדם את המכשול הפיזי המתוכנן: "שים את חיינו בראש סדר העדיפויות"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4599634,00.html

הפצ"ר החליט על הרחבת החקירות הפליליות נגד חיילי צה"ל בשורת תקריות ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. בין היתר הורה לחקור את תקרית הריגת ארבעת הילדים בחוף עזה, הריגת 15 פלסטינים בבית הספר של אונר"א בית חאנון, הריגת שני נהגי אמבולנסים, ירי לעבר פלסטיני שנשא דגל לבן ותקיפת בית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס ב-20 ביולי שבה נהרגו 27 אזרחים פלסטינים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4600289,00.html

http://www.idf.il/1133-21544-he/Dover.aspx

את הדברים אמר הפרקליט הצבאי הראשי בכנס בנושא אתגרי הלחימה במרחבים צפופי אוכלוסין, והוסיף כי "חמאס מימש דוקטרינה שתכליתה לשלול מצה"ל את היכולת לממש את עיקרון ההבחנה"

לראשונה בצה"ל עזבו כוחות חי"ר של חטיבת הצנחנים לרגע את הנשק האישי והתנסו בתפעול כלי מסיבי יותר - טנק. הכל במסגרת שיתוף פעולה תוך זרועי שנערך בשיזפון כלקח ממבצע "צוק איתן". "שיתוף הפעולה ייתן לנו כתף ברזל"

http://www.mazi.idf.il/113-11791-he/IGF.aspx


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mazi.idf.il/sip_storage/FILES/1/11511.jpg]

חמישה חודשים לאחר מבצע "צוק איתן" יסיים את הכשרתו צוות גדס"ר גבעתי שאיבד את מפקדו, סגן הדר גולדין ז"ל. חייליו לא שוכחים אותו לרגע, "הדר בנה וגידל אותנו, כל מה ששלנו שייך לו"

http://www.mazi.idf.il/113-11793-he/IGF.aspx


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mazi.idf.il/sip_storage/FILES/1/11521.jpg]


את תפקידו בתור מפק"צ בפלוגת ההכשרות של גדס"ר גבעתי, עזב סגן גולדין ז"ל לפני תחילת מבצע "צוק איתן", באמצע "שובו אחים" - המבצע שקדם לו. "הוא היה אלוהים בשבילם", מודה המ"פ, סרן כפיר מרדכי. "הם היו מחוברים אליו מאוד". התקרית של גדס"ר גבעתי, בה נהרגו ה-מ"פ, רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין שנחטף ולאחר יומיים הוגדר כחלל צה"ל, אירעה כזכור ב-1 באוגוסט, בוקר יום שישי, שעה וחצי לאחר הפסקת האש. סמוך לשעה 9:00 איתר הכוח שהיה באזור רפיח חשוד כתצפיתן של החמאס, ורס"ן שראל ז"ל יצא לעברו עם חוליה מצומצמת שכללה את גולדין וגדעוני ז"ל על מנת לנטרלו ללא פתיחה באש. במהלך ההתקדמות נפתחה אש לעבר הכוח, כאשר ככל הנראה מחבל שיצא מפיר של מנהרה התפוצץ בקרבת הכוח וגרם למותם של רס"ן שראל וסמ"ר גדעוני. סגן מפקד הפלוגה, סגן איתן, ששמע את קולות הירי והגיע לאזור הבין כי סגן גולדין איננו וכנראה נחטף דרך פיר מנהרה שהיה בסמוך. הוא הודיע למפקד הגדס"ר כי הוא נכנס אל הפיר. מפקד החטיבה, אל"ם עופר וינטר עולה באותם רגעים בקשר הפלוגתי ונותן לו אישור. בהמשך מוחלט על הפעלת נוהל "חניבעל", המורה על סיכול חטיפת חייל בכל מחיר. צה"ל פתח בסדרת הפגזות כבדות וממוקדות על רפיח, ובבוקר שאחרי הודו בחמאס כי איבדו את הקשר עם חוליית החוטפים והעלו סברה – שלאחר מכן אושרה על ידי גורמים בצה"ל – כי סגן גולדין אינו בין החיים.

בתחילת דרכו בעולם המילואים, לתא"ל פרידמן בן-שלום לא היה אמון בלוחמים המבוגרים לצידם הוצב בפלוגה. 32 שנה לאחר מכן, כקצין המילואים הראשי, הוא מספר על הניסיון והמנהיגות שאנשי המילואים מביאים ללחימה

http://www.idf.il/1133-21573-he/Dover.aspx

בן-שלום מספר על מפקדי חטיבות, גדודים ופלוגות שפגש – את כולם הוא מכיר בשמם, ועל רובם יודע להעיד היכן גרים ובמה עוסקים באזרחות. הוא מספר על ההיתקלות בה נפל סא"ל אמוץ גרינברג מחטיבה 188. סא"ל גרינברג ז"ל היה סגן מפקד גדוד בחטיבת שריון במילואים, ולאחר מכן עבר יחד עם מפקד הגדוד שלו וחברו הטוב, סא"ל (מיל') אלון וילוז'ני, לפקד על מטה חטיבה 188. "הם היו החברים הכי טובים. במשך שנים רבות וכך גם בני משפחותיהם. בהיתקלות זו אמוץ נהרג ואלון נפצע. הסיפור של השניים מבטא את הרעות והשליחות המאפיינות כל כך את משרתי המילואים. אנשים שעוזבים בית, משפחה ועבודה על מנת להגן על כולנו".

הלחימה בקיץ 2014 יישמה את התפיסה של צה"ל רשתי, שאת יישומה מובילה יחידת "לוטם". אל"מ א', שפיקד על מרכז הל"א בראיון נדיר


http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=324&loc=14

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=1

נראה כי האירוע היה יותר ארוך ומורכב ממה שפורסם, ורואים יותר לחימה מצד המחבלים ימ"ש (כולל נסיון הצמדת מטען חבלה לטנק מטווח 0).
אני שמח שהאירוע הסתיים לטובתנו, אבל בניגוד למה שהוצג בימים הראשונים של המבצע אין ספק שהיייתה כאן לחימה מכובדת מצד הרעים.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-...%A8%D7%A9%D7%AA

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הם כבר חלמו על הבית, על טיול ולימודים, אבל יום לפני השחרור של מחזור אוגוסט 2011, לוחמי הנח"ל קיבלו פקודה – נכנסים קרקעית לרצועת עזה. למרות שהיו יכולים לבחור להשתחרר, התנדבו כל בני המחזור להישאר ולהילחם. יום למחרת הם כבר היו מילואימניקים, אך בתום המבצע, הם חצו את הגדר בהרכב חסר. זהו סיפורם

http://www.mako.co.il/pzm-reserve-d...0&pId=419406249


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.mako.co.il/2014/12/12/blurred_g.jpg]

סגן אוהד, ששבעה מחייליו נהרגו בקרב בשג'אעיה ב"צוק איתן", סיפר שירד מהנגמ"ש שנתקע כדי לדווח לכוח נוסף בזירה על תזוזה רגלית, וכך ניצל. "הבנתי שנותרתי לבד. הייתי בלי הנשק עם רגליים משותקות. לא יכולתי לזוז"

http://news.walla.co.il/item/2812255

התצפיתנית שסיכלה פיגוע ענק, הטכנאי שפרץ את גדר המערכת לרצועת עזה והחובש שנלחם על חייהם של חבריו תחת אש - לכבוד חג החנוכה, הגיבורים של מבצע "צוק איתן" נחשפים

http://www.idf.il/1133-21618-he/Dover.aspx

כוחות הרפואה של אוגדה 80 תרגלו לראשונה אירוע רב נפגעים כתוצאה מתאונת דרכים חזיתית || בעקבות לקחי "צוק איתן" במערך הרפואה של אוגדת עזה יוכפל כוח האדם ויורחב גיוס הפראמדיקים

http://www.idf.il/1133-21628-he/Dover.aspx

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=324&loc=14

תרגילים, שקיימו חמאס וכוחות הביטחון הלאומי, דימו כיבוש מוצב צה"ל בקרבת הרצועה תוך חטיפת חייל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//external/ildefense/300x225/30-12-2014/19613.jpg]

"ביבשה", ביטאון זרוע היבשה, מפרסם את גיליון 29 המוקדש למבצע צוק איתן:

http://mazi.idf.il/14-he/IGF.aspx

http://www.scribd.com/doc/249616628...%D7%A9%D7%94-29

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מבצע "צוק איתן" היה סבב הלחימה השלישי מאז 2008 בין צה"ל לחמאס, אשר ביסס ברצועת עזה תשתית צבאית, שיצרה איום ביטחוני על ישראל, ושליטתו בה הוסיפה נדבך של מורכבות לדרכם המשובשת ממילא של ישראל והפלסטינים להסדר מדיני כולל. קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים (עורכים: ענת קורץ, שלמה ברום) שנכתב בעקבות המבצע מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה ואחריה; הלחימה עם חמאס כמאיץ מסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל. את הקובץ חותם מאמר מפרי עטו של אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, המוקדש לניתוח המאזן האסטרטגי של המערכה בעזה ולהמלצות מדיניות, שתכליתן עיצוב מענים צבאיים ומדיניים-דיפלומטיים לאתגרים שנכונו לישראל בטווח הקרוב והרחוק.

תוכן הספר

הקדמה

שער א : ההיבט האסטרטגי / צבאי
׳צוק איתן׳ — א-סימטריה בין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית, אודי דקל
טשטוש זהות המנצח בלחימה נגד צבא ״טרורילה״, יורם שוייצר
בין ׳עופרת יצוקה׳ ל׳עמוד ענן׳ ול׳צוק איתן׳, גבי סיבוני
'כיפת ברזל': ההגנה מפני טילים בתפיסת הביטחון הישראלית, אמילי לנדאו ועזריאל ברמנט
לוחמת רקטות ב'צוק איתן', יפתח ש. שפיר
לוחמה תת-קרקעית: אתגר חדש-ישן, יפתח ש. שפיר וגל פרל
׳צוק איתן׳: נקודת המבט של הגנת הסייבר, דניאל כהן ודניאל לוין
'צוק איתן' — הזווית המשפטית, פנינה שרביט ברוך
פירוז רצועת עזה – יעד ריאלי או חלום באספמיה? קובי מיכאל
ההרתעה הישראלית אחרי מבצע ׳צוק איתן׳, מרק הלר
ההרתעה כלפי חמאס – חשיבה מחודשת, אבנר גולוב

שער ב : ישראל והזירה הפלסטינית
׳צוק איתן׳ כמנוף להחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, שלמה ברום
לקראת שינוי מסלול ושיח — מאזן הכוחות בזירה הפלסטינית, והתהליך המדיני, ענת קורץ
שינויים ארגוניים בחמאס: לאן פני הארגון? בנדטה ברטי
האם חמאס מחשב את קיצו לאחור? מתוך השיח ברשתות החברתיות בזירה הפלסטינית ובעולם הערבי, אורית פרלוב

שער ג : הזירה הישראלית
החזית האזרחית במבצע ׳צוק איתן׳, מאיר אלרן ואלכס אלטשולר
׳צוק איתן׳: רכבת השדים של דעת הקהל, יהודה בן מאיר
השלכות 'צוק איתן' על יחסי ערבים-יהודים בישראל, נאדיה חילו, איתמר רדאי, מנאל חריב
'צוק איתן': סיכום כלכלי, ערן ישיב
ההתיישבות במבצע ׳צוק איתן׳ – לא מצודות כוח, דוד טל

שער ד : הזירה האזורית והבינלאומית
סימנים להתעוררותה של תפיסה אזורית בעקבות ׳צוק איתן׳, גלעד שר ולירן אופק
המערכה בעזה כזירת התמודדות בין-ערבית, יואל גוז׳נסקי
׳צוק איתן׳ לתהום עמוקה ביחסי ישראל-טורקיה, גליה לינדנשטראוס
מצרים, חמאס וישראל: המתווך הלא-נייטרלי, אפרים קם
ארצות הברית וישראל נקלעו לאש צולבת, עודד ערן
הזדמנות למפנה בהתמודדות עם מסע הדה-לגיטימציה של ישראל, גלעד שר ועינב יוגב

סיכום: המאזן האסטרטגי של מבצע ׳צוק איתן׳: השגת התכלית האסטרטגית באופן מהיר
ויעיל, ובעלות נמוכה יותר, עמוס ידלין

קישור לספר:
http://www.inss.org.il/uploadImages...%AA%D7%A8. pdf

הקרב ברפיח במבצע "צוק איתן" נחקר על ידי הפרקליטות הצבאית, בדומה לתקלות אחרות שאירעו בשדה הקרב. אודי שמחוני, מפקד אוגדה במילואים, מסביר אילו בעיות עלולות לצמוח מכל חקירה

http://news.walla.co.il/item/2816456

בפעם האחרונה שצה"ל ביצע לחימה מקפת בשטח בנוי ועירוני היתה בכיבוש בירת לבנון ביירות במלחמת לבנון הראשונה. ביירות נכבשה אז תוך שלושה ימים. פיקדתי אז על אחד הכוחות. טרם הקרב, התקיימה שיחה בין מפקדי הכוחות עם לרמטכ"ל, רפאל (רפול) איתן אשר הנחה בברור ולא השאיר מקום לספקות: כאן לא תהיה "סואץ שנייה" (לזכר הקרב העקוב מדם ביומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים), תפעילו את כל עוצמת האש הדרושה על מנת לחסוך בחיי חיילי צה"ל. מסה של אש תקדים את כניסת החיילים לטיהור גורדי השחקים.

ביירות הותקפה ממספר כוונים והכוחות נענו ברחובות העיר לפי תורת הלחימה באותה העת. מקדימה נעו צמד טנקים וצמוד אליהם צמד תותחים ארטילריים. בצדדים נע כוח החי"ר של בה"ד 1. מכל בניין ומכל חלון שנורתה אש לעבר הכוח השבנו מידית במספר פגזי טנקים, ואם הקומה היתה גבוהה יותר ירו לשם התותחים. כך התנהל הקרב, כך השתלט צה"ל על ביירות. במשך יומיים הגבנו באותו אופן על מי שירה עלינו – תגובה מהירה וכואבת וקומה שעפה באוויר.

האש המסיבית לא פסחה גם על השגרירות הרוסית אשר ספגה אש טנקים כאשר באחד המקרים מפקד הכוח הקדמי - סרן קופר, מ"פ מצטיין מגולני - סבר שהיא מהווה סיכון. אף חייל חי"ר לא נכנס לבתים גבוהי הקומות לפני שהבית ספג מנת אש מתאימה. ביירות נכבשה כמעט ללא נפגעים מקרב כוחותינו, הכול אודות למדיניות האש המאסיבית והתכנון המתוחכם.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-970/1765745-54.jpg]

האירוע הנ"ל תועד בוידאו מפורסם על ידי חמאס במהלך הלחימה ורק כעת מתבררים עליו פרטים נוספים באמצעות הכתבה הזו... בנס נמנע פה קטל המוני

בין מסיימי קורס קציני יבשה אחוד אתמול היה גם סג"מ אור לוגסי • יצא לקורס בעקבות בקשתו של רס"ן בניה שראל ז"ל, שנהרג בצוק איתן


http://www.israelhayom.co.il/article/257697


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u162/tekes-dudu-grinshpan.jpg]

מערכת "מגן רוח" שפותחה כחלק מלקחי מבצע "צוק איתן", נועדה לספק התרעה לחיילי צה"ל המוצבים סמוך לטווח המרגמות, ולהגיב באש לעבר מקורות הירי. בצבא מקווים שהמערכת תתמודד גם עם איום גלשני הרוח. "הירי הוא עניין של שניות"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=1

שזורה בפרטים מעניינים על פירוק חטיבות המילואים

קצין בכיר בזרוע היבשה סיפר ל-nrg כי בצבא הגיעו למסקנה שיש לחזק את שדרת הפיקוד הזוטר של צה"ל. "מ"כ עושה הכשרה ואחרי חמש דקות יוצא לקורס קצינים, ופה אנחנו משקיעים עכשיו קצת יותר"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=875

ארגוני הטרור ברצועת עזה משקמים במרץ את יכולותיהם הצבאיות ונערכים לקראת עימות צבאי נוסף. לוחמי הג'יהאד האסלאמי אמרו לכתב BBC בעזה שהם שדרגו את יעילותן של מנהרות הטרור

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=677&loc=3

במלחמת לבנון קיבל סמל רוני טובול, לוחם בהנדסה קרבית, את צל"ש אלוף פיקוד הצפון על פינוי פצועים תחת אש, תוך גילוי גבורה ואחוות לוחמים • עכשיו קיבל בנו, רס"ן שי טובול, מ"פ בהנדסה קרבית, את צל"ש אלוף פיקוד הדרום על אותו הדבר בדיוק - במבצע צוק איתן

http://www.israelhayom.co.il/article/263597

כתבה זו מובאת כאן ולא באשכול הגבורה מאחר והיא מוסיפה פרטים נוספים על מספר חיילים שנפלו במהלך המבצע ובהם משה דוינו, גיא בוילנד ועמית יאורי זכרונם לברכה כולם אנשי חיל ההנדסה. בהמשך אביא כתבה על פעילות דובדבן בחרבת חזעא, המשלימה את הפרטים על נפילתו של משה דוינו ז"ל.

פרטים נוספים גם באשכול הנפרד שנפתח כאן


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2015/03/04/14254931807217_b.jpg]

זה היה אחד האירועים הקשים צוק איתן: הכוח שהגיע עם הדחפור לפלס את הציר בלב הרצועה נתקל באש כבדה וספג אבידות קשות. רס״ן ערן ארזי, סרן שי טובול והסמלים תמיר אסולין ואדיר עובדיה יקבלו הערב צל״ש

http://www.maariv.co.il/news/military/Article-462013


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.maariv.co.il/HttpHandlers/ShowImage.ashx?id=273301&h=530&w=758]

מיחידת מסתערבים לכוח משימה מיוחד לשטחים בנויים: לוחמי "דובדבן" גילו תעוזה יוצאת דופן בקרב קשה בדרום הרצועה. מפקד פלוגה טיפס על דחפור בוער כדי למנוע את חטיפת הנהג, ולוחם מילואים משך את חברו לאחור והציל אותו מרימון

http://news.walla.co.il/item/2791560

http://www.gvura.org/a345558-%D7%A8...%9E%D7%A8%D7%99

באפריקה, באמצע ארוחת הערב של יום שישי, תפסה את רס"ר (מיל') עמרי הידיעה על מבצע "צוק איתן". תוך 24 שעות הוא כבר היה בפאתי עזה, נפצע כשהגן בגופו על חברו, ובין לבין אפילו נהנה. על פעולותיו בקרב הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל

כתבה ישנה אך לא מצאתיה בפורום

טקס סיום קורס הקצינים, הראשון מאז שהסתיים מבצע צוק איתן, נערך בשורות חסרות. חמישה שמות היו חסרים, לוחמים וקצינים שנפלו ברצועת עזה, וביניהם זה של סג"מ בר רהב ז"ל, שנהרג מפגיעת טיל. לאחר הטקס ההורים סופדים לבן האהוב שנפל, והחברים נזכרים ביום הקשה ההוא: "כמה שעות לפני שנהרג הוא אמר לי כמה הוא אוהב את המשפחה שלו והאחים שלו"

http://www.mako.co.il/pzm-israel-wa...79db4941006.htm

אתר מצרי דיווח כי מאות פעילי עז א-דין אל קאסם והזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ערכו את אחד התרגילים הגדולים מאז "צוק איתן" בסמוך לגדר המערכת. הפעילים יצאו מפתחי מנהרות ודימו חדירה ליישובים. "צה"ל עוקב אחרי האימונים באזור"

http://news.walla.co.il/item/2835663

https://news.vice.com/video/trouble...-in-gaza-part-2.

לפי גורם בכיר במערך בריאות הנפש בצה"ל, בהשוואה למבצעים או מלחמות קודמות חלה עלייה במספר החיילים שפנו לסיוע

http://www.israelhayom.co.il/article/263395

אלוף עפרוני הורה על פתיחת החקירה לאחר בחינת ממצאי מנגנון הבירור המטכ"לי ביחס לאירועים אלה. עוד החליט על סיום הטיפול ב-17 מקרים נוספים ללא חקירה פלילית

http://www.idf.il/1133-22001-he/Dover.aspx

מהרשתות החברתיות

סגן אוהד רויסבלט מתאר בראיון ל"עובדה" את הדקות שלאחר התקרית במבצע "צוק איתן", בה נחטפה גופתו של סמ"ר אורון שאול. "אף אחד לא דיבר, לא היה כלום", סיפר. "זו הרגשה נוראית"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2608905

לפי הכתבות שיצאו עכשיו בנושא, עולה שלא היה כבל גרירה בנגמ״ש. אינני מבין איך הצוות מתחזק את הנגמ״ש שלו ואיך נראים המסדרים שהמפקד מבצע על הכלי. ועוד לפני משימה!
מה פירוש ״לא היה לי נשק״ חוץ מרימון היד? הקצין ירד מהכלי ללא נישקו האישי? ואיפה היה הקשר שירד איתו?
ולא הבנתי. הנגמ״ש הלא פגוע פשוט הסתלק לו מהמקום אחרי הפגיעה או ״הוריד את הראש״ ולא ניסה לחבור לכלי הפגוע? אלו הם ערכי צה״ל?
ומדוע כשיש כל כך הרבה כוחות בשטח וכיסוי אווירי מוחלט לוקח כל כך הרבה זמן לסיוע להגיע?
שלא לדבר על הבעיה החוזרת של ניווט והתמצאות, ועוד בשטח צמוד לזה של ישראל ועם כל עזרי הניווט המודרניים.
לכאורה, בעיות קשות מבחינה מקצועית וערכית. הן ברמת הלוחם והמפקד הזוטר, והן ברמת הפיקוד הטקטי שלא מצליח להגיע לרמות סבירות של יכולת תיאום ושליטה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644861,00.html

http://news.walla.co.il/item/2844316?m=1

מיוחד: פרטים מיומן המבצעים מאסון הנגמ"ש בשג'אעיה נחשפים

כמעט שנה אחרי, יומני המבצעים מספקים הצצה לבלבול הרב שאפף את השתלשלות האירוע, שבו נהרגו 7 לוחמי גולני. וגם - מפקד הנגמ"ש משחזר: "הייתי בלי נשק עם רגליים משותקות. הוצאתי רימון וחיכיתי למחבל". צפו בדיווח מאולפן וואלה

אני רוצה דווקא להתעכב על זה:

"ועדיין, אין זה אומר שהביקורת על השימוש בנגמ"ש M-113 לא חלחל לדרגים הגבוהים. שר הביטחון משה יעלון אישר באחרונה לייצר 250 נגמ"שי "נמר" נוספים, נוסף על 250 שנמצאים היום בידי הצבא. חלק מהנגמ"שים יצויד במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", שהוכיחה את יעילותה במבצע "צוק איתן" נגד טילי נ"ט מהמתקדמים בעולם. זאת ועוד, אישר שר הביטחון להקים אוגדות קלות, שיהיו מבוססות על נגמ"שים עם גלגלים, אשר ינועו במהירות בשטח ויחליפו באופן מדורג את הנגמ"שים הישנים."

האם מדובר על עוצבת עידן המחודשת? או שאנחנו עתידים לראות את צה"ל גדל?

ראשית, אני חייב לומר שבניגוד לאסנהיים ממש לא התרשמתי מהאישיות של צמד הקצינים. יכול להיות שהם בחורים טובים אבל הם לא מעוררים את הרושם של דמויות פיקוד רציניות.
שנית, חוסר המקצועיות של כל הגורמים, כולל המפקדים הזוטרים, פשוט משווע.
אם להאמין לחלוטין למרואיינים, כיצד ייתכן ששלחו לוחמים לקרב בכלי לחימה שהם לא מכירים ולא יודעים לתפעל אותו?
ואיזה מין מפקד לא דואג ללמוד על הכלי, ולהדריך את חייליו, לפני המשימה? אני מכיר היטב את ה"זלדה", שהיא כלי פשוט מאוד מכל הבחינות. באמת אין יותר מדי מה לדעת ועבור מי שאינו הנהג מספיקה הדרכה של חצי שעה.
ואפרופו הנהג: הוא וודאי מכיר את הכלי. הוא לא טרח לוודא שהכלי מזווד כראוי? המפקד לא דאג שהנהג ידווח לו על מצב הכלי?
בלתי נסבל בעיני שמפקד יתלונן שבנגמ"ש שאיתו יצא לקרב (ושהיה ברשותו לפחות במהלך 24 השעות לפני הקרב) לא היה כבל גרירה, ושהוא לא ידע איך להפעיל כבל גרירה. באמת! מה כבר יש לדעת?
וזה מתקשר לבעיה הערכית שחמורה לא פחות מהמקצועית:
איפה כושר האלתור המפורסם של צה"ל?
ואיפה הנחישות והדוגמא האישית? במלחמת יום כיפור כשכלי של קצין נפגע או הושבת הוא עבר לכלי של אחד מפקודיו. כאן, עולה שבגלל בעיות בטנקים שלהם הקצינים התפנו חזרה לשטח ישראל והשאירו בשטח 2 טנקים בפיקוד מט"קים, שאני מוכן להתערב שלא למדו טוב את השטח והמשימה משום שלא שיערו שיוותרו ללא הקצינים.
שלא לדבר על זה שקיצין מתלונן על כך שנאלץ להלחם בכלי עם "חצי גוף בחוץ" . מה קרה לאתוס "חשופים בצריח", ואיפה הבושה?
זה חמור בעיני לא פחות מכך שמפקד הגדוד נתן לאותו כוח זלדות במקום נמ"רים (ואני מוכן להמר שהיו לו סיבות טובות שמערכת עובדה לא הבינה או לא רצתה שיקלקלו לה את חגיגית הבכי והנהי).

היחידים שבעיני ראויים לאמפתיה ולכל הכבוד הם אותם לוחמים פשוטים, אלו שרואיינו ואלו שניספו, אשר התעקשו להכנס פנימה ללחימה ומבחינתם עשו כמיטב יכולתם. הם ראויים היו למפפקדים טובים יותר בכל הרמות.

הכתבה ששודרה ב"עובדה":
http://www.mako.co.il/mako-vod-kesh...0&pId=957463908

אפילו וייזטות אין לו

מהיכרות עם חלק מהאנשים שהיו מעורבים בסיפור, הנה המעט שאפשר לספר עד שהפרטים המלאים יאושרו לפרסום: בתמונה הראשונה הנגמ"ש הפוך - זה נעשה לאחר זמן רב שהוא בער, כדי לחנוק את הלהבות. בהמשך הכלי נגרר החוצה למיקום בטוח יחסית, החייל שעומד בתוכו והחייל הבודד בחוץ שייכים לחוליית הסריקה ("זק"א צבאי") שאחראית לאסוף את חלקי הגופות. בנוסף בוצעו פעולות רבות נוספות שלא ניתן לפרט עליהן כרגע, שהבטיחו אחוז גבוה של איסוף חלקי הגופות והבאתם לקבורה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מחדל הנגמ"ש בשג'אעיה – עובדה?\ מאת גל פרל

https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...13/67285104.pdf

מחדל הנגמ"ש בשג'אעיה – עובדה?\ מאת גל פרל

רשומה רגילה

מן התחקיר ב"עובדה" אודות הנגמ"ש בשג'אעיה עולה תמונה של מחדל חמור. ממש לא בטוח שכך הוא הדבר, אבל עד שצה"ל לא יהיה זה שיוזם את החקירה אלא רק המגיב הוא תמיד ייתפס כמי שמטייח.
ׁׂ

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 13.04.2015)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

לא ברור לי איך RPG, שיש בו מאות גרמים בודדות של חומר נפץ, יכול לקרוע ככה נגמ"ש, בוודאי לפרק לו את הזחל. גם פיצוץ משני של תחמושת בנגמ"ש שיש עליו סך הכל נק"ל לא נשמע כמו הסבר הגיוני, תקנו אם אני טועה. גם בסרטון שפורסם ברשת בליל התקרית נראים שני פיצוצים- הראשון קטן יחסית, יתכן שפגיעת RPG, ואז פיצוץ גדול מאד- אולי תחמושת שהתפוצצה, או מטען גדול.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מי אמר שזה היה RPG7? יש עוד סוגים של RPG...
בנגמ"ש היו חומרי נפץ שהתפוצצו.
הזחל יכול להיקרע גם בגרירה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://mag.walla.co.il/item/2844535

מעזה ועד גבול הצפון, מנוהל חניבעל ועד הצל"ש של סגן איתן, מדף המפקד ועד ההטרדות המיניות. זו היתה שנה מבצעית וסוערת עבור גבעתי. ארבעה המג"דים מתכנסים לריאיון עם מסר ברור: אצלנו לא חוטפים חיילים. והפצ"ר? תפאדל, שיחקור. המצפון שלהם נקי

מעבר לכך ש"בזמני זה לא היה מקובל" והיום זה נפוץ מאד (ומכוער בעיני), לא מדובר בעוד משהו שיכול להפריע להעברה של הנשק למצב ירי וביציאה מנגמ"ש, למשל?

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

על פי פקודות הצבא, הדיסקיות חייבות להיות בתוך החולצה.
העובדה שרוב פקודות הצבא מופרות בעקביות לא חדשה.

תשעה חודשים אחרי 'צוק איתן', סמל דור אריב וסמל ידידיה קפאח שיחזרו בראיון לערוץ 2 את רגעי ההיתקלות מול מחבלי חמאס שחדרו למוצב, ואת מות חמשת חבריהם

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=875&loc=10

ע"פ הראיון, מפקד הפילבוקס טוען שהיה קרב יריות של כמה שניות לפחות לפני שמישהו נהרג, כלומר שכל ההרוגים מתו תוך כדי קרב ו אחרי שירו. מצטער, זה פשוט לא מה שרואים בסרטון. אני לא יודע מה מקור הפער-כנראה שמהעמדה שלו גבוה בפילבוקס הוא לא ראה להבין את האירועים (כל מי ששמר בפילבוקס יודע שאי אפשר ממש לראות מה קורה המוצב מתחת).

בכל מקרה הסרטון מציג מציאות של חיילים שלא שמרו, לא היו מוכנים, לא נעלו אץ השער כמו שצריך, לא זיהו אץ המחבלים מהתצפית ולא סגרו את דלת הפלדה של המגדל. כתוצאה מזה לפחות חלקם למעשה הוצאו להורג בלי לקלוט מה קורה בכלל, שלא לדבר על הגיב. זה אירוע נורא, וכואב לי מאוד שכנראה לעולם לא נקבל תחקיר רציני עליו כי כל מי שהיה במצב לדעת מה באמת קרה-מת.

לאחר הצפיה יצאתי בהרגשה קשה של מועקה וכאב נוראי.
שום דבר לא השתנה אצל צה"ל הגיבור שלנו. הלוחמים ממש "נזרקו לכלבים",אף אחד לא מדבר איתם
וכאילו רומזים "שחבל שנשארתם בחיים".

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

נשמע מעדות המפקד שהוא היה בתוך החצר ולא למעלה בפילבוקס.
אני מתקשה להבין איך מישהו שרוצה "לספר כדי יידעו מה קרה שם באמת" מתראיין לאוהד ("אכב, כלב בדרגת סרן") חמו. הכתבה כבר משמשת ככלי תעמולה אצל הפלסטינים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בקשר לתוכנית עובדה
כבר ביום כיפור היו אסונות עם הנגמשים לדוגמא נפגעו החרמש רכוב הנגמשים של גדוד 84
נפגעה הסיירת של חטיבה 7 רכובת הנגמשים
ידוע הסיפורים של אלוף יורם יאיר איך כשהיה מגד צנחנים הלך לבית חולים שדה ברפידים ושמע על הפגיעות של נשק הנ"ט והחליט שהגדוד שלו יטהר רגלית
ובמלחמת הלבנון הראשונה הוריד את חטיבת הצנחנים מהנגמשים וטיהר את הרי השוף ידנית כמעט ללא נפגעים
מהתוכנית נוצר רושם שמהרגע שהנגמש נתקע עד שנפגע עברו דקות ארוכות
עד שהסבירו לשריון שהם נתקעו עד שהציעו להם לגרור אחד את השני ועד שהמפקדים ירדו וחפשו כבל גרר.
ובכל אותו הזמן הלוחמים נשארו בנגמש - למה?
למה עם התקיעה לא ירדו ותפשו מחסה סביב. הם אנשי חי"ר מעולה
נוצר רושם שהפגיעות של הכלי לא חלחלה
אולי המעיטו מיכולת הנ"ט של החאמס
או שנסעו בצורה מעין מנהלתית נוסעים מנקודה א לבית התצפית מורידים הראש כדי לא להיפגע ורק מעצם הנסיעה המחבלים יתפזרו, אם נתקעים גוררים וזהו
זה נראה חשיבה של שריון שטנק גורר טנק

אני חושב שנגעת בשתי נקודות חשובות כאן ועוד אחת שהתוכנית העלתה.

1. אין נוהל\תרגולת במידה וכלי נתקע כולם פורקים ממנו בריצה ומאבטחים את עצמם תוך כדי התרחקות מהנגמ"ש שלטענתם היה עמוס חומרי נפץ ותחמושת.
2. התפיסה שבשטח לחימה יש נסיעה מנהלתית. קשה לי להאמין שלוחמים שנכנסו בפעם הראשונה לעזה חטאו ביוהרה וזלזלו, אבל אולי מבחינת מבנה הכוח היה נכון לדאוג שיש טנק מאסף, ולא טנקים מקדימה ונגמשים מאחורה כפי שתואר שם. כך יש אבטחה צמודה לכלים הפגיעים ביותר.
3. חוסר היכרות וניסיון עם הכלים הללו, בכתבה המ"מ מעלה את העיניין שבעצם החטיבה לא עובדת עם הכלים הללו, לא מכירה את התקלות שלהם ותו"ל בהתאם. אין לי מושג כמה זה שונה מנמ"ר או אכזרית. מבחינת תו"ל, אני יודע כמה הכלים שונים והתפעול שלהם שונה.

יש הבדל שמים וארץ בין נמר אכזרית וזלדה 40 50 טונות מיגון לעומת 13 טון זלדה
יש בכלים הללו מקלעים שיכולים להיות מופעלים מתוך הנגמש ומיגון טוב מפני RPG
ולכן להישאר בכלי כזה זה עוד סביר
אבל נגמש זלדה מאלומיניום?

מבקש לתקן. יש ועוד איך נוהל של תקיעת רק"מ בשטח בנוי וידוע שדבר ראשון שעושים זה בורחים ממנו קיבינימט, לפני שמישהו ישחיל RPG לתוכו, גם אם מדובר במרכבה או נמר.
הבעיה היא שצה"ל היה עסוק ב-25 השנים האחרונות בבט"ש ובמסלול כשמגיעים לשבוע נט"ר / רק"מ או איך שקוראים לזה היום, בקושי נוגעים בשמנים, רצועות משיכה וכו', אז המקצועיות נמוכה מאוד בתחום הרק"מ...
הרי הלקח הזה היה אמור להילמד ב-2206 ובמבצעים שנערכו בעזה מאז.
הבעיה שאיש לא מעלה את הלקחים במשך הזמן, כי אין סרג'נט קבוע שילווה את הטירונים / פלוגת המסלול.
אז אנחנו מפיקים את אותם הלקחים שוב ושוב.... לא רק בתחום הרק"מ בש"ב...

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

לא רק שיש נוהל (כמו שאמרת), אלה שהוא בא לידי ביטוי הרבה פעמים במבצע.

כמו שניתן לנחש, במהלך צוק איתן נתקעו לא נגמ"ש אחד ולא שתיים. בכל המקרים שאני מכיר, החיילים באמת פרקו ואבטחו מסביב. למה פה זה לא קרה? שאלה מצויינת, שלצערי עומרי אסנהיים הפישר הזה לא מעלה אותה.

יותר נוח להאשים הבט"ש בחוסר כשירות, מאשר להאשים הדרג המחליט,
העובדה היא כי לא מוכנים,
האשמת הבט"ש הינה הערכה,
לדעתי הבט"ש הינו החלק הפחות משמעותי כשמחפשים אשמה בסיפור.

מעבר למה שכתב rshibi לגבי המקצועיות של החי"ר, נראה לי שהמקרה הוא סימפטום נוסף של: הטנקים והחי"ר בצה"ל לא יודעים להילחם יחד.

חיל השריון דואג רק לטנקים.
חיל הרגלים דואג כמעט רק ללחימה הרגלית ולא לנגמ"שים.

לכן מגיעים ללחימה עם נגמ"ש המכונה בלשון החיילים "בלאי", ללא כבל גרירה.
לכן כשהנגמ"ש נתקע הטנקים נוטשים את החי"ר (וממשיכים ללא ליווי חרמ"ש).
לכן מפקד החי"ר עושה טעות ולא נותן מיד פקודה לפרוק מהנגמ"ש.

אינני פוסל הנחתך,
אני רק חושב כי אם נצליח לראות רק את בעיית הטנקים והחי"ר שלא יודעים להילחם יחד, ולא נבין מה גורם לכך, במלחמה הבאה לא יהיה טוב יותר.

הגורם העיקרי לבעיה הוא היסטורי.
צה"ל בעבר היה מורכב מחילות שהקשר ביניהם היה כל כך רופף, שבשעת לחימה כל חיל היה נלחם בנפרד מהחיל האחר.
לצה"ל לוקח המון זמן לבצע שינויים, במיוחד מבניים (קשה לי להסביר מדוע הרבה יותר מצבאות אחרים).
תוסיף על כך את הבעיות שקיימות בהפקת לקחים ושימור ידע, ותקבל שייקח לצה"ל הרבה זמן עד שהשילוב יהיה יעיל עד כדי רמה XYZ.

לדעתי (ואני ממש לא הראשון שמעלה את השיטה) צריך לשנות את המבנה של כוחות היבשה כך שבשגרה יהיו גדודים משוריינים משולבים. אך זה נושא שאפשר לדון בו באשכול שלם.

לפני כחודש נתתי קישור למאמר שהתפרסם במערכות:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/113629.pdf

מדוע כותב המאמר טוען שהשלב הבא "עדיין קצת רחוק"? אם זה כדאי, למה לא עכשיו?
התשובה לכך היא מה שכתבתי בהתחלה, והבעיה לאו דווקא קשורה לצורכי הצבא כיום.


באופן כללי אנו צריכים יותר אימונים משותפים ולא רק למספר מצומצם של יחידות.
הכשרות משותפות למפקדים.
מאגרי מידע מסודרים וזמינים הכוללים את תורת הלחימה המעודכנת.
השתלמויות לכלל המפקדים בהן מועברים הלקחים החדשים מהאימונים ומהלחימה בתקופה האחרונה.
ומפקדים שדורשים מקצועיות ולא מתפשרים על ביצועים בינוניים באימונים.

ומכאן השאלה היא על התקציב...

טוב כי מזהים בעיות,
אך כפי שכתבת לא טוב כי לוקח הרבה זמן לבצע שינויים, וגם לוקח הרבה זמן לזהות בעיות.
יש סיבה להיווצרות בעיות, אפשר לתקוף הסיבה, ואפשר לתקן הבעיות הנוצרות [זה סיפור הגשר הרעוע, אפשר לתקנו, ואפשר לטפל בנפגעים ממנו, אפשר לטפל בתשתית, ואפשר לטפל בתוצאות התשתית הלקויה]

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/688/909.html

תחקיר צה"ל על היום הדרמטי במבצע "צוק איתן": שעה ושש דקות לאחר תחילתה של הפסקת האש נתקל כוח סיירת גבעתי במחבלי חמאס שפעלו במיומנות ותוך שניות חזרו עם גולדין למנהרה. המח"ט וינטר הודה: "בלבלנו את הלוחמים"

סמ"ר דולב אוחיון לחם 18 ימים בעזה וחווה על בשרו את "יום שישי השחור" ברפיח. "חיל האוויר, שריון, תותחנים – כל כוח האש של צה"ל היה שם. מעולם לא ראיתי הרס כזה". צוק איתן, יומן מלחמה | חלק שלישי ואחרון

http://news.walla.co.il/item/2847705

אנחנו מקבלים הודעה שהפלגה השנייה יוצאת לרענון לארץ, יחד עם כל פלוגת הטנקים שאיתנו, ונשארים שני צוותים בלבד, שיבצעו מארב מתוך בית. בה בעת אנחנו מקבלים ידיעה על פיצוץ המנהרות שהתגלו. התלווינו לכוח הנדסה שהגיע בכדי לפוצץ את המנהרה, כל הבתים בשכונה היו נגועים בטרור, ולכן הוחלט לפוצץ את כל השכונה, 11.5 טון של חומר נפץ, 400 מטר טווח ביטחון בתוך סוללת עפר שהקימו לצורך הפיצוץ.

אחד המחזות המרהיבים בחיי, חומר הנפץ מפוצץ את המסגד, המנהרות, ואת חרבת חז'עאה. גל הדף ענק ופטרייה בגובה של מאות מטרים. כשיצאנו אמרו לנו שראו את הפטרייה הזו עד לבאר-שבע, כמעט 40 ק"מ משם. חירבת חז'עאה באמת נראית כמו חירבה, הכל אבק.

...

התחלנו למגן, המשימה שלי הייתה יחד עם אסף למגן את הקומה התחתונה של הבית, כדי שאף אחד לא יוכל להכנס מבלי לעשות רעש ולהכין מלכודות. לקראת סוף המיגון אנחנו שומעים צעקת "הגנת מחנה, הגנת מחנה". נטשנו את הקומה הראשונה ועלינו אל הקומה השנייה והתמקמנו מול החלונות. גרי, לוחם מצוות אחר, זיהה שני אנשים רצים בפרדס. אנחנו סורקים מהחלונות את השטח, ולפתע שתי דמויות קופצות מאחורי שיח ומדלגות עם הגב אלינו לכיוון בית שבו נמצא גדוד צבר. מכת אש מפרה את השקט שהיה בשעות האחרונות. שני המחבלים, לבושים במכנס ב' צה"לי, וסט שחור, כפכפים, וקלצ'ניקוב נפלו כמו זבובים. לפחות 30 כדורים בכל אחד מהם, הייתה תחושה של מטווח. בסיום הירי צעק מפקד הצוות 'חדל!' בשל הקרבה שלהם לטנק. הוא גם וידא עליהם הריגה בזריקת רימון. כעבור שעה יצא הסמל דקל, יחד עם מפקד היחידה לעבר הגופות. הוא ראה שידו של אחד המחבלים עדיין זזה. הוא ירה שוב במחבל, והבין שזהו אינסטינקט של המוות.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1891447-5.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1892026-5.jpg]

http://www.mako.co.il/mako-vod-kesh...0&pId=957463908

חמישה לוחמי צה"ל נהרגו בתקרית הפילבוקס הקשה בנחל עוז. משפחותיהם וחבריהם של הלוחמים ששרדו את התופת חזרו אל המקום שהיה לקברם - כדי להבהיר מעל לכל ספק: "הם השיבו אש, אנו יודעים זאת"

http://www.mako.co.il/news-military...d9fcdc41004.htm

תחת אש הקרב בשג'עייה טיפל ארז חלפון, חובש ביחידת אגוז, במפקד היחידה והציל את חייו, לאחר שעצר בשתי ידיו את הדימום. בריאיון מיוחד הוא משחזר את הרגעים הקשים ונזכר בחברים שנהרגו

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=875


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/644/741.jpg]

סיפור על שלושה צעירים שעלו מאתיופיה, ועשו יחד את המסלול המפרך עד שיבוצם ביחידות הגששים בצה"ל • תשעה מחבלים שצצו ממנהרה במהלך מבצע צוק איתן, השאירו את נגה ואיתי בלי קסהון (דני) בייניסיאן, החבר הטוב ביותר שלהם, ואת רס"ן איימן אבו האני בלי הגשש שלו

http://www.israelhayom.co.il/article/276331


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2015/04/22/14297004220848_b.jpg]

40 שנה אחרי שאביו נפצע במלחמת יום כיפור, ישב סמ"ר רועי ברקאי בתא התותחן של הטנק הראשון שנכנס לרצועת עזה בקיץ האחרון. "ידעתי שהסיכוי שהוא נמצא מוגן על הטנק שלו הוא קטן", מספר האב

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=402&loc=3