לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #6  
ישן 01-01-2016, 22:22
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 20,144
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

פעילות הצבא המצרי בתוך סיני כנגד הטרור האיסלמי נעשית באישור והסכמת ישראל, מאחר ומדובר בהכנסת והפעלת כוחות צבאיים בסד"כ החורג (מאוד)| מהמוגדר בנספח הצבאי של הסכם השלום. ישראל מבצעת איסוף וניתוח מודיעיני שוטף והדוק של המצב בסיני, חלק מהתוצרים מועברים למצרים ומביאים תוצאות מוחשיות בשטח.

ריכוזי הטרור לא נמצאים באיזור התעלה כי פעילי הטרור מסתמכים על האוכלוסיה הבדואית שריכוזיה נמצאים בצפון ומרכז סיני - בנוסף, באותם איזורים הנוכחות המשטרתית צבאית ושלטונית די דלילה והמשילות גם ככה נמוכה.

ו"סתם" בשביל להבהיר את המציאות במצרים - מצרים נמצאת במצב כלכלי ודמוגרפי רע, ומצד שני שואפת להחזיר את ימיה כמעצמה איזורית. פתיחת מלחמה נגד ישראל תגרום לה נזק לא פחות גרוע מזה שייגרם לישראל, והבונוס יהיה שהיא תהפוך למצורעת מבחינת העולם המערבי.

ידעת שגם בימים הכי רעים של שלטון מורסי, שיטוף הפעולה הבטחוני בין המדינות נמשך? אמנם היו בעיות והיו תקלות, אבל זאת רק הוכחה שלא כל מה שנראה לעין הוא מה שקורה בפועל.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 02-01-2016, 21:24
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,157
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי mars_man שמתחילה ב "אני לא הייתי מזלזל בצבא המצרי ובחיילים המצריים"

1. אני חושש מאוד ממצרים. זו מדינה עם הבנה צבאית-מדינית עמוקה ורחבה. הם דואגים לציוד טוב ככל שהם יכולים במגבלות המדיניות והכלכליות שלהם, בהיקף גדול, וממקורות מגוונים (מזרחי, מערבי ועצמי), לדעתי כדי לא להיות תלויים באף מדינה. ברור שהם נערכים לאפשרות תיאורטית של מלחמה נגדנו, לדעתי הם לא נערכים למלחמה ממשית.


2. יכולים אך לא עושים .. הצבא המצרי הוא כחצי מגודלו ב-73' (450,000 לעומת 800,000 אז). כניראה שגם הם לא מתכננים מתקפת "גל אנושי".. הרי "כמות עצומה של חיילים עם אימון בסיסי", במדבר בקצה של קו תקשורת באורך 200 ק"מ, זה נטל ולא נכס. אם יש למצריים שכל, היא לא תנסה לתקוף במין "גל אנושי", ממוכן או רגלי. זה מתכון בטוח לכיתור הארמיה השלישית פי 2.
לגבי רמת האימון- ראה כאן עדות של עריק שהבאתי בעבר (מן הסתם, מגמתית, ובכ"ז) .
ציטוטים נבחרים:
ציטוט:
most conscripts receive rudimentary training at best, according to Robert Springborg, a visiting professor at King’s College in London and an expert on Egypt’s military.

“[They receive] very little training. U.S. reports on training in the armored corps and the air force attest to this,” Springborg said. “The training is low level and erratic and results in extremely poor tank crews and pilots, for example.”

[...] conscription laws changed so that university graduates were only required to serve one year, while their poorer and less-educated counterparts were required to serve three.

“Since the partial downsizing after Camp David, university educated youths have comprised a decreasing proportion of conscripts, so the quality has been dropping,” Springborg said. “Since conscripts are deployed to military enterprises, they lack the in-depth training necessary to maintain and operate sophisticated equipment.”

Hamada’s 30 days of training is a case in point, as he never once operated a firearm. “We ran, we did pushups, all kinds of exercises,” Hamada said. “But I never touched a gun. I’ve never touched a gun in my life.”
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 10-01-2016, 17:56
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי יצחק-ר שמתחילה ב "השאלה במקומה עומדת"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
ay22 קושר
> את הסיוע הצבאי האמריקאי להתעצמות האדירה של הצבא המצריתוך כדי פגיעה בהסכמי השלום.
-לא שמעתי שהאמריקאים התנו מתן סיוע כזה בהתעצמות צבאית .אולי היו מגדילים את הסיוע אם זה היהמופנה לבנית חחמות ומערכת השקיה ממזרח לתעלה
הסיוע האמריקאי הוא בעצמו מהווה את ההתעצמות המצרית:
כמעט כל הטנקים והמטוסים המתקדמים בארסנל המצרי- הם אמריקאים.
כך שאם האמריקאים היו רוצים למנוע התעצמות זו - הם לא היו צריכים לדרוש משהו,
אלא פשוט להמיר את הסיוע הצבאי בסיוע אזרחי.

כך שכל הפליאה מההתעצמות הזו - מגוחכת:
הרי מימדי הסיוע נתפרו כך שלא יהוו איום על ישראל, אבל ייצרו תלות בארה"ב שתמנע מלחמה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 11-01-2016, 16:59
  יצחק-ר יצחק-ר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.10
הודעות: 12
השקעה זו אינה משרתת ביעילות את מטרות שאתה עצמך מגדיר
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[QUOTE=יצחק-ר]ay22 קושר > את..."

ל -ai22
ראשית איני חוזה מחר הכרזת מלחמה מצרית, אני מניח שגם הנביא הכפול מסכים לכך. יחד עם זאת איננו יכולים שלא לתהות על הסיבה בעטיה השקיעו המצרים הון עתק ממרח לתעלה תוך כדי הפרת הסכמי השלום כאשר:
א. כנראה שהצלחתי להיות בלתי מובן - "לא טענתי שהאמריקאים התנו מתן סיוע בהתעצמות צבאית" משפט שהוא לכשעצמו בלתי מובן. אלא, מכיוון שאתה קשרת לפי הבנתי את העובדה להשקעה המצרית בבינוי ובכלים בצידה המזרחי של התעלה לסיוע אמריקאי אמרתי שאיני מבין קשר זה. ואיני מניח שבמידה והמצרים היו בונים חממות ממזרח לתעלה האמריקאים היו מתנגדים.
ב. אינך מתייחס גם לטענה כי השקעה בשריון ובלוגיסטיקה תואמת אינה עונה ביעילות אם בכלל - על אופי האיומים הצפוי בגזרה שבה מוקמו המחנות והשריון. שאמור להתבסס על חי"ר מעולה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 11-01-2016, 17:38
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי יצחק-ר שמתחילה ב "השקעה זו אינה משרתת ביעילות את מטרות שאתה עצמך מגדיר"

אני מברך על כך שאתה מסכים שלא סביר שמחר תהיה הכרזת מלחמה מצרית,
אבל לא ברור לי - מה משונה בכך שמצרים תשקיע בתשתיות להגנת התעלה מתקיפה צבאית או טרוריסטית - כשהיא מבחינת מצרים אחד מהאתרים האסטרטגים החשובים במדינה?

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
א. כנראה שהצלחתי להיות בלתי מובן - "לא טענתי שהאמריקאים התנו מתן סיוע בהתעצמות צבאית" משפט שהוא לכשעצמו בלתי מובן. אלא, מכיוון שאתה קשרת לפי הבנתי את העובדה להשקעה המצרית בבינוי ובכלים בצידה המזרחי של התעלה לסיוע אמריקאי אמרתי שאיני מבין קשר זה. ואיני מניח שבמידה והמצרים היו בונים חממות ממזרח לתעלה האמריקאים היו מתנגדים.
א. כמובן שלא דיברתי על ניצול השטח ממזרח לתעלה לצרכים חקלאיים, שכבר היום מתבצע גם ללא סיוע אמריקאי, היות והוא אינטרס מצרי. הפריחה החקלאית באזור צויינה גם בסרטון.
התייחסתי לציוד הצבאי האמריקאי שניתן במסגרת הסיוע, שהנחתי שדובר עליו כ"התעצמות".
היות וזו רוב ההשקעה הצבאית.
אם ידוע לך מהם הסכומים שהושקעו בבינוי תשתיות צבאיות ממזרח לתעלה, אנא פרטם.
זה יעזור להבהרת העניין.

אל תשכח שבתעלה עצמה מושקעים סכומי עתק בשנים האחרונות, במטרה להגדיל את היקף הרווחים ממנה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
ב. אינך מתייחס גם לטענה כי השקעה בשריון ובלוגיסטיקה תואמת אינה עונה ביעילות אם בכלל - על אופי האיומים הצפוי בגזרה שבה מוקמו המחנות והשריון. שאמור להתבסס על חי"ר מעולה.
על טענות שפרטיהן לא ידועים לי, ולדעתי ההגיון שלהם מראש לקוי, קשה לענות.
האם ידוע לך מהו פיזור הטנקים לסוגיהם ברחבי מצרים?
כמה מהטנקים החדישים מצוי ליד התעלה לעומת אתרים אסטרטגים אחרים?
היות ומראש לא מדובר בכמויות אדירות, וכאמור לישראל יש מענה מעולה גם אם היו כמויות כאלו - השאלה כנראה מיותרת מלכתחילה.

אני מבין שלדעתך המצרים אמורים לחשוב שהאיומים מצריכים אך ורק כוחות חי"ר,
אבל מלבד ההגיון הקלוקל שבטענה המקורית (דווקא מגוון אמצעי לחימה יכול להקשות על תוקף, שהרי זה מחייב אותו להתכונן להתמודדות עם כל אחד מהם במקום מול אוייב הומוגני בעל נקודת תורפה בודדת),
עדיין ייתכן שהמצרים פשוט לא חושבים כמוך שזה המענה האופטימלי לאיומים השונים.
מלבד זאת, היות והסכם השלום מראש הציב מגבלות נוקשות, ייתכן והמצרים יבקשו למקסם את מה שהותר להם גם אם זה לא אופטימלי.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 11-01-2016 בשעה 17:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 02-01-2016, 21:01
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
הבעיה הגדולה ב"חדשות הללו" היא העדכניות שלהם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

בשנת 1973 היו למצרים 2200 טנקים שהיו אז חדישים (נבנו ב25 שנה שקדמו למלחמה)
היום יש למצרים פחות מ4000 טנקים - אבל מתוכם חצי הם כאלו שנבנו לפני 73, ורק אלף הם טנקים שנבנו ב25 שנה האחרונות.
אם נניח שטנקים מיושנים ימשיכו לשמש כעתודה, ולא יתחילו לדהור בסיני - מדובר על חצי מהסד"כ שהיה זמין ב1973.
ואותו סד"כ צריך להתמודד עם נ"ט איכותי מאוד שיש היום לישראל.

מבחינת מטוסים - במלחמת יום כיפור היו למצרים 220 מטוסים רלוונטים.
עד היום הם קנו 220 מטוסי F16 - וכל השאר לא רלוונטים.
ישראל קנתה 340 מטוסים כאלו, בנוסף 85 מטוסי F15,
כך שלמצרים יש חצי ממספר המטוסים של ישראל ולא להפך.
ומבחינת תחזוקה, שימור, אוויוניקה - מצב חיל האוויר הישראלי טוב בהרבה

למצרים יש כמויות אדירות של חיל רגלים עם ציוד זול, כולל הרבה נ"ט זול,
כמויות שגדולות בהרבה ממה שהיה להם בשנות ה70.

זה מרתיע מפני נסיונות כיבוש של צבא זר (צה"ל, איסלמיסטים),
לא עולה הרבה,
ומייצר תעסוקה ונאמנות למדינה.

מצרים אכן עלולה לנסות לבצע "מלחמת התאבדות" מול ישראל,
אבל משמעות ההתאבדות היא שמליוני מצרים יהיו בסכנת מוות מרעב, כי למצרים אין היום יכולת לייצר מספיק אוכל, והם מסתמכים על מזון שמיוצר בארה"ב.


לגבי מיקום הטרור:
מצרים מסתמכת על התעלה כמקור הכנסה עיקרי, ולכן יש להם הרבה כוחות סמוך לה.
הסכם השלום מגביל את כמות הכוחות שהם יכולים להכניס לסיני,
והאזור שמקבל מבחינתם עדיפות זה האזורים התיירותיים בדרום סיני.
לכן יש הרבה יותר טרור בצפון סיני מאשר באזורים אחרים במצרים, ובטח שיותר מאשר האזור המוגן ביותר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 03-01-2016, 12:10
צלמית המשתמש של dudib
  משתמש זכר dudib dudib אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.08
הודעות: 324
לא, אבל..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי עמית אלתם
המצרים הכינו תשתיות לוגיסטיות בסיני ל120 גדודים, הצבא המצרי גדל פי שניים לפחות בהשוואה למלחמת יום הכיפורים, יש להם 2000 טנקים אברהמס חדישים וארבעת אלפים בסך הכל , בזמן שצה"ל כל הזמן מצמצם את צי הטנקים שלו,חיל האוויר שלהם מתבסס על f16 והוא כפול בגודלו מחיל האוויר הישראלי, תקיפה של ישראל תחזיר את מצרים לחיק העולם הערבי ולהנהגתו,כל נושא הטרור בסיני ,יתכן שמשמש כהטעיה ותרוץ למשלוח כוחות צבא סמוך לישראל, מדוע אין טרור בסיני סמוך לתעלה?


המצרים די בביטחון לא מתכננים עימות עם המדיניות הישראלית בטווח ה-15 השנים הבאות נכון לעכשיו.
הם כן בהחלט מתכננים ובונים את בניין הכח הצבאי שלהם לפי המענה למודל הישראלי, כך היה מאז הקמת המדינה וגם עכשיו זו ההנחה בישראל.

המצרים הם חלק ממרובע של מרכזי כוח במזרח התיכון שמרכזיו הם- מצרים ככוח מוסלמי סוני מתון, תורכיה ככוח מוסלמי סוני רפורמי/ מתקדם, סעודיה ככוח מוסלמי סוני אדוק (וכזה שנמצא בליבת המאבק הדתי מוסלמי בין השיעה לסונה כתוצאה ממיקום המקורות האיסלאם בתחומה) וכמובן איראן/"פרס" (+ חלק לא מבוטל משטח עירק היום כשבגדאד בליבה השיעית יחד עם טהראן) שהיא כוח מוסלמי שיעי שמנסה ליצור קשת שיעי מצפון הלבנט וככזה שיחסום את השפעת תורכיה על המרחב הליבה המוסלמי שנפרש מדרום לציר החל מבגדאד ועד למכה.

המצרים בונים עצמם מול ישראל כי ישראל היא כוח אזורי חזק בעל השפעת מפתח ביחסי הכוחות במזה"ת לכוח כזה או אחר, המצרים רוצים ליצור מצב של איזון הכוח והשפעה שלהם מול ישראל ותורכיה , ההמשך של הביטוי של האיזון הזה יכול להיות פאסיבי או אגרסיבי בהתאם למדיניות הישראלית אם היא תתחבר למצרים או לתורכיה או לבריתות שיווצרו. והחל מכינון הסכם השלום הייתה מעין ברית לא פורמלית בין מצרים-ישראל-תורכיה שתורכיה נטשה ב-2009 עם הדגשת הציביון המוסלמי שלה כדי לבנות איזון השפעה בודד שיגבר על מצרים ויקרין ככוח אזורי גדול מהמזה"ת על כל המרחב ומעבר לו.
ומאז מצרים וישראל משתפות פעולה כנגד כמעט כל האתגרים שיש באזור כיום החל מהשבטים הבדויים בסיני ועד דאעש בין לוב לסוריה, יאראן ולעיתים נגד האינטרסים התורכיים, להלן חבירת המצרים לחיזוק מנוף הגז בין ישראל-קפריסין ויוון (ובתמיכה אזורית מצד רוסיה שרוצה להחליש את תורכיה על אף שזה יפגע ברווחים שלה מהמונופול הקיים לאספקת גז לאירופה).

המצרים לא יכולים כרגע אפילו לחשוב על מצב עימות מזויין מול ישראל בתקופת התכנון הקרובה-בינונית משום המצב הכלכלי והחברתי הקשה בו הם נמצאים כרגע- מצב שיחמיר מאוד מאוד ואולי יהפך לאיום מהפכני קיומי למסגרת השלטון הם הם ינסו להתעמת עם ישראל.

נכון שהסברה הוותיקה הרווחת היא שמדינה ערבית XYZ שתחמיר יחסיה עם ישראל תנקוט בקו כזה כדי לאחד את החברה הפנימית בה כנגד האתגר הזר והחיצוני שישראל לכאורה מציבה, אבל אני די בטוח שהקונצפציה השתנתה מאז גל המהפכה הטכנולוגי-חברתי ששטף את המזה"ת החל מתחילת 2011 בתוניסיה והתבטא גם במצרים בעירעור המשטר של מובארכ ונפילתו/ הקרבתו לבסוף (כמו מעין מהלך של הקרבת המלכה בשחמט ע"י גורמי עמוד שדרת השלטון שהם הצבא בעצם), משום שנקיטת הימור גבוה של עימות עם ישראל עלול במצב אחד לגרום לסחף בדעת הקהל לכיוון הקצנת הצעדים ולחץ על השלטון לממש את תרחיש העימות (שיירע בתורו את המצב הכלכלי-החברתי בתוך המדינה כתוצאה מהמחיר הגבוה של העימות) ובמידה ולא יתממש העימות או יבלם בידי כוחות זרים אזי הזעזוע החברתי עלול לחזור בומרנג לשלטון ולהחלישו בעוד כוחות מקומיים קיצוניים יתחזקו ("דאעש" לדוגמה בירדן או המצב האחרון דרום לבנון בין חיזבאללה לישראל), עימות כנגד ישראל זה הימור גבוה מאוד שלרוב המוחלט הצד הערבי נמצא במצב קשה מזה הישראלי לאור היתרונות של ישראל לטווח העשר השנים הקרובות לפחות.

הכלכלה המצרית היום חלשה מאוד, תלויה בהשקעת גורמי חוץ ובהלוואות ענק של מיליארדים לסעודים ומדינות המפרץ, עימות קר או חם עם ישראל יפגע מאוד בהשקעות וכן בכושר החזרת החובות, בהמשך גם בדירוג הכלכלי הלאומי ובמצב קשה עוד יותר של הכלכלה ובידודה הבינלאומי שארה"ב מובילה במידת מה מאז המהפכה הצבאית ועליית א-סיסי.
וגם שוב צריך להזכיר שמצרים היום במצב קשה גם מבחינת האנרגיה מול האוכלוסייה שגדלה בקצב ענק מידי עשור ובעוד 15 שנה עלולה להכביד בצורה בלתי נסבלת על הכושר ייצור האנרגיה מצד מצרים, ובהמשך לכך גם על מקורות המים הקיומיים למצרים, מצרים היום תלויה בגז הישראלי וביכולת לאתר ולפתח את מאגרי הגז שלה באגן המזרחי של הים התיכון.
כמובן שהשבטים הבדויים בסיני וגורמי דאעש לא רק שלא יתמכו במצרים במצב כזה אלא ינסו ביחד עם גורמי איסלאם קיצוני ודאעש בלוב לערער את השלטון עוד יותר וינסו להוביל הפיכה כדי לנצל את החולשה הממסדית.

ולסיום הרוב המוחלט של השינוי בכוחות הצבאיים באזור וגודל הכוח שמוכנס לזירה בחצי האי סיני הוא בתיאום מלא עם ישראל בהתאם להסכם הפירוז והשלום ובהסכמתה למהלכים השונים, היו בהחלט מספר פעמים שבהם היה טרור או איום בטרור בקרבת התעלה אבל שם הלחץ הביטחוני עולה משמעותית בשל החשיבות של נתיב השיט לכלכלה העולמית ולכן גם לכלכלה המצרית שכוחה היום תלוי בו משמעותית כחיזוק למצבה הגיאופוליטי.

לפיכך מצרים וישראל היום במצב איזון נדיר שבו האינטרסים שלהם מלוכדים לטובת ישראל ומצרים, שניהן משתפות פעולה וצפויות להמשיך למגמה זו לאור ההתפתחויות במזה"ת.
_____________________________________
Impossible is Nothing

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 03-01-2016, 13:00
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,059
מעניין - בדיוק מאמר במקור ראשון בנושא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

אתר NRG, המוכר כ-"מקור ראשון", פרסם בדיוק בסוף השבוע האחרון מאמר ארוך של אלי אשד הכולל נבואות זעם לגבי הסיכון שיש לישראל מכיוון מצרים. פותח האשכול לא הפנה למאמר הזה, אבל לאור הכיסוי של המאמר ברוטר ובמקומות אחרים, קשה לראות את המקריות. אבל אולי זה רק אני.
בכל מקרה המאמר עוסק רבות בהגברת קולם של תופי המלחמה, אף שאין בו טענה שהמצרים מתכוונים לפתוח במלחמה. הוא בעיקר מציג את היכולות ותרחישים שונים שבהם המצרים כן יבחרו בדרך המלחמה. אמירות המופיעות שם, כמו "אחרי הכול, מצרים היא ערש הולדתה של התנועה הלאומית הפלסטינית, והאחים המוסלמים הפועלים בה הם אבותיה של התנועה הסלאפית ושל האידיאולוגיה הדאעשית. את התמרונים בסיני הם רואים לפיכך כפוטנציאל לאיום על ישראל – אם לא עכשיו, אז בטווח הארוך. " הן בבבחינת (בעיני) - אם יקרה משהו? "אמרנו לכם", אם לא יקרה? "אמרנו פוטניצאל, לא אמרנו שיקרה משהו".
בציניות אוסיף שלאור הירידה בחשש מכיוון איראן, עם ההסכם הבינלאומי שנחתם עמה, צריכה מערכת הביטחון דחליל חדש שבו תוכל לנפנף מול הנודניקים בכנסת ובתקשורת והעיתוי, כתמיד, הוא סוף שנה - תחילת שנה חדשה.


NRG
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 03-01-2016, 16:06
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
קצת נתונים למתדייני האשכול
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

לפני כ-4 חודשים התקיימה סדנה בה הוצגו בפרוטרוט נתונים עדכננים באשר לסד"כ צבא מצרים כיום ולפועלו של צבא מצרים בסיני מאז הסכם השלום. חלק מהנתונים שהוצגו באשכול זה אינם עולים בקנה אחד עם הנתונים שהוצגו בסדנה ע"י אל"מ (מיל') פסח מלובני וסא"ל (דימ') אלי דקל.
לדוגמא: Narion טוען לעיל כי התשתית בסיני נועדה להילחם נגך מפגעי דאע"ש, מה לעשות ובסיני נבנתה תשתית לכ-120 גדודים (חריגה של 300% מהסכם השלום!) עוד לפני שבכדור הראשון של המפגעים נורה.
דוגמא נוספת: קרן אור טוען כי השרות בצבא הוא מפלט נוח לשטלטון המתקשה להתמודד עם בעיית האבטלה. אם זה נכון היו צריכים להקים דיביזיות חי"ר שעלות אחזקתם נמוכה. וראה זה פלא, 4 מתוך חמשת דיביזיות החי"ר הוסבו לדיביזיות ממוכנות, ובנוסף לכך הוקמו עוד 2 דיביזיות שריון. כיום מרבית הטנקים במערך הסדיר, המונה 12 דיביזיות, הם טנקי אברהס או פטון. הטנקים המיושנים ממלחמת יוה"כ הושלכו למגרשי הגרוטאות (אין להוציא מכלל אפשרות, כי יש עוד כמה מהם במחסני חרום).
אני כלל לא רוצה לדבר על המערך הארטילרי שהפך ברובו מנגרר לתומ"תים. מה בכדי לחסל כמה לוחמי דאע"ש צריך דווקא תותחים מתנייעים? או מערך הגישור המופלג בגודלו.
בכדי שהדיון באשכול יהיה ענייני אני מעלה (שוב) את הקישורים לסדנא בה נותח הצבא המצרי ובניית התשתית הצבאית בסיני מאז הסכם השלום. להלן הקישורים:
א. החלק הראשון פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


  • בחלקו הראשון של הסרטון מרצה אל"מ (מיל') פסח מלובאני על הנושא "צבא המצרי כיום" (מדקה 00 עד 37)
  • לאחריו מרצה סא"ל (דימ') אלי דקל על הנושא "פיתוח התשתית הצבאית והאזרחית בסיני מאז חתימת הסכם השלום" (מדקה 38 עד 86).
  • בסוף ההרצאות הועלו לדיון השאלות הבאות:
א. "מה העבודה הזו לכם?" מדוע מדינה הנמצאת במצב של שלום עם ישראל משקיעה הון עתק לבניית תשתית צבאית נרחבת בסיני.

ב. מה קרה במצרים או במזרח התיכון בין השנים 2010 - 2007 שהביא את המצרים להכפיל (לפחות!) את התשתית הלוגיסטית בסיני

ב. החלק השני של הסדנא פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



סרטון זה מוקדש לחלקו הראשון של הדיון שהתקיים בעקבות דברי המרצים.



ג. החלק השלישי של הסדנא פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



סרטון זה מוקדש לחלקו השני של הדיון בקרב משתתפי הסדנא



ד. החלק הרביעי והאחרון של הסדנא פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



חלקו הראשון של הסרטון מוקדש להמשך דיון בין משתתפי הסדנא.

החל מדקה 12 עד לדקה ה-30 , אלי דקל עונה למשתתפי הסדנא ומסכם את הרצאתו.

אחריו מסכם פסח מלובאני את הרצאתו עד לדקה ה-33.



תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 03-01-2016, 16:46
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,521
אני ציינתי שמטרת נוכחות הצבא היא לחימה בדאע"ש ובאבטחת אתרי הנופש ואוצרות הטבע...
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "קצת נתונים למתדייני האשכול"

הם בין היתר גם מבצעים לא מעט פעולות לחשיפת המנהור החמאסי (ובהצלחה יפה).

זה שהם מכינים תשתית ל120 גדודים, זה לא אומר שהם מתכוננים ליום הדין עם צה"ל, אלה שהם בסה"כ לוקחים ברצינות את איום הטרור של דאע"ש ואת העובדה שחצי האי סיני הוזנח במשך עשורים שלמים ו"נכבש" ע"י שבטים בדואים שעובדים עכשיו בשת"פ עם ארגוני טרור.

המצרים יודעים שיש צורך בכוח גדול מאוד ולאורך זמן על מנת להילחם בחצי האי, ולשם הם מכוונים.

חשוב לקחת בחשבון שלמצרים יש גם לא מעט אוצרות טבע בסיני (בין היתר תגלית הגז הענקית שהם גילו לא מזמן) ומבחינתם מדובר בנכס לאומי.

אז כן, תמיד יכולה להיווצר סיטואציה שבה המצרים ינצלו את תום ליבה של ישראל וירכזו כוחות בסמוך לגבול ויכריזו עלינו מלחמה, אבל אני חושב שבטכנולוגיה של היום, ועם היכולות המודיעיניות של ישראל (שע"פ פרסומים זרים - מאפשרת לנו להאזין לקשר הצבאי והאזרחי של כל קצין בכיר בצבא) צה"ל יקבל התראה של מספר ימים לפני פתיחת מלחמה.

במספר ימים אפשר לעשות לא מעט דברים, במיוחד עם האמל"ח הקיים.

מעבר לכך, אני חושב שלמצרים פשוט לעולם לא יהיו "ביצים" לתקוף את ישראל כשהיא מחזיקה בנשק גרעיני (ע"פ פרסומים זרים כמובן).
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Narion בתאריך 03-01-2016 בשעה 17:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 03-01-2016, 18:43
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 577
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "ב73 היה להם גיבוי רוסי"

לטובת הדיוק ההסטורי - מצרים מראש התכוונה להישג מאוד מוגבל ב 73 ולא היתה להם כוונה לעזוב את כיסוי טילי הנ"מ שלהם.

ב 73 היתה למצרים מטרה פוליטית - לשבור את הקפאון מול ישראל על מנת לקבל את סיני חזרה , וזאת לאחר שממשלת ישראל התעלמה מגישושים מצריים למו"מ.

ההתקפה המצרית לעומק סיני ב 14 באוקטובר מול ההערכות הגנתית של צה"ל שחזר לשיווי משקל היתה בעקבות לחץ סורי להקלת הלחץ ובוצעה בניגוד לעמדת הרמטכ"ל המצרי - והתוצאות היו בהתאם.

אם כבר ב 73 המצרים העריכו כי לא יגיעו להכרעה למרות הפתעה בשתי חזיתות וגיבוי מעצמתי , אין כל סיכוי שעתה הם יחשבו כי יוכלו להכריע - הפערים הטכנולוגיים הפכו בלתי ניתנים לגישור בתקופה של דור.

אם ב 73 למצרים היתה מטרה פוליטית ברת השגה - איזו מטרה פוליטית התקפה על ישראל תשרת? מה למצרים יש להרוויח שיצדיק את הסיכון והעלות הכרוכים בפעולה התקפית נגד ישראל?

נכון להיום , למצרים נגמר הכסף לקנות נפט והם מבקשים מהספקים דחיה בתשלומים . המדינה דה-פקטו בפשיטת רגל והיא מתקיימת בזכות סיוע סעודי כך שכל הפרסומים על רכישות נשק חדשות הן כותרות נחמדות אך אם הסעודים לא יממנו, העסקאות כנראה לא יצאו לפועל ויש לזכור כי לסעודים צרות כלכליות משלהם לאור מחירי הנפט הנמצאים בשפל של יותר מעשור.

נערך לאחרונה ע"י tby בתאריך 03-01-2016 בשעה 18:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 04-01-2016, 11:00
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,521
אתה יכול להפנות אותי למקור ההיסטורי שמתייחס לזה?
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "לטובת הדיוק ההסטורי - מצרים..."

כי אני באמת לא מכיר משהו כזה.

המצרים ספגו אבידות קשות מאוד ב67 (בעיקר מחיל האוויר) ולכן ב73 הם נלחמו בטקטיקה שונה (בייעוץ רוסי כמובן) שכוללת בין היתר לחימה תחת כיפת הגנת נ"מ מתקדמת.

קשה לי להאמין שהמצרים "הסתפקו" רק בהשמדת קו בר-לב, סביר מאוד להניח שהם תכננו לקדם את הסוללות העורפיות שלהם קדימה לצורך המשך כיבוש סיני, ואולי אף פלישה אל תוך ישראל, למזלנו הצבא המצרי פעל בניגוד לדעת הרמטכ"ל ויצא מכיפת הגנת הנ"מ אל תוך מרחבי סיני (סוללות הנ"מ עדיין היו תקועות בצד המצרי של התעלה), מהלך זה אפשר לחיל האוויר לפעול ללא איום נ"מ, וכתוצאה מכך הושמדו מספר מאות טנקים מצרים, עם נזקים זניחים מאוד לצה"ל (קרב 14 באוקטובר).

הם לא שיערו שצה"ל יגיב כמו שהוא הגיב ויילך על ALL IN במבצע בר-לב (ללא ספק המבצע המכריע והחשוב ביותר בחזית הדרום באותה מלחמה).

אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם צה"ל היה נכשל באותו מהלך (מעניין איפה היה המודיעין הרוסי באותו זמן), או לחילופין אם המצרים היו נאמנים לתוכנית המלחמה שלהם ונלחמים בכל הזמן תחת הגנת נ"מ צפופה.
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 04-01-2016, 12:10
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,059
Narion אתה טיפה לא מדייק
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "אתה יכול להפנות אותי למקור ההיסטורי שמתייחס לזה?"

א. במלחמת ששת הימים המצרים נלחמו מלחמת הגנה, כי אנחנו היינו הצד התוקף. ביום כיפור הם היו הצד התוקף ולכן אין מה לדבר על שינוי בטקטיקה.
ב. לא היה מבצע "בר לב" במלחמת יום כיפור. אולי הכוונה למבצע "אבירי לב" לצליחת התעלה?

אני אתן לאחרים להביא מובאות לתוכנית המצרית, אבל למה אתה טוען שהצבא המצרי פעל בניגוד לדעתהמפקד שלו? אני יודע שבערך של מלחמת יום הכיפורים בויקיפדיה כתוב שהמתקפה המצרית היתה "בניגוד לדעתו של הרמטכ"ל המצרי ובשל לחץ מצד סוריה", אבל אברהם אילון במאמרו "יום ה-14 באוקטובר 1973 – מדוע “נמחק מן ההיסטוריה” בספר זכרונותיו של סאדאת" (מערכות 266, אוק/נוב 1978) מתאר את המתקפה המצרית כתוצאה באמת של כמה סיבות, וביניהן החשש המצרי מהפסקת אש כפויה על ידי המעצמות והצורך בהסטת הלחץ מהשותף הסורי בגולן. עם זאת מבחינת הלך הרוח בהנהגה המצרית, אליבא דה אילון, היה ויכוח שם לגבי העצירה האסטרטגית של הצבא המצרי, שהחלה ב- 10 באוקטובר והיתה אמורה להימשך עד ל- 19 בו. לפי אילון שר המלחמה איסמעיל עלי המליץ לנהוג בזהירות ולא להטיל את כל הכוחות אל מעבר לתעלה, בעוד הרמטכ"ל שאזלי רצה מתקפה כבר ב- 11, אולם נאלץ לחכות עם הזזת הכוחות עד ל- 14, על פי הוראתו של סאדאת. כלומר אפשר לומר שההתקפה החלה ב- 14 בניגוד לדעתו של הרמטכ"ל (שרצה בה מוקדם יותר), אבל זו הצגה קצת מעוותת של ההיסטוריה.
מערכות
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)


נערך לאחרונה ע"י אל-בחאר בתאריך 04-01-2016 בשעה 12:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 05-01-2016, 22:12
  Cu1 Cu1 מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 07.03.11
הודעות: 2,962
ומנקודת מבט מיצרית , האם ישראל מתכוננת למלחמה עם מצריים ?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

את שני בסיסי השיריון הגדולים שלה היא בנתה קרוב לגבול המצרי.
את רוב בסיסי חיל האוויר הגדולים שלה היא בנתה בנגב.
את הבסיס החשוב ביותר שלה בשנים הקרובות זה שיקלוט את ה F35 היא בנתה בנגב.
מאז יום כיפור היא הגדילה כמעט פי שניים (לפי הפרוסמים השונים) את המטוסים שלה.
ישראל השקיעה במערך נ"ט מהמשוכללים בעולם עם טווח גדול,מערך מדוייק, ובכמויות גדולות (רק במלחמת לבנון השניה קראנו שהיא ירתה למעלה מ 600 טילי נ"ט מדוייקים בלי להתרגש מה שמצביע על הכמויות העצומות שיש לה).
ישראל קנתה שש צוללות חדשות , בשביל הים התיכון הקטן ?
ישראל החליפה את כל הטנקים של הקו הראשון שלה לטנקים חדישים .
ישראל מחליפה עכשיו את כל הנגמ"שים הישנים לנגמ"שים חדישים שיכולים להתמודד עם נ"ט.
ישראל פיתחה את אחד ממערכי המטוסים ללא טייס הגדולים ביותר בעולם.
ישראל השקיעה בפיתוח מערך רקטי גדול.
בישראל פולטקאים שקראו לכבוש מחדש את סיני.
בישראל הרבה אנשים שמתגעגים לחופי סיני ומצרים על הנסיגה
בישראל כבר הפסיקו לנסוע תיירים למצריים , מתי בפעם האחרונה ראיתם ישראלים בפרמידות ?

אז מה אנחנו צריכים להבין מזה שיראל רוצה להתקיף אותנו המצריים ?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 06-01-2016, 10:21
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
המצרים לא מפחדים מצה"ל
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "ומנקודת מבט מיצרית , האם ישראל מתכוננת למלחמה עם מצריים ?"

אם למודיעין המצרי יש מידע שהסד"כ של צה"ל מונה 12 אוגדות בשרות סדיר,
ועוד שפע רב של כוחות מילואים, ואמל"ח אין ספור הנמצא במחסנים. אם למודיעין המצרי נודע שבנגב ערוכות בכל העת אוגדות סדירות וכי בנגב נבנה מערך לוגיסטי לתספוק אוגדות אלה, אני במקום הצבא המצרי הייתי מודאג מכך ודבר ראשון הייתי מתחזק את מערך הביצורים המפואר שנהבנה בפתחת רפידים. אבל מה לעשות המצרים לא מפחדים מצה"ל, מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר, מיצרי הגידי והמתלה אינם מבוצרים כלל, ולעומת זאת, לדברי דקל בהרצאתו ביוטיוב, בין השנים 2007 ל-2010 המערך הלוגסטי בסיני לפחות הכפיל את עצמו. מעניין למה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 06-01-2016, 14:48
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
הנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים - הבהרות
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "סיני חולקה לאזורי פירוז"

1.פתחת רפידים משתרעת בשטח שבין ג'בל סחבה בדרום לבין ג'בל אום מרג'ם בצפון. כל שטח הפתחה הוא באזור A ואכן המצרים בנו שם (במסגרת ההסכם),מערך ביצורים משוכלל. נכון לשנת 2010 מערך זה מתפורר. אין לי מידע מה מצבו כיום.
2. גם מיצרי הגידי והמתלה מצויים כולם בתחום קו A, ואינם מבוצרים כלל. תיאורטית המצרים יכלו לבצרם לו רצו בכך. הם היו יכולים לעשות זאת או ע"י הקטנת היקף הביצורים בפתחת רפידים או ע"י הפרת ההסכם ובניה מוצבים מעבר למסגרת הדביזיונית המוסכמת בחוזה השלום.
3. לאף חייל מצרי אסור לחצות את קו A. לכן בקו B מותר להחזיק עד 4 גדודי משטרה מנוידים ברכב אופני בלבד
4.סה"כ הסכם השלום מתיר למצרים להחזיק 126 קני ארטילריה מסוגים שונים, שבעה גדודים של ארטילריה נגד מטוסים, עד 230 טנקים, עד ל- 480 נגמ"שים מסוגים שונים, עד למספר כולל של עשרים ושניים אלף בני אדם (כך במקור!).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 06-01-2016, 21:12
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "ומנקודת מבט מיצרית , האם ישראל מתכוננת למלחמה עם מצריים ?"

את שני בסיסי השיריון הגדולים שלה היא בנתה קרוב לגבול המצרי.
האמריקאים בנו אותם- במסגרת הפיצוי לפינוי סיני. עובדה צוקי עובדה ושיזפון אולי יש עוד את אלה אני מכיר בוודאות לגבי בסיס חיה"א ברמון לא בוודאות. וזה שטח ריבוני שאין עליו הסכם כלשהוא.
את רוב בסיסי חיל האוויר הגדולים שלה היא בנתה בנגב.
את הבסיס החשוב ביותר שלה בשנים הקרובות זה שיקלוט את ה F35 היא בנתה בנגב.
מאז יום כיפור היא הגדילה כמעט פי שניים (לפי הפרוסמים השונים) את המטוסים שלה.
ישראל השקיעה במערך נ"ט מהמשוכללים בעולם עם טווח גדול,מערך מדוייק, ובכמויות גדולות (רק במלחמת לבנון השניה קראנו שהיא ירתה למעלה מ 600 טילי נ"ט מדוייקים בלי להתרגש מה שמצביע על הכמויות העצומות שיש לה).
ישראל קנתה שש צוללות חדשות , בשביל הים התיכון הקטן ?
ישראל החליפה את כל הטנקים של הקו הראשון שלה לטנקים חדישים .
ישראל מחליפה עכשיו את כל הנגמ"שים הישנים לנגמ"שים חדישים שיכולים להתמודד עם נ"ט.
ישראל פיתחה את אחד ממערכי המטוסים ללא טייס הגדולים ביותר בעולם.
ישראל השקיעה בפיתוח מערך רקטי גדול.
אתה מודע לכך שאחרי חתימת השלום עם מצרים סוריה ירדן לבנון בקו הראשון ועירק ואיראן בקו השני, נשארו מדינות אויב?
בישראל פולטקאים שקראו לכבוש מחדש את סיני.מי?
בישראל הרבה אנשים שמתגעגים לחופי סיני ומצרים על הנסיגה
בישראל כבר הפסיקו לנסוע תיירים למצריים , מתי בפעם האחרונה ראיתם ישראלים בפרמידות ?
לפי ההגיון שלך במצרים גם לפני מלחמה עם בריטניה צרפת רוסיה וגרמניה.הישראלים נשארו מהאחרונים וגם היום יש עוד פסיכים שנוסעים.

אז מה אנחנו צריכים להבין מזה שיראל רוצה להתקיף אותנו המצריים ?
אנחנו מבינים שהתנתקת מהלוגיקה לצורך הויכוח.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 07-01-2016, 12:41
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
אף אחד לא מאיים. לא על ישראל ולא על מצרים
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "איך זה? מי מאיים על מצריים..."

שתי הטענות מגוחכות באופן דומה,
וזה במכוון.

האמריקאים בנו לישראלים בסיסים בנגב, ומספקים למצרים את רוב הנשק הכבד במסגרת הסיוע.
כך שההתעצמות הצבאית המצרית - היא תוצאה של הסכם השלום, ובוודאי שלא עולה על הנשק המסופק לישראל - כי הסיוע למצרים קטן מהסיוע לישראל.

בנייה לוגיסטית של ישראל בנגב (בין השאר בניית חומה בתוך קו ה3 ק"מ שישראל התחייבה לפרז, והעברת עוד ועוד בסיסים לנגב) מסוכנת למצרים בדיוק כמו שבנייה לוגיסטית של המצרים סמוך לתעלה מסוכנת לישראל.

בכל המקרים שתוארו - רמת האיום היום מצד מצרים על ישראל נמוכה מהאיום שהיה בעבר ולא להפך.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 07-01-2016 בשעה 12:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 10-01-2016, 17:10
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
מאז חתימת ההסכם במצריים יש סכנת הפיכה חמורה
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "מחתימת ההסכם אנחנו במצב מלחמה..."

להזכירך - מי שחתום על ההסכם מהצד המצרי נרצח,ובוצעה הפיכה בשנת 2011

בנוסף למצרים היה תמיד צורך לאבטח את גבולה הארוך ממערב ומדרום,
יש סכסוך מים בין מצרים לשכנותיה מדרום.

המצרים הסכימו לגדר, בדיוק כפי שישראל הסכימה להכנסת כוחות צבא מצרים מסויימים לצורך המאבק בטרור באזור הסמוך לגדר הגבול.
להבדיל - הטרור שהצבא המצרי מתמודד מולו - נובע בין השאר מצעדים שהצבא המצרי ביצע להגבלת הטרור: מניעת הברחות בין סיני לעזה, הרס מנהרות בין סיני לעזה, ובניית חומה בין סיני לעזה.

משמע שמצרים משלמת בדם על ההסכם.

בישראל נשמעו מספר קריאות בעבר,
להשתלטות על חלקים מסיני כדי להחזיר בה את הסדר,
על כך שישראל הייתה המפסידה מההסכם עקב איבוד הנפט והגז שישראל מצאה בסיני,
והאיומים להפצצת סכר אסואן.
על רקע זה, די הגיוני שהצבא המצרי יתרגל מצב שבו ישראל מנסה לכבוש את סיני או להפציץ את אסואן, ויבנה תשתיות למניעת מצבים אלו.

לגבי חול - תתפלא,
אבל אכן יש בישראל מחסור בחול לבנייה.

ולבסוף - אסור לשכוח שהמצרים הם ערבים,
והדמיון המזרחי שלהם חוגג לפעמים.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 10-01-2016 בשעה 17:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #60  
ישן 07-01-2016, 15:43
  Cu1 Cu1 מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 07.03.11
הודעות: 2,962
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "איך זה? מי מאיים על מצריים..."

שמעלים דברים מופרכים אפשר לענות בצורה מופרכת לא פחות להגחכת הדברים הקודמים .
אם לא הבנת זאת מדברי אני מתנצל.
אינני חושב שישראל מאיימת על מצריים אבל ברור לי שישנם מצרים שחושבים כך (כמו שישנם ישראלים שבטוחים שמצריים רוצה לכבוש את ישראל מחרתיים)
אבל בעוד לסורים מהצפון יש אינטרס להחזיר את רמת הגולן על ידי מתקפה מהירה מה בדיוק האינטרס המצרי מול ישראל?
את סיני הם קיבלו חזרה אין שום שטח שהמצרים תובעים מישראל.
נשארת רק האפשרות של כיבוש ישראל שהוא בעצמו לא הגיוני כי אם המצרים , נניח ינסו לכבוש את ישראל עם 120 הגדודים החדשים שלהם ומחנות הלוגיסטקה המפוארים מול צה"ל הדל שויתר על כל השיריון המפואר שלו (כן על הפטונים והצנטריונים החדישים) ולא יוכל לגלי המתקפה( כי הרי המרכבות לא שוות ולא מספקות ויכולת הנט הרי אינה יכולה מול 2000 הפטונים ו 1000 האמבראמס, שלא לדבר על מערך המטסים המיושנים של צה"ל שלא השכיל לקנות ציוד רוסי וסיני חדישים) מה בדיוק תעשה ישראל שגבה על הקיר ? והאם השלטון המצרי והכלכלה המצרית ישרדו אחרי תגובתה של ישראל (ששוב גבה אל הקיר כי היא לפני השמדה וכיבוש) ?

אחרי שתנסה לענות על השאלה הזאת תבין למה עניתי במה שנשראה לך כחוסר הגיון.

נערך לאחרונה ע"י Cu1 בתאריך 07-01-2016 בשעה 15:53.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #63  
ישן 12-01-2016, 20:08
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "חוץ מלחזור על המושג הסכם..."

הסכם חודייבה הוא הסכם שביתת נשק זמנית שהצד המוסלמי מבין שאינו יכול להכריע את האויב בשדה הקרב.
על עלותועלת ההסכם אין ספק.
רקע מויקיפדיה סתם כי הכי זמין :
הסכם חודייביה וכיבוש ח'ייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש ד'ו אל-קעדה (מרץ-אפריל) בשנת 628 יצא מוחמד, שבאותה העת התגורר יחד עם תומכיו בעיר אל-מדינה, בראש כוח תומכים גדול למכה. באותה התקופה הכוח הדומיננטי במכה היה שבט קורייש, השבט שממנו יצא הנביא מוחמד, שהתנגד למוחמד ולבשורתו. יש חוקרים הטוענים כי מטרתו של מוחמד הייתה לתקוף את מכה, רק שבדרך, לאחר שהתברר כי הניסיון הינו מוקדם מדי, החליט להסב את המסע לעלייה לרגל. מנגד, חוקרים אחרים טוענים כי לא הייתה כוונה להתקפה צבאית, אלא לעלייה שקטה לרגל אל המקדש של מכה - הכעבה. לפי הכתוב בקוראן, הכעבה נוסדה על ידי אברהם אבינו ובנו ישמעאל, אביהם של הערבים, ובשל כך מהווה מקום קדוש למוסלמים הנאמנים לאללה. משום כך, ביקש מוחמד רשות לעצמו ולאנשיו לעלות לרגל לכעבה.

מוחמד ואנשיו נפגשו עם משלחת של אנשי מכה במקום הנקרא חודיבייה. חודיבייה נמצאת במבואת אזור המקדש של מכה, שם אסור להילחם בעונות שנה מסוימות. במקום זה ניהלו שני הצדדים משא ומתן שבסופו הוסכם על שביתת נשק בין מוחמד ובין מכה לעשר השנים הבאות. כמו כן, המוסלמים לא הורשו לעלות לרגל באותה שנה, אך כן הורשו לעלות לרגל ואף לשהות במכה שלושה ימים בשנה שלאחר מכן.

הן בקרב אנשי הנביא והן בקרב אנשי מכה היו שהביעו חוסר שביעות רצון ביחס להסכם שהושג. בקרב אנשי מכה היו שחשו כי הוויתור הזה הוא גדול מדי, ואילו בקרב תומכיו של הנביא היו שחשבו את ההסכם למשפיל, בין היתר משום שמוחמד אולץ לחתום עליו כ"מוחמד אבן עבדאללה" ולא כ"מוחמד שליח האל" (محمد رسول الل&#1607. יש הרואים בצעד זה ביטוי לתחכום הצבאי והפוליטי של מוחמד, שכן מהלך זה אפשר לו להשקיט את החזית מול אנשי מכה, ולהפנות את כוחו לכיבוש שטחים נוספים בחצי האי ערב, וכנגד השבטים היהודיים שבו, ובכך להגביר את כוחו.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם תקף מוחמד את ח'ייבר היהודית והכניע אותה, מאחר שמכה לא יכלה יותר לבוא לעזרתה.

ההסכם בוטל שנתיים אחר כך (שנת 630) על ידי קורייש, ומוחמד כבש את מכה בראש צבא של 10,000 מאמינים. מדובר בגידול משמעותי בצבא המאמינים של מוחמד, אשר מנה רק 1,400 איש בעת החתימה על ההסכם.

"

בשורה התחתונה אחד מכם לא פירט אל מול איזה אויב ההתעצמות הזו מכוונת ומהם האיומים כלפי הביטחון הלאומי והאינטרסים של מצרים שבניין הכוח הזה אמור לשרת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 10-01-2016, 17:23
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
אין שום "מגמת התעצמות עצומה".
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "לא מדברים על אופציה צבאית..."

במקום 4000 טנקים חדשים שהיו להם בעבר - יש למצרים אלף טנקים שאינם מיושנים להחריד והם נבנו בהסכם עם ארה"ב החל מתחילת שנות ה90.

גם חיל האויר שלהם - מתבסס כמעט בלעדית על רכש מארה"ב.
וגם הוא - פחות ממה שתמצא בישראל, גם באיכות וגם בכמות.

כמעט כל הצטיידותו של צבא מצרים מגיעה מהסיוע של ארה"ב למצרים - כחלק מהסכם השלום עם ישראל.


גם היכולות הכלכליות שהיו למצרים בעבר התאדו להן,
יכולות שבלעדיהן לא ניתן לנהל מלחמה בטווח זמן סביר ללא התמוטטות המשטר.
והיום מצרים קרובה מאוד לאסון הומניטרי רחב היקף, גם ללא מלחמה שתוביל לחורבן נוסף.
מה למשל תהיה המשמעות של הפסקת ייבוא החיטה מארה"ב למצרים, בעקבות מלחמה מול ישראל?


אז למרות שתמיד צריך לשמור מוכנות גם למצב של מלחמה מול מצרים,
הסבירות למלחמה זו - ירדה מאוד.
הסיכון הזה אינו גבוה מסכנת מלחמה מול איראן, סעודיה או טורקיה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #69  
ישן 12-01-2016, 19:15
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
57 מליון ליטר דלק צבאי בסיני- זה לא הכנה למלחמה?
בתגובה להודעה מספר 68 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "אבל השאלה של האשכול לא האם..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Cu1
אבל השאלה של האשכול לא האם צבא מצריים מתעצם אלה האם מצריים מתכוננת למתקפה נגד ישראל.


השאלה עם פתיחת האשכול הייתה האם מצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל, ולא האם היא מתכוננת למתקפה נגד ישראל. יש הבדל גדול בין שתי השאלות. מי שסבור שמצרים אינה מתכוננת כלל למלחמה עם ישראל וכל מעיינה הם פיתוח כלכלתה הכושלה ולחימה מול מחבלי דעא"ש, צריך לתת תשובה לשאלות כגון: למה בסיני נבנו מאגרי דלק צבאיים תת קרקעיים בהיקף כולל של למעלה מ- 57 מליון טון וכן צריך לתת תשובה לשאלה מדוע בכל עת פרוסים לאורך התעלה או מונחים על הגדה 13 גשרים צבאיים שהם בנוסף על שני גשרי הקבע והמנהרה. מי שסבור שכל זה נגד דאע"ש יבוסם לו.
מכאן ועד לצאתו של צבא מצרים למסע לכיבוש תל אביב ארוכה הדרך ובפני ממשלת מצרים וצבאה יש אפשרויןת נוספות לכרסם בהסכם השלום. חלק מאפשריות אלה נותח בחלק הרביעי של הסדנה שעסקה בנושא (ראה קישור לעיל) וחלק אחר נותח בספרו של הד"ר אהוד עילם כפי שפורטו במאמר בעיתון מקור ראשון. בכל מקרה יש להבדיל בין התכוננות למלחמה היכולה לשאת גם אופי הגנתי לבין מתקפה לשחרור הנגב
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #74  
ישן 13-01-2016, 14:57
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
לא כמגמת התעצמות.
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי universal_soldier שמתחילה ב "[QUOTE=Cu1]אבל השאלה של..."

ישראל הפיקה לקחים ממלחמת יום כיפור - וביצעה התעצמות משמעותית.
למרות שמצרים הפיקה לקחים (בין השאר מספר הגשרים שברשותה), לא רואים מגמת התעצמות בעשורים האחרונים, בטח לא בכוחות היבשתיים שלה.

התעצמות בכוחה הימי - כן רואים,
אבל הכוח הימי הזה שימושי פחות לצורך כיבוש מדינה בעלת עליונות אוירית, ובעלת כוח יבשתי שקול+ לעומת המקבילה המצרית.


לגבי מאגרי דלק:
מצרים גובה מס גבוה תמורת המעבר בתעלה, ולכן חלק מיצואניות הנפט המציאו "קומבינה":
הן מוכרות את הנפט למצרים לפני ההגעה לתעלה, מצרים מעבירה אותו את התעלה, ומוכרת אותו בצד השני, ובדרך "האנשים הנכונים" גוזרים קופון.
זה גם מאפשר להשתמש במיכליות יותר גדולות ולהוזיל עלויות.
לשם כך - יש צורך במאגרים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 13-01-2016, 23:24
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מהיכן הנתונים המגמדים את הסד"כ המצרי?
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "לא כמגמת התעצמות."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
לא רואים מגמת התעצמות בעשורים האחרונים, בטח לא בכוחות היבשתיים שלה.



מהיכן את שואב מידע זה? הפיכת 4 דיביזיות חי"ר לממכונות, והוספה לסד"כ עוד שני דיביזיות שריון זה לא התעצמות? מה שאתה כותב עומד בסתירה מוחלטת לדברי אל"מ פסח מלובאני ולנתונים שהביא הד"ר אהוד עילם. על מה אתה מסתמך?



לגבי מאגרי דלק:
מצרים גובה מס גבוה תמורת המעבר בתעלה, ולכן חלק מיצואניות הנפט המציאו "קומבינה":
הן מוכרות את הנפט למצרים לפני ההגעה לתעלה, מצרים מעבירה אותו את התעלה, ומוכרת אותו בצד השני, ובדרך "האנשים הנכונים" גוזרים קופון.
זה גם מאפשר להשתמש במיכליות יותר גדולות ולהוזיל עלויות.
לשם כך - יש צורך במאגרים.


אם אתה חושב שמאגרי דלק צבאיים תת/קרקעיים הפזורים ברחבי סיני נועדו לצרכי סחר הנפט של מצרים אזי אזי ההבנה שלך בהספקת דלק לצבא שונה מאוד ממה שחושבים מומחים לאספקת דלק. אני אומר זאת בלשון המעטה. למעשה אני סבור שאין לך קמצוץ מושג בנושא זה.

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 13-01-2016 בשעה 23:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #77  
ישן 12-01-2016, 16:35
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,059
הערה לגבי התעצמות חיל הים של מצרים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

מצרים תמיד ראתה את עצמה מעצמה ימית והזדרזה להצטייד בכ"ש בריטי גדול, יחסית, בשלהי שנות ה- 40, כשבחיל הים היו אוניות מעפילים לשעבר ושוברות קרח אמריקאיות.
צריך לזכור שלמצרים שתי זירות ימיות והיא מחלקת את הצי שלה בין הים התיכון וים סוף, כך שהסד"כ שלה לא נמצא כולו מול אשדוד.
עוד צריך לזכור שלמצרים יש משאב מרכזי שהוא מקור ההכנסה הכי גדול שלה (אני חושב) - תעלת סואץ. הואיל ומדובר במעבר מים בינלאומי גדול, יש הגיון להחזיק צי מלחמה שיאבטח את המשאב הזה כולל מבואותיו והזירה הימית שקרובה אליו.
כיום הצי המצרי, כפי שכתבתי באשכול אחר, הוא ערב רב של כ"ש ממספר מדהים של מדינות. מעבר לבעיות של התאמה במערכות השו"ב (ותוסיפו לסלט גם גורמי אוויר והברדק חוגג) - אם אנחנו זוכרים מב"ח שאפשר היה לפרק מגירת מגבר של מב"א מאח"י חנית ולהתקין אותה במענ"ש של אח"י סער, במקום המגירה התקולה, למצרים יש מענ"ש ייחודי כמעט לכל ספינה ולכן האתגר הלוגיסטי והקושי המבצעי. לכן המספרים אינם מספרים הכל, לפחות במקרה הזה.
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 06-04-2016, 17:20
  double_o double_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.07
הודעות: 2,255
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "טק״ק אחד משמיד את כל הסוללה הזאת"

הSA-2 הוא מערכת ישנה ובמקור היא היתה כזאת מרוכזת וענראה יש מגבחות טכנולוגיות ועד כמה ניתן להרחיק את המגרים גם היום.
למה עדיין להשתמש בSA-2? מאותה סיבה שהם עדיין מפעילים מיג-21, מיראז' 5 ואמל"ח ישן אחר, יש להם מגבלות תקציביות אז הם עדיין שומרים מערכות ישנות עם שיפורים לצד מערכות מתקדמות מודרניות, אם היה להם כסף הם כנראה היו מחליפים הכל בS-300.
למה לא סיילו? כי הSA-2 לא משוגר אנכיות ולא מתאים לסיילו, גם לא מבחינת טעינה מחדש.

אז זה לא פתרון מושלם, אבל זה ניסיון לשפר את היכולות של מערכות מיושנות תחת מגבלות תקציביות, חוץ מזה יכול להיות שלמערכות כאלה ישנות צוואר הבקבוק הוא לא הציוד, שכמוהו אפשר להשיג הרבה ובזול, אלא הצוות המיומן שעליו רוצים להגן.

עוד אתרים דומים במצרים:
http://virtualglobetrotting.com/map...-3/view/google/
http://virtualglobetrotting.com/map...rs/view/google/
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 06-04-2016, 20:46
צלמית המשתמש של Benjamin Willard
  משתמש זכר Benjamin Willard Benjamin Willard אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,543
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

חברים.... אתם תקועים בשנת 73.

מצריים וישראל נמצאות באותו צד בשלושה צירים אסטרטגיים שונים (ברית עם המערב וארצות הברית; אירן- שיעים- סונים; האחים המוסלמים, אבל זה עניין פוליטי). הכלכלה המצרית מתפוררת, אין להם איך לממן מלחמה. ואם למצרים יש שאיפה לתקוף את ישראל, ולצורך כך היא מקימה 'תשתית לוגיסטית' באזור שנמצא תחת עליונות אווירית מלאה של ישראל, כל הפרה של ההסכם עלולה להפוך את התשתית לאפר.

כל מדינות ערב נמצאות בתהליך התעצמות בעשור האחרון, אין לזה קשר אלינו. ואם כבר, אז סעודיה צריכה להדאיג אותנו יותר.

ודבר אחרון, להעיף את דאע"ש מסיני, זה אינטרס ישראלי מובהק.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #93  
ישן 06-04-2016, 20:54
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,521
כל מה שאתה אומר הוא נכון
בתגובה להודעה מספר 92 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "חברים.... אתם תקועים בשנת..."

אך עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שמאז שנחתם הסכם השלום היחסים בין המדינות רק הדרדרו.

אומנם קיים שת"פ מודיעני שרק השביח בשנים האחרונות (חזית דאע"ש סיני), אבל קיימת קרירות קשה בתחום המדיני והפנים ארצי.

ישראל עדיין מתוארת ומקבלת יחס של אויב לכל דבר.

אני בתור ישראלי מאוד הייתי חושש ללכת ברחובות מצרים עם סממנים ישראלים \ יהודים, ולדעתי זה מסכם את הכל.

על פניו זה נראה כי עמוק בתוך ליבם, המצרים עדיין מחכים ליום שישראל תושמד.

אולי זה בגלל האסונות שנגרמו להם עקב המלחמות, אולי בגלל האיבה שלהם לאויב ציוני, או שפשוט זה שילוב של ה2.

אני באופן אישי לא חושב שהעתיד ורוד, אבל אני גם לא חושב שהמצרים הולכים לפתוח במלחמה - הפערים הטכנולוגים בינם לבין ישראל קיצונים מדי, ואין להם שום מענה לחימוש המתקדם והארוך טווח שלנו.

הדבר האחרון שהם צריכים זאת מלחמה עם מעצמה אזורית שתמוטט סופית את המדינה שלהם.
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #96  
ישן 03-11-2016, 23:36
  משתמש זכר אספרסו קצר אספרסו קצר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.09
הודעות: 295
בתגובה להודעה מספר 93 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "כל מה שאתה אומר הוא נכון"

ציטוט:
אני בתור ישראלי מאוד הייתי חושש ללכת ברחובות מצרים עם סממנים ישראלים \ יהודים, ולדעתי זה מסכם את הכל.


זו אכן סיבה לדאגה. השילוב של צבא חזק וגדול ביחד עם דעת קהל עוינת ביותר את הציונות, את המדינה היהודית ואת היהודים בכלל. זה משהו שצריך לחשוש ממנו. דעת הקהל המצרית הרבה יותר כשירה למלחמה נגד ישראל מאשר דעת הקהל באיראן ערב המהפכה האסלאמית ועליית חומייני. גם אם א-סיסי חבר שלנו הוא יכול ליפול. לדעתי כדי שתפרוץ מלחמה בין ישראל לבין מצרים חייבים להתרחש מספר אירועים:
1. מהומות נגד משטר א-סיסי
2. בחירות ללא זיופים שבהם כנראה ינצח האסלאם הפוליטי וייקח את השלטון.
3. פיטורים המוניים של אנשי ממשל בצבא, בעיתונות ובאקדמיה שתמכו בהפיכה נגד מורסי, והחלפתם באנשי האחים המוסלמים, כדי שהפיכה לא תקרה שוב.
4. משבר מדיני בין ישראל לבין מצרים שיכול להתדרדר עקב מלחמה בין ישראל לבין חמאס למשל.

במידה ואכן תפרוץ מלחמה, ישראל צריכה שיהיה לה צי גדול של מטוסי קרב ומלאי גדול של חימוש מונחה כדי להשמיד את הכמות העצומה של הכלים הניידים של הצבא המצרי לפני שנוצר מגע בינם לבין הכוח הקרקעי של צה"ל. צריך לקחת בחשבון את קצב הגיחות של מטוסי הקרב הישראליים שהוא לא אין סופי ואת העובדה שמטוסים ישראליים יופלו במלחמה, מה שיקטין את קצב הגיחות. וזה בהנחה שישראל תצליח להשיג עליונות אווירית, מה שבטוח ידרוש זמן, לפני שמתחילים לטפל בטנקים המצריים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #97  
ישן 07-04-2016, 10:34
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מהיכן אתה שואב את התובנות שלך?
בתגובה להודעה מספר 92 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "חברים.... אתם תקועים בשנת..."

[QUOTE=Benjamin Willard]חברים.... אתם תקועים בשנת 73.

הכלכלה המצרית מתפוררת, אין להם איך לממן מלחמה.



אפשר חחשוב כי כשסאדת יצא למלחמה הוא היה עשיר גדול וכלכלתו שיגשגה. שלא לדבר על עושרה של סוריה כשזו יצאה למלחמה בשנת 1973.


כל מדינות ערב נמצאות בתהליך התעצמות בעשור האחרון, אין לזה קשר אלינו.


על איזה מדינות ערב אתה מדבר בדיוק? ממתי ירדן התעצמה? או אולי לבנון? או אולי סוריה? שמה לוב או סודאן.
אני קראתי ככי יש מדינה אחת במזרח התיכון שמצמצמת את הסד"כ - קוראים לה מדינת ישראל.
באשר לסעודיה אתה צודק, ואכן בנית התשתית הצבאית בתבוק אשר בסעודיה, צריכה גם היא להדאיג אותנו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 07-04-2016, 11:44
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 577
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מהיכן אתה שואב את התובנות שלך?"

ציטוט:
אפשר חחשוב כי כשסאדת יצא למלחמה הוא היה עשיר גדול וכלכלתו שיגשגה. שלא לדבר על עושרה של סוריה כשזו יצאה למלחמה בשנת 1973.


מצרים וסוריה היו עשירות ב- 1973 ביחס לישראל בשני מישורים:

כלכלי - אין מה להשוות את ההפרש בין הכלכלות הישראלית לאלו של מצרים / סוריה ב 1973 לפערים היום

צבאי - המצרים והסורים קיבלו ציוד מתקדם ביד רחבה מהסובייטים , ישראל לא הצליחה לעמוד ברכש הנדרש בתוכנית הרב שנתית שקדמה למלחמת יום כיפור בגלל אילוצים כלכליים.

המצב היום שונה בתכלית - הכלכלה הישראלית אינה ברת השוואה לכלכלה המצרית והסיוע החיצוני שישראל מקבלת, המתרגם לרכש ומו"פ צבאי הוא פי 3 מזה של מצרים

אני קראתי ככי יש מדינה אחת במזרח התיכון שמצמצמת את הסד"כ - קוראים לה מדינת ישראל.

"צמצום הסד"כ" בישראל זה בלוף אחד גדול - הצבא הסדיר נשאר גדול, הקבע שבר שיאים למרות ההחלטות לצמצמו במסגרת וועדת ברודט.

אז צה"ל מפרסם בעיתון סגירה של חטיבות עם ציוד מיושן , אבל לא מפרסם את המסגרות החדשות עם הציוד המתקדם ולא את כלי הנשק החדשים, התקשורת , מערכות השו"ב המהווים מכפילי כח משמעותיים.

לכמות "פריטים" אין היום משמעות בהשוואה לעבר - מי צריך ארמדות של טנקים כאשר יש אמצעים הרבה יותר זולים ויעילים להשמיד טנקי אוייב? מי זקוק למאות מטוסים כאשר מטוס אחד יכול לפגוע במספר מטרות במקום בעבר מספר מטוסים למטרה? כנ"ל בקני ארטילריה .

רק במקום אחד אין צמצום וזה בחי"ר - כי אין תחליף טכנולוגי - וישראל היום בשיא של כל הזמנים במסגרות חי"ר סדירות.

אז איפה "צמצום הסד"כ" בדיוק?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 07-04-2016, 11:46
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מהיכן אתה שואב את התובנות שלך?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
[QUOTE=Benjamin Willard]אפשר לחשוב כי כשסאדת יצא למלחמה הוא היה עשיר גדול וכלכלתו שיגשגה. שלא לדבר על עושרה של סוריה כשזו יצאה למלחמה בשנת 1973.
תשווה את המצב לפני המלחמה, אחרי המלחמה, והיום.
לפני המלחמה - סדאת לפחות הצליח להאכיל את האוכלוסיה.
אחרי המלחמה הוא נכנס לסחרור אינפלציוני, והנסיון שלו לבטל סובסידיות ללחם הובילו למחאה גדולה ולרציחתו.
ומייד לאחר מכן הסובסידיות הוחזרו, כשארה"ב מספקת סיוע.
היום - לא רק שיש סובסידיות, אלא שהן לא מספקות והצבא נאלץ להלאים ולנהל את המאפיות כדי שהמחיר יהיה נמוך מספיק ועשרות מליוני מצרים לא יגוועו ברעב.

ומי מספק היום למצרים את החיטה במחיר נמוך מספיק, באיכות גבוהה מספיק, ובכמות מספקת?
ארה"ב.
כשמצרים ניסתה לגוון מקורות עם חיטה רוסית, האיכות הנמוכה גרמה להרבה מקרי מוות ולהפסקת הניסוי.
אז יש למצרים אפשרות להתאבד, ולהפוך לאסון ההומניטרי הכי גדול מאז הרעב הגדול בסין, רק כדי לגרום לכמה הרוגים בישראל
רק שבהעדר הפיכה, הסבירות לכך היא מאוד מאוד נמוכה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
כל מדינות ערב נמצאות בתהליך התעצמות בעשור האחרון, אין לזה קשר אלינו.
על איזה מדינות ערב אתה מדבר בדיוק? ממתי ירדן התעצמה? או אולי לבנון? או אולי סוריה? שמה לוב או סודאן.
אני קראתי ככי יש מדינה אחת במזרח התיכון שמצמצמת את הסד"כ - קוראים לה מדינת ישראל.

באשר לסעודיה אתה צודק, ואכן בנית התשתית הצבאית בתבוק אשר בסעודיה, צריכה גם היא להדאיג אותנו
בשנים האחרונות גם ירדן מתעצמת, מסוקים מישראל ומטוסי תובלה מרוסיה שעברו משירות אזרחי לצבא אלו דוגמאות שראינו פה בפורום רק לאחרונה.
כל מדינה במזה"ת נערכת לאפשרות הפיכה פנימית, השתלטות צבאית על מחוזות שבה, או תקיפה חיצונית.
לבנון, סוריה, עירק ולוב מתמודדות עם מציאות כזו בפועל, סעודיה חוטפת ריקושטים מתימן, ומצרים מתמודדת עם מציאות כזו בסיני.


לצד זאת, ישראל נערכת בכמה מישורים - מצד אחת יש שיפור משמעותי בניהול הקרב בישראל, שמאפשר זיהוי מטרות מהיר מאוד וחלוקה שלהם לכלים בשטח בזמן אמת,
גם רמות המיגון עלו, ולישראל יש יכולת להתמודד עם נ"ט שמאדה סד"כ כבד בסוריה,
גם השימוש בחמ"מ ומל"טים עבר מחיל האויר לזרוע היבשה, ,תוך הורדת עלות השמדת המטרות (חשוב מאוד)
וגם עוברים למטוס קרב חדש שישמר עליונות מול התעצמות אוירית של חיילות האויר במצרים, ירדן, סעודיה, מדינות המפרץ, ועירק, שרוכשים מטוסים אמריקאים.

האם במציאות כזו, יש הגיון לשלוח גם טנקים שפגיעים משמעותית לנ"ט, וחסרי יכולת ניהול קרב דומה?
לבצע שידרוג חלקי בכלים לא רלוונטים, או להשקיע בפלטפורמה חדשה?
השאלה העיקרית היא - מול איזה אוייב בעצם נלחמים?
נתקענו ב73?

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 07-04-2016 בשעה 11:56.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #101  
ישן 10-04-2016, 12:59
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
מקורות
בתגובה להודעה מספר 100 שנכתבה על ידי יצחק-ר שמתחילה ב "א. "בשנים האחרונות גם ירדן..."

1.
ציטוט:
AMMAN — Jordan on Thursday received eight Blackhawk helicopters from the US and will receive another eight next year to be allocated to the Jordan Armed Forces-Arab Army (JAF).
US Ambassador to Jordan Alice G. Wells said the arrival of the UH 60A Blackhawk helicopters “will provide Jordan with another tool for safeguarding its frontiers”, adding that the helicopters will enable the Jordanian Army Quick Reaction Forces to rapidly deploy anywhere in the country.

Since February 2015, the United States has expedited delivery of more than 26,000 rifles and machine guns, more than 3 million rounds of small arms ammunition, hundreds of bombs and 5,000 night vision devices to support Jordan's immediate operational requirements, the ambassador said.

“Jordan receives one of the largest amounts of foreign military financing in the world with Congress appropriating $450 million for the fiscal year 2016,” Wells said at a ceremony held to receive the Blackhawks at Marka Military Airport in Amman.
http://www.jordantimes.com/news/local/jordan-receives-eight-blackhawks-us

2.
ציטוט:
Israel has transferred 16 Bell AH-1 Cobra attack helicopters to Jordan to assist its air force in the fight against Islamic State militants, US sources have confirmed.
https://www.flightglobal.com/news/a...copters-414986/

3. לאחרונה עלה בפורום נושא האיום שמהווה הסבת 2 מטוסי תובלה כבדים, המסוגלים לשנע גם טנקים (לעומת מטוסי התובלה שבידי ישראל) לשימוש צבאי ע"י ירדן.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
בהנחה שמצרים אינה מתכוונת ליצור אופציה להפר את הסכם השלום ופתיחה במלחמה אין שום איום צבאי המחייב אותה לבנות תשתית משמעותית ממזרח לתעלה תוך כדי הפרה בוטה של הסכם השלום.
- היקף הכוחות הסדירים העומדים לרשותה הינו למעלה ממספיק כדי לטפל בפעילות גורמי דעא"ש בסיני וכל מקום אחר.
מבחינת צבא מצרים,
האיומים של הפיכת שטחים נרחבים ממצרים וסיני לחסרי-משילות, אינם פחות מאיימים מאשר איום ישראלי (שאינו קיים) לפתוח בלחימה מול מצרים.
נסיונות צבא מצרים להילחם מול דאע"ש, הראו שיש מבחינתם קושי להתמודד עימו תוך שלוקחים בחשבון את המגבלות שנוצרו ע"י הסכמי השלום,
ונוכחות צבאית קבועה, שבעבר לא נראתה כנדרשת, הפכה לחיונית.
יש להתפתחויות אלו השלכות מבחינת תשתיות ספיציפית בסיני,
אבל אם לא מדובר על תשתיות נ"מ, ביצורים עמידים בפני תקיפה אוירית, וכוחות משוריינים - הרלוונטים מול ישראל, עולה השאלה מהו האיום?


ובכלל,
בכל הדיונים על התעצמות צבא מצרים - חסר מאוד מימד הזמן:
מה הייתה ההתעצמות שבוצעה סמוך למלחמת יום-כיפור, או סמוך להסכם השלום והנסיגה (גם הם לקחי יום כיפור" מבחינת המצרים),
ומהי ההתעצמות מאז 1993, ויותר מכך, מאז שנת 2007, אז האיום הנוכחי על הריבונות המצרית החל להתברר?
ללא פרטי מידע אלו - הנתונים על "התעצמות" נטולי הקשר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #102  
ישן 10-04-2016, 14:14
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
התעצמות מצרית בשנים 2015-2016
בתגובה להודעה מספר 101 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "מקורות"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
1.






ובכלל,
בכל הדיונים על התעצמות צבא מצרים - חסר מאוד מימד הזמן:
מה הייתה ההתעצמות שבוצעה סמוך למלחמת יום-כיפור, או סמוך להסכם השלום והנסיגה (גם הם לקחי יום כיפור" מבחינת המצרים),
ומהי ההתעצמות מאז 1993, ויותר מכך, מאז שנת 2007, אז האיום הנוכחי על הריבונות המצרית החל להתברר?
ללא פרטי מידע אלו - הנתונים על "התעצמות" נטולי הקשר.



אתה מלין על כך שחסר מימד הזמן. כנראה אין לך זמן לקרוא את הנאמר באשכול. כאשר תמצא את הזמן לכך, תראה שבאשכול ובקישורים באשכול יש פרוט לא רע באשר להתעצמות המצרית גם בחתך של לוחות זמנים. עד אשר תתפנה לכך אני אעזור לך בקמצוץ של נתונים
בשנים 2015-2016 עוסקת מצרים ככל הנראה בהכפלת מאגרי הדלק הצבאיים בסיני. ובונה בוודאות מסוללי תעופה ודירים תת קרקעיים בשדות התעופה הצבאיים בגדה המערבית של תעלת סואץ. אם אתה חושב שבכדי להגדיל את המשילות המצרית בסיני צריך מסלולי תעופה חדשים ודירים למטוסים אני חולק עליך. אני מתקשה להבין מדוע, מדינה עניה כדברך, משקיעה המסלולי תעופה חדשים. מה עשרות שדות התעופה הצבאיים במצרים לא מספיקים??? כאמור זה רק מעט מזעיר ממה שמצרים מקדישה לנושא הצבאי מאז עלות סיסי לשלטון
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 10-04-2016, 14:39
צלמית המשתמש של Benjamin Willard
  משתמש זכר Benjamin Willard Benjamin Willard אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,543
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "התעצמות מצרית בשנים 2015-2016"

לוב... סודן... דעא"ש

והצבא המצרי הוא חלק מרכזי בכלכלה המצרית...

אם מצריים מתכננת לתקוף את ישראל, לבנות תשתית לוגיסטית בסיני זה ממש ממש מטומטם...
1. אין להם אפשרות להגן על סיני מבלי להפר את הסכם השלום.
2. אין להם אפשרות לפרוס לשם כוחות מבלי להפר את ההסכם.
3. כל מה שהם יבנו שם יהיה מתחת לעליונות אווירית מוחלטת שלנו.
4. אין הגיון טקטי בלבנות בסיסים קרוב לישראל, לאור הטווח האפקטיבי של מטוס F16... כלומר יהיה להם עדיף לפעול מתוך מצריים.

וכזה:
https://www.gapminder.org/tools/bub...&zoomedMax:2008

וכזה:
https://www.gapminder.org/tools/bub...&zoomedMax:2008


----
ולגבי התעצמות של מדינות ערב, התכוונתי למדינות שסביב המפרץ הפרסי, ואגב גם פקיסטן (למרות שאינה ערבית, ומסיבות אחרות), אבל גם ירדן.... שוב, זה קשור לאביב הערבי, לדאע"ש, ולאירן, והרבה פחות קשור אלינו.... המדינות שאתה מודאג מהן, וספציפית מצריים, היום, נמצאות הרבה יותר קרוב אלינו מבחינת אינטרסים....

נערך לאחרונה ע"י Benjamin Willard בתאריך 10-04-2016 בשעה 14:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #104  
ישן 10-04-2016, 16:11
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
כפי שרשמתי, בהחלט יש צורך
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "התעצמות מצרית בשנים 2015-2016"

מבחינת עלויות, ככל שמטרת היעף יותר קרובה, תוכל לבצע את התקיפה בעלות נמוכה יותר, בפחות דלק, לשאת יותר חימוש ולהישאר יותר זמן באויר,
כך שברור שהפיכת סיני לשדה קרב פעיל מצדיקה את שדרוג התשתיות (וזה כולל מסלולי תעופה ודת"קים).
שדרוג כזה מוזיל את עלויות הלחימה, וזה משמעותי כשיש ציפיה שהמערכה תהיה ארוכה.
ודווקא מדינה ענייה תקפיד על כך יותר (לעומת מדינה עשירה כמו ארה"ב שמזלזלת בכך, ובעיני זה מחריד).
ישראל מאשרת תקיפות אויריות אלו, כך שלא ברור על מה התלונות.

הבחירה בדירים תת-קרקעיים לעומת עיליים (עמידים יותר להפצצה) היא החלק העיקרי שנראה חשוד. אולי נובעת מחשש למתקפת פצמ"רים נגד שדה התעופה בדומה למה שראינו בסוריה, אבל בהחלט יתכן שזה גם חלק מלקחי ששת הימים ויום כיפור (מטוסים שלא אוחסנו תת קרקעית לא שרדו, והנזקים מגמדים את עלות התשתיות).

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 10-04-2016 בשעה 16:14.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #107  
ישן 12-04-2016, 18:13
  ariel_zuk ariel_zuk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.15
הודעות: 964
אסטרטגיה מתוחכמת
בתגובה להודעה מספר 106 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "איזה מפתיע, ולא מתוצרת..."

למצרים יש אסטרטגיה די מתוחכמת האמת לגבי חיל האוויר שלה. מערך מטוסי הקרב בפרט!

האדם הפשוט יחשוב: איך מצרים מצליחה לשמור צי של מטוסי F-16 אמריקאים, לא פחות מ2 סוגי מיראז', כ-2 טייסות של מטוסי ראפאל צרפתיים, מטוסי מיג-21 סובייטיים, מטוסי J-7 וכו', ולדאוג שלכולם יהיו את כל חלקי החילוף והחימוש המתאים של כל מטוס בעת מלחמה? האם לא נוצר לחץ לוגיסטי כבד?
התשובה היא כמובן שמצרים רק רוצה שנחשוב ככה.

בעצם אנחנו נחשוב שהם לא יודעים דבר או שניים בתכנון צבאי ארוך וקצר טווח כאחד, ושהם חסרי יכולת לנהל מלחמה כראוי. וכשכן תהיה מלחמה, אנחנו בעצם נבין שזה די נכון אבל רק כי הם רצו שנחשוב ככה! אז הם יצחקו אחרונים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #108  
ישן 12-04-2016, 17:31
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
סד"כ חיל האוויר וההגנה האוירית במצרים
בתגובה להודעה מספר 105 שנכתבה על ידי 404שגיאה שמתחילה ב "מצרים רוכשת 50 מטוסי מיג 29"

לנוחות קוראי הפורום להלן סד"כ חיל האויר וההגנה האוירית בצבא מצרים. נכון לשנת 2015.הנתונים לוקטו מתוך חומר גלוי.

חיל האוויר וההגנה האווירית במצרים

ליקוט נתונים מתוך הרצאתו של אל"מ (מיל') פסח מלובאני מתאריך 25/08/2015



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


א. מטוסי קרב

בסד"כ כ־500 מטוסים. מתוכם המטוסים המתקדמים הבאים:
  • כ־200 מטוסי F – 16
  • כ־20 מטוס מיראג' 2000
  • רכש חדש של 24 מטוסי ראפאל
  • מטוסים מסוג: מיראג' 5: מיג 21 תוצרת סין: (אין נתוני כמות)
ב. מטוסי תובלה

בסד"כ כ־60 מטוסים. בעיקר C - 130

ג. מסוקים

בסד"כ כ־250 מסוקים. מביניהם:
  • כ־100 מסוקי תקיפה מסוג אפאצ'י וגאזאל
  • כ־130 מסוקי תובלה. מדגמים מערביים וכן 17/18 M – 1
  • כ־20 מסוקים ללוחמה ימית
ד. שונות
  • כ־370 מטוסי הדרכה
  • מטוסי צילום מסוג מיג 21 ומיראג'
  • 6 מטוסי הוקאיי
  • מלט"ים ומזלט"ים
ה. חימוש אווירי

חימוש מתקדם כולל טילי אוויר-אוויר ואוויר-קרקע .

ו. הגנה אווירית

חמש דיביזיות הגנה אווירית שמספרן:5:8:10:12:15

2 חטיבות הגנה אווירית עצמאיות מספר 103 ו-104





תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #112  
ישן 19-10-2016, 21:44
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מצרים משלשת את מאגרי הדלק הצבאיים/אסטרטגיים בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

מעיון בצילומי Googel Earth עדכניים עולה כי מצרים בונה בסיני מאגר דלק תת קרקעי בקיבולת מוערכת של כ - 120 מליון ליטר (120,000,000). בנייתו של המתקן החלה בראשית השנה ועתה הוא נמצא בשלבי בניה מתקדמים.
מאגר דלק זה מתווסף לשרשרת ארוכה של מאגרי דלק צבאיים בסיני שקיבולתם הכוללת מוערכת ב- 57 מליון ליטר. לפיכך מדובר בשילוש כושר אחסון בדלק הצבאי בסיני.
יודגש כי בנוסף למערכת אחסון הדלק הצבאית בסיני, קיימת בסיני תשתית ענפה מאוד לאחסון נפט גולמי ותזקיקים עבור האוכלוסייה האזרחית,
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 20-10-2016, 10:53
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מתקן אחסון הדלק החדש - פרטים נוספים
בתגובה להודעה מספר 113 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "אם אני לא טועה זה מוזכר..."

מתקן אחסון דלק הנבנה עתה בסיני לא היה מוכר בעת הרצאתם של אל"מ (מיל') פסח מלובאני וסא"ל (דימ') אלי דקל על צבא מצרים ובנית התשתית הצבאית המצרית בסיני (ראה לעיל באשכול זה).
עד לבניית המתקן החדש, היו מוכרים בסיני תשעה אתרי אחסון דלק צבאיים תת-קרקעיים. האחד בקיבולת מוערכת של 25 מליון ליטר, אשר נועד כפי הנראה לשמש כמחסן דלק קדמי ארמיוני ("קיסם" בערבית), כל היתר מתקני אחסון הם בקיבולת של 2 - 6 מליון ליטר ונועדו לשמש, כפי הנראה, את כוחות הבט"ש ואת הדיביזיות המצריות אשר מתוכננות להיערך בסיני בעת חרום.
כאמור, בניית מתקן האחסון החדש, בקיבולת מוערכת של כ - 120 מליון ליטר דלק, משלשת את כושר אחסון הדלק הצבאי בסיני. עם סיום בניית המתקן יהיו בסיני מחסני דלק בקיבולת כוללת של כ - 180 מליון ליטר.

יש לזכור כי בגדה המערבית של תעלת סואץ יש שפע של מתקני דלק. הן אזרחיים כגון; בתי הזיקוק בסואץ וחוות מיכלי הדלק בפורט סעיד והן מאגרי הדלק הצבאיים התת קרקעיים של ארמיות השדה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 21-10-2016, 10:03
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
למה לא מאגרי דלק קטנים הקרובים יותר לגבול?
בתגובה להודעה מספר 117 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "האם מרחק כל כך קטן מסואץ..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
האם מרחק כל כך קטן מסואץ וגודל המאגר כלומר גדול ומרכזי במקום קטן ומבוזר פשוט מצביע על מיקום שנבחר משיקולי בטיחות לא כצורך צבאי?
הייתי מצפה ממאגרים לצורך צבאי להיות קטנים יותר וקרובים יותר לגבול(מעבר לטווח ארטילרי).


אני לא יודע למה אתה מצפה, אני מנסה לדעת למה מצפים המצרים.

לצורך זה יש להכיר את את כלל מערך אחסון הדלק במצרים. ובכן מאגרי דלק אסטרטגיים שנועדו להכין את המדינה למלחמה הוקמו גם בעבר ואתרי אחסון אסטרטגיים, תת־קרקעיים, בהיקף של למעלה ממאה מליון ליטר אינם תופעה יוצאת דופן. כמובן שלרשות צבא מצרים יש עוד שרשרת ארוכה של מאגרי דלק צבאיים קטנים יותר כפי שציינתי בעבר.
באשר למיקומו ולגודלו של מתקן האחסון הנבנה בסיני, יש לנסות ולראות השקעה כספית גדולה זו בהקשר הרחב יותר, הן של בניית מאגרי דלק גדולים נוספים בגדה המערבית של תעלת סואץ, והן של כלל ההתחמשות והקצאת המשאבים הלאומית המצרית, למלחמה כוללת מול צבאות סדירים (בניית שדות תעופה צבאיים, מחסני אמל"ח ומאגרי דלק תת-קרקעיים בהיקף של מאות מיליוני ליטרים, לא נועדה לטעמי למלחמה מול ארגון כגון דאע"ש). אני לא בטוח שיש בידי תשובה טובה לשאלות אלו, ואני מקווה ששאלות אלה מעסיקות את אלה המופקדים על ביטחוננו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 21-10-2016, 15:05
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 118 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "למה לא מאגרי דלק קטנים הקרובים יותר לגבול?"

זה שההתחמשות המצרית בצבא היבשה מנותקת לחלוטין ממפת האיומים והסיכונים המצרית זה ברור.
זה שהצבא גורם כלכלי משמעותי מאוד במצרים גם כן ידוע.
ידוע לך במקרה מתי החלו פרויקטי התתית האלה בתחום הדלק?
היות ובמצרים התגלו עתודות גז משמעותיות יורדת הסבירות שמאגרי דלק סטנדרטי גם אם המצרים רואים בהתרחשויות בין סעודיה לאיראן רמז מבשר רעות ורוצים להכין את עצמם ליום שחור לפחות סבירה,
כי סביר שלאחר הגילוי כדאיות הסבת משק החשמל המצרי לגז עלתה מאוד והתלות בדלק נוזלי אמורה לרדת( במיוחד אם הולכים למהלך של הסבת תחבורה ציבורית להנעה בגז).
עקרונית המצרים ניסו גם לפתח את סיני בבנית עיר חדשה אם זכרוני אינו מטעני פרויקט שנחל כישלון.
אולי הם מעונינים להניע אותו מחדש.
אני מסכים שהתמונה הכללית מאוד לא חיובית למרות שהכלכלה המצרית מקרטעת היא לא היתה במצב מדהים גם לפני יום הכיפורים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #120  
ישן 21-10-2016, 17:02
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים
בתגובה להודעה מספר 119 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "זה שההתחמשות המצרית בצבא..."

באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא,
היום הייצוא הוא 40% מהייבוא,
מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע.
ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
ידוע לך במקרה מתי החלו פרויקטי התתית האלה בתחום הדלק?
היות ובמצרים התגלו עתודות גז משמעותיות יורדת הסבירות שמאגרי דלק סטנדרטי גם אם המצרים רואים בהתרחשויות בין סעודיה לאיראן רמז מבשר רעות ורוצים להכין את עצמם ליום שחור לפחות סבירה,
כי סביר שלאחר הגילוי כדאיות הסבת משק החשמל המצרי לגז עלתה מאוד והתלות בדלק נוזלי אמורה לרדת( במיוחד אם הולכים למהלך של הסבת תחבורה ציבורית להנעה בגז).
עקרונית המצרים ניסו גם לפתח את סיני בבנית עיר חדשה אם זכרוני אינו מטעני פרויקט שנחל כישלון.
רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.

עניין נוסף: כיוון שפרוייקט הרחבת התעלה הוא במימון סעודי, כל מה שניתן "לדחוף" לחשבון - מסייע היום לכלכלת מצריים ומספק עוד קצת עבודות עד שאולי המצב ישתפר. מלבד זאת - מנהרות תחבורה ומאגרי דלק (הסמוכים לבתי זיקוק ולצנרת נפט עוקפת-סואץ) הם באמת תשתיות ששימוש נכון בהם יוביל לצמיחה.

בכל הנוגע למאגרים בסיני: ארגוני הטרור נוהגים לשדוד ולפוצץ, ולכן המצרים נאלצים לעבות שמירה ולצמצם את כמות המאגרים הפעילים. מאגרים תת-קרקעיים יותר קשה לפוצץ.

במדינות עולם שלישי לא מצילים פרוייקט כושל של ממשל קודם.
הפרוייקט הבא של סיסי (אחרי התעלה) זה "קהיר החדשה" (במימון הסינים והמפרציות), ולא עיר בסיני (שתהיה מתנה לדאע"ש).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #121  
ישן 21-10-2016, 17:47
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא,
היום הייצוא הוא 40% מהייבוא,
מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע.
ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.
מסכים פרט לעובדה שהרבה מההתחמשות המטאורית שלהם מומנה בידי רוסיה ולאחר ששת הימים מלחמת ההתשה והפצצות העומק היו נזקים במיליארדים למשק המצרי. כלומר נקודת ההתחלה שלהם לעימות היתה אמורה להיות נמוכה יותר-גם כאן חוזר הניגון כשרוסיה מציעה מערכות מתקדמות מטוסים וכו במימון צד שלישי וכל מיני עסקאות סיבוביות.

רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.
(יש הבדלים גאוגרפיים במרחקים מהליבה המאוכלסת ועיקר התעשיה של סדרי גודל, אך אני מקבל וגם העלתי מקודם בשרשור תהיות האם באמת המאגר הזה הוא אינדיקציה לכוונה צבאית או אזרחי בצייני את התפקיד המשמעותי של צבא מצריים בכלכלה המצרית.)
עניין נוסף: כיוון שפרוייקט הרחבת התעלה הוא במימון סעודי, כל מה שניתן "לדחוף" לחשבון - מסייע היום לכלכלת מצריים ומספק עוד קצת עבודות עד שאולי המצב ישתפר. מלבד זאת - מנהרות תחבורה ומאגרי דלק (הסמוכים לבתי זיקוק ולצנרת נפט עוקפת-סואץ) הם באמת תשתיות ששימוש נכון בהם יוביל לצמיחה.
הגיוני אם אכן הם הממנים.
בכל הנוגע למאגרים בסיני: ארגוני הטרור נוהגים לשדוד ולפוצץ, ולכן המצרים נאלצים לעבות שמירה ולצמצם את כמות המאגרים הפעילים. מאגרים תת-קרקעיים יותר קשה לפוצץ.
אני דווקא חשבתי בכיוון של העברת מתקנים כאמצעי להגביר את נוכחות כוחות השיטור האבטחה והצבא בסיני המפורז. יכולים לטעון תשמעו יש מאגר בסדר גודל אסטרטגי אני צריך לידו בסיס שיטור ואבטחה.
במדינות עולם שלישי לא מצילים פרוייקט כושל של ממשל קודם.
הפרוייקט הבא של סיסי (אחרי התעלה) זה "קהיר החדשה" (במימון הסינים והמפרציות), ולא עיר בסיני (שתהיה מתנה לדאע"ש).
הערה:שים לב שסיני הפכה לכר פורה לפעילות טרור והברחות בזכות ההזנחה ונאמנויות שבטיות-
מתקן בשטח של שבט מסוים אומר ג'ובים לחברי השבט שעד עכשיו לא ראו לירה מהשלטון.
יש פה ענינים פוליטיים והזרמות כספים ופיתוח שפשוט לא נעשו וואקום שלטוני בסיני.
מצרים שמבוססת מאוד על תיירות נפגעה קשות מהמצב הקיים ולדעתי זה אחד הגורמים שהעדיפו כל עוד היה ניתן לא להגיע למצב של לחימה באינטנסיביות גבוהה ולקנות שקט.
רק שזה לא התאפשר יותר-רצח של חיילים ושוטרים בסיטונות השלטון נאלץ להסלים את הלחימה בקבוצות האלה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #122  
ישן 22-10-2016, 22:05
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
בתגובה להודעה מספר 121 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "[QUOTE=ai22]באותה תקופה התוצר..."

1. לא כל ההתחמשות מומנה בידי בריה"מ,
למעשה - רוב מה שסיפקו כסיוע - נועד לבנות ולהגן על תשתיות שהרוסים בנו לעצמם.
ומצריים רכשו הרבה יותר נשק בעצמם.

2. מלחמת ששת הימים עצמה פחות פגעה במשק המצרי (למעט חסימת התעלה), והייתה בעיקר צבאית.
הפגיעה המתמשכת בתקופת ההתשה הייתה יותר מורגשת.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.
(יש הבדלים גאוגרפיים במרחקים מהליבה המאוכלסת ועיקר התעשיה של סדרי גודל, אך אני מקבל וגם העלתי מקודם בשרשור תהיות האם באמת המאגר הזה הוא אינדיקציה לכוונה צבאית או אזרחי בצייני את התפקיד המשמעותי של צבא מצריים בכלכלה המצרית.)
לא באמת
למעט ההתרחבות המצרית שבאה על חשבון שטחים חקלאיים (תהליך הרסני במדינה שעדיין חלק גדול מאוכלוסייתה מסתמך על החקלאות), עיקר ההתרחבות היא לשטחים הסובבים את הדלתא (שיפור התעלות, שאיבת מים, או בנייה בשטחים לא-חקלאיים),
שים לב שההתרחבות החקלאית כבר עקפה את תעלת סואץ.
והגיוני להרחיק את התשתית הלא-חקלאית שפחות מסתמכת על בניית תשתיות להובלת מים.

ציטוט:
בכל הנוגע למאגרים בסיני: ארגוני הטרור נוהגים לשדוד ולפוצץ, ולכן המצרים נאלצים לעבות שמירה ולצמצם את כמות המאגרים הפעילים. מאגרים תת-קרקעיים יותר קשה לפוצץ.
אני דווקא חשבתי בכיוון של העברת מתקנים כאמצעי להגביר את נוכחות כוחות השיטור האבטחה והצבא בסיני המפורז. יכולים לטעון תשמעו יש מאגר בסדר גודל אסטרטגי אני צריך לידו בסיס שיטור ואבטחה.
לא רק המאגר,
אם התוכנית היא להעביר את התשתית לאזור התעלה, הדבר יצדיק הגברת שיטור באזור זה,
אלא שלמעט כלים צבאיים במובהק (משוריינים, נ"מ, תותחים, וכו') - ההגבלה על שיטור באזור התעלה הייתה מינימלית מלכתחילה.
ציטוט:
במדינות עולם שלישי לא מצילים פרוייקט כושל של ממשל קודם.
הפרוייקט הבא של סיסי (אחרי התעלה) זה "קהיר החדשה" (במימון הסינים והמפרציות), ולא עיר בסיני (שתהיה מתנה לדאע"ש).
הערה:שים לב שסיני הפכה לכר פורה לפעילות טרור והברחות בזכות ההזנחה ונאמנויות שבטיות-
מתקן בשטח של שבט מסוים אומר ג'ובים לחברי השבט שעד עכשיו לא ראו לירה מהשלטון.
יש פה ענינים פוליטיים והזרמות כספים ופיתוח שפשוט לא נעשו וואקום שלטוני בסיני.
מצרים שמבוססת מאוד על תיירות נפגעה קשות מהמצב הקיים ולדעתי זה אחד הגורמים שהעדיפו כל עוד היה ניתן לא להגיע למצב של לחימה באינטנסיביות גבוהה ולקנות שקט.
רק שזה לא התאפשר יותר-רצח של חיילים ושוטרים בסיטונות השלטון נאלץ להסלים את הלחימה בקבוצות האלה.
אזור התעלה שונה מהותית משאר אזורי סיני - האוכלוסיה בו לא מבוססת על שבטים בדואים אלא על מצרים שמקורבים לצבא ולתעשיית הנפט המולאמת או לחקלאות. כך שהפיתוח הזה של אזור התעלה מחזק את האוכלוסיה תומכת השלטון סביב התעלה - ולכן מפחית את הסיכון על המפעל האסטרטגי החשוב הזה (והסיבה העיקרית לסיוע הרב שניתן למצריים).

הטרור חזק בעיקר בצפון סיני (מקומות שקרובים לגבול עזה ונהנים מתמיכה הדדית של ארגוני הטרור), שסובל מהזנחה.
בדרום סיני הייתה יותר השקעה (למרות שגם שם השבטים מתלוננים על שחלק קטן מדי מהעבודות וההכנסות ניתנים לבדואים) - הפעילות שראינו הייתה פחות מלחמה גלוייה ויותר טרור נקודתי עם חשד לשוחד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #123  
ישן 23-10-2016, 09:12
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 122 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "1. לא כל ההתחמשות מומנה בידי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
1. לא כל ההתחמשות מומנה בידי בריה"מ,
למעשה - רוב מה שסיפקו כסיוע - נועד לבנות ולהגן על תשתיות שהרוסים בנו לעצמם.
ומצריים רכשו הרבה יותר נשק בעצמם.

2. מלחמת ששת הימים עצמה פחות פגעה במשק המצרי (למעט חסימת התעלה), והייתה בעיקר צבאית.
הפגיעה המתמשכת בתקופת ההתשה הייתה יותר מורגשת.
כמו שציינתי אבל גם אובדני הנשק והפגיעה בתשתיות צבאיות היתה משמעותית, לכל משק לוקח כמה שנים להתאושש מסיפור כזה.
לא באמת
למעט ההתרחבות המצרית שבאה על חשבון שטחים חקלאיים (תהליך הרסני במדינה שעדיין חלק גדול מאוכלוסייתה מסתמך על החקלאות), עיקר ההתרחבות היא לשטחים הסובבים את הדלתא (שיפור התעלות, שאיבת מים, או בנייה בשטחים לא-חקלאיים),
שים לב שההתרחבות החקלאית כבר עקפה את תעלת סואץ.
והגיוני להרחיק את התשתית הלא-חקלאית שפחות מסתמכת על בניית תשתיות להובלת מים.
אני מסכים חלקית עם ההגיון ומצד שני סואץ נחשבת פריפריה שבאמת כמו שציינת אזור הדלתא נחשב הליבה מבחינת יצור חקלאי כלכלי תעשייתי וכו' אצלנו גבול מצרים פריפריה של הפריפריה ולכך התכוונתי בהשוואה את סדרי הגודל קל לראות על גבי מפה.


לא רק המאגר,
אם התוכנית היא להעביר את התשתית לאזור התעלה, הדבר יצדיק הגברת שיטור באזור זה,
אלא שלמעט כלים צבאיים במובהק (משוריינים, נ"מ, תותחים, וכו') - ההגבלה על שיטור באזור התעלה הייתה מינימלית מלכתחילה. אזור התעלה שונה מהותית משאר אזורי סיני - האוכלוסיה בו לא מבוססת על שבטים בדואים אלא על מצרים שמקורבים לצבא ולתעשיית הנפט המולאמת או לחקלאות. כך שהפיתוח הזה של אזור התעלה מחזק את האוכלוסיה תומכת השלטון סביב התעלה - ולכן מפחית את הסיכון על המפעל האסטרטגי החשוב הזה (והסיבה העיקרית לסיוע הרב שניתן למצריים).

הטרור חזק בעיקר בצפון סיני (מקומות שקרובים לגבול עזה ונהנים מתמיכה הדדית של ארגוני הטרור), שסובל מהזנחה.
בדרום סיני הייתה יותר השקעה (למרות שגם שם השבטים מתלוננים על שחלק קטן מדי מהעבודות וההכנסות ניתנים לבדואים) - הפעילות שראינו הייתה פחות מלחמה גלוייה ויותר טרור נקודתי עם חשד לשוחד.
ברור שיהיה טרור ולוחמה א סימטרית ולא לוחמה גלויה.
ואיזה חשד לשוחד שוחד בטוח יש השאלה כמה.
גם מרכז סיני פרוצה ושם מתאמנים הטרוריסטים באין מפריע, למעשה רק באזור התיירותי של סיני לשבטים יש אינטרס לשמור על שקט.


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #125  
ישן 22-10-2016, 18:07
צלמית המשתמש של liorif
  liorif liorif אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,328
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
.


זו טענה שגויה עד מאוד, הן בהשוואה לעומת ישראל באותה התקופה והן מהבחינה שהוא היה גבוה יותר מהתמ"ג לנפש הנוכחי במצרים*.
אתה מוזמן לבדוק בעצמך, וגם לערוך את ההשוואה עם ישראל - (תלחץ על הלשונית MAX כדי לראות מה היה התוצר לנפש בתקופה המדוברת) :
http://www.tradingeconomics.com/israel/gdp-per-capita

http://www.tradingeconomics.com/egypt/gdp-per-capita

*אני מניח שאתה מודע לעובדה שתמ"ג נומינאלי איננו אינדיקציה למצב כלכלי טוב (אחרת נאלץ להודות כי מצבה של מצרים גם כיום טוב יותר מזה של ישראל, דנמרק וסינגפור, שלא לדבר על ניגריה, איראן רוסיה, מקסיקו, אינדונזיה וכו' שעוקפות את מערב אירופה בסיבוב ) ולכן ההתייחסות היא לתמ"ג לנפש.



ציטוט:
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא, היום הייצוא הוא 40% מהייבוא, מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע. ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.


מצרים מעולם לא הייתה "מדינה עצמאית וחזקה" והמצב הגרוע כיום הוא במידה רבה תולדה של תחלואי הכלכלה הריכוזית הבלתי יעילה והמושחתת שהונהגה תחת נאצר, וזאת חרף מאמצי ליברליזציה והפרטה משמעותיים מאוד.

ייצור ויצוא נפט החל בצורה משמעותית רק לאחר כניסת חברות נפט זרות והשקעות שבאו לאחר הסכמי קמפ דיוויד.
מצרים פיתחה עוד בתחילת שנות ה60 תלות בייבוא חיטה, תחילה מארה"ב במסגרת תוכנית PL 480, לאחר מכן מברה"מ (בעקבות השבר ביחסים עם האמריקנים ב67 לאחר מלחמת ששת הימים), וחזרה לארה"ב (לאחר הסכם השלום עם ישראל).
הקמת סכר אסוואן לא הייתה מתאפשרת ללא מימון וידע הנדסי סובייטי, שלא להזכיר את התלות המוחלטת בציוד צבאי סובייטי.




ובמאמר מוסגר, מאזן מסחר שלילי ו/או תלות בייבוא מזון ואנרגיה איננה בהכרח אינדקציה למצב כלכלי רע של מדינה:

מאזן מסחרי שלילי - ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ישראל.

תלות במזון מיובא - ישראל, סינגפור וכו'.

תלות באנרגיה מיובאת - מרבית מדינות מערב אירופה, ישראל וכו'.


אבל זה כבר נושא שחורג מפורום צבא ובטחון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #126  
ישן 22-10-2016, 22:59
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
בתגובה להודעה מספר 125 שנכתבה על ידי liorif שמתחילה ב "[QUOTE=ai22]באותה תקופה התוצר..."

כשהתמ"ג מנסה לתאר "שווי כסף" נוצר פער גדול שברובו חסר משמעות (המטבע המקומי זול מאוד, ולכן הנתון מתאר באופן סביר את נתוני רמת החיים, אבל הנתון מנותק מכל מה שקשור לרכש זר).
כשמדובר בסחר חוץ (למשל של נשק וסחר שמיועד לממנו) - הדבר החשוב הוא שווי הכלכלה בנתונים דולריים ברי-המרה. בנתונים אלו - הכלכלה המצרית הייתה חזקה בהרבה (אפילו ב50%) מזו הישראלית, והידרדרה בעקבות מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור - לרמה הקרובה מאוד לכלכלה הישראלית (למרות שהיו בתווך שנים שהיא הייתה אפילו מתחת לישראל).

מצריים בהחלט הייתה עצמאית כלכלית (זה מתבטא בנתוני סחר החוץ).
והעובדה שהיא ייצאה כותנה במחיר גבוה כדי לרכוש חיטה במחיר נמוך - היא הדבר הכי הגיוני למדינה המבקשת למקסם חוזק כלכלי ולהעלות תפוקה כלכלית: בארה"ב וברוסיה מייצרים חיטה מאוד זולה, בארה"ב עושים שימוש אינטנסיבי במיכון וברוסיה יש בעיית תנודתיות ואיכות. בשתיהן יש שפע שטח, לעומת מצרים שבה מעט שטח והמון מים.

מאמצי הליברליזציה של נאצר היו מאוד מוצלחים.
זה גרם לשפע ההון שהוזרם ע"י נאצר לצבא, בין השאר נכנס מהתעלה (ובמסגרת זו ההתשה הייתה גול עצמי), ובהשקעה בתשתיות (הסיוע הסובייטי ניתן בצורת הלוואה והעברת ידע הנדסי שכיום הם מקובלים מאוד).
בתקופה שעברה מאז, מצריים השקיע פחות בתשתיות (שכיום הן קורסות) וחלקים הולכים וגדלים מהכלכלה עברו לניהול ריכוזי (אנשי הצבא ומפקדיו זוכים לאמון ולכן במשרות רווחיות, מה שגורם לבני המשפחות להתגייס וליצירת יחסי תלות הדדי).


ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
ובמאמר מוסגר, מאזן מסחר שלילי ו/או תלות בייבוא מזון ואנרגיה איננה בהכרח אינדקציה למצב כלכלי רע של מדינה:
מאזן מסחרי שלילי - ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ישראל.
תלות במזון מיובא - ישראל, סינגפור וכו'.
תלות באנרגיה מיובאת - מרבית מדינות מערב אירופה, ישראל וכו'.
מאזן מסחרי שלילי גדול - הוא בעייה חמורה (לישראל יש מאזן חיובי בעשור האחרון, עקב ייצוא שירותים חיובי גדול המפצה על הפער בסחורות). מדינה עם מאזן שלילי גדול תתקשה לבצע רכש על חשבון הלוואות כשהסיכון שלה עולה.
ותגיע למצב של היפר-אינפלציה מהירה - אם זרם ההלוואות יפסק (למשל עקב מלחמה ופגיעה בתשתיות).
שים לב שהמטרה בהלוואות למצרים היא להוציא אותה מצרות - ולא להפך.

תלות במזון מיובא הוא הרבה פחות בעייתי במיוחד אם יש מאגרי חרום גדולים מספיק ויכולת טכנית לבצע הסבת גידולים.
בתקופת נאצר זה היה אפשרי. היום - מצריים סובלת מבעיות בתחום גם באופן שוטף.

תלות באנרגיה מיובאת - הוא נושא שהפך אנכרוניסטי (ישראל קונה מאירופה ומהכורדים), וארה"ב וקנדה הפכו ליצואניות חשובות.
אבל התעלה וצנרת הנפט שעוקפת אותה הפכו לחלק קריטי מכלכלת מצריים (בעוד נאצר היה זה שהלאים אותה מלכתחילה, ומצריים התמודדה באופן סביר עם אובדן ההכנסה ממנה).
איום מצד ישראל לנטרל צנרת זו - תהווה מטרה מאוד פגיעה במצב מלחמה.
גם מאגרי דלק עצומים באזור שבהם אין כיסוי נ"מ - מהווים מטרה לפצצות חודרות-בונקרים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #127  
ישן 23-10-2016, 03:11
צלמית המשתמש של liorif
  liorif liorif אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,328
בתגובה להודעה מספר 126 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "כשהתמ"ג מנסה לתאר "שווי כסף"..."

ציטוט:
כשהתמ"ג מנסה לתאר "שווי כסף" נוצר פער גדול שברובו חסר משמעות (המטבע המקומי זול מאוד, ולכן הנתון מתאר באופן סביר את נתוני רמת החיים, אבל הנתון מנותק מכל מה שקשור לרכש זר).
כשמדובר בסחר חוץ (למשל של נשק וסחר שמיועד לממנו) - הדבר החשוב הוא שווי הכלכלה בנתונים דולריים ברי-המרה. בנתונים אלו - הכלכלה המצרית הייתה חזקה בהרבה (אפילו ב50%) מזו הישראלית, והידרדרה בעקבות מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור - לרמה הקרובה מאוד לכלכלה הישראלית (למרות שהיו בתווך שנים שהיא הייתה אפילו מתחת לישראל).


אתה טוען שהתוצר לנפש במונחי כוח קנייה של מצרים באותה תקופה היה גבוה מזה של ישראל?
יש לך נתונים שיגבו את טענותייך בעניין ?
על כל פנים, הטענה שלך לגבי סחר חוץ מוזרה, כי התשלום על משלוחי הנשק הסובייטים היה בצורת סחר חליפין (ברטר), בעיקר של ייצוא כותנה, ועל כן לא ברור על איזה "נתונים דולריים ברי המרה" אתה מדבר.


ציטוט:
מצריים בהחלט הייתה עצמאית כלכלית (זה מתבטא בנתוני סחר החוץ).
והעובדה שהיא ייצאה כותנה במחיר גבוה כדי לרכוש חיטה במחיר נמוך - היא הדבר הכי הגיוני למדינה המבקשת למקסם חוזק כלכלי ולהעלות תפוקה כלכלית: בארה"ב וברוסיה מייצרים חיטה מאוד זולה, בארה"ב עושים שימוש אינטנסיבי במיכון וברוסיה יש בעיית תנודתיות ואיכות. בשתיהן יש שפע שטח, לעומת מצרים שבה מעט שטח והמון מים.


כפי שציינתי הייצוא המצרי, שהיה מבוסס בעיקרו על כותנה, התנהל בצורת ברטר ולכן לא ברור על איזה ייצוא במחיר גבוה אתה מדבר.
כמו כן ,גם במקרה זה אשמח לנתונים לגבי טענתך בנוגע לסחר החוץ.
ולא הבנתי, קודם אתה כותב שמדינה שתלויה בייבוא היא לא עצמאית כלכלית ועכשיו אתה טוען שהיא כן עצמאית כלכלית ?


ציטוט:
מאמצי הליברליזציה של נאצר היו מאוד מוצלחים.
זה גרם לשפע ההון שהוזרם ע"י נאצר לצבא, בין השאר נכנס מהתעלה (ובמסגרת זו ההתשה הייתה גול עצמי), ובהשקעה בתשתיות (הסיוע הסובייטי ניתן בצורת הלוואה והעברת ידע הנדסי שכיום הם מקובלים מאוד).
בתקופה שעברה מאז, מצריים השקיע פחות בתשתיות (שכיום הן קורסות) וחלקים הולכים וגדלים מהכלכלה עברו לניהול ריכוזי (אנשי הצבא ומפקדיו זוכים לאמון ולכן במשרות רווחיות, מה שגורם לבני המשפחות להתגייס וליצירת יחסי תלות הדדי).


צר לי, אבל אתה טועה בגדול.
נאצר הנהיג כלכלה ריכוזית מסורבלת שהתאפיינה בחוסר יעילות משווע שכללה תוכניות חומש והלאמה מלאה, או כמעט מלאה של המשק (בנקים, תעשיות, נכסים זרים וכו').


אני מצטט מתוך מזכר של הסי.איי.איי מ1967:
https://history.state.gov/historica...1964-68v19/d299

The Egyptian economy has for some time been laboring under a severe hard currency crisis. Inability to service the foreign debt of over $2 billion has made it almost impossible for the UAR to borrow further sums abroad. The UAR's gold and foreign exchange reserves dwindled to $138 million in March 1967, as Cairo continued to sell gold to meet part of its obligations. Defaults on payments due to the International Monetary Fund have dimmed hopes for assistance from that source. These problems have been aggravated by the UAR's relatively poor cotton crop this year, with exports some $50 million less than normal.





לגבי הזרמת הכספים לצבא - הפנטזיות הצבאיות של נאסר מול ישראל והרצון העז לנקום את ההשפלה הצבאית של ששת הימים, כמו גם ההרפתקה המצרית במלחמת האזרחים בתימן קודם לכן, הצריכה גידול במצבת כח האדם (משלוחי הנשק מברה"מ והגוש המזרחי מומנו באמצעות סחר חליפין וסבסוד סובייטי) ועל כן נדרשה הזרמה נרחבת של כסף שבא על חשבון פיתוח כלכלי.


מאמצי הליברליזציה התחילו רק בתקופת סאדאת, בעיקר לאחר הסכמי קמפ דיוויד, וביתר שאת בתקופת מובארק.
המורשת ההרסנית של המודל הכלכלי הריכוזי של נאצר גרמה לכך שהצלחתה הייתה צנועה מאוד, והיא שימשה בעיקר לנפוטיזם ושחיתות שהזרימו את ההון לכיסי המקורבים לשלטון.



ציטוט:
מאזן מסחרי שלילי גדול - הוא בעייה חמורה (לישראל יש מאזן חיובי בעשור האחרון, עקב ייצוא שירותים חיובי גדול המפצה על הפער בסחורות). מדינה עם מאזן שלילי גדול תתקשה לבצע רכש על חשבון הלוואות כשהסיכון שלה עולה.
ותגיע למצב של היפר-אינפלציה מהירה - אם זרם ההלוואות יפסק (למשל עקב מלחמה ופגיעה בתשתיות).
שים לב שהמטרה בהלוואות למצרים היא להוציא אותה מצרות - ולא להפך.

אתה מתבלבל עם מאזן תשלומים שלילי, בעוד אני דיברתי על מאזן מסחרי שלילי, מכיוון שבהודעתך הקודמת אתה התייחסת לייבוא וייצוא של הסחורות עצמן.
אני טענתי, ואפילו הדגשתי, שמאזן מסחרי שלילי ו/או תלות בייבוא איננו מהווה בהכרח אינדיקציה למצב כלכלי רע, מבלי התייחסות ספציפית למצרים.


כאמור, לישראל יש מאזן מסחרי שלילי בעשור האחרון (בנוסף למדינות המפותחות שהזכרתי כבר קודם :
http://www.tradingeconomics.com/israel/balance-of-trade



ציטוט:
תלות במזון מיובא הוא הרבה פחות בעייתי במיוחד אם יש מאגרי חרום גדולים מספיק ויכולת טכנית לבצע הסבת גידולים.
בתקופת נאצר זה היה אפשרי. היום - מצריים סובלת מבעיות בתחום גם באופן שוטף.


תלות באנרגיה מיובאת - הוא נושא שהפך אנכרוניסטי (ישראל קונה מאירופה ומהכורדים), וארה"ב וקנדה הפכו ליצואניות חשובות.
אבל התעלה וצנרת הנפט שעוקפת אותה הפכו לחלק קריטי מכלכלת מצריים (בעוד נאצר היה זה שהלאים אותה מלכתחילה, ומצריים התמודדה באופן סביר עם אובדן ההכנסה ממנה).
איום מצד ישראל לנטרל צנרת זו - תהווה מטרה מאוד פגיעה במצב מלחמה.
גם מאגרי דלק עצומים באזור שבהם אין כיסוי נ"מ - מהווים מטרה לפצצות חודרות-בונקרים.


כל הטענות שלך בנוגע ל"תור הזהב" שביכול התקיים בתקופת נאצר שגויות (אתה מוזמן לעיין שוב במזכר הCIA שציטטתי ממנו).
הנחת המוצא שלך בהודעה שאליה הגבתי הייתה שמאזן מסחר שלילי/תלות בייבוא = מצב כלכלי גרוע, ואני הבאתי דוגמאות למדינות שמראות שאין זה המצב בהכרח (אני שוב מדגיש, בהכרח)), מבלי להיכנס למקרה הספציפי של מצרים.

נ.ב.
נראה לי שהשרשור הזה סוטה לגמרי מהנושא של "צבא ובטחון".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #128  
ישן 23-10-2016, 04:13
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
בתגובה להודעה מספר 127 שנכתבה על ידי liorif שמתחילה ב "[QUOTE]כשהתמ"ג מנסה לתאר..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
אתה טוען שהתוצר לנפש במונחי כוח קנייה של מצרים באותה תקופה היה גבוה מזה של ישראל?
...
על כל פנים, הטענה שלך לגבי סחר חוץ מוזרה, כי התשלום על משלוחי הנשק הסובייטים היה בצורת סחר חליפין (ברטר), בעיקר של ייצוא כותנה, ועל כן לא ברור על איזה "נתונים דולריים ברי המרה" אתה מדבר.
כן. הבאתי קצת למעלה.
שיטת הPPP מנסה לנרמל את שווי התוצר - כדי להבין מה שווי כל התוצר המיוצר והנצרך במדינה, ולהבין מהי רמת החיים למשל. זה פחות רלוונטי כשמדובר בחוסן כלכלי: מה שרלוונטי זה החלק שניתן לייצא. אם מייצאים אותו בזול (ותמיד מייצאים לפי שערי מטבע ולא לפי מטבע דמיוני) - יש לכך סיבה, כך ששער המטבע רלוונטי.
מה שברור גם - זה קיומם של פערים - כשמדינה מייצאת (סחורה ושירותים) יותר ממייבאת, היא יכולה להגביר ייבוא ללא חשש לכלכלה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
לא הבנתי, קודם אתה כותב שמדינה שתלויה בייבוא היא לא עצמאית כלכלית ועכשיו אתה טוען שהיא כן עצמאית כלכלית ?
מדינה שיש לה פערי סחר שהיא צריכה לסגור בעזרת הלוואות - אינה עצמאית. מדינה שמסתמכת על סחר וסיוע מבעלת הברית הצמודה של האוייב שעימה היא תילחם - אינה עצמאית.
מצרים של היום היא לא מדינה שיכולה לשרוד סחרור אינפלציוני וקריסה כלכלית - יותר מדי אנשים יהיו בסכנת מוות ברעב והם יתחילו בביזה..

ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
צר לי, אבל אתה טועה בגדול.
נאצר הנהיג כלכלה ריכוזית מסורבלת שהתאפיינה בחוסר יעילות משווע שכללה תוכניות חומש והלאמה מלאה, או כמעט מלאה של המשק (בנקים, תעשיות, נכסים זרים וכו').
אז המצב לא היה מדהים, אבל מצרים של היום אינה במצב יותר טוב כלל,
אמנם איפשרו לתעשייה גלובאלית להתפתח, אבל היו גם הרבה הלאמות של עסקים מצריים. מצרים של היום היא צבא שיש לו מדינה, ומצב הנפוטיזם לא השתפר.
זה אומר שיש נזקים של עשרות שנים - שיקח גם עשרות שנים לתקן, כדי לחזור לאותו מצב.

בסקירה שהבאת - מציינים שהבעיה היא זמנית:
The UAR probably will receive some additional loans and grants in the weeks ahead from both Arab and Communist countries
היה צפוי שאותן בעלות ברית שמלכתחילה עודדו אותה לעויינות מול ישראל גם הלוו את הכסף, תוך התעלמות מהנסיון המצרי למחוק את החובות לIMF (שהיה גוף מימוני שנתמך ע"י המערב וארה"ב).
וכך אכן קרה (ומדינות אלו אף עודדו את מצרים לפעול כך).
זה לא מאוד שונה מהלאמת התעלה: מצרים הנאצריסטית ראתה במדיניות המערב מדיניות קולוניאליסטית וניצלה זאת בכל הזדמנות.
היום המצב הפוך: מי שמלווה לה את הכסף רוצה אותו חזרה, ומעילה בחובות תרסק גם את המעט שנותר - ללא הלוואות פערי הסחר יוותרו ללא שום דרך לכסות למעט היפר-אינפלציה.

גם בעיית המחסור בחיטה הייתה זמנית:
The war itself has not seriously affected the UAR's food situation which was already tight. Soviet deliveries against a pledge of 400,000 tons of wheat will begin arriving this month, and Communist China has pledged 150,000 tons. In addition, Egypt's current wheat crop of 1.6 million tons is now being harvested. The domestic crop, plus scheduled imports, are probably enough to meet the UAR's grain needs
בזמנו הפער לא היה גדול כמו היום, והמשלוחים נדרשו כדי לסגור פערים.
היום מצרים מייבאת יותר מאשר מייצרת חיטה.
נסיון מצרי לעבור לחיטה רוסית גרם למוות המוני - החיטה הרוסית הייתה באיכות נמוכה מדי, ומי שרוב תזונתו מגיע ממנה חלה.

[QUOTE=liorifנראה לי שהשרשור הזה סוטה לגמרי מהנושא של "צבא ובטחון".[/QUOTE]ממש לא.
קיום מלחמה מחייב לא רק טנקים ומטוסים - אלא גם יכולת לתפעל את המשק בזמן המלחמה.
מצרים נמצאת במצב שבו מלחמה יכולה למוטט לחלוטין את התשתית האזרחית, גם ללא הפצצה מכוונת למטרה זו.
בעקבות העוני הקשה, כל תשתית הכנת הלחם במצרים הולאם והפך לתשתית צבאית, בבעלות ותפעול הצבא,
הלחם הוא מרכיב המזון העיקרי (רוב הקלוריות) לעשרות מליוני מצרים, ואין עתודות.
מה יקרה אם צה"ל יפציץ את התשתית הזו (שהיא מאוד ריכוזית), במסגרת הפצצת המטרות הצבאיות במצרים?
המצרים יאכלו חול?

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 23-10-2016 בשעה 04:17.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #129  
ישן 23-10-2016, 18:22
צלמית המשתמש של liorif
  liorif liorif אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,328
בתגובה להודעה מספר 128 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[QUOTE=liorif]אתה טוען שהתוצר..."

ציטוט:
כן. הבאתי קצת למעלה.

אתה מתכוון לנתונים שהבאת לאיתמר המתייחסים לתמ"ג נומינאלי??
קראת מה שכתבתי לגבי תמ"ג נומינאלי ? אתה מבין את הכשל בלקחת מדינות עם אוכלוסייה ענקית ולהסתכל על התמ"ג הנומינאלי שלהן במקום על התמ"ג לנפש (שהוא די עלוב) ?

אני אצטט את עצמי שוב:
"אני מניח שאתה מודע לעובדה שתמ"ג נומינאלי איננו אינדיקציה למצב כלכלי טוב (אחרת נאלץ להודות כי מצבה של מצרים גם כיום טוב יותר מזה של ישראל, דנמרק וסינגפור, שלא לדבר על ניגריה, איראן רוסיה, מקסיקו, אינדונזיה וכו' שעוקפות את מערב אירופה בסיבוב ) ולכן ההתייחסות היא לתמ"ג לנפש."

ציטוט:
שיטת הPPP מנסה לנרמל את שווי התוצר - כדי להבין מה שווי כל התוצר המיוצר והנצרך במדינה, ולהבין מהי רמת החיים למשל. זה פחות רלוונטי כשמדובר בחוסן כלכלי: מה שרלוונטי זה החלק שניתן לייצא.


אתה מתכוון לייצוא כאחוז מהתמ"ג ? איך בדיוק זה הפך אצלך להיות הקריטריון לחוסן כלכלי ?
אתה שם לב שאתה מזיז כל פעם את קורות השער ?

אתה מוזמן להציץ בדירוג כאן, ולראות אילו מדינות מקדימות את מי.
http://www.theglobaleconomy.com/rankings/Exports/

ואני עדיין מחכה להשוואה מול ישראל אז ומול מצרים כיום.

ציטוט:
אם מייצאים אותו בזול (ותמיד מייצאים לפי שערי מטבע ולא לפי מטבע דמיוני) - יש לכך סיבה, כך ששער המטבע רלוונטי.


חצי מהייצוא של מצרים באותה תקופה היה עם מדינות קומוניסטיות והתנהל בצורת סחר חליפין.
אתה מבין מה זה סחר חליפין ?

ציטוט:
מה שברור גם - זה קיומם של פערים - כשמדינה מייצאת (סחורה ושירותים) יותר ממייבאת, היא יכולה להגביר ייבוא ללא חשש לכלכלה.

מדינה שיש לה פערי סחר שהיא צריכה לסגור בעזרת הלוואות - אינה עצמאית. מדינה שמסתמכת על סחר וסיוע מבעלת הברית הצמודה של האוייב שעימה היא תילחם - אינה עצמאית.
מצרים של היום היא לא מדינה שיכולה לשרוד סחרור אינפלציוני וקריסה כלכלית - יותר מדי אנשים יהיו בסכנת מוות ברעב והם יתחילו בביזה..

אז המצב לא היה מדהים, אבל מצרים של היום אינה במצב יותר טוב כלל,
אמנם איפשרו לתעשייה גלובאלית להתפתח, אבל היו גם הרבה הלאמות של עסקים מצריים. מצרים של היום היא צבא שיש לו מדינה, ומצב הנפוטיזם לא השתפר.
זה אומר שיש נזקים של עשרות שנים - שיקח גם עשרות שנים לתקן, כדי לחזור לאותו מצב.


ראשית אני שמח שנפטרת מהטענה המוגחכת על "הליברליזציה הכלכלית" של נאצר.
אכן המצב כיום דומה למצב בתקופת נאצר, רק יותר טוב - אז, בנוסף לאי יכולת להחזיר הלוואות בינלאומיות ואי יכולת לממן בניית פרוייקטים לאומיים כגון סכר אסוואן באופן עצמי, נתוני התמ"ג לנפש, תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה, תוחלת החיים ותמותת תינוקות היו גרועים יותר מאשר היום.




ציטוט:
בסקירה שהבאת - מציינים שהבעיה היא זמנית:
The UAR probably will receive some additional loans and grants in the weeks ahead from both Arab and Communist countries
היה צפוי שאותן בעלות ברית שמלכתחילה עודדו אותה לעויינות מול ישראל גם הלוו את הכסף, תוך התעלמות מהנסיון המצרי למחוק את החובות לIMF (שהיה גוף מימוני שנתמך ע"י המערב וארה"ב).
וכך אכן קרה (ומדינות אלו אף עודדו את מצרים לפעול כך).
זה לא מאוד שונה מהלאמת התעלה: מצרים הנאצריסטית ראתה במדיניות המערב מדיניות קולוניאליסטית וניצלה זאת בכל הזדמנות.
היום המצב הפוך: מי שמלווה לה את הכסף רוצה אותו חזרה, ומעילה בחובות תרסק גם את המעט שנותר - ללא הלוואות פערי הסחר יוותרו ללא שום דרך לכסות למעט היפר-אינפלציה.


גם בעיית המחסור בחיטה הייתה זמנית:
The war itself has not seriously affected the UAR's food situation which was already tight. Soviet deliveries against a pledge of 400,000 tons of wheat will begin arriving this month, and Communist China has pledged 150,000 tons. In addition, Egypt's current wheat crop of 1.6 million tons is now being harvested. The domestic crop, plus scheduled imports, are probably enough to meet the UAR's grain needs
בזמנו הפער לא היה גדול כמו היום, והמשלוחים נדרשו כדי לסגור פערים.
היום מצרים מייבאת יותר מאשר מייצרת חיטה.
נסיון מצרי לעבור לחיטה רוסית גרם למוות המוני - החיטה הרוסית הייתה באיכות נמוכה מדי, ומי שרוב תזונתו מגיע ממנה חלה.


יש לך יכולת קריאה מאוד יצירתית...
"הזמניות" של הבעיה הייתה תלויה בצפי שאותן מדינות אכן יהיו מוכנות לספק תמיכה, כמו גם
הצפי משלוחי החיטה מהמדינות הקומניסטיות ישלימו את הפער בביקוש לחיטה.
כל גיבוב הפירכות על "מצרים חזקה ועצמאית" בתקופת נאצר הוא די מביך.


הלאמת התעלה בוצעה לאחר שארה"ב ובריטניה סירבו לממן את בניית סכר אסוואן, ואז ברה"מ תפסה את מקום השוגר דדי.
מעבר לכך, רוב התלות המצרית עדיין הייתה במדינות המערב, ואי היכולת לשלם על הסחורות בצורת מטבע, בניגוד לצורת התשלום בסחר החליפין עם המדינות הקומוניסטיות, הכניס את מצרים לבעיה קשה:
By and large the Communist countries are not in a position to provide the kind and quantity of goods the UAR now gets from the West. The UAR still relies on the West for the supply of machinery and spare parts for most of the old established industries and most of its requirement for sophisticated electrical equipment, chemicals, and fertilizers, all of which must be paid for in hard currency. Since industry accounts for almost a third of GNP, an import curtailment from the West would have severe and fairly immediate impact on the modern sector of the economy.


ספציפית לגבי ייבוא חיטה, רק ב1962 חיטה אמריקנית מיובאת במסגרת תוכנית pl 480, סיפקה 53 אחוז מהאספקה הכוללת של חיטה במצרים
in 1962, the corresponding figures were 99 percent of wheat imports and 53 percent of net supply. [4] By 1963, Egypt had become the world’s largest per capita consumer of American food aid.
http://www.merip.org/mer/mer145/language-food

הפער כיום לא קשור ליכולת תפוקת החיטה, מכיוון שתפוקת החיטה עצמה גבוהה הרבה יותר מאשר בתקופת נאצר:
http://www.indexmundi.com/agricultu...raph=production

הפער קשור לכך שהשטח הניתן לעיבוד חקלאי במצרים קטן מדי על מנת לספק את צרכי המזון של
91 מיליון בני אדם החיים על 5% מהשטח, בנוסף למגזר חקלאי מקרטע.



ציטוט:
ממש לא.
קיום מלחמה מחייב לא רק טנקים ומטוסים - אלא גם יכולת לתפעל את המשק בזמן המלחמה.
מצרים נמצאת במצב שבו מלחמה יכולה למוטט לחלוטין את התשתית האזרחית, גם ללא הפצצה מכוונת למטרה זו.
בעקבות העוני הקשה, כל תשתית הכנת הלחם במצרים הולאם והפך לתשתית צבאית, בבעלות ותפעול הצבא,
הלחם הוא מרכיב המזון העיקרי (רוב הקלוריות) לעשרות מליוני מצרים, ואין עתודות.
מה יקרה אם צה"ל יפציץ את התשתית הזו (שהיא מאוד ריכוזית), במסגרת הפצצת המטרות הצבאיות במצרים?
המצרים יאכלו חול?


דיברת על כך שהמצב הכלכלי בתקופת נאצר היה יותר טוב ולכך התייחסתי, ומכאן הדיון התגלגל לנושאים כלכליים בעיקרם.

נערך לאחרונה ע"י liorif בתאריך 23-10-2016 בשעה 18:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #130  
ישן 22-10-2016, 20:15
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
שאלות בנושא דלק והמימון לבניית "מעקף איסמעליה"
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים"

[QUOTE=ai22]באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא,
היום הייצוא הוא 40% מהייבוא,
מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע.
ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.

רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.


אם זה לא סוד צבאי האם אתה למוכן לזרוק רמז היכן יש לישראל מאגרי דלק אסטרטגיים תת-קרקעיים הסמוכים לגבול והם הגדולים פי 10 מהמאגר המוקם על ידי המצרים בסיני?
על מנת להסיר טעות נא לפרט מאגרים תת קרקעיים (לתזקיקים) ולא למנות מאגרים על קרקעיים לנפט גולמי. (במאגרים לנפט גולמי, מצרים כלל לא סופרת את ישראל - יש לה כאלה לרוב עוד מלפני האביב הכלכלי של קמפ דיווד כולל מאגרים רבים בסיני - חלקם עוד מלפני מלחמת ששת הימים). אני מדגיש שוב מאגרים תת קרקעיים צבאיים לתזקיקים!


עניין נוסף: כיוון שפרוייקט הרחבת התעלה הוא במימון סעודי,

אשמח שוב לדעת מהיכן המקור לקביעה שאת פרוייקט לבניית "מעקף איסמעליה" הוא במימון סעודי. אני מזהיר אותך כי בתשובתך אתה עלול להסתבך עם נשיא מצרים הטוען כי זהו פרוייקט מצרי במימון עצמי

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 22-10-2016 בשעה 20:21. סיבה: השמטת כותרת
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 20-10-2016, 12:09
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מצרים בונה 7 מנהרות מתחת לתעלת סואץ???
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי עודד טננוורצל שמתחילה ב "מאמר מישראל דיפס, מנהרות חדשות מתחת לתעלה"

כל פי הכותרת במאמר עולה הרושם שהעבודות לכריית המנהרות מתנהלות במלוא הקצב, על פי הידוע לי מצרים לא נעצה עדיין את כף הטוריה הראשון לכריית המנהרות הללו.
זה נכון שיש אנשים במצרים המפנטזים על הקמת אזור סחר חופשי ענק באזור תעלת סואץ, וכחלק מהחלום יכרו שפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל בשנת 2001 המצרים בנו מחדש את גשר מסילת הברזל מעל תעלת סואץ בפירדאן והניחו מסילה בסיני לעבר נמל מכולות חדש בפורט פואד (הגדה המזרחית של תעלת סואץ - מול פורט סעיד). אלה מה, לפני כשנתיים הם בנו את "מעקף איסמעליה" על מנת לאפשר תנועת אוניות דו סיטרית בתעלת סואץ באזור זה . מאז כריית "מעקף איסמעליה" נותר גשר פירדאן כפסל סביבתי, ותנועת הרכבות לנמל החדש בפורט פואד - פסקה. אין כיום שום סימנים לכך שמצרים מצאה מי שיממן לה את הקמת הגשר מעל תעלת סואץ החדשה ב"מעקף איסמעליה".
אני מטיל ספק רב אם למצרים יש בכלל צורך בכל המנהרות הללו. הגשר הקיים כיום מעל התעלה באזור קנטרה, המנהרה שנכרתה לפני עשרות שנים באזור כוברי, והמעבורות הפרוסות לאורך התעלה. עונים על הצרכים המעטים של האזרחים בסיני. באשר לצבא מצרים הוא מאורגן עם למעלה מעשרה גדודי גישור השוהים דרך קבע בתעלה ולחלקם יש גשר מוכן במים כל ימות השנה. (ראה הרצאה על צבא מצרים ובנית התשתית הצבאית בסיני באשכול זה).
אני סבור שחידוש תנועת הרכבות לסיני ולנמל פורט פואד דחוף למצרים יותר מכריית מנהרות לפיכך אני מעריך כי זה יהיה היעד המצרי בפיתוח סיני.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #133  
ישן 23-10-2016, 12:26
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,492
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

אני מבקש להבין את ההנחה של אנשים כאן שלישראל יש עליונות אווירית מובטחת על מצרים, ואפשר לתקוף בהנאה את כל התשתיות שלהם בסיני.
ישראל ומצרים מפעילות מטוסים דומים- F-16 הוא המטוס העיקרי בשני חילות האוויר (לפחות עד שישראל תקלוט לחלוטין את ה F-35). המצרים גם רכשו את הרפאל שמקביל ל F-15i שישראל מפעילה, ויש להם כמות עצומה של נ"מ. אז איפה היתרון האדיר שלנו עליהם בדיוק?
אני גם מעריך שאם מצרים תרצה לקדם נ"מ לסיני, זה יעשה תחת תירוץ כלשהו, וישראל תצטרך להשלים עם זה, כי היא לא תתקוף ראשונה ללא התגרות של ממש.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #135  
ישן 23-10-2016, 17:14
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,492
בתגובה להודעה מספר 134 שנכתבה על ידי cesium שמתחילה ב "להבנתי הצנועה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי cesium
* אאל"ט, מצרים הוגבלה (מעשית אם לא חוקית) בסוג הטילים שמטוסי הF-16 שלה יכולים לשאת. יש להם רק את הגרסה הישנה יותר של AIM, שבה צריך לנעול את המכ"מ על המטרה ללא "שגר ושכח".

* גם הF-16 החדישים יותר של המצרים ממודל ישן יותר (C וD) מזה הישראלי.

אבל על הרפאלים בוודאי שאין הגבלה

* הרפאלים בדיוק התחילו להגיע למצרים. לפני זה לא היתה להם מקבילה טובה לF-15. וגם אחרי שיגיעו, הכמות קטנה בהרבה מהF-15 שיש לישראל.

נראה שהם במגמה של להמשיך לקנות עוד ועוד. יש ידיעות על su-35 אפילו.

[* אין לי הידע הדרוש כדי להעיר על רמות האימונים או התחזוקה המצריות.]

אני מניח שיש גם אלמנט לא קטן של יהירות והסתמכות-יתר על הנסיון ההיסטורי.


אוקיי, אז יש לנו יתרון בכמות המיירטים, אבל להם יש יתרון בכמות הנ"מ. לא מבין איך הגענו מזה ל"עליונות אווירית מוחלטת"
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #136  
ישן 23-10-2016, 17:32
  cesium cesium אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.11
הודעות: 327
בתגובה להודעה מספר 135 שנכתבה על ידי Cfox שמתחילה ב "[QUOTE=cesium]* אאל"ט, מצרים..."

אם אתה מוכן להחשיב גם את הרפאלים שעוד לא הגיעו כולם ואת הSU-35 שלא ברור אם מצרים בכלל מזמינה, אז ע"פ אותו הגיון עליך להחשיב גם את ההזמנות הישראליות של הF-35 ואולי גם F-15 נוספים. נראה שבאזור הזה עדיין יש לנו עדיפות.

באשר לנ"מ, יש להם הרבה, אבל נראה שהרוב מיושן ו/או לטווח קצר (Tor), חוץ מS-300 שהם קיבלו לאחרונה. יכול להיות שח"א יודע להתמודד כבר עם הS-300 [היו טענות שישראל קיבלה גישה למערכת דרך יוון]. ויכול להיות שח"א יהיר וההגנה למדה משהו מאז 1982 [ואז השאלה היא אם טילים/כוחות קרקע יוכלו לסייע]. מכל מקום, השאלה המקורית שלך היתה על "עלינויות אווירית" ולא על "עליונות אוורית מוחלטת". הראשון נשמע סביר, גם אם לא ודאי.

נערך לאחרונה ע"י cesium בתאריך 23-10-2016 בשעה 17:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #138  
ישן 25-10-2016, 07:51
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
אני השתמשתי במושג
בתגובה להודעה מספר 137 שנכתבה על ידי Cfox שמתחילה ב "סבבה, בוא נמחק את הרפאלים..."

היות והוא מתאר את המצב.

הצבא המצרי סובל גם ממספר נמוך יותר של מיירטים,
גם לא נהנה מגישה לטילי הא"א הטובים ביותר,
גם איכות טייסיו נמוכה בהרבה (להזכיר לך מה קורה בתרגולים מול חיל האוויר האמריקאי?),
גם תחזוקת המטוסים פחות טובה - מה שמשאיר פחות מטוסים זמינים בפועל.

בכל הנוגע לציוד סובייטי - ראינו כבר במלחמת לבנון (הראשונה!) שיש לח"א יכולת להתמודד איתו באופן שהופך אותו בלתי-רלוונטי,
בהתחשב במשאבים המושקעים בתחום הל"א - זה לא יהיה מפתיע אם הS300 לא ישנה זאת באופן מוחלט, וככל הנראה יש דרכים לטפל בה באמצעים כנגד (מעט מטרות איכות בתחילת הלוחמה, שאחריהם חיל האוויר חוזר לעליונות מוחלטת).

ובכל הנוגע לנ"מ,
ישראל הצטיידה לאחרונה בכמות אדירה של מערכות מתקדמות מדור חדש (שפותח לאחר שנת 2000).
מה שמציג מערכת סובייטית כמו S300 (שמאפייניו הטכניים דומים לפטריוט) באור מתאים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #139  
ישן 25-10-2016, 16:02
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,492
בתגובה להודעה מספר 138 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "אני השתמשתי במושג"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
היות והוא מתאר את המצב.

הצבא המצרי סובל גם ממספר נמוך יותר של מיירטים,
גם לא נהנה מגישה לטילי הא"א הטובים ביותר,
גם איכות טייסיו נמוכה בהרבה (להזכיר לך מה קורה בתרגולים מול חיל האוויר האמריקאי?),
תזכיר.
גם תחזוקת המטוסים פחות טובה - מה שמשאיר פחות מטוסים זמינים בפועל.
סימוכין?

בכל הנוגע לציוד סובייטי - ראינו כבר במלחמת לבנון (הראשונה!) שיש לח"א יכולת להתמודד איתו באופן שהופך אותו בלתי-רלוונטי,
בהתחשב במשאבים המושקעים בתחום הל"א - זה לא יהיה מפתיע אם הS300 לא ישנה זאת באופן מוחלט, וככל הנראה יש דרכים לטפל בה באמצעים כנגד (מעט מטרות איכות בתחילת הלוחמה, שאחריהם חיל האוויר חוזר לעליונות מוחלטת).

מלחמת לבנון הראשונה היתה ב-82, והנ"מ איתו התמודד חיל-האוויר היה בעיקרו נ"מ שכבר נתקל בו ב-73 (תקנו אותי אם אני טועה). זה שהמערכות ההן הוכרעו לא בהכרח אומר שהמערכות האלה יוכרעו. זאת פשוט הנחה שלך.

ובכל הנוגע לנ"מ,
ישראל הצטיידה לאחרונה בכמות אדירה של מערכות מתקדמות מדור חדש (שפותח לאחר שנת 2000).
מה שמציג מערכת סובייטית כמו S300 (שמאפייניו הטכניים דומים לפטריוט) באור מתאים

כמות אדירה? נראה לי שאתה מגזים. בכל אופן, הנ"מ הזה נחוץ להגנה על שמי ישראל- לא יודע כמה ממנו ידלג לסיני.
.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #140  
ישן 25-10-2016, 08:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מתקני תשתית חדשים עבור חיל האוויר וההגנה האווירית במצרים
בתגובה להודעה מספר 133 שנכתבה על ידי Cfox שמתחילה ב "אני מבקש להבין את ההנחה של..."

בשנתיים האחרונות מבוצעת במצרים עבודות להרחבה של לפחות 5 שדות תעופה צבאיים. העבודות כוללות סלילת 3 מסלולי תעופה חדשים ובניה של לפחות 50 דירים מבטון מזויין.
בנוסף מצרים בונה שני אתרים גדולים לאחסון/תחזוקה. יש רגליים לדבר כי מתקנים אלה ישמשו את ההגנה האווירית אך הדבר דורש אימות נוסף.
עבודות הללו להרחבת התשתית הצבאית, משתלבות בכלל הפעילות הענפה של צבא מצרים להרחבת שורותיו ולבניית מחנות חדשים ומתקני הדרכה ואחסון.

אני מציע לפורום "פרש" לקיים יום עיון לליבון הנושא
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #141  
ישן 31-10-2016, 13:30
  יצחק-ר יצחק-ר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.10
הודעות: 12
בתגובה להודעה מספר 140 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מתקני תשתית חדשים עבור חיל האוויר וההגנה האווירית במצרים"

החשיבה הבטחונית של ישראל קורסת.

מערכת הבטחון אינה מנהלת דיונים אמיתיים ביחס לסדרי העדיפויות הבטחוניות.
בקושי המערכת מסוגלת לחשוב ולהגיב ביחס לאיומים מידיים.

נתגלינו במלא ערוותנו בכל הקשור לאיום המנהרות כאשר גנץ הזמין את עם ישראל לטייל בשדות הפרחים בדרום ולאחר מכן נאלצנו להלחם חודש ימים תוך שפיכת דם.

את המערכת מנהלת תקשורת בעלתת אוריינטציה שמאלנית המערערת את בטחונם של ראשי מערכת הבטחון ומשפיע על שיקול דעתם בעקבות זאת נגררה המערכת -ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ"ל לגובה חסרת פרופורציה על הריגתו של מחבל שבא בכוונה לרצוח. עכשיו מתפללים כולם שבית הדין הצבאי יוכל להוציאם מהבוץ ולכסות חרפתם.

וכן, בהמשך לכך אין התייחסות אמיתית להתעצמותו של הצבא המצרי ללא כל יחס לאיום צבאי פוטנציאלי -גם באם קיים כזה.

ההתעצמות מטרידה, מאיימת אינה נוחה, למערכת יש גרויים רבים בלאו הכי, קשה לטפל בכולם.
ההתעלמות היא מוצא נח אולם שההתעלמות עשויה להתברר כמחדל העולה על זה של יום כיפור
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #144  
ישן 31-10-2016, 21:02
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מיקום שדות התעופה הצבאיים בהם מתבצעות עבודות הרחבה
בתגובה להודעה מספר 143 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "מה המיקום של אותם 5 שדות תעופה?"

4 מתוך 5 שדות התעופה הצבאיים שבהם מתבצעות עבודות להרחבת התשתית (סלילת מסלולים ובניית דירים למטוסים) נמצאים במרחב שבין קהיר לתעלת סואץ ומפרץ סואץ. השדה החמישי נמצא ממערב לנילוס - יחסית קרוב לקהיר. אני רוצה להזכיר כי במצרים קיימים לפחות 28 שדות תעופה צבאיים בהם דירים לרוב. כמובן יש להם בנוסף גם 19 שדות תעופה אזרחיים (לפחות).
העובדה שמרבית השדות, בהם מתבצעות עבודות ההרחבה, מצויים דווקא במרחב קהיר - סיני צריכה לעורר את השאלה של הבן הרשע באגדה "שכנים יקרים מה העבודה הזו לכם"?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #145  
ישן 01-11-2016, 16:44
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
אמור לאותו רשע: "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים"
בתגובה להודעה מספר 144 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מיקום שדות התעופה הצבאיים בהם מתבצעות עבודות הרחבה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
4 מתוך 5 שדות התעופה הצבאיים שבהם מתבצעות עבודות להרחבת התשתית (סלילת מסלולים ובניית דירים למטוסים) נמצאים במרחב שבין קהיר לתעלת סואץ ומפרץ סואץ. השדה החמישי נמצא ממערב לנילוס - יחסית קרוב לקהיר. אני רוצה להזכיר כי במצרים קיימים לפחות 28 שדות תעופה צבאיים בהם דירים לרוב. כמובן יש להם בנוסף גם 19 שדות תעופה אזרחיים (לפחות).
העובדה שמרבית השדות, בהם מתבצעות עבודות ההרחבה, מצויים דווקא במרחב קהיר - סיני צריכה לעורר את השאלה של הבן הרשע באגדה "שכנים יקרים מה העבודה הזו לכם"?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #150  
ישן 05-11-2016, 18:20
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
שדות התעופה קהיר מערב וקותמיה הם שדות צבאיים
בתגובה להודעה מספר 149 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "Al-Qatameya and Cairo West"

עכשיו כשבדתי זאת, עלה בי חשד - ששיפוצים בשדה תעופה להתאמתו לשימוש אזרחי - אולי נספרו כהרחבת שדה תעופה צבאי.E]


שדות התעופה קהיר מערב וקותמיה היו ונשארו שדות תעופה צבאיים. בשנה האחרונה מבוצעת בהם פעילות רבה לבניית דירים נוספים למטוסים. הדירים בנויים בטון ומכסים ומכוסים העפר. כך שהחשד שלך מבוסס.

בד בבד עם הרחבת התשתית הצבאית בשדות אלו, נסללים בכל אחד מהם מסלול נוסף אשר על פי התקשורת המצרית ישמש לנחיתת מטוסים אזרחיים.
גם בהנחה שהמסלולים הנבנים אכן ישמשו את התעופה האזרחית, הדבר אינו משנה את העובדה כי כל מסלול בנוסף בשדה תעופה צבאי, משפרת את יכולת השדה לעמוד מפני תקיפה אווירית שנועדה לפגוע במסלולים ולשתק את ההמראות/ נחיתות מהשדה (פעולה שישראל נקטה הן במלחמת ששת הימים והן במלחמת יום הכיפורים).
כמו שדיווחתי בעבר במצרים מתבצעת פעולת בנית מסלול ודירים גם בשדות נוספים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #155  
ישן 02-11-2016, 18:39
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 577
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

נראה לי שכולם שוכחים כי למצרים בעיה קיומית - הם תלויים בנילוס.

היקף הזרימה בנילוס לא תלויה במצרים אלא ברצון הטוב של השכנים הקרובים והרחוקים שלהם - סודאן / אתיופיה אוגנדה ועוד.

מכיוון כי השכנים רוצים לפתח הכלכלה והחקלאות , אף אחד לא יכול להבטיח כי השכנים לא ייבשו את מצרים .

ללא כל קשר לישראל, מדינה שיש עליה איום קיומי פועלת בראש ובראשונה להרתעה ולכן זה סביר והגיוני כי מצרים לא תזניח את צבאה ותחזיק סד"כ שיבטיח המשך קיומה.

עד כאן לגבי הצבא המצרי. החלק היותר מעניין קשור למה קורה בסיני , "הדגלים השחורים" המונפים על מנהרות רכב ומצבורי דלק מנותקים לחלוטין מההקשר.

אפשר תמיד להיות פארנואידים אבל במקום להסתכל על מנהרות תחת התעלה ולאמר שעכשיו ארמיות שלמות יכולות לעבור צריך לראות מה מתרחש במציאות באזור תעלת סואץ -

- ראשית התעלה עצמה הורחבה והוכפלה כך ש"המכשול" בין מצרים לסיני התעצם - זו כבר לא תעלה אלא "תעלות" בכ 50% מהתעלה ההיסטורית והיתר משמעותי יותר רחב.
- ה"התוכנית העסקית" חוזה עליה בהכנסות התעלה מ 5.5 מליארד דולר בשנה ל- 13.5 מליארד דולר בשנה - המצרים יסכנו זאת בשביל בשביל מה בדיוק?
- פיתוח אזורי תעסוקה / מסופי לוגיסטיקה ואחסנה לאורך התעלה + פיתוח נמל פורט סעיד - לשם כך דורשות מנהרות לרכבת ומכוניות
- מספיק הצצה בתמונות הלווין של סיני על מנת לראות את הפיתוח החקלאי המסיבי לאורך התעלה - איך מצפים שהתחבורה לצד השני של התעלה תבוצע? - לכך צריך מנהרות
- כל הפעילות הכלכלית שתוארה מעלה דורשת דלק - לא סביר שיבנו מאגרי דלק?

כל אדם סביר היה רואה בפיתוח הכלכלי הנ"ל שיפור עצום בבטחון ובשלום בין ישראל למצרים - מצרים קוצרת תועלות כלכליות ממשיות מהסכם השלום , מאכלסת שדות קרב ישנים ומתכננת לעתיד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #157  
ישן 03-11-2016, 09:15
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 577
בתגובה להודעה מספר 156 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "הכל טוב והגיוני מלבד העובדה..."

אתיופיה היא הייחוס של מצרים - זו כלכלה הצומחת ב 10% לשנה בממוצע בעשור מאז 2004 וזו כלכלה שאינה מבוססת על נפט - תשווה זאת לנתונים הכלכליים של מצרים.

מבחינה צבאית אתיופיה במקום מס' 3 באפריקה ובעבר כשלחמה החזיקה צבא בגודל כפול מהיום מבחינת אוכלוסיה היא באותו סדר גודל של מצרים.

המציאות הכלכלית היא שאתיופיה היא "הנמר האפריקאי" ומצרים "האדם החולה" ואתיופיה רק התחילה לגרד הפוטנציאל הענקי שלה.

עכשיו תסתכל על המפה ותחשוב מה מצרים צריכה לעשות אם אתיופיה מתחילה לקחת מים בתעלות השקיה מהנילוס ולהקטין את חלקה של מצריים - המרחק בין מצריים לאתיופיה הוא 1000 ק"מ ועובר בתוך סודן , מקהיר המרחק הוא 1900 ק"מ רק לגבול האתיופי (!)- זה 350 ק"מ יותר מהמרחק בין ת"א לטהרן.


לגבי "התעצמות" המצרית - זה שוב נושא שמחוץ להקשר

רכישת מטוסים חדשים על מנת לרענן סד"כ מתיישן? חידוש ומודרניזציה של קומץ שדות תעופה (הרי האורבניזציה של המרחב בין קהיר לתעלה מהוה אילוץ כבד על הפעלת חלק מהשדות הקיימים) ?
מה אנו מצפים ממצרים שתיתן לצבא להחליד לגמרי? בכל פרמטר של התעצמות ישראל משקיעה יותר ממצרים , הפער רק הולך וגדל.

למצרים בעיות אמיתיות , איומים אמיתיים וישראל לא בהם . "המלחמה על המים" מהווה סיכון מספר 1 להתלקחות צבאית סביב הנילוס ויש האומרים שזה רק עניין של זמן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #158  
ישן 03-11-2016, 09:51
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 157 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אתיופיה היא הייחוס של מצרים ..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי tby
אתיופיה היא הייחוס של מצרים - זו כלכלה הצומחת ב 10% לשנה בממוצע בעשור מאז 2004 וזו כלכלה שאינה מבוססת על נפט - תשווה זאת לנתונים הכלכליים של מצרים.

מבחינה צבאית אתיופיה במקום מס' 3 באפריקה ובעבר כשלחמה החזיקה צבא בגודל כפול מהיום מבחינת אוכלוסיה היא באותו סדר גודל של מצרים.


המציאות הכלכלית היא שאתיופיה היא "הנמר האפריקאי" ומצרים "האדם החולה" ואתיופיה רק התחילה לגרד הפוטנציאל הענקי שלה.

עכשיו תסתכל על המפה ותחשוב מה מצרים צריכה לעשות אם אתיופיה מתחילה לקחת מים בתעלות השקיה מהנילוס ולהקטין את חלקה של מצריים - המרחק בין מצריים לאתיופיה הוא 1000 ק"מ ועובר בתוך סודן , מקהיר המרחק הוא 1900 ק"מ רק לגבול האתיופי (!)- זה 350 ק"מ יותר מהמרחק בין ת"א לטהרן.


לגבי "התעצמות" המצרית - זה שוב נושא שמחוץ להקשר

רכישת מטוסים חדשים על מנת לרענן סד"כ מתיישן? חידוש ומודרניזציה של קומץ שדות תעופה (הרי האורבניזציה של המרחב בין קהיר לתעלה מהוה אילוץ כבד על הפעלת חלק מהשדות הקיימים) ?
מה אנו מצפים ממצרים שתיתן לצבא להחליד לגמרי? בכל פרמטר של התעצמות ישראל משקיעה יותר ממצרים , הפער רק הולך וגדל.

למצרים בעיות אמיתיות , איומים אמיתיים וישראל לא בהם . "המלחמה על המים" מהווה סיכון מספר 1 להתלקחות צבאית סביב הנילוס ויש האומרים שזה רק עניין של זמן.


שים לב לפערים שיש היום בנתונים שהבאתי.
צבא אינו נבנה ביום אחד במיוחד לא ביכולת הימית או האווירית-שהם היכולות הרלוונטיות בעימות עם מדינה רחוקה כל כך.
היום מצרים משקיעה בטכנולוגיות התפלת מי ים שאותם יש לה בשפע ונגישות גבוהה כמעט לכל אזור במדינה, ואני מניח שהמשאבות שם יונעו בגז טבעי מתוצרת מצרית גם כן.
העימות עם אתיופיה על מי הנילוס (וצופים שעם העליה בכמויות וברמות הפיתוח ואיתן הצריכה של האוכלוסיות עימותים כאלה כמו בעבר יהיו גם נחלת העתיד) אכן יכול להדרדר ללחימה אך צבא היבשה הגדול והמתפתח של מצרים אינו רלוונטי.
מה אם כן ההסבר להתפתחותו,
וכלל הזרועות מתפתחות הרבה מעבר לשימור יכולת כפי שכבר הודגם מוקדם יותר בשרשור.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #159  
ישן 03-11-2016, 10:41
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
למרות שאני מסכים שמצרים אינה באמת איום
בתגובה להודעה מספר 157 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אתיופיה היא הייחוס של מצרים ..."

הטענה שלך בנוגע לאתיופיה - לא ריאלית.
לאתיופיה יש רק 24 מטוסי קרב (מיג23 וסוחוי 27) כך שגם ללא רכש חדש - למצרים יש יכולת להכניעו בקלות,
אבל - זה יכול להסביר את רכש נושאת המטוסים החדשה (עם אותה כמות של מטוסי קרב - אבל חדישים) - לא מעבר לכך.
המרחק מגבולה הדרומי של מצרים לסכר האתיופי הוא 1300 ק"מ, ולאדיס אבבה הבירה 1600 ק"מ.

מבחינה כלכלית - למצרים יש תל"ג נומינלי כפול מלוב, סודן ואתיופיה יחדיו.
אתיופיה אמנם צומחת - אבל היא מתחילה ממקום עלוב במיוחד. ללא שינוי מהותי הפוטנציאל שלה הוא בערך כמו מצרים - רק בלי התעלה, הגז והתיירות.


מבחינת איומים - אני מסכים שמצרים מאויימת יותר מישראל:
סודן ואתיופיה מאיימות על המים ולכן על ההתפתחות החקלאית,
יש חשש מזליגת הלוחמה בסיני ובלוב לאזורים נוספים במצרים,
האיום על התעלה - מצד סיני, איראן, ואפילו מכיוון ישראל,
וממשלת מצרים חייבת יכולת קרקע אפקטיבית למניעת הפיכה בידי האחים המוסלמים.


מבחינת חיל האוויר - 24 מטוסים אמורים לתת את יכולת התקיפה מרוחקת,
50 מטוסים יחליפו את 300 המטוסים שנשארו מרכש בשנות ה70 וה80 (ותחזוקה ברמה מצרית), ולתת מענה לשאר האיומים.
זאת לא התעצמות אלא התייעלות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #165  
ישן 03-11-2016, 16:17
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
ליתר דיוק - מצרים ביצעה ליברליזציה של המטבע
בתגובה להודעה מספר 164 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "ובתזמון מושלם לדיון - צעד כלכלי היסטורי במצרים"

ושערו יקבע במסחר חופשי במקום להיסחר בערך שהבנק קבע (מה שיצר צורך לשרוף את עתודות המטבע של מצרים שכמעט נגמרו - מה שהביא לסף משבר).
בנוסף - הדבר התבצע בעקבות לחץ של קרן המטבע, שבעקבות המהלך, יאפשרו למצרים לקבל הלוואות חדשות, וקונה להם צמיחה מהירה בשנים הקרובות (שהרי התוצרת המצרית תימכר בהנחה גדולה - או ברווח גדול לחברות הפועלות במצרים).
אם המהלך יכשל (קרן המטבע לא תיתן מספיק, או שהאינפלציה ודרישות שכר יבלעו את פירות הפיחות) - מצרים תהיה בתחילת משבר עמוק המלווה בהיפר-אינפלציה.


שאלה חשובה בהקשר זה - היא איך יגיב העם המצרי.
אלו שעכשיו קיצצו להם שליש מהמשכורות והחסכונות, כדי ש"המדינה" תתאושש.
זה יקבע אם המהלך יעביר את הכלכלה המצרית לפסי צמיחה מהירה - או יוריד אותה לברכיים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #166  
ישן 03-11-2016, 20:55
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
מצרים אינה נערכת לאיום גזל מימי הנילוס
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

מהתבטאויות שונות באשכול עולה כי מצרים חוששת שהמדינות השוכנות מדרום לה ישתלטו על הנילוס
וייבשו אותה. בכך הם מנסים להסביר את גודלו של צבא מצרים (הצבא ה-12-14 בגודלו בעולם! - תלוי את מי שואלים ומתי)
יתכן והמצרים אכן חוששים מאיום זה, אבל משום מה אין הם נערכים מולו צבאית ולא נוקטים את הפעולות הצבאיות הדרושות בדרום מצרים כגון: הרחבת התשתית של שדות התעופה ובניית דירים למטוסים חדישים, או בניית מחסני תחמושת, או בניית נמלים להטענת נחתות וגייסות, וכמובן אימונים והתאמת הסד"כ למשימה של כיבוש אתיופיה וסודן או לחלופין בניית מערך הגנה בדרום מצרים מפני הפולשים האפשריים מדרום.
משום מה המצרים ישנים ולא ידוע לי על כל קמצוץ של פעילות צבאית העשוי להצביע על הכנות למלחמה אפשרית מול האויבים מדרום.
לעומת חוסר המעש הצבאי מול זירה זו (אין ספק שמצרים פועלת בתחום המדיני ובתחום החשאי כדי לסכל כל יוזמה של מדינות אפריקה לנצל את מימי הנילוס - אך נושאים אלה אינם מעניינו של פורום זה), בולטת התזזית שאוחזת את הצבא המצרי בשנים האחרונות, להרחבת התשתיות הצבאיות בסיני, בתעלה, ובמרחב קהיר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #167  
ישן 04-11-2016, 11:56
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 577
בתגובה להודעה מספר 166 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מצרים אינה נערכת לאיום גזל מימי הנילוס"

אני מבין כי הסברים ראציונאליים שאינם מתאימים לקונספציה בדר"כ לא מתקבלים בישראל בנושאים הקשורים לבטחון אבל בוא ננסה את העובדה הבאה:

ציטוט:
בכך הם מנסים להסביר את גודלו של צבא מצרים (הצבא ה-12-14 בגודלו בעולם! - תלוי את מי שואלים ומתי)


מכיוון שמצרים מדורגת 15 בעולם בהיקף האוכלוסיה , בעלת משטר צבאי רודני עשרות רבות של שנים והצבא שולט על חלקים ניכרים בכלכלה , איזה גודל צבא , יחסית לאוכלוסיה, אתה חושב שמתאים לה ? אתה מכיר דיקטטורה צבאית עם צבא קטן

אני למשל מופתע מקוטנו של היחסי של הצבא הסדיר המצרי - ביחס לגודל שנתון גיוס (כלומר פוטנציאל המתגייסים) , לארה"ב למצרים וטורקיה גודל זהה - כ- 30% ממחזור גיוס.
בישראל למשל היחס הוא כמובן גדול מ- 1 - צה"ל הסדיר גדול מגודלו של מחזור גיוס.

אז שוב מרימים "דגלים" בגלל חוסר קשר, כאשר בעצם מדובר בעובדות טריוויאליות.

ציטוט:
אבל משום מה אין הם נערכים מולו צבאית ולא נוקטים את הפעולות הצבאיות הדרושות בדרום מצרים כגון: הרחבת התשתית של שדות התעופה ובניית דירים למטוסים חדישים, או בניית מחסני תחמושת, או בניית נמלים להטענת נחתות וגייסות, וכמובן אימונים והתאמת הסד"כ למשימה של כיבוש אתיופיה וסודן או לחלופין בניית מערך הגנה בדרום מצרים מפני הפולשים האפשריים מדרום.


כמובן שמצרים רוכשת 2 ספינות אמפיביות מכוונת נגד ישראל , זה כלל לא קשור לעניינים מדרומה....

באשר להכנות בדרום מצרים - הרמיזה שסודן תתקוף את מצרים היא אבסורדית. אתה בטוח שיש בידך בכלל מודיעין? אתה באמת יודע מה קורה בשדה התעופה אבו-סימבל ואחרים בדרום הרחוק של מצרים?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #168  
ישן 04-11-2016, 12:45
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
נתוני מודיעין על דרום מצרים
בתגובה להודעה מספר 167 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אני מבין כי הסברים..."

[



מכיוון שמצרים מדורגת 15 בעולם בהיקף האוכלוסיה , בעלת משטר צבאי רודני עשרות רבות של שנים והצבא שולט על חלקים ניכרים בכלכלה , איזה גודל צבא , יחסית לאוכלוסיה, אתה חושב שמתאים לה ? אתה מכיר דיקטטורה צבאית עם צבא קטן


כן אני מכיר כמה מדינות בעלות משטר צבאי שצבאן זעיר לעומת צבא מצרים. למשל אירן בעלת אוכלוסיה של 81 מיליון נפש (במצרים 88 מליון) צבאה מדורג במקום ה-21 (מתוך 126 מדינות) לעומת מצרים המדורגת במקום ה-12 (ישראל מדורגת במקום ה-16!)



אז שוב מרימים "דגלים" בגלל חוסר קשר, כאשר בעצם מדובר בעובדות טריוויאליות.

הקשר לעובדות - מציע שתציג כמה מהן, במקום להפיח סיסמאות





באשר להכנות בדרום מצרים - הרמיזה שסודן תתקוף את מצרים היא אבסורדית. אתה בטוח שיש בידך בכלל מודיעין? אתה באמת יודע מה קורה בשדה התעופה אבו-סימבל ואחרים בדרום הרחוק של מצרים?[/QUOTE]

באשר לכוונות התקיפה של סודאן, אני כמובן לא חושב שאיזו שהיא מדינה באפריקה מהווה איום צבאי על מצרים. וכל סיפור מימי הנילוס לא קשור (בעת הזו) להתעצמותו חסרת הפשר של צבא מצרים.
באשר לעדכניות נתוני המודיעין.
יש בידי נתונים עדכניים לאמצע שנת 2016 על מרחב אסואן וראס בנאס,
באשר לאבו סימבל המודיעין שבידי נכון לסוף שנת 2014. אם אתה סבור שמאז בנתה שם מצרים שדות תעופה, דירים ומחסני תחמושת לרוב, - אני לא יכול לסתור זאת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #171  
ישן 04-11-2016, 15:16
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 577
בתגובה להודעה מספר 168 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "נתוני מודיעין על דרום מצרים"

ציטוט:
כן אני מכיר כמה מדינות בעלות משטר צבאי שצבאן זעיר לעומת צבא מצרים. למשל אירן בעלת אוכלוסיה של 81 מיליון נפש (במצרים 88 מליון) צבאה מדורג במקום ה-21 (מתוך 126 מדינות) לעומת מצרים המדורגת במקום ה-12 (ישראל מדורגת במקום ה-16!)


אתה מבלבל "גודל" עם "דרוג" . בפועל "הדירוגים" הללו הם שטויות.

רוצה באמת לדעת כמה אומה היא "אומה מגויסת" מדד טוב הוא גודל סדיר אל מול שנתון גיוס.

איראן כדיקטקטורה עם שאיפות התפשטות בעלת צבא גדול יותר משל מצרים - הסדיר הוא כ 40% משנתון הגיוס, אל מול 30% של מצרים, לא רק זאת, הצבא שלה מספרית יותר גדול משמעותי מזה של מצריים למרות שוכלוסיית איראן קטנה יותר.

רק מראה לך כמה המצרים נמצאים במקום סביר לחלוטין מחינת גודל הצבא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #172  
ישן 04-11-2016, 22:46
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 167 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אני מבין כי הסברים..."

[QUOTE=tby]אני מבין כי הסברים ראציונאליים שאינם מתאימים לקונספציה בדר"כ לא מתקבלים בישראל בנושאים הקשורים לבטחון אבל בוא ננסה את העובדה הבאה:



מכיוון שמצרים מדורגת 15 בעולם בהיקף האוכלוסיה , בעלת משטר צבאי רודני עשרות רבות של שנים והצבא שולט על חלקים ניכרים בכלכלה , איזה גודל צבא , יחסית לאוכלוסיה, אתה חושב שמתאים לה ? אתה מכיר דיקטטורה צבאית עם צבא קטן

אני למשל מופתע מקוטנו של היחסי של הצבא הסדיר המצרי - ביחס לגודל שנתון גיוס (כלומר פוטנציאל המתגייסים) , לארה"ב למצרים וטורקיה גודל זהה - כ- 30% ממחזור גיוס.
בישראל למשל היחס הוא כמובן גדול מ- 1 - צה"ל הסדיר גדול מגודלו של מחזור גיוס.
*סליחה לא הבנתי ואשמח להבהרה.
אתה אומר שבמצרים במחזור גיוס מגויס סדר גודל של 30% מהמספר האפשרי,
או מגודל הצבא הסדיר?


אז שוב מרימים "דגלים" בגלל חוסר קשר, כאשר בעצם מדובר בעובדות טריוויאליות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #174  
ישן 05-11-2016, 13:09
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 173 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "דוגמה למצרים מחזור גיוס ..."

לא הבנתי איך זה עובד ואיך הנתון הזה אומר משהו.
אם אתה מגייס מיליון איך הצבא הסדיר יכול להיות יותר קטן? מגייסים לפחות משנה?
הנתון הרלוונטי לדעתי זה מה שנגזר מהנתונים האלה ורלוונטי בעיקר כלכלית-
מה אחוז המגויסים שנתית ולאיזה פרק זמן מנוטרלים מהשתתפות בכלכלה(בהנחה שיש תעסוקה מלאה במשק ומחסור בידיים עובדות)
משמעות צבאית-מלבד רמת ההכשרה והמיומנות לא רואה איך זה משפיע אלא ם פתאום מחליים על אחוז גיוס יותר גבוה או הארכת שרות.
הנתון גם מתעלם מהבדלים בגודל ובאיומים,
מצרים יכולה יחסית בקלות להכיל פלישה לסיני או לדרומה בגלל המרחקים העצומים.
בקנה מידה שלנו זה סיפור אחר.
גם מבחינת אחוזי הגיוס,
בכדי להעמיד כוח לוחם מדינה קטנה יותר ומאומת באותה רמה של מדינה גדולה תצטרך אחוז גיוס גבוה יותר בהנחה שמסוגלת לעמוד בכך כלכלית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #178  
ישן 03-09-2017, 20:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
בניית תשתית צבאית בשדה התעופה אל-עריש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

ממידע הנכון לסוף שנת 2016, שהגיע לידי, עולה כי המצרים מתאימים את שדה התעופה באל-עריש לצרכים צבאיים. במקום זה מתבצעות עבודות לבניית 6 דירים ממוגנים למטוסי קרב/הפצצה. בשטח שדה התעופה נבנו גם שני מחנות צבא. להערכתי כל מחנה הוא ליחידה בסדר גודל גדודי.

בנית התשתית הצבאית בשדה התעופה באל עריש היא חלק ממהלך כללי לבניית/הרחבת שדות תעופה במרחב קהיר-סיני. במסגרת זו נסללו עד עתה 6 מסלולי תעופה חדשים ונבנו 65 דירים. (סביר להניח כי נבנו דירים נוספים – אך אין בידי מידע "קשה" כדי לאשש זאת).

ברצוני להזכיר לקוראים כי במקביל לבניה באל-עריש מתבצעת עבודה דומה גם בשדה התעופה ברפידים. למותר לציין, כי הסכם השלום אוסר על המצרים להקים בסיני, כל תשתית צבאית המיועדת לחיל האוויר.
התואנה המצרית לעבודות פיתוח שדה התעופה ברפידים, היא שהן נועדו לרווחת תושבי סיני.... טרם נתקלתי בתירוץ מצרי לבניית הדירים באל עריש.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #181  
ישן 08-09-2017, 11:56
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,059
Egypt’s Power Game: Why Cairo is Boosting its Military Power
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

מאמר של Nael Shama באתר jadaliyya.com, השייך ל- Arab Studies Institute, המפרט את מסע הרכש המסיבי של מצרים בשנים האחרונות, את ההתחזקות שלה במיוחד בתחום הימי וכל זאת על רקע המשבר הכלכלי שהיא עוברת. היקף הרכש הביטחוני המצרי בשנת 2015 היה הרביעי בגודלו בעולם ועל פי אחד מגופי ההערכה האזרחיים היא נמצאת בשנת 2017 במקום ה- 12 בעולם מבחינת כוחה הצבאי.
המאמר מציין מספר סיבות לרצון המצרי להתעצמות צבאית:
1. תחושת חוסר בטחון עקב ריבוי איומים ביטחוניים - דאעש בסיני, השפעות מלחמת האזרחים בלוב, המתח ברצועת עזה והתגברות איום הטרור מבית;
2. הדאגה המצרית מהעוצמה הישראלית, למרות 4 עשורים של שלום בין המדינות;
3. ירידה ארוכת שנים בכוחה הצבאי של מצרים, בשנות כהונתו של טנטאווי כשר ביטחון;
4. חשש ממלחמת אזרחים דוגמת סוריה;

בנוסף יש להביא בחשבון את שאיפה מצרית להמיר את התלות החד-צדדית שלה במדינות הנפט העשירות, בתלות הדדית: התחזקות צבאית שבאה לפצות על חולשה כלכלית, במיוחד מול הסעודים. בהתאם לכך מדגימה מצרים את נכונותה להפעיל את היכולת הצבאית שלה. כך תמכה מצרים בשנת 2015 בהקמת הכוח הבין-ערבי (שלא הוקם לבסוף) והביעה את הסכמתה לשלוח כוח צבאי לשטחה של מדינה פלסטינית עתידית, במסגרת הסכם אפשרי בין ישראל והפלסטינים.

מצרים, כך נטען, ראתה את ההגמוניה שלה במזרח התיכון עולה ויורדת עם השנים ובאופן היסטורי היא שאפה לחזק את מעמדה באזור, לפחות כראשונה בין שווים. אחד המכשולים שעומדים בפניה היא התלות ארוכת השנים במדינות הנפט (שהזרימו לכלכלת מצרים יותר מ- 30 מיליארד דולר מאז עלה סיסי לשלטון) ונראה שסיסי מאמין שהדרך להפחתת התלות היא בהתחזקות צבאית, לא לצרכי הגנה, אלא כדי לשמר ולחזק את עוצמתה של מצרים בזמנים של שינוי באזור.

המאמר מסתיים באזהרה שמצבה הכלכלי של מצרים עלול להחמיר ולכן אפשר לטעון שההוצאות הביטחוניות העצומות אינן עומדות במבחן ההגיון. הכותב מסכם בכך שהמנהיגים במזרח התיכון חונכו במסגרות צבאיות שגורמות לאמונה שכוח פוליטי צומח מתוך קנה הרובה ולכן לא נוטים לתת לשיקולים כלכליים ומיעוט משאבים להפריע להם בהגשמת שאיפותיהם.

http://www.jadaliyya.com/pages/inde...sting-its-milit
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #183  
ישן 11-09-2017, 21:37
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
סיבות מוזרות להתחמשות המואצת של מצרים
בתגובה להודעה מספר 181 שנכתבה על ידי אל-בחאר שמתחילה ב "Egypt’s Power Game: Why Cairo is Boosting its Military Power"

ראשית תודה לאל-בחאר על שהביא בפנינו מאמר שדן בשאלת מסע הרכש המאסיבי של מצרים.

מעיון במאמר עולה, כי פרוט ההתחמשות של מצרים במאמר הוא כללי, ואינו מקיף את כל "סל הקניות של מצרים". הנתונים במחקר של ש.שפריר וקשיש פרפיאני, שהבאתי לעיל, מפורטים יותר (וגם הם אינם מושלמים!).

בשני המאמרים גם יחד אין כל התייחסות להשקעות העצומות של מצרים בבניית מתקני תשתית צבאיים (דלק, תחמושת, שדות תעופה, מחסני אמל"ח וכיו"ב) במרחב קהיר - תעלת סואץ – סיני. ניתוח המקומות שבהם נבנית התשתית הצבאית, מצביע נגד מי מכוונת כל ההתחמשות הזו - ישראל.

לכן לא אתייחס לפרטי הרכש במאמר, אלא לארבע הסיבות שמביא מחבר המאמר כדי לתרץ את ההתחמשות חסרת המעצורים של מצרים.
1. תחושת חוסר בטחון עקב ריבוי איומים בטחונים – דאעש בסיני, מלחמת האזרחים בלוב, ואיום הטרור מבית.

תרוץ זה הוא אינו רציני, כי צבא מצרים שהותיר אחריו סאדאת יכול לטפל בקלות בכל האיומים הללו, ואין כל צורך ברכש של מטוסי קרב "רפאל", נושאות מסוקים, צוללות וטנקים נוספים על 4000 הטנקים הקיימים זה מכבר בסד"כ המצרי.

2. חשש ממלחמת אזרחים דוגמת סוריה

ראה התייחסותי לסעיף 1 לעיל. איני מבין איך יעזרו צוללות להתקוממות אזרחית

3. ירידה ארוכת שנים בכוחה הצבאי של מצרים, בשנות כהונתו של טנטאווי כשר בטחון.

אני מסכים שמאז תפס סיסי תפס את השלטון במצרים, יש גידול משמעותי בקצב ההתחמשות. אבל להציג את טנטאווי, קודמו בתפקיד שר הההגנה, כמי שבתקופתו קפא צבא מצרים על שמריו - טיעון כזה לא משקף את המציאות. טנטאווי כמו קודמיו, שקד גם הוא ללא לאות על טיפוחו של צבא מצרים. בימיו הוכפל המערך הלוגיסטי של צבא מצרים בסיני. הוא היה זה, שהוציא מהשרות את טנקי
T-55המיושנים והכניס במקומם טנקי אברהמס. תקצר היריעה מלתאר את תרומתו של טנטאווי לגידול בסד"כ צבא מצרים. הגרף במאמר מאשש את טיעוני

4. דאגה מצרית מהעוצמה הישראלית

טיעון זה הוא היחידי הראוי לדיון מבין טיעוני המחבר. ישראל אכן אינה שוקטת על שמריה, וגם היא מתחמשת. לכאורה התחמשותה של ישראל צריכה להדאיג את מצרים ולגרום לה לפחוד מהאפשרות, שישראל תתנפל עליה. אבל ראה זה פלא, מערך הביצורים המשוכלל, שנבנה בסיני כדי שצבא מצרים יוכל לבסס קו הגנה מול תוקפן ישראלי אפשרי, מערך הגנה זה מתפורר מחוסר תחזוקה. במילים אחרות "הם לא מפחדים". אם כך, מה שנותר הוא האפשרות, שצבא מצרים בונה יכולות התקפיות מול ישראל – כאן, כדי להבטיח ניצחון, אסור לחסוך במשאבים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #184  
ישן 11-09-2017, 22:13
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 9,531
כשאתה מדבר על 4000 טנקים
בתגובה להודעה מספר 183 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "סיבות מוזרות להתחמשות המואצת של מצרים"

חשוב להזכיר שאלף מתוכם הם אותם טנקי T55 המיושנים שטנטווי הוציא משירות והכניס במקומם טנקי אברהמס - כדבריך ממש.
שוב חוזרת אותה בעיה: חוסר הבחנה מוחלט בין רכש שמיועד לפצות על יציאת כלים משירות,
לבין רכש שמשמעות התעצמות והגדלת הסד"כ.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
4. דאגה מצרית מהעוצמה הישראלית
טיעון זה הוא היחידי הראוי לדיון מבין טיעוני המחבר. ישראל אכן אינה שוקטת על שמריה, וגם היא מתחמשת. לכאורה התחמשותה של ישראל צריכה להדאיג את מצרים ולגרום לה לפחוד מהאפשרות, שישראל תתנפל עליה. אבל ראה זה פלא, מערך הביצורים המשוכלל, שנבנה בסיני כדי שצבא מצרים יוכל לבסס קו הגנה מול תוקפן ישראלי אפשרי, מערך הגנה זה מתפורר מחוסר תחזוקה. במילים אחרות "הם לא מפחדים". אם כך, מה שנותר הוא האפשרות, שצבא מצרים בונה יכולות התקפיות מול ישראל – כאן, כדי להבטיח ניצחון, אסור לחסוך במשאבים.
מערך התקפי כזה, לצד שיפור-משמעותי של צה"ל ביכולות בלימת-שריון - משמעו אובדן מוחלט של ההשקעה, וסיכון השטח שמצרים מחזיקה בסיני.
העדר מערך הגנה שישמש לבלימת מתקפת נגד, שהתרחשה בעקביות בכל מתקפה קודמת בעבר - משמעו שאפשרות זו נזנחה בפועל.
ומנוגד לחלוטין לכל הדיבורים הקודמים על "התעצמות", ובמיוחד על התעצמות כזו בסיני,
שמערכים לבלימת מתקפת-נגד, היו אמורים להיות המרכיב העיקרי בו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #185  
ישן 12-09-2017, 05:43
צלמית המשתמש של MS_Rogue
  משתמש זכר MS_Rogue MS_Rogue אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 16,791
בתגובה להודעה מספר 183 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "סיבות מוזרות להתחמשות המואצת של מצרים"

לדעתי אתה מחמיץ משהו בניתוח שלך את הנתונים: הבעיה הגדולה של ממשלת מצריים היא התסיסה הפנימית. תוצא אחד של ה-"אביב הערבי" הוא אובדן כושר ההרתעה הפנימי של כוחות הצבא במדינות ערב. ישנה היום תחושה שימי הדיכוי הצבאי של מרידות עברו מן העולם. ההתפוררות של סוריה ולוב העבירו את המסר הזה בבירור. כרגע הבעיה של ממשלת מצריים הנוכחית היא בדיוק אותה בעיה של ממשלת מובארק: אבטלה בשמיים, עוני רב ומה שהכי חשוב - זו מדינה של 80 מיליון תושבים עם יכולת להאכיל בקושי רבע מזה. למצריים אין אדמה פורייה מעבר לגדות הנילוס והשפך שלו.

התסיסה הפנימית הזו היא פצצת זמן שהפתיל שלה כבר בוער. ממשלת מצריים עשויה לפנות לפלישה כדרך לפתור את הבעיה (או לפחות לקנות זמן) אבל הפלישה הזו יותר הגיונית שתהיה בכיוון מערב (לוב) או דרום (סודאן)
_____________________________________
כן, אני בפייסבוק, לצרכים מסחריים...
וכן, אם תבקשו חברות סביר להניח שתקבלו תשובה חיובית למדיי


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #186  
ישן 23-09-2017, 21:27
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 208
סלילת אוטוסטרדות בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "האם מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל?"

להלן גילוי נוסף במסגרת "הכר את שכניך, ודע את פועלם לשגשוג סיני ולרווחת תושביו" .
השבוע גיליתי, כי מזה כשנה, פועלים המצרים להכפלת צירי תנועה מרכזיים בסיני והפיכתם לאוטוסטרדות (שני מסלולים. בכל מסלול שני נתיבי תנועה).

מה שאני מאתר כרגע הוא:
א. סלילת קטעים בציר האורך המרכזי בסיני, מרפידים לכיוון ג'בל ליבני
ב. סלילת קטעים בציר הדרומי, מצבת פרקר – נח'ל
ג. סלילת ציר הרוחב, רפידים – ביר ת'מדה.

כאמור, הכיסוי בגוגל אינו רציף וגם מיושן קמעה (בן כשנה). סביר להניח כי כיום העבודות התקדמו.
אני מעריך כי בכוונת המצרים לסלול את הצירים לכל אורכם. כלומר:
א. סלילת הציר המרכזי: איסמעליה /דוורסואר – טסה - רפידים – ג'בל ליבני – ביר לחפן - אל עריש
ב. סלילת הציר הדרומי: מנהרת אחמד חמדי-כביש המתלה-צומת פרקר-נח'ל – תמד - שדה התעופה טאבה/עציון (שדה אזרחי. בשלב זה?)
ברצוני לציין כי מאז שנים רבות, הציר הצפוני בסיני (גשר מעל תעלת סואץ בקנטרה – בלוזה - אל עריש – רפיח) הוא אוטוסטרדה לכל אורכו.

תנועת כלי הרכב בצירים, שעוברים עתה תהליך של הכפלה, היא דלילה ביותר. ניתן לראות זאת היטב בצילומי לווין, אני לא רואה כל הצדקה כלכלית להכפלת הצירים, אלא אם כן רוצה מצרים לעודד תנועה המונית של מהמרים לכיוון הקזינו בטאבה....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום