בשבועיים האחרונים התפרסמו ב'מקור ראשון' מאמר ומאמר תגובה, במאמר הראשון טען סא"ל (מיל') דני רשף כי אהוד ברק יצא מלבנון רק בשל לחץ ציבורי ואימוץ דעתן של 'ארבע אימהות' שנראה שגברה על הדעה שתמכה בהישארות בלבנון עד להשגת הסכם עם הסורים.
רשף טען כי רוב העם תמך בנסיגה מלבנון עוד לפני שזו הפכה לתוכנית מדינית של ראש הממשלה ברק וברק רקקיבל את דעתם.
המאמר של דני רשף:

בתגובה למאמרו של רשף טען יגיל הנקין (כותב בפורום תחת השם YGH) כי רוב העם לא תמך ביציאה מלבנון עד שזו הפכה לתוכנית מדינית של ראש הממשלה וכי לאחר ההצהרה של ברק כי ייצא מלבנון "תוך שנה" גדלה מאד התמיכה בנסיגה בציבור הישראלי בכלל ובצה"ל בפרט.
המאמר של הנקין:

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קשה מאוד לענות על השאלה הזו בלי להכנס לפוליטיקה.

לדעתי, קונצנזוס הוא דבר שמגיעים אליו רק בדיעבד, ולא קשור לאירועים בהתהוותם.
דוגמא:
מלחמת העולם השניה החלה לקראת סוף 1939, עת פלשה גרמניה לפולין, אך ארה"ב עצמה הצטרפה למלחמה רק בדצמבר 1941 כשהותקפה בפרל-הרבור ע"י היפנים. כך במשך שנתיים נלחמו בריטניה, צרפת ושאר מדינות באירופה בכוחות הגרמנים, ואילו ארה"ב שמרה על ניטראליות. אנקדוטה - הסרט "הדיקטטור הגדול" שביים צ'רלי צ'פלין ב-1940 צונזר ונאסר להקרנה בארה"ב (עד הצטרפותה למלחמה, כמובן), ע"מ שלא להרגיז את ידידיהם הגרמנים...
עם זאת מחשיבים האמריקאים כיום את המלחמה כאחת המוצדקות בהם השתתפה ארה"ב מעולם, בפרט המאבק בנאצים. שיעור ההתנדבות לצבא (מעבר לגיוס הכללי שהוכרז) היה גבוה במיוחד, ונרשמו אף תופעות של נערים שהתאבדו כיוון שלא נמצאו כשירים לגיוס. מילא יפן, אבל מה גרם פתאום לאמריקאים לרצות לחסל את המשטר הנאצי ?
עוד דוגמא:
אזרחים מזרח-גרמנים הנאמנים לעקרונות הקומוניזם הפכו תוך מספר שבועות אחד לחסידי המערב והכלכלה החופשית, לאחר ניפוץ חומת ברלין בנובמבר 1989, והכרזת מנהיגי מזרח-גרמניה על הסתפחותה בפועל למערב-גרמניה. מה שכנע אותם ?

התשובה היא שההסטוריה נכתבת ע"י המנצחים אודות מעשיהם של ההמונים, אולם את הכיוון מתווים מנהיגים, ובכך הם נמדדים. חולשתם ניכרת כאשר הם מחליטים לפעול בדרך הקלה, ולהמשיך להתמיד במדיניות הקיימת ולהנציח את המציאות הנוכחית גם כאשר הם בליבם מייחלים שתשתנה.

לולא היה מחליט ברק לצאת מלבנון, ולפעול באופן נחוש בניגוד לחוות הדעת של הרמטכ"ל וראש אמ"ן דאז, קשה לי להאמין שאכן היינו יוצאים משם (כי הנכונות להקרבה במאבק בישראל בזירה הזו הפך גם קונצנזוס בלבנון וסוריה) ואולי דרום-לבנון היתה הופכת תוך מספר שנים לחלק מ"השטחים" (בכל זאת, נחלת שבט דן הגיעה כמעט עד מרג'-עיון).

ואולי מילה אחרונה שאני מרגיש שכבר ממש מדגדגת את הפוליטי:
אני מנחש שבעוד מספר שנים, כאשר תוכנית ההתנתקות תהיה הרבה מאחורינו (בין אם תצא לפועל ובין אם לאו ויהיו תוצאותיה אשר יהיו) תמיד יהיה ניתן לומר שהאירועים ההסטוריים (שכרגע טרם התרחשו) הם תוצאה של קונצנזוס רחב בקרב הציבור בישראל, כבר מאז ימי אוסלו ואולי מאז 67 או קום המדינה... ותמיד יהיה ניתן למצוא לכך הוכחות הסטוריות.
וזה מה שקרה גם עם לבנון.

חוץ מדבר אחד
כן דירבנה את הטרור הנסיגה וכן נתנה לפלסיטנאים לגטימצייה שרק בדרך האלימות יפול דבר כפי שנהג נסראללה

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

שבמידה מסויימת ניתן לקשור את שתי הטענות יחד: אכן ברק הוא זה שנשבר, אבל בעקבות הרעש הציבורי והתקשורתי הרב שעוררו מצדדי הנסיגה, גם אם הם לא היו רוב הציבור.

בגיליון אוקטובר של 'תכלת' יופיע מאמר שלי על דמוקרטיות ומלחמות התשה, ושם אאריך הרבה יותר.

אני העברתי אז את האשכול מתוך מחשבה שאין דרך להתעסק בו בלי להיכנסס לפוליטיקה אקטואלית.
האשכול הנוכחי שונה:

1. אני מעוניין לקיים דיון בתהליכים שמובילים מדיניות בטחונית, תוך התעלמות מהדינימיקה המדינית הנוכחית.
2. תגובות שעסקו/יעסקו בפוליטקה עכשווית ימחקו.
3. אתה מוזמן להראות לי מה באשכול שהועבר עוסק בעינייני צבא וביטחון שאינם פוליטיקה אקטואלית.

בעקבות כל הנ"ל האשכול שעסק בפוליטיקה אקטואלית - הועבר לפורום פוליטיקה ואקטואליה. והאשכול שעוסק בחקר המדיניות הביטחונית ובתהליכים שהשפיעו, בעבר, על פעילות הצבא - נשאר בפורום צבא וביטחון.

באופן כללי - כשאתה פונה למנהל בטענה רצוי לפרט ולהוסיף קישור אל כל האשכולות שאתה מכוון אליהם. קשה, בנוסף לשאר הדברים שאנחנו עושים פה ולחיינו מחוץ לפרש, להבין את כוונתם של כל גולש וגולש.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אבל ..
המטרה שלי הייתה בפתיחת הנושא היא התמודדות צה"ל על מפקדיו חייליו וכ"ו עם המצב המביש שצולם בכתבה
שוב אני חוזר צה"ל VS התנתקות זה מה שרציתי להשיג
עניינה אותי דעתם המקצועית של מפקדים לשעבר ובהווה בכול הקשור לעניין העצוב הזה בלי קשר לאקטואלייה
ובדיעבד אני יודע שהיה שם שבו הבעתי את דעתי האישית והרגשית בנוגע להתנתקות ובוודאות זה לא היה במקום { ובדיוק שבאתי לערוך האשכול כבר לא היה }
אחרי שנתתי בפניך את הדין קבל עם ועולם הייתי שמח שתאמר לי מה אתה רצית להשיג באופי פתיחת האשכול על נסיגת צה"ל מלבנון אחרי שברור כמעט מעבר לכול ספק שמניעי המוקיון היו בעיקר מדיניים

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !