ראשי       משחקים       מבזקים       צור קשר     ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● הצטרפו אל העמוד שלנו בפייסבוק ●●● עקבו אחרינו! ●●●  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שם משתמש
סיסמא
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 03-09-2013, 17:36
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
6 באוקטובר 1973, יום כיפור, היום בו פרצה המלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

הראשונים להילחם היו נחומי/יבין ושקי/רגב שהיו בפריסת כוננות בש"ת שארם א שייך.
תמונה מתוך כוונת מיג מצרי שנטען שלקוחה מאותו אירוע:



בהמשך צולמו התמונות הבאות (מופיעות באינטרנט) יציאה לאחר הפלה:



קורנס אחרי מיג 17:



קורותיהם בארוע מופיע באתר חיל האויר, בכתבה האחרונה בדף הבא:
http://www.iaf.org.il/1213-21486-HE/IAF.aspx

תרשים הקרב, מתוך ספרו של אליעזר (צ'יטה) כהן "השמים אינם הגבול" עמ' 455, כפי שהעליתי בקישור הבא (ידיעה #40):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%ED#post3902686

תיעוד: הצילומים הראשונים מהקרקע של הפלת מטוס אויב על ידי חיל האוויר (ערוץ 10)
http://news.nana10.co.il/Article/?A...D=766020&pid=54

הצלש"ים שקיבלו:

http://www.gvura.org/a3942-%D7%A1%D...%95%D7%9E%D7%99

http://www.gvura.org/a5199-%D7%A1%D...%91%D7%99%D7%9F

http://www.gvura.org/a5302-%D7%A1%D...%A9%D7%A7%D7%99

http://www.gvura.org/a5297-%D7%A1%D...%A8%D7%92%D7%91

הילל שמר, השליש המצויין של הטייסת, עמד יפה בבקשה של ספקטור להביא תותח וזנב של אחד המיגים המופלים, עוד במהלך המלחמה.
טרנר בוחן את הממצאים ואולי שוקל להקים מוזיאון בחצרים...



גם לי יצא לראות זאת כשהגעתי לבקר בטייסת בהמשך המלחמה:



והנה תמונה של השליש ועוזרו במלחמה ("בראש השנה, 10 ימים לפני המלחמה, צבענו פנסים בכחול ושמנו בריסטולים שחורים על החלונות. אפסנאות הבסיס לא יכלה לספק בריסטולים שחורים והילוותה משליש 107 ליתר הבסיס...". איזה מוכשר):



המטוסים בטייסת מזנקים בזה אחר זה להגנה מפני תקיפות מטוסי האוייב.
לקראת חשיכה מגיעים גלים של מסוקי "מי 8" נושאי כוחות קומנדו במטרה להשתלט על צירים חשובים ונקודות אסטרטגיות. בהם יחידת הבקרה האוירית ושדה התעופה רפידים, הכולל גם את הכלים המשוריינים האמורים להיות מופעלים ע"י כוחות המילואים המגיעים להילחם.

צילום המתאר את תנאי התאורה באותו שלב של היום (מדובר בתמונה שצולמה ע"י הנווט אולמר לאחר המלחמה, בעת טיסת רענון למטוסי הכוננות ברפידים):



על הגיחה בה אני טסתי עם גורן כבר הרחבתי לפני מספר שנים כאן (ידיעה מס' #23):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EA#post2152614

וסיכום בתמונות. העליונות מהאינטרנט ("לפני"), התחתונות ממצלמתי ("אחרי"):



סה"כ הופלו 18 מסוקים. שבעה מתוכם ע"י הטייסת: אגוזי/מנוף (5), גורן/יערי (1), יפה/פרג (1).
לאגוזי ומנוף הוענק צל"ש מפקד חיל האויר.

כתבה מ"ידיעות אחרונות" על הפלת המסוקים (נכתבה לפני שנתיים בעקבות האירועים במצרים. לפעמים יש בכתבה טעויות בשם המסוק ובכמויות):

http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...03/93033082.jpg
http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...03/24248938.jpg
http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...03/73356383.jpg
http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...03/53989248.jpg

בלילה בוצעו טיסות פטרול להגנה, הנרה לכוחות קרקע ויעפי קלע ראשונים באיזור התעלה.

נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 03-09-2013 בשעה 18:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 11-09-2013, 17:03
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "ובינתיים, הנה ציטוט מדברים..."

שמואל גורדון, שטס ב 107 במלחמה, כתב אלי כך:
"תשובה לשאלתך על הבריסטולים:
במחקר ובספר שכתבתי "30 שעות באוקטובר" ציינתי כי בני פלד, בכנס מפקדי טייסות לקראת ראש השנה, הזהיר שהמלחמה קרובה מאוד. הניסוח המדויק נמצא בספר. ייתכן שמפקד הטייסת שלנו אכן לקח זאת ברצינות ומכאן הבריסטולים."

וציטוט מהקישור הבא (הדן בספר הנ"ל):
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1351055
צדק מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהודיע למפקדי הבסיסים כבר ביום שישי ה-25 באוקטובר 1973 שעומדת לפרוץ מלחמה (לא כל המפקדים הפנימו זאת, אך זה עניין אחר). כאשר המשיך רפי הרלב, ראש המודיעין של חיל האוויר, לדבוק ב"קונספציית" הסבירות הנמוכה, אמר לו פלד: "רפי, באמ"ן אתה יכול לרקוד לפי החליל שלהם. כאן אתה חייל שלי".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 15-09-2013, 18:38
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
עוד על היום הראשון של המלחמה
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "6 באוקטובר 1973, יום כיפור, היום בו פרצה המלחמה"

בשעות הראשונות לפרוץ המלחמה היה אגוזי מנהל הלחימה והוא עשה זאת בקור רוח ובאופן מושלם.
התמונה הבאה צולמה ב 19 בחודש, כשהעומס כבר לא היה כמו בימים הראשונים וכבר ניתן היה לחייך:



בשעות הערב הוא עוד הספיק לטוס (יחד עם מנוף) ולהפיל 5 מסוקי מי 8:



בתחילה ניסה בכוונת על מצב אוויר-אוויר וגם שיגר טיל מונחה חום והיה נדמה לו שהטיל בסוף היעף פגע באדמה ואז עבר לכוונת במצב אוויר-קרקע (כיוון שביחס למהירות הקורנס, המסוקים די "עומדים" באוויר) תוך שהוא מחליש מאוד את תאורת הכוונת בגלל החשיכה ונעזר בנווט מנוף להכוונה נוספת לאחר יציאה. סה"כ בוצעו כשמונה עד תשעה יעפים.
יפה/פרג נאלצו לעזוב, לאחר שהפילו מסוק אחד, כיוון שהיה להם פחות דלק (נשאו שני נתיקי דלק חיצוניים, לעומת אגוזי/מנוף שהיו עם שלושה) ואגוזי הנחה הגעה של שני מטוסי נשר (ט. 113) שגם הם הפילו מסוק אחד.

בתמונה: מתוך סרט הכוונת של אגוזי/מנוף (שניים ואולי שלושה יעפים). בסרט העליון עוד ניתן להבחין בקושי בעיגול של הכוונת מסביב למסוק שנפגע:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 03-09-2013, 19:33
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
7 באוקטובר, היום השני למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

את היום פותחים בתקיפת שדה התעופה בני סואיף שבמצרים ומוצב המכ"ם הסמוך. "ארמדה" של 8 מטוסים עמוסי פצצות עושה את כל הדרך לעומק מצרים.
לי כבר יצא להיות באיזור בעת ניסיון יירוט מטוסי צילום סובייטיים (בני סואיף היה בסיס האם שלהם) אבל בגובה רב ובמהירות על קולית ללא זמן להתרשם כלל מהנוף עקב הצורך בחיפוש המטרות במכ"ם. על אותה גיחה כתבתי כאן (הודעה #79):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/ne...ote=1&p=4438309



הטיסה הינה עם פטישי (מוביל הזוג האחרון). הפעם מדובר בגובה נמוך וזכורים לי שני דברים: הראשון, כיוון שאינני מוביל את המבנה ולכן לא עסוק בניווט כמשימה עיקרית, הדבר החשוב שאני מתרכז בו הינו בהגנה על המבנה מפני מיירטים. כיוון שהטיסה ארוכה יש זמן לפתח מחשבות של מה יקרה אם כרגע "נופלים" עלינו מלמעלה. אנחנו מאומנים לדברים אלה אבל הפעם מדובר עמוק בשטח אוייב והלב מתחיל לדפוק חזק. אינני חש בנוח בהרהורים האלה ובסימפטומים שבצידם. כדי לצאת מכך אני מחליט להתרכז יותר במשימה, כולל שינון חוזר של המטרה, הפעילות שיש לבצע בעת התקיפה, בקרה על מיקום הימצאותינו בניווט וכמובן הגנה על בני המבנה. כאשר המח עסוק בדברים החשובים - אין לו פנאי להרהורים והלב חוזר לפעילות רגילה.
הדבר השני שלא יישכח מהגיחה הוא הנוף המתגלה ברגע שרואים את הנילוס הרחב עם הסירות הגדולות בעלות המפרש הלבן הענק, קונטרסט קיצוני למדבר שמסביב. כל הנוף היפה מצוי בשלווה מפתיעה, גם היא קונטרסטית ביותר למצב המלחמה שבו אנו מצויים. אף מיירט אינו מפריע לנו והתקיפה מתבצעת כמתוכנן.
בהמשך הימים, כמעט כל בוקר התחלנו בתקיפת שדות תעופה (גם לא מוטרדים שמיקום המטרה השתנה במהלך הלילה, כפי שיכול להיות בסוגים אחרים של מטרות שצריך לאסוף לגביהן מודיעין עדכני לפני תקיפה, וגם להבטיח שהם יהיו עסוקים בהגנת השדות שלהם במקום לתקוף אותנו, ואם באותה הזדמנות משביתים להם את יכולת ההמראות - בכלל טוב) אך פעמים רבות היו גם תקיפות כאלה במהלך היום.
תמונה ממצלמת התקיפה שבמטוס:



בהמשך היום נערך חיל האויר לתקוף את מערך טילי קרקע אויר בחזית המצרית ("תגר 4") כדי לאפשר סיוע קרוב לכוחות צה"ל בחזית הדרום אך בשלב מתקדם (חלק כבר יוצאים למטוסים ואף מתבצעות מספר תקיפות) הוא מופנה ע"י שר הביטחון לפעילות כזו בחזית הסורית, ללא הכנה מספקת והתוצאות בהתאם. הסוללות שינו את מיקומן וכמעט אף אחת אינה נפגעת. לחיל האויר מופלים 6 מטוסי קורנס.
קוריוז אישי מאותו מטס: אני מתוכנן לטוס עם טרנר במטוס הנמצא בסמוך לטייסת (מרחק הליכה). בדרך למטוס הוא מראה לי את כוס הקפה שבידו ואומר שישתה רק את חציו. כאשר מגיעים למטוס הוא מניח את הכוס ושואל אותי אם אני יודע מדוע הוא עושה זאת. אני משיב בשלילה והוא עונה "הדבר מבטיח שאנחנו נחזור מהגיחה כדי לסיים את החצי השני". כעת נסו לדמיין מה חושב נווט צעיר (22) שעומד לטוס עם טייס וותיק המאמין באמונות טפלות וסומך עליהן. אנחנו מניעים את המטוס ועקב תקלה לא ניתן לטוס בו. אין מטוס רזרבי ואנחנו אכן חוזרים בשלום לטייסת. הפעם הוא צדק...

ואין ברירה, צריך להמשיך להילחם בנוכחות הטילים המסוכנים. הגיחות הבאות הינן בעיקר בחזית המצרית, יעפי קלע ויעפי תקיפות ישירות כנגד הגשרים בתעלת סואץ, ביום ובלילה:







יעף קלע הינו יעף הנחשב יחסית חסין מהיפגעות. טסים נמוך לנקודה נתונה שמעליה מפעילים את מחשב ההפצצה לקבלת הנחיות טיסה במכשירי המטוס. ברגע שהמחשב מורה על משיכה (מספר קילומטרים לפני המטרה) מושכים כלפי מעלה בטיסה ישרה עד שהמחשב דואג לשחרור הפצצות. באותו רגע "שוברים" לגובה נמוך בכיוון חזור. הפגיעות פחות מדוייקות מתקיפה ישירה וגם לא ניתן לראות את תוצאות ההפצצה. זו שיטת הפצצה המתאימה למטרות גדולות ובמיקום בעייתי מבחינת הסיכון למבצעים.
בעוד שביצוע יעף קלע ביום אכן חסין יחסית, בלילה הוא הפך למסוכן ביותר כיוון שלא ניתן לטוס נמוך ("לגרד את האדמה") כמו ביום וסוללות הטילים היו מצליחות לנעול ולשגר עוד במהלך הטיסה לעבר המטרה. לי יצא לתת הנחיות שבירה לטייס מטילים כאלה כאשר בשלב מסויים אני בוורטיגו מוחלט כיוון שאני חייב להמשיך להסתכל לעבר הטילים ולא יכול להסב את מבטי אל מכשירי הטיסה כדי "להתאפס". כל מה שקיוויתי לו באותו שלב היה שהטייס לא יכנס לוורטיגו. בגובה נמוך לא מספיקים להחלץ מכך.
הנה דברים שכתב פטישי ז"ל על גיחת הקלע בלילה (באותו בוקר, כזכור, טסתי איתו לתקיפת ש"ת בני סואיף) דברים דומים עברו על כל מי שביצע גיחה כזו:














נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 03-09-2013 בשעה 19:46.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 03-09-2013, 20:19
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "צילומים של פעילות אופיינית בטייסת"

אחרי שהטייסת מקבלת את המשימה, גף הטיסה מעביר לגף הטכני הנחיות חימוש וזמנים.
בתמונה הבאה: קציני הגף הטכני, לוט ו ג'ימי, בהנחיות אחרונות להתאמת הנדרש למצאי המטוסים:



הטכנאים מבצעים את הדרוש:





ויש גם רומנטיקנים ששולחים איחולים בהזדמנות זו:



פעולות אחרונות:



והמטוס מוכן:



ובינתיים בגף טיסה:
מכינים את התדריך ואת המפות. בצילום: פרחי טייס שהגיעו מביה"ס לטיסה (שהושבת במהלך המלחמה. כל המדריכים מוצבים בטייסות) עוזרים בשכפול המפות (אני מזהה במרכז את הנווט אולמר שלאחר סיום קורס הטיס הוצב בטייסת. הוא זה שצילם את התמונה הצבעונית של הטיסה ברפידים שהעליתי קודם):



תדריך כללי לכולם:



קצין המודיעין (כמדומני הגיע מתחום הארטילריה וכינויו היה קש"א - קצין קישור ארטילריה) בעת שהכין את נתוני המודיעין של האיזור:



וכעת מעביר את חלקו בתדריך:



כעת מתחלקים למבנים השונים ומתבצע תדריך לפעילות במבנה:



ועוברים על כל החומר (מפות נתיבים, תצלומי אויר של המטרה, מפסקי חימוש, תיאומים שונים והנחיות אחרונות):



ומתארגנים ליציאה למטוסים:







עולים על הרכבים:



ומגיעים אל המטוס. דבר ראשון - בודקים בספר המטוס תקלות שתוקנו (וכאלה שלא תוקנו אך ניתן לטוס איתן) ודברים חשובים (סוגי פצצות, כמות דלק וכד'). תקלות שניתן לטוס איתן ("היתרים") גם נרשמות על הלוח שליד הספר.





הדבר הבא הינו בדיקה חיצונית של המטוס:



ממריאים ותוקפים:



וחוזרים לטייסת לדווח תוצאות, לדווח מודיעין ולתחקיר (בתחילה במבנה ובסוף היום גם תחקיר כללי):




נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 03-09-2013 בשעה 20:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 09-09-2013, 12:27
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי OINT שמתחילה ב "שאלה לגבי אפוד המילוט"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי OINT
נראה שהאפוד עצמו אינו כולל חליפת הצלה מתנפחת

זה שאינך רואה ("הוא שיפילך..." ) אינו אומר שלא קיים.
אם תביט היטב בתמונות שלמעלה, כגון בתמונה הבאה:
http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...09/15542870.jpg
תוכל לראות שמתחת לבית השחי ישנה "כרית" קטנה ובתחתיתה "כפתור" שחור.
כל "כרית" כזו היא מחצית גלגל מתנפח. ברגע שנוטשים מעל ים - יש למשוך ב"כפתורים" ואז לחבר מקדימה את שני חצאי הגלגל המתנפחים (סיפרתי על כך בקישור שסיפקתי על הנטישה של גילוץ ושלי, ביום הרביעי למלחמה).
בעקבות הנטישה שלי בים (למזלי נותרתי עם שתי אצבעות מתפקדות והצלחתי לבצע זאת), הוחלט לשים מנגנון שיפתח אוטומטית את ה"כריות" בעת מגע במים. עד לשיפור אותו מנגנון היו צוותי אוויר שה"כריות" נפתחו להם באמצע טיסות כתוצאה מהזעת יתר בבית השחי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 04-09-2013, 06:33
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
8 באוקטובר - היום השלישי למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

את הבוקר מתחילים בתקיפת ש"ת סייקל בסוריה. את השדה הזה היינו מתוכננים לתקוף במסגרת המכה המקדימה שתוכננה להתבצע ביום כיפור לפני הצהרים. תכנון שבוטל בהחלטת הדרג המדיני.



16 מטוסים עמוסי פצצות יוצאים לתקיפה. אני טס עם רן גורן ולקראת משיכה מגובה נמוך אני מגלה מטוס מיג 21 המפטרל גבוה מעל שדה התעופה. לפי מצב טיסתו אני מבחין שהוא אינו רואה אותנו אבל ליתר ביטחון אני מודיע לגורן שאני אמשיך להסתכל עליו במהלך התקיפה ולכן שלא יצפה לנעילת מכ"מ על המטרה (דבר שהיה מאפשר דיוק רב יותר בשחרור הפצצות. פחות קריטי כאשר המטרה הינה מסלולי טיסה רחבים).
בקטע שגורן מכוון את הכוונת אל המטרה המיג נמצא בדיוק מאחור, בשטח "מת" מבחינתי, ואני מפסיק לראות אותו למשך מספר שניות.
כולם משחררים את הפצצות והפגיעות טובות.





כאשר יוצאים מתקיפה - המיג בדיוק מאחורינו בעמדת הפלה. אני מודיע לגורן לשבור שמאלה. תוך כדי השבירה אני מבחין שהמיג משחרר את הפניה ימינה ואני מעריך שהוא מבצע זאת כדי להשיג בהמשך זווית שיגור טובה יותר, אחרי שסיכלנו את כוונתו הראשונית. אני מייד מודיע לגורן לשבור ימינה כדי לסכל שוב את האפשרות לשיגור אבל אז אני רואה מחזה שממנו הבנתי מדוע המיג פנה ימינה. מסתבר שלא כדי לשפר את מצבו ביחס אלינו אלא כיוון שאחד הקורנסים יושב לו על הזנב בטווח תותחים. ספקטור, עם הנווט רועי מנוף, מפילים את המיג בתותחים. יוצאת להבה ארוכה מאחורי המטוס וטייס המיג נוטש. מחזה מפעים שלא יישכח.
לפני מספר שבועות שלח אלי מנוף את תמונת הכוונת של רגע ההפלה:



המשכו של היום כולל תקיפות של טילים, גשרים על התעלה, מוצבים בצד המזרחי שנכבשו ע"י המצרים וגם תקיפת ש"ת נוסף בסוריה (בליי).

טיסה מיוחדת זכורה לי באחר הצהריים של אותו יום. הטייס שקי ואני מובילים זוג לתקיפת קלע על גשר בתעלה (יפה/פלטיאלי במטוס השני). שולחים אותנו למטוסים לפני שמקבלים מיקום של המטרה. ביעף קלע חייבים לקבל את מיקום נקודת יציאת הכיוון (בד"כ אחד המגדלים הבנויים עץ שנבנו מזרחית לתעלה כיוון שלא היו נקודות ברורות בשטח) ונתונים מדוייקים למחשב ההפצצה שייתן הוראות הטסה לשחרור הפצצות. כיוון שהמטרה טרם נמסרה לטייסת אני לוקח איתי למטוס חוברת לחישוב הנתונים בהינתן מיקום המגדל והמטרה, דבר שמעולם לא עשינו באימונים (החישובים תמיד התבצעו בטייסת). לקראת ההמראה מועברים אלי הנתונים ואני "מבשר" לשקי שהוא יצטרך לנווט עד שאסיים את החישובים, ושבכל מקרה ידאג שאדע לפחות דקה וחצי לפני הגעה למגדל. אני מסיים את החישובים, מעביר ברדיו את הנתונים למטוס השני ונותרות כשתי דקות לניווט מדוייק למציאת המגדל. מוצאים, יוצאים כיוון, משחררים את הפצצות וחוזרים.
בתמונה הבא - הדגמה של מבנה יעף הקלע (תרשים עליון) לעומת יעף תקיפה ישירה (תרשים תחתון) ונקודות כתומות המציינות מיקום אופציונאלי של המגדלים.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 04-09-2013, 12:26
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
9 באוקטובר - היום הרביעי למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

את הבוקר פותחים במטס תקיפה של 12 מטוסים על שדה תעופה כותמיה במצרים. רביעיה בתקיפת קלע ושתי רביעיות יחד בתקיפה ישירה. השדה נמצא באמצע הדרך בין העיר סואץ לבין קהיר הבירה.



גילוץ ואני אחראים על הכנת הטייסת לגיחה זו ו"מבלים" את הלילה בביצוע כל הנדרש לכך.
קריגר ז"ל מוביל עם הנווט אורן את שתי הרביעיות לתקיפה הישירה (קריגר ,שכבר בתפקיד סמ"ט ב', הסגן השני של מפקד הטייסת, טרם הוסמך להובלה בכירה וטיסה זו משמשת לו כמבחן הסמכה להובלה בכירה ע"י ספקטור, מפקד הטייסת).
על טיסה זו, שבדיעבד היתה הטיסה האחרונה של גילוץ ושלי במלחמה, בעקבות היפגעות מנ"מ, נטישה ופציעה, הרחבתי בקישור הבא:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...592#post3519332

אחזור כאן על התמונות ממצלמות התקיפה:



המטוס שנטשנו:




וכך נראינו לאחר זמן מה (גילוץ בעת ההתאוששות בבית החולים ואני בעת הביקור הראשון בטייסת במהלך המלחמה):



אני חזרתי לטוס בטייסת לאחר מספר חודשים והספקתי אף להשתתף ב"מלחמה שלאחר המלחמה" בגיזרה הסורית. גילוץ לא טס יותר על מטוס עם כסא מפלט בגלל עניין הפציעה והמשיך לטוס על מטוסי הפוגה, בהדרכת חניכים בביה"ס לטיסה, תוך כדי לימודי רפואה. לימים הוא יגיע להיות מפקד גף הרפואה בחצרים ו"ידאג" להוריד לי את הפרופיל מ 97 ל 64, לאחר שראה בתיק הרפואי שלי מקרים של פריקות חוזרות בכתף. במהלך 21 שנות הטיסה הבאות נאלצתי להפסיק טיסות פעמיים בלבד עקב פריקת כתף כתוצאה מג'י גבוה.

לפני כשנה אני מצליח לאתר את מרבית המשתתפים במסוק שחילץ אותנו (למעט הרופא והחובש) ואני מארגן מפגש מרתק שעליו כתבתי בקישור הבא:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...757#post4223601
מפגש נוסף בוצע לפני כחצי שנה בטייסת המחלצת כאירוע מורשת (מופיע בהמשך הדברים בקישור הקודם).

קריגר עם אורן נשארים באיזור הנטישה של גילוץ כדי להגן עליו מכוחות מצריים הנוסעים לכיוונו, תוך כדי צליפה עליהם מתותח המטוס. כאשר כמות הדלק שלהם עומדת לרדת מהמינימום הנדרש לחזרה לחצרים הם מבקשים אישור מהטייסת לנחות ברפידים כדי שיוכלו לשהות זמן נוסף עד לחילוץ. האישור לא ניתן כי הטייסת כבר קיבלה את המשימה הבאה: תקיפת המטכ"ל בדמשק.

על תקיפת המטכ"ל כבר נכתבו מילים לאין ספור ולכן רק אביא ציטוט של דברי אחד הנווטים, יצחק רז (רזצ'יק):

"זוהי אחת הגיחות המשמעותיות בחיי. היינו אמורים לתקוף בדמשק את המטכ"ל הסורי ובניין הטלוויזיה, למיטב זכרוני. על פי התכנון, טייסות 119 ו-107 יצאו כל אחת עם שמונה מטוסים צפונה לאורך החוף הלבנוני, מזרחה לחציית לבנון וכניסה לתקיפה מלבנון. מזג האוויר היה מעונן ונתיב החדירה מעל לבנון היה שונה בין שתי הטייסות. נתיב החדירה של 107, שהיה בשלב מסוים בתוך ואדי, הלך ונסגר עקב העננים. זכור לי, כמי שהיה מס' 2 או 4, שאנו מגרדים את מורדות ההרים בצדדים וכשמסתכלים קדימה רואים את קו העננים נושק לאדמה, כלומר המרווח בין העננים לאדמה הולך וקטן וסוגר עלינו. בשלב הזה, ספקטור דיווח על ביטול המשימה וחזרה לאחור. למיטב הבנתי זו הייתה החלטה אמיצה מאד הגם שבדיעבד הייתה שנויה במחלוקת. כך קרה שאנו חוזרים חזרה לישראל, שמונה פנטומים עמוסי פצצות - מצרך מבוקש מאד בימיה הראשונים של המלחמה. ספקטור שאל את הבקרה האם יש להם מטרה בשבילנו ולאחר זמן קצר נשלחנו לסייע ברמת הגולן. הועברנו לקשר עם המשל"ק שהופתע לקבל שמיניית מטוסים ונתבקשנו לתקוף את השריון הסורי, מבלי שידעו לציין לנו אותו, במדויק.. אני זוכר שהמשל"ק נשאל על ידנו היכן הסורים והם ענו שאינם יכולים לכוון אותנו במדויק. אמרו שנטוס לצומת פיד ושכבר נזהה בשטח. התמונה שהתגלתה לעיננו הייתה במידה מסוימת מצמררת. כחצי קילומטר דרומית מערבית לצומת פיד, נראו שישה שבעה טנקים בשורה עם קנים מכוונים לכוון צפון מזרח. כחצי קילומטר צפונית מזרחית לצומת, נראו עשרות טנקים עם הקנים לכוון דרום מערב. תמונה סוריאליסטית של עשרות טנקים סורים מול בודדים ישראלים (6-7). גם כאן, ספקטור הוביל מהלך חכם. הוא ביקש מהמבנים להישאר בגובה נמוך וטיפס בודד לגובה לזהות אם יש טילי נ"מ. למרות שהיה נ"מ דליל, טילים לא נורו לעברו. לאור ניתוח המצב, ביקש ספקטור מאתנו לבצע מעגל התקפה רחב מאד. אם בדר"כ בין התקפה למטווח יש עד 4 מטוסים, כאן היינו כל השמונה. עוד זכור לי שביקש לחלק את הפצצות לשני שחרורים ולא כפי שתוכננו לתקוף בדמשק בשחרור אחד. לאחר תדריך קצר, נכנסנו לתקיפה לשריון הסורי עם חלוקת מטרות - טנק, טנק, כשכל אחד מבצע לפחות שני יעפים. לאחר שסיימנו, נראו מס' טנקים בוערים ואחרים שלא בערו ניזוקו באופן שניטרל אותם, לדוג' השתחררות הזחל כתוצאה מהפיצוץ וכד'. החוויה הכי חזקה שהייתה לי אולי במלחמה זו היא המעבר הנמוך מעל הטנקים הישראלים כשאנו רואים את חיילנו מנופפים לנו לשלום. הייתה תחושה שהצלנו אותם מה שהתברר מאוחר יותר שהתקיפה שלנו עצרה את השריון הסורי. בסופו של דבר הייתה מטרה זו איכותית יותר ומשפיעה יותר על מהלך המלחמה."

ותמונה שצולמה (כנראה באותה טיסה):



במקביל ובהמשך בוצעו תקיפות נוספות על הגשרים בתעלה וכן פטרולים ליירוט והנרות.

בדרך לתקיפת גשר בתעלה, שניות ספורות לפני משיכה, המטוס שבו טסים פלד/לרנר מפתח תקלה קשה ביותר שבסופה הוא אף מתפוצץ והצוות מצליח לנטוש (מדובר במטוס שכבר נפגע פעמיים באותה מלחמה. הפעם הראשונה היתה בגיחה הראשונה שבה טסתי עם גורן בפתיחת המלחמה, לאחר שנחתנו ברפידים וניזוקנו בניסיון ההמראה משם). לא ברור אם התקלה הינה התפתחות של תקלה קודמת או היפגעות מנ"מ בגיחה זו. פלד, בנו של מפקד חיל האויר, נפצע בעת הנחיתה אך הצליח לשכנע את יחידת הרפואה שהוא כשיר לטיסה והמשיך לטוס בטייסת במלחמה.
סה"כ שני מטוסים ננטשו באותו יום. אחד נוסף ניזוק קשה ולא טס יותר במלחמה.

צילום שרידי המטוס שפלד/לרנר נטשו:


נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 04-09-2013 בשעה 12:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 05-09-2013, 10:37
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
10 באוקטובר - היום החמישי למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

אינני מזכיר את הגיחות שבוצעו בלילה הקודם, בדומה לכל הלילות במלחמה, כיוון שכצפוי לא היו צילומים בחשיכה. רק אומר שהגיחות כללו פטרולי יירוט בחזיתות השונות, הנרות עבור כוחות הקרקע, הפצצות בעיקר ביעפי קלע וכד'.

בוקרו של היום החמישי למלחמה החל בתקיפת שדה התעופה אבו חמד במצרים ע"י שמיניה מהטייסת.
תמונות מהתקיפה:





מימון (טס עם הנווט פרג) נפגע מציפור כחצי דקה לפני משיכה ומתאר את הארוע בסרטון שבקישור הבא (ותודה לעופר, שכינויו בפורום OINT, בנו של בורקה ז"ל - המכונאי המוטס בצוות שחילץ את גילוץ ואותי, על הבאת הקישור לידיעתי בשבוע האחרון):
https://www.youtube.com/watch?v=RawDY2fO0y0

בהמשך מבצעים יעפי קלע על שריון בארמייה השלישית וגיחות סיוע על ריכוזי שריון בתקיפה ישירה:







בנוסף, הטייסת תוקפת טילי קרקע אויר באיזור פורט סעיד שבמצרים, מרכזת טלפונים ועוד שני שדות תעופה, בליי וחולחול שבסוריה ע"י 12 מטוסים. תקיפה זו מבוצעת בשעות אחר הצהרים המאוחרות בתנאי אובך בעת שמיגים ממתינים להם באיזור.
יפה/לרנר, שתקפו את ש"ת חלחול, נפגעים מטיל "אטול" ונוחתים בש"ת תל נוף.

בצילום - דובי יפה:




ספקטור/אראל ומימון/פולג (פולג הטייס היה בקורס הסבה לקורנס בטייסת בעת שפרצה המלחמה וטס בתפקיד נווט בימים הראשונים של המלחמה ובהמשך גם גיחות בתא קדמי) מפילים כל אחד מיג 21 לאחר התקיפה על ש"ת בליי.



בצילום: ספקטור, פולג ורן גורן:


נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 05-09-2013 בשעה 10:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 05-09-2013, 11:15
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
על שינה, אכילה ובכלל...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

בימים הראשונים למלחמה קשה מאוד לתפוס תנומה. האדרנלין עובד שעות נוספות וגם המחשבות על מה שקרה בגיחות, חברים שאבדו וכד' טורדים את רגעי המנוחה הקצרים המתאפשרים בין הגיחות.
בנוסף גם קשה למצוא מקום מסודר שבו לא תופרע לאחר שהנחת את ראשך.
אחד משני חדרי התדריכים שבטייסת הוסב לאתר שינה זמני. בכל רגע יכולה להיכנס פקידה עם פנס כדי להעיר את מי שמתוכנן לצאת לטיסה. היא כמובן תאיר על הפנים של כל הישנים עד שתמצא את המבוקשים. מי שלא נרדם בכבדות מתעורר מחדש בכל פעם כזו.



חלק מוצאים אפשרות לפרוס מיטה באחד החדרים:



אחרים, המסוגלים להירדם בכל מצב, ישנים גם בחדרים שבהם יש פעילות (שימו לב בתחתית התמונה):



בלילות, כאשר הפעילות בטייסת יורדת משמעותית (טרם היו אמצעי ראיית לילה באותה תקופה) פורסים מזרונים נוספים במועדון הטייסת (המשמש ביום לשהיה ולעיתים לתדריכים ותחקירים במבנה):





בגלל חוסר מקום, הארוחות מתבצעות בדיר המטוסים הסמוך, יחד עם המכונאים של הגף הטכני:



ודברים קלים ניתן לנשנש גם על מדרגות הטייסת:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 05-09-2013, 12:16
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
11 באוקטובר - היום השישי למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

בבוקר יוצאים 12 מטוסים לתקוף שני שדות תעופה (בו זמנית): סייקל ודמשק אל מזה. בשני השדות כבר ממתינים להם מיגים.
7 מטוסים תוקפים את סייקל (שוב...):



מיג משגר טיל על אגוזי/אראל. תוך כדי שבירות התחמקות המיג נכנס באדמה.



נוספים שוברים לאחר התקיפה, תוך לחיצה על כפתור "פאניק" כדי להיפטר מנתיקי דלק ונושאי פצצות ריקים במטרה להקל על המטוס ולאפשר תמרונים חדים יותר:



גם מהקרקע נורים טילים באותה תקיפה, כמו ברוב התקיפות:



5 מטוסים תוקפים את ש"ת דמשק אל מזה:





בהמשך - שלושה מבנים יוצאים לתקוף ריכוזי שיריון מצריים ואחר הצהריים יוצאים שוב לתקוף שדות תעופה.

8 מטוסים תוקפים את שדה התעופה דמייר בסוריה. בצילום: נ"מ חזק של סוללת 57 מ"מ בעת ירי, דבר הגורם להעלאת אבק מהסוללה.



6 מטוסים המתוכננים לתקוף את שדה התעופה סייקל (פעם נוספת באותו יום) מופנית לתקיפת מוצב החרמון הנמצא עדיין בידי הסורים:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 05-09-2013, 17:03
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
12 באוקטובר - היום השביעי למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

גם ביום זה יוצאות מרבית הגיחות לחזית הסורית. הדבר נובע מההצלחות של פיקוד צפון בגזרה הצפונית של רמת הגולן הגורמת לעליה ברמת הפעילות האוירית של הסורים המכוונת כנגד חזית זו.

בהכנות לטיסה:






10 מטוסים נשלחים להפצצת ש"ת סייקל. שוב ממתינים להם מיגים.
תוצאות ההפצצה טובות מאוד וגם גורלם של המיגים לא שפר. מיג 21 (עירקי, על פי ספרו של שלמה אלוני) שרדף אחרי אגוזי/אראל נכנס באדמה בעת התמרונים. מיג נוסף נפגע באותה צורה לאחר שרדף אחרי מימון/רז, שהיו מספר 2 של אגוזי/אראל.







שתי רביעיות נוספות נשלחות לתקוף את ש"ת דמשק מזה בגלל תקיפות חוזרות ונשנות של מטוסי מיג 17 הממריאים משדה זה הנמצא קרוב לחזית, דקות בודדות של טיסה לעבר כוחותינו.

רביעיה אחת תוקפת:



ברביעיה האחרת נפגע המוביל, גורן/אורן, אשר נאלץ לוותר על התקיפה ולחזור לשטחינו (שאר השלושה, לאחר שהות הגורמת להם לכמות דלק לא מספקת להמשיך במשימה, נאלצים לוותר עליה ולחזור לשטחינו). ההיפגעות הולכת ומחריפה והם נאלצים לנטוש מעל היישוב פוריה שבצפון. הנטישה עוברת בשלום. מסוק אוסף אותם ונוחת ברמת דוד, שם כבר מחכה להם מטוס קל (צסנה) עם טייס המעביר אותם לחצרים. בחצרים יאסוף אותם ספקטור עם ג'יפ הכוננות ויביא אותם לטייסת:





זה קרה בדיוק ביום שבו הגעתי לביקור בטייסת, בפעם הראשונה לאחר הפציעה, והצלם דאג להנציח גם אותי:




בטייסת השמחה רבה, כצפוי במקרה כזה:



בהמשך נשלחות שתי רביעיות נוספות, אחת לסייקל ואחת לדמשק מזה (זוג לשדה וזוג לכביש הסמוך ששימש גם הוא להמראות ונחיתות).
מבנה נוסף של רביעיה מבצע סיוע לכוחות הקרקע ברמת הגולן תוך ביצוע יעפי קלע.
בלילה - בעיקר פטרולים בדרום ומערב סיני להגנה מפני מטוסים, מסוקים ואוניות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 05-09-2013, 17:26
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
13 באוקטובר (שבת) - היום השמיני למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

היום התאפיין במיעוט גיחות יחסית לימים הקודמים.
שתי רביעיות יוצאות יחד לתקיפת שני שדות תעופה בסוריה.
רביעיה אחת לש"ת דמייר. לא נראו שם מיגים המבצעים הגנה על השדה והתקיפה עוברת בשלום.



הרביעיה השניה תוקפת את ש"ת סייקל, שם ממתינים להם כבר חמישה או שישה מיגים. אלה מגיעים לעמדות מסוכנות רק אחרי יציאה מתקיפה. נחומי (עם הנווט זיו), מספר 3 במבנה (מוביל את הזוג השני ברביעיה), רואה מיג ה"מתלבש" על מספר 4 ובטעות צועק בקשר "2 שבור!" (במקום "4 שבור!"). מספר 2 אכן שובר (במקום מס' 4) ונחומי, הנמצא ביתרון על המיג, מחליט להפיל אותו, בעת שהאחרון כבר יורה על מס' 4 ומצליח.

ייתכן שהצילום הבא (שלא מצאתי לגביו נתונים) הוא צילום ההפלה:



תמונה נוספת מאותה גיחה:



בהמשך היו עוד טיסות פטרול באיזור רפידים ובלילה טיסות יירוטים והנרות.

נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 05-09-2013 בשעה 17:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 06-09-2013, 10:56
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
14 באוקטובר - היום התשיעי למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

אם תביטו שוב בתמונה שהעליתי על תקיפת ש"ת דמשק מזה (12/10/1973) תוכלו להבחין בסימון של מסוקי מי 8 (חיצים צהובים) ומטוסי מיג 17 (חיצים אדומים) שחלקם מסתתרים בין העצים. אלה המשיכו בהטרדת כוחותינו ולכן נשלחים שוב 12 מטוסים מהטייסת להפציץ את השדה.
לאחר ההפצצה, אגוזי/יבין מפילים בירי תותח מטוס מיג 17.

הכנה לטיסה:



בדיקת המטוס:



והמראה:




המשך היום הפך ליום הכי בעייתי מבחינת הטייסת. חיל האויר תיכנן לתקוף בעוצמה רבה את שדה התעופה טנטא, הנמצא במצרים בלב הדלתא של הנילוס (בין קהיר לחוף הים). בשדה זה היתה טייסת מיג 21 מצרית וגם שתי טייסות מיראז' לוביות אשר זה עתה נודע שהם החלו להשתתף במערכה.
לשם כך היה תכנון ששלוש טייסות קורנס יפעלו להשגת המטרה. משימתה של טייסת 201 היה "לפתוח" את הדרך לשם ע"י תקיפת ש"ת מנצורה, שממנו פעלו טייסות יירוט מצריים. טייסת 119 תוכננה לתקוף ביעפי קלע את טנטא וטייסת 107 תוכננה לתקוף את השדה בתקיפה ישירה עם 12 מטוסים.
ההתארגנות לביצוע אופרציה זו נמשכה ונמשכה והעיתוי נדחה פעם ועוד פעם.
לבסוף, לקראת השעה שלוש אחה"צ יצאו הצוותים למטוסים והמריאו לעבר היעד.
שתי הטייסות שקדמו ל 107 תקפו, נתקלו במטוסים המגינים ונכנסו לקרבות אויר. היה ברור שהפתעה כבר לא תהיה בגיחה זו ואכן גם למטוסי הטייסת המתינו המטוסים המגינים וגרמו בכך שכל פעם "התקלפו" זוגות זוגות מבני המבנה כדי לטפל במטוסים המאיימים, שהגיעו למצב יתרון משמעותי עד כדי ירי על מטוסינו. בסופו של דבר כולם נאלצים לוותר על התקיפה המתוכננת.
ספקטור/מנוף מפילים מיג 21 בטיל דקר (טיל מונחה הקולט את חום המנוע של המטוס).
נחומי/רגב מפילים גם הם מיג 21 בטיל דקר. מיג נוסף המתמרן איתם נכנס לים וההפלה נזקפת לטייסת.
הקרב הכי קשה עבר על הזוג קריגר/יבין ומימון/רז. בעת ביצוע השלכות החימוש ומיכלי הדלק הנתיקים הנתיק השמאלי של מימון/רז נשאר על המטוס וגורם לטיסה אסימטרית תוך החלקה. מיג נכנס על קריגר/יבין וניסיון שיגור דקר של מימון/רז אינו מצליח. בינתיים המיג כבר יורה טילים ותותח על קריגר/יבין. קריגר צועק למימון "תפיל אותו כבר" ומימון/רז נאלצים לעבור מחדש על המפסקים ולבסוף מצליחים להפיל את המיג:



מימון שציפה לראות את המיג השני מאחוריו מופתע לגלות אותו נמצא מאחורי קריגר ויורה עליו. קריגר אינו רואה אותו. מימון צועק לעברו "שבור" ו"תהפוך" וכעת מתארגן לירי תותח על המיג (הטיל היחיד שהיה על מטוסו כבר שוגר בהפלה הקודמת). למרות המרחק הרב (700 או 800 מטרים, יותר מכפול ממה שהכוונת מתוכננת להתכוון כאשר אין נעילת מכ"ם) מימון מכוון את המטוס להיסט גבוה יותר ויורה צרור ארוך עד שהמיג נפגע ונעצר באויר תוך שמטוסם של מימון/רז חוטף ממנו מספר רסיסים.



על פעילות זו מוענק לצוות מימון/רז עיטור המופת:



קישורים מתוך אתר הגבורה:

http://www.gvura.org/a343309-14-10-...A7-%D7%A8%D7%96

http://www.gvura.org/a5277-%D7%A1%D...%9E%D7%95%D7%9F

http://www.gvura.org/a5300-%D7%A1%D...A7-%D7%A8%D7%96

וראיונות שהתפרסמו ב"במחנה" בינואר השנה:

http://www.gvura.org/a344955-%D7%97...%95%D7%9C%D7%9D

http://www.gvura.org/a344939-%D7%91...%97%D7%9E%D7%94

אבל היום הזה אינו נגמר בלי אבידה מצידנו. מטוסי נשר מטייסת 144 מיירטים את בקל/רוזנבלט החוזרים מאירועי טנטא. בקל/רוזנבלט אינם שומעים את צעקות ה"שבור" המופנים כלפיהם. ככל הנראה כבר עברו לערוץ קשר אחר ומטוסם נפגע מטיל. הצוות נוטש לים התיכון. פטישי/אראל מזעיקים את מסוק החילוץ ומכוונים אותו לאיסוף הנוטשים.
וקס/לרנר בטוחים שמדובר במיראז'ים לוביים (שהרי הפילו מכוחותינו) ומשגרים טיל לעברם. הפעם אלו שמעו את צעקות ה"שבור" וניצלו.
זו היתה הנטישה הרביעית והאחרונה של הטייסת במלחמה.

בסופו של יום שלוש הטייסות הפילו תשעה מטוסי מיג ולא איבדו אף מטוס למיירטים המצריים אך התקיפה, שבסופו של דבר לא בוצעה כמתוכנן, זיכתה את טייסי המיג 21 המצריים בכבוד גדול והתאריך שבו מציינים במצרים את יום חיל האויר שונה ליום זה, ה 14 באוקטובר.

נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 06-09-2013 בשעה 11:26.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 07-09-2013, 09:22
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
17 באוקטובר - היום השנים עשר למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

הבוקר החל בתקיפת שדה התעופה כותמיה, במסגרת המאמץ לשבש מתקפה מצרית אווירית על ראש הגשר.
שתי רביעיות הוקצו לכך. ספקטור/יבין הובילו את התקיפה:



הושגו תוצאות יפות:




וכך נראה טיל קרקע אויר בעת שהוא משוגר לעבר המטוס (לא ברור תאריך הצילום. לא היו נפגעים):



בהמשך היום בוצעה גם תקיפה על גשר ומסילת ברזל באיזור כותמיה במטרה לנתק עורקי תחבורה לחזית.
במהלך היום בוצעו פיטרולי יירוט בגזרת סיני ואופיר. אחה"צ הוזנקו שני זוגות ליירוט מיגים. המפגש לא התפתח לכדי קרב (בהוראת הבקר) למרות שהגיעו למרחק קרוב של מספר קילומטרים והמיגים אף שיגרו טילים.

נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 07-09-2013 בשעה 09:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 07-09-2013, 09:58
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
18 באוקטובר - היום השלושה עשר למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

היום תקפו תחנות מכ"ם ועמדות נ"מ בגזרה הדרומית של מפרץ סואץ.
מטס אחד של 12 מטוסים (8 לתקיפה ישירה ו 4 לפטרול יירוט להגנת התוקפים) תקף באיזור ראס עריב.
יפה/רגב טסו באחד המטוסים שביצעו את התקיפה הישירה:



מטס דומה נוסף תקף אחה"צ באיזור ראס ג'מסה.

בדיקות לפני יציאה לטיסה (התמונה לא בהכרח מאותו יום):



באותו יום המשיכו בפטרולי יירוט במערב סיני, פטרולים להגנה ולליווי הרכבת האווירית האמריקאית ובנוסף גם יצאו צוותים להבאת מטוסים חדשים שהגיעו מארה"ב.
בתמונה: ה"קרפדה" היחידה בטייסת (המכונה בשם זה עקב צבעי ההסוואה הירוקים כהים, בשונה מצבעי ההסוואה הרגילים בטייסת) ביציאה לגיחת תקיפה בימיה האחרונים של המלחמה:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 07-09-2013, 18:15
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 3,733
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "זו תמונה מדהימה!..."

תמונת ה"כלים הלא מזוהים" עשויה להיות תמונת סוללת תותחי הרוכב (M-109) של גדוד 899. סוללה זו צורפה לחלק מאגד ארטילרי 215 שצלח את התעלה. הנוף עשוי להיות נוף המישור צפונית לג'בל ג'ניפה (מערבית לפאיד), שם נע ופרס האגד ביום 19/10/73, א- אפשרות אחרת-ו לאחר ה21/10 , צילומה בתחום המישורים שבין המורדות הדרומיים של הג'בל לסואץ
. הבעיה שלי היא רק מדוע צולמו כלים ישראליים במצלמת תקיפה, כך שיתכן ואני טועה בזיהוי הכלים. מה שכן ידוע הוא שפרט לגדוד 899 היתה בחזית הדרומית יחידה ארטילרית בשירות המצרים (כנראה לובית) שהייתה מצויידת גם היא בM-109. לפחות אחד הכלים שלה נלקח שלל ע"י צה"ל וגויר כהלכה.
נקודה נוספת: אני זוכר פעילות אוירית של פנטומים מעל האגד הארטילרי ביום 19/10, ואפילו הפלת מטוס מצרי בטיל א"א ע"י פנטום באיזור הנ"ל.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 07-09-2013, 22:46
  בר כוכבא בר כוכבא אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.10.07
הודעות: 14
אין בפי מילים להודות על התמונות המדהימות ממש "מנהרת זמן"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

(בד"כ אני צופה מהצד ומנסה להחכים ממלומדי הפורום המדהים והמקצועי הזה - הפעם הייתי חייב להגיב)
לפתע הסיפורים והדמויות מקבלים קווי מתאר ברורים ובהירים
המלחמה נראית ולא רק מסופרת
והיא נראית אחרת לגמרי, בחלק מהתמונות ממש מוזרה
למשל כמו זו
http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...03/11000573.jpg
שנדמתה לי כזוג שחזר מעבודה קשה ומייגעת בפלחה
גם כל המיכשור/ציוד "העתיק" הנמצא ברקע המחזיר לאווירת שנות ה-70 (רדיו, מרכזייה, שולחנות, אוטובוסים, סוסיתא, טרנזיט, מאוורר, מזגן, פורמייקה, "שחור לבן" ועוד)
מעולם לא זכיתי לראות כ"כ הרבה פנים של טייסים ... (מחייכים ? אני מבין שזה כבר בשלבים מתקדמים של הלחימה )
מעולם לא ראיתי חדר תדריכים פעיל
בחלק מהתמונות לא ראיתי מה שכתוב שיש שם - אני מאמין שאם כתוב על נקודה שזה "פאנטום של פלוני" אז הוא נמצא שם
חלק מהתמונות מקרינות ומביעות "סרט נע" של פעילות אינטנסיבית שלא פוסקת גם לאחר הגעתן של ידיעות רעות (נפילות וכדו' ואני מאמין שהיו)
מעולם לא נראה הפאנטום/קורנס כ"כ יפה במחלצותיו

איך אומרים תודה ומחבקים את כל האנשים הללו ?

מס' שאלות :

1. האם עדיין אסור לחשוף את שמות הטייסים שבתמונות ?
2. האם קיימים סרטי תותח/הפצצה מהמלחמה ?
3. האם כל מטוס פאנטום נושא מצלמה המצלמת את פעילותו הקרבית ?

נערך לאחרונה ע"י בר כוכבא בתאריך 07-09-2013 בשעה 22:56.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 07-09-2013, 23:58
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי בר כוכבא שמתחילה ב "תודה, אבל דבר נוסף שלא ברור..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי בר כוכבא
תודה, אבל דבר נוסף שלא ברור ביחס למצלמה
האם היא מצלמת אחורה ? או בניצב כלומר מאחר וחלק מהתמונות מראות הטלות/פיצוצים מאחורי גוף המטוס או ממש מתחת לגחון המטוס
או שמא מדובר במטוס אחר שצילם זאת
והאם השליטה על המצלמה היא ללא קשר לפעילות התקפית שמבצע המטוס ? כלומר האם ניתן בכל רגע נתון ללחוץ על כפתור ולצלם.

הערה: רציתי שיהיה רצף של הודעות שלי ורק לבסוף יועלו ההערות והשאלות אבל השטף הנוכחי כבר לא יכול להשאיר אותי ללא מענה.
לגבי מצלמת התקיפה: לא היו מספיק מצלמות בטייסת וגם לא היה ניתן להתקין על כל מטוס. לכן השתדלו שמטוסים בעלי מצלמות תקיפה יהיו האחרונים במבנה, כדי שיכללו את התוצאות של כל בני המבנה, עד כמה שניתן.
המצלמה אינה זו שציין amirsgv (מה שהראה בתמונה הינה משקפת טלוויזיה שכינויה "טיזאו") אלא מצלמה בתחתית המטוס המתחילה לצלם בעת שלוחצים על מפסק הטלת החימוש במשך מספר שניות. היא מצלמת מקידמת המטוס ועד זנב המטוס (ניתן להבחין בד"כ בתותח המטוס ובטילי מכ"מ, אם נמצאים, מקדימה ובפצצות/מתלי פצצות אחורה).
בתמונה הבאה (לקוחה מספרו של שלמה אלוני) סימנתי בשני חיצים את מיקום המצלמה (חץ עליון) והכיסוי הסוגר אותו (כרגע במצב פתוח. חץ ימינה). ניתן לראות את החלון הבולט המאפשר צילום של 180 מעלות.



דוגמא מצויינת של צילום במצלמת תקיפה העליתי בקישור הבא (התמונה הראשונה צולמה בפעם הראשונה שהופעלה מצלמה כזו בטייסת ועקב תקלה החלה לצלם בהרמת מפסק חימוש ולא בלחיצת שחרור הפצצות. כתוצאה מכך היא צילמה נוף לבנוני יפה בגובה נמוך ובטיסה ישרה ואופקית ולא נותר פילם לצילום תוצאות הפגיעה הטובות במחנה המחבלים הסמוך לדמשק, שהופצץ בעקבות אירוע רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...4#post3502 233

כתבתי על כך גם כאן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F7#post4293068


ולשאלותיך הנוספות:
1. כפי שכבר נאמר לך - אין בעיה לחשוף את שמות הטייסים. בקרוב תהיה תמונה משותפת ואתן גם קישור לתמונה עם השמות, כפי שכבר העליתי אותה כאן בעבר.
2. אולי לא שמת לב, אבל העליתי כאן כבר סרטי כוונת (מה שכתבת "סרטי תותח/הפצצה") שצולמו בעת הפלת מטוסי אוייב. מצלמת הכוונת מצלמת ברגע לחיצה לשיגור טיל או לחיצה על הדק התותח.

לגבי "מעולם לא זכיתי לראות כ"כ הרבה פנים של טייסים ... (מחייכים ? אני מבין שזה כבר בשלבים מתקדמים של הלחימה )" - אכן צולם בסוף המלחמה אבל החיוכים קשורים יותר לאינסטיקט טבעי של שרירי הפנים למראה של צלם המצלם אותך...

נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 08-09-2013 בשעה 00:18.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 07-09-2013, 23:10
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
21 באוקטובר - היום השישה עשר למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

ביום זה נעשה מאמץ תקיפה מתמשך, מהבוקר עד הערב, לתקיפות סוללות טילי אויר קרקע (בגזרת פורט סעיד), תקיפת ארטילריה מצרית, תקיפת חי"ר ורק"מ בתעלה ושריון במתחם "מיזורי", תקיפות באיזור ארמיה 3, ציר כביש סואץ קהיר וכן תותחי חוף. רק זוג מטוסים הוזנק ליירוט.



יוצאים לתקיפה באיזור ראש הגשר:



פלד/שמואלי בודקים את ספר המטוס. מרעומי פצצות נוספים כבר ממתינים לגיחה הבאה:



ומבצעים סיבוב בדיקה חיצוני לפני שעולים למטוס:



פצצות מתפוצצות באיזור של ריכוזי רק"מ. ניתן לראות חלק מהמשוריינים מעלים עשן מפצצות קודמות:









שני מטוסים נפגעו ונחתו פגועים ברפידים.
ספקטור/קמאי, שהובילו תקיפה לסיוע באיזור תעלת סואץ, צללו לירי תותח על טנק ונפגעו מטיל סטרלה (משוגר מהקרקע, מתביית על חום המנוע) שפגע בחלק הקדמי של המטוס.
אלעד/יבין שהובילו תקיפה באיזור ארמיה 3, נפגעו מנ"מ ביציאה מהתקיפה. הפגיעה שיתקה את המערכת ההידראולית של המטוס, מד מהירות, מנוע ימין פגוע כובה עקב טמפרטורה גבוהה מידי ונותק הקשר בין הטייס לנווט (קשר פנים) ובין המטוס לבקר ולמטוסים אחרים (קשר חוץ). קשר הפנים נמשך בצעקות כדי להתגבר על הרעש בטיסה.
בעזרת סימני נדנוד כנפיים סומן למטוס המובל להתקרב ובעזרת סימני ידיים הובהר לו לקחת את ההובלה במבנה מכונס, כפי שנדרש כדי לאפשר נחיתה במהירויות נכונות ללא מד מהירות. בשלבים הסופיים הנווט עזר בהטסת הכיוון של המטוס (בעזרת דוושות הרגליים, כיוון שלא היה לחץ הידראולי והטיסה היתה לא סימטרית עקב מנוע אחד כבוי. נדרש כח רב כדי להתגבר על שתי הבעיות). נחתו תוך כניסה לכבל עצירה שעל המסלול.
על נחיתה זו הוענק לאלעד וליבין צל"ש מפקד חיל האויר:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 08-09-2013, 12:15
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
22 באוקטובר - היום השבעה עשר למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

מועצת הביטחון של האו"ם מחליטה בבוקר על הפסקת אש שתיכנס לתוקף עד השעה שבע בערב.
נעשה ריכוז מאמץ כדי לקדם ולבסס הישגים בשטח. כמות הגיחות עולה לכזו שדומה לימי המלחמה הראשונים. המאמץ מופנה לתקיפת סוללות טילי קרקע אויר, נ"מ וכוחות קרקעיים באיזור שלופה, נ"מ ותחנת טרנספורמציה מזרחית לציר מרפק, מפקדה וריכוזי כוחות מערבית לסואץ, תקיפה באיזור פורט סעיד ובאיזור ש"ת כותמיה, גשר על התעלה בק"מ ה 70 וה 151, תקיפה בתעלת המים המתוקים, ריכוזי כוחות בגזרת איסמעליה/פירדן ותקיפה בצומת לקסיקון.



ביום זה מספיקים גם לבצע תחקיר כללי של הפעילות עד כה וכל לוחם מסכם גם בכתב את הדברים החשובים שיש לציין בסיכומו של עניין (גם עבור התחקיר הכללי וגם עבור המסקנות לעתיד):










בסיום התחקיר, יוצאים להצטלם צילום קבוצתי.
כיוון שהגעתי לביקור בטייסת באותו יום (אחרי שהספקתי לבקר בשטח הלחימה משני צידי התעלה. קישור לכך סיפקתי בתאור הגיחה האחרונה ב 9/10/73 http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...592#post3519332 ) הצטרפתי למצולמים ולמעשה, היחיד שחסר בתמונה הינו גילוץ, שעדיין מתאושש בבית החולים.



שמות המשתתפים בקישור הבא:

http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...08/24438896.jpg

התמונה תמיד מזכירה לי שמחצית מהטייסים (ארבעה) שיתקפו כעבור 8 שנים את הכור בעירק בתקיפה ישירה, הינם בוגרי המלחמה בטייסת 107 (שניים מתוך התוקפים, רליק שפיר ואילן רמון ז"ל היו צעירים מכדי להשתתף במלחמה). בצילום שבקישור הבא סימנתי את המשתתפים (וגם הוספתי את גילוץ שהיה חסר בתמונה):
http://2013.uploaded.fresh.co.il/20...08/28145835.jpg

בגלל הסינוור של השמש צולמה תמונה נוספת כשהשמש בגב, על רקע מבנה הטייסת:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 08-09-2013, 17:40
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
23 באוקטובר - היום השמונה עשר למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

מבנים רבים יוצאים לתקיפה בגזרת הארמיה השלישית.
ספקטור/קמאי נפגעים מנ"מ ונוחתים ברפידים.
רביעיה מוזנקת לקרב אויר נגד מיגים באיזור ש"ת פאיד (מערבית לתעלה, שהיה כבר מתופעל ע"י חיל האויר). שני מטוסים חוזרים בעקבות תקלה של אחד מהרביעיה והשנים הנותרים מופנים למפגש עם זוג מיגים. בסופו של דבר נוספים לקרב עוד שישה מיגים. אחד מהם "מתיישב" על מס' 2 (וקס/פרג). המוביל, גל/רגב, שהיה מאחורי מיג אחר, מזהה את האיום, מודיע לוקס/פרג לשבור, פונה לעבר המיג המאיים ומפיל אותו בטיל דקר (מתביית על חום). היתה זו ההפלה האחרונה של הטייסת במלחמה ובכלל (עד לרגע כתיבת שורות אלה).
זוג נוסף, שהוזנק בהמשך אותו יום לאיזור פאיד, לא הגיע למפגש.
ממשיכים ותוקפים לאורך התעלה, כולל גשרים, וכן כוחות ושיירות ברס עדביה (בסופו של היום ולאורך הלילה).

הצילום הבא לקוח מאלבום הטייסת וסוף סוף גיליתי את התאריך של התמונה, שלגביה כתבתי בידיעה של ה 19 באוקטובר, שהתאריך אינו ידוע. ובכן היא צולמה ב 23 באוקטובר (התמונה הימנית בדף):



התמונות הבאות מוקדשות לגף הטכני המצויין שהיה בטייסת ולמכונאים הנפלאים בטייסת תחזוקה (תיקנו במוסכים קורנסים שניזוקו), שעבדו קשה, יומם ולילה, בכדי שיהיו מטוסים שמישים ומוכנים לכל המשימות הרבות שהוטלו על הטייסת. רבים מהמילואימניקים הועסקו בעבודה הסזיפית של הכנת החימוש לטיסות המתקרבות.














נערך לאחרונה ע"י yaari בתאריך 08-09-2013 בשעה 17:42.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #67  
ישן 08-09-2013, 19:49
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,186
בתגובה להודעה מספר 66 שנכתבה על ידי ROY586 שמתחילה ב "מדהים . תודה רבה"

יש אשכולות בפורום הזה שעוסקים בנושא נטרול הטילים ביוה''כ ועשירים במידע וחוויות.
נדמה לי שהתשובה בתמצית היא כזו:
לחיל האויר היו תכניות למבצעים גדולים מאוד ומסודרים שמטרתם נטרול מערכי הטילים לקראת מלחמת יום הכיפורים.
אופן ההתכוננות למלחמה בחיל בשבועות שקדמו לה והחלטות פיקוד הצבא והדרג המדיני ערב פתיחתה ובשלושת ימיה הראשונים הובילו לכך ששום תכנית מבצע שכזו לא יושמה באופן המסודר והמלא שהיה דרוש להצלחתה.
שני כשלי מפתח התרחשו- האחד הוא אי יצירת תמונה ברורה של מקום המטרות והשני הוא הפעלה של חיל האויר באופן שלא הותיר כוח מתאים להתארגנות וביצוע התכניות.
שני כשלים אלו תוקנו באופן מלא לקראת מבצע תקיפת הסוללות הסוריות ב-1982 במבצע קלאסי שהיה אחת הפעמים הבודדות בהסטוריה הצבאית בה "נלחמו את המלחמה הקודמת" וניצחו באופן מלא.

כבוד ותודה לחיילי ישראל, סדיר ומילואים, לוחמים בחוד והמכינים והתומכים בקו החזית ובעורף.
_____________________________________
וודא תמיד שמאחורי ענף הזית הדק שלך אתה מחזיק חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ו'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #74  
ישן 09-09-2013, 10:42
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
24 באוקטובר - היום התשעה עשר (והאחרון) למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

הפסקת האש אמורה להיכנס לתוקף בצהריים.
במטס הבוקר מוזנקים ארבעה מבנים לתקיפות בציר "פולחן" (הכביש מהעיר סואץ דרומה בחוף המערבי של מפרץ סואץ):



גם טיסות הליווי למטוסים המגיעים ארצה נמשכות:



מרפידים מוחזרים שני המטוסים שנחתו שם לאחר ההיפגעות שתוארה ב 21 בחודש (ספקטור/קמאי ואלעד/יבין). בשני המטוסים יושבים בתא האחורי פירחי טיס, שעזרו רבות לטייסת במהלך הלחימה.

בצהריים מתברר שהאש לא פסקה בחזית הדרומית ושני מבנים של רביעיות מוזנקים להפצצת ריכוזי כוחות בגזרת הארמיה השלישית. שני מבנים נוספים מוזנקים ליירוט ומבנה של זוג יוצא להגנת הרכבת האוירית.

לעת ערב הסתיימה מלחמת יום הכיפורים.

תמונה מהתכנסות בטייסת לאחר המלחמה (כולל בני זוג, למי שהיה):



ועזרה לגף הטכני בניקיון המטוסים (ושוב תודה לשלמה אלוני):



סוף סוף היה גם זמן לעסוק בפעילות ספורטיבית:



אם התמונה הקודמת מזכירה לכם יציעים של קהל הצופים במסדרי כנפיים (לפני שבנו את היציעים הקבועים) אינכם טועים. שוב ציטוט מדברי השליש המוכשר של הטייסת, הילל שמר:
"ליד תחזוקה הייתה ערימת אספלט לחירום, יחד עם מכבשים ועוד, למקרה שיפציצו את המסלולים ואני השאלתי אותם לייצור מגרש ספורט, חצרים תרמו לנו דקלים, והפנסים הגיעו מגג בית הספר לטיסה, ממילא פרחי הטיס לא היו שם... ואילו הספסלים הגיעו ממסדר כנפיים. ב- 102 מאוד כעסו "שמנהלת הבסיס ביצעה מגרשי ספורט" רק ל 107 ואז ניסו גם לתת להם משהו. לאחר המלחמה הוקמה ועדת חקירה על ידי קב"ח, וביקשתי מבני פלד שישחרר אותי מהבעיה... זה עלה לי לשלם לו פלפל..."

כחודשיים לאחר המלחמה מסיים ספקטור את הפיקוד על הטייסת ורן גורן מחליף אותו. דברים שכתב ספקטור:



כעבור מספר חודשים מקבלים הלוחמים אלבום המתאר במילים ובתמונות את מה שעבר עליהם באותה מלחמה. חלק גדול מהחומר שהועלה כאן מצוי באלבום זה.
הנה צילום של הכריכה ושני הדפים הראשונים:







ואלו הדברים שכתב רן גורן בסופו של האלבום:



וחותם את האלבום - דברי מפקד חיל האויר לחייליו:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 09-09-2013, 19:53
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 3,733
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "24 באוקטובר - היום התשעה עשר (והאחרון) למלחמה"

יערי היקר, תודה על המלאכה המחכימה, הסדורה והנאה שעשית. העברת לי לפחות, כירבוע חולות ב1973, את סיפורם של לוחמי השחקים.
ברצוני לציין לגבי היום האחרון:
היה זה אמור להיות היום הטוב ביותר במלחמה, אלמלא השיבוש בסואץ.
באותו יום חדל הצבא המצרי בגזרת דרום התעלה כמעט מירי. על הקרקע לא נורתה כמעט אש ארטילרית, ובאויר לא נראו מטוסים מצריים, לא נצפו שובלי טילי נ"מ, וכמעט לא נראו פופים שחורים של נ"מ.
היה זה היום היחיד במלחמה בו נתקלתי בשיתוף פעולה פורה ויעיל בין חיל האויר לכוחות הקרקע.
הקת"א של אוגדה 162 (דומני ששמו היה כסלו) גילה נוכחות מתמדת ברשת ניהול האש האוגדתית של הארטילריה, ומעת לעת הקצה לקציני הקישור הארטילריים מבנים של מטוסים, אשר הוכוונו על ידם בעיקר לעבר מטרות בתחום הארמיה השלישית ממזרח לתעלה. אמנם, במרבית המקרים לא ראינו את המטוסים שטסו כנראה בגובה רב, אולם כל הכוונה כאמור הביאה בסופה לעמודי עשן גבוהים שהתמרו מהשטח שבידי המצרים. ההכוונה נמשכה מספר שעות. איני יודע מה היו סוגי המטוסים, שכן, כל שהועבר היו שמות המבנים (לא האזנתי לתקשורת בין קציני הקישור למטוסים עצמם), אולם היה מדובר בהרבה.
התחושה הייתה שאם המלחמה תמשך עוד קצת, תכתש הארמיה השלישית לחלוטין ע"י חיל האויר!
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #78  
ישן 09-09-2013, 18:33
  רואים שקוף רואים שקוף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.09.13
הודעות: 2
תודה ליערי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

(אני כותב את התגובה הזו בדחילו ורחימו לאור הבקשה של יערי להמנע מתגובות עד שיסיים להעלות את כל החומר שברשותו. הואיל והגענו כבר לסוף המלחמה, אני מרשה לעצמי להגיב.)

נער הייתי וגם זקנתי, ותודות לך, יערי, אני מרגיש הרגשה שכמוה הרגשתי רק פעם אחת קודם לכן בחיי. לפני שנים מספר ישבתי בטיסת אל על לחו״ל לצידו של ראש המוסד דאז. לא הפרעתי לו לאורכה של הטיסה (הוא נימנם וקרא ספר; כך גם עשיתי אני), אבל לקראת הנחיתה פניתי אליו וציטטתי את שירו של חיים גורי (לוחמי הסתר, 1968) על העם הזה שהיה רוצה להגיד ׳תודה׳ לו רק היה יודע למי. בזכות המיקום האקראי שלי בטיסה, אמרתי לו, אני יודע למי, ולכן אני אומר ׳תודה.׳

בזכות הפורום הזה יש לי הזדמנות כזו שוב. ולכן תרשה לי יערי לומר לך קבל מסך ומקלדת ׳תודה.׳. על שבזכותך ובזכות חבריך ושאר בני דורך (אני הייתי טיפה צעיר מדי) יש לנו מדינה לשבת בה היום, ועל שבזכותך יכולתי היום להסביר לבני קצת יותר על השריטה הזו שנקראת ׳מלחמת יום הכיפורים.׳

ריגשת אותי מאוד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #87  
ישן 10-09-2013, 14:36
  משתמש זכר מרקויס מרקויס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.08
הודעות: 4,913
בתגובה להודעה מספר 86 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "אוי, יערי..."

כאחד שהגיב טרם הזמן החלטתי גם אני לחכות לסוף האשכול והיום קראתי את כולו...

הטרנזיט עם האף, הרדיו הישן, הונטילטור, המיני של החיילות, התספורות של פעם, הסוסיתות האוטובוס די-500 , הויליס כוננות ועוד ועוד ועוד...
בימים אלה, בהם אנחנו מציינים 40 שנה למלחמת יום כיפור זכינו לקבל מיוסי "קפסולת זמן" נפלאה...
אני מנסה לחנך את ילדיי לערכים המבוססים על אנשים דוגמת יוסי או מקס ממן שמישהו הזכיר פה באשכול, מי ייתן ולא נשכח לעולם את מי שהציל את ישראל באותה מלחמה, אם לוחמי השריון, הטייסים,לוחמי הים והח''יר וכל מי שסייע להם..
את רגשותיי היטיב להביע הקריקטוריסט "דוש"...תודה!!



_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 10-09-2013, 16:32
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,636
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "יוסי 4 שאלות קטנות..."

אם יורשה לי:
2. פטרולי "רכבות" זה להבנתי ליווי הרכבת האווירית האמריקאית (האמריקאים דרשו ליווי אווירי למטוסים, במקור דרשו מכרתים, ישראל לחצה עליהם שיהיה ליווי רק מקפריסין בגלל שלכרתים יכלו להגיע אז רק קורנסים שהיו חשובים יותר בחזית. כך לפי "בשמי שמים" המצוין).
3. עקרונית בחיל האוויר התפיסה היא שהמפקד בשטח הוא הקובע, ובמקרה הגרוע של סירוב להנחיה ישירה הוא יאלץ לתת הסבר על מעשיו. מצד שני, גם המובילים יודעים שלעיתים יש הנחיות בקר (שלרוב לא מגיעות מהבקר, אגב, אלא מהשולט/רמשל"ט דרך הבקר) שהם לא מודעים לנסיבות מאחוריהם - שתי דוגמאות מפורסמות זה ליווי המיג 21 העורק שבוצע על ידי רן פקר - שלא ידע לקראת מה הוא טס וקיבל מראש הנחיות לנצור אש; ופ"מ צילום ארוך טווח שבו מראש נאמר לצוותים לנתק מגע במקרה של יירוט ולהמנע מהפלה, והצמדות לפקודות גם כאשר ניסו ליירט אותם, תוך הצלחה בביצוע המשימה, זיכתה את הצוותים בצל"ש.
_____________________________________
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, ובצדק.

חתירה להרתעה משמעה כישלון שחתירה לניצחון תמנע.

סון-צו גם אמר שאם אתה במיעוט מספרי אל תלחם אלא תברח.

NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 11-09-2013, 00:05
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 9,551
המטוס הלובי
בתגובה להודעה מספר 90 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "תודה נחמיה, האם במהלך כל..."

1. אם אני זוכר נכון, הסיבה לליווי מטוסי אל-על הייתה הפלת מטוס הנוסעים הלובי בסיני שנה וחצי לפני המלחמה והחשש שהערבים (וספציפית הלובים עם המיראז'ים ארוכי הטווח שלהם) ינצלו את כאוס כדי "לסגור חשבון", זאת למרות שבפועל לא היה שום איום ו/או ניסיון כלשהם לבצע דבר כזה, כך שבדיעבד מדובר בבזבוז משווע של משאבים יקרי ערך שנדרשו בחזית עצמה.

2. זה נכון שבעתיים לגבי מטוסי המטען האמריקנים, אותם הערבים בכל מקרה לא היו מעזים ליירט גם לו הייתה בידם האפשרות או ההזדמנות. כנ"ל אגב לגבי ספינות המטען האמריקניות, עצם המחשבה שסטי"ל או צוללת ערבית היו מנסים לטבע ספינת מטען אמריקנית או שמיג מצרי היה מנסה להפיל גלקסי אמריקני היא דוגמא לחשיבה אפוקליפטית ומנותקת מהמציאות האופיינית לימים ההם.

3. על אותו משקל, ישנו המיתוס המפורסם שהלובים ניסו להפציץ את שד"ת אל-עריש כי חשבו שמטוסי התובלה האמריקנים נוחתים שם, דבר שמעולם לא הוכח ומלכתחילה לא ישים פיזית בגלל אורך המסלול הקצר, וגם זה דבר שידוע היטב לערבים ובעיקר ללובים עצמם, מאחר ומטוסי מטען, מיכליות ומפציצים אמריקנים מכל הסוגים והמינים פעלו משד"ת וילוס עד קיץ 1970.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #100  
ישן 10-09-2013, 20:09
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,062
מצטרף לכולם: אשכול שנקרא בשקיקה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

חזרתי למראות, הקולות והתחושות - המבטים בעיני המבוגרים, בייחוד - כפי שזכרתי, ממה שאפשר לזכור מבעד לעיניו של ילד בן 4. אין מילים. תודה.

בדרך כלל, בפורום הזה הדיונים מקצועיים מאוד, טכניים, יבשים וענייניים. אבל האשכול הזה עורר בי מחשבות חטא מיסטיות על יפתח ספקטור. המחשבה שאני לא יכול לברוח ממנה, היא זו: צבי, אביו של יפתח הוביל את אנשיו למשימה שממנה איש לא שב. 32 שנה אחר כך, הבן הוביל את אנשיו למשימה שממנה שבו כולם, עד האיש האחרון, באופן כל כך חריג למלחמה הזאת. כאילו, מישהו שם למעלה דאג שהבן יעשה בחייו תיקון לאביו. סליחה אם הרוחניקיות הזאת פוגעת במישהו

ויש לי גם שאלה בעניינים פעוטים בהרבה: מדוע כל הטייסים בלי יוצא מהכלל עונדים דרגות ב' של ירוקים? האם עדיין לא היו אז בנמצא דרגות ב' כחולות?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #110  
ישן 13-09-2013, 12:54
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 109 שנכתבה על ידי שלומי_ל שמתחילה ב "מאלף. תודה רבה."

בהנחה שאינך כותב את הדברים בציניות, הנה התשובה:
אינך מצפה שייבנו בית מלון ליד כל טייסת, כאשר לשירותי חדרים כאלה נזקקים (לשמחתינו) לעיתים רחוקות.
בפועל, זו שיטה שדי התאימה לכך שניתן לאתר מיידית צוותי טיסה כאשר זקוקים להם בדחיפות ליציאה למשימה.
כאשר מישהו היה כבר מעבר ליכולת להיות בעירנות בזמן טיסה (או במקרים שהיה ברור שלא יזדקקו למישהו בשעות הקרובות) הוא היה נשלח לישון במגורי משפחות (שהרי את המשפחות עצמן פינו מהבסיס בתחילת המלחמה).
ידוע הסיפור על ספקטור שנשלח בלילה למשימת פטרול (בד"כ משימה משעממת כאשר אין מטרות) וירד מהטיסה עם דם בברך. הסתבר שכדי לא להירדם בטיסה הוא ביצע תנועות דקירה עם הסכין בברך ולא שם לב שהוא מגזים בעוצמה שלהן. אין ספק שימים רבים הוא לא הרשה לעצמו לנוח כראוי בין הטיסות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #111  
ישן 13-09-2013, 09:39
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורומים צו"ב וכלי נגינה
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 6,544
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

אשכול ניפלא עליו המלצנו להנהלת האתר לקבלת גביע ואכן כך קרה, האשכול מעטר את הדף הראשי של האתר "כאשכול נבחר"
יוסי תודה מקרב לב בשם הנהלת הפורום והגולשים על ההשקעה הרבה, הדרך הניפלאה בה אתה מגיש את הדברים והחלון ההיסטורי אישי/קבוצתי שלך שפתחת לנו.
החכמנו, התענגנו ונשאר לנו טעם של עוד.

הצל"ש שמעטר את הכינוי שלך הוא המעט שאנחנו יכולים לעשות על מנת להנציח את הערכתנו ותודתינו

ברכות וגמר חתימה טובה


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 13-09-2013 בשעה 09:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #112  
ישן 13-09-2013, 23:10
  יוסי ב. יוסי ב. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.10.08
הודעות: 41
שנים שלא התרגשתי ככה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

מר יערי הנכבד.

אודה, נכנסתי לאתר כהרגלי בשנים האחרונות בערב יוה"כ, להוסיף קצת אודות לחימתי במסגרת חטיבה 401 במלחמה הארורה ההיא.

תוך כדי מחשבה על מה אני הולך לכתוב היום, החלקתי לפוסט הנהדר שפירסמת, המאפשר הצצה נדירה ביופייה אל לב ליבה של טייסת חיל האוויר בזמן פעילות מבצעית מתמשכת - מלחמה.
כתיבתך משופעת בהסברים מפורטים ושובי לב, נהירים גם למי שלא היה בחיל האוויר.
קראתי כל מילה ותגובה ותיאור והסבר. נפעמתי.
להסיר את הכובע. כל הכבוד על התיאורים יוצאי הדופן. על הדייקנות , על הפרטים הקטנים שהופכים לסיפור כולו.

תגיד, לא שקלת לכתוב ספר? הוא היה הופך לרב מכר.....

ואנקדוטה קטנה.
בלחימה בסיני שימשתי כתותחן טנק בגדוד 195 (חטיבה 401).
באחד מימיה הראשונים של המלחמה אזלה לפלוגה התחמושת הכבדה בצהרי היום, אחרי קרבות עזים באיזור ציר טרטור/ עכביש.
בלית ברירה "שיפרנו לאחור" וחברנו לפלוגת המפקדה שהתקדמה להביא לנו מלאים חדשים .
מילוי טנקים מחדש היא פעולה שנעשית בדרך כלל בלילות כיוון שהיא חושפת את פלוגת הטנקים ופלוגת המפקדה בעמדת נחיתות מבצעית במקום נייח וחסרי הגנה לזמן ארוך.

חיל האוויר שלח 2 מטוסים שחגו מעלינו ו"שמרו עלינו" משך זמן ההצטיידות מחדש. לזכרוני מטוסי מיראז' עם משולשים צהובים בתחתיות הכנפיים.
מי שכתב בזמנו את הספר "ראש גשר" נכח במקום, תיעד אותי במצלמתו והעלה את התמונה לספר. מישהו טרח והעלה אותה גם לאחד האשכולות באתר והנה היא שוב.

תותחן טנק בן 19, באחד מימי הלחימה הראשונים, ממלא את בטן הטנק בפגז חלול 105 מ"מ, רגע לפני יציאה לקרב נוסף.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #116  
ישן 21-09-2013, 13:04
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 8,652
יערי, ידידי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

אין מילים בפי להודות לך על התרומה הנכבדה שנתת לנו. פשוט כל מילה מיותרת. גם הידידים שלנו מעבר לים הגדול, מצטרפים ומבקשים להודות לך. נדמה לי שזה בפעם הראשונה ניתן פרסום כל כך רחב מה עבר ומה עשתה טייסת אחת בלבד.
כבוד ותהילה לכל אלה אשר נתנו כתף להצלחת האשכל הזה.
בהוקרה רבה,
"האזרח"
_____________________________________
"אני מסיים למעלה מ-43 שנים בשירות המדינה. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש המוסד. זו חבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים, החדורים בתחושת שליחות ועושים לילות וימים שלא על מנת לקבל פרס. הם פועלים ללא סיוע של מטוסים או שריון, וללא אפשרות חילוץ, כשהמגן היחיד שלהם הוא חריפות השכל, הכיסוי האישי ואומץ הלב. אין להם אפילו אפשרות לספר לבן הזוג על מעשיהם - רק הבדידות היא בן הזוג הקבוע שלהם".
(מאיר דגן בדברי פרידה מהמוסד)


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #117  
ישן 22-09-2013, 01:37
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 1,438
תפקוד הטייסת מעבר לביצוע המשימות עצמן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

ראשית, אני מצטרף לכל המודים על האשכול המרתק ואף מפעים.

כתבת רבות על המשימות השונות שהוטלו על הטייסת, האופי והקשיים שבכל אחת מהן. לעומת זאת, המעטת בתיאור ההתרחשויות והשגרה המבצעית בין הגיחות. בספרו המצוין של ספקטור "חלום בתכלת שחור" הוא מקדיש מקום רב דווקא לתיאורים אלה: הנסיון המתמיד לחפש דרכים לשיפור הביצוע וסכנות שיש להזהר מהן ("קומקומים" בלשונו), ההתבגרות וההבשלה של טייסים ומובילים תחת לחץ המלחמה, הקושי להשליט משמעת מבצעית (ובפרט בנושא הפלת מיגים מול ביצוע משימות ההפצצה), המאבק שלו נגד שיטת "גיחות האופרציה" שהיתה נהוגה בחיל והרצון לקבל עצמאות רבה יותר, תחושת העלבון של הטייסת שקיבלה יחס נחות לעומת 201 וכיו"ב. כיוון שהספר של ספקטור הוא בדיוני בחלקו, למי שלא היה שם קשה לדעת מה התרחש ומה לא. האם תוכל לספר קצת גם על הצד הזה של תפקוד הטייסת במלחמה?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 22-09-2013, 09:05
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 117 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "תפקוד הטייסת מעבר לביצוע המשימות עצמן"

אנצל את תגובתך בהערכה לכל מי שהודה לי (ואף למעלה מכך) על ה"אשכול". רבים עשו זאת במכתב אישי. אז תודה לכולכם. ההשקעה של שלושה חודשים באיסוף ושיפוץ התמונות (שבמקור מיועדת ללוחמי הטייסת) ושבוע נוסף בכתיבת האשכול הנוכחי בהחלט הצדיקה את עצמה וגרמה לי להנאה רבה, במיוחד לאור התגובות.

לגבי החלק השני בתגובתך - זו לא היתה כוונתי. הכוונה היתה להראות את התמונות ולתת את הרקע סביבן.
כאחד שנאלץ להפסיק את הלחימה כבר ביום הרביעי (מתוך 19) אינני יכול להיות הכתובת לבקשתך. כל התאורים בספר של ספקטור, שכתבת לגביהם, הם אכן דברים שקרו. ה"בדיוני בחלקו" הינו זניח בתחומים אלה. לדוגמא, עד היום ישנם טייסים המבכים על כך שהיו ממושמעים ולא הלכו על הפלות מיגים (השיא הטבעי של כל טייס קרב) כיוון שספקטור הזהיר שכל מי שיפיל ללא הצדקה לא יטוס יותר בטייסת.

שלמה אלוני כתב ספר נהדר על כל תולדות הטייסת, מאז שהוקמה לראשונה לפני כ 60 שנים. לצערי, בעקבות העובדה שהספר כולל גם את תקופת הסופה, הוא עדיין מסווג. אני מניח שעם הזמן הסיווג ירד (או אם תהיה יוזמה להוצאה מחודשת ללא עידן הסופה) ואז ניתן יהיה לקרוא את כל מה שעבר על הטייסת במלחמה. לשם כך צריך אכן ספר ולא "אשכול" בפורום הנוכחי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #122  
ישן 01-10-2013, 09:54
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yaari
התמונות הבאות מוקדשות לגף הטכני המצויין שהיה בטייסת ולמכונאים הנפלאים בטייסת תחזוקה (תיקנו במוסכים קורנסים שניזוקו), שעבדו קשה, יומם ולילה, בכדי שיהיו מטוסים שמישים ומוכנים לכל המשימות הרבות שהוטלו על הטייסת. רבים מהמילואימניקים הועסקו בעבודה הסזיפית של הכנת החימוש לטיסות המתקרבות.


במוצאי שבת האחרונה (28/9/2013) התקיים מפגש מרתק של לוחמי צוות האויר של הטייסת, הקצינים הטכניים (מייק וג'ימי) ושליש הטייסת במלחמה (הילל שמר). הוזמנו גם מפקד טייסת הסופה הנוכחית ומפקד חצרים.
כיוון שבמהלך כתיבת האשכול לא היה בידי חומר (למעט תמונות) על הפעילות האדירה של הגף הטכני במהלך הלחימה, שבלעדיה לא היה ניתן לבצע את כל הדברים שביצעה הטייסת, אני שמח שניתן לי האישור להעלות את הדברים שנשא מייק, הקצין הטכני של הטייסת (האחראי על הגף הטכני):

"טייסת 107 - מלחמת יום הכיפורים, מבט מהקרקע

לטייסת 107 הגעתי עם פתיחתה כסגן קצין טכני - יד ימינו של הקצין הטכני יעקוב ברעם (ז"ל) לאחר 9 שנות שירות כטכנאי בביה"ס לטיסה (מראשוני קולטי הפוגות).
מיד התאהבתי בקורנס. אשר נחשב בעיני כסוס מרוצים אמיתי. כאן עלי להדגיש שהמעבר לטייסת קרב עבורי הייתה לא קלה. תרבות חיי טכנאי בטייסת מבצעית בקו הראשון לעומת ביה"ס לטיסה שונה לחלוטין - הרבה פעילות מבצעית ושעות עבודה לא שגרתיות.
פתיחת הטייסת לוותה בקליטה ראשונית של 6 מטוסי קורנס ישנים מטייסות אחות, כהשאלה עד לקליטת מטוסים חדשים בטייסת היישר מקו הייצור בהמשך הדרך.
כמובן שבכמות קטנה כזו של מטוסים, סבבי ההכנה לטיסה והשמשתם בהתאם לצורך, חייבה יעילות ושעות פעולות אחזקה רבות - בהיבט התחזוקתי, הקורנס תבע מקצוענות והשקעה רבה.
במשך הזמן התחלנו לקלוט מטוסים חדשים מארה"ב יישר מ"התנור החם" (סד"כ מלא של הטייסת עד לפתיחת מלחמת יום כיפור).
מראה קרבי אמיתי, השרה בנו הטכנאים כבוד רב לקורנס.
ספקטור כמפקד הטייסת הנערץ על כולנו, בילה זמן רב איתנו, תוך ליווי וגיבוש תפיסת הפעילות של המערך הטכני. הקפדנו במיוחד על סדר וניקיון ושמירה על המטוסים החדשים שלנו.
רובם של האנשים הטכניים אשר הרכיבו את הטייסת, היו טכנאים חדשים בחיל האוויר ללא ניסיון ממשי בתחזוקה ונדרשה הכשרה ראשונית בטייסות אחרות והדרכה בביה"ס הטכני, כולל הדרכה וליווי טכנאים בביצוע משימות האחזקה.
מערך הנגדים הבכיר והמועט יחסית, היה מנוסה מאוד מתחומי אחזקה אחרים בחיל האוויר (רובם אנשי חצרים מהראשונים) והיווה מרכיב איכותי וחשוב בניהול ובביצוע המשימות.
"עקב אכילס" בתחזוקה, היה הידע המועט של רוב הטכנאים בשפה האנגלית, דבר שתבע התערבות רבה של הבכירים (ועבדכם הנאמן - כיליד אנגליה) בניתוח תקלות וביצוע האחזקה בכלל.
מאוד נקשרתי למטוס ולתפיסה האמריקאית ובמיוחד למבנה התיעוד הטכני שלהם (בניגוד למה שהכרתי במערך הפוגות).
כשנה לפני המלחמה, מוניתי לקצין הטכני של הטייסת לאחר פרידה מרס"ן ברעם (ברייר) (ז"ל), אשר תרם רבות לעיצובו של הגף הטכני, כאמור הקצין הטכני הראשון של הטייסת.
בתקופה שקדמה למלחמת יום כיפור (כשנתיים), עסקנו בעיצוב הגף הטכני תוך שיתוף פעולה עם גף טיסה ובהרבה פעילות מבצעית אשר כללה פריסות כוננות ופעילות במרחבי סיני, מבסיס רפידים ועד שדה אופיר בדרום סיני.
בתקופה זו נעדרנו רבות מבתינו, הרגשנו שהאזור מתחמם.
את תחושותי למלחמה ההולכת וקרבה, כבר חשתי בחודש אפריל-מאי 73 ביום בו מפקד חיל האוויר האלוף מוטי הוד (ז"ל) בא לביקור פרידה. במילים אלו אמר (לספקטור ולי על משטח ההסעה ביציאה מדת"ק 5) - "הטייסת נראית מוכנה היטב, שימו לב, הולכת ומתקרבת מלחמה". לימים, זכרתי מילים אלו היטב כאשר אכן נפתחה המלחמה.
כמובן שאת יום פתיחת המלחמה לא אשכח לעולם. אני נזכר בסירנה אשר הופעלה בשעה 6 בשבת בבוקר ואת ריצתנו החוצה מהשיכון אל הרכבים ישר לטייסת. מכל הבתים צצו אנשי הטייסת חלקם בלבוש חלקי עם נעליים ביד, שועים ורצים בטירוף לרכבים ובנסיעה פראית יישר לטייסת.
המטוסים היו ערוכים היטב בכל הדת"קים, מוכנים לפעילות, יומיים לפני כן, המטוסים ברובם היו טעונים במטענים רבים לביצוע משימות אוויר-קרקע (מאות טונות). הרגשתי שאנו מוכנים לכל משימה. המתנו בדריכות.
ואכן עוד לפני פתיחת המלחמה, נאלצנו על פי פקודה להסיר את החימוש אוויר-קרקע ולשנות תצורות לאוויר-אוויר, דבר שהביא להרבה אי סדר על הקרקע. הדת"קים היו מלאים בציוד ונדרש היה לפנותו במהירות על מנת שמטוסים יוכלו לצאת לטיסה כאשר יידרש.
כך נכנסתי בהרגשתי לתחילת המלחמה. בשלב זה מהומה רבה, הרגשתי קצת חוסר שליטה במהלכים וחששתי במיוחד מתאונות .
יציאת המטוסים למשימתם חייבה מייד התארגנות לגיחות הבאות.
עוד באותו יום "נפלו" עלינו ללא כל תכנון מצידנו כ-200 אנשי מילואים אשר לא היו מוכשרים לתחזוקת המטוס.
הם הופנו על ידי קצין החימוש בעיקר להטענת "פרילודים" לגיחות ההפצצה הבאות.
המהומה הייתה גדולה וחוסר השליטה לכאורה, גרם לי לפיק ברכיים - אכן פחדתי מתאונות - יותר מידי אנשים מסתובבים בין הרגליים - ואכן היו תאונות קלות עקב חוסר ידע, פזיזות וכו'.
כך חשתי את המלחמה בראשיתה. מטוסים יוצאים למשימותיהם, במחשבותי חשבתי את מי לא אראה יותר, מי יפגע חס וחלילה ומה עם אובדן קורנסים וירידה בסד"כ.
ואכן כבר בגיחות הראשונות חלק מהמטוסים חזרו עם פגיעות מבנה, חלקם קשות - הרגשה מוזרה, חורים במטוסים החוזרים. מיד התארגנו בסיוע מטה חיל האוויר במהנדסי מבנה אשר החלו במתן הנחיות לתיקון מבנה המטוסים הפגועים. לפעמים חור קטן מפגיעת נק"ל, עם פתיחת פתחי הגישה, נחשפו פגיעות קטלניות יותר במכלולים השונים. זכור לי מטוס אחד שנפגע בצמת חיווט מרכזית ועד סוף המלחמה פעלו צוותי חמ"מ בחיבור ותיקון המפגע - למעשה המטוס סיים את תפקידו במלחמה זו (לימים בהמשך הדרך כקצין קורנס במטה חיל האוויר, ניתן הדגש על שמירת תצורת המטוסים בהתאם לתיעוד טכני מעודכן היטב, הכנת מערכות חיווט וכו', על מנת לאפשר תיקון מהיר יותר של פגיעה מהסוג הזה).
את רעמי המלחמה האמיתיים הרגשנו כבר בערב הראשון עם התרסקות מטוס קורנס של טייסת 119 בין שני מסלולי השדה - המטוס נפגע בעת תקיפה בחזית המצרית ועשה את דרכו לבסיס הראשון שיכל להגיע אליו - חצרים. קיבלנו הודעה להיערך לחילוצו מהמסלול. עם יציאתי ממשרדי בדרך להכנת הצוותים לחילוץ (כבר היה חשוך), התרחשה ההתרסקות - פיצוץ עז ושמיים מוארים מהאש המתלקחת. כבר לא נדרש חילוץ, הכרתי את הטייס עוד מעבודתי בביה"ס לטיסה וצר היה לשמוע.
במשך כל ימי המלחמה מהמידע שהגיע אלינו, למדתי להעריץ את צוותות האוויר, על אומץ ליבם ונחישותם לפעול.
משך כל המלחמה ניסינו בכל דרך להביא לשמישות מלאה של המטוסים - דבר לא קל, היו זמנים שרמת השמישות הייתה נמוכה ביותר בעיקר עקב פגיעות, ניסינו להשמיש במהירות מטוסים לגיחות הבאות. זכור לי ערב אחד בו נדרשנו להכין זוג מטוסים לתקיפה לילית. בתצורת חימוש מיוחדת. עקב רמת שמישות נמוכה בקושי הצלחנו למצוא זוג מתאים למשימה אשר בסופו של דבר בצעו את מה שנדרש ובהצלחה.
במהלך שלושת השבועות למלחמה, כמעט ולא ישנו. הקפדנו שהטכנאים ימצאו כל רגע שניתן לשינה קצרה על מנת למנוע ביצוע פעולות אחזקה ותפעול שגויים.
במהלך המלחמה הטייסת איבדה חמישה מטוסים ללא הרוג אחד - השג מרשים לטייסת (איך אומר טרנר - אצבע אלוהים לטייסות 107 לדורותיהם).
ידידי גילוץ (עוד מימי הכרותנו בביה"ס לטיסה) היה הנפגע הקשה ביותר במלחמה הזו - שמחתי שחזר חי מטיסתו - מסיפורי נטישתו הבנתי שעבר חוויה לא קלה.
למרות הקשיים בעבודה במהלך הלחימה, הייתי מאושר כיצד המלחמה מבחינת הטייסת הסתיימה.
הערצתי את אנשי המערך הטכני במלחמה. למרות כל הקשיים, הם בצעו את משימתם בצורה יוצאת מהכלל. עד היום אנו שומרים על קשר במפגשים אינטימיים שאנו עורכים מידי פעם בינינו.
מבחן תחזוקה אמיתי, התגלה לקראת סיום העימות, עם קליטת מטוסי תחליף של חיל האוויר האמריקאי (על אילו שאבדו) - מטוסיהם התגלו לנו בחלק מהמקרים ברמת תחזוקה ירודה.
במסמכים המלווים איתם הגיעו המטוסים, גילינו מכתבים מדהימים אותם כתבו כנראה טכנאים אמריקאיים ובהם דרישות שלום חמות וסימפטיה לפעולתה של מדינת ישראל.
אם לסכם - מלחמת יום כיפור מבחינת הגף הטכני הסתכמה בעבודה קשה ואינטנסיבית - לא נשמעו בקרבתנו רעמי תותחים וניסיונות תקיפה - לימים השקעתי מחשבה רבה לגבי יכולות הספיגה שלנו בעתיד - אם אי פעם אכן נותקף, האם אנו מוכנים לכך??
לקחי המלחמה העיקריים שלי הינם (את חלקם מסרתי בתחקירי מטה בסיום הלחימה):
א. אימון והערכות מבעוד מועד באנשי מילואים מקצועיים - תרומה חשובה לשימור הכוח הטכני, 24 שעות ביממה.
ב. מאידך, יש להגביל את כמות אנשי המילואים לצרכים הנדרשים בלבד ולא יותר מכך.
ג. הצבת כוחות שיטור מיוחדים להכוונת התנועה להקפדה על בטיחות.
ד. הערכות טובה לספיגה.
ה. הקפדה על תיעוד מתאים במיוחד בנושאי חיווט, מבנה המטוס וכו' (ברובם, מטבע הדברים התיקונים שנעשו במהלך המלחמה היו לא סטנדרטיים).
ו. רישום ותיעוד כל הפעילויות ובעיקר אלו אשר בסיום הלחימה ידרשו השלמות תיקון וכו' (חשוב !!!!).

את מאורעות המלחמה ההיא לא אשכח לעולם - הכל עדיין טרי כאילו והתרחש אתמול.

אני מודה לכל אילו שאפשרו לי לשרת כקצין טכני בטייסת 107 בימי שלום כבימי מלחמה ומאחל לטייסת המשך פעילות מבורכת.

מייק לוט (קצין הטכני 107 בתקופת המלחמה)"
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #125  
ישן 19-10-2013, 13:05
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 123 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "הבדל של 40 שנים בין התמונות"

ודברים שכתב ד"ר שמואל גורדון אחרי המפגש:
‏18 אוקטובר, 2013
שמואל גורדון
מבט אישי 413: זכרון חדש ממלחמה ישנה
אפתח בהתנצלות שמא נימה לא מוכרת תלווה מבט אישי זה. יחידות רבות מתכנסות בזמן האחרון. באחד הערבים השתתפתי במפגש הטייסת במלאת 40 שנים למלחמת יום כיפור. טפיחות על שכם, שאלות מה חדש ומעדכנים את הטוב ומבליעים את הפחות טוב. חבריי הגברים רובם העלו כרס ושערם האפיר או נעלם, והנשים, הזמן כמעט לא הזיק להן ואחת מהן כה יפתה עד כי לא הכרתיה. היה גם יין טוב מכרמי קנדה, וכסאות לא נוחים כמו פעם.
כדרכי צפיתי בסקרנות חבויה איזו דינמיקה קבוצתית תתפתח במפגש הלא שיגרתי והאם אוכל לזהותה ולמצוא בה עניין. מצאתי. היתה אווירה מיוחדת במפגש הצנוע; שונה ממפגשים אחרים: לפעמים אופף אותך ריח מופלא של פרחי הדרים ללא התראה, ואתה נעצר מלא התפעמות, נחירי אפך מתרחבים ושואפים בנשימות עמוקות עד שראשך מסתחרר והתרגשות לא מובנת תוססת בקרבך. כך אירע לי באותו מפגש הטייסת שבה טסתי במלחמה.
נדמה שאפשר לאפיין את הערב בשלוש מלים אשר זר לא יבין כיצד הסתננו לכאן: תודה, הוקרה, הערצה, ואיני מנסה להעריך אותן. לוחמים וותיקים ועזי-נפש התקרבו זה לזה והתרחקו, דיברו ושתקו, חייכו והתקדרו פניהם. המלחמות חרצו תלמים עמוקים במצחיהם, מעט מברק עיניהם אבד יחד עם חברים, ונסיון חייהם נרמז בצעדיהם המדודים. דבר מכל אלו לא מנע בעדם להביע, בחיוך, בלחיצת יד, בחיבוק גמלוני, את התודה של כל אחד מהם למפקד הטייסת. תודה לא מוגדרת, לא מנוסחת אך מובהקת ומובנת. ברור היה על מה התודה ולמי התודה.
הפעם נלותה אליה תחושה נעלה יותר - הוקרה לא מסויגת על האופן בו הנהיג אותם במלחמה, על הביטחון שהיקנה ללוחמים, ועל האחדות של הטייסת כיחידה לוחמת. אפשר להרחיב, לפרט, ולהכליל, כיצד נוצרה הוקרה זו, מה כוונתה ומשמעותה, אך הם אינם אנשי מלים והדברים המעטים באותם ימים נסבו על ענינים מקצועיים כמו שיטת תקיפה או סוג חימוש. אפילו חיבוק כתפו של אחד הצעירים לעידוד לא עלה בדעתם; המלה הוקרה לא העזה לעלות על דל שפתותיהם. הערב הכל זרם אחרת.
נשים, לשבחן ייאמר, אינן עצורות כמו גברים; הן נתנו דרור לרחשי ליבן ולא הגבילו את עצמן כבני זוגן. הניחוח שעלה מרחשי ליבן היה ריח עז של וורדים כאילו מישהו טפטף בשמים על עלי הכותרת שופעי הגוונים; הרי לא ייתכן שהטבע ייצור ניחוחות כה מופלאים בליל קיץ חלומי בו נפגשים לוחמים ונשותיהם להיזכר במלחמה הארורה ההיא. מלה אחת נלחשה (או אולי רק אני שמעתי) בין שפתי הוורד שלהן – הערצה. ידעתי על כך שנים רבות; מדי פעם סיפרו לי. הערב היתה זו רוח שיצאה מכולן יחדיו וכוונה אל אדם אחד, אל המפקד. מעל לכל הן מעריצות אותו על שהחזיר להן את בני זוגן מהמלחמה, ועל שהחזיר אבות לילדיהם. אחסוך מכם וממני מלים גדולות ושחוקות שעלולות לפגום.
רק למפקד, אולי, היו ספקות האם לו התודה, ההוקרה, וההערצה; או אולי עליהם להודות גם לעצמם ולמקצוענותם.
זהו. כל שרציתי הוא שתדעו מדוע, על מה ולמה, ריחפו מעל, שלוש המלים – תודה, הוקרה, הערצה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #129  
ישן 23-11-2013, 09:31
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,038
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה"

ביום חמישי 21/11/2013 התקיים כנס עמותת חיל האויר לציון 40 שנים למלחמת יוה"כ.
ההופעה כללה שירים של להקת חיל האויר (ויהורם גאון לאחריה). בין השירים של להקת חיל האויר הופיע שחקן (מעולה) בדיווחים שונים על ארועים במלחמה.

הנה דוגמא להופעתו בעת שהוא מספר את סיפורו של רזצ'יק (הנווט יצחק רז) על הגיחה עם מימון לתקיפת ש"ת טנטא ב 14/10/1973:
http://www.youtube.com/watch?v=MALr...eature=youtu.be

בשיר הסיום של להקת חיל האויר, "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", המבוסס על משפט מתוך דבריו של מפקד חיל האויר בני פלד בתום המלחמה, הוקרנו גם תמונות שהעליתי באשכול הנוכחי ובאשכולות נוספים בפורום זה (תמונות נוספות מכאן הוקרנו לאורך כל הערב).
סרטון השיר בארוע:
http://www.youtube.com/watch?v=gwiH...eature=youtu.be

ותמונות שהוקרנו:

1. ההפלה של מימון/רז בגיחה לטנטא 14/10/1973:



2. צילומי מצלמות תקיפה בגיחה לכותמיה 9/10//1973:



3. יעף "שושנה" של 107 באחד ממסדרי הכנפיים:



4. גיחת ה"קרפדה" 320 ב 21/10/1973:



5. צוות מהגף הטכני של 107 מסיימים לחמש את המטוס:



6. בתקיפת טנטא ב 15/10/1973:



7. איש הצוות הטכני, זכריה רזניק, ואנוכי לאחר הנחיתה מהבאת אחד מששת המטוסים הראשונים של 107 (שנאספו משלוש הטייסות הראשונות) בהקמתה. 10/12/1971:

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 05:18

הדף נוצר ב 1.30 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2014 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר
כתובת המערכת: מערכת אתר פרש, ת"ד 4062 פארק המדע ע"ש ויצמן, נס ציונה 74140.